יכול להיות, שאני לא יודע את כל הפרטים,
ואולי זה מוצדק מאוד - וצריך להביע אמתיה והצדקה עד בלי גבול.
אבל..
יש תופעה, שאני קורא פה בפורום, וגם בפורומים אחרים (לא למחוק מנהלים
)
יכול להיות, שאני לא יודע את כל הפרטים,
ואולי זה מוצדק מאוד - וצריך להביע אמתיה והצדקה עד בלי גבול.
אבל..
יש תופעה, שאני קורא פה בפורום, וגם בפורומים אחרים (לא למחוק מנהלים
)
את המקרים.
ואני לא רוצה שאף אחד\אחת יפגע
אם מישהו נפגע -
לא שווה לי לפרסם מילה ממה שכתבתי.
ואני מבקש סליחה.
אפשרות א': לבטל מהעולם את הפורומים או למנוע מרווקים להשתמש בהם?
אפשרות ב': לאסור הודעת סיום קשר על גבי פורומים ועל המסיים לשמור בבטן?
אפשרות ג': לצאת במחאה וביקורתיות כלפי כל מי שמעיז לפרסם פה שסיים קשר במקום לנחם וללטף?
אפשרות ד': להבין בבגרות ובחכמה- ששני הצדדים צריכים כרגע חיזוקים, גם החותך/כת וגם הנחתך/כת...
לדוגמה: זרובבל(שם בדוי) ורוחמה(גם שם בדוי)
יצאו במשך חצי שנה.
זרובבל התלבט רבות-מצד אחד רוחמה אופה עוגות נהדרות,
ומצד שני אפה ארוך מדי, כיאה ליהודייה כשרה.
ההתלבטות קרעה אותו, ולבסוף בלב כבד, החליט לחתוך את הקשר,
ונפרד מרוחמה בצורה ראויה ומכובדת.
בא זרובבל לפורום לנ"ו וכתב הודעה: "אחרי התלבטות ארוכה, הבנתי שעם
כזה אף אני לא יכול להתחתן. אבל אני מתגעגע אליה...."
אנשי הפורום בתגובה: "זאת באמת דילמה קשה.ואנחנו מבינים שעצוב לך,
אבל עד שתביא לפנינו את רוחמה שנוכל להפגין כלפיה אמפתיה ולהרעיף עליה אהבה וחיבוקים במידה שווה לפחות
לא נסכים אפילו להגיב לך"
או לחלופין:" עם כל הכבוד לקושי שאתה חווה עכשיו, תדע לך שאתה הכאבת לה מאוד,
תתבייש לך" וכך יידע לו זרובבל החוצפן, שלא מספיק שרע לו מכך שנפרד, הוא ראוי וצריך
להרגיש עוד יותר סבל(שהוא מן הסתם מרגיש גם כך אם הוא בן אדם נורמלי) על כך שייסר בחורה אחרת.
במחילה, לא ברור לי מה אתה רוצה.
שבהודעה הזאת הוא די חזר בו מההודעה שבפתיחת השרשור.
(אני טועה? אבא!, אם כן אשמח שתתקן אותי)
חוץ מהמשפט האחרון 
יש לך כשרון.
ותכתוב רק ש''בעז''ה שה' יעזור וימתיק וכו..או כל מילה טובה...פורומים שונים משמשים כ מעין מרכז תמיכה לשני הצדדים. הן לצד ה"פגוע" והן לצד ה"נפגע", כלשונך (אם כי לדעתי אין זה מדויק להגדיר זאת כך, שכן שני הצדדים פגועים וכואבים). אין כל רע בהודעות חיזוק לשני הצדדים. כמו שיש מי שרצה להמשיך בקשר, אך נפרדו ממנו והוא זקוק להקשבה, חיבוק ועידוד, כך יש מי שחתך, שזקוק גם כן לאותם הדברים: הקשבה, חיבוק ועידוד.
לשני הצדדים קשה. שניהם צריכים מקום לפרוק ולקבל תמיכה כנ"ל. לכן תגובות כמו "כל הכבוד, תהיי/תהיה חזק/ה" וכד' לגיטימיות בשני המקרים, שכן שני הצדדים צריכים לשמוע שהם היו 100%, עשו את המקסימום, הכל בסדר והכל (יהיה) טוב. שניהם צריכים להבין שהקשר שנגמר לא היה זה ולכן, על אף כל הקשיים, טוב שנגמר - גם אם קשה לראות זאת כרגע... ומתוך הבנה זו, אשר אליה מכוונות התגובות, שניהם צריכים לצעוד הלאה בבטחון ובתקווה שאולי בפעם הבאה זה יקרה.![]()
לדעתי,יש הרבה מקרים בהם מושכים את הקשר לחינם.
אני יודעת שבהרבה מהמקרים הקשר הוא מאד מורכב ולא פשוט להחליט,ואין מה לעשות,צריך את הזמן הזה.
וגם כשזה לא מורכב,לפעמים צריך את הבירור הזה רק בשביל הרגשת הביטחון.
אבל יש גם מקרים שקיימת מן שאננות כזאת,יש פחד גדול מההחלטה ומעדיפים להישאר במצב של לא להחליט.
אני אישית נפגעתי מקשר כזה ואני חושבת שזה היה ממש מיותר ולחינם ושמעתי על עוד כמה מקרים כאלו.
אז שוב,לא שאני פוסלת קשרים מהסוג הזה, אבל אני כן חושבת שצריך להיות קצת יותר ערניים ולנסות להמנע ממשיכת קשרים שלא לצורך...
ולגבי מה שאבא! כתב,נראה לי שזה דווקא מצויין שיש כזה מקום שאפשר לפרוק בו.וזה נראה לי חיובי להגיד למישהו "כל הכבוד" על זה שהוא הפסיק קשר אם זה באמת מה שהיה צריך לעשות,זה באמת מעשה אמיץ ולא פשוט בכלל.לך תדע לאן זה היה נגרר אם היא/הוא לא היו מפסיקים עכשיו...ושוב זה רק בתנאי שהייתה רגישות מקסימלית במשך הקשר וזה נגרר רק כי באמת היה מה לברר!
שהרגשתי שמשהו מפריע לי, ורק אחרי חודשיים, הבחור נפתח יותר, ועליתי על הנק' באישיות שלו שהציקה לי, שהבנתי שפשוט זה לא יילך, אא"כ אני מוכנה לחתום על משרת פסיכיאטרית בכתובה...
הקשר נמשך לחינם, ובדיעבד אני מצטערת על המשיכה, אבל כל מיני גורמים גרמו לכך, ורק ככה יכולתי לחתוך בלב שלם. זה כואב, והיו עוד גורמים שהעזו לבקר אותי על הצעד, מבלי לחשוב על החיים הרעים שהיו יכולים להיות לי אח"כ. אז כן, צריך לתמוך בחותכים, בעיקר שבדר"כ ההחלטה מגיעה בעוצמה, וכואבת גם למחליט...ולא תמיד, הצד שחתכו לו את הקשר, הוא הצד המסכן.
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
הוא כמובן לא קשור לכאן
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
רוצה להציע משהי מהעבודה לחבר.
חושש שאחד הצדדים לא יתלהב מהמראה החיצוני של השני. (שזה כמובן לגיטמי, פשוט החשש האמיתי שאחד הצדדים יבין שזה בגלל זה..)
מניח שהפתרון פשוט אבל לא חד לי מה לעשות.
אשמח להסבר קצר.
תודה.
-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.
-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.
נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.
איזה הצעה שהצעתי לחבר.
תתיעץ עם אנשים שמבינים
מישהו פה שאל על איך מתנהלים נכון בשידוכים ובפגישות ועניתם יפה, אני לא חדשה בשידוכים אבל אשמח לשמוע מהצד הגברי איך הייתם רוצים שהמדוייטת תתנהל, מה עושים ומה לא.
סתם רוצה לשפר את איכות הפגישות.
תודה רבה! אשריכם!
כמו הגיישות ביפן וכיו"ב
כי האיכרות היו שזופות ובנות המעמד העליון יכלו לשבת בבית ולכן היו בהירות יותר