ב"ה

ובתכלס באמת תלוי בשלב של הקשר, ואיך הוא מתפתח...
האם הפגישות טובות, מנוצלות או שאתן רוב הזמן מעבירים בלאכול וקשה לדבר כשהפה מלא..

ובכלל זה מאוד אינדיבידואלי לכל זוג לדעתי..
 

רק חזרת מהפגישה וכבר את חושבת על הפגישה הבאה?

תחיי את הרגע.. ואם בהמשך השבוע תרגישי שאת צריכה עוד פגישה אז תלכי על זה...

מצד שני לא רוצים להגיע לשחיקה כי אנחנו באמת נהנים . 

מותר לכם להנות.

זה אפילו כדאי.

רעייתי ואני יצאנו גם לדייטים של יותר מ20 שעות רצוף

כשנהנים -הזמן טס 

חלק גדול מהבניין של הקשר נעשה בקטעים הריקים, שיושבים וחושבים.

אז הפסקה, פגישה ושוב. זה מן התבשלות טובה - נפגשים ואח"כ מעכלים, ושוב.

אי אפשר לכסות על הבישול ע"י פגישה ארוכה.

הפסקה ארוכה זה כבר מפסיק את הקשר.

תבלו יחד כמה שיותר.

אתם רציניים??? אני מכירה הרבה זוגות שסגרו כבר אחרי פגישה השניה..
יאללה חתונה!!!!!  

וסופרים פגישות כדי לדעת איפה עומדים ולאן אפשר להתקדם כל פעם. הרי הפגישות הן למטרה מסויימת. 

זה לא לצאת עם חברות פה ושם ששם באמת אין סיבה לספור כלום.

רוצה לתת לי רב אחד דת"ל (אל תתן לי את הרבי מגור) שנותן הגבלות כאלו? כי משומה אני לא שמעתי..

וגם לא בעלי הצדיק שחי' 

וגם לא אחרים טובים תורניים וצדיקים שלא הייתה להם בעיה להסתובב איתי (או עם אחרות) 9 שעות ויותר..

בעיני זה מעולה. זה מקפיץ את הקשר, נותן לך ראיה רחבה יותר, מעמיק את השיחות (כמה זמן אפשר לדבר על מזג האויר) מחייב אותך לחפור יותר, נותן לך הכרות הרבה יותר עמוקה ואמיתית.

אתה מוכן להסביר לי מה הבעיה מבחינה "תורנית" בפגישה של 9 או 15 שעות?

ומניסיוני הקט והדל- לא רק שזה היה בריא (ולא משנה אם זה היה קשר שנקטע באיבו או שנמשך עד עצם היום הזה ובעז"ה עוד איזה 80-90 שנה..) אלא מוסיף ומעמיק ותורם.

אז מה כן בריא לשיפוט הקשר? לפגש שעתיים פעמיים בשבוע? לשבת עם סטופר ולהרגיש שזה מאולץ? 

אמרו לי בזמנו שזה גורם ל"מיצוי". אז צר לי, אבל אם 9 שעות יגרמו לי להרגיש שמיציתי את הכיף שלי מלהיות ביחד עם הבנ"א הזה, אז מה אני אעשה איתו בעז"ה אחרי החתונה? 

בעיני זה הפוך- פגישות קצרות עם הרבה הפסקות סתם גורמות להארכה של תקופת הפגישות, לשחיקה, להארכה של התקופה הראשונה עד שיש חיבור וזרימה טבעית.

כשיצאתי עם בחור 2-3 פגישות בשבוע של 2-3 שעות, היינו צריכים חודשיים וחצי להבין שזה לא מתאים.

כשיצאתי עם מישהו אחר 2-3 פגישות בשבוע, אבל כל פגישה היתה של 6-9 שעות- לקח לנו שבועיים להבין שזה לא הדבר הנכון כי מהר מאד הגענו לדבר על כל מני דברים עמוקים יותר ומעבר לשיחות הרדודות של ההתחלה.

בקיצור- אין סיבה למתוח סתם את הפגישה. אם זה לא זורם לכם עדיין- אז לא.

אבל קשה לי להאמין שהייתי מצליחה להתחתן עם מישהו שלא הייתי מצליחה להעביר איתו פגישה של 10 שעות בכיף, ובסוף להגיד שלום עם טעם של עוד..

כפי שכבר כתבתי לך, לא ראיתי עדיין אף רב שאומר בפירוש את מה שאמרת.

יש ספרי הלכה, וטרם ראיתי הלכות העוסקות בזמני דייטים (אם תוכל להאיר את עיני ולתת מ"מ אני אשמח לבדוק את העניין..) יש הלכות בכל הנוגע לדיני ייחוד, שימרת נגיעה ושמירת העיניים, אבל לא בכל הנוגע לכמה זמן צריכה לארוך פגישה..

יש ספרי הדרכה- וכאן לא קראתי את כולם. אז אני לא יודעת. אבל לא נתקלתי בספר הדרכה שכתב רב שמדבר על זה, בטח שלא בצורה גורפת, ובכל מקרה- ספר הדרכה כשמו כן הוא. הדרכה. לא הלכה. וכאן כל אחד ילך לפי רבו. (וככל מה שבדקתי עם רבותיי- אין בכך בעיה) כך שלהגיד בשם רב מסוים שזה לא נכון לכולם- זה לא נכון.

(כמו שלדוג', הרב אבינר מדריך לא לדבר דברי חיבה בין האירוסים לחתונה והרב טל דווקא מדריך הפוך- כן לדבר דברי חיבה אם כי במידה ולא הרבה כמו אחרי החתונה..)

ויש היגיון פשוט, וראיה של המציאות סביבי, וניסיון אישי, ולמידה מניסיון של אחרים- וכל אלו לימדו אותי שפגישות ארוכות וזורמות הן דבר טוב וחיובי שמועיל לקשר בדר"כ. (ואני לא נותנת פה אמירה של רבנים כי טרם שמעתי התייחסות של רב לכאן או לכאן או בכלל לנושא..)

וגם הרבנים שנתת, האם הם כתבו את זה בפירוש או רק אמרו לבנ"א מסוים בשיחה אישית? כי לפעמים רב יכול לתת הדרכה אישית, ואז הבנ"א הולך והופך את זה להדרכה כללית.

אבל היא כן בעלת רבדים. 

יש הלכה, וזה דבר חד וחותך. אסור או מותר (או ספק, או ישאל רב אישית, או תלוי אם הוא ספרדי או אשכנזי וכו') 

ויש עניני מידות- שמוסמכים על כולם. (לא ראוי לכעוס, לא ראוי לדבר לא יפה לאנשים, לא ראוי להכליל, כן ראוי להתנהג בנחת ובצורה נחמדה וכו') 

ויש הנהגות, הדרכות, ו"ענינים" שתלויים ברב. וכל אחד ילך לפי רבו.

כמו שר' נחמן כותב שלא ראוי להיפגש בין האירוסין לחתונה- אבל אנחנו לא ברסלברים, אז לא הלכנו לפי ההדרכה הזו.

או כמו שיש חסידויות שנפגשות פעם אחת לפני החתונה- וזהו. וזו הדרכת הרבנים שלהם, ובשבילם זו "דעת תורה" ומי שעושה אחרת זה "התנהלות שנוגדת את התורה"

ואתה עדיין לא ענית לי במה זה נוגד את דרך התורה. מה לא טוב ולא ראוי בזה. 

(וסתם משו- לפי מה שאני מכירה, אם בעלי היה מתקשר לראש ישיבה שלו (רב גדול ומוערך על הרבה רבנים) באמצע דייט " הרב, אנחנו כבר יותר מ4 שעות בדייט, רציתי לשאול מה דעת הרב, עוד כמה שעות אנחנו יכולים להמשיך ומתי ללהגיד שלום?" הרב היה מזמין אותו לשיחה על בריאות הנפש האישית שלו ועל מה זה חיי תורה אמיתייים..)

ב"ה לא חסרות בנות שנכנסות תחת ההגדרה של "נפגשת 9 שעות" ולא קרה שום דבר רע, אפילו להיפך...

נכון, זה לא מכליל על כולם שזה מתאים להם,

אבל גם הכיוון ההפוך לא.

נ.ב.

כשאני אוכלת דג עם גבינה זה בסדר, אז למה לו/ה אסור?? הרי התורה היא אחת! ועוד כהנה וכהנה.....

אז אתה בורח?

שאלתי אותך שאלה פשוטה- מה לא בסדר בזה. מה סותר בזה את התורה או את דרכה.

עד עכשיו חוץ מסיסמאות ("סותר את התורה" "רק מזרוחניקים יכולים לעשות דבר כזה" "נגד רבנים") ושזה שוחק, ולא בריא  לא נתת סיבה הגיונית.

אנשים נתנו לך סיבות הגיוניות, דברים שהם מכירים מניסיונם, דוגמאות. 

תענה באותה שפה. 

אמרת שזה שוחק- את מה זה שוחק? למה?

טענת (בשם רבנים) שזה לא בריא- מה לא בריא בזה.

אל תתחבא מאחורי דברים כלליים ואמירות גדולות.

ודווקא כן מעניין אותי למה זה בעיה.

במיוחד כי שכלי הדל והפשוט רואה את המציאות באופן שונה.

בעולם השידוכים כפי שאני הכרתי אותו, פגישה לא נעשת כדי להסתובב 9 שעות- אלא כדי ליצור חיבור בין שני אנשים.

וחיבור חזק שיוכל להחזיק מעמד גם כשהם יחיו ביחד באותו בית ויצטרכו להרים ביחד את הפרוייקט של החיים שלהם.

בעיני- פגישות ארוכות, הן הכרחיות כדי ליצור קשר שכזה (אם יש כאלו שמסוגלים גם בלי זה, וכל אחד ילך לפי מה שנכון לו) 

אני עדיין לא שמעתי ממך סיבה קונקרטית אחת ברורה עם סיבה ותוצאה למה זה לא טוב.

רק אמירות כלליות וכוללניות. 

"סמכויות תורניות מגדירות את הפגישות כאופן להיחשף לעומד מולך" מקוה שהבנתי אותך נכון, אתה אומר שמטרת הפגישות היא להחשף- כלומר להכיר לעומק ולתת לצד השני להכיר אותך לעומק, הבנתי נכון? אז דווקא בפגישה ארוכה (כפי שכבר כתבתי למעלה) מכירים הרבה יותר טוב והרבה יותר לעומק.

(יחסית)

א. לא מבינה מה לא מכובד ומכבד בזה. זה לא סתם "לדסקס" זה לדבר. גם על דברים סתם אבל גם על דברים עמוקים ומשמעותיים. וכמובן שזמן זה מה שנותן היכרות, אלא מה? איך אני אמורה להכיר את הבנ"א שמולי אם לא ע"י זמן של דיבורים? בשתיקות? בזה שנשב בבית וננסה להעביר אמונות, מחשבות ודעות בטלפתיה? מה גורם לפגישה של 4-5 שעות להיות מכובדת ולפגישה של 9 לא? ופגישה של 5 שעות ו5 דקות? ושל 5 וחצי? אז איפה הגבול?

(ולגבי ההגדרה "מנטליות חילונית" סליחה, אבל מהכרות עם החברה החילונית- אצל חילונים דייטים זה דבר שונה לחלוטין. השיחה היא לא אישו בפני עצמו. חייבים לעשות משהו (סרט, מסעדה, בילוי) חוצמזה שהמנטליות החילונית בנויה מאד גם על מראה חיצוני ומגע)

ב. אני מחזיקה מבעלי בחור ישיבה יר"ש. והוא חושב כמוני בדיוק. אני רואה פה עוד כמה אנשים שהגיבו כמוני- וגם הם יכולים להכנס תחת הקטגוריה הנ"ל.. 

ועוד משהו- ביקשתי ממך כבר לתת לי מקום שבו אני אוכל לראות את ההדרכה הנ"ל. אם זו הדרכה לרבים- היא מן הסתם כתובה איפשהו, לא?

ג. שהיה ממושכת מפתחת רגש, בינגו! רגע, אנחנו לא מחפשים לפתח רגש על בסיס שיכלי? זה בדיוק מה שקורה פה! אתה מפתח רגש בגלל שאתה מדבר עם הבנ"א ומכיר אותו לעומק  בפעם האחרונה שבדקתי זו היתה מטרת היציאה לדייטים.. (רק תסתכל כמה שירשורי "סבבה והכל אבל אין לי רגש" יש פה כל הזמן..)

בפגישה השלישית שלי עם בעלי הסתובבנו ביחד 10 שעות, ברביעית זה היה 12, וזה לא הפריע לנו להיות אובייקטיבים ולבחון את הדברים גם בשכל. ולא חושבת שזה הפריע לנו בשום שלב- הפוך בזכות כל הפגישות הארוכות הללו התארסנו מהר יחסית.

רגש זה דבר שאין לו כללים- הוא יכול לבוא אחרי חצי שעה של פגישה ראשונה או אחרי חודשיים אינטנסיבים או לא לבוא בכלל... 

להתחתן עם בנ"א שאני לא אוהבת.

ותודה, אנחנו באמת נהנים 

להתשמש קצת באינטר

בני אדם שונים זה מזה - זוהי המציאות. אולי בשבילך ובשביל רב פלוני זה לא מתאים, אך מה לעשות ויש בני אדם שלא טוב להם להכיר בפגישות של 4 שעות.

גם אם רב נותן לך הדרכה כזו - יכול להיות שכך נטייתו של הרב.

זה שהוא רב גדול, צדיק, בקי בחדרי תורה וחכם, לא אומר שהוא בקיא בנבכי נפשות השונות מנפשו שלו.

לא כל רב צדיק וחסיד הוא "פסיכולוג"

(ואני כותב במרכאות, כי לדעתי הדבר קל וחומר, בן-בנו של קל וחומר נכון לגבי המומחים המדופלמים בעלי הרשיון לעסוק בפסיכולוגיה, שברוב המקרים יראת שמיים מהם והלאה).

אני מאמין שרוב הקוראים כאן מכירים את משל גן המבוכה של בעל המסילת ישרים.

בדרך-כלל נהוג להביאו כנימוק מדוע יש לשמוע להדרכות של גדולי תורה, אך יש לזכור שיש הרבה מסלולים במבוך.

הרב הלך במסלול מאוד ייחודי, בדיוק כשם שאתה הולך במסלול מאוד ייחודי, ויכול להיות בהחלט שהמסלולים שלכם אינם חופפים בכל מקום, ולכן הוא פשוט לא מכיר את המסלול שלך.

לכן, אין אדם לומד מכל רב, אלא צריך שיעשה לו רב כלבבו.

יחידים הם בדור שבאמת יכולים להדריך כל אדם לפי צורכו (ואני מסופק אם עדיין יש לנו מהם, לאחר פטירת הרב מרדכי אליהו זצ"ל).

בכל אופן, גם אם תאמר שהדרכה זו נכונה היום לכל אדם (מה שלדעתי באופן חד משמעי לא נכון), היא עדיין בגדר הדרכה.

אף רב בימינו לא יכול לגזור גזירות חדשות ולהחליט שיש איסור דרבנן להאריך בפגישה יותר מ-X שעות. הכל בגדר הדרכה, שהיא לכל הדעות לא מחייבת.

אם אתה מצטרף לקהילה, וראש הקהילה, רב פלוני, מתקן תקנות - יש לזה תוקף של תקנות קהל. אבל אף רב היום לא יכול לתקן תקנות לכל ישראל.

מעבר לכל הדברים, אני חושב שהדרך בה אתה מתבטא כלפי יהודים כשרים, כשאתה רומז שהם כסילים, עוברים על דעת תורה וכו' - אינה מעידה על עודף יראת שמים.

אנא פשפש במעשיך לפני שאתה בודק בציציותיהם של אחרים.

וגם כתוב בכל קונטרס חרדי מצוי שזה לא צנוע.

תעייני בקונטרסי הדרכה בתוכנת "תורת אמת"

הניתנת להורדה בחיפוש "תורת אמת" בגוגל.

אפשר לעדכן גרסה.

חוצמיזה זה כ"כ פשוט וברור.

אפילו אחרי החתונה זה נשמע לי לא צנוע להפגש 9 שעות.

את/ה רציני/ת??

מה זה שבת ביחד? זה "דייט" של יותר מיממה...

זה סה"כ נניח שעתיים ביחד, להערכתי,

וגם הם מפוזרות.

תיידע את אשתך לפני החתונה שתהיה איתה גג שעתיים בשבת.
אני חושבת שזה אולי מסוג הדברים שכדאי להגיד עוד לפני פגישה ראשונה...

[ואל תעלב, אתה לא המוזר היחיד כאן. יצורים...]

רק הסעודות 4-6 שעות

ובזמן הפנוי בשבת עוד בערך 5 שעות לפחות- יש קצת הבדל קיץ-חורף

תפילות- לבת לראות אותו מלמעלה ולבן..........

מוצש- עוד כמה שעות עד שנפרדים

אם חייבים להיפגש דווקא בסלון תחת השגחה של ההורים, מותר להיפגש 4 פעמים עד לאירוסין ושכל צד חייב לתת חצי דירה לזוג הטרי? 

מה רע בשידוך שההורים מסדרים בגיל 17?

מצטער אבל הסגנון הבוטה והתעוזה לקום ולהיות זה שמעורר סערות (מה שקרוי טרול) מחייבים תגובה שערה.

"זה פוגע באובייקטיביות"??? ממתי קשר בין בני זוג הוא אובייקטיבי??? 

ויש דברים שלא צריכים היתר, כי הם לא אסורים! 

אני על דעת עצמי גם ישן, מתעורר, אוכל ארוחת בוקר, מצחצח שיניים ויוצא החוצה - וכל זה, בלי לשאול רב! 

כנראה שאני מזרוחניק... 

ועל דעתך בלבד?

ולא שאלת דעת תורה כמה זמן, מאיפה להתחיל (שיניים קדמיות, ימניות, שמאליות) ובאיזה משחה להשתמש?!

באמת אתה מזרוחניק..

<צ>

ולהתחיל לצחצח בימין.

כמו שתמיד מתחילים בימין.

וגם מי שמתרחץ קודם רוחץ את הראש ואח"כ את הגוף.

וגם זה לפי הסדר.

וקודם נעל ימין, ונעל שמאל ואח"כ לקשור שמאל,

ואח"כ ימין.

ולקחת את הנטלה בימין למלא ולהעביר לשמאל,

ואח"כ לסירוגין.

את כל מה שכתבת כאן... אני מאוד מקווה שאתה אוהב חתולים... 

מתוך היכרות אישית איתו אני חושבת שאתה טועה בגדול.

אני אברר את זה...

קורה שהפגישות נמשכות הרבה זמן

רק לא ברור מתי הם מצאו כל כך הרבה זמן פנוי...........

אז מה נסחפתם?!

אין שום בעיה בפגישות ארוכות, כל עוד הזוג מרגיש שזה נכון לו.

זה עניין של אינטואיציה זוגית. (או אם לצטט את החתימה שלך- מה שקולך הפנימי אומר זו האמת שלך..)

ואין שום קשר לדתומטר.. 

היו לי פגישות ארוכות ב"ה, ואפילו יותר מ9 שעות, ואפילו לפני פגישה 6 ואף פעם ב"ה לא התחיל אפילו להרגיש שחיקה.

אם זה בנ"א מהסוג שאני אוכל בעז"ה לחיות איתו ימים על גבי ימים, אז למה שיהיה לי קשה להעביר איתו בכיף 9 שעות?

"ולדעתי מי שלא מגביל את עצמו לפני החתונה קרוב לודאי שימשיך אני בדרך זו."- אפשר הסבר? איזו הגבלה? 

זה עלול להיות בעייתי, כי הקרבה כ"כ גדולה וקשה לעמוד לפעמים בהגבלות ההלכתיות.

אבל לפני?

אם ככה טוב וזורם- למה לא? אם לא עוברים על איסור יחוד ושאר כאלה, אז מה הבעיה?

אם את אישית מרגישה שזה לא צנוע לך, זה דבר אחר. אבל למה לחשוב בכלל שזה לא טוב? אגב, פגישה שישית זה די מתקדם, לא? (אני לא עברתי את הראשונה בדר"כ..)

וגם- אם להיפגש כל יום 9 שעות מקדם את הקשר, מה טוב. ואם 4 שעות פעמיים בשבוע- גם טוב. הכל לפי מה שלכם מרגיש נכון ואמיתי.  

אולי אומר שזה באמת היה ארוך מדי ומאולץ, אחרת היית סתם אומרת - ביליתי איתו יום שלם.

ורק כי פשוט השעה הגיעה למאד מאוחר בלילה אם לא זה היה ממשיך כנראה

לא "מזרוחניקים"

פשוט היה טוב

שמנו לב לשעה ולהלכות ייחוד אבל היה משהו שלא נתן ללכת...

וזה עזר מאד להחלטה

ואת ההרחקות עושים ומדברים על זה ביחד. זה גם מברר את האהבה. 

במילים אחרות זה להגיד- יש פה קרבה ולכן אנחנו חייבים הרחקות! 

ב"ה לא הייתה קרבה אסורה לפני החתונה

אני חושבת שבין השורות את אומרת

"זה טוב שנפגשנו 9 שעות נכון? נראה לי אנחנו בכיוון של חתונה..."

יהיה לכם זמן רב להיות יחד אחרי החתונה. מה עוצר אותך/אתכם מלקבל החלטה רצינית? האם פגישות נוספות יוסיפו מידע שיש בו כדי להשפיע על החלטתכם..

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים