יש לך פסיכומטרי? יפה מאוד .

אין לך?- אז יש לך ממוצע בגרות מעל 98? יופי

אין לך? קודם תשלים בגרויות

שכר אוניברסיטאי נע בין 11-ל10 אלף שח' לשנה. מדעי הרוח זה 3 שנות לימודים לתואר ראשון. יש יופ פתווח בקרוב במכללת אריאל עם הסעות חינם- שוה לבדוק ולהתרשם .

ואתה צריך משקפיים. כדי להכנס לזה. לתואר סטודנט. בלי זה זה לא יעבוד לך וחבל

לא יעזור לי יום פתוח, כי אני פשוט לא מבין איך הכל הולך,

אריאל לא מכללה, זו אוניברסיטה,

אין לי בגרות, אבל הבנתי שיש קורסים לתחומים ספציפיים...

באור יהודה שלוחה של מכלת קרית אונו. זה יותר יקר שם ויש שם מכינות  בתחום אנגלית מתמטיקה ועברית

זה קצת יותר יקר שם אבל יש מלגות כמו קמ"ח וכו'

כדאי לך להתרשם ביום פתוח אתה לא מתחייב לכלום . רק מתרשם וזה מה שאתה צריך. אם מוצא חן  בעינך אתה נירשם (בסכום מסוים של 300 שח פחות או יותר) ושולחים לך תאריכים של תחילת קורסים שגם עליהם אתה משלם איזה 5 אלך שקל בהערכה גסה. ואז יש מבחנים. עברת את המבחנים? יש תאריך לתחילת סמסטר . יביאו לך  קוד למחשב וכל המידע וההתקשרות תהיה לך משם. נח ופשוט לא מסובך בעליל

אה, ומשקפיים. בטח

ביועץ התוכן של האקספלורר... הסיסמה אצל חבר...

הקמפוס החרדי של מכון לנדר

נועד להעניק פתרון מתאים לבוגרי ישיבות ולבוגרות סמינרים חרדיים המעוניינים לרכוש השכלה אקדמית ומקצועית במקצועות המאפשרים קידום בעולם העשייה ופרנסה בכבוד.
הלימודים מתקיימים בהפרדה מלאה ובימים שונים, בזמנים ובשעות המותאמות לצרכיהם של גברים לומדים ועובדים, ולסדר יומן של נשים חרדיות עובדות ובעלות משפחה.
הקמפוס ממוקם ברח' כנפי נשרים 24 בירושלים, מקום מרכזי ביותר, במרחק הליכה או נסיעה קצרה מן השכונות החרדיות של העיר ובסמיכות למרכזי הקניות והעסקים של הציבור החרדי.

הקמפוס החרדי של מכון לנדר

מתאפיין באווירה משפחתית, באוזן קשבת ובטיפול אישי בכל תלמיד ותלמידה.
גישתנו הפדגוגית גורסת כי לקשר ישיר ורציף של התלמיד עם צוות המורים וההנהלה, ישנה חשיבות מכרעת להתקדמותו בלימודיו. אנו מאמינים בחשיבותו של התחום הבלתי פורמלי הסובב את לימודי התואר הפורמליים, ובחשיבותם של היחסים הבינאישיים שבין התלמיד לבין אנשי הצוות.

בראש הקמפוס עומד הרב ד"ר שלמה טיקוצינסקי, בוגר ישיבת פוניבז' בבני ברק, ובעל תואר שלישי מן האוניברסיטה העברית בירושלים. הרב טיקוצינסקי הוא בוגר תוכנית 'סכוליון' באוניברסיטה העברית לדוקטורנטים מצטיינים, ובעל נסיון בארגון קבוצות דיון ומחקר במכון ון-ליר בירושלים. הוא פרסם ספרים תורניים, ביוגרפיות ומאמרים, ופרסומים אקדמיים אחרים.

הקמפוס החרדי של מכון לנדר – מרכז אקדמי ירושלים מציע מגוון מסלולי לימודים :

תואר ראשון (B.A.) במנהל עסקים: נחשב למבוקש מאד בציבור החרדי כיום, משום שמקומות עבודה רבים דורשים התמחות אקדמית בתחומי הניהול והכספים.

תואר ראשון (B.A.) במנהל עסקים + ההתמחות בחשבונאות: תוכנית המכשירה את בוגריה ובוגרותיה לקראת תפקידם כרואי חשבון וחשבי שכר מוסמכים, יחד עם תואר במנהל עסקים. פרנסתם של בוגרי התוכנית מובטחת, הן במגזר החרדי והן מחוצה לו. ההתמחות בחשבונאות מאפשרת, בנוסף לתואר האקדמי, להשתלב בלימודי שנה ד' המכינים אותם למבחנים החיצוניים של מועצת רואי החשבון.

תואר ראשון (BA) בלימודי חינוך וחברה: מסלול חדש במכון לנדר, המאפשר לימוד מעמיק בתחומי עניין ייחודיים מהיבט פרקטי, כך שבוגרי התכנית יוכלו לשמש ככוח מוביל בתפקידי הדרכה והנהגה במערכות חינוך, בארגונים חברתיים ובמסגרות וארגוני תרבות. מדובר בתוכנית המבוססת על ראיה רחבה של החינוך: בנוסף למערכות המסורתיות המוכרות, גם החלופות שהתפתחו בשנים האחרונות נכללות במכלול החינוכי. לפי ראיה זו, המושג 'חינוך' מתייחס לא רק למתרחש בין כתלי מוסדות חינוך אלא גם לפעילויות חינוך במגזרים נוספים של החברה, ובהקשרים תרבותיים מגוונים ורחבים.

מכינה קדם אקדמית: מלבד לימודי תואר ראשון, מפעיל הקמפוס החרדי מכינה קדם אקדמית, המכשירה את בוגר הישיבה ובוגרת הסמינר לקראת לימודי התואר. המכינה כוללת קורסים תמציתיים ומתוגברים במקצועות מתמטיקה, אנגלית ומחשבים, וכן הכשרה בכתיבה אקדמית.
לימודי מנהל עסקים והמכינה מתקיימים פעמיים בשבוע בשעות אחה"צ, ולימודי החשבונאות – שלוש פעמים בשבוע.

חדש: בוגרים מתאימים יוכלו להמשיך את לימודיהם
בתכנית לתואר שני MBA של בית הספר למינהל עסקים (הקמפוס הכללי).

info@yeadim.info

המחלקה מופעלת על ידי:
יעדים הכוונה והשמה בלימודים - בהנהלת חיים שון ויעקב אפשטיין

לפורום סטודנטים!!!

לדוגמה:

סטודנטים - לענייני לימודים.

ניסיונות פעילים - לקשקושים. (כן! תתפלאו! המקום לקשקושים זה לא כאן!)

לקראת נישואין וזוגיות - לענייני דייטים.

וכן על זה הדרך.

אנא הקפידו על כך!

בתודה.

אבל אז נזכרתי שלא אוכלים בשר

אז לפחות יהיה לי שבוע הארכה 

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t443735#5213057

מוט, זה העונש על פתיחת שרשור לא בפורום הנכון, ניצלו"ש של המנהלים

כי אז מזמן הייתי מוחקת ונועלת כאן כמה שרשורים...

זה בסדר...

ככה שמכלללות לא יעזרו לך כ"כ במקרה הזה. 

על בגרויות חינם לבחורים חרדים.  אין לי מושג במה מדובר, ומה הסטטוס המגזרי שלך וכו', אבל שווה לנסות...

ilan5772@gmail.com
050-2645-066

עניינים, באיזור ירושלים.

לבד??? תרשם כנבחן אקסטרני ותשלים את המינימום!

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל