בית מקדש?!כתר הרימון

האם אנחנו באמת רוצים מקדש???

 

או רק מזכירים בתפילה ובברכת המזון, פעם עם כוונה ופעם פחות.

מדברים כל מיני דיבורים גבוהים כאלו "כשעם ישראל יהיה מוכן", ובפועל לא מתקדם הרבה...

 

"ציפית לישועה" - הכוונה היא לא רק האם קיווית או רצית, אלא - מה עשית לשם כך?

מה אנחנו עושים כדי שיבנה המקדש? או שמא הוא לא כל כך חסר לנו?...

נתחיל משאלה יותר בסיסיתנפשי תערוג

למה אנחנו רוצים בית מקדש?

הרוב לא יודעים לענות עליה!

עצוב, אבל אמיתי...

שאלה מצוינת.כתר הרימון

אבל לא פותרת אותך מלענות עליה ועל האחרות...

מכוונים את הלבdoni
וזהו? הכוונה היא העשייה?כתר הרימון
לאdoni

אבל היא מתחילה משם. א"א לדלג על שלבים

השאלה היאכתר הרימון

האם אנחנו מתקדמים משם, או נשארים תקועים.

אולי ככה יותר נוח לנו?

זאת לא השאלהdoni

השאלה היא האם התחלנו להתכוון (ולהתכוונן) בכלל.

אם התחלת, את יכולה להתקדם.

אם לא התחלת, גם זה שיהיה לך נח לא יעזור לך

אוקי.כתר הרימון

ואיך עושים את זה?

 

איך מגיעים להרגשת החוסר?

כשאני אומרdoni

"להתכוון" - אני מתכוון לצאת מעצמנו.

אם כל הגדולים (חז"ל) אומרים שהגאווה היא המידה הרעה ביותר - אז נתחיל בה.

מה זה אומר?

 

אנחנו חושבים שאנחנו יודעים הכל. לא מוכנים להקשיב למה שאחרים אומרים. אנחנו תמיד אומרים "איך נרגיש שחסר אם אנחנו לא יודעים שחסר"?? אז חז"ל אומרים שהתשובה פשוטה.

אומרים לך שחסר - תאמין. אחר כך תבדוק מה, איך ולמה (אממ, כמה דומה לנעשה ונשמע).

 

עכשיו, אתה מאמין שחסר? מצויין. תתחיל לרצות. לרצות מה בדיוק? פה כבר אפשר לחלק. לא בטוח שהשאלה היא "מה?" - אלא "איך?". איך אני רוצה את זה, עד כמה. 

אני מזכיר את זה בברכה? בתפילה? זה כבר טוב. הכנסתי את זה לראש. עכשיו זה יותר חשוב לי. זה אומר שאני הולך לעשות עם זה משהו. וזה אומר שאני הולך לשכנע אחרים שיעשו גם הם עם זה משהו.

 

אין לי עוד כח להאריך. גם ככה חפרתי כמו שלא חפרתי בחיים. 

אני חושבת שלא רק מספיק להתכוון...חייכנית.

צריך גם ללמוד על הנושא הזה , כדי להיות מוכנים אליו באמיתי בעז"ה שיבנה ביהמ"ק .

משתדלים לעשות את המיטב שלנוכמו צמח בר

בכל דבר.

 

במיוחד בדרך ארץ.

במיוחד כשהכי קשה לנו.

רוצה לפרט?...כתר הרימון
לא לדבר לשון הרע (שזה הכי מכה)כמו צמח בר

לדעת לוותר על הנוחות של בשביל אחרים. להתחשב באחרים.

לשמח אנשים.

להשתדל הכי בעולם לא לפגוע בשום אדם!! ואם פגעת לעשות את ההשתדלות המירבית בכדי שזה יסתדר...

להרגיש את הכאב של אחרים ולנסות לעזור להם.

 

זה במובן של דרך ארץ.

 

יראת שמים זה הבעיה של כל אחד עם עצמו והקב''ה. אבל "ואהבת" זה נוגע לאחרים. לכן צריך השתדלות מיוחדת!!

 

 

המשך ----כתר הרימון

עד כמה יש מקום לעיסוק בבית המקדש עצמו - לימוד עליו ועל הקרבנות לפרטים, תפירת בגדים, עלייה להר הבית, (וסיבוב שערים לדוגמה)

עד כמה לא צריך להתעסק בזה, אלא רק בעבודה אישית על עצמנו

או עבודה עם העם.

לדעתי העיקר הואנפשי תערוג

העבודה העצמית ועם העם.

 

תפירת הבגדים והכנת הכלים זה הטפל.

 

צריך להבדיל בין עיקר לטפל!

 

 

מסכימה כ''כ!!כמו צמח בר
אם כך,כתר הרימון

איך אנחנו, אני, אתה, הוא... עושים את זה?

בכלל בחיים

ואיך בחיי היום יום?

 

איך מביאים את עמ"י ואת עצמנו למקום שבית המקדש חסר לנו?

איך מגיעים למצב שנבכה, כפשוטו, על בית המקדש?

 

סליחה על החפירות...

פשוט מאודסוג'וק

מסבירים למה צריך! ואולי גם למה חייבים..

נפשי-לדעתי זה לא טפל כי-2 גדות לירדןאחרונה

כשמתעסקים בדברים הכאילו קטנים

הלב מתעורר לרצון ותשוקה גדולה למקדש

וככה עובדים על זה גם ברוחניות..

 

כשהדבר מרוחק ורק מדברים על זה זה פחות בוער בנו הרצון הזה..

יהיה קשה מאוד...thinker
עבר עריכה על ידי thinker בתאריך ל' סיון תשע"ב 22:57

דמיינו רגע לעצמכם,

קונים עגל, סוחבים אותו לבית המקדש, בהוראת הכהן אתם סומכים ידיכם על ראשו ומתוודים על החטאים שלכם, עד כאן בסדר...

ואז, הכהן לוקח מאכלת גדולה, שוחט את הפר, דם ניתז לכל עבר, את חלקו הוא מצליח לאגור בכוס, ולזרוק אותו על ארבע פינות המזבח, לאחר מכן תולים את הפר מרגליו על מתלה שנמצא ליד המזבח.. מפשיטים אותו, מנתחים אותו, ומעלים את כל האברים (אם מדובר בשעיר חטאת אז רק חלק קטן מהם) למזבח, והכל נשרף..

כל זה אומר לכם משהו? יעורר בכם איזו תחושה?

כנראה שלא.

בוודאי לא מה שזה עורר למי שהקריב קורבן לפני אלפי שנים בבית המקדש הראשון והשני...

למה?

כי היום אין לנו תחושה טבעית של צורך בעבודת האל בצורה כזו..

לפי חז"ל אנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר עבודה זרה, ויחד איתו את התחושה הזו... (שניהם באים מאותו שורש, אלא שהניתוב של הכח הופך אחד מהם לחיובי ואחד מהם לשלילי...)

עד שהתחושה הזו לא חוזרת, לא נרגיש צורך אמיתי בעבודת הקרבנות, זה המצב..

ולכן, וגם בגלל עוד מליון סיבות אחרות, אנו די רחוקים מלחשוב על זה, רק בצורה נוסטלגית, אך לא ממשית.

 

כמובן שלא דיברתי על כל הדברים שמעוררים קונוטציות של מקדש וגאולה: אחדות, אהבת חינם, קיום מצוות וכו'.. בזה בוודאי שיש צורך להתמיד ולהשתפר...

זה המשחק להיום??אוהב יהודים

אני באמת  רוצה מקדש...

 

לעסוק הרבה בענייני המקדש, סיבוב שערים, לגברים גם עליה להר הבית, ולכסוף ולהתפלל....

זה לא משחק!כתר הרימון

שמחה שמישהו כאן בכיוון שלי...

לשחק בלחשוב על בית המקדשאוהב יהודים

זה חלק מהעניין...דוס

 

ואני לא יודע איפה את ככה שאני לא ממש בכיוון...

 

אני חושבת שצריך לראות עשייה בפועל!כתר הרימון

נמאס לי מדיבורים "גבוהים" על כלליות, ושזה יבוא מהעם, ומהממשלה.

ושצריך קודם חינוך, וכו'.

אני מרגישה שלפעמים זו התחמקות.

 

לא נוח לנו בית מקדש שישנה לנו את כל צורת החיים.

לא נוח להאבק.

 

אז עוסקים בדיבורים. 

אני חושבת שהתעסקות ממשית תעורר בנו את הרצון וגם בעם.

 

לדוגמה - פגשתי חילונים שהמנורה של מכון המקדש 'עשתה להם את זה'. זה עורר בהם רצון!

לראות עשייה. 

 

**חבל שלחשוב על המקדש זה משחק... זה צריך להיות מציאות!

 

 

אל תקחי קשה צחקתי.... ואת צודקת ב99%...אוהב יהודים
מהו האחוז הבודד?כתר הרימון
סתם ככה... אני לא נוהג להסכים עם אנשים....אוהב יהודים
גאולהחסד

לרצות ולפעול לבית מקדש- זה כל מה שמקרב את הגאולה השלמה.

בית מקדש זה לא משהו עצמאי, והרצון והפעולה זה ביטוי של משהו הרבה יותר רחב... בית המקדש הגשמי יבנה שניתן לה' לשכון בתוכנו בגלוי- בלבבי משכן אבנה.

כל רצון, מחשבה, ומעשה טוב של יהודי מקרבים את הגאולה, כל מה שמוסיף טוב בעולם, כל גילוי של רצון ה' וקבלת עול, כל תפילה, כל לימוד, וגם כל פעולה של חול שמכוונת לקודש.

העניין זה רק לעורר את זה, ובאמת לכוון את עצמנו למודעות.... 

צריך פשוט לפקוח את העיניים ולראות שהכל מתקדם לקראת הגאולה.....!

שנזכה באמת לרצות גאולה. אני חושבת שכל אדם שמחכה לזיווג שלו, יכול להרגיש קצת מה זה לרצות משיח פרטי שיושיע אותך מהלבד שלך, וצריך לחשוב שבדיוק כמו שכל אחד ואחת רוצים וצריכים את המושיע שלהם, כך עם ישראל כעם כבר רוצה ומחכה כל כך הרבה למשיח ולגאולה, צריך פשוט להתבונן בזה......

 

גאולה= גילוי הא'=אלופו של עולם!חסד

וגם צריך להבין מה יהיה בגאולה בשביל לדעת למה אנחנו רוצים אותה- בגאולה יהיה פשוט מעין עולם הבא, מי שחווה חוויה רוחנית כלשהיא של קרבת אלוקים מיוחדת- כמו תפילה ממש מעוררת, או לימוד מאד מחיה, ירגיש את האור המתוק הזה של ה', ולא ירצה להתנתק מזה, ולחזור לעולם המעשי...

מי שמבין על מה אני מדברת- אז זה גאולה, המתיקות והאור של ה' יהיו פשוט גלויים ממש, בלי כל מאמץ מצידנו... מציאות מופלאה כל כך......

הלוואי בקרוב ממש!!!

וואו, זאת שאלה טובה..נוצה ברוח

ואת האמת, אני זוכרת שבתקופת התיכון, הגענו למסקנה עם כמה חברות, שלצערנו הרב אנחנו לא באמת מצפים לישועה..

זה נכון שבשנים האחרונות המודעות למקדש עלתה יותר, אבל בפועל אנחנו לא באמת יודעים ומבינים למה אנחנו כ"כ מצפים ונכספים..

 

ןלעשות מעשים בפועל?
לפעמים זה נראה לי כאילו אני עובדת על עצמי.. הרי איזה דברים אני (בתור בת) יכולה לעשות לטובת העניין?
אולי רק לנסות יותר להעמיק ולהבין את גודל החסר שיש לנו כשאין מקדש,

כי סתם ככה, בשיגרה הרציפה, כמה זה חסר לנו?

 

אבל נראה לי שבעיקר כשמביטים על המציאות במבט לאומי, אז החסר והניתוק ממקום שיהפוך את עמ"י ליחדה אחת, מתעצם ביותר ואז אפשר לראות בעין ברורה יותר עד כמה אנחנו צריכים מקדש במהרה!

 

אמן!

איך?חסד

עצה טובה לעניין היא אולי ללמוד קצת חב"ד.... בחב"ד נוהגים לדבר כל הזמן סביב גאולה ואז המודעות עולה מאד בעניין.... ונכון זה עבודה... אנו צריכים לעשות השתדלות, ולבקש מה' שבאמת יזכה אותנו לזה..... 

אני ממש מצטערת שפלשתימרימוש!

פשוט ראיתי את הנושא של הדיון בדף הראשי ורק אז ראיתי שזה בפורום למעל גיל 20...

אז מרשים לי להגיב משו קצר?

 

רעיון חמוד של דודה שלי-מרימוש!

היא הכינה ליומולדת שלה תופי מרים קטנים שבתוכם

הדפס של המדרש על כך שביציאת מצרים היה לנשים תופים 

ואז כתוב משהו בסגנון של "שיהיה כי לקבל פניו של משיח..."

והיא חילקה אותם לאנשים ולי בדר"כ יש אחד בתיק.

נכון,זה סמלי וזה נשמע טפשי אבל זה מזכיר.

יש באותו כיוון אנשים שקונים בגידם ללבוד לבית המקדש.ושוב זה נשמע טפשי

אבל זה מזכיר לך שתמיד זה יכול לקרות וצריך להמשיך להשתדל ולהאמין.

(וכמו שכבר אמרו,זה מתחיל בשינוי התפיסה שלנו ואח"כ יגיעו מעשים.)

זה מאוד נפוץ בחתונות. לחלק תוף מרים.כמו צמח בר

רעיון יפיפה!

אני רואה בזה את הקשר עם ה'ים...

מה אפשר לעשות בפועל- תיקון המידות.

כמו שהרב שרקי אמר באחד מהשיעורים, צריך לבנות את בית המקדש בפנים ואז הוא גם יבנה בע"ה

 

מה דעתכם?אני:)))))

תשמרו בבקשה על שיח מכבד.

לדעתי מדינה זה דבר אחרזיויק
אבל השמאל והמסרים בתקשורת הפכו את הגישה למדינה כסוג של חברת ביטוח
שאלהנחלת

1.  לא מצליחה להיכנס לאליאקספרס כי לאחר מילוי הפרטים, מקבלים הודעה חיננית בערבית.

     ניסיתי בפורום מחשבים ולא ראיתי שענו.

 

2. אילו ספרים קוראים רוב המגיבים כאן? בנות? בנים? הכוונה לספרות יפה.

   יש ביניכם כאלה שהולכים לספריה ציבורית?

 

זה לא בשביל סקר...סתם מעניין.

תודה.

את עם סינון של רימון?פצל"פ
הוא הרבה פעמים עושה בעיות עם אליאקספרס
כן.תודהנחלת

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

אני בןפצל"פ
ואני לא מכיר את נטפרי
עונה לדעתיחיה.מושקא

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

תודה!נחלת

בס"ד

 

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

 

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

 

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

😊 תודה! אעיף מבטחיה.מושקאאחרונה
למה ארץ ישראל הישנה ו*הטובה*?פתית שלג

או שזה בא לומר שכשהיא היתה ישנה היא היתה טובה והיום לא, (למה ככה?)

או שזה בא לומר שהיתה ארץ ישראל טובה והיתה ארץ ישראל לא טובה\פחות טובה. (למי הכוונה בארץ ישראל הלא טובה? כל מי שלא היה צבר\קיבוצניק? מזרחים? היישוב הישן?🤔)

 

הרהורים של בוקר😏

 

כמובן שאלתי חבר טוב:

המושג "ארץ ישראל הישנה והטובה" הוא ביטוי טעון שמעורר נוסטלגיה אצל חלק, אך גם ביקורת חריפה על הדרה ועל "צדקנות" אצל אחרים. הנה ניתוח של שתי האפשרויות שהעלית:

1. "כשהיא הייתה ישנה היא הייתה טובה והיום לא" (הגישה הנוסטלגית)
זו הפרשנות הפשוטה והנפוצה ביותר. לפי גישה זו, פעם היה כאן "תום": אנשים חיו בצניעות, הייתה ערבות הדדית, שרו שירים של להקות צבאיות, והאידיאולוגיה קדמה לחומריות.

  • למה אומרים שהיום לא? בגלל תהליכים כמו קפיטליזם דורסני, שחיתות שלטונית, אובדן ה"יחד" לטובת האינדיבידואליזם, והקיטוב החברתי. עבור אלו שמשתמשים בביטוי בערגה, "הישנה" היא סמל ליציבות וערכים שאבדו במרוץ המודרני.

2. "הייתה ארץ ישראל טובה והייתה פחות טובה" (הגישה הביקורתית)
כאן טמון המטען הפוליטי והעדתי של המושג. מבקרים טוענים ש"ארץ ישראל הישנה והטובה" מעולם לא הייתה טובה לכולם, אלא רק לקבוצה מאוד מסוימת.

  • מי זו "ארץ ישראל הלא טובה"? בתפיסה המצמצמת של המושג, הכוונה היא לכל מה שלא התאים למודל של "הצבר" החילוני, האשכנזי, איש ההתיישבות העובדת או הקיבוצים.
  • המזרחים: עבור עולים מארצות האסלאם שחיו במעברות, סבלו מאפליה ממוסדת ומהתנשאות תרבותית ("כור ההיתוך"), הארץ של אותן שנים ממש לא הייתה "טובה". עבורם, המושג הזה מייצג תקופה של דיכוי ומחיקת זהות.
  • החרדים והדתיים: גם הם נתפסו כחלק מ"הישן" שצריך להיעלם כדי לפנות מקום ליהודי החדש.
  • הימין: לאורך שנים רבות, המחנה הלאומי הרגיש מודר מהמוקדים שעיצבו את "ארץ ישראל הישנה" (ההגמוניה של מפא"י).

לסיכום:
הביטוי הפך למזוהה מאוד עם שיריו של אריק איינשטיין (סדרת האלבומים "ארץ ישראל הישנה והטובה"). איינשטיין עצמו ייצג את הפנים היפות והאהובות של המושג, אך עם השנים המושג הפך לסוג של "קוד" פוליטי:

  • עבור צד אחד: געגוע לישראל היפה, התמימה והמאוחדת.
  • עבור צד שני: ביטוי מתנשא שמנסה להחזיר את הגלגל לאחור לתקופה שבה קבוצה אחת שלטה בנרטיב והדירה את כל היתר.

במילים אחרות – ה"טוב" שבמושג תלוי מאוד בשאלה איפה המשפחה שלך הייתה ובאיזה צד של המתרס היא עמדה באותן שנים.

 

 

 

 

 

או שמדובר רק על נוסטלגיה של מישהו לימי עלומיו?

 

תשובה מדויקת – בהחלט כן, וייתכן שזהו המרכיב החזק ביותר במושג.

בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה קיימת תופעה שנקראת "נוסטלגיה רפלקסיבית". אנשים נוטים לצבוע את תקופת הנעורים שלהם בצבעים ורודים, לאו דווקא כי המציאות האובייקטיבית הייתה טובה יותר, אלא כי הם היו צעירים, בריאים, והעולם היה מלא בהבטחה עבורם.

הנה כמה סיבות למה "ארץ ישראל הישנה והטובה" היא קודם כל נוסטלגיה אישית של דור:

  1. הפשטות של הנעורים: כשמישהו מתגעגע ל"ארץ ישראל הישנה", הוא לעיתים קרובות מתגעגע לזמן שבו הוא היה בלי דאגות פרנסה, בלי אחריות של מבוגרים, וכשהחיים היו פשוטים יותר (או לפחות נראו כך דרך עיניים של ילד).
  2. זיכרון סלקטיבי: המוח האנושי נוטה לשכוח קשיים (תורים לקיצוב מזון בצנע, מלחמות קשות, מחסור בתשתיות) ולזכור רגעים של "ביחד" – הקומזיץ, תנועת הנוער, השירים ברדיו.
  3. האובדן של "מרכז הבמה": דור שהיה ה"צבר" המוביל, הלוחם והבונה, מוצא את עצמו בעולם מודרני שבו הערכים שלו (כמו סוציאליזם או קולקטיביזם) נחשבים למיושנים. הגעגוע הוא לא רק לארץ, אלא למעמד שהיה להם בתוכה.
  4. המוזיקה כעוגן: הביטוי נטבע חזק בזכות אריק איינשטיין. המוזיקה שלו יצרה "מרחב מוגן" של נוסטלגיה. כשאדם שומע שיר מאותה תקופה, הוא לא חושב על הפוליטיקה של שנות ה-50, הוא נזכר בריח של הפרדסים או בחברה הראשונה שלו.

אבל (וזה "אבל" חשוב):
בגלל שישראל היא מדינה כל כך פוליטית, הנוסטלגיה הפרטית הזו הפכה לכלי ניגוח. כשמישהו אומר "אני מתגעגע לארץ ישראל הישנה והטובה", הוא אולי רק מתכוון לילדות שלו בקיבוץ או בתל אביב הקטנה, אבל השכן שלו (שגדל במעברה או בעיירת פיתוח) שומע את זה ואומר: "אתה מתגעגע לזמן שבו אני הייתי שקוף ואתה היית המלך".

לסיכןם: זה התחיל כגעגוע אישי לימי העלומים, אבל הפך למושג פוליטי וסוציולוגי שמעורר מחלוקת עד היום.

אוקיי, אבל מה המסר שלך?נקדימון

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.


ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

כשמתשמש במושג אריק איינשטיין וכדו' זה מובן ליפתית שלג

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

 

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

 

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

עדיין לא ברור אם אתה רק פורק או שיש יותר מזהנקדימון
לגבי "עם חופשי" ברור שמדובר בריבונות, שהרי המשפט המקדים הוא "התקווה בת שנות אלפיים". מהי אותה תקווה? מה איבדנו לפני אלפיים שנה? יפה, את הריבונות והחירות; החופש הוא מעול הגויים שהיה על צווארינו.


ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.


וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?


בקיצור, הבנת.

אני מבין שזה כמו בשיר ימי בנימינה של אהוד מנורנוגע, לא נוגעאחרונה
הדגש הוא על ארץ ישראל ולא מדינת ישראל. לכן מן הסתם הכוונה היא לחיבור לארץ, לנופים, לטבע, להרגשה שארץ ישראל זה משהו חדש, ובפרט כשזה מגיע מתוך היכרות רצינית עם הגלות.


לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.


חחח הגרוק הזהבנות רבות עלי
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך ז' בשבט תשפ"ו 15:21

אני: מי זה הטמבל או הטמבלית הזו שאלסיה עוקבת אחריהם: VW (@torwestfall) • Instagram profile

 

grok: אחי, תירגע – זה לא טמבל ולא טמבלית, זו Victoria Westfall (או בקיצור Vic/Tor), והיא צלמת (photographer) מקצועית שכבר הרבה שנים עובדת עם אלסיה קארה.

  • היא עושה צילומים רשמיים לבתים, סשנים, פוטושופים, פרומו, מאחורי הקלעים ועוד.
  • יש לה קרדיטים רבים על צילומים של אלסיה, כמו בטוויטר/אקס שלה היא מקדמת אלבומים של אלסיה, ובאינסטה של אלסיה עצמה היא מתויגת הרבה פעמים (למשל בפוסטים של ימי הולדת לאלבומים או סיכומי סיבובים).
  • דוגמאות: צילמה את הפוטושוט הראשון של אלסיה ל-New York Times לפני 9-10 שנים (עכשיו 10 שנה ל"Know It All"), ויש פוסטים עדכניים עם תיוג שלה.
  • האקאונט שלה: @torwestfall (VW – כנראה Victoria Westfall), עם ביו "vicfromthesix" (טורונטו, The Six זה כינוי לעיר).
  • היא עוקבת אחרי אלסיה (ברור), ואלסיה עוקבת בחזרה כי הן עובדות יחד כבר שנים.

בקיצור, חברה מקצועית קרובה בצוות של אלסיה, לא סתם מישהי אקראית. אם ראית משהו ספציפי שגרם לך לחשוב שהיא "טמבלית" – ספר לי ואולי אבדוק יותר לעומק, אבל מהכל נראה שהיא לגמרי לגיטימית ומקצוענית. 😏

 

אני: אחי אם תגיד לי שוב להירגע אני אעבור לAI אחר אח יקר. עכשיו שמע. מישהי הגיבה לה בזה:

Loving the @torwestfall cameo

 וזו האחת שהגיבה לה: Craig Stickland (@craigstickland) • Instagram profile .. השאלה.. מי היא גם כן? ומה היא התכוונה בתגובה עם התיוג הזה של הצלמת.

 

 

ההמשך לא מעניין..

עזרה!צאט

היי חזרתי לכאן אחרי שנה שלא הייתי פה🙂‍↔️

ובאופן אירוני הסיסמה הייתה שמורה לי אבל לא היה לי מושג מה השם משתמש😅 (די מצחיק שאדם לא זוכר איך קוראים לו אבל כן זוכר של אחרים)

כמובן שאין איך לאפס שם משתמש..

קיצור יש למישהו רעיון איך למצוא?

או שאולי אני פשוט יתחיל מחדש ותכירו את אני של עכשיו🙂

עדיף לפתוח דף חדש…פ.א.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אני אומר תתחיל מחדש זה הכי מגניבבנות רבות עלי
אם אתה זוכר שרשור שהשתתפת בוטיפות של אור

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

 

חיפוש בפורומים

גם אני אותו דברחיה.מושקאאחרונה

ופתחתי חדש

כולם צדיקים פה?צאט
או שמישהו ראה הכוכב הבא?
הטלויזיה דלקה ברקע. ראיתי בערך חצי מהגמרפ.א.
לא אהבתי את הביצועים 
מזה הכוכב הבא?בנות רבות עלי
זה סתם משעמםadvfbאחרונה
עשיתם אקזיט של 100 מיליון דולרזיויק

מה הלאה בחיים?

תנסו להרוויח יותר?

תשבו במנוחה על התורה ועל העבודה?

תשקיעו במשהו טוב לעם ישראל?

אמתין עד סוף התוארבין הבור למים

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

למה לך תואר?זיויק
נוח להיות בתוך מסגרתבין הבור למים

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

קודם כלנקדימון
קרן מלגות לתחומים בהם אני רוצה יותר בוגרי ישיבות רציניים - שישבו ברצינות והתאברכו ואז החליטו ללכת לעולם המעשה - כדי שישפיעו במדינה. הייתי רוצה לסנות קרן שתהיה מסוגלת לספק להם תמיכה משמעותית כדי שילכו דווקא ללמוד תואר בלי (כמעט) דרגות פרנסה.
מסקרןזיויק
מה היית רוצה שילמדו לעשות? או להיות?
להשקיעמשה

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.


בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

חכה מועילה בטווח הרחוק לאדם עצמו יותר מדגנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ה' בשבט תשפ"ו 8:43

לא? 

ברורמשה

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

 

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

התכוונת: לתת חכות ולא דגיםזיויק
נכון. טעות.משהאחרונה
אםרועישםטוב

אם מישהו מטייל ומוצא פסל מלפני 3000 שנה, האם הוא צריך לנתץ אותו או למסור אותו לרשות העתיקות?

לתת השתחוויה קטנהצדיק יסוד עלום
במובן סמלי מסורתי
ברור שבכך יש איסור חמורארץ השוקולד

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

🤭טיפות של אוראחרונה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

לא זוכר. אבל לזכרוני גם אםקעלעברימבאר
גוי פוגם פגימה קטנה בפסל כדי לבטא שהוא לא מאמין בע"ז הזאת, אז הוא כבר יצא מכדי ע"ז ומותר בהנאה ליהודי.


חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

ברור שמותר לנפץ עבודה זרה שהיא לא שלךאדם פרו+

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."


יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.


אתה מערבב שני נושאיםשלג דאשתקד

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

שאלה מעניינתנקדימון

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א


על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.


צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

לא כדאי ללמוד הלכה מפורומיםטיפות של אור

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

אולי הישראל לא השתמש לפולחן?!נקדימון

זו אמירה מאוד מוזרה.

 

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

השאלה אם אתה קובע לפי חזקה או סברה.קעלעברימבאר
השאלה אם סתם פסל שנמצא מה חזקתו.


אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

הוא כותב שהחוקרים אומריםטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ב' בשבט תשפ"ו 18:14

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

 

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

השאלה אם בהלכה הולכים לפיקעלעברימבאר
המחקר. והשאלה איך נקבעת חזקה.


אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?


למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

את השאלות אנחנו יודעיםנקדימון
אם אתה רוצה להוסיף משהו לדיון, תביא תשובות
אולי בבית שנינקדימון
אבל ממצאים בבית ראשון בוודאי יהיו עבודה זרה גמורה.


אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

בכל זאת מצינו פסלים לנוי בבית ראשון, למשלקעלעברימבאר

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.


גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

הדיבור שם (של החוקרים) הוא גם על בית ראשוןטיפות של אור

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

 

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

נדמה לי שיש סיפור כזה בגמראשלג דאשתקד
על רבן גמליאל, שגרם לכך שהפסל יהיה של גוי והכריח אותו לבטל אותו.

אולי יעניין אותך