זה ממש לא אידיאלי!

בד"כ כשמתחתנים אוהבים ולא חושבים על כל הבעיות שבאות אח"כ.

למשל חינוך ילדים, טהרת המשפחה וכו'.

לאיזה חינוך שולחים את הילדים? איך שולחים את הילדים לבית ספר דתי שבוא הוא לומד על שמירת שבת, ואז הוא מגיע הביתה ורואה שאבא מדליק את האור בשבת? למשל...

ולמשל בעניין טהרת המשפחה יש הרבה דברים נורא נורא קשים שאסור לגעת לפעמים וכדו'- ומאוד קשה לשמור אם אתה לא גדלת ככה ומאמין שזו הדרך הנכונה.

בקיצור, זה יוצר המון בעיות.

חוץ מזה שקיימות גם חילוניות ערכיות, ואם אתה רוצה דווקא דתיה כדאי שקודם תתקרב קצת יותר לדת ותבין מה זה דורש ממך...

אני נורא מתחבר לציבור הדתי לאומי נורא כאב לי איך שמדברים אליו בתקשורת וכתבתי פה בכל הפעמים רק דברים חייובים כלפיו תמיד רואים את הבנות האלה של האולפנא בכל מקום מתנדבות בקו לחיים למרות שלא ידעתי מזה מדא נכון יש גם חילוניים עשיתי פסיכומטרי לפני חודש היה בלאגןן איחרתי לכיתה אז מישהי דתיה סתם כזה הציאה לי שוקלד והכל ואתה רואה את הטוב הזה שלהם בעיננים את הנתינה שאלתי אותה מה היא רוצה להיות ישר ידעתי עובדת סוציאלית יש גם חילוניים אבל אני לא יודע איך להסביר את זה?

נגיד ראיתי בחדשות רואים ילדה בת 12 בבת מצווה מארחת ילדים חולים עוד לפני שידעתי מי הילדה ישר ידעתי שהיא שייכת לציבור הדתי לאומי וכך היה

פעם שמרתי בכותל באו אלי אנשים אמרו לי סתם אתה חלק מעם ישראל והזמינו אותי לבית שלהם בקרני שומרון סתם ככה לא באמת הלכתי אבל אנשים כל כך טובים אוהבים את כולם והם אפילו לא מנסים להחזיר בתשובה יגדו רק תהיה אבן אדם טוב אז אני לא מבין לפעמים עם גם המצוות חשובות בעינהם

אמא שלי נגיד ממש לא רוצה ואני מעדיף לא לדבר איתה על הדברים בקטע של הדת והיא אמרה לי גם עם תהיה דתי לאומי לא ירצו כי רוצות בנות מבית אני  אבל זה בעיקר אני קשה מאוד לשנות הרגלים וגם שפתאום אני רואה הרבה דתלשים זה מאוד מחליש אותי כי הם נולדו לזה ורואים סרט בנות של רבנים כמו הרב אבינר מבית אל שלא דתיות כבר ואפילו לא צמות ביום כיפור וזה לא חברה סגורה דתיים לאומיים רואים אותם בכל מקום אוניברסיטה רופאים עורכי דין קולנוע אז זה מחליש מה אני יגיד הדברים האלה מאוד מבלבלים אותי קניתי מלא ספרים מדברי שיר אמרו לי מכון מאיר אבלזה מלחיץ אותי  לא יודע כל כך מה לעשות כי הייתי רוצה להכיר מישהי כזאת של אולפנא של בני עקיבא של האנשים האלה?

פשוט לא רגיל וקשה לקיים את הדברים שלכם בעיני שמירת נגיעה ודברים כאלה זה מאוד יפה בעיני הם בנות טובות שמכבדות את עצמם בלי קשר לדת רק לגבי שמירת שבת  אני גם רוצה יותר להאמין אני התחברתי לערכים בצורה מאוד מוזרה נגיד איך אחרי כל מה שקרה באיתמר ותמר פוגל דיברה על קירוב בעם ישראל אחרי כל מה שקרה לה זה לא ישבור אותנו כמה שזה נשמע מוזר לא האמנתי אבל מכאן התחברתי לערכים האלה לא הבנתי מי אלה כל האנשים האלה מאיפה כל הנתינה הזאת והכוח הזה

מדהים אותי לראות, איך יותר מהמוות של משפחת פוגל, רועי קליין ואלירז פרץ,

נגע בך העוצמה והגבורה של סביבתם. החיים הגדולים שהם חיים.

ואתה, באיזה שהוא מקום, רוצה להיות חלק מזה.

רוצה לבנות בית כזה.

וזה דבר יפה וגדול.

האנשים שציינת בדברים שלך, לא הפכו להיות גדולים בגלל שיש להם כיפה סרוגה, והם קוראים לעצמם "דתיים לאומיים" ושולחים את הילדים שלהם לבני עקיבא.

הם הפכו לכאלה, בגלל התורה שהם למדו. התורה שבנתה בהם רצון ועוצמות חיים. התורה שנתנה להם כוחות להמשיך לפעול למען עם ישראל.

עד שגם ברגע השבר הנורא שלהם - מה שהכי חשוב להם לומר לאומה, זה - תשחררו את פולארד! אחדות בעם ישראל!

אם רוצים להיות אנשים כאלה...

צריך כל הזמן ללמוד, להעמיק, לברר.

לחיות באטמוספירה רוחנית, שדוחפת אותך לצאת מהקטנות ומענייני היום-יום, ולעסוק בשאלות הגדולות -

מה עם ישראל צריך עכשיו? ומה אני יכול לעשות בשבילו?

אם אני רוצה בית כזה,

אני צריך להתחיל מהיסודות. 

להתחיל ללמוד תורה בעצמי, להיות שייך לאידיאלים האלה בעצמי.

ואז, כשיהיה ברור לי איך אני מתכוון לחיות את חיי, יגיע הזמן לפגוש בחורה ששאיפותיה דומות לשלי.

ככה, בעז"ה, תוכלו להקים בית עם כוחות גדולים להוסיף טוב בעם ישראל.

(לפני כן... אם השאיפות של אחד מבני הזוג לא מבוררות, ונשארות בגדר שאיפה כללית טובה, הן מתמוססות. ואז, במקום להשקיע את כל כוחות החיים בלימוד ובעשייה, עסוקים בחיכוכים פנימיים בתוך הבית - היא תרצה להתקדם בעבודת ה', אתה תגיד לה שהיא קיצונית מדי, ולא לזה התכוונת... וכו' וכו'. 

בכל מקרה, משפחה זו יחידה אורגנית אחת, וצריך מוטיבציה מלאה משני בני הזוג. בשביל זה צריך ללמוד תורה)

אני מתארת לעצמי כמה קשה הצעד הראשון... 

לנחות במכון מאיר, בבית המדרש הגדול ומלא ההמולה, ו... מאיפה מתחילים?

ואיך קרה לי פתאום שאני הולך ללמוד תורה?

(זמן הבנתי שיש לך, אתה מתכוון לשפר פסיכומטרי או משהו כזה...)

אבל תהיה חזק. אמיץ. גיבור.

ותלך על זה.

חודש אלול זה בדיוק הזמן.

http://www.machonmeir.org.il/hebrew/page.asp?id=7

הם מדהימים, וילוו אותך צעד-צעד בלי כפיה ולחץ. באהבה.

אני לא יודע עם יש לי את הכוחות והאומץ ללכת למכון מאיר קשה מאוד לשנות הרגלים נגיד לא רלאות טלוזיה בשבתסתם דוגמא קשה אני גם לא יודע עם אני יכול להתחבר לשאר הדברים שזה המצוות עם התחברתי לערכים של החברה המדהימה הזאת שכל הזמן רק רוצה לתת ולעזור לאנשים ראיתי פעם סרט תפילת נערות [לפני הפינוי מגוש קטיף]איך שהם שרו השם שמע תפילתי אל תסתר פניך ממני ואמרתי לעצמי איזה בנות טובות איזה ערכים איזה אמונה בנות כל כך טובות גם מזה התחברתי ואיך הם שרו השם לא יטוש את עמו זה תפילות יפות מאיפה זה בכלל איפה זה כתוב הדברים האלה חיברו אותי ואז שראיתי איך התקשורת מדברת לאנשים הטובים האלה כאב לי עלהם ורציתי לאמר דברים חיוביים כלפהם

לגבי הפסיכומטרי אני לא יודע הציון לא היה ממש טוב ולא יודע עם ללמוד השנה או שנה הבאה  כי אני כבר בן 23 אולי כי ויתרתי על ההקלות העדפתי לעשות רגיל אני לא יודע עם ללמוד השנה או שנה הבאה או בבר אילן או בעברית מדעי המדינה בבר אילן יש הרבה דתיים שהיייתי רוצה גם להכיר כאלה אני יודע הדתיים הלאומיים לא כופים הם אפילו לא מנסים להחזיר בתשובה הם רק אומרים תהיה בן אדם טוב תמיד רוצים להזמין אנשים ואוהבים את כולם אבל לי קשה מאוד ומלחיץ לשנות הרגלים ומה אני יעשה עם המפשחה וגם עם עצמי אני רוצה להמאין יותר ממה שאני מעבר לערכים אבל קני קצת מבולבל מעבר לכל השאלות שלי היה לי חשוב לאמר שיש אנשים שמעריכים אתכם

גם שמדברים על שירת נשים שאסור אני לא מבין בזה אבל קצת בצבא ובמקומות שעבדתי בכותל בשמירה ראיתי את הדתיים הלאומיים הכי הרבה מכבדים נשים ומתיחסים אלהם בכבוד לעומת מה שקורה במסיבות ומקומות אחרים בחברה שלי שיצא לי ללכת אז שלא יגידיו היה לי  חשוב לאמר את זה

תחליט יום שאתה הולך,ופשוט תלך..תבוא,תראה,תלמד,תברר,תעמיק,תדבר..תרצה ותתחבר-תמשיך תראה איך מתקדמים..

באמת קשה לשנות הרגלים, ובטח הרגלים של כל החיים, לכן עושים את זה לאט לאט ובהדרגה, לא מתחילים לשמור הכל ב"בום", לאט לאט..אבל בשביל זה, צריך רב שיכוון וידריך מה לשמור בהתחלה,מה אח"כ,ומה אח"כ..

כשלומדים על המצוות, על המהות שלהם, הרבה יותר קל לשמור אותם.כשמבינים שהתורה והמצוות ניתנו בשבילנו, בשביל לשנות אותנו,להשפיע עלינו ולעשות אותנו בנ"א יותר טובים,המצוות כבר לא "מציקות" ותוקעות לי את החיים,להיפך,אני שמח לקיים אותם!

למשל, יש מצווה הנקראת "פאה"- אדם שיש לו שדה, כאשר הוא קוצר אותה, הוא צריך להשאיר בפאת השדה,בפינה שלו חלק לעניים.(כמה ואיך הכל מפורט בהלכה..) אז במבט ראשון,למה מה קרה?!שדה שלי,אני זרעתי,השקיתי,חיכיתי עד עכשיו..ועכשיו אני חייב להביא מזה חלק לעניים? אבל כשלומדים ורואים שהמצווה הזאת באה כדי לעשות אותי אדם יותר טוב,לנטוע בי את מידת החסד,העזרה לזולת,האכפתיות,אני שמח לקיים את זה,ו

 אם היה לפניך תיק כ-ב-ד,ניסית להרים וא...בלתי אפשרי כמעט. אבל אחרי דקה מגיע אדם ואומר לך: אייל,התיק הזה מלא יהלומים,זה שלך! אז פתאום התיק לא נהיה הכי כבד בעולם, והרבה יותר קל להרים אותו..כי הוא שלי,ואני רוצה את זה

המקור ל2 השירים האלה הוא ספר תהילים שחיבר דוד המלך,

פרק קב, פסוקים א'-ג': "תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו,ה' שמעה תפילתי,ושוועתי אליך תבוא, אל תסתר  פניך ממני,ביום צר לי"

ובפרק צד' פסוק יד': "כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב"

ואולי אתה מתכוון ל"הדרת נשים",מושג שנולד בעקבות זה שאסור לשמוע שירת נשים,אז נראה כאילו אנחנו מדירים נשים ולא אכפת לנו מהן..אמרת יפה וראית בעצמך,שפשוט לא, התורה ממש לא מדירה נשים,אפשר לראות בהמון מקומות שההיפך הוא הנכון. למה זה קורה? אולי כי כשלא מבינים את הטעמים לאיסור שמיעת נשים,זה נראה כאילו זה מגיע מתוך הדרה,אולי מתוך רצון של אנשים להכפיש ציבור,ואולי סיבה אחרת,אני לא יודע..

המון בהצלחה אחי, אם אתה צריך משהו,מוזמן לפנות בשמחה..

מעריך אותך מאוד!

הכי קל לומר שקשה לשנות הרגלים..

זה פוטר אותנו מכל הקשיים, מכל התהליכים.

יויו2 כתב יפה (יויו! אימצתי את המשל!!)

יש תיק כבד שאתה צריך להרים, ואין לך כוח

עד שבא מישהו שמגלה לך שהתיק הזה מלא יהלומים,

אתה תרים את התיק בקלי קלות,ותרוץ איתו מחייך כל הדרך אל הבנק..

ככה התורה שלנו!

היא נראית תיק כבד, וכמו שאמרת "קשה לשנות הרגלים"

אבל זה לא תיק כזה כבד, זה מלא מצוות מתוקות ומלאכים שתברא בעצמך ממש, ויש בו עוד המון המון המון שמחה והתחדשות..

אז יהיה קשה בהתחלה לא לראות טלויזיה בשבת - 

לאט לאט (כמו גמילה מהתמכרות) יהיה לך קל יותר.

ומתישהוא תרגיש שלא רק שאתה לא רוצה לראות טלויזיה יותר, אלא שיש משהו אחר בלב שלך שנהיה רגוע ושמח, ולא צריך את הטלויזיה, יש איזו שלווה נעימה שממלאת את המקום שלה..

מה גם שערב שבת אצל יהודים עמוס במנהגים כיפים, לא תרגיש בכלל איך עובר הזמן.

[חובה לעשות תהליכים כאלו בליווי של רב!

שישים לב איך אתה מתמודד ולא ייתן לך לרוץ על כל הקופה וליפול מהמעמסה]

המוסריות והאנושיות שאתה כ"כ אוהב בציבור הזה, באים מתוך עשיית דבר ה'!

מתוך לימוד תורה ועשיית מצוות!

אני עם הרבה מחשבות אבל התחברתי לערכים שלכם למוסריות של הבחרה הציונות הדתית לדברים האלה אני לא יודע עם אני יכול להתחבר לשאר הדברים ומצד אחר אני הייתי רוצה להכיר מישהי כזאת דתיה לאומית מאולפנא אבל שאני יוצא לי להיות בעיר ואני רואה כל כך הרבה דתלשים זה מאוד מחליש וואני גם ראיתי את הסרט בת הרב רואים הבת של הרב אבינר למשל ששמעתי עליו או משהו הרב צהר אין לי מושג מי הם בדיוק אבל שמעתי אלהם ורואים את הבנות שלהם שכבר לא דתיות אפילו לא צמות ביום כיפור ולא כשרות וכאילו פתאום עושות חיים אז מה אני יגיד כל אחד צריך להסתכל על עצמו נכון אבל הדברים האלה מאוד מחלישים אותי

אתה יודע מה זה יצר הרע?

זה הקול הפנימי שאומר

"אתה לא יכול, אתה אדם קטן וטיפש, רע לך בחיים, אתה לא יוצלח, אתה לא תצליח, כולם שונאים אותך, הקב"ה שופט אותך בחומרה על כל מה שעשית"

והיצר הזה יודע איך לגרום לנו בכל תחום בחיים לברוח מההצלחה שלנו

גם בלהתקרב לה'!!

יש אנשים שנולדו לבית דתי, והקול הזה גרם להם להרגיש קטנים גם מול התורה ומול הקב"ה

והם החליטו שהם לא מסוגלים להתמודד עם המצוות.

אבל בעצם אנחנו, כל אחד מאיתנו, הוא אלוקים קטן.. מה שנקרא "חלק אלוקה ממעל".

ולכן אנחנו אנשים עם כוחות עצומים ויכולות עצומות.

כמה פעמים חלמת לעשות משהו גדול שאתה אוהב, והקול הזה החליש אותך!!

חודש אלול, זה בדיוק הזמן לחזור בתשובה.

לחזור בתשובה - זה אומר להעיף את הקול הקטן הזה מתוכנו ולומר

"אני יכול, אני מוצלח, יש לי כוחות אדירים, אני אדם טוב, ה' אוהב אותי רק מחכה שאתקרב אליו, אני מסוגל!"

יצר הרע מראה לך את כל אלה שנכשלו בדרך אל הקב"ה -

כי הוא רוצה שתמשיך להגיד לעצמך

"אם הם נכשלו, למה שאני אצליח? זה בטח קשה!"

זה לא קשה!! אתה מסוגל!!

הקב"ה מחכה לך!! לעזור לך להתקרב אליו ולחבק אותך אליו קרוב!!!

הנסיונות שבורא עולם מעמיד כל אדם, לא כי הוא בן של רב או בן של.. מוכר תותים

אדם הוא אדם לא קשור לדרגת אביו.

מה שכן, יש בידו את הבחירה אם לשאוב מבית אביו או לא. וגם אם נראה ש'הבן של הרב' נפל לגמרי

כשיש אהבה בבית, כשיש הורים מחבקים ומכילים.. חוזרים לשם. חוזרים ובגדול..

וכמו שהרבה אמרו לפני.. הסבירו וחיזקו.. אנשים טובים אלו^^ אני מצטרפת לחיזוקיהם ומאחלת הצלחה רבה

בכל אשר תלך!! ומי יתן ותבחר בדרך המובילה אך ורק לטוב, ושנזכה ביחד כל עמ"י לצעוד בשביל הזה.

והכי חשוב--> יהי רצון שתפונק מפי עליון

רק שתדע שמכון מאיר דוגל באהבה ובאמונה.

מז''א?קודם באהבה-קודם לומדים שם לקבל  את האדם שם כמו שהוא ..

ורק אח'''כ מלמדים אמונה.,

המקום ממש מיועד לכל מי שרוצה להקשיב, לשאול ,להתסכל, ללמוד,

אתה ממש לא חייב לחבוש שם כיפה בשביל לשהות שם,הרבה ממי שמלמד שם חזר בתשובה בעצמו והם

בין האנשים היותר חכמים שפגשתי בחיים שלי בלי קשר לדתי או חילוני.

ממש ממליצה לך לקפוץ ולדבר עם מי שמלמד שם יש להם לב לכולם זה מטורף

ברכות והצלחה

לגבי הרב אבינר,אתה יודע כמה בנים ובנות יש לרב אבינר ?(אני מניח שלא מעט) אף אחד מהם לא חזר בשאלה,אלא בת אחת.וראה איזו מגמתיות והעלם,האם הם הדגישו את העובדה הזו ושמו את הלב גם לזה ? האם הם התייחסו לכך שבכתבתם יש רק שניים שלושה רבנים כאשר מספר הרבנים בארץ ישראל נספר בקצת יותר משני ידיים(כמובן בציניות,המספר הוא גדול),אם כן מה העניין להביא סיפור פרטי של שניים שלושה רבנים ? הרי זו לא הנורמה ! ,אך דרך הכתבה לאדם נדמה כיאלו כך היא המציאות המייצגת פחות או יותר עד שיש שיבינו מכתבות כאלו כיאלו כל הבנים של הרבנים חוזרים בשאלה בסוף ח"ו,דבר שהוא הבל גמור(והאמן לי שאינני אומר זאת בהגזמה,יש לי נסיון לגבי האינטראקציה של כתבות כאלו עם אנשים שמלכתחילה היו רוצים לחשוב כך) ואני מאמין שהדבר נכון כלפי הרבנים האחרים שהובאו באותה הכתבה(לא קראתי את כולה,אולם הסתכלתי בשמות הרבנים על העיתון שהביאו הביתה),אינני מכיר אותם לפי מה שאני זוכר.לכן,אל תתן למגמתיות האינטרסית לדכא את רוחך או לצייר לך תמונת מציאות מעוותת.

מכיוון שנגעתי בעניין הזה,אוסיף חלק מתמונת המציאות שלא הופיע שם לדאבון לב כל אדם שרוצה שהתקשורת שהוא צורך תהיה אובייקטיבית.ישנם כ"כ הרבה חוזרים בתשובה,והסיפורים שופכים דיו רב וממלאים מדפים(וניתן למצוא סיפורים אישיים רבים בקלות וכאמור קשת העיסוקים והרקע הקודם של אנשים אלו הוא מכל גווני הקשת),ויש לשאול מדוע ולמה ? התשובה שלי כחוזר בתשובה היא משום שהיהדות היא אמת,כי יש בה תוכן אלוקי ואמיתי ויש בה אור אדיר שכל יהודי בפנימייתו רוצה לחבוק,ועוד ועוד..,את הדברים האלו צריך ללמוד ולהכיר,להחשף לתוכן של היהדות שהיא לא פחות שלך. והאמן לי שהלימוד מתוק במיוחד.על איזה עוד לימוד בעולם ניתן לאמר את זה ? 

בהצלחה רבה אייל !

המטרה של כל מה שרשמתי מעבר לשאלות שתדעו שיש אנשים שמעריכים אתכם הציבור הדתי לאומי באמת מלך הארץ ויש אנשים שיודעים מי אתם אני מאחל לכל החברה שלכם רק טוב לגבי אני לא יודע מה יקרה קשה מאוד לשנות הרגלים והתחברתי גם לערכים נקווה שיהיה בסדר

קודם קישור לשיעור של הרבה שרקי על התשובה

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=16370&cat_id=3815

המשך בראשון שבוע הבא

נכון שקשה לשנות הרגלים, בגלל זה מתחילים במשהו קטן ולאט לאט מפתחים את הרוחניות או מגלים את הרוח שדוחפת הלאה .

חזרה בתשובה זה הרבה יותר מלהתחיל לשמור מצוות. הכרתי מישהי מבית דתי שתמיד הקפידו אבל כמו שהיא אמרה "ואיפה ה'?" והחזרה בתשובה שלה היה לקשר את שמירת המצוות לה'.

לגבי דתל"שים, כמו שהרב שרקי אמר פעם יכולים להיות משברים באמונה, החיים קשים מה לעשות. אבל זה לא אומר שחייב לוותר להפך מתמודדים ומנסים להבין ודוקא מתוך זה אפשר לגלות תכנים עמוקים יותר.

תקרא את זה - (פרק מתוך הספר על אל"מ דרור וינברג)

http://www.srugim.co.il/4479-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%AA%D7%9D-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92-%D7%96%D7%9C?di=1

בתקווה שהקב"ה יכוון דרכך,

ויתן בנו, בכולנו, כוחות אומץ וגבורה לעבוד אותו כמו שצריך, בשמחה.

בהצלחה רבה!

הדברים שכתבו לך למעלה הם נכונים ומסיבות נכונות, אך יתכן שהמלל הרב קצת מלחיץ אותך ומפחיד אותך להתחייב, אז שתדע, שאין שחור ולבן, וכמה שתרצה להתקרב ובאיזה קצב שתרצה זה טוב, ומה שאתה כבר מקיים זה נהדר!!!!!!!!!!!!!!, וגם לא צריך להרחיק עד מכון מאיר, יש שיעורים בכל מקום, תנועה כמו מעיני הישועה מאד מקרבת, ואולי תמצא שם מישהי שגם סקרנית לדעת ולהכיר ותתקדמו ביחד,  חז"ל (חכמנו זכרונם לברכה) אמרו: פתחו לי פתח כחודו של מחט ואפתח לכם פתח כפתחו של אולם,אנחנו צריכים לעשות רק צעדים קטנים והקב"ה כבר יעזור בצעדים הגדולים, בהצלחה.

קשר כזה לא יחזיק מעמד , יש הרבה גירושין.

אני חושב שזה ממש אפשרי.

אולי החבר'ה שמגיבים פה בפורום לא ממש מכירים כאלה זוגות, אבל קחו למשל את שולי מועלם - מתמודדת בבית היהודי שהיא אישה דתייה (עם כיסוי ראש) שהייתה נשואה למפקד בכיר בצה"ל - חילוני.

אני אישית מכיר עוד זוגות רבים, ביניהם שכן שלנו, שעכשיו, אחרי כמה שנים של זוגיות כשהוא חילוני והיא דתייה הוא חזר בתשובה.

אבל בדרך כלל דבר כזה קורה רק אם יש אהבה גדולה שהגיעה במקרה. בחורה דתייה רצינית לא תצא עם חילוני במודע מראש, למרות שיש כל כך הרבה גוונים וסוגים של דתיים, שזה גם כן יכול לקרות, בהחלט.

ונקודה קטנהב למגיבים: אייל לא ביקש עזרה לחזרה בתשובה. הוא שאל שאלה אחרת. כולנו צריכים לחזור בתשובה, וכולנו יודעים כמה זה קשה. על כעס, על שנאה, על צניעות, על גאווה, על לשון הרע, על תורה... אז בואו לא נפיל עליו את החובה לחזור בתשובה מיד, כי זה לא הולך ככה... (למרות שלחזור בתשובה זה כיף גדול..).

ואייל - אל תשכח, כולנו אחים, אם חזרת בתשובה ואם לא. מרגש לקרוא את המכתב שלך.

אולי תמצא בחורה שנמצאת במצב שלך - ותתקרבו לאיטכם? יש בחורות שרוצות להיות דתיות-לאומיות וקשה להן, אבל מבחינת הרצון הפנימי הן כבר עדינות ובעלות מסירות נפש...

האמת אני באמת לא סגור על עצמי כבר כמו שאמרתי התחברתי לערכים לנתינה למוסר אבל זה גם מהתורה כמו שאמרתי עצם העובדה שהדתיים הלאומיים אומרים שכולם טובים גם חילוניים וגם הכל זה רק הוכיח לי כמה מוסריות וערכים יש לאנשים האלה כמו שאמרתי מעבר לשאלות היתה לי מטרה לאמר שיש אנשים שמעריכים אתכם אני קניתי כל מיני ספרים מדברי שיר אני לא יודע עם אני יכול לקיים את המצוות כי אני בן אדם שקשה לו מאוד לשנות הרגלים והתחברתי לנתינה צריך לראות עם יש לשאר הדברים ומשפחה ושינוי וכולה עם אני ישתנה זה יהיה רק לכיוון של הדתי לאומי אבל יהיה קשה מאוד אני באמת בעתיד הייתי רוצה להכיר מישהי כזאת דתייה לאומית אולי מההתיישבות עם הנתינה הזאת האידאלים אני לא שוב יחזור על עצמי ויגיד עוד דברים האמת קרתי על שולי מועלם ואחרי הבנות שלה בכתבה אמרו שזה לא אידאלי כל כך לצאת עם חילוני אולי הם צודקות ,מה שהכי חשוב האמת וקשה לי זה העניין של הדתלשיםש כאילו עכשיום הם נהנים ועוד אני צריך לראות בננות של רבנים כמו הרב צהר בסרט בת הרב שמי דתייה אפילו לא שומרת יום כיפור ועשיו כאילו עושה כיף למרות שדתיים לאומיים זה לא חברה סגורה רואים אותם בקולנוע באוניברסיטה דרך הגב מאוד חכמיים מאוד יצא לי להכיר בכל מקום אז לא מבין נקווה לטוב ותודה על ההסברים

יענו מערכת קולנוע ביתית..

אח שלי.. הפתיחות לא מגיעה מפשרנות, אולי כתבת את זה ופיספסתי. אז סליחה אם כן.

אבל אולי בעיניך ללכת לקולנוע זה לא משהו 'נורא'.. גם בעיני זה לא 'נורא' אבל אולי קצת כן

רק קצת.. שאתה מבין שהעסק בעולם הזה הוא לא לחיות בסרט, אלא אולי בעצם לחיות ת'סרט.

להיות במאים, ליצור סרט של החיים שלנו.

סרט מדהים... שנהנה 'לצפות' בו אחר כך. בהמשך הדורות.

כשנכנסים לעסק הזה שנקרא עולם התורה וסעיפיו, אנחנו מבינים שהתורה היא- תורת חיים

תורה שמעצבת ויוצרת לנו ת'חיים.

משהו כזה. כמו מים. שאי אפשר בלעדיהם כלל. אין לי עוד דרך לתאר מזה תורת חיים כי יותר מהדיבור, זה משהו

שנמצא בפנים.

שמרגישים, חווים, ויוצרים.

ב"הצלחה רבה.

בכלל לא בטוח!!!

כי ליפני שהם חזרו בשאלה הם כן הרגישו מהו עונג של בית יהודי תורני (מלשון תורה...)

ויכול להיות שהם מראים כלפי חוץ שכיף להם אבל בתוכו, בנשמה, בלב הם מרגישים\שות שהחיים שלהם ריקניים והם גם יודעות שיש דין ויש דיין... שבעזרת ד' אחרי 120 שנה הם יגיעו לבית דין של מעלה...

והם מפחדות|דים מזה אולי בלב שלהם...

כי הם יודעים שזה לא בסדר מה שהם עושים!!

בהצלחה רבה!

מקווה שעזרתי...

תהיה חזק!!!

עבודת האדם בעלם הזה הוא עבודת המידות- לשבור את ההרגלים שלנו!!

נכון, זה קשה אבל עם הרבה כח רצון אפשר להצליח בכל מצב!! "אין דבר העומד ביפני הרצון"!!...

ושתדע שה' יתברך אוהב כל יהודי באשר הוא יהודי ורוצה שיתקרב אליו ככל יכולתו!!

ושוב- בהצלחה רבה!!!

וגם אחרי שמתאמצים קצת רואים תוצאות טובות!!! ולא מתחרטים לרגע...!

בהצלחה

מכירה קצת מקרוב

זה מתנגש מלא.. עדיף למנוע

על החילוני זה אולי ישפיע לטובה... אבל על הדתייה? במחילה נכון שטוב ויפה לקרב, אבל לדעתי זה לא בסדר לגשת לקשר קרוב עם אחד שאינו שומר תורה ומצוות...

מנין לניגשת שזה לא ישפיע?

של פער כזה מלכתחילה..

הרעיון של בחורה בשלב דומה לשלך הרבה יותר הגיוני

האידיאלים האלה לא באים מהאוויר,

וגם לא מציונות, או ערכים אוניברסליים.

הם באים מהתורה.

אתה רוצה להנות מהפירות מבלי לנטוע את העץ.

כמובן שברבדים הרוחניים והמוסריים,אין סחר חליפים כמו שמתואר.

את הדברים,מכל מקום אני לא חושב שזה נכון שניקח את השרשור למקום אחר,זה שרשור של מישהו

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.