זה ממש לא אידיאלי!

בד"כ כשמתחתנים אוהבים ולא חושבים על כל הבעיות שבאות אח"כ.

למשל חינוך ילדים, טהרת המשפחה וכו'.

לאיזה חינוך שולחים את הילדים? איך שולחים את הילדים לבית ספר דתי שבוא הוא לומד על שמירת שבת, ואז הוא מגיע הביתה ורואה שאבא מדליק את האור בשבת? למשל...

ולמשל בעניין טהרת המשפחה יש הרבה דברים נורא נורא קשים שאסור לגעת לפעמים וכדו'- ומאוד קשה לשמור אם אתה לא גדלת ככה ומאמין שזו הדרך הנכונה.

בקיצור, זה יוצר המון בעיות.

חוץ מזה שקיימות גם חילוניות ערכיות, ואם אתה רוצה דווקא דתיה כדאי שקודם תתקרב קצת יותר לדת ותבין מה זה דורש ממך...

אני נורא מתחבר לציבור הדתי לאומי נורא כאב לי איך שמדברים אליו בתקשורת וכתבתי פה בכל הפעמים רק דברים חייובים כלפיו תמיד רואים את הבנות האלה של האולפנא בכל מקום מתנדבות בקו לחיים למרות שלא ידעתי מזה מדא נכון יש גם חילוניים עשיתי פסיכומטרי לפני חודש היה בלאגןן איחרתי לכיתה אז מישהי דתיה סתם כזה הציאה לי שוקלד והכל ואתה רואה את הטוב הזה שלהם בעיננים את הנתינה שאלתי אותה מה היא רוצה להיות ישר ידעתי עובדת סוציאלית יש גם חילוניים אבל אני לא יודע איך להסביר את זה?

נגיד ראיתי בחדשות רואים ילדה בת 12 בבת מצווה מארחת ילדים חולים עוד לפני שידעתי מי הילדה ישר ידעתי שהיא שייכת לציבור הדתי לאומי וכך היה

פעם שמרתי בכותל באו אלי אנשים אמרו לי סתם אתה חלק מעם ישראל והזמינו אותי לבית שלהם בקרני שומרון סתם ככה לא באמת הלכתי אבל אנשים כל כך טובים אוהבים את כולם והם אפילו לא מנסים להחזיר בתשובה יגדו רק תהיה אבן אדם טוב אז אני לא מבין לפעמים עם גם המצוות חשובות בעינהם

אמא שלי נגיד ממש לא רוצה ואני מעדיף לא לדבר איתה על הדברים בקטע של הדת והיא אמרה לי גם עם תהיה דתי לאומי לא ירצו כי רוצות בנות מבית אני  אבל זה בעיקר אני קשה מאוד לשנות הרגלים וגם שפתאום אני רואה הרבה דתלשים זה מאוד מחליש אותי כי הם נולדו לזה ורואים סרט בנות של רבנים כמו הרב אבינר מבית אל שלא דתיות כבר ואפילו לא צמות ביום כיפור וזה לא חברה סגורה דתיים לאומיים רואים אותם בכל מקום אוניברסיטה רופאים עורכי דין קולנוע אז זה מחליש מה אני יגיד הדברים האלה מאוד מבלבלים אותי קניתי מלא ספרים מדברי שיר אמרו לי מכון מאיר אבלזה מלחיץ אותי  לא יודע כל כך מה לעשות כי הייתי רוצה להכיר מישהי כזאת של אולפנא של בני עקיבא של האנשים האלה?

פשוט לא רגיל וקשה לקיים את הדברים שלכם בעיני שמירת נגיעה ודברים כאלה זה מאוד יפה בעיני הם בנות טובות שמכבדות את עצמם בלי קשר לדת רק לגבי שמירת שבת  אני גם רוצה יותר להאמין אני התחברתי לערכים בצורה מאוד מוזרה נגיד איך אחרי כל מה שקרה באיתמר ותמר פוגל דיברה על קירוב בעם ישראל אחרי כל מה שקרה לה זה לא ישבור אותנו כמה שזה נשמע מוזר לא האמנתי אבל מכאן התחברתי לערכים האלה לא הבנתי מי אלה כל האנשים האלה מאיפה כל הנתינה הזאת והכוח הזה

מדהים אותי לראות, איך יותר מהמוות של משפחת פוגל, רועי קליין ואלירז פרץ,

נגע בך העוצמה והגבורה של סביבתם. החיים הגדולים שהם חיים.

ואתה, באיזה שהוא מקום, רוצה להיות חלק מזה.

רוצה לבנות בית כזה.

וזה דבר יפה וגדול.

האנשים שציינת בדברים שלך, לא הפכו להיות גדולים בגלל שיש להם כיפה סרוגה, והם קוראים לעצמם "דתיים לאומיים" ושולחים את הילדים שלהם לבני עקיבא.

הם הפכו לכאלה, בגלל התורה שהם למדו. התורה שבנתה בהם רצון ועוצמות חיים. התורה שנתנה להם כוחות להמשיך לפעול למען עם ישראל.

עד שגם ברגע השבר הנורא שלהם - מה שהכי חשוב להם לומר לאומה, זה - תשחררו את פולארד! אחדות בעם ישראל!

אם רוצים להיות אנשים כאלה...

צריך כל הזמן ללמוד, להעמיק, לברר.

לחיות באטמוספירה רוחנית, שדוחפת אותך לצאת מהקטנות ומענייני היום-יום, ולעסוק בשאלות הגדולות -

מה עם ישראל צריך עכשיו? ומה אני יכול לעשות בשבילו?

אם אני רוצה בית כזה,

אני צריך להתחיל מהיסודות. 

להתחיל ללמוד תורה בעצמי, להיות שייך לאידיאלים האלה בעצמי.

ואז, כשיהיה ברור לי איך אני מתכוון לחיות את חיי, יגיע הזמן לפגוש בחורה ששאיפותיה דומות לשלי.

ככה, בעז"ה, תוכלו להקים בית עם כוחות גדולים להוסיף טוב בעם ישראל.

(לפני כן... אם השאיפות של אחד מבני הזוג לא מבוררות, ונשארות בגדר שאיפה כללית טובה, הן מתמוססות. ואז, במקום להשקיע את כל כוחות החיים בלימוד ובעשייה, עסוקים בחיכוכים פנימיים בתוך הבית - היא תרצה להתקדם בעבודת ה', אתה תגיד לה שהיא קיצונית מדי, ולא לזה התכוונת... וכו' וכו'. 

בכל מקרה, משפחה זו יחידה אורגנית אחת, וצריך מוטיבציה מלאה משני בני הזוג. בשביל זה צריך ללמוד תורה)

אני מתארת לעצמי כמה קשה הצעד הראשון... 

לנחות במכון מאיר, בבית המדרש הגדול ומלא ההמולה, ו... מאיפה מתחילים?

ואיך קרה לי פתאום שאני הולך ללמוד תורה?

(זמן הבנתי שיש לך, אתה מתכוון לשפר פסיכומטרי או משהו כזה...)

אבל תהיה חזק. אמיץ. גיבור.

ותלך על זה.

חודש אלול זה בדיוק הזמן.

http://www.machonmeir.org.il/hebrew/page.asp?id=7

הם מדהימים, וילוו אותך צעד-צעד בלי כפיה ולחץ. באהבה.

אני לא יודע עם יש לי את הכוחות והאומץ ללכת למכון מאיר קשה מאוד לשנות הרגלים נגיד לא רלאות טלוזיה בשבתסתם דוגמא קשה אני גם לא יודע עם אני יכול להתחבר לשאר הדברים שזה המצוות עם התחברתי לערכים של החברה המדהימה הזאת שכל הזמן רק רוצה לתת ולעזור לאנשים ראיתי פעם סרט תפילת נערות [לפני הפינוי מגוש קטיף]איך שהם שרו השם שמע תפילתי אל תסתר פניך ממני ואמרתי לעצמי איזה בנות טובות איזה ערכים איזה אמונה בנות כל כך טובות גם מזה התחברתי ואיך הם שרו השם לא יטוש את עמו זה תפילות יפות מאיפה זה בכלל איפה זה כתוב הדברים האלה חיברו אותי ואז שראיתי איך התקשורת מדברת לאנשים הטובים האלה כאב לי עלהם ורציתי לאמר דברים חיוביים כלפהם

לגבי הפסיכומטרי אני לא יודע הציון לא היה ממש טוב ולא יודע עם ללמוד השנה או שנה הבאה  כי אני כבר בן 23 אולי כי ויתרתי על ההקלות העדפתי לעשות רגיל אני לא יודע עם ללמוד השנה או שנה הבאה או בבר אילן או בעברית מדעי המדינה בבר אילן יש הרבה דתיים שהיייתי רוצה גם להכיר כאלה אני יודע הדתיים הלאומיים לא כופים הם אפילו לא מנסים להחזיר בתשובה הם רק אומרים תהיה בן אדם טוב תמיד רוצים להזמין אנשים ואוהבים את כולם אבל לי קשה מאוד ומלחיץ לשנות הרגלים ומה אני יעשה עם המפשחה וגם עם עצמי אני רוצה להמאין יותר ממה שאני מעבר לערכים אבל קני קצת מבולבל מעבר לכל השאלות שלי היה לי חשוב לאמר שיש אנשים שמעריכים אתכם

גם שמדברים על שירת נשים שאסור אני לא מבין בזה אבל קצת בצבא ובמקומות שעבדתי בכותל בשמירה ראיתי את הדתיים הלאומיים הכי הרבה מכבדים נשים ומתיחסים אלהם בכבוד לעומת מה שקורה במסיבות ומקומות אחרים בחברה שלי שיצא לי ללכת אז שלא יגידיו היה לי  חשוב לאמר את זה

תחליט יום שאתה הולך,ופשוט תלך..תבוא,תראה,תלמד,תברר,תעמיק,תדבר..תרצה ותתחבר-תמשיך תראה איך מתקדמים..

באמת קשה לשנות הרגלים, ובטח הרגלים של כל החיים, לכן עושים את זה לאט לאט ובהדרגה, לא מתחילים לשמור הכל ב"בום", לאט לאט..אבל בשביל זה, צריך רב שיכוון וידריך מה לשמור בהתחלה,מה אח"כ,ומה אח"כ..

כשלומדים על המצוות, על המהות שלהם, הרבה יותר קל לשמור אותם.כשמבינים שהתורה והמצוות ניתנו בשבילנו, בשביל לשנות אותנו,להשפיע עלינו ולעשות אותנו בנ"א יותר טובים,המצוות כבר לא "מציקות" ותוקעות לי את החיים,להיפך,אני שמח לקיים אותם!

למשל, יש מצווה הנקראת "פאה"- אדם שיש לו שדה, כאשר הוא קוצר אותה, הוא צריך להשאיר בפאת השדה,בפינה שלו חלק לעניים.(כמה ואיך הכל מפורט בהלכה..) אז במבט ראשון,למה מה קרה?!שדה שלי,אני זרעתי,השקיתי,חיכיתי עד עכשיו..ועכשיו אני חייב להביא מזה חלק לעניים? אבל כשלומדים ורואים שהמצווה הזאת באה כדי לעשות אותי אדם יותר טוב,לנטוע בי את מידת החסד,העזרה לזולת,האכפתיות,אני שמח לקיים את זה,ו

 אם היה לפניך תיק כ-ב-ד,ניסית להרים וא...בלתי אפשרי כמעט. אבל אחרי דקה מגיע אדם ואומר לך: אייל,התיק הזה מלא יהלומים,זה שלך! אז פתאום התיק לא נהיה הכי כבד בעולם, והרבה יותר קל להרים אותו..כי הוא שלי,ואני רוצה את זה

המקור ל2 השירים האלה הוא ספר תהילים שחיבר דוד המלך,

פרק קב, פסוקים א'-ג': "תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו,ה' שמעה תפילתי,ושוועתי אליך תבוא, אל תסתר  פניך ממני,ביום צר לי"

ובפרק צד' פסוק יד': "כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב"

ואולי אתה מתכוון ל"הדרת נשים",מושג שנולד בעקבות זה שאסור לשמוע שירת נשים,אז נראה כאילו אנחנו מדירים נשים ולא אכפת לנו מהן..אמרת יפה וראית בעצמך,שפשוט לא, התורה ממש לא מדירה נשים,אפשר לראות בהמון מקומות שההיפך הוא הנכון. למה זה קורה? אולי כי כשלא מבינים את הטעמים לאיסור שמיעת נשים,זה נראה כאילו זה מגיע מתוך הדרה,אולי מתוך רצון של אנשים להכפיש ציבור,ואולי סיבה אחרת,אני לא יודע..

המון בהצלחה אחי, אם אתה צריך משהו,מוזמן לפנות בשמחה..

מעריך אותך מאוד!

הכי קל לומר שקשה לשנות הרגלים..

זה פוטר אותנו מכל הקשיים, מכל התהליכים.

יויו2 כתב יפה (יויו! אימצתי את המשל!!)

יש תיק כבד שאתה צריך להרים, ואין לך כוח

עד שבא מישהו שמגלה לך שהתיק הזה מלא יהלומים,

אתה תרים את התיק בקלי קלות,ותרוץ איתו מחייך כל הדרך אל הבנק..

ככה התורה שלנו!

היא נראית תיק כבד, וכמו שאמרת "קשה לשנות הרגלים"

אבל זה לא תיק כזה כבד, זה מלא מצוות מתוקות ומלאכים שתברא בעצמך ממש, ויש בו עוד המון המון המון שמחה והתחדשות..

אז יהיה קשה בהתחלה לא לראות טלויזיה בשבת - 

לאט לאט (כמו גמילה מהתמכרות) יהיה לך קל יותר.

ומתישהוא תרגיש שלא רק שאתה לא רוצה לראות טלויזיה יותר, אלא שיש משהו אחר בלב שלך שנהיה רגוע ושמח, ולא צריך את הטלויזיה, יש איזו שלווה נעימה שממלאת את המקום שלה..

מה גם שערב שבת אצל יהודים עמוס במנהגים כיפים, לא תרגיש בכלל איך עובר הזמן.

[חובה לעשות תהליכים כאלו בליווי של רב!

שישים לב איך אתה מתמודד ולא ייתן לך לרוץ על כל הקופה וליפול מהמעמסה]

המוסריות והאנושיות שאתה כ"כ אוהב בציבור הזה, באים מתוך עשיית דבר ה'!

מתוך לימוד תורה ועשיית מצוות!

אני עם הרבה מחשבות אבל התחברתי לערכים שלכם למוסריות של הבחרה הציונות הדתית לדברים האלה אני לא יודע עם אני יכול להתחבר לשאר הדברים ומצד אחר אני הייתי רוצה להכיר מישהי כזאת דתיה לאומית מאולפנא אבל שאני יוצא לי להיות בעיר ואני רואה כל כך הרבה דתלשים זה מאוד מחליש וואני גם ראיתי את הסרט בת הרב רואים הבת של הרב אבינר למשל ששמעתי עליו או משהו הרב צהר אין לי מושג מי הם בדיוק אבל שמעתי אלהם ורואים את הבנות שלהם שכבר לא דתיות אפילו לא צמות ביום כיפור ולא כשרות וכאילו פתאום עושות חיים אז מה אני יגיד כל אחד צריך להסתכל על עצמו נכון אבל הדברים האלה מאוד מחלישים אותי

אתה יודע מה זה יצר הרע?

זה הקול הפנימי שאומר

"אתה לא יכול, אתה אדם קטן וטיפש, רע לך בחיים, אתה לא יוצלח, אתה לא תצליח, כולם שונאים אותך, הקב"ה שופט אותך בחומרה על כל מה שעשית"

והיצר הזה יודע איך לגרום לנו בכל תחום בחיים לברוח מההצלחה שלנו

גם בלהתקרב לה'!!

יש אנשים שנולדו לבית דתי, והקול הזה גרם להם להרגיש קטנים גם מול התורה ומול הקב"ה

והם החליטו שהם לא מסוגלים להתמודד עם המצוות.

אבל בעצם אנחנו, כל אחד מאיתנו, הוא אלוקים קטן.. מה שנקרא "חלק אלוקה ממעל".

ולכן אנחנו אנשים עם כוחות עצומים ויכולות עצומות.

כמה פעמים חלמת לעשות משהו גדול שאתה אוהב, והקול הזה החליש אותך!!

חודש אלול, זה בדיוק הזמן לחזור בתשובה.

לחזור בתשובה - זה אומר להעיף את הקול הקטן הזה מתוכנו ולומר

"אני יכול, אני מוצלח, יש לי כוחות אדירים, אני אדם טוב, ה' אוהב אותי רק מחכה שאתקרב אליו, אני מסוגל!"

יצר הרע מראה לך את כל אלה שנכשלו בדרך אל הקב"ה -

כי הוא רוצה שתמשיך להגיד לעצמך

"אם הם נכשלו, למה שאני אצליח? זה בטח קשה!"

זה לא קשה!! אתה מסוגל!!

הקב"ה מחכה לך!! לעזור לך להתקרב אליו ולחבק אותך אליו קרוב!!!

הנסיונות שבורא עולם מעמיד כל אדם, לא כי הוא בן של רב או בן של.. מוכר תותים

אדם הוא אדם לא קשור לדרגת אביו.

מה שכן, יש בידו את הבחירה אם לשאוב מבית אביו או לא. וגם אם נראה ש'הבן של הרב' נפל לגמרי

כשיש אהבה בבית, כשיש הורים מחבקים ומכילים.. חוזרים לשם. חוזרים ובגדול..

וכמו שהרבה אמרו לפני.. הסבירו וחיזקו.. אנשים טובים אלו^^ אני מצטרפת לחיזוקיהם ומאחלת הצלחה רבה

בכל אשר תלך!! ומי יתן ותבחר בדרך המובילה אך ורק לטוב, ושנזכה ביחד כל עמ"י לצעוד בשביל הזה.

והכי חשוב--> יהי רצון שתפונק מפי עליון

רק שתדע שמכון מאיר דוגל באהבה ובאמונה.

מז''א?קודם באהבה-קודם לומדים שם לקבל  את האדם שם כמו שהוא ..

ורק אח'''כ מלמדים אמונה.,

המקום ממש מיועד לכל מי שרוצה להקשיב, לשאול ,להתסכל, ללמוד,

אתה ממש לא חייב לחבוש שם כיפה בשביל לשהות שם,הרבה ממי שמלמד שם חזר בתשובה בעצמו והם

בין האנשים היותר חכמים שפגשתי בחיים שלי בלי קשר לדתי או חילוני.

ממש ממליצה לך לקפוץ ולדבר עם מי שמלמד שם יש להם לב לכולם זה מטורף

ברכות והצלחה

לגבי הרב אבינר,אתה יודע כמה בנים ובנות יש לרב אבינר ?(אני מניח שלא מעט) אף אחד מהם לא חזר בשאלה,אלא בת אחת.וראה איזו מגמתיות והעלם,האם הם הדגישו את העובדה הזו ושמו את הלב גם לזה ? האם הם התייחסו לכך שבכתבתם יש רק שניים שלושה רבנים כאשר מספר הרבנים בארץ ישראל נספר בקצת יותר משני ידיים(כמובן בציניות,המספר הוא גדול),אם כן מה העניין להביא סיפור פרטי של שניים שלושה רבנים ? הרי זו לא הנורמה ! ,אך דרך הכתבה לאדם נדמה כיאלו כך היא המציאות המייצגת פחות או יותר עד שיש שיבינו מכתבות כאלו כיאלו כל הבנים של הרבנים חוזרים בשאלה בסוף ח"ו,דבר שהוא הבל גמור(והאמן לי שאינני אומר זאת בהגזמה,יש לי נסיון לגבי האינטראקציה של כתבות כאלו עם אנשים שמלכתחילה היו רוצים לחשוב כך) ואני מאמין שהדבר נכון כלפי הרבנים האחרים שהובאו באותה הכתבה(לא קראתי את כולה,אולם הסתכלתי בשמות הרבנים על העיתון שהביאו הביתה),אינני מכיר אותם לפי מה שאני זוכר.לכן,אל תתן למגמתיות האינטרסית לדכא את רוחך או לצייר לך תמונת מציאות מעוותת.

מכיוון שנגעתי בעניין הזה,אוסיף חלק מתמונת המציאות שלא הופיע שם לדאבון לב כל אדם שרוצה שהתקשורת שהוא צורך תהיה אובייקטיבית.ישנם כ"כ הרבה חוזרים בתשובה,והסיפורים שופכים דיו רב וממלאים מדפים(וניתן למצוא סיפורים אישיים רבים בקלות וכאמור קשת העיסוקים והרקע הקודם של אנשים אלו הוא מכל גווני הקשת),ויש לשאול מדוע ולמה ? התשובה שלי כחוזר בתשובה היא משום שהיהדות היא אמת,כי יש בה תוכן אלוקי ואמיתי ויש בה אור אדיר שכל יהודי בפנימייתו רוצה לחבוק,ועוד ועוד..,את הדברים האלו צריך ללמוד ולהכיר,להחשף לתוכן של היהדות שהיא לא פחות שלך. והאמן לי שהלימוד מתוק במיוחד.על איזה עוד לימוד בעולם ניתן לאמר את זה ? 

בהצלחה רבה אייל !

המטרה של כל מה שרשמתי מעבר לשאלות שתדעו שיש אנשים שמעריכים אתכם הציבור הדתי לאומי באמת מלך הארץ ויש אנשים שיודעים מי אתם אני מאחל לכל החברה שלכם רק טוב לגבי אני לא יודע מה יקרה קשה מאוד לשנות הרגלים והתחברתי גם לערכים נקווה שיהיה בסדר

קודם קישור לשיעור של הרבה שרקי על התשובה

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=16370&cat_id=3815

המשך בראשון שבוע הבא

נכון שקשה לשנות הרגלים, בגלל זה מתחילים במשהו קטן ולאט לאט מפתחים את הרוחניות או מגלים את הרוח שדוחפת הלאה .

חזרה בתשובה זה הרבה יותר מלהתחיל לשמור מצוות. הכרתי מישהי מבית דתי שתמיד הקפידו אבל כמו שהיא אמרה "ואיפה ה'?" והחזרה בתשובה שלה היה לקשר את שמירת המצוות לה'.

לגבי דתל"שים, כמו שהרב שרקי אמר פעם יכולים להיות משברים באמונה, החיים קשים מה לעשות. אבל זה לא אומר שחייב לוותר להפך מתמודדים ומנסים להבין ודוקא מתוך זה אפשר לגלות תכנים עמוקים יותר.

תקרא את זה - (פרק מתוך הספר על אל"מ דרור וינברג)

http://www.srugim.co.il/4479-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%AA%D7%9D-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92-%D7%96%D7%9C?di=1

בתקווה שהקב"ה יכוון דרכך,

ויתן בנו, בכולנו, כוחות אומץ וגבורה לעבוד אותו כמו שצריך, בשמחה.

בהצלחה רבה!

הדברים שכתבו לך למעלה הם נכונים ומסיבות נכונות, אך יתכן שהמלל הרב קצת מלחיץ אותך ומפחיד אותך להתחייב, אז שתדע, שאין שחור ולבן, וכמה שתרצה להתקרב ובאיזה קצב שתרצה זה טוב, ומה שאתה כבר מקיים זה נהדר!!!!!!!!!!!!!!, וגם לא צריך להרחיק עד מכון מאיר, יש שיעורים בכל מקום, תנועה כמו מעיני הישועה מאד מקרבת, ואולי תמצא שם מישהי שגם סקרנית לדעת ולהכיר ותתקדמו ביחד,  חז"ל (חכמנו זכרונם לברכה) אמרו: פתחו לי פתח כחודו של מחט ואפתח לכם פתח כפתחו של אולם,אנחנו צריכים לעשות רק צעדים קטנים והקב"ה כבר יעזור בצעדים הגדולים, בהצלחה.

קשר כזה לא יחזיק מעמד , יש הרבה גירושין.

אני חושב שזה ממש אפשרי.

אולי החבר'ה שמגיבים פה בפורום לא ממש מכירים כאלה זוגות, אבל קחו למשל את שולי מועלם - מתמודדת בבית היהודי שהיא אישה דתייה (עם כיסוי ראש) שהייתה נשואה למפקד בכיר בצה"ל - חילוני.

אני אישית מכיר עוד זוגות רבים, ביניהם שכן שלנו, שעכשיו, אחרי כמה שנים של זוגיות כשהוא חילוני והיא דתייה הוא חזר בתשובה.

אבל בדרך כלל דבר כזה קורה רק אם יש אהבה גדולה שהגיעה במקרה. בחורה דתייה רצינית לא תצא עם חילוני במודע מראש, למרות שיש כל כך הרבה גוונים וסוגים של דתיים, שזה גם כן יכול לקרות, בהחלט.

ונקודה קטנהב למגיבים: אייל לא ביקש עזרה לחזרה בתשובה. הוא שאל שאלה אחרת. כולנו צריכים לחזור בתשובה, וכולנו יודעים כמה זה קשה. על כעס, על שנאה, על צניעות, על גאווה, על לשון הרע, על תורה... אז בואו לא נפיל עליו את החובה לחזור בתשובה מיד, כי זה לא הולך ככה... (למרות שלחזור בתשובה זה כיף גדול..).

ואייל - אל תשכח, כולנו אחים, אם חזרת בתשובה ואם לא. מרגש לקרוא את המכתב שלך.

אולי תמצא בחורה שנמצאת במצב שלך - ותתקרבו לאיטכם? יש בחורות שרוצות להיות דתיות-לאומיות וקשה להן, אבל מבחינת הרצון הפנימי הן כבר עדינות ובעלות מסירות נפש...

האמת אני באמת לא סגור על עצמי כבר כמו שאמרתי התחברתי לערכים לנתינה למוסר אבל זה גם מהתורה כמו שאמרתי עצם העובדה שהדתיים הלאומיים אומרים שכולם טובים גם חילוניים וגם הכל זה רק הוכיח לי כמה מוסריות וערכים יש לאנשים האלה כמו שאמרתי מעבר לשאלות היתה לי מטרה לאמר שיש אנשים שמעריכים אתכם אני קניתי כל מיני ספרים מדברי שיר אני לא יודע עם אני יכול לקיים את המצוות כי אני בן אדם שקשה לו מאוד לשנות הרגלים והתחברתי לנתינה צריך לראות עם יש לשאר הדברים ומשפחה ושינוי וכולה עם אני ישתנה זה יהיה רק לכיוון של הדתי לאומי אבל יהיה קשה מאוד אני באמת בעתיד הייתי רוצה להכיר מישהי כזאת דתייה לאומית אולי מההתיישבות עם הנתינה הזאת האידאלים אני לא שוב יחזור על עצמי ויגיד עוד דברים האמת קרתי על שולי מועלם ואחרי הבנות שלה בכתבה אמרו שזה לא אידאלי כל כך לצאת עם חילוני אולי הם צודקות ,מה שהכי חשוב האמת וקשה לי זה העניין של הדתלשיםש כאילו עכשיום הם נהנים ועוד אני צריך לראות בננות של רבנים כמו הרב צהר בסרט בת הרב שמי דתייה אפילו לא שומרת יום כיפור ועשיו כאילו עושה כיף למרות שדתיים לאומיים זה לא חברה סגורה רואים אותם בקולנוע באוניברסיטה דרך הגב מאוד חכמיים מאוד יצא לי להכיר בכל מקום אז לא מבין נקווה לטוב ותודה על ההסברים

יענו מערכת קולנוע ביתית..

אח שלי.. הפתיחות לא מגיעה מפשרנות, אולי כתבת את זה ופיספסתי. אז סליחה אם כן.

אבל אולי בעיניך ללכת לקולנוע זה לא משהו 'נורא'.. גם בעיני זה לא 'נורא' אבל אולי קצת כן

רק קצת.. שאתה מבין שהעסק בעולם הזה הוא לא לחיות בסרט, אלא אולי בעצם לחיות ת'סרט.

להיות במאים, ליצור סרט של החיים שלנו.

סרט מדהים... שנהנה 'לצפות' בו אחר כך. בהמשך הדורות.

כשנכנסים לעסק הזה שנקרא עולם התורה וסעיפיו, אנחנו מבינים שהתורה היא- תורת חיים

תורה שמעצבת ויוצרת לנו ת'חיים.

משהו כזה. כמו מים. שאי אפשר בלעדיהם כלל. אין לי עוד דרך לתאר מזה תורת חיים כי יותר מהדיבור, זה משהו

שנמצא בפנים.

שמרגישים, חווים, ויוצרים.

ב"הצלחה רבה.

בכלל לא בטוח!!!

כי ליפני שהם חזרו בשאלה הם כן הרגישו מהו עונג של בית יהודי תורני (מלשון תורה...)

ויכול להיות שהם מראים כלפי חוץ שכיף להם אבל בתוכו, בנשמה, בלב הם מרגישים\שות שהחיים שלהם ריקניים והם גם יודעות שיש דין ויש דיין... שבעזרת ד' אחרי 120 שנה הם יגיעו לבית דין של מעלה...

והם מפחדות|דים מזה אולי בלב שלהם...

כי הם יודעים שזה לא בסדר מה שהם עושים!!

בהצלחה רבה!

מקווה שעזרתי...

תהיה חזק!!!

עבודת האדם בעלם הזה הוא עבודת המידות- לשבור את ההרגלים שלנו!!

נכון, זה קשה אבל עם הרבה כח רצון אפשר להצליח בכל מצב!! "אין דבר העומד ביפני הרצון"!!...

ושתדע שה' יתברך אוהב כל יהודי באשר הוא יהודי ורוצה שיתקרב אליו ככל יכולתו!!

ושוב- בהצלחה רבה!!!

מכירה קצת מקרוב

זה מתנגש מלא.. עדיף למנוע

על החילוני זה אולי ישפיע לטובה... אבל על הדתייה? במחילה נכון שטוב ויפה לקרב, אבל לדעתי זה לא בסדר לגשת לקשר קרוב עם אחד שאינו שומר תורה ומצוות...

מנין לניגשת שזה לא ישפיע?

של פער כזה מלכתחילה..

הרעיון של בחורה בשלב דומה לשלך הרבה יותר הגיוני

האידיאלים האלה לא באים מהאוויר,

וגם לא מציונות, או ערכים אוניברסליים.

הם באים מהתורה.

אתה רוצה להנות מהפירות מבלי לנטוע את העץ.

כמובן שברבדים הרוחניים והמוסריים,אין סחר חליפים כמו שמתואר.

את הדברים,מכל מקום אני לא חושב שזה נכון שניקח את השרשור למקום אחר,זה שרשור של מישהו

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

אם מישהו רואה ומרגיש בנוח והוא נזהר בהתאם, למה לא?

אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.

אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.

האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.

אבל

כמה מהם הם מסורתיים?

עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.

זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.

לצורך העניין,

מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.

השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.

א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.

ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.

אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

אין לי משהו חכם לומר

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

ר' שרשור תובנות:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

וזה פחות או יותר מה שרציתי להגיד כאן.

אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.

פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.

והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.

האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?

מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?

איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?

האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?

האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?

מה שאני מנסה להגיד -

בכל קשר יהיו פערים.

כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.

הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.

בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו שמאלני קיצוני ..

אמרת 180

אבל אם הוא מצביע לבנט בסדר שיהיה מה נעשה

זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית

מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות

אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.

הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.

גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.

לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.

עד פה..

מי שרוצה לחלק שטחים לא נסתדר

אני דווקא כן אסתדר, אבל זה בסדר גמור, כל אחד הגבולות האדומים שלו.

אולי בעיניהם זה דומה להשקפה אחרת,

זה שמישהו בוחר מסיבות אידיאולוגיות להימנע ממוצרים מן החי וכו'.

יש צמחונים שחשוב להם להקים בית צמחוני ולחנך הלאה את ילדיהם,

ויש כאלו שמוכנים להרים בית שאיננו צמחוני, אך מכבד את בחירתו.

אישית זה לא משהו שפסלתי עליו - אבל זכור לי מקרה שמישהו שתריע בפני מראש שהוא צמחוני.

מי יודע, אולי היה לו קשר לפני זה שנפל סביב הסוגיה הזו, ולכן הוא רצה לוודא שמי שהוא יוצא איתה מסוגלת להכיל ולכבד את זה.

אני שאלתי אותו אם הוא צופה שביתו העתידי יהיה כזה - כלומר, האם הוא מצפה ממני להיות צמחונית ולגדל ככה ילדים,

והוא אמר שלא, אז יצאנו.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

כמו בעבר, פנים מול פנים מבלי שישפטו אותו בקשר למניעים שלו, אז דברים היו אחרת. אבל אפליקציות של היכרויות מנקזות לתוכן את כל אלה שממילא אין להם מה להציע ופונים לכל אחת באשר היא. גם "בחוץ" וגם באפליקציה מסתכלים עליך בחשדנות (בעיקר על המראה שלך כמדד לרצון לקשר) ולרוב לא תקבל תגובה. ככה שזה לא גרם לנזק משמעותי. הרחוב נשאר נקי מכל אלה שלא יודעים מה הם מחפשים ונהנים מהריגוש.