שאלה עקרונית, לא לישום באופן ישיר (בין השאר בגלל הנדירות שבעניין...) - שאלה לבנות, אבל גם בנים יכולים לענות עליה מבחינת מה הם חשים כשהם נפגשים בגבר כזה - נגיד ומציעים לך (את בת, כן?) בחור, עלם חמודות, ירא שמיים, אידיאליסט, לומד בישיבת הסדר/גבוהה, בעל שאיפות תורניות מן הגבוהות שבשוק - בקיצור, בחור איכותי בפי חלק גדול מציבור החרד"ליות... אבל, כשאת מגיעה לשאול אותו לגבי העיסוק שהוא חושב לבחור בו לאחר תום הישיבה, הוא עונה שיש לו משיכה לתחום חינוך הגיל הרך - יעני, גן ילדים (לכתוב כאן "גנן" זה מבלבל כי אין ניקוד ואפשר לחשוב שהכוונה לגן של פרחים וכו'...). הוא מבהיר לך שהוא ממש אוהב את התחום, יש לו חיבור חזק לילדים (וכנראה שגם להם אליו) והוא מרגיש שזה המקצוע שיעשה אותו הכי מאושר שאפשר, גם אם לא הכי נורמאלי בסביבה.
עכשיו, ברור שהנטייה הטבעית מתוך העולם הליברלי שלנו כיום היא ישר להגיד:"למה שזה יפריע לי? הוא גבר שבחר במקרה לאהוב מקצוע שבדרך כלל נשים נמצאות בו - אז מה? זה לא אומר שהמצקצוע הזה לא מתאים לגברים! אם זה מתאים לו, אז שילך על זה עד הסוף, ומבחינתי זה בכלל לא שיקול לרעה, אלא לפעמים אדרבה, אולי אפילו לטובה ( תחשבי על היתרונות שבדבר - סוף סוף גבר שיוכל לתפקד באמת בתור ה"אמא" בבית בזמן שאת בהשתלמות בעבודה ולא להזדקק כל רגע לעזרתה של השכנה, גבר שיוכל להחליף חיתולים או לנקות אחרי הילדים בלי הרבה רטינות, ועוד כהנה וכהנה...) - ואני חותמת עליו בשתיי ידיים!". כאמור, באמת יכול להיות שזה חלק מהמחשבות הראשונות שעוברות לחלק מהנשים (ואולי גם הגברים מזדהים איתם מהצד שלהם בסיפור), שקוראות את השאלה כאן. אבל, במבט שני - את באמת תהיי שלמה עם זה? זה לא יראה לך מוזר? לא ירגיש לך "לא מספיק גברי"? בטוחה שבכלל לא תהייה לך רתיעה מגבר שבחר בעתיד לעסוק במקצוע שבאופן מובהק שייך לנשים מאז ומתמיד? זה לא כל כך "שוויוני" לומר את זה - אבל האם תקבלי זאת באהבה וזה לא ישפיע לרעה על הבחירה שלך אם הוא יהיה המיויעד או לא - או שמא בכל זאת בלב פנימה משהו יזוז אחרי שהוא יצהיר הצהרת כוונות זאת ואת תבהלי ותחליטי לקחת את עצמך ואת הרגליים שלך מהעסק הזה?
אז מה את (אם אתה גבר ורוצה להגיב, בבקשה, רק ציין שאתה גבר, שלא נתבלבל...) חושבת על העסק? אני רוצה לדעת בעיקר לגבי התפקיד הספציפי של גנן, אבל את מוזמנת להתייחס גם למגוון מקצועות אחרים שמשויכים באופן מסורתי לנשים בלבד, שהגבר שאיתו את יוצאת רוצה לעסוק בהם בעתיד... (גננות זה דוגמא אחת הכי טובות, פשוט בגלל שלדעתי אין אפילו אחוז אחד של גננים בעסק, ותקנו אותי אם אני טועה... וגם אם יש, ברור שזה זניח, מאוד זניח...).
אשמח לתגובות ולתשובות מפיכן, בנות... (ושוב, אל תצאו מנקודת הנחה שמחר הולכים להציע לכן בן כזה, אלא השאלה עקרונית...).
ערב טוב לכולם! (או שמא לכולן?).
(ולא זה לא התחלה של האיך יצאת פרח..:
אני באמת הולכת על זה אז שיהיה לי בהצלחה
יכולה להיות עם אופי של גבר גבר.. 
אז אמרתי לו כן כשלא היית פה הוא עבר דירה וזה.. היה לו קשה לשמוע את זה!! מבחינתו הוא לא עבר את התהליך עם כלל הגן של עזיבת הילד. אמרנו לו שלום יפה, עשינו מסיבה דיברנו על זה עם הילדים. הם עברו איזשהו תהליך עם זה!! באמת! ועוד דבר היה לי ילד שבתחילת הקיטנה לא היה איזה יום אחד וזה היה בדיוק היום שהיה בו מתנפחים. יום אח"כ היית צריך לראות אותו מבואס ומרגיש מופסד. כמה דיברו על זה בגן, כמה ציפו למתנפחים וזה איזה כיף!! הוא באמת הפסיד!! ממש קשה לי שככה חושבים על ילדים. לא כ"כ פשוט להם. הם בנא"ד וקשה להם אף יותר עם שינויים והם כ"כ חייבים מסגרת!!
) אלא כי הוא בחור טוב ורגיש ומבין. ואם הוא רוצה לעשות משהו לא שיגרתי? אז מה? אני בסדר עם זה..