בס"ד
כמה טיפים..
צריך לדעת שאתה בא רק בתור מילוי מקום, להעסיק אותם, להעביר חומר, לא לחנך! אי אפשר לחנך דרך מילוי מקום.
תבין שילדים בכתה א' זה גיל שעד לפני שנייה היה בגן, הם לא אוהבים קשיחות, זה מפחיד אותם.
לבביות לעומת זאת - מדברת אליהם. כשאתה דמות סמכותית אבל לבבית הם מרגישים הרבה יותר בטוחים והסבירות לחוצפה יורדת.
כניסה לכיתה בחיוך "מה שלומכם ילדים??" הרבה יותר יעילה מעמידה קשוחה בכניסה.
כיתה א' זה יותר קבוצת ילדים מאשר כיתה. אתה חייב חייב לזכור שאלו ילדים בני 6 שעד לפני שנייה היו בגן.
הם אוהבים משחקים. מכיר את המשחק "מי ששומע אותי שימחא כף" ? זאת דוגמא טובה (אבל כבר קצת נדושה..). צריך לדעת לסקרן אותם, למשוך את תשומת ליבם, הם כולה בני 6 - כמה כבר אפשר להתרכז?! צריך שיהיה מרתק (לדוגמא שיעור תורה מספרים בעזרת סיפורים, שיהיה מתח וכו'). אוהבים שירים, הצגות, דברים שמפעילים את הגוף וכד'.
ומאד חשוב: הם אוהבים בחירה. להרגיש שסומכים עליהם. חשוב שאבהיר את כוונתי, אי אפשר באמת לסמוך על ילד בכתה א' ! אפשר להעניק לו את התחושה שסומכים עליו. לדוגמא אתה קולט מופרע עיקרי, אתה שואל אותו לשמו, מחייך אליו ומציע לו לעזור לך באיזה משו שמעניק לו סוג של "חשיבות".
חשוב מאד מאד לא להראות בשום רגע בהלה, אבל לא הקשיחות היא שמובילה לזה, ברגע שאתה לא נבהל בפנים ואתה עדין איתם, הם קולטים את זה. (בכללי ילדים קולטים בקלות מבוגרים "טובים או רעים" לא לזלזל
)
דיברתי בכלליות, אם רוצה יותר דוגמאות מוזמן בכיף לאישי, בהצלחה רבה מאד!!