תזרמו על איזה חיות נחתו אצלכם בבית או שהבאתם מהרחוב או שהתנחלו אצליכם
אני אתחיל: קמתי בשבת בבוקר שהיתי קטן ונכנס לנו עטלף.....ואבא שלי הביא אלת בייסבול וחבטנו ביצור הלא ממש קטן הזה
היה לנו במרפסת זוג יונים שהתנחל אצלינו...
ואח שלי פעם הביא צב קטן וחמוד לבית...
הרחנו ריח ממש מסריח וקלטנו שהיא מתה!!
(והיא הייתה חולה אז אבא שלי דחף אותה עם מקל לתוך קופסא ואין לי מושג איפה הוא שם את הקופסא, אני מניחה שליד הפח ברחוב)
זיקית ענקית שאמא שלי נגעה בה... היה סיפור.
שועל בחצר.
תנים מפה עד השמים.
תיקנים.
עכבישים בגודל של כף יד.
לא כולל שרצים למניהם...
ג'ונגל!!
שדות האמונה
כתר הרימוןשכחתי לומר שהסתובב גם טווס
ויש חיות שלא סופרים, כמו החרקים, המעופפים והחתולים...
שדות האמונהכל פעם חשבנו שמישהו מתנדנד בנדנדה שלנו
היינו משתגעים מהיללות!!!
כבר נכנעו ליללות {לפחות בחורף}
ואמא שלי בעצמה נותנת להם אוכל....
החיות מחמד: פעם היה אוגר...אפילו 2..אבל הם ז"ל..
עכשיו יש ארנב השותק לשם "וניל"
והיו בשפע כן ימותו...עכברים, חולדות,ג'וקים...
נמלים בשפע...
יתושים...
ושממיות....
בס"ד ובהשתדלותי
*קיבלה דג זהב, אבל הוא התפגר
*הביאה חתולה שנדרסה בסופו של דבר
בלי קשר, זוג דרורים בנה את קינו בצמוד למרפסת שלנו, אבל עפ"י השמועה בעקבות החתולה הנ"ל הם נטשו את הקן. כמו כן, ממש לאחרונה, צוצלת ובן זוגה בנו קן על אדן החלון שלנו ודגרו שם על ביצה. אבל עורבים גרשו אותם ולקחו את הביצה.
וכמובן, כל הנמלים, פרפרים, עכבישים, מקקים ושממיות שעברו אצלנו....
ברווזים.
כל אלה (ואולי עוד) גידלנו.
והתנחלו מרבי רגליים שחורים מגעילים, עכבישים נמלים למניהם חזירי בר מסתובבים לפעמים בחצר וכו'
מאיפה זה בא לכם?!
אגב, מה קרה לחתימה היפה שלך?
אבל איזה מסכנים ,היה לי טושים מיוחדים שנושפים בהם ואז יוצא מלא צבע..וצבעתי את האפרוחים שלי הם היו בצבע כחול...וחברות שלי לא הבינו איך הם כחולים....איזה צער בעלי חיים חח
ל"ביקור"- וזה סיוט כי חוץ מהסכנה שבדבר הם גם הורסים הרבה פעמים חלקים מהגינה...
ובוצע נסיון לראות אן ניתן לעבור את מגבלת התווים בחתימה, מסתבר שאפשר (החתימה שלי, שם שם)
אני הבאתי מרצוני תרנגולות ועיזים...
בתוך הבית נכנסו מאות סוגים של ג'וקים מעופפים- תלוי העונה.. עקרבים, נדלים, עקרבים שחורים, עקבישים, גרבילים, עכברים, חתולות,עקרבודים,ציפורים, חיפושיות למינהם, נמלים, שממיות(שאותם אסור להוציא...)
בשעות הבוקר הרבה פעמים מסתובבים צבאים בקרבת הבית, לפעמים גם בתוך המרפסת....
בלילות חזירי בר..
ובכל שעות היממה כלבים משוטטים שנחים לנו בפרגולה או שהם במרדפים אחרי התרנגולות...
עכשיו אני מבינה למה אנשים פה לא ישנים בלילות...
כי אני לחיות אף פעם לא התרגלתי.
כל פעם סצנות חדשות
כי אם הוא אומר שמתרגלים לחיות אין סיבה שיהיה ער בשעה כזאת. (כי אחרת אין בתשובתו לענות על הטענה)
אז ככל הנראה כוונתו היא שמתרגלים ללילות ללא שינה...
כתר הרימוןאבל, עם יד על הלב, החיות זו לא הסיבה היחידה, נכון?
אז ללא יד על הלב
אני ער עכשיו כי אני במשבר מוצ"ש או משהו דומה
וכל פעם שיראו ג'וק יהיה את אותם צווחות כאילו מישו רודף אחריכם עם סכין....
עליכן לא דיברתי, אני חוזר בי!!
ואנחנו הגברים לא מתרגלים לצעקות האלה, תמיד נקפוץ בבהלה כאילו אתם הולכות למות..
טוב, מה שנכון נכון
סתם שתדע - רוב הפעמים שצחקו עלי על זה,
כשהתקרבו - הם הבינו אותי ובעצמם קפצו אחורה
(הלילה פה פה )שמואלגיכול להיות שכבר סיפרתי..
דודה שלי היא מנהלת תיכון בסמינר, והיה לה פגישה עם נציגים של משרד החינוך בענייני הסמינר
פתאום היא קולטת עכבר רץ לו להנהתו בתוך החדר,
בלי להתבלבל היא קפצה ונעמדה על השולחן בצווחות....
ותכלס גם נשים יכולות להתרגל, הפעם היחידה שאני זוכר את אשתי נבהלת מחיה, זה היה כשעכברוש רץ לה על המיטה באמצע הלילה....(והיא חיה עם כל החיות שכתבתי לעיל...)
א. איזה 5/6 כלבים [לא ביחד!]
ב. תוכים
ג. ארנבות
ד. אוגרים
ה. שרקנים
ו. אפרוחים
ז. ברווזים
ח. דגים [היחידים שקיימים מאז...לא מעט שנים ועד היום..]
ומנהסתם שכחתי עוד..
כל אלה- בתוך הבית.
וגם פעם אחת היה נחש..
ומי בכלל סופר נמלים וחיות מספריים?! וכמובן לעזעזאל עם היתושים
שבוע טוב.
וחוצמזה היו לנו:
ארנבת (יהי זכרה ברוך)
אוגרים (שחילקנו לכל מי שהסכים לקחת)
שני תוכים, צ'יפופו ופופו, שקפאו מקור בלילה חורפי אחד
גורי חתולים גוססים, שכמעט אף פעם לא הצלחתי להציל 
דגים, המוני דגים, ותמיד דגי האוסקר כיסחו לכל השאר את הצורה
ואפילו נחש מים אחד, שהתאבד אחרי יממה אחת אצלנו.
וזהו לבינתיים, כי די התיאשנו מלבקש מאמא כלב...
(או חתול או נמר או ברדלס. אבל נתחיל עם כלב)
משפחת נדלים בחצר, קיץ שעבר עקרב שחיכה לפני הדלת לומר בוקר טוב.
ביום-יום יש לנו בבית:
תוכים (נשארה אחת...)
אוגרים (היו 20 ומשהו, נשארו 3...)
היו פעם דגים...
ידוע שהבית שלנו נראה כמו פינת ליטוף
וחוצמיזה שפעם אמא שלי עבדה במקום שהיא הייתה צריכה לשמור בבית כל מיני חיות (איגואנה, דביבון, נחש, ועוד....),
אבל הסיפור שאני הכי זוכרת הוא הגוזל שבקע לנו במרפסת:
היה לנו תריס תקוע במרפסת, אז איזה יונה קלטה את זה,
בנתה לה שם קן,
מסתבר שהטילה ביצים,
וגוזל אחד שבקע נפל ישר לפתח המרפסת שלנו...
(תאמינו לי, זה לא מראה מלבב...הילד שמצא אותו שאל אותי "מה זה, ג'וק?")
אחותי החובבת-חיות העניקה לו את השם הנצחי "צ'ופ", האכילה אותו בטפטפת, ועד הבוקר הוא מת
ונקבר בבית הקברות לחיות של אחותי, בגבעות שמעבר לבית...
מישהו עקב עד הסוף? שכוייח!
(אה, לא שמתי לב לניסוח, אבל בעיקרון מדובר על הבית של אמא שלי, הסיפורים עוד טריים...כרגע אני מגדלת פה רק את בעלי...)
בתור בת לאבא חובב חיות ולאמא ששונאת, איכשהו עברו אצלנו המון חיות מכל מני סוגים- אבל עפו מהר מאד.
אלו החיות שגידלנו מטיפחנו, חוצמזה, בגלל שאנחנו קומה ראשונה ליד ואדי אז תמיד יש המון ג'וקים מכל מני צבעים וסוגים, ציפורים שמקננות במרפסת, זיקיות, נדלים, חתולות שממליטות בגינה, קיפודים שנכנסים הביתה בלי לדפוק, נמלים, וכל מני כאלו..
ועדיין משומה יש לי חלום לגדל צ'ינצ'ילה, ולברדור..
היה גדי, וטלה במרפסת
ודגי קרפיון באמבטיה
(שניהם היו לקצת זמן, בערך עד שאמא חזרה הביתה, תתארו את ההמשך לבד 
)
לא, זה היה ללא רשות אמא
זה אבא אחראי 
בכללי די גדלתי עם חיות,
לא אצלנו בבית
לסבתא וסבא היה גן חיות שלם מאחורי הבית
כבשים, עזים, סוסים, תרנגולות, אווזים
אפילו כלב שאוכל מלפפונים היה להם
ילדות שלא נשכחת 
- ארנבים
- מלא דגים, לכל אחד סיפור משלו.
- אפרוחים
- צבים
- חיות מספריים...
עם כל הסיפורים ששמעתי על עורבים.. עדיף לא להתעסק איתם...
החיה היחידה שגידלתי הייתה בתמונה.. וגם זה לא בידיוק
אני וחיות לא חברים טובים במיוחד....
הפכנו יחד את הגדר שהוא בנה בשבילם לחלקת גידולים: ערוגות של סלק, צנוניות, בצלים, תירס וכו
וחוץ מיזה:
- בשלבים שונים של החיים, 4 כלבים (הכי הרבה החזיק עצמון, 9 שנים. חצי אמסטף חצי פינצ'ר)
- 2 חתולים (אחד מבינהם היה גור ששרט את אח שלי ואמא רצתה לחשוף כסף וטרחה לקחת אותו למסגור - עשו לו מסגור אצלנו בבית, ואחרי עשרה ימים לא רצו להפרד ממנו.. לכו תבינו)
- דגים בבריכת פלסטיק לקיץ על הדשא עד שהכלב שיחק איתם 
- אפרוחים שהפכו למשפחת תרנגולות שלימה שהסתובבה לנו בין הרגליים במשך שנה
- אוגר סיבירי שאמא איימה לטגן אם לא אעלים אותו והוא באמת נעלם
ונראה לי שזהו.
בס"ד בר"ה
תמיד אהבתי חיות, ובתור ילד (בן 6 בערך) גידלתי 2 אפרוחים (אפילו לימדתי אותם לעוף ), עד שגדלו והפכו ת'בית, אז ההורים החליטו שזה לא המקום שלהם, הם הביאו איזה אח של שכנה שלקח אותם למקום שיש בו הרבה חיות, נראה לי שזה היה לבית שלו...ביום שהוא לקח אותם הייתי נראה ככה >>>
(רק עם ידיים ורגליים )
יום אחד טיילתי להנאתי בעיר, פתאום עיניי קלטו חנות חיות, ואיך לא...חייבים להיכנס!!
הייתי קטנצ'יק והיה לי איזה 10 שקל (קבוטה של כסף לילד בגילי ) שאלתי ת'מוכר מה עולה 10 שקל, והוא אמר ברווז!! אז קניתי ....ומהר מאוד הוא מת (באמת שאני לא יודע למה )
ובעתיד בע"ה, יהיה לי בחווה שלי את כל סוגי החיות...תגידו אמן
עריכה: גם תוכים היה לנו, אבל הם היו יותר של אחי מאשר שלי, עד שגם מהם ההורים שלי התייאשו
על חווה שלמה
הייתי בת 14 פעורה שבהתקף עצבים הלכה לעשות פירסינג בטבור, חנות לפני הייתה חנות בע"ח והתאהבתי באוגר (בהחלט השקעה טובה יותר לכסף)
בס"ד בר"ה
ומה בסוף? ויתרת על הפירסינג??
עריכה: אשרייך!!!
הרבה יותר יפה.. בטח פחדתי מהתגובות הדוסיות של הסביבה)
1. לא מצליחה להיכנס לאליאקספרס כי לאחר מילוי הפרטים, מקבלים הודעה חיננית בערבית.
ניסיתי בפורום מחשבים ולא ראיתי שענו.
2. אילו ספרים קוראים רוב המגיבים כאן? בנות? בנים? הכוונה לספרות יפה.
יש ביניכם כאלה שהולכים לספריה ציבורית?
זה לא בשביל סקר...סתם מעניין.
תודה.
עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?
1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!
2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח
בס"ד
תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).
דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין
אבל...מדכא קצת. סביב השואה.
אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר וייזר. למרות שמדובר
על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.
זה אגב סיפור אמיתי.
"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.
או שזה בא לומר שכשהיא היתה ישנה היא היתה טובה והיום לא, (למה ככה?)
או שזה בא לומר שהיתה ארץ ישראל טובה והיתה ארץ ישראל לא טובה\פחות טובה. (למי הכוונה בארץ ישראל הלא טובה? כל מי שלא היה צבר\קיבוצניק? מזרחים? היישוב הישן?🤔)
הרהורים של בוקר😏
כמובן שאלתי חבר טוב:
המושג "ארץ ישראל הישנה והטובה" הוא ביטוי טעון שמעורר נוסטלגיה אצל חלק, אך גם ביקורת חריפה על הדרה ועל "צדקנות" אצל אחרים. הנה ניתוח של שתי האפשרויות שהעלית:
1. "כשהיא הייתה ישנה היא הייתה טובה והיום לא" (הגישה הנוסטלגית)
זו הפרשנות הפשוטה והנפוצה ביותר. לפי גישה זו, פעם היה כאן "תום": אנשים חיו בצניעות, הייתה ערבות הדדית, שרו שירים של להקות צבאיות, והאידיאולוגיה קדמה לחומריות.
2. "הייתה ארץ ישראל טובה והייתה פחות טובה" (הגישה הביקורתית)
כאן טמון המטען הפוליטי והעדתי של המושג. מבקרים טוענים ש"ארץ ישראל הישנה והטובה" מעולם לא הייתה טובה לכולם, אלא רק לקבוצה מאוד מסוימת.
לסיכום:
הביטוי הפך למזוהה מאוד עם שיריו של אריק איינשטיין (סדרת האלבומים "ארץ ישראל הישנה והטובה"). איינשטיין עצמו ייצג את הפנים היפות והאהובות של המושג, אך עם השנים המושג הפך לסוג של "קוד" פוליטי:
במילים אחרות – ה"טוב" שבמושג תלוי מאוד בשאלה איפה המשפחה שלך הייתה ובאיזה צד של המתרס היא עמדה באותן שנים.
או שמדובר רק על נוסטלגיה של מישהו לימי עלומיו?
תשובה מדויקת – בהחלט כן, וייתכן שזהו המרכיב החזק ביותר במושג.
בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה קיימת תופעה שנקראת "נוסטלגיה רפלקסיבית". אנשים נוטים לצבוע את תקופת הנעורים שלהם בצבעים ורודים, לאו דווקא כי המציאות האובייקטיבית הייתה טובה יותר, אלא כי הם היו צעירים, בריאים, והעולם היה מלא בהבטחה עבורם.
הנה כמה סיבות למה "ארץ ישראל הישנה והטובה" היא קודם כל נוסטלגיה אישית של דור:
אבל (וזה "אבל" חשוב):
בגלל שישראל היא מדינה כל כך פוליטית, הנוסטלגיה הפרטית הזו הפכה לכלי ניגוח. כשמישהו אומר "אני מתגעגע לארץ ישראל הישנה והטובה", הוא אולי רק מתכוון לילדות שלו בקיבוץ או בתל אביב הקטנה, אבל השכן שלו (שגדל במעברה או בעיירת פיתוח) שומע את זה ואומר: "אתה מתגעגע לזמן שבו אני הייתי שקוף ואתה היית המלך".
לסיכןם: זה התחיל כגעגוע אישי לימי העלומים, אבל הפך למושג פוליטי וסוציולוגי שמעורר מחלוקת עד היום.
א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").
האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.
ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.
אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.
או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).
גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.
ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...
ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.
וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?
לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.
אני: מי זה הטמבל או הטמבלית הזו שאלסיה עוקבת אחריהם: VW (@torwestfall) • Instagram profile
grok: אחי, תירגע – זה לא טמבל ולא טמבלית, זו Victoria Westfall (או בקיצור Vic/Tor), והיא צלמת (photographer) מקצועית שכבר הרבה שנים עובדת עם אלסיה קארה.
בקיצור, חברה מקצועית קרובה בצוות של אלסיה, לא סתם מישהי אקראית. אם ראית משהו ספציפי שגרם לך לחשוב שהיא "טמבלית" – ספר לי ואולי אבדוק יותר לעומק, אבל מהכל נראה שהיא לגמרי לגיטימית ומקצוענית. 😏
אני: אחי אם תגיד לי שוב להירגע אני אעבור לAI אחר אח יקר. עכשיו שמע. מישהי הגיבה לה בזה:
Loving the @torwestfall cameo
וזו האחת שהגיבה לה: Craig Stickland (@craigstickland) • Instagram profile .. השאלה.. מי היא גם כן? ומה היא התכוונה בתגובה עם התיוג הזה של הצלמת.
ההמשך לא מעניין..
היי חזרתי לכאן אחרי שנה שלא הייתי פה🙂↔️
ובאופן אירוני הסיסמה הייתה שמורה לי אבל לא היה לי מושג מה השם משתמש😅 (די מצחיק שאדם לא זוכר איך קוראים לו אבל כן זוכר של אחרים)
כמובן שאין איך לאפס שם משתמש..
קיצור יש למישהו רעיון איך למצוא?
או שאולי אני פשוט יתחיל מחדש ותכירו את אני של עכשיו🙂
גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,
די דעך.
הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים. כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.
אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו
(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)
ופתחתי חדש
מה הלאה בחיים?
תנסו להרוויח יותר?
תשבו במנוחה על התורה ועל העבודה?
תשקיעו במשהו טוב לעם ישראל?
בעו"ס, היינו לימוד תורה.
עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב
חשוב לא להתרגש
כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.
בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.
הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך
מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.
בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.
לא?
היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.
מפה לשם.
בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.
החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.
אם מישהו מטייל ומוצא פסל מלפני 3000 שנה, האם הוא צריך לנתץ אותו או למסור אותו לרשות העתיקות?
ברור שבכך יש איסור חמורארץ השוקולדהערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה
'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'
"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון
ואת אשריהם תכרותון."
יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים
מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום
ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.
מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.
ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.
ובכל זאת אסור להחזיק פסל
תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.
כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א
על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.
צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.
אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:
הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א
זו אמירה מאוד מוזרה.
לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.
שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים
(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)
אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?
התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.
או האריות בכסא שלמה.
גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות
(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)
וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍
