לכל אלה שמתלהבות מלידת בית ומתלבטות בנושא , מומלץ לבדוק מה דעת ההלכה בנושא. ( מענין שאף אחת לא התיחסה לזה עד עכשיו....). למי שזה חשוב לה- אין אף רב שמתיר ללדת לכתחילה בבית! ועוד- גדולי הפוסקים אוסרים זאת משום פיקוח נפש ומשום לא תעמוד על דם רעך ועוד. ( הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב מרדכי אליהו שליט"א, הרב אלישיב, ועוד ). איך אתן מעיזות בשעה שכל כך צריך סיעתא דישמיא ללכת נגד ההלכה ? זה בכלל לא נתון להחלטה האישית שלנו כאשר יש הלכה בנושא. ולמי שכל כך קשה להיות יומיים בבית חולים, אני מכירה מטפלים שיכולים לעזור בבעיות נפשיות כאלה...
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
ומי שרוצה דווקא יש מקומות שיכולים להתשחרר אחרי 12דבי חיה
שעות!
את יכולה להשתחרר מתי שאת רוצה, זה לא אשפוז בכפיה.בילי
רק צריך לברר מה הנהלים לגבי שחרור מוקדם, כרגע אומרים שאם אין לפחות 12 שעות בבית חולים, אז לא מקבלים מענק לידה, אז למי שזה חשוב לה שתבדוק זאת טוב.
באמת?לא שמעתי על זה!דבי חיה
רק אם לא יולדים בבית רפואה אין מענק... (וגם אם לא באים אח"כ ומצהירים שילדנו בבית...וכמובן מתאשפזים ליומיים...
אניירוק זית
אני עשיתי את זה, ז"א ילדתי בבית ונסעתי לביה"ח.לא התאשפזתי ליומיים אלא השתחררתי אחרי 20 שעות(הגעתי בצהריים והלכתי למחרת בבוקר).וכן,קיבלנו מענק לידה, ניגשנו לקבל את זה בערך4 שעות אחרי שהגענו (אף אחד לא שאל לכמה זמן באתי להישאר ) ובהתחלה הייתי אמורה להשתחרר כעבור מספר שעות ובסוף החלטתי להישאר לישון שם בלילה כי הייתי עייפה מאד(לא שהסכום הוא מה שימשוך אותנו ללדת דווקא בבית חולים)
אגב אני חייבת לומר שהקבלת פנים בבי"ח היתה של השתתפות מלאה בהתרגשות ובשמחה שלנו .כל הצוות כולל האישה שמחלקת את המענק של הביטוח הלאומי ידעו על הלידת בית וכולם שיתפו אותנו בהרגשה שלהם שזה באמת דבר מיוחד מאד.שיהיה מזל טוב לכוווווווווווווולם
אגב אני חייבת לומר שהקבלת פנים בבי"ח היתה של השתתפות מלאה בהתרגשות ובשמחה שלנו .כל הצוות כולל האישה שמחלקת את המענק של הביטוח הלאומי ידעו על הלידת בית וכולם שיתפו אותנו בהרגשה שלהם שזה באמת דבר מיוחד מאד.שיהיה מזל טוב לכוווווווווווווולם
איזה כיף לשמוע! איזה בית יולדות זה היה?יוקטנה
בית חוליםירוק זית
הדסה הר הצופים בירושלים
שיפוטירוק זית
למה נשים שלא רוצות להישאר בבי"הח יומיים כל כך מכעיסות אותך שאת מתייחסת לנושא כאל מחלת נפש?
התגובה הראשונה שלי מופנית לאם הבנים שמחהירוק זית
אשמח להתייחסות
חברה שלי סיפרה לייוקטנה
שהרב של אחותה אמר לה שבזה שהיא יולדת בבית, היא מקדשת את הבית שלה.
כמו בכל נושא (כמעט), יש פסיקות לכאן ולכאן.
כמו בכל נושא (כמעט), יש פסיקות לכאן ולכאן.
ובעצם, כשאני חושבת על זה...יוקטנה
עבר עריכה על ידי יוקטנה בתאריך כ"ז סיון תשס"ח 07:45
אז מיילדת הבית שלי דתייה, יש לפחות עוד מיילדת בית אחת שאני יודעת עליה שהיא דתייה, והמון דולות שהן דתיות וליוו לידות בית. אני מרגישה שהנושא מאוד מאיים עליך. ב"ה בימינו כל אישה יכולה ללדת במקום בו היא מרגישה בטוחה ביותר! באיזה בית חולים את יולדת? ספרי לנו על גישת הצוות בה נתקלת בלידות שלך
תגובה לכל השואלותאנונימי (פותח)
קודם כל אני לא מרגישה מאוימת כלל מהנושא. מאוד מפריע לי שדעת ההלכה לא באה בחשבון גם בדברים האלה ואנשים עושים " תורות " לעצמם. אח"כ כשיש בעיות אז רצים לרבנים לקבל ברכה...
לגבי הרב שמתיר בבית , כבר אמר הרב אברהם שפירא זצ"ל שיש רבנים ויש רבארלאך.... כוונתו שיש רמות ומדרגות ברבנים ולא כל ר"מ בישיבה הוא גדול הדור. ולכן בשאלה גורלית כזו שיש בה גם שאלה של חיים ומוות צריך לשאול סמכות הלכתית רחבה.
זה שיש מילדות דתיות בבית זה אומר שזה מותר הלכתית ? אתמהה. כמו שאת לא חושבת שצריך לבדוק מה ההלכה, כך גם הם.
גם אני לא מתלהבת מהשהיה בבי"ח אך הספיקה לי פעם אחת בלידה שגרתית שכמעט הלכתי לעולם שכולו טוב ובנס הצוות הרפואי בשניות הצליח ליצב את מצבי. אם תרצו אוכל לפרט יותר. ולו רק בשביל שתבינו שזה יכול להיות באמת מסוכן ואין לנו שליטה על מהלך הלידה והשיקום. רק לקב"ה יש שליטה...
לגבי הרב שמתיר בבית , כבר אמר הרב אברהם שפירא זצ"ל שיש רבנים ויש רבארלאך.... כוונתו שיש רמות ומדרגות ברבנים ולא כל ר"מ בישיבה הוא גדול הדור. ולכן בשאלה גורלית כזו שיש בה גם שאלה של חיים ומוות צריך לשאול סמכות הלכתית רחבה.
זה שיש מילדות דתיות בבית זה אומר שזה מותר הלכתית ? אתמהה. כמו שאת לא חושבת שצריך לבדוק מה ההלכה, כך גם הם.
גם אני לא מתלהבת מהשהיה בבי"ח אך הספיקה לי פעם אחת בלידה שגרתית שכמעט הלכתי לעולם שכולו טוב ובנס הצוות הרפואי בשניות הצליח ליצב את מצבי. אם תרצו אוכל לפרט יותר. ולו רק בשביל שתבינו שזה יכול להיות באמת מסוכן ואין לנו שליטה על מהלך הלידה והשיקום. רק לקב"ה יש שליטה...
חשוב גם איך שואלים את הרביוקטנה
יש לי הרגשה שקובעי ההלכה בנושא הזה מסתמכים במידה רבה על דעה קדומה ופחות על העובדות. הרי אין כאן מצב של פיקוח נפש, ואפילו להיפך - לידת בית בטוחה יותר מלידה בבית חולים ליולדת בסיכון נמוך.
אני אמשיך לחקור בנושא. בתור מנהלת פורום באתר דתי, חשוב שאחזיק במידע העדכני ביותר בנושא. תודה לך על שהבאת את הנושא לתשומת לבי ולדיון בפורום.
אני אמשיך לחקור בנושא. בתור מנהלת פורום באתר דתי, חשוב שאחזיק במידע העדכני ביותר בנושא. תודה לך על שהבאת את הנושא לתשומת לבי ולדיון בפורום.
וכמובן שנשמח לקרוא את סיפר הלידה!יוקטנה
עבר עריכה על ידי יוקטנה בתאריך כ"ח סיון תשס"ח 13:09
אני מאוד אוהבת סיפורי לידה מכל הסוגים, ותמיד רעבה לעוד!במקרים רבים אחת ההתערבויות השגרתיות הן שגורמות למצב המצוקה, וכך קורה שהרופאים "מצילים", אם ותינוק ממצב מסוכן שהם עצמם הטילו אותם לתוכו...
לדוגמא: אפידורל גורם לנפילה בלחץ הדם של האם. לדוגמא, עירוי נוזלים רגיל גורם לחוסר מסוים בחמצן אצל העובר. לרוב התינוקות זה לא מפריע, אבל מיעוטם יגיעו בעקבות זאת למצוקה אמיתית. גם פיטוצין, שכיום עושים בו שימוש רגיל בלידות בבית החולים למרבה הצער, לצורך ולרוב שלא לצורך, גורם לירידות דופק אצל העובר. תינוק שאימו שוכבת על המיטה במקום להענות לצו גופה וציריה ולהיות בתנועה, עלול להיכנס לתעלת הלידה בזווית לא נכונה ולהיתקע. לכאורה, "לידה רגילה", אבל עצם העובדה שהיולדת פשוט שכבה במיטה במקום להיות בתנוחה אנכית (ישיבה ברכינה לפנים או עמידה), הביאה על הלידה את המצוקה. אכן גם שכיבה במיטה היא התערבות. הוצאת שילייה יזומה בטרם עת מביאה לפעמים לדימום רב, עד כדי מצוקה אימהית. וכן הלאה, וכן הלאה.
יוקטנהירוק זית
תספרי עוד אלה הם נתונים חשובים שכדאי שכולנו נדע אותם.
שיולדת וולדנית אני יכולה לציין שאשה גם בלי נתונים יודעת מה היא צריכה אנו רק צריכות לעמוד על היכולות שלנו כנשים .הידע הזהרק מחזק.
בלידה האחרונה חוויתי את כל הצירים ביום שישי והכנתי את האוכל לשבת(וואי וואי ועוד איזה אוכל) שכל פעם אני עוצרת ומעבירה את הציר.אפילו הצלחתי לסיים הכל על מי מנוחות להיכנס להתקלח ואמבטיה ואז לשבת עם עצמי קצת ולתת לגוף להירגע הדלקתי נרות עם צירים סעודת שבת עם צירים לימוד פרשת השבוע עם צירים וזה היה כל כך מיוחד כל הילדים ככה שותפים בעלי עצר באמצע הקידוש עד שהציר עבר והאוירה בבית הייתה מיוחדת מאד.הרגשתי שככה צריך אם זה הזדמן ככה אז הולכים עם זה.בלידה שלפני זה התחיל ב-00;3 לפנות בוקר ואז עם הצירים עליתי וירדתי מדרגות תוך כדי סידור הכביסה.הייתי בחדר של הבן וסידרתי כביסה בן13 ותוך כדי עבר עלי ציר העברתי אותה נשענתי על הקיר ועשיתי סיבובים עמוקים עם האגן בני היקר התעורר ואמר מה קורה אמא זה נשמע שיש לך צירים אז עניתי לו כן, אבל זה לא חזק עוד תחזור לישון אז בשניה הבחור נרדם ו1.5 שעות הערנו אותו עם הבשורה שנולד לו אח.אז באמת ,אחרי לידות ראשונות שעברתי על הגב על הצד בשכיבה ממושכת וקשה אני יכולה להעיד שאת רוב זמן הצירים אפשר להעביר בפעילות יומיומית באינטנסיביות כזו או אחר כל אחת תחליט מה מתאים אבל בפעילות.בלידה השלישית שלי קמתי עם צירים ורק אחרי 4-5 שעות נסעתי לביה"ח תוך כדי צירים דיברתי בטלפון עם מישהי שהתקשרה ואחרי כמה שעות שהודענו לה על הלידה היא היתה בהלם כי דיברנו לא לפני הרבה זמן וכהתברר לה שהייתי בצירים תוך כדי היא נפלה.וגם באותה לידה תוך כדי הצירים ישבתי לתפור איזו קריעה בחלוק שרציתי לקחת לבית החולים והחברה שלי באה לקחת את הילדים הגדולים אליה ראתה אותי תופרת והשתבצה כאילו- מה את תופרת עכשיו עם צירים?ולי זה היה נראה הדבר הטבעי ביותר לעשות באותו הרגע יש עוד דברים אבל זהו לעכשיו.
שיולדת וולדנית אני יכולה לציין שאשה גם בלי נתונים יודעת מה היא צריכה אנו רק צריכות לעמוד על היכולות שלנו כנשים .הידע הזהרק מחזק.
בלידה האחרונה חוויתי את כל הצירים ביום שישי והכנתי את האוכל לשבת(וואי וואי ועוד איזה אוכל) שכל פעם אני עוצרת ומעבירה את הציר.אפילו הצלחתי לסיים הכל על מי מנוחות להיכנס להתקלח ואמבטיה ואז לשבת עם עצמי קצת ולתת לגוף להירגע הדלקתי נרות עם צירים סעודת שבת עם צירים לימוד פרשת השבוע עם צירים וזה היה כל כך מיוחד כל הילדים ככה שותפים בעלי עצר באמצע הקידוש עד שהציר עבר והאוירה בבית הייתה מיוחדת מאד.הרגשתי שככה צריך אם זה הזדמן ככה אז הולכים עם זה.בלידה שלפני זה התחיל ב-00;3 לפנות בוקר ואז עם הצירים עליתי וירדתי מדרגות תוך כדי סידור הכביסה.הייתי בחדר של הבן וסידרתי כביסה בן13 ותוך כדי עבר עלי ציר העברתי אותה נשענתי על הקיר ועשיתי סיבובים עמוקים עם האגן בני היקר התעורר ואמר מה קורה אמא זה נשמע שיש לך צירים אז עניתי לו כן, אבל זה לא חזק עוד תחזור לישון אז בשניה הבחור נרדם ו1.5 שעות הערנו אותו עם הבשורה שנולד לו אח.אז באמת ,אחרי לידות ראשונות שעברתי על הגב על הצד בשכיבה ממושכת וקשה אני יכולה להעיד שאת רוב זמן הצירים אפשר להעביר בפעילות יומיומית באינטנסיביות כזו או אחר כל אחת תחליט מה מתאים אבל בפעילות.בלידה השלישית שלי קמתי עם צירים ורק אחרי 4-5 שעות נסעתי לביה"ח תוך כדי צירים דיברתי בטלפון עם מישהי שהתקשרה ואחרי כמה שעות שהודענו לה על הלידה היא היתה בהלם כי דיברנו לא לפני הרבה זמן וכהתברר לה שהייתי בצירים תוך כדי היא נפלה.וגם באותה לידה תוך כדי הצירים ישבתי לתפור איזו קריעה בחלוק שרציתי לקחת לבית החולים והחברה שלי באה לקחת את הילדים הגדולים אליה ראתה אותי תופרת והשתבצה כאילו- מה את תופרת עכשיו עם צירים?ולי זה היה נראה הדבר הטבעי ביותר לעשות באותו הרגע יש עוד דברים אבל זהו לעכשיו.
שני סיפורים לא לבעלות לב חלשאנונימי (פותח)
לידת בני השישי היתה חויתית , רוחנית ומהנה.כלל לא דימינתי מה עלול להתרחש מאוחר יותר. כשעתיים לאחר הלידה , שכבתי כבר במחלקה ועוד לא ירדתי מהמיטה. פתאום הרגשתי שיטפון- כמו ברז בלחץ אדיר- וכמויות של דם זרמו החוצה. ( לא ידעתי שיש לי כ"כ הרבה דם בגוף...). מנסיוני הבנתי שזה לא תקין ומיד קראתי לאחות. בתוך כמה שניות הרגשתי שהדם אוזל מגופי והכרתי מתחילה להתערפל. כאשר האחות הגיעה היא בדקה אותי וראתה שהרחם לא התכוצה כלל ( מה שקורה לעיתים בלידות מתקדמות ). היא ישר קראה לכל הצוות הרפואי ( שלוש אחיות ורופאה) שעמלו ליצב את מצבי כשלושת רבעי שעה. כולל עוד זריקה של פיטוצין - שלפעמים הוא מציל חיים !- נוזלים ועוד כל מני מרעין בישין... בזמן הזה הרגשתי מתוך הכרתי המעורפלת שלא נותר לי אלא לפנות לבורא העולם ולהתחנן על חיי בשביל בני שרק נולד ולא זכה להכיר את אימו, בשביל הבנים שבבית, בשביל בעלי ובשביל עצמי. עברו לנגד עיני כל בני משפחתי וממש התחננתי על חיי. ב"ה הסתיים בשלום. בלידת בני השביעי כבר ביקשתי בחדר לידה תוספת מוגברת של פיטוצין.
מה היה קורה אם הייתי יולדת בבית? ואם זה היה קורה לאחר 6 שעות מהלידה כאשר המילדת היתה הולכת? דימומים ברמות כאלה זה ענין של כמה דקות עד שאפשר להפרד מהעולם...ובדיוק במקרים כאלו נשים היו מתות בשעת לידתן בדורות הקודמים ( עוד לפני הפיטוצין...) אז לא צריך תמיד להשמיץ את הפיטוצין.
סיפור נוסף:
חברתי ילדה לפני כשנתיים תינוק. מיד לאחר הלידה ראו שיש לו בעיות בנשימה וחיברו אותו להנשמה . בדיקות הראו שיש לו מום - משהו שקשור לחיבור שבין קנה הנשימה לריאות. תוך שלוש שעות מהלידה הוא היה בחדר ניתוח. יש לציין שחברתי עשתה את כל הבדיקות האפשריות לפני : שקיפות עורפית, מי שפיר, סקירה אצל מומחים, והכל היה תקין. התינוק הזה לא יכול היה לנשום ללא התערבות רפואית מידית לאחר הלידה. משהי עדיין מוכנה לקחת את הסיכון?
זה מאוד אופנתי היום , כמו כל אופנות אחרות שנעלמות. אבל צריך לדעת שזה חסר אחריות!
לא סיפרתי בשביל להבהיל אלא בשביל לעורר ולהתריע בפני אופנות לא אחראיות.
מה היה קורה אם הייתי יולדת בבית? ואם זה היה קורה לאחר 6 שעות מהלידה כאשר המילדת היתה הולכת? דימומים ברמות כאלה זה ענין של כמה דקות עד שאפשר להפרד מהעולם...ובדיוק במקרים כאלו נשים היו מתות בשעת לידתן בדורות הקודמים ( עוד לפני הפיטוצין...) אז לא צריך תמיד להשמיץ את הפיטוצין.
סיפור נוסף:
חברתי ילדה לפני כשנתיים תינוק. מיד לאחר הלידה ראו שיש לו בעיות בנשימה וחיברו אותו להנשמה . בדיקות הראו שיש לו מום - משהו שקשור לחיבור שבין קנה הנשימה לריאות. תוך שלוש שעות מהלידה הוא היה בחדר ניתוח. יש לציין שחברתי עשתה את כל הבדיקות האפשריות לפני : שקיפות עורפית, מי שפיר, סקירה אצל מומחים, והכל היה תקין. התינוק הזה לא יכול היה לנשום ללא התערבות רפואית מידית לאחר הלידה. משהי עדיין מוכנה לקחת את הסיכון?
זה מאוד אופנתי היום , כמו כל אופנות אחרות שנעלמות. אבל צריך לדעת שזה חסר אחריות!
לא סיפרתי בשביל להבהיל אלא בשביל לעורר ולהתריע בפני אופנות לא אחראיות.
מזעזע! אבל פיטוצין אפשר לקבל גם בלידת בית..אני ירושלמית
חביבתי-אם הבנים שמחה(מכאן השם שבחרת?)ירוק זית
אכן סיפור .אבל הסוף משמח ועוד יותר משמח לשמוע...ובלידה הבאה.את אישה חזקה .אשריך ואשרי משפחתך.תודה ששיתפת אותנו.חזקי ואימצי אני דווקא יצאתי מחוזקת מהסיפור לגמרי.לקחת את הסיפור שלך כמנוף להצלחה.את מנהלת את הלידה שלך וזה בדיוק מה שצריכה כל אשה לעשות.שוב חיזקי ואימצי.
וואו ברוך השם זיהית בעצמך את המצוקה!יוקטנה
עבר עריכה על ידי יוקטנה בתאריך כ"ט סיון תשס"ח 08:01
אכן חוויות לא נעימות. ברוך השם קיימים בתי חולים בדיוק בשביל לסייע במקרים כאלה. כל לידה היא נס בפני עצמו, ולא משנה באיזה אופן התרחשה. אהבתי מאוד את העובדה שאת ידעת שמצבך לא תקין. זה אומר שאת מרגישה ויודעת שהגוף שלך והלידה שלך הם קודם כל באחריותך, ושהצוות הרפואי קיים כגיבוי. בלידה הבאה ידעת כבר שהנהלים של בית החולים לא מתאימים למצבך, ויידעת אותם. המסר של מודעות לאיתותים של הגוף שלנו והקשבה להם הוא מסר שחשוב לי ביותר להעביר לכל הריונית (ואדם) בעולם. אני מאמינה שההקשבה הזו והאמון במסרים שהגוף שולח לנו הם הכנה לאותו "אינסטינקט אימהי" שקיים בכל אחת מאיתנו, אם רק נותנים לו מקום ומאמינים בו.
כמובן שלא הייתי בוחרת בדימום כמו שתארת לאחר לידה, ובוודאי לא בתינוק בעל מצוקה נשימתית, אבל חשוב לדעת שסביר ביותר שגם בלידת בית היו מתמודדים איתם בדרך דומה לזו שתארת (אם כי בהחלט ייתכן שאם כבר חייבים להיתקל בהם, אז יותר נעים להיות כבר בבית חולים...). מצבי מצוקה "מעכשיו לעכשיו" בלידה (ואחריה) הם נדירים וספורים ביותר.
אני מאחלת אך ורק לידות נעימות ותינוקות בריאים לכל האימהות
איזה יופי לשמוע! פשוט תענוג!דבי חיה
אני נסעתי לבית רפואה די מהר,כי התחילה לי ירידת מיים חזקה, ובמילא זה היה שבת בבוקר,.... אז נסענו ל"הנאתינו", אבל במשך 11 שעות של צירים חזקים העסקתי את עצמי במקלחות, קפיצה על הכדור ואכילת סעודת שבת: געפילטע פיש מקופסא... יחד עם המלווה ובעלי....
אז ככה שאפשרי! (לא נדבר על השעתיים האחרונות.... שהיו סיוט!)
אז ככה שאפשרי! (לא נדבר על השעתיים האחרונות.... שהיו סיוט!)
ואם פתאום תרגישי לחץ ? האם תוכלי לילד את עצמך לבד?ריבק
תשובה לריבקירוק זית
עשיתי זאת.
וואי, באמת? רוצה לשמוע את הסיפור!אני ירושלמית
אין צורך ליילד. הגוף יודע ללדת!בילי
למרות שחשוב לציין שאין דין לידה מתוכננת בבית, כדין לידה שמתרחשת בבית לא בתכנון.
בילי- למה התכוונת?ירוק זית
מסר בדרך...בילי
הוצאת לי את המילים מהמקלדת. חחחחחחחח..... 
בילי
לאם הבנים שמחהירוק זית
אם את רוצה לשתף אשמח לשמוע.
ב"ה שאת כאן ויכולה לספר!
שמחה שהכמעט לא התגשם.
אף אחת לא מתימרת לדעת הכל או לשלוט במה שיכול להיות, כולנו מנסות לעשות כמיטב יכולתנו עם מה שיש לנו ועם מה שנכון לנו .את מעדיפה את ההשגחה הצמודה יותר ותבורכי כי הנה את רואה שאכן הרגשתך היא נכונה ושם בביה"ח זימנו את שליחיך לעזרתך.תבורכי.אשמח לשמוע את סיפורך.זו מצווה לפרסם נסים!
ב"ה שאת כאן ויכולה לספר!
שמחה שהכמעט לא התגשם.
אף אחת לא מתימרת לדעת הכל או לשלוט במה שיכול להיות, כולנו מנסות לעשות כמיטב יכולתנו עם מה שיש לנו ועם מה שנכון לנו .את מעדיפה את ההשגחה הצמודה יותר ותבורכי כי הנה את רואה שאכן הרגשתך היא נכונה ושם בביה"ח זימנו את שליחיך לעזרתך.תבורכי.אשמח לשמוע את סיפורך.זו מצווה לפרסם נסים!
לא חוויתי אבל ממי שחוותה שמעתי שזה חוויה חיובית!!!ניריתושית
***לידת בית - הלכה - תשובה***יוקטנה
עבר עריכה על ידי יוקטנה בתאריך א' תמוז תשס"ח 07:04
באתר כיפה הפניתי שאלה בנושא, והרב אליעזר אלטשולר ענה. השאלה:"אני מדריכת הרכנה ללידה בהכשרתי, ותומכת ביותר בגישה הטבעית.
מחקרים רבים מראים שככל שתהליך הלידה מופרע פחות, כן בטיחותו עולה ותוצאותיו טובות יותר, לאם ולתינוק. ככל שאני נחשפת יותר לנושא, גם ברור לי מדוע זה כך, למרות שהחיים בעולם המודרני לימדו רבים מאיתנו לבטוח פחות בגופנו שלנו, פאר היצירה, ויותר בעזרים חיצוניים וברופאים, גם כשהמצב איננו רפואי, וחבל.
שמעתי ממקורות שונים דעות שונות אודות ההלכה בנושא לידות בית. כל המחקרים הקיימים כיום קובעים כי לידת בית מתוכננת היא בטוחה ליולדת בסיכון נמוך ממש כמו לידה בבית חולים, ובלידה שניה ומעלה לידת הבית בטוחה יותר מאשר לידה בבית חולים, ליולדת בסיכון נמוך. תהיתי עד כמה יש מודעות לעובדות בקרב קובעי ההלכה בנושא. האם ייתכן שאותם רבנים ש(כך שמעתי) קבעו שיש לאסור לידות בית, מסתמכים במידה רבה על דיעות קדומות ועל אותה נטייה של האדם המודרני לסמוך על הרפואה, גם במצב שאיננו רפואי בכלל, אלא קשור ביצירה אלוהית בטבעה, במקום על מחקרים ועבודות אקדמאיות, שמראות שוב ושוב את אותן העובדות?
לתשובתך אודה, טלי ספיר"
התשובה מאת הרב אליעזר אלטשולר:
"הגישה ההלכתית ללידה בבית , בנויה משקלול של כל הנתונים בנושא , והערכת הסיכונים הן בלידה עצמה, וכמובן גם הסיבוכים שיכולים להיות לפני לידה, ואחריה.
אל תזלזלי ברבנים ותחשבי שהם ממהרים לפסוק הלכה בלי לשמוע את כל הדעות בענין.
אני יודע שבמכון פוע"ה , נערכה עבודה מקיפה מאד בענין, כמה וכמה ישיבות עם תומכות לידה בבית , עם רופאים שמאד פתוחים לענין, וגם עם בעלי גישה שמרנית יותר,. קראנו המון חומר מכל המיגוון, והעלינו את השאלות הרלוונטיות לפני פוסקי ההלכה מן השורה הראשונה, כך שההחלטות לא התקבלו בשום אופן שאפשר לקרוא לו פזיזות או דעה קדומה וכד´.
למעשה - אין הנחיה הלכתית חד משמעית. כי הכל תלוי בנתונים של היולדת ושל התנאים שניתן להגיע אליהם. והנחיה יכולה להינתן רק בשאלה פרטית תוך הצגת כל הנתונים הרפואיים והאחרים לפני הרב, שיצטרך לתת תשובה במלא האחריות והרגישות."
חשוב לי לחזור ולהדגישיוקטנה
לידת בית איננה מתאימה לכל יולדת בכל לידה - הן מהבחינה הרפואית והן מהבחינה הפנימית. מי כמוני יודעת? רק בלידה הרביעית הבשלתי לחלוטין ללידת בית. נהניתי מאוד גם מהלידה השניה והשלישית שלי, שהיו בבית חולים. הלידות עצמן היו נפלאות, ורק הצקות הצוות העיבו עליהן. אני זוכרת שכשמיכלי יצאה האחיות שקלו, שפשפו ולא יודעת מה עוד עשו ואני חזרתי כמה פעמים: "תנו לי אותה. תנו לי אותה!" זה נמשך אולי חצי דקה, אבל זה קילקל לי - מה לעשות.
קשה לתאר את הדרך הארוכה שעשיתי ללידת בית. מפליא אותי נשים שמגיעות לכך כבר בלידה הראשונה.
לידת בית לא בהכרח מבטיחה חוויית לידה חיובית, גם כשהיא מסתיימת בבית.
והכי חשוב - לידת בית איננהמטרה, אלא דרך להשגת המטרה. דרך אחת מבין כל מיני דרכים אפשריות.כל אמא יודעת לבחור העצמה את הדרך הנכונה לה לאותה לידה.
קשה לתאר את הדרך הארוכה שעשיתי ללידת בית. מפליא אותי נשים שמגיעות לכך כבר בלידה הראשונה.
לידת בית לא בהכרח מבטיחה חוויית לידה חיובית, גם כשהיא מסתיימת בבית.
והכי חשוב - לידת בית איננהמטרה, אלא דרך להשגת המטרה. דרך אחת מבין כל מיני דרכים אפשריות.כל אמא יודעת לבחור העצמה את הדרך הנכונה לה לאותה לידה.
תודה שביררת וכל הכבוד על היוזמה!אני ירושלמית
בעז"ה כשיגיע למעשה, נראה מה יהיה המצב ולפי זה אולי באמת נשאל רב.
ובהקשר זה...אנונימי (פותח)
אם תקראו סיפורי לידת בית, למשל בספר של אילנה שמש, תופתעו לגלות על שתי לידות של נשים חרדיות. האחת קיבלה ברכה פלוס אישור ללידת בית מהרב קנייבסקי והשניה קיבלה ברכה ותמיכה וכמובן את אישורו המלא של האדמו"ר מגור.
כך שמי שכתבה שזה מנוגד להלכה טועה ומטעה.
וכן, אני חדשה פה, אבל גולשת קבועה בתפוז, פורום לידה פעילה וביתית וחוץ מזה קוראת קבועה של ערוץ 7 ונכנסתי לפה כי בעמוד הראשי ההודעה על לידת בית משכה את עיני. אז נרשמתי כדי להגיב.
כך שמי שכתבה שזה מנוגד להלכה טועה ומטעה.
וכן, אני חדשה פה, אבל גולשת קבועה בתפוז, פורום לידה פעילה וביתית וחוץ מזה קוראת קבועה של ערוץ 7 ונכנסתי לפה כי בעמוד הראשי ההודעה על לידת בית משכה את עיני. אז נרשמתי כדי להגיב.
להסיר ספקאנונימי (פותח)
יוקטנה וירוק זית היקרות. אין ספק שאתן גרופיות של לידה טבעית בבית. מסכימה איתכן שצריך לחזור להכיר את גופינו ולהיות איתו בזרימה טבעית.
אין ספק גם שלא שאלתן רב לפני שהחלטתן על כך. זכותכן המלאה.
לפני שאתן ממליצות ומעודדות אחרות, מן הראוי היה שתבררו גם את הצד ההלכתי- שמתברר שהוא לא פשוט בכלל, ושתיקחו אחריות מסוימת על לידתן הבטוחה ( או לא ) של נשים אחרות שיושפעו מכן.נכון שסיפורים כמו שסיפרתי לא קורים בכל יום אבל אף אחד לא מבטיח לך שזה לא יקרה לך...או לזו שהמלצת לה על לידת בית... קצת אחריות!
אין ספק גם שלא שאלתן רב לפני שהחלטתן על כך. זכותכן המלאה.
לפני שאתן ממליצות ומעודדות אחרות, מן הראוי היה שתבררו גם את הצד ההלכתי- שמתברר שהוא לא פשוט בכלל, ושתיקחו אחריות מסוימת על לידתן הבטוחה ( או לא ) של נשים אחרות שיושפעו מכן.נכון שסיפורים כמו שסיפרתי לא קורים בכל יום אבל אף אחד לא מבטיח לך שזה לא יקרה לך...או לזו שהמלצת לה על לידת בית... קצת אחריות!
אם הבנים שמחה- אני ממש מסכימה איתך!!!חבילת טישו
מצאתי את הדיון הזה .. סליחה על ההתפרצותאנונימי (פותח)
יש לי תובנה לדימום שקרה לאם הבנים שמחה:
הנוהל הקבוע לחתוך את הטבור מייד לאחר הלידה, ואז להוציא את השליה גורם הרבה פעמים לדימום הנ"ל. נהגו כך גם בזמנים העתיקים להוציא את השליה מיד. זה נוהג מסוכן מאד מאד!
הדרך הבטוחה ביותר היא לחכות לאחר הלידה, לא לגעת בטבור, לא לקשור, לא לחתוך אלא לתת לתהליך להסתיים מעצמו. השליה מכילה 30% עד 50% מדמו של התינוק. הרבה תינוקות מתחילים את חייהם כאנמיים בגלל שהם לא מקבלים את הדם שלהם מהשליה.
כאשר התינוק נולד התינוק מקבל חמצן מהדם הטבור שעדיין זורם חופשי. ואז בהדרגה התינוק לומד לנשום ואז החבל הטבור מעצמו נסגר ומצטמק ומתרוקן מהדם. זה יכול לקחת בין 20 דקות לשעה ואפילו יותר. ברוב הלידות השליה תצא תוך 5 - 15 דקות. יש מקרים שזה יקח יותר זמן.
כאשר השליה מתרוקנת מהדם היא מצטמקת ואז כאשר הרחם מתכווצת בהדרגה העורקים הראשיים שסיפקו דם לשליה מתכווצים ומתנתקים. זה דומה למה שיקרה אם ידביקו בול על גומי מתוח וברגע שהגומי מתכווץ הבול מתקלף מעצמו. והשליה נדחפת למקום שאין בו התנגדות: הנרתיק והחוצה.
אם מוציאים את השליה לפני השלמת התהליך הזה העורקים שסיפקו דם לשליה נשארים פתוחים בלי שאופשרה להם ההזדמנות להסגר ומכאן קורים כל הדימומים ללא שליטה.
אחרי הלידה, צריך לשכב עם התינוק בשקט במגע עור בעור ללא הפרעה, ללא דיבורים ליולדת. לתת לה לנסות להניק את התינוק. כל הפעולות האלו נותנות למוח הודעה שההריון הסתיים והגוף לא צריך להמשיך להזרים דם לשליה, ומכאן ההוראה למוח לסגור את העורקים האלו ולשחרר את השליה.
לא לזרז את כל התהליך בשום דרך! לא עיסוי רחם, לא לחיצות על הרחם, לא משיכה, לא הזרקת פיטוצין. אלא מעקב זהיר לראות אם יש דימום ולחכות. זה בין הזמנים שצריכים שב ואל תעשה. וכאן לרופאים הכי קשה לא לעשות כלום. במידה ואם יש דימום מובן שכאן יש את עזרת הרפואה המודרנית שפה צריכים לעזור!
במשך ההריון כדאי לשתות הרבה תה מעלי פטל שמספק ברזל רב ועוזר להתכווצויות יעילות של הרחם ולמנוע דימומים כאלו. בהריון מומלץ להמנע מסוכר ופחמימות ריקות שגם גורמים באופן עקיף לדימומים.
לי אישית קרה אחרי הלידה שהשליה שלי לא יצאה וחיכינו בסבלנות 5 שעות רצופות ואז היא יצאה מעצמה מייד. ובמשך השבועות לאחר הלידה אפילו לא היה לי דימום פעיל אלא כתמים קלים לאורך השבועות אחרי הלידה.
הנוהל הקבוע לחתוך את הטבור מייד לאחר הלידה, ואז להוציא את השליה גורם הרבה פעמים לדימום הנ"ל. נהגו כך גם בזמנים העתיקים להוציא את השליה מיד. זה נוהג מסוכן מאד מאד!
הדרך הבטוחה ביותר היא לחכות לאחר הלידה, לא לגעת בטבור, לא לקשור, לא לחתוך אלא לתת לתהליך להסתיים מעצמו. השליה מכילה 30% עד 50% מדמו של התינוק. הרבה תינוקות מתחילים את חייהם כאנמיים בגלל שהם לא מקבלים את הדם שלהם מהשליה.
כאשר התינוק נולד התינוק מקבל חמצן מהדם הטבור שעדיין זורם חופשי. ואז בהדרגה התינוק לומד לנשום ואז החבל הטבור מעצמו נסגר ומצטמק ומתרוקן מהדם. זה יכול לקחת בין 20 דקות לשעה ואפילו יותר. ברוב הלידות השליה תצא תוך 5 - 15 דקות. יש מקרים שזה יקח יותר זמן.
כאשר השליה מתרוקנת מהדם היא מצטמקת ואז כאשר הרחם מתכווצת בהדרגה העורקים הראשיים שסיפקו דם לשליה מתכווצים ומתנתקים. זה דומה למה שיקרה אם ידביקו בול על גומי מתוח וברגע שהגומי מתכווץ הבול מתקלף מעצמו. והשליה נדחפת למקום שאין בו התנגדות: הנרתיק והחוצה.
אם מוציאים את השליה לפני השלמת התהליך הזה העורקים שסיפקו דם לשליה נשארים פתוחים בלי שאופשרה להם ההזדמנות להסגר ומכאן קורים כל הדימומים ללא שליטה.
אחרי הלידה, צריך לשכב עם התינוק בשקט במגע עור בעור ללא הפרעה, ללא דיבורים ליולדת. לתת לה לנסות להניק את התינוק. כל הפעולות האלו נותנות למוח הודעה שההריון הסתיים והגוף לא צריך להמשיך להזרים דם לשליה, ומכאן ההוראה למוח לסגור את העורקים האלו ולשחרר את השליה.
לא לזרז את כל התהליך בשום דרך! לא עיסוי רחם, לא לחיצות על הרחם, לא משיכה, לא הזרקת פיטוצין. אלא מעקב זהיר לראות אם יש דימום ולחכות. זה בין הזמנים שצריכים שב ואל תעשה. וכאן לרופאים הכי קשה לא לעשות כלום. במידה ואם יש דימום מובן שכאן יש את עזרת הרפואה המודרנית שפה צריכים לעזור!
במשך ההריון כדאי לשתות הרבה תה מעלי פטל שמספק ברזל רב ועוזר להתכווצויות יעילות של הרחם ולמנוע דימומים כאלו. בהריון מומלץ להמנע מסוכר ופחמימות ריקות שגם גורמים באופן עקיף לדימומים.
לי אישית קרה אחרי הלידה שהשליה שלי לא יצאה וחיכינו בסבלנות 5 שעות רצופות ואז היא יצאה מעצמה מייד. ובמשך השבועות לאחר הלידה אפילו לא היה לי דימום פעיל אלא כתמים קלים לאורך השבועות אחרי הלידה.
לא שיךאנונימי (פותח)
זה נכון במקרים שהשליה או חלק ממנה נשאר ברחם. במקרה שלי זה לא היה הענין. אבל המקרה הספציפי הוא לא העיקר. העיקר הוא שלידה נחשבת מצב של סכנה ( בגלל זה אומרים הגומל וכו') ולכן במצב כזה את אמורה לעשות את מירב ההשתדלות מבחינתך להיות במקום שיתן לך את הטיפול הטוב ביותר במקרה חרום ח"ו. תפסיקו להתחמק מהאמת !!!
זה כן שייךאנונימי (פותח)
הלידה זה מצב של סכנה ובגלל זה צריכים לעשות את כל מה שהיולדת מבקשת אפילו אם היא מבקשת דבר שנראה טפשי כמו להדליק את הנר באמצע השבת!! וגם כן אסור ליולדת לצום ביום כיפור! אבל בבית חולים הצוות לא עושה מה שהיולדת מבקשת אלא ההפך כולל הרעבה ודיבורים ורעש ובדיקות והתערבויות מיותרות המכניסות אותה לסכנה. לא סתם במחקרים הוכיחו שבלידות בית יש פחות סיבוכים מאשר בבתי חולים!
ובמקרי הוצאת השליה, גם אם לא נשאר ממנה כלום - והרחם עדיין לא היתה מוכנה לשחרר את השליה זה גם גורם לדימום!
ובמקרי הוצאת השליה, גם אם לא נשאר ממנה כלום - והרחם עדיין לא היתה מוכנה לשחרר את השליה זה גם גורם לדימום!
מחזקת את דבריה של שרהאנונימי (פותח)
אכן, דווקא בגלל שלידה זה מצב של סכנה, היולדת צריכה לקבל את מה שהיא רוצה ולא מה שהרופאים רוצים!
מצב של סכנה אין משמעו דווקא בית חולים! וזה מה שצריכות הנשים להוציא לעצמן מהראש. לפחות לא לגבי לידות.
אם יש אשה שהיא במצב של סיכון, אז אכן מקומה בבית החולים. אולם אם היא לא בסיכון, אין שום סיבה!
מצב של סכנה אין משמעו דווקא בית חולים! וזה מה שצריכות הנשים להוציא לעצמן מהראש. לפחות לא לגבי לידות.
אם יש אשה שהיא במצב של סיכון, אז אכן מקומה בבית החולים. אולם אם היא לא בסיכון, אין שום סיבה!
אני נועלת את השרשור בנושא לידת בית בהלכהיוקטנהאחרונה
עבר עריכה על ידי יוקטנה בתאריך ו' תמוז תשס"ח 09:53
מכיוון שנושא ההלכה מוצה (כל אחת הביעה את דעתה ועמדתה - שכנוע איננו המטרה כאן), ומכיוון שהנושא שינה כיוון ואני לא בטוחה שאותו הכיוון היה רצוי מבחינת כל הצדדים. נוכל לפתוח שרשורים שונים בנושאים אחרים - גם כאלה שעלו מין הדיון בשרשור הנעול פתחתי ניק חדש להתייעצות... משכורת של מורהמורה מתוסכלת
אנחנו זוג מורים, עם 4 ילדים.
כבר חצי שנה קולטים שאנחנו אוכלים את החסכונות שלנו
ישבנו לנסות לעשות סדר
אמאלה
איך כולם גומרים את החודש?
זה פשוט חסר סיכוי
חסר לנו בערך 10,000 בחודש (כולל חישוב של חסכונות לאירועים בהמשך)
מאיפה מוסיפים את זה בהוראה?
הבית קטן אז אי אפשר שיעורים פרטיים כשהילדים ערים...
נשמע ממש מעטשלומית.
ממה שאני מכירה החברות המורות שלי מרוויחות אזור 8000 בלי לעבוד משרה מלאה...
כולן מתחילות
הפרשות בעיניים רק אחרי השינה אצל תינוק בן שנהיעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך י"א בחשוון תשפ"ז 10:58
לק"י
אז בשלישי היו לו מהבוקר הפרשות יבשות, ואחרי השינה ביום הפרשות דביקות. אתמול העין היתה קצת אדומה והיו הפרשות רק בבוקר. והיום בבוקר היו הפרשות בשתי העיניים, והוא קצת מנוזל.
אז היום אני בבית בכל מקרה עם ילדה אחת, אז השארתי אותו בכל מקרה.
בעז"ה מאמינה שעד ראשון זה יהיה בסדר.
אבל נכון שבדלקת אמורות להיות הפרשות גם במשך היום?
כןהתלבטות טובה
לפי הרופאה שלי אם ההפרשות הם רק אחרי שינה אז אין בעיה לשלוח למסגרות.
תרגישי טוב!
תודה! מקווה שיעבור, אבל אגיד את זה למטפלת שלויעל מהדרום
נשמע שזה חלק מהצינוןהשם שלי
ולא דלקת.
לא נשמע דלקת, יותר ויראלי ביחד עם הצינוןאמהלה
יש שני דברים שיכולים לעזור:
מגבונים לניקוי העיניים של ד"ר פישר
קומפרסים עם תה קמומיל או לכל הפחות לנקות לו בעדינות עם צמר גפן טבול בתה קמומיל- מאד מרגיע, מנקה ומרפא
בעיקר להיזהר משיפשוף העינייםמוריה
עם ידיים לא נקיות. שלט יזדהם בסוף. 🙄
תודה לכן! איך אני אוהבת מקרים לא החלטיים כאלה🤦♀️יעל מהדרום
לק"י
המטפלת צודקת שהיא לא רוצה שילדים יגיעו עם ספק דלקת עיניים. מצד שני, אני לא אלך לרופא על כל קשקוש...
ולפעמים אני מתחילה בשמונה, ואז להודיע רק בבוקר שלא אגיע זה בעייתי. למרות שלפעמים אין ברירה.
(הפעם הודעתי מראש שיש סיכוי שלא אגיע גם היום. אבל בבוקר לפני שהוא קם הוא היה נראה בסדר. הודעתי בעבודה שלא אגיע בגלל שלשולים של ילדה אחרת, ואז הוא התעורר וראיתי ששוב יש הפרשות. מזל שהם הסתנכרנו ביחד😅).
טוב שמחר שישי ואני בבית, ואז שבת. ומאמינה שעד יום ראשון יהיה בסדר (נשאר להתפלל שגם הילדה השניה תהיה בסדר. כי היא כמה ימים עם שלשולים פעמיים ביום בערך. ואין לי כח לעשות בדיקת צואה, שכנראה נקבל תוצאות אחרי שזה יעבור).
לא בטוחה... אצלנו היו מקרים של דלקתמתואמת
שההפרשות היו בעיקר בבוקר.
העיניים האדומות זה כן מחשיד בכיוון...
נראה לי שכדאי ללכת לרופא לבדוק🤭
חח...העין היתה קצת אדומה אתמול. והיום לא...יעל מהדרום
לק"י
לכן אתמול באמת היה לי חשוד יותר.
אבל מעניין אם זה מדביק בלי הפרשות.
שאלה טובה!מתואמת
האמת שאני אף פעם לא ראיתי שזה מדבק בתוך המשפחה, מלבד אצל התאומים, שתמיד נדבקו זה מזה. ולכן תמיד מוזר לי שאומרים לא להגיע למסגרת כשיש דלקת עיניים...
אבל אולי באמת ילדים קטנים יותר נוטים להדבקי זה את זה🤷♀️
אולי באמת הבעיה אצל ילדים קטניםיעל מהדרום
לק"י
אני חושבת שבעיקר בגילאים הקטנים יש דלקות עיניים (לפחות עם הפרשות).
נכון, אצלנו הכי מאוחר היה בגיל חמש בערךמתואמת
אבל לכאורה כן הייתי מצפה שאם יש שתי אחיות בבית אחד, ושתיהן קטנות ונוגעות בכל דבר (כמו שקורה בגן) - הן יידבקו זו מזו...
התאומים ממש ישנו ביחד באותה מיטה ולכן נדבקו. להרגשתי אם בגן לא משכיבים את הילדים לישון באותה מיטה ולא נותנים להם לאכול מאותה כפית - אז אין סיבה שיידבקו.
אבל טוב, לא אני קבעתי את הכללים...
נכון...יעל מהדרום
קרה לי פעםהשם שלי
שילדה אחת נדבקה מאחיה.
אז מסתבר שזה קורה...מתואמת
היו לכם עוד פעמים דלקות עיניים?
היו כמה פעמים, לא הרבההשם שלי
אצלנו היו הרבה פעמים דלקות עיניים במהלך השניםמתואמת
לכן הסקתי מה שהסקתי. וזה לא שהבית שלנו יודע לשמור על היגיינה מיטבית...
בטח שכן, מכירה גם מבןגרים שנדבקו מתינוקותבוקר אור
אז רק אצלנו לא🤷♀️מתואמת
ונניח שזה מדבקנירה22
תסבירו לי אחת ולתמיד למה מותר לשלוח ילד עם נזלת ואסור לשלוח עם דלקת עיניים.
מעולם לא הבנתי את ההבדל.
חחח...כי נזלת יכולה להמשך חורף שלם😅יעל מהדרום
לק"י
שאלה טובה...
אם כי, אולי דלקת עיניים חמורה יותר מנזלת.
בדיוק!מתואמתאחרונה
בעיקרון דלקת עיניים היא השלב שאחרי הנזלת (לפחות לפי רופא הילדים שלנו, שאומר לקנח היטב את האף כשאנחנו מגיעים עם דלקת עיניים), ועיניים הן כבר איבר רגיש, לכן נזהרים...
זה יכול להיות גם שעורה אפילו אם זה לא נפוחשימושית
שעורה זה לא אדמומיות בעפעף?יעל מהדרום
לא נראה לי שהיה לבן שלי אדמומית בעפעףשימושית
אבל היו לו הרבה הפרשות כל בוקר, אני רואה עכשיו שכתבת ששתי העיניים עם הפרשות, לבן שלי היה רק מעין אחת ל3 שבועות.
אז אצל הבן שלי היו קצת הפרשות בבוקריעל מהדרום
לק"י
אצל הבן שלך היו לו גם במשך היום?
שמלה לברית-צריכה להתאים להנקה? זכור לי שאסור להניקהרמה
זכור לי שההנחיה היא לתת בקבוק או לשאוב
אולי זה תלוי מוהל?
אשמח אם תזכירו לי כמה מאמץ צריך להשקיע בחיפוש שמלת הנקה לאירוע
מה פתאום! אין שום איסור כזהמדברה כעדן.
כל מוהל ואיך שמדריך
המוהל שלקחנו אמר להניק שעה וחצי לפני ואחרי הברית עושה עיטוף מהמם והתינוק ישן מלאאא ולא הייתי צריכה להניק... אבל ממליצה על שמלת הנקה בלי קשר...
גם אצלנו היה ככה, אבל בכל מקרה דאגתי לשמלת הנקהסטודנטית אלופה
מה פתאום אסור להיניק?מתואמת
להפך - זה הכי טוב ומרגיע לתינוק, וגם נותן לאמא אפשרות להרגיש אותו כמו שצריך.
אני לבשתי בבריתות חולצה וחצאית, אבל אפשר גם שמלה שמתאימה להנקה.
מיד אחרי הברית הנקתי! זה הגי מרגיע את התינוקיעל...
אני אישית לא אוהבת שמלת הנקה.. מעדיפה לשים שמלה רגילה ומתחת חצאית, מרימה ומניקה
כנ"ל. לובשת חצאית מתחתיעל מהדרום
לא מכירה שאסור להניקהשם שלי
יש כאלה שמעדיפות לתת בקבוק אחרי הברית, אם פחות נוח להם להניק.
אפשר להביא בקבוק ליתר ביטחון, אם את לא בטוחה שתסתדרי עם הנקה.
בטח שאפשר להניקרקאני
אני לבשתי שמלה לא מותאמת להנקה
נכנסתי לחדר להניק, שמתי שמיכה על הרגליים והרמתי את השמלה
אצלנו לתינוק היה צהבתקל"ת
וכדי להוריד את הצהבת המוהל נתן הדרכה לא להניק מספר יממות לפני הברית(גם לא חלב שאוב, כי טען שהצהבת מתגברת כשמקבל את ההורמונים מחלב האם) ואכן הוא צדק
(הוא צדק, כימוריה
לאכול מבקבוק זה יותר קל=יש יותר צואה=הבילורובין יוצא.
כלומר, ממה שאני יודעת, אם היית מניקה או נותנת שאוב בבקבוק, זה גם היה עוזר.)
לאקל"ת
לאכול מבקבוק ≠ יש יותר צואה
יש יותר צואה לתינוק שניזון מתחליפים בהשוואה לתינוק שניזון רק מחלב אם בגלל כל החומרים הנוספים שיש בתחליפים אז לתינוק יש יותר מה להוציא.
זה תלוי בסיבה לצהבתיעל מהדרום
לק"י
נראה לי שאם סוג הדם של האמא והתינוק שונים או מסוגים ספציפיים, זה עלול להשפיע.
למרות שלקטן שלנו מסתבר שיש סוג דם o- ולי יש o+ ולא אמרו לי כלום לגבי ההנקה. הוא קיבל תמ"ל פעם אחת מהלידה עד הברית, ולקח לצהבת שבוע וחצי לרדת מספיק (הברית נדחתה).
אבל אני לא בטוחה שבמקרה שלנו זה משפיע.
אצל שאר הילדים הצהבת ירדה תוך שבוע או פחותיעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך י' בחשוון תשפ"ז 23:12
לק"י
וכולם ינקו.
כך שלא בטוח שאצליכם זה ירד בגלל התמ"ל בלבד....
אם את יודעת מה סוג הדם שלך ושל הילד, תוכלי לדעת אם זה קשור.
לא יודעת..קל"ת
כל תינוק נולד עם צהבת, השאלה היא באיזה ערכים. התינוק מקבל את הבילירובין מההורמונים מהאמא ומצד שני הבילירובין יוצא בשתן, אז ככל שהתינוק יאכל וייתן יותר שתן כך גם הבילירובין יצא החוצה ויירד. מצד שני כנראה מערכים מסויימים של בילירובין יותר חוששים ונותנים הנחייה לא להניק לפני הברית כדי לא לגרום להחמרה חלילה.
אבל הבנתי באמת מהמוהל שהדעות שנויות במחלוקת, כי לדוגמא האחיות נותנות הנחייה הפוכה..
לכן אומרים גם להניק יותר. כדי שהתינוק יעשה יותריעל מהדרום
לק"י
ואת זה גם אמר לי רופא תינוקות באחת הלידות.
(והערה מהצד- לא כל ערך של בילירובין נקרא צהבת. רק ערכים גבוהים מהנורמה. ככה לפחות אני חושבת).
אישית לא הייתי מוותרת על הנקה, גם אם הברית עלולה להדחות. זה גם עלול לפגוע בהנקה או להקשות עליה, וגם לא בטוח שיעזור.
זה מוהל שהוא חבר של המשפחהקל"ת
ודיין, כך שאנחנו סומכים עליו בעיניים עצומות.
ככה סתם לא הייתי מפסיקה הנקה..
בכל אופן, מכמה ימים בודדים של בקבוקים זה לא אמור להיות מצב בלתי הפיך..
כל אחת שתשאל את המקור שלה ותעשה מה שאומרים לה, העיקר הבריאות;)
סבבה (יכול להיות שהוא לא מעודכן במידע חדש🙈)יעל מהדרום
לתינוק שלך זה לא היה בלתי הפיך למזלכםעל הנס
ובהחלט יש כאלה שזה ממש מחסל להם את ההנקה.יש תינוקות שמספיק להם הנקה אחת בלבד בשביל שייצרו העדפה לבקבוק.
אבל זה ממש תלוי מה הרקע של הצהבת,יש תינוקות שזה בסך הכל חוסר בשלות של הכבד,וזה מצב נורמלי,שמתאר 80% מהתינוקות.(נקרא צהבת לא ישירה)
אבל יש כאלה שהצהבת שלהם על רקע שונה,(צהבת ישירה) שהרקע שלה שונה הוא יכול לבןא בגלל:
* חוסר התאמה בין הדם של האם לדם של התינוק למשל.(קמבוס חיובי קמבוס שלילי)
*רגישות g6pd(רגישות לפול)
*שטף דם משמעותי כמו בלידת וואקום.
*לחלק יש מרכיב תורשתי.
ועוד....
וזה משמעותי כי סוג הצהבת הזה מתנהג שונה מצהבת לא ישירה.
בצהבת לא ישירה זה מעיד על מצב תקין ובדרך כלל עובר מעצמו,אכילה מרובה תעזור להוריד את הצהבת ולפנית את הבילרובין מהכבד.
אבל זה לא בהכרח יעזור בצהבת ישירה.
יש דיון ממש גדול בין לגבי הצהבת והנקה.יש דעה שטוענת שלהמשיך להניק בכל מקרה.
הגישה היום היא לא להפסיק להניק.אלא להניק יותר...או להוסיף מטרנה.
בילירובין לא מגיע מהחלבאפונה
בילירובין הוא תוצר פירוק של המוגלובין.
אחרי הלידה יש הרס מוגבר של כדוריות דם אדומות ופירוק מסיבי של המוגלובין ולכן הבילירובין עולה.
והוא מתפנה דרך מערכת העיכול עם הצואה, לא דרך השתן.
ולגבי ה"כמה ימים של בקבוקים"
הנזק בהחלט יעלול להיות בלתי הפיך.
אחותי נתנה 2-3 בקבוקים כדי לבוריד צהבת גבולית ולהשתחרר מבית החולים, וזה עללה לה בשביתת הנקה, ירידה בחלב, 3 יועצות הנקה, שאיבות סביב השעון והאכלה בצינורית - סה"כ כחודש וחצי של סיוט עד שהצליחה לשקם את ההנקה. והיו מאחוריה כבר 6 הנקות מוצלחות.
זה בכלל לא סיכון שכדאי לקחת, ואני בספק אם המוהל מודע אליו.
גוגל טוען שחלק קטן מהבילירובין כן יוצא בשתןיעל מהדרום
רק אומרתקל"ת
שלא לכל הנשים חשוב וקריטי ההתמסרות והשיעבוד להנקה.
לי יותר חשוב הבריאות הפיזית והנפשית שלי. אם הולך לי הנקה - מעולה, אם לא- משתדלת שיקבל לפחות פעם-פעמיים ביממה חלב אם שאוב.
ברוראפונה
יש גם נשים שבוחרות לא להיניק מלכתחילה.
אבל אם אשה רוצה להיניק, ובפרט אם היא לא רוצה לעבוד קשה בשביל זה, חשוב לקחת בחשבון שחשיפה לבקבוקים בשלב כל כך קריטי של ביסוס הנקה יכול להיות עם השלכות מרחיקות לכת.
לא כל התינוקות כאלהקל"ת
אצלי לא היה ככה.
מה גם שלא התכוונתי להוריד הנקה על כל צהבת. אמרתי שאני החלטתי לעשות זאת בסמוך לברית בהמלצת מוהל.
על צהבת גבולית דווקא הייתי משתדלת להניק יותר כדי שהבילירובין יצא בצואה
ומה עושים בימים שלא מניקים, שואבים וזורקים?יעל מהדרום
לק"י
(גם לי יצא לתת בקבוקים פה ושם אחרי הלידה. לא הפריע להנקות. אבל מבינה שזה משתנה ואין לדעת).
אבל לשאוב ולזרוק נשמע לי בעיקר מדכא. וגם לא ברור שיש צורך....
ואני אומרת את זה כאמא לילדים שכולם היו עם צהבת... כך שאני לא באה מהצד. מבינה לגמרי את הרצון לסיים עם זה מהר ולרדת מהלחץ של "מתי תהיה הברית...".
מה פתאום לזרוקקל"ת
הקפאתי. אם אני זוכרת נכון יממה אחרי הברית כבר נתתי
הבנתי...על זה לא חשבתי🙈יעל מהדרום
וכמובן שכל אחת תבחר מה שנוח ומתאים להיעל מהדרום
לק"י
לכן חשוב לשמוע כל מיני דיעות.
טוב, לפי גוגל אצלינו הצהבת לא היתה קשורה להנקהיעל מהדרום
קשה לדעת אם הוא צדקאפונה
כי לא ניסית להיניק.
אצלי היו שניים צהובים לפני הברית. אצל הבכור הפסקתי הנקה למשך יום וחצי (נתתי לו סימילאק) ועם השלישי תגברתי הנקות. שניהם היו גבוליים אבל בסוף היתה ברית ביום השמיני.
בנוסף לתת בגיל כל כך צעיר בקבוקים במקום הנקה משך כמה ימים זה כמעט התאבדות להנקה, בעיני זה מחיר גבוה מידי לברית בזמנה.
מסכימהאחת כמוני
זה גם מה שההלכה אומרת,לא בכל מצב נותניםעל הנס
בקבוק כדי שהברית תהיה בזמנה...
אצלי גם הייתה צהבתשלומית.
ושמעתי המלצות מפה ומשם.
לפי הידע שלי הערכתי שהצהבת שלו לא קשורה להנקה, והאמת שגם אם היה קשור- לא ראיתי הצדקה בלהפסיק הנקה בשביל זה. אצלנו המוהל כן נתן המלצה לשאוב ולתת בבקבוק אבל אני הרגשתי שזה יכניס אותי ואת ההנקה לטרפת, בלי הבטחה שזה יעזור.
המשכתי הנקה כרגיל, הברית היתה באיחור, ולילד שלום.
לא מתחרטת לרגע, בטוחה שזה היה הדבר הנכון ביותר לי ולתינוק.
( במיוחד שאצלינו הסיכויים שעם כל ההשקעה הברית תהיה בזמן לא היו גבוהים )
מותר ורצוימבורכת
בברית הראשונה אמא שלי אמרה לי לשאוב ולתת לו בקבוק כדי שלא אצטרך להסתגר בחדר ולהניק באמצע האירוע. בהמשך הרגשתי רע עם זה, אני חושבת שזה הרבה יותר מנחם להניק מיד אחרי הברית
אני בבריתות הייתי נכנסת לחדר צדדי ומניקהחרות
אף פעם לא שמעתי הנחייה שאסור להניק, נשמע לי מוזר...
אם התיכנון להניק, אז כן. לגמרי.מוריה
וגם בד"כ זה משמש לאח"כ ולא רק לברית.
אז לדעתי כדאי שתהיה מותאמת.
אני הנקתי תמיד אחרי הבריתיעל מהדרום
אני אגיד לך מה לא לעשותאפונה
לא ללבוש שמלה שאפשר להיניק איתה רק בצד אחד
בברית של הבכור זה מה שלבשתי, שמלה נם רוכסן מהצד. הינקתי בכיף מצד שמאל, זו היתה ברית ארוכה במיוחד כי אחריה היתה סעודת שבת.. בדרך הביתה גיליתי שכל החזית הימנית של השמלה שלי שלולית אחת גדולה.
🤣פרח חדשאחרונה
אין איסור להניקפרח חדש
אני אישית תמיד מביאה שאוב מהבית כי יותר נוח לי
אבל אין בעיה להניק
אוכל לתינוק גדולכורסא ירוקה.
אני ממש אבודה!
בן 8 חודשים שעדיין אוכל רק תמל למעט טעימות פה ושם כשמזדמן לנו ואנחנו זוכרים. הרופא אמר דחוף להתחיל להאכיל מוצק והרבה (מכל מיני סיבות לא רק גיל) וגם הילד די מעוניין.
אז איפה הבעיה? בי כמובן.
אני גרועה בבישולים, גם פיזית בבישול וגם טכנית לתזמן את זה בלוז וגם במוטיבציה להרים את עצמי לעשות משהו שהחלטתי (ושאני רוצה!).
עם הגדולים ניסינן הרבה והיה מאד קשה והם בררנים גדולים, אוכלים פסטה בלי כלום שחס וחלילה לא נעיז להציע משהו נוסף.
אז פחות או יותר האוכל שיש בבית זה שניצל ופסטה שזה לא רלוונטי עדיין לתינוק.
לבשל עכשיו כל יום-יומיים סיר קטן עם ירקות או עוף או לא יודעת מה ולעשות את כל הטקס השלם הזה של להושיב אותו ולאכול, בטח כשזה יגדל ליותר מארוחה אחת זה משהו שאני פשוט לא אעמוד בו ואם אעמוד כנראה אצא מדעתי.
אני בעומס מטורף מטורף בחיים ואני בקושי בעצמי מצליחה לאכול יש ימים שלמים שאני לא אוכלת כי אני לא מסןגלת לארגן לזה את הזמן עד הערב שהילדים ישנים וסיימתי מטלות דחופות. אין לי מושג איך אני מכניסה את זה עכשיו ללוז.
מה נותנים לו בכלל לאכול?
הרופא אמר לי אני לא מבין, אתם אוכלים בננה? תביאו לו בננה. אבל איך אני מסבירה לו שהפרי היחיד שיש בבית זה פירות שאנחנו קונים במיוחד כדי לשלוח לגן עם ילדה שטועמת וזהו (לגדול יותר בשלב הזה כבר לא טורחת לשלוח הוא לא אוכל גם ככה. היא לפחות נוגעת בזה)
וואי זה נראה לי צריך להיות באנונימי שלא ישלחו לי רווחה אני מותשתתת
אני חושבת שהשינוי הוא יותר תודעתימקרמה
את 'בורחת' לתמל כי הוא אופציה
ברגע שתעשי שינוי תודעתי שאין ברירה... הוא צריך לאכול משהו אחר את כבא תמצאי את הדרך לאיך לישם את זה
כן.. זה יצריך כנראה שינויים אחרים (כמו ניהול זמנים אן לעשות קניות וכו)
לעצם הענין הטכני
אני בצקופות עמוסות הבאתי בגיל הזה כמנת פירות סמוזי 100%טבעי
סיר גדול של מרק עוף- לטחון הכל ולהקפיא בכוסות חדפ זה אחלה מנה לגיל הזה
פעם בכמה זמן הייתי מכינה מלא קציצות ומקפיאה- ומוציאה כל פעם אחת - שתיים
מושט עטוף בנייר כסף שמן זית ותבלינים בתנור זה ממש ציק צק בכלום עבודה
אפשר להתרגש איתכן?חושבת בקופסא
אחרי שנתיים וקצת של ניסיונות וטיפולים, ניסינו הפעם סבב אחרון של הזרעה לפני ivf.
והיום עשיתי בדיקת בטא.
יצא 202!!!
אני לא מאמינה.
אני לוקחת בגלל הטיפולים דופסטון, האם אני צריכה להמשיך? (את זה שלחתי למייל אחיות פריון. מניסיון, הן לא יענו לפני 4, ואני צריכה לקחת כדור ב2. הגיוני לקחת וזהו?)
צריך לקבוע תור לרופאת נשים? זו הרופאה שתלווה אותי בהריון?
איך זה מסתדר עם הרופאת פריון? אני חייבת להישאר איתה?
מה אני צריכה לעשות מעכשיו מבחינת הימנעות מדברים בהריון?
איזה יופי! שיהיה בשעה טובה!אן אליוט
בשעה טובה!!! אושראורוש3
תקבעי לרופאת נשים. אולטרסאונד לבדיקת דופק סביב שבוע 7-8. תנסי בהקדם להגיע לקבל הפניות לשקיפות וסקירה כדי שתספיקי תורים. או שתנסי לקבוע כבר בלי הפניה ולהביא אח''כ. תראי אם עובד לך.
אני באתי לרופא פריון עוד פעם אחת לסיכום ולהנחיה מתי ואיך להפסיק תמיכה. אבל תראי מה הם עונים לך.
המשכתי תמיכה בשבועות הראשונים, אבל זו היתה תמיכה נרתיקית אז לא יודעת לגבי דופסטון...
המנעות מדברים כמו כל הריון רגיל! שיהיה בקלות
איך בוחרים רופאת נשים?חושבת בקופסא
את רופאת הפריון חפשתי את התור היה הכי זמין והייתה אישה (בדיעבד זה לא היה כזה משנה כי היא רק עשתה איתנו שיחות ולא בדיקות או טיפולים בעצמה)
זו הרופאה שתלווה לכל ההריון? זה בעייתי להחליף מרופאת פריון (היא גם רופאת נשים)?
היא עושה בעצמה את אולטאסאונד?
יש המלצה למישהי במכבי בירושלים?
בד''כאורוש3
רופאי פריון לא מקבלים גם למעקב הריון. אבל אם היא כן אז ברור שאפשר.
לגבי אולטרסאונד בחדר זה ממש תלוי קופה וסניף אז אין לי מושג, לפעמים עושות לפעמים הולכים לטכנאית. ואני לא במכבי ירושלים חח. בהצלחה!
ענו לי האחיותחושבת בקופסא
הן אמרו להמשיך עם הדופסטון כרגיל, ולחזור על בדיקת בטא ביום ראשון.
שאלתי לגבי תור לרופאת נשים והן אמרו שזה מוקדם לקבוע תור לרופאת נשים לפני שעוקבים אחרי העלייה בבטא.
הכוונה שצריך תור לעוד שבועיים- שלוש, נכון? באמת רוב הרופאים לא זמינים לזמן הזה ממה שבדקתי.
אין לי ניסיון בהזרעה/ivf אבל כן עם דופסטוןירושלמית במקור
לזכרוני הוא לא כדור שתלוי בשעה אם לוקחים רק אחד ביום וגם אם לוקחת 2 לא אמור לשנות הפרש של שעתיים.
בכל מקרה אותי הנחו להמשיך דופסטון (בגלל דימומים בעבר) עד שבוע 12, כשהשליה מתחילה לתפקד טוב, אז מניחה שלפחות עד שיראו דופק ירצו שתמשיכי...
ככה ששתי האפשרויות - לקחת ב-2 או לחכות ל-4 - הגיוניות.
בשעה טובה ובידיים מלאות!
אני לוקחת 3 פעמים ביוםחושבת בקופסא
הבנתי שצריך לרווח את המנות שלא יהיה צפוף מידי.
אז 2 אפשרויותירושלמית במקור
הכי הגיוני בעיני להמשיך לקחת כרגיל בשתיים כי אין בזה שום נזק, גם במקרה הלא סביר שיגידו לך לעצור.
ואם את לא רוצה אז אפשר גם לקחת ב-4 ואז את הבא בתור שעה אחת אחרי הזמן הרגיל ואת זה שאחריו - כבר כרגיל...
אגב כשהיו לי 3 ביום - הורידו לי מינון בהדרגהירושלמית במקור
שבוע להוריד ל-2 ואז אחרי שבוע להוריד לאחד ביום... מבינה למה הגיוני להמשיך?
וואו איזה מרגששששרקאני
בשעה טובה!!!!
שיהיה בקלות בבריאות וידיים מלאות
ואוו ואוו מרגש!! איזה כיף!!פצלושון
שיהיה בקלות בבריאות בידיים מלאות!
בשעה טובה! ורק טוב!!יעל מהדרום
רק רציתי להגיד בשעה טובהמתיכון ועד מעוןאחרונה
אין לי מושג מעבר לזה לגבי הריון לאחר טיפולים
רעיונות לארוחותשנהב
בדרך כלל אני בונה את הארוחה סביב החלבון- עוף\ בשר\ ולפעמים דג
שזה נחמד אבל הוצאה די גדולה
גם קטניות וביצים זה מקור חלבון טוב אבל אין לי רעיונות מה להכין
אז תנו רעיונות לארוחות צהריים מזינות, חמות טעימות ופרווה
שקשוקה, מרקשואלת12
מרק עם הרבה עדשים, פסטה/ פתיתים עם ביצים קשותיעל מהדרום
קוסקוס ומרק ירקות עשיר בקטניותכתבתנו
להוסיף עדשים כתומות למרק כתום
מג'דרה
קינואה
אדממה
טופו- לחפש מתכונים ברשת
לביבות ירקות עם קטניות
גרגירי חומוס ברוטב אדום פיקנטי עם אורז/ קוסקוס
צלחת ממרח חומוס (ביתי?) עם שמן זית וזעתר לנגב עם פיתה (אפשר שדרוגים כמו בחומוסיות- בצל ופטריות/ טחינה/ תבשיל עדשים ירוקות/ קצת חריף וכד' עם סלט קצוץ בצד)
שקשוקה
פלאפל
ההצעות שלידיאט ספרייט
אורז ומעליו רוטב אדום של שעועית לבנה.
זה מפוצץ חלבון וברזל וילדים אוהבים את זה ממש ממש.
אפשר גם אורז מג'דרה.
ארוחה בשרית לא חייבת להיות יקרהפשוט אני..
למשל קילו בשר טחון ברמי לוי עולה 43 ש''ח, ואני מדבר על 100% בשר ולא על דברים מוזרים.
מהכמות הזאת אפשר להכין קציצות ברוטב, בכמות כזאת שתספיק למשפחה לכמה ימים.
בנוסף, בבשר ודגים יש יתרונות שאין באף ביצה או קטניה.
אומגה 3 - אין בקטניות וביצים.
ברזל - נספג פי כמה מבשר ודגים לעומת קטניות וביצים. בלי מנה בשרית, הסיכוי לאנמיה עולה משמעותית.
חלבון - בשביל לקבל את אותה כמות החלבון כמו בבשר ודגים, צריך לאכול פי 2 קלוריות אם מנסים לקבל את הכמות הזאת מקטניות.
ואחרון, ילדים שאוכלים פרווה לא מתוך אידיאולוגיה טבעונית אלא מתוך חסכנות, יכולים לגדול בתחושה של חוסר, בתחושה שהצלחת שלהם מבאסת לעומת הצלחות שהם מכירים מהבית של חברים למשל.
אם זה אפשרי מבחניתכם, לדעתי עדיף לשמור את הקיצוץ בהוצאות הבשר רק למצב של באמת אין ברירה.
ואם אפשר אפילו 3-4 ימים כן לאכול אוכל איכותי, זה יעשה הבדל עצום לבריאות הילדים.
אדגיש שאני מסתכן מראש בתגובות שיאשימו אותי שאני לא רגיש וכו', אבל באמת אין בתגובה שלי עניין של רגש (לא לטובה ולא לרעה) אלא רק מידע.
מי שהמידע יהיה לה לעזר, מוזמנת להשתמש בו.
מי שלא, גם כן בסדר.
מה שבטוח זה שאין לי כוונה לפגוע באף אחד.
מסכימה..הבוקר יעלה
עוף בשר טחון ומושט זה לא מאוד יקר וחשוב לתת ארוחה מזינה לילדים
בשרים ופרגיות נגיד מסכימה שזה יקר
מסכימה עם זההמקורית
אין בעיה מתוך גיוון לתת פעם בשבוע פעמיים ארוחה פרווה נניח, אבל יש המון אופציות לשלב חלבון לא מאוד יקר בארוחה
ואם כבר הצעה לפרווה - אז סנדביץ' טוניסאי
לחם עם טונה, ביצה קשה,תפוא וממרח לימון/ אבוקדו/ אריסה/ בלי כלום
שקשוקה בלחם וסלט גדול
זה תלוי הכשררקאני
בכשרות שלנו בשר טחון לא עולה ככה
בכמה זה יקר?המקורית
בד"ץ עדה חרדיתרקאני
עולה 500 גרם 65 ש"ח
טןב 100 שח לקילו לבשר טחון אומרהמקורית
לפי הלוגיקה - שעל כל קניית בשרים את משלמת כפול
איך אנשים מהשורה עומדים בזה באמת?
זה ככה גם בעופות וכל השאר?
אנחנו כן אוכלים גם מחפודרקאני
ועוד כמה הכשרים
אבל עדיין יוצא יחסית יקר
גם בעופות זה יותר יקר
אני גם קונה מחפודהמקורית
ואכן זה קצת יותר יקר אבל לא במחיר כפול כמו מה שכתבת על בדצ עדה החרדית
מכל מקום לכל משפחה שיקולים שונים כמובן
אני מעדיפה אוכל יותר יקר אבל שקל להכין בזמן קצר מאשר להסתבך עם תבשילים פה כל יום האמת ולשבור את הראש
גם אני מעדיפה ככהרקאני
אבל יש לי משפחה קטנה אז זה לא כמויות ענקיות זה משמעותי
באמת זה סקאלה של מחירים לפי הכשרים כשרבנות הכי זול ועד"ח הכי יקר נראלי
גם המשפחה שלי קטנההמקורית
אבל האמת גדלתי בבית כזה אז זה השפיע אני מניחה. והמשפחה שבאתי ממנה גדולה ב"ה.
צריך לדעת לנהל את זה.. לנסות לפחות
במקרה ראיתי ביש חסד 80 ש''ח לקילופשוט אני..
ועדיין, את צודקת שזה מייקר משמעותית את הקנייה
יש מצברקאני
המחיר הנ"ל היה במעיין 2000
אבל באמת משתנה בין סופר לסופר וגם בין הכשר להכשר
זה באיכות פחותה משמעותיתרוני_רון
ביחס לטרי מהקצביה
שעולה בהכשר שלי כאמור 110 שח לקילו
יכול להיותפשוט אני..
אבל מראש הדיון הזה התחיל מהרצון לחסוך כסף על ארוחות הצהריים.
לבשר טחון זול ופחות איכותי, עדיין יש יתרונות רבים על פני ארוחות טבעוניות, בעיקר ברזל ובי12 וחלבון.
אז אם הבחירה היא או פיתה עם חומוס לארוחת צהריים (כמו שהומלץ כאן בשרשור) או אפילו ארוחות עם פחמימה בלבד ללא חלבון כלשהו (גם זה נאמר כאן), אז ברור שעדיף בשר בקר זול. גם מבחינה בריאותית, ולדעתי גם מבחינה נפשית של ילד שמקבל צלחת חמה מזמינה יותר ועשירה יותר.
לא כולם מחשיבים צלחת בשרית כמזמינה ומפנקת יותרקופצת רגעאחרונה
אני כשגדלתי ממש לא אהבתי לאכול בשרי באמצע השבוע, גם אם היו מציעים לי. הבן שלי שדווקא אוהב מאוד בשר, לפעמים רוצה לצהריים דווקא משהו פרווה כי לא בא לו להתבשר.
נכון, אנחנו קונים ב110 שח לקילורוני_רון
לא חושבת שלאכול פרווה אמור ליצור תחושות לא טובותיעל מהדרום
לק"י
זה תלוי איך עושים את זה.
אצלינו לא אוכלים בשרי כל יום, והאמת שלא תמיד חלבון, ולא שמעתי תלונות...
ועוד משהו- בעוף אין כמעט ברזליעל מהדרום
לק"י
אז גם אם מישהו אוכל בשרי שהוא לא בשר, בקטע הזה זה לא עוזר.
אבל עדיין יש הרבה יותר חלבון פר קלוריהפשוט אני..
ביחס למקורות חלבון טבעוניים.
וגם לאכילת בשר בקר בכל יום יש חסרונות...
אני רק רוצה לנרמל ולהגידדיאט ספרייט
שזה ממש ממש בסדר לא לאכול מנת בשר/דג כל יום.
אני מכירה הרבה בתים שאוכלים לצהריים:
קוסקוס עם מרק/פשטידה/פסטה.
ללא שום דבר ליד, בעיקר בגילאים קטנים.
ממש כך כמו שכתוב ואין נזק נפשי.
ולחסוך, בעיקר אם אין, לא כי מייצרים חיסכון לדורות הבאים- זו לא בושה.
כלכלית ופסיכולוגית מסכימה. בריאותית זה לא מדויקמרגול
כיום רוב ארגוני הבריאות בעולם (החריגה הבולטת היא ארה"ב) ממליצים על תזונה ברוח התזונה ים תיכונית מבוססת צומח.
גם ארגון הבריאות הישראלי ממליץ על כך, ובקשת המזון בשר אדום נמצא למטה (לצרוך לעתים רחוקות), ואחד מעליו נמצאים עוף דגים וביצים)
לגבי אומגה 3, אפשר מאבוקדו ואגוזים.אני לא מכירה סברה ebd מוסכמת חד משמעית לטבעונים לקחת אומגה3.
יחס חלבונים-קלוריות: כשאני למשל, שלא נמנעת מבשר/עוף אוכלת ארוחה שכזו, החלק ה"חלבוני" הוא קטן יותר מכאשר אני אוכלת ארוחה שהחלבון בה מבוסס צומח.
כך שבסהכ, אני לא חושבת שיוצא שאני צורכת יותר קלוריות בארוחה שהחלבון בו זה קטניה.
למשל: פולקע, אורז, ברוקולי
או: קערת מרק עדשים עם ירקות
כנראה שעל כל 100 ג עדשים מבושלות אני מקבלת פחות חלבון מעל 100 ג עוף, אבל עם העוף אני אוכלת גם אורז (פחמימה), ואילו העדשים מהוות לי גם חלבון וגם פחמימה.
אצלי יש בשרים, עופות ודגים בשפע, ולא רק את הזולים. אני משתדלת להפחית, ובעיקר מסיבות בריאותיות.
הבעיה בקטניות שהן פחמימהקנמון
לעומת דג/עוף/ בשר.
קטניות מעלות סוכר ברמה משמעותית.
(במדידות סוכר שעשיתי אחרי קטניות, הסוכר עלה מאוד. עד כדי שבהריון עם סכרת לא יכולתי לאכול מרק עדשים, קינואה וכדומה)
את בטוחה שההמלצה היא מבוסס צומח?המקורית
קצת תמונ בעיניי
אני מכירה שתזונה ים תיכונית מומלצת, אבל מאוזן ודווקא כן חלבון מן החי כי בקטניות יש הרבה פחמימות
עוף אפשר חלקים זוליםמקקה
למשל כנפיים
אפילו גרונות ולהכניס למרק
אני גם לא קונה בשר (הטחון לא טעים לנו) אבל כן הודו טחון, גם עוף שלן שמפרקים לבד בדרך כלל הרבה יותר זול
עוקבתאוהבת את השבת
קציצות טונה, לביבות ירק, סלטים עם קטניות...ממשיכהליני(:
לביבות עדשים. פלאפל עדשים. פשטידות למיניהם... לחמניות זיתים מיוגורט. קאפקייקס פסטו גם מיוגורט/גבינות... סלט עם ביצים קשות. אדממה.
מה שעלה לי
אצלנו אוהבים טונה בסגנונות שונים-קנמון
טונה ברסק עגבניות:
מרוקנים טונה (משימורים) לסיר, מוסיפים רסק עגבניות, תבלינים מערבבים ומבשלים ביחד. התבשיל צריך לצאת כשהטונה עסיסית ועם טיפה רוטב. אם רוצים להשקיע מטגנים לפני גם בצל.
מגישים על אורז (אפשר גם בורגול)
שווארמה טונה
פשטידת טונה (כמו קציצות טונה אבל כפשטידה)
מחשבות על בריתירושלמית במקור
זה עוד רחוק אבל סביב פורים אם הכל יהיה בסדר אמורה בע"ה ללדת בן (יש בבית בת) וזו פעם ראשונה שחייבת לחשוב על זה. בעבר ידעתי יפה להצדיק את המצווה הזו כשזה לא הילד שלי ואולי בעבר אפילו להתרגש קצת כאורחת, אבל עכשיו אני רואה דברים אחרת ומתחילה לחפש לימוד מסודר על זה (האמהות שפגשתי בורחות מהטקס). כדי לחסוך לי זמן חיפוש האם מישהי כאן כבר למדה את הנושא - השתלשלות המצווה, טעמיה המוקדמים, קצת הלכות - ויכולה לקצר לי את הדרך?
וואו כן^כיסופים^
ממליצה מאוד על התכנים על ברית מילה של המוהל ישראל כ"ץ (הבעל של יהושיביה, הדולה, אם את מכירה)
מצרפת מספר שלו ותבקשי ממנו, אז הוא שלח לי בחינם וזה ממש הכין אותנו טוב לברית! פרקטית, נפשית ורעיונית
+972 52-898-9683
מהמם. אפשר גם לקרוא בתורה על אברהם שעושה את הבריתאוהבת את השבת
בגיל 99.. מחזק ...
מרגש!!!רוני_רון
לי יש עצות פרקטיות אם רלוונטי...
תודה! שומרת להמשך... כדי לא להתאכזב שוב חלילה ירושלמית במקור
💕רוני_רון
בבריאות!!!
מתפללת עלייך
תודה על התפילה! ואמן...ירושלמית במקור
עברתי את זה 6 פעמים כאמא.. זכות גדולה ממש!יעל...
אני לא בורחת, אבל בהחלט הבטן מתהפכת גם בילד השישי.. כי בסוף זה תינוקי פיצי, שהרגע נולד וכבר עושים לו "ניתוח".. אבל כמו שבניתוח ברור לי שזה לטוב עבורו, גם כאן.
איזו זכות עצומה לחבר את הילד הזה לשרשרת של דורות, לברית שכרת ה' עם אברהם אבינו וכל זרעו אחריו.
ברית של אהבה, של חיבור, של קשר שלא מתנתק ולא משנה מה נעשה.
הקב"ה מתחייב להיות איתנו ואנחנו מתחייבים להיות איתו. אשרינו שזכינו!!!
המילים המופלאות האלו- להכניסו בבריתו של אברהם אבינו מרגשות אותי ממש, אני מדמיינת איזו טלית פרוסה ומגנה מלמעלה שכעת התינוק שלי זוכה גם להיכנס תחתיה ולהיות בצילו של הקב"ה.
הכנות טובות ומשמחות! לידה קלה!
מעריכה מה שכתבת, אבל אם זו כזוירושלמית במקור
זכות עצומה אז אני עוד יותר לא מבינה למה דווקא ככה ולמה אין זכות דומה לבנות. למה היא מתבטאת דווקא במעשה אלים כזה (שאם ח"ו היה אצל בנות היה עוד יותר אלים) שרק בגלל שכך עשה אברהם אבינו ע"ה מתאים רק לבנים.
פרקי היוטיוב האלה עוסקים בזה לזכרונך?
הברית היא בבשר- שיהיה תמיד, בלתי ניתן לשינוייעל...
אני לא רואה בזה משהו אלים, אלא יותר כמשהו כואב לרגע.
לא בטוחה שלתינוק זה כואב יותר מאשר החיסון והבדיקת דם שעשו לו מיד אחרי הלידה...
להם לא היית קוראת מעשה אלים, נכון?
זה פעולה שלא קלה, אבל עיקר הבכי שלו זה מההפשטה של הבגדים, אצלי מהר מאד הם נרגעו אחר כך.
ממש ממליצה לך לחפש וללמוד על הגודל של המצווה הזו, וגם מבחינה רפואית שווה לקרוא (אומרים שזה בריא יותר..)
תודה, אכן מחפשתירושלמית במקור
כי שוב אם זה כזה גדול כמו שציינת אז ממש מוזר שזה רק לחצי מהתינוקות
החיבור של הבנות בברית הוא בברית של בן זוגן112233445566
גם בנות מברכות על בריתך שחתמת בבשרנו- ושמעתי שהכוונה באמת לברית של הבעל.
וזה מחבר את כל הבריתוחת עם ה ושל הנישואין ואת הקשר של איש ואישה...
הפעולה היא לא בבשר אלא בעור שעוטף את בשרעל הנס
מוהל מומחה עושה זאת ברגישות ומינמום כאב.
רוב המוהלים משתמשים בחומרים שמאלחשים.
ורוב התינוקים בוכים בשלב שמורידים להם את הבגדים.
אבל גם מהחיתוך,יש תינוקות שיבכו שניה וחצי וזהו ויש כאלו שלא יפסיקו.מסיבה פשוטה שכל אחד הוא שונה ולכל אחד סף רגישות לכאב הוא שונה.
לגבי הצד הרפואי יש המוני אנשים בעולם שעושים את זה בגלל סיבה רפואית כתהליך שגרתי לטיפול בתינוק.
זה מונע מחלות שנובעות מזיהום בעיקר.
כשכתבתי בשר התכוונתי בגוף, שזו ברית ממשיתיעל...
ולא משהו שחולף
למה לקרוא לזה אלים?חושבת בקופסא
המילים שאת בוחרת משפיעות על התחושה ועל התפיסה.
הילד היה נולד עם 6 אצבעות והיו מסירים אחת בניתוח, היית קוראת לזה אלימות?
אני לא שוחה בחומר עכשיו, אני אני נזכרת במדרשים שמדברים על כך שפעולת הברית היא השלמת מעשה הבריאה, והעורלה בתפיסה היהודית חלק מיותר בגוף (ואז אפשר להרחיב על למה אדם לא נברא גם ככה מהול, מוזמנת לחפש גם על זה).
לבנות אין החלק הזה בגוף אז אין מה להסיר. (וחשבתי שבנות אוהבות להיות פטורות ממצוות מסוימות (-: )
יש לזה גם יתרונות רפואיים לפי דעות מסוימות אם זה עוזר לך. אבל ברור שלא עושים פעולה דתית מסיבה רפואית. העיקר שיהיה ברור שזה לא מזיק לתינוק.
בעיקר תפרידי בין חשש מפני הלא נודע, לבין להשליך על המעשה הזה שאת עוד לא מבינה עד הסוף האשמות ומילים שליליות שרק מעצימות את החשש. הבסיס צריך להיות שהמצוות שקב"ה נתן לנו הן למטרה טובה, גם אנחנו לא מבינים אותה.
לא חושבתירושלמית במקור
שזה שציינתי שזה מעשה אלים זה עיקר מה שהבעתי. נתפסו פה לזה כי זה קל, כי באמת אפשר להתווכח, נניח, אם זה אלים אבל תקראי שוב ותראי שביקשתי פשוט ללמוד על זה מהמקורות כדי להבין מה ההצדקה וציינתי כמה פעמים שאם זה כזה דבר גדול וזכות עצומה אז למה חצי מהתינוקות לא חלק מהברית הזו. לא ברור לי אם אין להן את החלק הספציפי אז למה זה החלק שנקבע. ולכן חיפשתי ללמוד מרגישה שהודעתך לא מעודדת את המוטיבציה הזו ללמוד ואפילו קצת תוקפנית. בכל מקרה לילה טוב
אני סוברת שזה מאותה סיבההמקורית
שבגללה נשים לא מצוות על דברים אחרים - המעלה של האישה, הבת. החיבור והברית שלה להשם לא צריכים גושפנקה "מעשית" כמו אצל בנים/ גברים.
וזה בסדר לחשוש מזה,ולהרגיש שזה לא נעים לך. הכל בסדר.. הריון, הורמונים, רגישויות, הכל טוב♥️
בעיניי מהמם שאת חותרת ללמידה שתעזור לך להתחבר לזה, גם אם ברור לך לגמרי לגמרי שהילד יעבור את הטקס בעז"ה.
מקווה שבעז'ה תמצאי את מה שיניח לך את הדעת🙏
וטיפ - את יכולה להתקשר לקו ההלכה *3030 ולדבר על זה עם רב. מענה אנונימי, אני עושה את זה כשאני צריכה כיוון או יש לי שאלה, ולא רק בענייני הלכה גרידא.
לקרוא לזה אלים זו קביעהחושבת בקופסא
לשאול שאלות מתוך רצון להבין בא ממקום פתוח יותר. השימוש במילה הזו כלפי מצווה מרכזית ביהדות נראה לי הרבה יותר תוקפני ממה שאמרתי.
אני בסך הכל אמרתי שהמילים שאת בוחרת להשתמש בהן משפיעות על מידת הרתיעה והמקום הנפשי שאת מגיעה ממנו, ועל כמה יהיה לך קל ללמוד ולקבל את זה.
כן, השימוש במילה הזו מאוד צורם לי, אבל אני לא חושבת שתקפתי אותך, סליחה אם הובן אחרת.
בנותשלומית.
זה "שעשני כרצונו"
( ודרך אגב לא רואה טעם להשוות ל"מילת נשים" כי זה מושג שאין לו שום מקור ביהדות אז אם אפשר לומר אם זה היה לנשים זה היה יותר אלים... כי זה פשוט לא)
הן כבר יותר מחוברות לרצון הבורא מעצם הוויתן ולא צריכות את החתימה בבשר.
וזה אותו עניין של תלמוד תורה, שלנשים יש את הקשר הבסיסי לה' ולא חייבות לעגן אותו באמצעים מעשיים...
בכל מקרה שאפו על הרצון ללמוד, ותשתפי אותנו במסקנות
סליחה בלבלתי אותך עם מי שלמטה הזכירה פרקי יוטיובירושלמית במקור
ותודה על האיחולים! אמן ואמן!
יש ליושיביה וישראל כץדפני11
פרקים ביוטיוב ממש יפים על זה
ממליצה!
קצת על העומק הרעיוני של המצווהבארץ אהבתי
יש לרב ראובן ששון שני שיעורים שמסבירים יותר לעומק מה משמעות הברית.
אני מאוד התחברתי. לא יודעת אם זה הסגנון שחיפשת..
יש ספרואני שר
שנקרא "ברית של אהבה" של מוהל בשם דוד דדון. המטרה שלו הוא הכנה של ההורים לברית.
לא התנסיתי כי אין לי בנים, אבל אולי זה כיוון...
איזה יופי!בוקר אור
בשעה טובה
תודה רבה! ירושלמית במקור
מרכזת תגובות כדי לא להעמיס: תודה רבה לכל מי שהגיבהירושלמית במקור
אלך לחפש את היוטיוב של הזוג כץ וגם את הספר של המוהל,
ואולי אפילו אגיע לרב ראובן ששון, היתה לי תחושה שהוא יצוץ פה 😅😅
את יכולה בהחלט! יש לו בפרשת לך לך/ וירא על הבריתנפש חיה.
שיחות בספרים ומאמינה שגם ביוטיוב שלו אפשר למצוא.
בהצלחה
מלא מזל טוב!!
תזכו לגדלו בשמחה ובטוב לבב!
אפשר רופא-מוהל שירדים את האיזור (יש אופציות שונות)מרגול
מתחברת לקושי שלך
אני לא חושבת שיהיה משהו שיעזור לי לראות בזה מצווה מופלאה שאני אשמח לעשות לבן שלי.
אם וכאשר יהיו לי בנים בע"ה, בוודאי נעשה להם ברית אך בצורה כמה שפחות כואבת, מהסיבה הפשוטה שאני יהודיה שומרת מצוות. זו מצווה שאין עליה עוררין, וזה משהו שמחבר את התינוק לעם שלנו (מסורתית וגם בהווה).
מהבחינה הרפואית יש סברות לכאן ולכאן אם זה מועיל בריאותית או לא, אבל זה שאין משהו מובהק נגד כן מרגיע אותי קצת.
יש רופאים יראי שמיים שהם גם מוהלים. כשתגיעי לזה אני בטוחה שתמצאי (ומקסימום תכתבי איזור וננסה לעזור)
ההרדמה של האזור כואבת יותר מהברית עצמהעל הנס
זה יותר מיועד להרגיע את ההורים אבל בפועל זה לא בהכרח נכון.
רוב המוחלט של המוהלים משתמשים בחומרים מאלחשים,בפועל רגע החיתוך של הברית עצמה הוא בדיוק שניה,להזריק קצת יותר משתי שניות....
צריך לזכור שכאב זה דבר שמושפע ממודעות כשאין מודעות הרבה פחות כואב.
לא אומרת שזה לא כואב אבל הכאב שהוא חווה בפועל הרבה פחות מהדמיונות שלנו.
עושים לפעמים גם וגם- אלחוש ואז הזריקה לא כואבתמרגול
וזה כאב שגם בלי מודעות הוא כואב. הגוף מתוכנת להגיב לכאב כזה
נכון אבל הרבה פחות עוצמתיעל הנס
לפחות פחות ממה שאנחנו מדמיינים.
עברנו את זה כמה פעמיםכורסא ירוקה.
זה קשה כל פעם מחדש ושום דבר לא חיבר אותי לזה. מה שבעלי אמר שעזר לו היתה המחשבה על הברית כצורך. כמו שיש צורך רפואי להאכיל את הילד ככה יש צורך דתי למול אותו. לא שזה נותן משהו אחר או שזה נכון דווקא (לא לאכול חזיר זה נכון? להימנע מעוף בחלב? אלה פשוט צרכים דתיים שהתחייבנו למלא) אלא שאנחנו פשוט התחייבנו לאורח חיים מסוים וזה חלק ממנו.
עזרה לו גם הידיעה שאם המוהל טוב אז הילד כמעט ולא מרגיש בכלל.
אני מודה שלי זה לא עזר, אבל לו כן אז אולי גם לך.
שוב מרכזת תגובותירושלמית במקוראחרונה
אני לא כ"כ חוששת מהעניין הרפואי בתנאים של היום אלא פשוט לא מבינה למה, ולכן חיפשתי מקורות ללמוד (נתפסו פה למילה אלים אבל היא לא היתה בהודעה הפותחת שלי אלא כשהסברתי ליעל משהו לגבי נימוק שהיא הביאה. הכוונה שלי היתה שזה לא מעשה הרמוני או נעים או וואטאבר. למשל לפי הגמרא בגיטין נהגו בעיר ביתר לטעת עץ בהולדת ילד/ה - ארז לבן ואורן לבת - ואז גם היו קוצצים מענפי העצים הללו מוטות לחופת הילד/ה בבוא היום. בנוסף למילה כמובן. פשוט כשאומרים שהמילה היא השלמת הבריאה אז צצה השאלה למה דווקא ככה. גם לטעת עץ זה הרי השלמת בריאה. למשל).
כמובן שבע"ה כשנגיע לרגע, בידיים מלאות, אקיים את המצווה בלי קשר, אבל זו מצווה חד פעמית וחבל לחכות שפשוט "תעבור".
אתחיל מההמלצות שכן הובאו כאן.
תודה לכולן ובשורות טובות.
צריכה חיזוק.. כיסוי ראש בבית וברכותעד חצות
ממש מתקשה בלברך עם כיסוי ראש בבית..
במיוחד נגיד בערב אחרי מקלחת שהשיער שלי ארוך ואני רוצה שקצת יתאוורר.. ושוב לכסות
פשוט מרגישה לא בסדר, ומאוכזבת
האמת בחיים לא שמעתי שזה חובה, כן שמה כשמתפללתאורוש3
אני הבנתי שלברכות לא חייב כיסוי מלאענבלית
אלא שיהיה משהו על הראש, אבל אפשר להשאיר שיער פזור.
מוזמנת לבדוק אם גם אצלכם זה תקף.
אולי יעזור.
אני לא מכירה שצריךבוקר אור
רק לתפילת שמונה עשרה שמה בבית
עד כמה שאני יודעת זה תלוי מנהגים~מרמלדה
ספרדיות נוהגות לכסות את הראש בברכות גם בבית,
לאשכנזיות אין חיוב כזה.
(אני לא פוסקת הלכה, אבל זה מה שהבנתי מבעלי)
בכל מקרה מזדהה איתך שבהחלט קשה ולא כיף לכסות שיער כשהוא רטוב😐
אני אשכנזיה ואנחנו נוהגים שצריך לדעתי...אמונה :)
טוב, חידשת לי~מרמלדה
אני גם מכירה שיש הבדל בין ספרדים לאשכנזיםמדברה כעדן.
מסוג הדברים שאני לא שואלתציונה.
כמעט לא שמה כיסוי ראש עד שמתלבשת
וגם מתפללת עם פיג'מה, כי אין לי כוח להתלבש ואם אחכה לזה פשוט לא אתפלל
(לא שאני מתפללת כל יום, רחוקה מזה מאוד)
אני שמה יד על הראש כזה...רוצה לשאול שאלה
בגלל המצפון.
אף פעם לא שאלתי....
אבל רק בברכות במיוחד בלילה אשר יצר וכזה.
בתפילה ממש או ברכת המזון אני לובשת איזה קפוצון ושמה את הכובע על הראש עד שסיימתי, סתם כי פשוט אין לי כוח להיות עם יד על הראש כל התפילה....
שתדעי רק שיש על הראש זה לא תופסדיאט ספרייט
יד של מישהו אחר כן
שלך לא.
אני נניח אם אני עוברת בדיוק במטבח ורוצה לברך על משהו שמה עלי מגבת ידיים מהמטבח, מברכת ומחזירה 🤭
אולי תנסי בבית 🫣
אה כן? לא יודעת בחיים לא בררתי את זהרוצה לשאול שאלה
גם לגברים זה לא תופס? כי הרבה פעמים בעלי שם יד בלילה כשהכיפה שלו רחוקה..... אבל אולי גם הוא בחיים לא בדק את זה 🙈🤭
אני די בטוחה שזה בסדר בכל מקרה גם בלי שום כיסוי כי יש גם מלא מקוואות שלא שמים עלייך את המגבת אז בעצם את מברכת בלי כיסוי ראש.
גם לגברים לא תופסענבלית
צריך יד של מישהו אחר
באמת שלא ידעתי שאפשר לברך לפני טבילהדיאט ספרייט
בלי כיסוי ראש.
אני באופן אישי מברכת בחוץ עם המטפחת שלי ורק אח"כ נכנסת וטובלת ולא מכירה את כל הפסיקות רק מה שלמדתי בהדרכת כלות (אמא שלי לא טבלה, אין לי את מי לשאול 😪 ).
בכל מקרה, גם לגבר ממה שאני למדתי היד שלו לא תופסת.
בעלי מבקש ממנירקאני
לשים עליו יד חחח
יש לי טרואמה מהמגבת על הראש הזאתחושבת בקופסא
בעיקר בגלל שמניחים אותה בלי אזהרה. סתם באמצע שאת מברכת מרגישה משהו מונח לך על הראש. בפעם הראשונה אפילו לא הבנתי מה זה וסתם והרגשתי שנוגעים לי בראש.
ובואי, במקווה חוסר בכיסוי ראש זאת בעיית הצניעות הכי קטנה באותו רגע...
שאר הגוף מכוסה במיםמבורכת
הלכתית זה נחשב לכיסוי
אבל באמת לא נעים שמניחים בהפתעה! אצלנו מגישים לי את המגבת ואני שמה לבד
מהה אמאלהעיונית
בחיים לא שמו לי מגבת על הראש
נראלי הייתי טובעת מרוב הלם חחח
את מברכת בתוך המים? נראה לי בכל מקווה שהייתיקופצת רגע
שמו לי מגבת על הראש
כן, במיםעיונית
אני תמיד טובלת באותו מקווה.. ב"ה שלא עושים את זה כאן
גם יש מעקה גבוה לפני המים, איך בכלל אפשר להגיע לראש של הטובלת? ובכל מקרה זה נראה לי קצת חדירה לפרטיות
הבלנית נשענת ככה מלמעלה ומחזיקה את המגבתקופצת רגע
אני בגלל זה מביאה כובע ים/ את הכובע בסיס שמתחתנפש חיה.
למטפחת.
מוציאה באופן עצמאי אחרי הברכה.
בעלי לוקח את היד שליקל"ת
או שאני מוצאת אותו עם כל מיני דברים אחרים על הראש: מגבת, טישו, חיתול בד של הילד, חחחח
אפשרבשורות משמחות
לפזר ולשים כובע מצחייה בשלוף
לא מה שביקשתמקקה
אני משחררת לגמרי
האמת לא רואה מה העניין להילחם על זה
אני לא מקפידהרקאני
לפעמים שמה איזה מגבת שנמצאת לידי
אבל לא מצליחה להקפיד
זכור לי שלמדתי שלאישה בביתה מותר להתפלל בלי כסרשמרגול
כמובן אם מי שבבית זה בני המשפחה.
לא זוכרת בוודאות. לדעתי זה היה אפילו פניני הלכה.
מצד שני הרב עובדיה אמר שגם רווקות עדיף עםמרגול
למיטב זכרוני
הרב עובדיה אומר שגל רווקה צריכה בעת אמירת תפילהנפש חיה.
וברכות , לכסות את הראש.
הכרתי בת שנהגה ככה עד נישואיה (הייתה לה מטפחת במקום מיוחד בבית הכנסת וכל פעם לפני התפילה או כשבירכה היא שמה אותה על הראש לא בקשירה מלאה אלא ככיסוי )
מותר לבעל לברך מול אישתו ללא כיסוי ראש?פרח חדש
בעלי מקפיד שלאשלומית.
אז נראה לי שלא... ( במיוחד שהוא לא מחמיר גדול...) בד"כ מסתובב שניה ומברך עם הגב אליי.
אני על עצמי מקפידה על כיסוי ראש בתפילות וברכת המזון, ברכות "רגילות" לא
תלוי פסיקהטארקו
תלוי פסיקהבוקר אור
אצלנו מותר
בעלי מסובב את הראשרקאני
או עוצם עיניים
אשרייך שזה חשוב לך!!אמונה :)
אולי אפשר לקחת את זה למקום של יותר לשים לב לברכה... אני שמתי לב שככה אני יותר מודעת לזה שאני מברכת כי אני צריכה "להשקיע"
ומצד שני באמת ממה שאני יודעת לא צריך לכסות את כל השיער.
אז אני בבית בלי כיסוי ראש ובשביל לברך רק שמה שניה בובו בלי לקשור אותו אפילו או סתם בד אקראי שיש לידי
אני רק מתפללת עם כיסוי ראשחושבת בקופסא
אני מנסה גם בשבתות לברך ברכת המזון עם כיסוי (כלומר להישאר איתו כל הסעודה גם כשאנחנו לבד) אבל לא תמיד באמצע שבוע.
להתחיל לקשור כשאת רוצה לשתות כוס מים יכול להיות מבאס. את יכולה למצוא איזה כובע או כיסוי רשת כזה כמו של החרדיות רק בשביל המטרה הזו בבית, שאפשר לשלוף בשנייה.
אשרייך שאת מקפידה ככה, כנראה שרוב הנשים לא מקפידות באותה רמה.
ממה שאני יודעת בתוך הבית אישה לא מחוייבת בכיסוינפש חיה.
זה מנהג טוב ויפה, אבל לא כזה מוחלט בהלכה שזה חובה.