ובכל קריאה מתגלית הבנה מחודשת.

מלא עומק. מחשבה. עניין. חכמה נסתרת.

מוזמן לשתף בעוד יצירות מופלאות  

יפיפה. מלא בנקודות למחשבה.
תודה.

אתה כותב מאוד מאוד יפה!

אם יורשה לי, כמה הערות:

א. קצת צרמו לי ראשי התיבות בשיר. נכון, אמנם אם "פותחים" אותן אז השיר לא נראה אותו הדבר, אך מלכתחילה הייתי ממליצה לא להכנס לזה.

ב. היה ניתן לוותר על הערות השוליים: 1. קצת אמונה בקורא ובאינטליגנציה שלו. 2. לא צריך להאכיל את הקורא בכפית. גם מה שהוא לא מבין - אסור להסיר ממנו את האחריות. ככל שהקורא טוב ונבון יותר, כך ימצא את דרכו להבנת השיר.

ג. אני לא בטוחה שבירור מסוג זה שהצגת "קורע ימים סופים". כדי לזכות לנסים צריך לפתוח את הלב, לא להיות מקובעים כ"כ לתמונה בפייסבוק או לדברים אחרים. יש בירורים שפשוט מרחיקים את הנס. לפעמים צריך, כמו נחשון בן עמינדב - "לקפוץ למים" בלי לברר יותר מדי (ואני מדגישה כי אין כוונתי לא לברר בכלל!). הבירורים הרבים עלולים לגרום להמון פסילות מיותרות. לעומת זאת, בירורים "מתונים" יותר יכולים למנוע פגישות מיותרות.

מרגישה שיש כאן יותר מאשר היחס לבירור. זה בעצם השאלה עצמה, שאין מקום לשאול על עצם ההצעה כי היא באה ממשהו שאוהב מאד אז הוא יודע בודאי מה טוב, אז.. מה אתם חוקרים בכלל אחריו ואחרי מתנותיו? היכולת הזו לקבל את הטוב, את האושר המחובר אליו, את המיוחד שבה.. היא הקשה פה. (וזה כמובן גם על מתנת ארץ ישראל..) והרי כל מה שהשליחים בשיר אומרים- אלו תכונות טובות ומיוחדות למכביר, תלוי באיזו עין טובה מתבונן עליהן המקבל וראוי להן.. אז זו לא רק היא שלא נקרע לה הים בשל הדיבורים והבירורים והיועצים והייאוש כביכול, זה הוא שהקשיב לזה ולא לאמת שבתוך ההצעה..

שנזכה להקשיב, באמת, ולדעת שאנו ראויים ואם קבלנו מתנה- יש מי שמאמין בנו ואוהב עד כדי כך, לתת את היקרה במתנותיו, רק שנאמין בעצמנו ונתעלה לשם..

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים