הלפ פליז! דחוף!ניתאי הארבלי
אני חוזר מותש סחוט עייף רצוץ ושבור מדוכא ועצבני חסר אונים ומתוסכל ממילוי מקום בכיתה א בבצפר תורני..
תואר מה תואר, אישיות מה אישיות, סמכות מה סמכות, איך משתלטים על מופרעים באלימות?
איך מגיבים על ניבול פה מהסוג הגב ביותר?
איזה ענישה היא אפקטיבית?
אני מחפש טיפים קצרים כי את כל התאוריות כבר למדתי כשזה מגיע ללמעיישה הכל נגוז.
יש למישו שמץ?
יצויין שאני ״רק״ ממלא מקום ככה שאין לי את הסמכות של המחנך והם מנצלים את זה!
אוהו איזו שאלה!!*קומי אורי*

אחח כמה שזה קשה..

 

ובדיוק לכן, אני מורה קשוחה! אבל מזה קשוחה!!!!

 

משמעת. כללים. אצלי מותר ואסור ככה.

 

ואחרי שזה נכנס, התלמידים זוכים לראות את הצדדים הנחמדים שלי, ותאמין לי שאני רק משחקת אותה קשוחה כי 

 

אני לא מסוגלת להיות כזאת לאורך הרבה זמן.. (הרבה זמן= לא יום אחד..)

 

יוו אני חייבת לעוף.. אולי אח"כ אמשיך..

לא מומחה אבליוסלה קמצן (קדוש?)

על ניבול פה- למנהל לדעתי

ענישה של בושה הכי אפקטיבית

מה שאני זוכר מהבית ספר כתבתי כך שאל תסמוך עלי כ"כ

ענישה של בושה? למה היא עוזרת בדיוק?נקדש את שמך..

אולי תנסה להזכר גם אלו רגשות היו בך לאחר 'ענישה של בושה'..

זה רק מוביל לרגשות שנאה, התנגדות, נקמה, ומתכון בטוח לבטחון עצמי נמוך. כל ילד לפי אופיו.

לא הבנת אותי נכוןיוסלה קמצן (קדוש?)

ח"ו לא לבייש את הילד אלה יותר בקטע של לשדר אתה ילד טוב זה לא לרמה שלך

>>>כתר הרימון

זה באמת לא פשוט בכלל!!

מזדהה ממש... זה מתיש ומעצבן. יש רגעים שאתה אומר לעצמך שבחיים לא תעשה את זה יותר ולא משנה כמה ישלמו לך...

אז ב"ה יש גם טוב בכך שתחושות נחלשות ואח"כ בעז"ה תחזור עם הרבה מרץ לעבודה הקדושה הזו.

 

טיפים שעולים לי כרגע:

1. כשיש רעש - מתחילים למחוא כפיים בקצב מסוים. הילדים צריכים לחזור אחריך. אח"כ אפשר לשנות לקצב מעט יותר מסובך.

מנסיון, זה דבר סוחף...

אחרי שכולם מצטרפים בדר"כ יש שקט ואפשר להמשיך בשיעור.

2. לרשום את השמות של הילדים בשני טורים - סמיילי שמח וסמיילי עצוב. זה עובד עליהם גם אם אתה לא עושה עם זה כלום אח"כ...

3. להגיד ולעמוד בזה! שיהיה תלמיד מצטיין בסוף היום או בסוף השבוע.

4. להגיד להם שאתה מעביר את השמות הלאה - גם את הטובים!

לפנות בתחילת השיעור לתלמיד ספציפי ולומר לו שבשיעור שעבר הוא התנהג יפה ואמרת את זה למורה.

5. להסביר ולעמוד על כך שאצלך - לא מדברים כך! אתה לא מקבל את זה בשום פנים ואופן!

 

בהצלחה!!

 

ואוו תודה!ניתאי הארבלי
הזדהתי עם התיאורים מאוד...
באגב, אני שיא הקשוח (גם מטבעי) וזה לא מזיז לרוב הילדים, יש את החצופונים האלה שהורסים את השקט ויוצרים שריפות או יוצאים מהכיתה וכאלה...
כבר אמרתי למנהל שאני לא עובד עם כיתות נמוכות זה שודד אנרגיות!
אני לא מורהאיזה טוב ה'!!!!

אבל כשהלקוחות שלי מעצבנים אותי אני מוציא אותם לטיפול משפטי שד

 

תעשה את ההשלכות למקרה שלך

 

אני ממש לא מורה, אבל.. תמיד אפשר להוציא מהכיתה אתחסד

בעזרת ה יתברך!

 

תמיד אפשר להוציא מהכיתה את הגורם המתסיס, הילד שמשגע את כולם, שפשוט ישאר בחוץ. גם אם יש כמה כאלה... במיוחד שזה מילוי מקום זמני...

לדעתי עדיף להתעלם מכל מיני הערות, כי הם רוצים את התגובה, הם נהנים מהויכוח...

ובמקום לשדר קשיחות, אם זה לא נראה מספיק אמיתי, והם לא קונים את זה, עדיף לזרום איתם...

 

בהצלחה רבה!

 

החוק היום אוסר על להוציא תלמיד מהכיתה.כתר הרימון
באמת?? יש חוק כזה?ננשמה!


כן, יש חוק כזה.כתר הרימון

בגלל שבית הספר אחראי על הילד וכשהוא מטייל בחוץ לא יודעים מה איתו.

 

בעיקרון אומרים שהפתרון הוא לשים אותו בכיתה אחרת - אבל לא נמוכה יותר כי זה מבייש אותו...

יש משפט "אלימות לא תפתור דבר"האדם היושב

אז זהו, שהיא כן פותרת... 

שד

זה פרס כשמ״מ מוציא מהכיתה!ניתאי הארבלי
אבל אם הילד גם ככה לא לומד, והוא רק מפריע לשארחסד

שיהנה בחוץ... אז מה אם הוא עצבן אותך, העיקר שהוא לא ימשיך להפריע....

נכון אבל זה לא אחד או שתיים זה סוג של תג מחיר כזהניתאי הארבלי
(-;
כולם מתאגדים נגדי בכמה נקודות שונות...
כמה עיצות..~א.ל

א. מיד כשנכנסים לשיעור להתחיל בתוכן עצמו, לא להתעכב על קריאת השמות וכו', כי כך הם מאבדים ריכוז..

ב. להכין מדבקות עם רשימת הילדים עליהם, וכל ילד שנכנס לכיתה צריך להדביק את השם שלו על החולצה

כך הילדים גם מרגישים יחס יותר אישי

וגם- כשמישהו מאחר, ניכר לעיני כל שהוא עשה כך.. והוא מבין את הרמז להבא

כך שהשגת סוג של ענישה, אך בצורה יפה ומתאימה

ג. לשלב בשיעור דברים מעניינים, כל פעם מחדש: שמיעת שיר, משחק, פעילות

ד. נסה לשנות מיקום, במהלך השיעור, כך שגם הילדים המפריעים..(בד"כ הם יושבים בסוף) יצטרכו להקשיב

 

בהצלחה..

ענישה במקרה הזה היא לא אפקטיבית (:מתו"ש

בס"ד

 

כמה טיפים..

 

צריך לדעת שאתה בא רק בתור מילוי מקום, להעסיק אותם, להעביר חומר, לא לחנך! אי אפשר לחנך דרך מילוי מקום.

תבין שילדים בכתה א' זה גיל שעד לפני שנייה היה בגן, הם לא אוהבים קשיחות, זה מפחיד אותם.

לבביות לעומת זאת - מדברת אליהם. כשאתה דמות סמכותית אבל לבבית הם מרגישים הרבה יותר בטוחים והסבירות לחוצפה יורדת.

כניסה לכיתה בחיוך "מה שלומכם ילדים??" הרבה יותר יעילה מעמידה קשוחה בכניסה.

 

כיתה א' זה יותר קבוצת ילדים מאשר כיתה. אתה חייב חייב לזכור שאלו ילדים בני 6 שעד לפני שנייה היו בגן.

הם אוהבים משחקים. מכיר את המשחק "מי ששומע אותי שימחא כף" ? זאת דוגמא טובה (אבל כבר קצת נדושה..). צריך לדעת לסקרן אותם, למשוך את תשומת ליבם, הם כולה בני 6 - כמה כבר אפשר להתרכז?! צריך שיהיה מרתק (לדוגמא שיעור תורה מספרים בעזרת סיפורים, שיהיה מתח וכו'). אוהבים שירים, הצגות, דברים שמפעילים את הגוף וכד'.

 

ומאד חשוב: הם אוהבים בחירה. להרגיש שסומכים עליהם. חשוב שאבהיר את כוונתי, אי אפשר באמת לסמוך על ילד בכתה א' ! אפשר להעניק לו את התחושה שסומכים עליו. לדוגמא אתה קולט מופרע עיקרי, אתה שואל אותו לשמו, מחייך אליו ומציע לו לעזור לך באיזה משו שמעניק לו סוג של "חשיבות".

 

חשוב מאד מאד לא להראות בשום רגע בהלה, אבל לא הקשיחות היא שמובילה לזה, ברגע שאתה לא נבהל בפנים ואתה עדין איתם, הם קולטים את זה. (בכללי ילדים קולטים בקלות מבוגרים "טובים או רעים" לא לזלזל )

 

דיברתי בכלליות, אם רוצה יותר דוגמאות מוזמן בכיף לאישי, בהצלחה רבה מאד!! 

לא להכנס לוויכוח על עונש עם תלמידמאמע צאדיקה

לעבוד בשיטת ה"תקליט שבור"

-מספיק, עכשיו אתה סוגר את הקישקושים ומשלב ידיים

-אבל המורה!

-אמרתי לך לסגור את הדברים לשלב ידיים

-המורה! זה לא פייר הוא... השני.. אני רק...

-אמרתי לך להכניס את הדברים ולשלב ידיים, אם יש לך שאלות- נדבר אחרי השיעור

וכן הלאה...

אחרי השיעור- הוא באמת יוכל לגשת אליך לבירור

 

 

ניהול כיתה- חשוב לעשות דברים של סדרים רגילים

כל הילדים עומדים כשהמורה נכנס, על השולחן יש לכולם מחברת ספר וקלמר

יושבים בידיים שלובות (ואם יש קצת בלגאן- מייד- לעזור "כולם לשלב ידיים! גב זקוף בכיסא!" )

לא לתת להם משימות של דברים לקום להסתובב לעשות- יותר דברים של לשבת

 

לגבי דברים מאוד חמורים שאתה לא יודע להתמודד איתם- כמו ניבולי פה קשים

אתה יכול לומר מייד נזיפה חמורה-

ככה לא מדברים בכיתה שלנו, עכשיו אתה יושב בפינה על כיסא המחשבות עד סוף השיעור, בהפסקה אני אדבר עם המנהל\היועץ\הסגן\המחנך\\ ונחליט איזה עונש מגיע לך

ובאמת בהפסקה ללכת לברר איזה תגובה אתה צריך לעשות

 

 

תהיה חזק

|שורקת| וואו. מורה כזאת הייתי אוכלת בלי מלח.מתו"ש

זה טוב אולי לכיתות יותר גבוהות (אולי כי זה טוב למורה, לא לתלמיד, לדעתי..) בכל מקרה לכיתה א' זה קיצוני. (ל-ד-ע-ת-י.)

רק, במחילה,כתר הרימון

אל תתחילו פה דיון כמו שהיה על הורים וילדים...

חייכתם אותי על הבוקר (: מסכימה איתך כתר.מתו"ש

 

תלמידה כזו הייתי אוכלת בלי מלח.. מאמע צאדיקה

(אבל כן עם סוכר...)

 

מה שעבד יופי לד' בנים אחרי שיעור ספורט בשעת צהריים חמה-

למה שלא יעבוד על כיתה א'?

 

או שנמציא שיטות אחרות להיות קשוחה... אני לא דואגת זה אחת ההתמחויות שלי מעשן

תראה פרק של "סופר נני" ותנסה לקחת ממנה כמה טיפיםבין השורות

אני חושבת שהייתי מגדירה להם חוקים, והייתי מסבירה ועומדת על כך  שזה מוכרח להתבצע,

אבל מנגד זה היה מלווה כל הזמן במחמאות ובחיזוקים חיוביים.

ברגע שילד רואה שמקשיבים לו ומעריכים את מה הוא עושה- הוא מאושר ורק רוצה להוכיח יותר ויותר שהוא מסוגל לעוד.

בהצלחה!

חושב על הצד של התלמידיםמשה

שאפילו לא יודעים מה הם אומרים (הקללות)....

אחים יקרים!!!!ניתאי הארבלי
אני מלא תודות על כל הטיפים וההערות זה פשוט:
עבד!!!!
כיתה לתפארת (כמעט)
עוד הצעהaima

תיקח חבילת עדשים, ילד שאתה רואה יושב יפה ומקשים, תן לו עדש תוך כדי שאתה מלמד.

השאיפה שלך זה שעד סוף השיעור כולם קבלו עדש.

ספר.. מה עשית?מתו"ש
בגדול:ניתאי הארבלי
כמובן התחלתי בקשיחות ואז יצרתי סוג של תחרותיות נושאת פרסים למצטיינים בדרך ארץ, מצטיינים בתפילה, מצטיינים בברכת המזון, וכאלה..
ריעננתי אותם עם משחק תנועות, והתנתי איתם שאם נספיק חומר נתחיל בסיפור מרתק..
בהמשך הסיפור ריכזתי את הילדים קרוב אלי..
היה נפלא!
זה מזכיר לי עוד משהוא!!מאמע צאדיקה

שמעתי את זה פעם... (בהרצאה ביוטיוב של האסימונים... לא זוכרת איך קרואים לו- יש לו עוד כמה הרצאות שם.. מישי מכירה וזוכרת???)

 

להסב את התחרות- במקום תחרות-מורה כיתה

לעשות תחרות מורה וכיתה- מול רשימת מטלות שחייבים להספיק בשיעור

ניתאי: מגניב רצח! איזה כיף לשמוע!ד"ר שוקו

צדיקה, איזה הרצאה? דווקא מעניין אותי

ריק לבויבת-שבע

"כשהאסימונים נגמרים"

תודה!!מאמע צאדיקהאחרונה

הנה לינק http://video.google.com/videoplay?docid=8959233021670235795#

 

תחפשו ביוטיוב גם את שאר ההרצאות שלו- רובם באנגלית (בלי כיתוביות.. אולי זה מאתגר מישהוא?) אבל שווה-שווה!

להקרין סמכות.אלעד
אם את זה אין לך, גם 30 שנות ותק לא היו עוזרות לך
שאלה מעניינת, אני בגישה של "חושך שבטו שונא בנו"מישהו10

ורואה בגישות המודרניות היום ששוללות זאת לחלוטין גישות מסוכנות וחסרות הבנה בחינוך.

 

אני עובד עם ילדים בחינוך מיוחד, והיה לי כמה וכמה פעמים נסיון עם ילדים "אלימים". מה שאצלי עבד ובהחלט בהצלחה, זה שריתקתי אותם לרצפה ואחזתי בהם עד שהם נרגעו. אדגיש שהמטרה היא לא להכאיב, אלא לגרום להם לשחרר אנרגיה (תוך כדי הנסיון להשתחרר) ולהראות להם שגם לכוח שלהם יש גבולות.  ויש בזה גם מימד של עונש בכך שאני שולל מהם לפרק זמן מסויים את החופש שלהם.

 

אני יודע שזה אולי לא נשמע טוב, אבל זה עובד ובשימוש נכון זה בהחלט יעיל ואפקטיבי. כל הילדים שעשיתי להם את  זה בסופו של דבר התקרבו אלי וזה השפיע לטובה.

 

לילדים בחינוך רגיל לא בטוח שהייתי עושה את זה, למרות שאני מאמין שגם שם זה אפקטיבי. אבל מלכתחילה לא חושב שהייתי מתלהב כל כך להתעסק עם ילדים בחינוך רגיל.

אני לא אתפלא אם כל התאוריות שלימדו אותך נגוזות כשזה מגיע למישור המעשי, פשוט כי הן נמנעות ושוללות את המימד של הענישה הגופנית לחלוטין.

אם כי אתה מתעק בחינוך מיוחד וזה קצת שונה!ניתאי הארבלי
אני למדתי ביסודי בתלמוד תורה שכיפכפו אותנו וזה ממש לא כזה גרוע במבט לאחור,
היה אז מורא מהמורה, הליטוף היה בעל משמעות,
וההנהלה קיבלה לגיטימציה מההורים!
היום זה כבר לא ככה וזה הסיבה שאין שליטה על התלמידים לענ״ד.
אבל דור דור ומחנכיו!
דור דור וילדיו! קודם כלמאמע צאדיקה

גם מי שחינך לפני 20 שנה- מקבל היום ילדים ששונים מהילדים שקיבל בתחילת הקריירה...

 

 

מישהו10 הגישה שאתה מביא היא באמת מאוד מאוד מורכבת, קשה אפילו

 

בהתנהלות מול אלימות- חשוב שלא להכנס ל"מאזן אימה" -אני שולט בך כי אני יותר חזק ממך.. ואז הילד מבין- אני יכול לשלוט בכל מי שאני חזק ממנו... שלילי בהחלט

חשוב גם לעשות את זה מתוך אהבה אמיתית לילד- ושהילד ירגיש את זה היטב, וירגיש חופשי להיענות לימין מקרבת- גם אחרי ששמאל עשה לו גבולות

לך- יש את זה ב"ה -לא הייתי סומכת על כל איש חינוך ליכולות האלו

 

מלבד זה יש בעיות פראקטיות כמו-

נהלי משרד החינוך- האין-זכויות של מורים לאומת "זכויות התלמידים"

בעיה פיזית- לא לכל מורה (או מורה -בקמץ) יש את הכיולת לזה... ולא את הפנאי לעשות את זה מול התמודדות עם כיתה שלמה משתוללת...

 

מישהו10- שאלה לבירור-

איך אתה מציע להתמודד עם אלימות מילולית (קללות וכולי)?

 

 

 

 

אז ככהמישהו10

 

ראשית אבהיר שאמנם עשיתי זאת הרבה יותר מפעם אחת, אבל ביחס לכל ילד שעשיתי זאת עשיתי זאת פעמים בודדות בלבד, לרוב פעם אחת ודי, ככה שאני לא חושש שהילד יבין את זה שבדומה לי גם הוא יכול לגבור על חלשים ממנו. במיוחד שאני משתדל לא להכאיב.

 

"מלבד זה יש בעיות פראקטיות כמו-

נהלי משרד החינוך- האין-זכויות של מורים לאומת "זכויות התלמידים"

בעיה פיזית- לא לכל מורה (או מורה -בקמץ) יש את הכיולת לזה... ולא את הפנאי לעשות את זה מול התמודדות עם כיתה שלמה משתוללת"

 

את צודקת., אלה אכן בעיות. במקרה שלי פעם אחת המנהלת של בית הספר "תפסה אותי על חם" והיא די רתחה גם אם לא אמרה לי מילה, בסופו של דבר זה הגיע למפקחת וקיבלתי "אישור". אם הייתי חושש להסתבך לא הייתי עושה את זה, ובחינוך רגיל אני חושב שהייתי חושש להגיע לסיטואציות כאלה...

 

"חשוב גם לעשות את זה מתוך אהבה אמיתית לילד- ושהילד ירגיש את זה היטב, וירגיש חופשי להיענות לימין מקרבת- גם אחרי ששמאל עשה לו גבולות".

בהחלט!!! בניגוד למה שאולי אפשר להבין זה כלי שהשתמשתי ואני משתמש בו לעתים רחוקות עם לא מעט הגבלות ולא ביחס לכל אחד, ואם אני רואה דרך להמנע מזה אני בהחלט מעדיף. אבל כשאני נתקל למשל בילד שמשתולל ומנסה לבעוט בחבר שלו "למטה" בלי שהוא הציק לו, אז אני מעדיף שיבואו אלי בטענות על מה שעשיתי מאשר שהוא יצליח לפגוע בילד אחר.

 

 "איך אתה מציע להתמודד עם אלימות מילולית (קללות וכולי)?".

ת'אמת שזה לא משהו שנתקלתי בו כל כך, וגם כשנתקלתי אז לא בצורה שייחסתי לה יותר מדי חשיבות.

מה שכן, עיקר המאמצים שלי במקרים כאלה זה כלפי הצד המוקנט ללמד אותו להתעלם ולהתגבר ולא להגיב בחזרה.

ממליצה לך לקרוא על "הולדינג"ליכא

אחיזה טיפולית שמשתמשים בחינוך המיוחד, בהמלצת משרד החינוך. זה מזכיר קצת את התיאור שלך.

 

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%97%D7%99%D7%96%D7%94_%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A8%D7%A1%D7%A0%D7%AA

 

השיטה שנויה במחלוקת.

זכריםמחפש שם

כשאתם מדברים עם בנות רנדומליות אתם מסתכלים להן בעיניים? 

ובנות איך אתן מרגישות מול זה? הייתן רוצות? זה מוזר לכן אם לא? מפריע לכם אם כן?

 

לי מרגיש לרוב אנטימי מדי להסתכל למשהי בעיניים סתם ככה

ואולי גם מהצד שלה חודרני

מצד שני זה גם מוזר, ולא מרגיש לי בריא אם לא...

אז מתעניין

אצלנורקאני

זה לא מביך

אם העיניים נפגשות במקרה מהנהנים כזה בנימוס

אני לא מובכת מזה

יש פה עוד מישהו ש...?מפחד מאוד!

יש לו חלומות שלא הגשים כי השם לא מסכים, אבל עמוק בפנים פועם הגעגוע אליהם בלי להרפות?

יש פה עוד מישהו שמסתכל על האנשים שהכל מותר להם ואומר: גם אני רוצה אבל לא יכול. אבל בפנים לעולם לא השלמתי עם זה שאיני יכול?

חלומות שה' לא מסכים?אני:)))))
מי זה האנשיםרקאני

שהכל מותר להם?

אין אנשים שהכל מותר להם...הסטורי
וגם מי שלא מקבל את הגבולות שכלשונך: "השם לא מסכים", יש לו איזשהם גבולות ערכיים/מצפוניים/חוקיים או פשוט מציאותיים - כמה שינסה לנופף בידיים ולעוף, הוא לא יצליח, כמה שינסה להכניס פיל בקוף של מחט - לא יצליח.

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.


אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

הכל מותר לכולם במידה שווה, מותר לך לעשות מה שבא לךצדיק יסוד עלום
אתה לא באמת דתי והם לא באמת חילונים. כל היהודים חייבים במצוות, וחילוני שעובר על מצוות ה' נדפק בדיוק כמו אדם דתי.
מצ"ב שיר של אדם שמותר לו הכלצדיק יסוד עלום
הייתי פעם כזה "שהכל מותר לו"מבקש אמונה

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

 

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

 

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

מבקש אמונה אתה יכול להסביר יותר?מפחד מאוד!
אם אוכל.. מה בדיוק להסביר? תמקד אותימבקש אמונה
בוא לשיחה אישיתמפחד מאוד!
לא חושד ספציפית באף אחד, אבל מציע להיזהר מאודהסטורי
משיחה אישית על נושאים מורכבים ובמיוחד על נושאים שהצנעה יפה להם.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

נכון, אבל כל מקרה לגופו.מפחד מאוד!
ועוד משהו: לפני שאתה חושד - תכבד ואז תחשודמפחד מאוד!

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

וגם שתינו גברים. בחיים לא היית פותח נושא כזה עםמפחד מאוד!

מי שלא גבר

תכל'ס, במקום לחשוד, תנסה אולי לעזורמפחד מאוד!
כתבתי שאני לא חושד ספציפית באף אחדהסטורי
אני באמת לא חושד ספציפית בך, כתבתי את זה לשניכם והייתי כותב זאת לכל מי שמציע שיח בפרטי על נושאים מורכבים.

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

אוקיי. תודה. מרגיש שזה באהבהמפחד מאוד!
הערה חשובהארץ השוקולד

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

ספרא, פרשת קדושים, פרשה י'פצל"פ
לא יאמר אדם אי איפשי (אין רצוני) ללבוש שעטנז, אי אפשי לאכול בשר חזיר, אי איפשי לבוא על הערווה, אבל (יאמר) איפשי ומה אעשה ואבי שבשמיים גזר עליי כך.
מה שבטוחמחפש שםאחרונה

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

מי מכיר את חיה הרצברג?מפחד מאוד!

מכירים.ות?

יצא לירקאני

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

לא נשמע שאת דלוקה עליה..מפחד מאוד!
נהניתי מאוד מהספריםרקאני

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

 

למה היא צריכה להיות דלוקה עליה?!יעל מהדרום
לק"י

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.


ואני אוהבת את הספרים שלה.

מתנצל שזה היה נשמע..מפחד מאוד!

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

פשוט התפלאתי..מפחד מאוד!

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

אני לא נוהגת להתנסחרקאני

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

מתייחס לשתי ההודעות ביחדהסטורי

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.


ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."


נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...


חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.


אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.


אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

מסכימה ממשרקאני
הבנתי. אני בהחלט נהנית מהספרים שלהיעל מהדרום
לק"י

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

לאיזה דמות הכי התחברתם בצומת הדרורים?מפחד מאוד!

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

בגדול-ruthiאחרונה
כנראה שאני יוחאי😜 
מקומות לטיול/ מעיינותאשר ברא

שאפשר להגיע אליהם בקלות בתחב"צ באזור ירושלים..

ולא ליפתא🙈

עין חמד. מניחה שיש מים בתקופה הזאתיעל מהדרום
לק"י

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

יש המוןמפחד מאוד!

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

אשמח לפרטים על המעיין מול עין חמדארץ השוקולד
לא מכיר
עוד פרטיםמפחד מאוד!

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

תודהארץ השוקולד
כמה זמן הליכה מהמחלף?
הארה- כשאתה רוצה להגיב להודעה מסויימתיעל מהדרום

לק"י


אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

שביל המעיינותארץ השוקולד

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.


עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.


טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.


אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.


האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).


אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.


הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

עמק המעיינות פנטסטי אבלמפחד מאוד!

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

תודה על כל ההמלצות!אשר בראאחרונה
תתקלחו ותתרחצו. נאחובאס. באראכהקעלעברימבאר
צודקארץ השוקולד
אמירה שגויה שלי
מאוכזב קשות מאתרוג!!!מחפש אהבה

כתבתי פה על זה כבר, אבל מסתבר שאתרוג לא גומר להפתיע לרעה!!!

מה אתם אומרים על זה שבאופן קבוע אחרי שאני לא משתמש כמה שעות במחשב, אני יכול לפתוח אותו ולהיכנס לאיזה ערוץ שאני רוצה ביוטיוב כולל פורנו???

ואני עוד במסלול הכי חסום!!!

 

פנית למוקד שירות לקוחות?נקדימון
זה נשמע כמו תקלה טכנית. מעולם לא קרה לי דבר כזה ברימון. ייתכן ויש לך תקלה מקומית.
למה לא רימון?זיויק
לנו יש אתרוג, וזה מעולם לא קרה...מתואמת
יכול להיות שהרשת שלך מתנתקת והמחשב מתחבר לרשת אחרת בסביבה, שבה אין חסימה?
מאד סביר להניח שזו הסיבה ^^שושיאדיתאחרונה

כנראה אתה פשוט גולש על רשת לא חסומה.

לכן חשוב לשים חסימה על המכשיר עצמו, כי אחרת זה מאבד את התועלת.

פתית שלג

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)

אלימות בזוגיותנחלת

 

"הכל סיפור של פיקסלים" תמר.

 

ספר חובה לדעתי. במיוחד עבור נשים שתקועות במצב כזה,

ומבולבלות ממלכודת הדבש הזו. וכן עבור נערות בשידוכים.

 

 

ספר קשה מאוד, למרות שבראיון עם הסופרת, היא אומרת

שהרבה הרבה ריככה...

 

כל כך מצליחה להעביר את הנושא. ממש לתוך הלב.

מאוד ממליצה.

 

יש ראיון איתה באחת החוברות של "המקום".

בפורום הזה לא מדברים על זוגיותפשוט אני..אחרונה
אפשר לכתוב על זוגיות בפורומים אחרים, כמו נשואים טריים, לקראת נישואין, הריון ולידה 
תתקלחוזיויק

זאת בקשה אלמנטרית מטרמפיסטים.

עדיין מתאושש מהנסיעה שהיתה לי עכשיו 🤢

אתה מתלונן הרבה ביחס לאדםאריק מהדרום

שיש לו הפריבילגיה להתמודד עם הבעיה ופשוט לא להעלות טרמפיסטים.

ומה יעזור לך להתלונן כאן?

חס וחלילה לא לעשות חסד??זיויק
אשריך שאתה מעלה!ל המשוגע היחידי

אנ בתור טרמפיסט חשוב לי מאוד לשמור על הגיינה ועל התנהגות נורמלית בתור אורח,

ואני גם מתעצבן על אחרים שגורמים לאנשים טובים לא לרצות להעלות טרמפים

(ואני מכיר כמה סיפורים..), 

מבקש סליחה בשם כלל הטרמפיסטים למיניהם

 

 

אשריךזיויק
או לעשות חסד ולא להתלונן במקומות לא רלוונטייםאריק מהדרום
או לא לעשות חסד בכלל אם קשה לך, אף אחד לא מחייב אותך לעשות חסד ואף אחד לא מחייב אותך לעשות חסד דווקא בצורה של טרמפים אבל מה אתה רוצה מגולשי צמ"ע לא ברור.
ואף אחד לא מחייב אותך לקרוא😃זיויק
פשוט תדלג הלאה על מה שלא מעניין אותך
אף אחד לא מחייב אותך לקרוא את מה שאני כותבאריק מהדרום

תדלג הלאה, אתה יכול לסגור את האינטרנט גם.

מה התגובה המוזרה הזו? אתה כותב כאן בפורום מה אתה מצפה שאנשים יעשו?

דווקא עדיף שיכתוב פהל המשוגע היחידי

ויקבל תשובה מכאלה שאכפת להם מזה,

מאשר שימשיך עם זה ולא ירצה להעלות טרמפים.

 

הוא יכול להתלונן קצת פה, זה חלק מהמטרות של הפורום

הוא יכול להתלונן קצת והרבהאריק מהדרום
ואני יכול להגיב לו שהוא מתלונן הרבה ביחס למישהו שיכול לפתור את הבעיה.
כן ברורל המשוגע היחידיאחרונה

אבל הוא כן רוצה להעלות טרמפים ואני מבין אותו ומעריך אותו על זה.

ואני משתדל לתת לו פידבק על החסד ולא לנסות להניא אותו מזה.


בכל מקרה מותר להגיד מה שאתה רוצה, פשוט נראלי כדאי קצת יותר בנחת...

אולי יעניין אותך