הלפ פליז! דחוף!ניתאי הארבלי
אני חוזר מותש סחוט עייף רצוץ ושבור מדוכא ועצבני חסר אונים ומתוסכל ממילוי מקום בכיתה א בבצפר תורני..
תואר מה תואר, אישיות מה אישיות, סמכות מה סמכות, איך משתלטים על מופרעים באלימות?
איך מגיבים על ניבול פה מהסוג הגב ביותר?
איזה ענישה היא אפקטיבית?
אני מחפש טיפים קצרים כי את כל התאוריות כבר למדתי כשזה מגיע ללמעיישה הכל נגוז.
יש למישו שמץ?
יצויין שאני ״רק״ ממלא מקום ככה שאין לי את הסמכות של המחנך והם מנצלים את זה!
אוהו איזו שאלה!!*קומי אורי*

אחח כמה שזה קשה..

 

ובדיוק לכן, אני מורה קשוחה! אבל מזה קשוחה!!!!

 

משמעת. כללים. אצלי מותר ואסור ככה.

 

ואחרי שזה נכנס, התלמידים זוכים לראות את הצדדים הנחמדים שלי, ותאמין לי שאני רק משחקת אותה קשוחה כי 

 

אני לא מסוגלת להיות כזאת לאורך הרבה זמן.. (הרבה זמן= לא יום אחד..)

 

יוו אני חייבת לעוף.. אולי אח"כ אמשיך..

לא מומחה אבליוסלה קמצן (קדוש?)

על ניבול פה- למנהל לדעתי

ענישה של בושה הכי אפקטיבית

מה שאני זוכר מהבית ספר כתבתי כך שאל תסמוך עלי כ"כ

ענישה של בושה? למה היא עוזרת בדיוק?נקדש את שמך..

אולי תנסה להזכר גם אלו רגשות היו בך לאחר 'ענישה של בושה'..

זה רק מוביל לרגשות שנאה, התנגדות, נקמה, ומתכון בטוח לבטחון עצמי נמוך. כל ילד לפי אופיו.

לא הבנת אותי נכוןיוסלה קמצן (קדוש?)

ח"ו לא לבייש את הילד אלה יותר בקטע של לשדר אתה ילד טוב זה לא לרמה שלך

>>>כתר הרימון

זה באמת לא פשוט בכלל!!

מזדהה ממש... זה מתיש ומעצבן. יש רגעים שאתה אומר לעצמך שבחיים לא תעשה את זה יותר ולא משנה כמה ישלמו לך...

אז ב"ה יש גם טוב בכך שתחושות נחלשות ואח"כ בעז"ה תחזור עם הרבה מרץ לעבודה הקדושה הזו.

 

טיפים שעולים לי כרגע:

1. כשיש רעש - מתחילים למחוא כפיים בקצב מסוים. הילדים צריכים לחזור אחריך. אח"כ אפשר לשנות לקצב מעט יותר מסובך.

מנסיון, זה דבר סוחף...

אחרי שכולם מצטרפים בדר"כ יש שקט ואפשר להמשיך בשיעור.

2. לרשום את השמות של הילדים בשני טורים - סמיילי שמח וסמיילי עצוב. זה עובד עליהם גם אם אתה לא עושה עם זה כלום אח"כ...

3. להגיד ולעמוד בזה! שיהיה תלמיד מצטיין בסוף היום או בסוף השבוע.

4. להגיד להם שאתה מעביר את השמות הלאה - גם את הטובים!

לפנות בתחילת השיעור לתלמיד ספציפי ולומר לו שבשיעור שעבר הוא התנהג יפה ואמרת את זה למורה.

5. להסביר ולעמוד על כך שאצלך - לא מדברים כך! אתה לא מקבל את זה בשום פנים ואופן!

 

בהצלחה!!

 

ואוו תודה!ניתאי הארבלי
הזדהתי עם התיאורים מאוד...
באגב, אני שיא הקשוח (גם מטבעי) וזה לא מזיז לרוב הילדים, יש את החצופונים האלה שהורסים את השקט ויוצרים שריפות או יוצאים מהכיתה וכאלה...
כבר אמרתי למנהל שאני לא עובד עם כיתות נמוכות זה שודד אנרגיות!
אני לא מורהאיזה טוב ה'!!!!

אבל כשהלקוחות שלי מעצבנים אותי אני מוציא אותם לטיפול משפטי שד

 

תעשה את ההשלכות למקרה שלך

 

אני ממש לא מורה, אבל.. תמיד אפשר להוציא מהכיתה אתחסד

בעזרת ה יתברך!

 

תמיד אפשר להוציא מהכיתה את הגורם המתסיס, הילד שמשגע את כולם, שפשוט ישאר בחוץ. גם אם יש כמה כאלה... במיוחד שזה מילוי מקום זמני...

לדעתי עדיף להתעלם מכל מיני הערות, כי הם רוצים את התגובה, הם נהנים מהויכוח...

ובמקום לשדר קשיחות, אם זה לא נראה מספיק אמיתי, והם לא קונים את זה, עדיף לזרום איתם...

 

בהצלחה רבה!

 

החוק היום אוסר על להוציא תלמיד מהכיתה.כתר הרימון
באמת?? יש חוק כזה?ננשמה!


כן, יש חוק כזה.כתר הרימון

בגלל שבית הספר אחראי על הילד וכשהוא מטייל בחוץ לא יודעים מה איתו.

 

בעיקרון אומרים שהפתרון הוא לשים אותו בכיתה אחרת - אבל לא נמוכה יותר כי זה מבייש אותו...

יש משפט "אלימות לא תפתור דבר"האדם היושב

אז זהו, שהיא כן פותרת... 

שד

זה פרס כשמ״מ מוציא מהכיתה!ניתאי הארבלי
אבל אם הילד גם ככה לא לומד, והוא רק מפריע לשארחסד

שיהנה בחוץ... אז מה אם הוא עצבן אותך, העיקר שהוא לא ימשיך להפריע....

נכון אבל זה לא אחד או שתיים זה סוג של תג מחיר כזהניתאי הארבלי
(-;
כולם מתאגדים נגדי בכמה נקודות שונות...
כמה עיצות..~א.ל

א. מיד כשנכנסים לשיעור להתחיל בתוכן עצמו, לא להתעכב על קריאת השמות וכו', כי כך הם מאבדים ריכוז..

ב. להכין מדבקות עם רשימת הילדים עליהם, וכל ילד שנכנס לכיתה צריך להדביק את השם שלו על החולצה

כך הילדים גם מרגישים יחס יותר אישי

וגם- כשמישהו מאחר, ניכר לעיני כל שהוא עשה כך.. והוא מבין את הרמז להבא

כך שהשגת סוג של ענישה, אך בצורה יפה ומתאימה

ג. לשלב בשיעור דברים מעניינים, כל פעם מחדש: שמיעת שיר, משחק, פעילות

ד. נסה לשנות מיקום, במהלך השיעור, כך שגם הילדים המפריעים..(בד"כ הם יושבים בסוף) יצטרכו להקשיב

 

בהצלחה..

ענישה במקרה הזה היא לא אפקטיבית (:מתו"ש

בס"ד

 

כמה טיפים..

 

צריך לדעת שאתה בא רק בתור מילוי מקום, להעסיק אותם, להעביר חומר, לא לחנך! אי אפשר לחנך דרך מילוי מקום.

תבין שילדים בכתה א' זה גיל שעד לפני שנייה היה בגן, הם לא אוהבים קשיחות, זה מפחיד אותם.

לבביות לעומת זאת - מדברת אליהם. כשאתה דמות סמכותית אבל לבבית הם מרגישים הרבה יותר בטוחים והסבירות לחוצפה יורדת.

כניסה לכיתה בחיוך "מה שלומכם ילדים??" הרבה יותר יעילה מעמידה קשוחה בכניסה.

 

כיתה א' זה יותר קבוצת ילדים מאשר כיתה. אתה חייב חייב לזכור שאלו ילדים בני 6 שעד לפני שנייה היו בגן.

הם אוהבים משחקים. מכיר את המשחק "מי ששומע אותי שימחא כף" ? זאת דוגמא טובה (אבל כבר קצת נדושה..). צריך לדעת לסקרן אותם, למשוך את תשומת ליבם, הם כולה בני 6 - כמה כבר אפשר להתרכז?! צריך שיהיה מרתק (לדוגמא שיעור תורה מספרים בעזרת סיפורים, שיהיה מתח וכו'). אוהבים שירים, הצגות, דברים שמפעילים את הגוף וכד'.

 

ומאד חשוב: הם אוהבים בחירה. להרגיש שסומכים עליהם. חשוב שאבהיר את כוונתי, אי אפשר באמת לסמוך על ילד בכתה א' ! אפשר להעניק לו את התחושה שסומכים עליו. לדוגמא אתה קולט מופרע עיקרי, אתה שואל אותו לשמו, מחייך אליו ומציע לו לעזור לך באיזה משו שמעניק לו סוג של "חשיבות".

 

חשוב מאד מאד לא להראות בשום רגע בהלה, אבל לא הקשיחות היא שמובילה לזה, ברגע שאתה לא נבהל בפנים ואתה עדין איתם, הם קולטים את זה. (בכללי ילדים קולטים בקלות מבוגרים "טובים או רעים" לא לזלזל )

 

דיברתי בכלליות, אם רוצה יותר דוגמאות מוזמן בכיף לאישי, בהצלחה רבה מאד!! 

לא להכנס לוויכוח על עונש עם תלמידמאמע צאדיקה

לעבוד בשיטת ה"תקליט שבור"

-מספיק, עכשיו אתה סוגר את הקישקושים ומשלב ידיים

-אבל המורה!

-אמרתי לך לסגור את הדברים לשלב ידיים

-המורה! זה לא פייר הוא... השני.. אני רק...

-אמרתי לך להכניס את הדברים ולשלב ידיים, אם יש לך שאלות- נדבר אחרי השיעור

וכן הלאה...

אחרי השיעור- הוא באמת יוכל לגשת אליך לבירור

 

 

ניהול כיתה- חשוב לעשות דברים של סדרים רגילים

כל הילדים עומדים כשהמורה נכנס, על השולחן יש לכולם מחברת ספר וקלמר

יושבים בידיים שלובות (ואם יש קצת בלגאן- מייד- לעזור "כולם לשלב ידיים! גב זקוף בכיסא!" )

לא לתת להם משימות של דברים לקום להסתובב לעשות- יותר דברים של לשבת

 

לגבי דברים מאוד חמורים שאתה לא יודע להתמודד איתם- כמו ניבולי פה קשים

אתה יכול לומר מייד נזיפה חמורה-

ככה לא מדברים בכיתה שלנו, עכשיו אתה יושב בפינה על כיסא המחשבות עד סוף השיעור, בהפסקה אני אדבר עם המנהל\היועץ\הסגן\המחנך\\ ונחליט איזה עונש מגיע לך

ובאמת בהפסקה ללכת לברר איזה תגובה אתה צריך לעשות

 

 

תהיה חזק

|שורקת| וואו. מורה כזאת הייתי אוכלת בלי מלח.מתו"ש

זה טוב אולי לכיתות יותר גבוהות (אולי כי זה טוב למורה, לא לתלמיד, לדעתי..) בכל מקרה לכיתה א' זה קיצוני. (ל-ד-ע-ת-י.)

רק, במחילה,כתר הרימון

אל תתחילו פה דיון כמו שהיה על הורים וילדים...

חייכתם אותי על הבוקר (: מסכימה איתך כתר.מתו"ש

 

תלמידה כזו הייתי אוכלת בלי מלח.. מאמע צאדיקה

(אבל כן עם סוכר...)

 

מה שעבד יופי לד' בנים אחרי שיעור ספורט בשעת צהריים חמה-

למה שלא יעבוד על כיתה א'?

 

או שנמציא שיטות אחרות להיות קשוחה... אני לא דואגת זה אחת ההתמחויות שלי מעשן

תראה פרק של "סופר נני" ותנסה לקחת ממנה כמה טיפיםבין השורות

אני חושבת שהייתי מגדירה להם חוקים, והייתי מסבירה ועומדת על כך  שזה מוכרח להתבצע,

אבל מנגד זה היה מלווה כל הזמן במחמאות ובחיזוקים חיוביים.

ברגע שילד רואה שמקשיבים לו ומעריכים את מה הוא עושה- הוא מאושר ורק רוצה להוכיח יותר ויותר שהוא מסוגל לעוד.

בהצלחה!

חושב על הצד של התלמידיםמשה

שאפילו לא יודעים מה הם אומרים (הקללות)....

אחים יקרים!!!!ניתאי הארבלי
אני מלא תודות על כל הטיפים וההערות זה פשוט:
עבד!!!!
כיתה לתפארת (כמעט)
עוד הצעהaima

תיקח חבילת עדשים, ילד שאתה רואה יושב יפה ומקשים, תן לו עדש תוך כדי שאתה מלמד.

השאיפה שלך זה שעד סוף השיעור כולם קבלו עדש.

ספר.. מה עשית?מתו"ש
בגדול:ניתאי הארבלי
כמובן התחלתי בקשיחות ואז יצרתי סוג של תחרותיות נושאת פרסים למצטיינים בדרך ארץ, מצטיינים בתפילה, מצטיינים בברכת המזון, וכאלה..
ריעננתי אותם עם משחק תנועות, והתנתי איתם שאם נספיק חומר נתחיל בסיפור מרתק..
בהמשך הסיפור ריכזתי את הילדים קרוב אלי..
היה נפלא!
זה מזכיר לי עוד משהוא!!מאמע צאדיקה

שמעתי את זה פעם... (בהרצאה ביוטיוב של האסימונים... לא זוכרת איך קרואים לו- יש לו עוד כמה הרצאות שם.. מישי מכירה וזוכרת???)

 

להסב את התחרות- במקום תחרות-מורה כיתה

לעשות תחרות מורה וכיתה- מול רשימת מטלות שחייבים להספיק בשיעור

ניתאי: מגניב רצח! איזה כיף לשמוע!ד"ר שוקו

צדיקה, איזה הרצאה? דווקא מעניין אותי

ריק לבויבת-שבע

"כשהאסימונים נגמרים"

תודה!!מאמע צאדיקהאחרונה

הנה לינק http://video.google.com/videoplay?docid=8959233021670235795#

 

תחפשו ביוטיוב גם את שאר ההרצאות שלו- רובם באנגלית (בלי כיתוביות.. אולי זה מאתגר מישהוא?) אבל שווה-שווה!

להקרין סמכות.אלעד
אם את זה אין לך, גם 30 שנות ותק לא היו עוזרות לך
שאלה מעניינת, אני בגישה של "חושך שבטו שונא בנו"מישהו10

ורואה בגישות המודרניות היום ששוללות זאת לחלוטין גישות מסוכנות וחסרות הבנה בחינוך.

 

אני עובד עם ילדים בחינוך מיוחד, והיה לי כמה וכמה פעמים נסיון עם ילדים "אלימים". מה שאצלי עבד ובהחלט בהצלחה, זה שריתקתי אותם לרצפה ואחזתי בהם עד שהם נרגעו. אדגיש שהמטרה היא לא להכאיב, אלא לגרום להם לשחרר אנרגיה (תוך כדי הנסיון להשתחרר) ולהראות להם שגם לכוח שלהם יש גבולות.  ויש בזה גם מימד של עונש בכך שאני שולל מהם לפרק זמן מסויים את החופש שלהם.

 

אני יודע שזה אולי לא נשמע טוב, אבל זה עובד ובשימוש נכון זה בהחלט יעיל ואפקטיבי. כל הילדים שעשיתי להם את  זה בסופו של דבר התקרבו אלי וזה השפיע לטובה.

 

לילדים בחינוך רגיל לא בטוח שהייתי עושה את זה, למרות שאני מאמין שגם שם זה אפקטיבי. אבל מלכתחילה לא חושב שהייתי מתלהב כל כך להתעסק עם ילדים בחינוך רגיל.

אני לא אתפלא אם כל התאוריות שלימדו אותך נגוזות כשזה מגיע למישור המעשי, פשוט כי הן נמנעות ושוללות את המימד של הענישה הגופנית לחלוטין.

אם כי אתה מתעק בחינוך מיוחד וזה קצת שונה!ניתאי הארבלי
אני למדתי ביסודי בתלמוד תורה שכיפכפו אותנו וזה ממש לא כזה גרוע במבט לאחור,
היה אז מורא מהמורה, הליטוף היה בעל משמעות,
וההנהלה קיבלה לגיטימציה מההורים!
היום זה כבר לא ככה וזה הסיבה שאין שליטה על התלמידים לענ״ד.
אבל דור דור ומחנכיו!
דור דור וילדיו! קודם כלמאמע צאדיקה

גם מי שחינך לפני 20 שנה- מקבל היום ילדים ששונים מהילדים שקיבל בתחילת הקריירה...

 

 

מישהו10 הגישה שאתה מביא היא באמת מאוד מאוד מורכבת, קשה אפילו

 

בהתנהלות מול אלימות- חשוב שלא להכנס ל"מאזן אימה" -אני שולט בך כי אני יותר חזק ממך.. ואז הילד מבין- אני יכול לשלוט בכל מי שאני חזק ממנו... שלילי בהחלט

חשוב גם לעשות את זה מתוך אהבה אמיתית לילד- ושהילד ירגיש את זה היטב, וירגיש חופשי להיענות לימין מקרבת- גם אחרי ששמאל עשה לו גבולות

לך- יש את זה ב"ה -לא הייתי סומכת על כל איש חינוך ליכולות האלו

 

מלבד זה יש בעיות פראקטיות כמו-

נהלי משרד החינוך- האין-זכויות של מורים לאומת "זכויות התלמידים"

בעיה פיזית- לא לכל מורה (או מורה -בקמץ) יש את הכיולת לזה... ולא את הפנאי לעשות את זה מול התמודדות עם כיתה שלמה משתוללת...

 

מישהו10- שאלה לבירור-

איך אתה מציע להתמודד עם אלימות מילולית (קללות וכולי)?

 

 

 

 

אז ככהמישהו10

 

ראשית אבהיר שאמנם עשיתי זאת הרבה יותר מפעם אחת, אבל ביחס לכל ילד שעשיתי זאת עשיתי זאת פעמים בודדות בלבד, לרוב פעם אחת ודי, ככה שאני לא חושש שהילד יבין את זה שבדומה לי גם הוא יכול לגבור על חלשים ממנו. במיוחד שאני משתדל לא להכאיב.

 

"מלבד זה יש בעיות פראקטיות כמו-

נהלי משרד החינוך- האין-זכויות של מורים לאומת "זכויות התלמידים"

בעיה פיזית- לא לכל מורה (או מורה -בקמץ) יש את הכיולת לזה... ולא את הפנאי לעשות את זה מול התמודדות עם כיתה שלמה משתוללת"

 

את צודקת., אלה אכן בעיות. במקרה שלי פעם אחת המנהלת של בית הספר "תפסה אותי על חם" והיא די רתחה גם אם לא אמרה לי מילה, בסופו של דבר זה הגיע למפקחת וקיבלתי "אישור". אם הייתי חושש להסתבך לא הייתי עושה את זה, ובחינוך רגיל אני חושב שהייתי חושש להגיע לסיטואציות כאלה...

 

"חשוב גם לעשות את זה מתוך אהבה אמיתית לילד- ושהילד ירגיש את זה היטב, וירגיש חופשי להיענות לימין מקרבת- גם אחרי ששמאל עשה לו גבולות".

בהחלט!!! בניגוד למה שאולי אפשר להבין זה כלי שהשתמשתי ואני משתמש בו לעתים רחוקות עם לא מעט הגבלות ולא ביחס לכל אחד, ואם אני רואה דרך להמנע מזה אני בהחלט מעדיף. אבל כשאני נתקל למשל בילד שמשתולל ומנסה לבעוט בחבר שלו "למטה" בלי שהוא הציק לו, אז אני מעדיף שיבואו אלי בטענות על מה שעשיתי מאשר שהוא יצליח לפגוע בילד אחר.

 

 "איך אתה מציע להתמודד עם אלימות מילולית (קללות וכולי)?".

ת'אמת שזה לא משהו שנתקלתי בו כל כך, וגם כשנתקלתי אז לא בצורה שייחסתי לה יותר מדי חשיבות.

מה שכן, עיקר המאמצים שלי במקרים כאלה זה כלפי הצד המוקנט ללמד אותו להתעלם ולהתגבר ולא להגיב בחזרה.

ממליצה לך לקרוא על "הולדינג"ליכא

אחיזה טיפולית שמשתמשים בחינוך המיוחד, בהמלצת משרד החינוך. זה מזכיר קצת את התיאור שלך.

 

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%97%D7%99%D7%96%D7%94_%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A8%D7%A1%D7%A0%D7%AA

 

השיטה שנויה במחלוקת.

מה אתם חושביםהתלמיד העייף

הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??

עצוב ממשכְּקֶדֶם

אופייני לג'ן זישבורת,לב

והלוואי שיתעוררו מחשבות

תלוי מה הגיל שלוחושבת בקופסא

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

יישר כוח לכם!!נחלת

זה לא המקרה...התלמיד העייף

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

הוא לא הזמין או שהחברים לא הגיעו?חושבת בקופסא

הזמיןהתלמיד העייף

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

מאוד יפה מצידך. תבורךנחלת

באסהארץ השוקולדאחרונה

תלוי במרחק מהמקום ועם מי הוא שמר על קשרארץ השוקולד

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

מה דעתכם על השיר שהכנתי? (איאיי)כולנו הביתה
מקסים! מאוד זורם, קליט, המוסיקה קצבית. יישר כויח!נחלתאחרונה

פוליןנחלת

האם מישהו מכיר אנשים דתיים שהיו רוצים לצאת למסע

לפולין - אתרים יהודיים שמלפני השואה, חמישה ימים?

חברים שלנו היו רוצים אך לא מצאו סוכנות נסיעות שעורכת

כזה עכשיו.

הם סיפרו שאחת מהסוכנויות הציעה לגבש קבוצה

של לפחות עשרה איש. דתיים המעוניינים בהכשר

מהודר, וצניעות.

נשמח לשמוע אם לאי מי יש רעיון עבורם.

הם רוצים לנסוע עכשיו. לא מאוחר יותר.

יישר כוח!

.

רק אתרים יהודיים מלפני השואה?פשוט אני..

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

חושבת שאפשר אבל לא רק הם יהיו בדיכאון תודה רבה!נחלתאחרונה

אין מספיק מקום בשרתים של ערוץ 7פשוט אני..

אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈

כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳

הדסה הדסה למה את הלב שלי לקחת הדסההה קפיץ

אממ… בנותבנות רבות עלי

מה הקטע שלכם עם זקנים של גברים?

שלכן*בנות רבות עליאחרונה

שנים לא הייתי פה.הלב בוער למלך!

לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים

אתה קיים גם מחוץ לווצאפ???אריק מהדרום

לאט לאט חוזרים למקורותהלב בוער למלך!אחרונה

הפיצ'ר האהוב עליי בתקופה הזועשב לימון

שנכנסים לאתר אינטרנט והוא מציע לי לאשר שימוש בקוקיות 🤭

אם יש שיער מספיק ארוך אני מאשרת

עד עכשיו אני לא מבינה מזה הקוקיס האלהנחלת

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

תודה!נחלתאחרונה

משה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

עוד פעם גולש יותר זמן ממה שתכננתיחוזר תמיד לאשתי

בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.

כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.

לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.

מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?

כמו בקניון, מטשטש תחושת זמןעשב לימון

ונועד להיות כזה.

את מבלה הרבה בקיונים?משה

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

לא הרבהעשב לימון

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אולי בגלל שאני רגיש מאוד אף פעם לא אהבתי קניוניםמשה

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

מה זה חיות כיס אאלט?נחלת

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

חיות כיס זה שם של פודקאסט על כלכלהעשב לימון

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

מעניין שגם אני החלטתי לכתוב את הקיצור הזה...נחלת

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

כאן ההבדל, בהכללה גסה, בין גברים ונשיםפ.א.

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

ובין הציפיות השונות בין גברים לנשיםעשב לימון

מנשים מצפים יותר

מצפים יותר כלומר בקניון?משה

מצפים להיות יותר מטופחותעשב לימון

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אה. כן. ציפיות מגדריותמשה

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

אני כן. אבל בתנאים שלי עשב לימון

נכון מאודפ.א.

אני באמת דקה מחזירה תשאלה אליךSeven

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

הממחתול זמני

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

אפשרoo

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

נכון. כמו גלגל שיניים.נחלת

אומנם לא קשור רק לגלישהשמעונה

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

אני חושבתoo

שבשליטה עצמית יש מרכיבים:

רצון

טריגרים

מודעות

יישום

התמדה

בגלישה יש

רצון-

  1. כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)

  2. מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)

טריגרים-

  1. מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)

  2. כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)

מודעות

יישום

התמדה

דומים בכל נושא של שליטה עצמית

כנראה שיש לך יותר מידי זמן פנוי?פ.א.

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

אינטרנט זה אתגר קשוח. והבחירות לא חד משמעיות.משה

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

אצל מי שזה צורך מקצועי, כמותך, ההסתכלות אחרתפ.א.

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

בספריה אפשר להאבד בדיוק כמו באינטרנטמשה

נכון. לזה התכוונתיפ.א.

הזכרת לימשה

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

שיר נוסטלגי מקסים 😻פ.א.

נכון. אבל זה אחרת. לספריה, בעיני, יש שם יותר טובנחלת

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

אני לא נמשך לויזואלימשה

רק לקריאה.

יש אפשרות בפלאפון של איכות חיים ובקרת הוריםארץ השוקולד

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

גם במחשב אפשר להגדיר זמן? כדי להגביל? ואם אכן, איךנחלת

אבל כבר לא ילדה ולא צריכה להיות תחת בקרת הורים …פ.א.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

לא יודעארץ השוקולד

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.

חן חן.נחלת

לכל הפחות screenzenשבורת,לב

נכון. גם אני חשה כך. אז אתמול לא פתחתי. בכוח!נחלת

אנימרגישה שזה ממש כמו התמכרותשמעונה

זה לא כמו; זו התמכרות שצריך להיגמל ממנה.נחלתאחרונה

זה הכל גלישאות...4ne1

אולי יעניין אותך