הרחנו ריח ממש מסריח וקלטנו שהיא מתה!!

(והיא הייתה חולה אז אבא שלי דחף אותה עם מקל לתוך קופסא ואין לי מושג איפה הוא שם את הקופסא, אני מניחה שליד הפח ברחוב)

זיקית ענקית שאמא שלי נגעה בה... היה סיפור.

שועל בחצר.

תנים מפה עד השמים.

תיקנים.

עכבישים בגודל של כף יד.

לא כולל שרצים למניהם...

ג'ונגל!!

שכחתי לומר שהסתובב גם טווס

ויש חיות שלא סופרים, כמו החרקים, המעופפים והחתולים...

כל פעם חשבנו שמישהו מתנדנד בנדנדה שלנו

היינו משתגעים מהיללות!!!

כבר נכנעו ליללות {לפחות בחורף}

ואמא שלי בעצמה נותנת להם אוכל....

החיות מחמד: פעם היה אוגר...אפילו 2..אבל הם ז"ל..

עכשיו יש ארנב השותק לשם "וניל"

והיו בשפע כן ימותו...עכברים, חולדות,ג'וקים...

נמלים בשפע...

יתושים...

ושממיות....

בס"ד ובהשתדלותי

*קיבלה דג זהב, אבל הוא התפגר

*הביאה חתולה שנדרסה בסופו של דבר

בלי קשר, זוג דרורים בנה את קינו בצמוד למרפסת שלנו, אבל עפ"י השמועה בעקבות החתולה הנ"ל הם נטשו את הקן. כמו כן, ממש לאחרונה, צוצלת ובן זוגה בנו קן על אדן החלון שלנו ודגרו שם על ביצה. אבל עורבים גרשו אותם ולקחו את הביצה.

וכמובן, כל הנמלים, פרפרים, עכבישים, מקקים ושממיות שעברו אצלנו....

ברווזים.

כל אלה (ואולי עוד) גידלנו.

והתנחלו מרבי רגליים שחורים מגעילים, עכבישים נמלים למניהם חזירי בר מסתובבים לפעמים בחצר וכו'

מאיפה זה בא לכם?!

אגב, מה קרה לחתימה היפה שלך?

אבל איזה מסכנים ,היה לי טושים מיוחדים שנושפים בהם ואז יוצא מלא צבע..וצבעתי את האפרוחים שלי הם היו בצבע כחול...וחברות שלי לא הבינו איך הם כחולים....איזה צער בעלי חיים חח

ל"ביקור"- וזה סיוט כי חוץ מהסכנה שבדבר הם גם הורסים הרבה פעמים חלקים מהגינה...

ובוצע נסיון לראות אן ניתן לעבור את מגבלת התווים בחתימה, מסתבר שאפשר (החתימה שלי, שם שם)

אני הבאתי מרצוני תרנגולות ועיזים...

בתוך הבית נכנסו מאות סוגים של ג'וקים מעופפים- תלוי העונה.. עקרבים, נדלים, עקרבים שחורים, עקבישים, גרבילים, עכברים, חתולות,עקרבודים,ציפורים, חיפושיות למינהם, נמלים, שממיות(שאותם אסור להוציא...)

בשעות הבוקר הרבה פעמים מסתובבים צבאים בקרבת הבית, לפעמים גם בתוך המרפסת....

בלילות חזירי בר..

ובכל שעות היממה כלבים משוטטים שנחים לנו בפרגולה או שהם במרדפים אחרי התרנגולות...

עכשיו אני מבינה למה אנשים פה לא ישנים בלילות...

כי אני לחיות אף פעם לא התרגלתי.

כל פעם סצנות חדשות

כי אם הוא אומר שמתרגלים לחיות אין סיבה שיהיה ער בשעה כזאת. (כי אחרת אין בתשובתו לענות על הטענה)

אז ככל הנראה כוונתו היא שמתרגלים ללילות ללא שינה...

אבל, עם יד על הלב, החיות זו לא הסיבה היחידה, נכון?

אז ללא יד על הלב

אני ער עכשיו כי אני במשבר מוצ"ש או משהו דומה

וכל פעם שיראו ג'וק יהיה את אותם צווחות כאילו מישו רודף אחריכם עם סכין....

עליכן לא דיברתי, אני חוזר בי!!

ואנחנו הגברים לא מתרגלים לצעקות האלה, תמיד נקפוץ בבהלה כאילו אתם הולכות למות..

טוב, מה שנכון נכון

סתם שתדע - רוב הפעמים שצחקו עלי על זה, 

כשהתקרבו - הם הבינו אותי ובעצמם קפצו אחורה

יכול להיות שכבר סיפרתי..

דודה שלי היא מנהלת תיכון בסמינר, והיה לה פגישה עם נציגים של משרד החינוך בענייני הסמינר

פתאום היא קולטת עכבר רץ לו להנהתו בתוך החדר,

בלי להתבלבל היא קפצה ונעמדה על השולחן בצווחות....

ותכלס גם נשים יכולות להתרגל, הפעם היחידה שאני זוכר את אשתי נבהלת מחיה, זה היה כשעכברוש רץ לה על המיטה באמצע הלילה....(והיא חיה עם כל החיות שכתבתי לעיל...)

א. איזה 5/6 כלבים [לא ביחד!]

ב. תוכים

ג. ארנבות

ד. אוגרים

ה. שרקנים

ו. אפרוחים

ז. ברווזים
ח. דגים [היחידים שקיימים מאז...לא מעט שנים ועד היום..]

ומנהסתם שכחתי עוד..

כל אלה- בתוך הבית.

וגם פעם אחת היה נחש..

ומי בכלל סופר נמלים וחיות מספריים?! וכמובן לעזעזאל עם היתושים

שבוע טוב.

וחוצמזה היו לנו:

ארנבת (יהי זכרה ברוך)
אוגרים (שחילקנו לכל מי שהסכים לקחת)
שני תוכים, צ'יפופו ופופו, שקפאו מקור בלילה חורפי אחד
גורי חתולים גוססים, שכמעט אף פעם לא הצלחתי להציל

דגים, המוני דגים, ותמיד דגי האוסקר כיסחו לכל השאר את הצורה

ואפילו נחש מים אחד, שהתאבד אחרי יממה אחת אצלנו.

וזהו לבינתיים, כי די התיאשנו מלבקש מאמא כלב...
(או חתול או נמר או ברדלס. אבל נתחיל עם כלב)

משפחת נדלים בחצר, קיץ שעבר עקרב שחיכה לפני הדלת לומר בוקר טוב.

ביום-יום יש לנו בבית:

תוכים (נשארה אחת...)

אוגרים (היו 20 ומשהו, נשארו 3...)

היו פעם דגים...

ידוע שהבית שלנו נראה כמו פינת ליטוף

וחוצמיזה שפעם אמא שלי עבדה במקום שהיא הייתה צריכה לשמור בבית כל מיני חיות (איגואנה, דביבון, נחש, ועוד....),

אבל הסיפור שאני הכי זוכרת הוא הגוזל שבקע לנו במרפסת:

היה לנו תריס תקוע במרפסת, אז איזה יונה קלטה את זה,

בנתה לה שם קן,

מסתבר שהטילה ביצים,

וגוזל אחד שבקע נפל ישר לפתח המרפסת שלנו...

(תאמינו לי, זה לא מראה מלבב...הילד שמצא אותו שאל אותי "מה זה, ג'וק?")

אחותי החובבת-חיות העניקה לו את השם הנצחי "צ'ופ", האכילה אותו בטפטפת, ועד הבוקר הוא מת ונקבר בבית הקברות לחיות של אחותי, בגבעות שמעבר לבית...

מישהו עקב עד הסוף? שכוייח!

(אה, לא שמתי לב לניסוח, אבל בעיקרון מדובר על הבית של אמא שלי, הסיפורים עוד טריים...כרגע אני מגדלת פה רק את בעלי...)

בתור בת לאבא חובב חיות ולאמא ששונאת, איכשהו עברו אצלנו המון חיות מכל מני סוגים- אבל עפו מהר מאד.

• אבא שלי תמיד היה מוצא בחוץ צבים וקיפודים ומביא לנו אותם בקרטון שנגדל.
• כל מני חלזונות שניסינו להאכיל 
• תולעים שמצאנו על עץ תות, והחלטנו שנעשה מהם משי (זה לא עבד..)
• גורי חתולים שנולדו לנו בגינה
• ואפילו פעם פעם לפני שנים רבות היה לנו חמוס לכמה ימים (הוא היה של חבר של אבא שלי)
• ארנבות
• אפרוחים- המון. (ותרנגול אחד) 
• שני ברווזים (שנאכלו בסופו של דבר אחר כבוד)
• אוגרים (שדוקא שרדו די יפה)
• גוזל אחד מסכן שמצאנו וגידלנו עד שעף
• דג זהב מסכן שמת מבדידות

אלו החיות שגידלנו מטיפחנו, חוצמזה, בגלל שאנחנו קומה ראשונה ליד ואדי אז תמיד יש המון ג'וקים מכל מני צבעים וסוגים, ציפורים שמקננות במרפסת, זיקיות, נדלים, חתולות שממליטות בגינה, קיפודים שנכנסים הביתה בלי לדפוק, נמלים, וכל מני כאלו..

ועדיין משומה יש לי חלום לגדל צ'ינצ'ילה, ולברדור..

היה גדי, וטלה במרפסת 

ודגי קרפיון באמבטיה

(שניהם היו לקצת זמן, בערך עד שאמא חזרה הביתה, תתארו את ההמשך לבד )

לא, זה היה ללא רשות אמא

זה אבא אחראי 

בכללי די גדלתי עם חיות, 

לא אצלנו בבית

לסבתא וסבא היה גן חיות שלם מאחורי הבית

כבשים, עזים, סוסים, תרנגולות, אווזים

אפילו כלב שאוכל מלפפונים היה להם

ילדות שלא נשכחת 

- ארנבים

- מלא דגים, לכל אחד סיפור משלו.

- אפרוחים

- צבים

- חיות מספריים...

עם כל הסיפורים ששמעתי על עורבים.. עדיף לא להתעסק איתם...

החיה היחידה שגידלתי הייתה בתמונה.. וגם זה לא בידיוק

אני וחיות לא חברים טובים במיוחד....

הפכנו יחד את הגדר שהוא בנה בשבילם לחלקת גידולים: ערוגות של סלק, צנוניות, בצלים, תירס וכו

וחוץ מיזה:

- בשלבים שונים של החיים, 4 כלבים (הכי הרבה החזיק עצמון, 9 שנים. חצי אמסטף חצי פינצ'ר)

- 2 חתולים (אחד מבינהם היה גור ששרט את אח שלי ואמא רצתה לחשוף כסף וטרחה לקחת אותו למסגור - עשו לו מסגור אצלנו בבית, ואחרי עשרה ימים לא רצו להפרד ממנו.. לכו תבינו)

- דגים בבריכת פלסטיק לקיץ על הדשא עד שהכלב שיחק איתם

- אפרוחים שהפכו למשפחת תרנגולות שלימה שהסתובבה לנו בין הרגליים במשך שנה

- אוגר סיבירי שאמא איימה לטגן אם לא אעלים אותו והוא באמת נעלם

ונראה לי שזהו.

בס"ד בר"ה

תמיד אהבתי חיות, ובתור ילד (בן 6 בערך) גידלתי 2 אפרוחים (אפילו לימדתי אותם לעוף ), עד שגדלו והפכו ת'בית, אז ההורים החליטו שזה לא המקום שלהם, הם הביאו איזה אח של שכנה שלקח אותם למקום שיש בו הרבה חיות, נראה לי שזה היה לבית שלו...ביום שהוא לקח אותם הייתי נראה ככה >>> (רק עם ידיים ורגליים )

יום אחד טיילתי להנאתי בעיר, פתאום עיניי קלטו חנות חיות, ואיך לא...חייבים להיכנס!!
הייתי קטנצ'יק והיה לי איזה 10 שקל (קבוטה של כסף לילד בגילי ) שאלתי ת'מוכר מה עולה 10 שקל, והוא אמר ברווז!! אז קניתי ....ומהר מאוד הוא מת (באמת שאני לא יודע למה )

ובעתיד בע"ה, יהיה לי בחווה שלי את כל סוגי החיות...תגידו אמן

עריכה: גם תוכים היה לנו, אבל הם היו יותר של אחי מאשר שלי, עד שגם מהם ההורים שלי התייאשו

על חווה שלמה

הייתי בת 14 פעורה שבהתקף עצבים הלכה לעשות פירסינג בטבור, חנות לפני הייתה חנות בע"ח והתאהבתי באוגר (בהחלט השקעה טובה יותר לכסף)

בס"ד בר"ה

ומה בסוף? ויתרת על הפירסינג??

עריכה: אשרייך!!!

הרבה יותר יפה.. בטח פחדתי מהתגובות הדוסיות של הסביבה)

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.