הוא ניגש אליו
בלאט
והחל ללחוש:
"זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ" היא-
"עיניי העולם נעוצות בה
מסוף לראש"
מקשיב רוב קשב
ושואל עצמו בלי משים
איך היא נראת?
ואיך היא בפנים?
"שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ"
באה מחשבה מהירה
"וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר"
ובעיני המשדך רע
"וּרְאִיתֶם מַה הִוא"
הֲטוֹבָה הִוא אִם רָעָה?
הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם רָזָה?
צבירת מל"מ[2] נעשית בערמה
יש ששולחים שליחים[3]
ויש שדורשים תמונה.[4]
חוזרים התרים ושותים משקה,
"אחינו,
המסה היא אֶת לְבָבֵנוּ".
הפה משתחרר אחרי עוד 'לחיים'
"זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא"
"קשה להוריד ממנה את העניים"[5]
"אֶפֶס כִּי עַז"
הם מוסיפים בחשש
"בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּוֹת"
ולא כמו אנ"ש[6]
ובדיוק כפי שתיאר המשורר[7]
ממש נראת "כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר"
עזוב, משם לא תצמח הישועה
אתה צריך בחינה של
"עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ"
בירור אחרי בירור
והיא בכלל לא מודעת
שאת חייה
לא היא זו שקובעת
כמה מרגלים
או שליחים
מוצאים את האפשרות
של קריעת ימים סופים[8]
אין לי מושג למה כתבתי את זה, זה פתאום יצא. רק רציתי להראות שלפעמים לא צריך לשאול שאלות. אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין והיינו חוסכים לעצמו ארבעים שנה במדבר אם היינו נוהגים כך וסומכים על הקב"ה. אם יש מי שאנו סומכים עליו, אז לא צריך לבלבל את מוחינו בשאלות של בירור- אולי זה יחסוך לעצמנו ארבעים שנה של מדבר ושממה.
מה אתם אומרים?
[1] אין הוא אלא יחידו של עולם – הקב"ה. ובנידון דידן- המשדך.
[2] ר"ת - מודעין לפני מבצע
[3] תברר בשבילי... וכו'.. וכדו'.... וגו'...
[4] ספר הפנים, פעייסבוק בלע"ז
[5] המקור הוא מאיר אריאל בשירו 'לא יכול להוריד ממך את העניים' שדרך אגב זה שיר גאוני.
[6] אנשי שלומנו
[7] שלמה המלך כמובן, משלי.
[8] קשה זיווגם כקריעת ים סוף - גמ' סוטה.

