זה ממש לא אידיאלי!

בד"כ כשמתחתנים אוהבים ולא חושבים על כל הבעיות שבאות אח"כ.

למשל חינוך ילדים, טהרת המשפחה וכו'.

לאיזה חינוך שולחים את הילדים? איך שולחים את הילדים לבית ספר דתי שבוא הוא לומד על שמירת שבת, ואז הוא מגיע הביתה ורואה שאבא מדליק את האור בשבת? למשל...

ולמשל בעניין טהרת המשפחה יש הרבה דברים נורא נורא קשים שאסור לגעת לפעמים וכדו'- ומאוד קשה לשמור אם אתה לא גדלת ככה ומאמין שזו הדרך הנכונה.

בקיצור, זה יוצר המון בעיות.

חוץ מזה שקיימות גם חילוניות ערכיות, ואם אתה רוצה דווקא דתיה כדאי שקודם תתקרב קצת יותר לדת ותבין מה זה דורש ממך...

אני נורא מתחבר לציבור הדתי לאומי נורא כאב לי איך שמדברים אליו בתקשורת וכתבתי פה בכל הפעמים רק דברים חייובים כלפיו תמיד רואים את הבנות האלה של האולפנא בכל מקום מתנדבות בקו לחיים למרות שלא ידעתי מזה מדא נכון יש גם חילוניים עשיתי פסיכומטרי לפני חודש היה בלאגןן איחרתי לכיתה אז מישהי דתיה סתם כזה הציאה לי שוקלד והכל ואתה רואה את הטוב הזה שלהם בעיננים את הנתינה שאלתי אותה מה היא רוצה להיות ישר ידעתי עובדת סוציאלית יש גם חילוניים אבל אני לא יודע איך להסביר את זה?

נגיד ראיתי בחדשות רואים ילדה בת 12 בבת מצווה מארחת ילדים חולים עוד לפני שידעתי מי הילדה ישר ידעתי שהיא שייכת לציבור הדתי לאומי וכך היה

פעם שמרתי בכותל באו אלי אנשים אמרו לי סתם אתה חלק מעם ישראל והזמינו אותי לבית שלהם בקרני שומרון סתם ככה לא באמת הלכתי אבל אנשים כל כך טובים אוהבים את כולם והם אפילו לא מנסים להחזיר בתשובה יגדו רק תהיה אבן אדם טוב אז אני לא מבין לפעמים עם גם המצוות חשובות בעינהם

אמא שלי נגיד ממש לא רוצה ואני מעדיף לא לדבר איתה על הדברים בקטע של הדת והיא אמרה לי גם עם תהיה דתי לאומי לא ירצו כי רוצות בנות מבית אני  אבל זה בעיקר אני קשה מאוד לשנות הרגלים וגם שפתאום אני רואה הרבה דתלשים זה מאוד מחליש אותי כי הם נולדו לזה ורואים סרט בנות של רבנים כמו הרב אבינר מבית אל שלא דתיות כבר ואפילו לא צמות ביום כיפור וזה לא חברה סגורה דתיים לאומיים רואים אותם בכל מקום אוניברסיטה רופאים עורכי דין קולנוע אז זה מחליש מה אני יגיד הדברים האלה מאוד מבלבלים אותי קניתי מלא ספרים מדברי שיר אמרו לי מכון מאיר אבלזה מלחיץ אותי  לא יודע כל כך מה לעשות כי הייתי רוצה להכיר מישהי כזאת של אולפנא של בני עקיבא של האנשים האלה?

פשוט לא רגיל וקשה לקיים את הדברים שלכם בעיני שמירת נגיעה ודברים כאלה זה מאוד יפה בעיני הם בנות טובות שמכבדות את עצמם בלי קשר לדת רק לגבי שמירת שבת  אני גם רוצה יותר להאמין אני התחברתי לערכים בצורה מאוד מוזרה נגיד איך אחרי כל מה שקרה באיתמר ותמר פוגל דיברה על קירוב בעם ישראל אחרי כל מה שקרה לה זה לא ישבור אותנו כמה שזה נשמע מוזר לא האמנתי אבל מכאן התחברתי לערכים האלה לא הבנתי מי אלה כל האנשים האלה מאיפה כל הנתינה הזאת והכוח הזה

מדהים אותי לראות, איך יותר מהמוות של משפחת פוגל, רועי קליין ואלירז פרץ,

נגע בך העוצמה והגבורה של סביבתם. החיים הגדולים שהם חיים.

ואתה, באיזה שהוא מקום, רוצה להיות חלק מזה.

רוצה לבנות בית כזה.

וזה דבר יפה וגדול.

האנשים שציינת בדברים שלך, לא הפכו להיות גדולים בגלל שיש להם כיפה סרוגה, והם קוראים לעצמם "דתיים לאומיים" ושולחים את הילדים שלהם לבני עקיבא.

הם הפכו לכאלה, בגלל התורה שהם למדו. התורה שבנתה בהם רצון ועוצמות חיים. התורה שנתנה להם כוחות להמשיך לפעול למען עם ישראל.

עד שגם ברגע השבר הנורא שלהם - מה שהכי חשוב להם לומר לאומה, זה - תשחררו את פולארד! אחדות בעם ישראל!

אם רוצים להיות אנשים כאלה...

צריך כל הזמן ללמוד, להעמיק, לברר.

לחיות באטמוספירה רוחנית, שדוחפת אותך לצאת מהקטנות ומענייני היום-יום, ולעסוק בשאלות הגדולות -

מה עם ישראל צריך עכשיו? ומה אני יכול לעשות בשבילו?

אם אני רוצה בית כזה,

אני צריך להתחיל מהיסודות. 

להתחיל ללמוד תורה בעצמי, להיות שייך לאידיאלים האלה בעצמי.

ואז, כשיהיה ברור לי איך אני מתכוון לחיות את חיי, יגיע הזמן לפגוש בחורה ששאיפותיה דומות לשלי.

ככה, בעז"ה, תוכלו להקים בית עם כוחות גדולים להוסיף טוב בעם ישראל.

(לפני כן... אם השאיפות של אחד מבני הזוג לא מבוררות, ונשארות בגדר שאיפה כללית טובה, הן מתמוססות. ואז, במקום להשקיע את כל כוחות החיים בלימוד ובעשייה, עסוקים בחיכוכים פנימיים בתוך הבית - היא תרצה להתקדם בעבודת ה', אתה תגיד לה שהיא קיצונית מדי, ולא לזה התכוונת... וכו' וכו'. 

בכל מקרה, משפחה זו יחידה אורגנית אחת, וצריך מוטיבציה מלאה משני בני הזוג. בשביל זה צריך ללמוד תורה)

אני מתארת לעצמי כמה קשה הצעד הראשון... 

לנחות במכון מאיר, בבית המדרש הגדול ומלא ההמולה, ו... מאיפה מתחילים?

ואיך קרה לי פתאום שאני הולך ללמוד תורה?

(זמן הבנתי שיש לך, אתה מתכוון לשפר פסיכומטרי או משהו כזה...)

אבל תהיה חזק. אמיץ. גיבור.

ותלך על זה.

חודש אלול זה בדיוק הזמן.

http://www.machonmeir.org.il/hebrew/page.asp?id=7

הם מדהימים, וילוו אותך צעד-צעד בלי כפיה ולחץ. באהבה.

אני לא יודע עם יש לי את הכוחות והאומץ ללכת למכון מאיר קשה מאוד לשנות הרגלים נגיד לא רלאות טלוזיה בשבתסתם דוגמא קשה אני גם לא יודע עם אני יכול להתחבר לשאר הדברים שזה המצוות עם התחברתי לערכים של החברה המדהימה הזאת שכל הזמן רק רוצה לתת ולעזור לאנשים ראיתי פעם סרט תפילת נערות [לפני הפינוי מגוש קטיף]איך שהם שרו השם שמע תפילתי אל תסתר פניך ממני ואמרתי לעצמי איזה בנות טובות איזה ערכים איזה אמונה בנות כל כך טובות גם מזה התחברתי ואיך הם שרו השם לא יטוש את עמו זה תפילות יפות מאיפה זה בכלל איפה זה כתוב הדברים האלה חיברו אותי ואז שראיתי איך התקשורת מדברת לאנשים הטובים האלה כאב לי עלהם ורציתי לאמר דברים חיוביים כלפהם

לגבי הפסיכומטרי אני לא יודע הציון לא היה ממש טוב ולא יודע עם ללמוד השנה או שנה הבאה  כי אני כבר בן 23 אולי כי ויתרתי על ההקלות העדפתי לעשות רגיל אני לא יודע עם ללמוד השנה או שנה הבאה או בבר אילן או בעברית מדעי המדינה בבר אילן יש הרבה דתיים שהיייתי רוצה גם להכיר כאלה אני יודע הדתיים הלאומיים לא כופים הם אפילו לא מנסים להחזיר בתשובה הם רק אומרים תהיה בן אדם טוב תמיד רוצים להזמין אנשים ואוהבים את כולם אבל לי קשה מאוד ומלחיץ לשנות הרגלים ומה אני יעשה עם המפשחה וגם עם עצמי אני רוצה להמאין יותר ממה שאני מעבר לערכים אבל קני קצת מבולבל מעבר לכל השאלות שלי היה לי חשוב לאמר שיש אנשים שמעריכים אתכם

גם שמדברים על שירת נשים שאסור אני לא מבין בזה אבל קצת בצבא ובמקומות שעבדתי בכותל בשמירה ראיתי את הדתיים הלאומיים הכי הרבה מכבדים נשים ומתיחסים אלהם בכבוד לעומת מה שקורה במסיבות ומקומות אחרים בחברה שלי שיצא לי ללכת אז שלא יגידיו היה לי  חשוב לאמר את זה

תחליט יום שאתה הולך,ופשוט תלך..תבוא,תראה,תלמד,תברר,תעמיק,תדבר..תרצה ותתחבר-תמשיך תראה איך מתקדמים..

באמת קשה לשנות הרגלים, ובטח הרגלים של כל החיים, לכן עושים את זה לאט לאט ובהדרגה, לא מתחילים לשמור הכל ב"בום", לאט לאט..אבל בשביל זה, צריך רב שיכוון וידריך מה לשמור בהתחלה,מה אח"כ,ומה אח"כ..

כשלומדים על המצוות, על המהות שלהם, הרבה יותר קל לשמור אותם.כשמבינים שהתורה והמצוות ניתנו בשבילנו, בשביל לשנות אותנו,להשפיע עלינו ולעשות אותנו בנ"א יותר טובים,המצוות כבר לא "מציקות" ותוקעות לי את החיים,להיפך,אני שמח לקיים אותם!

למשל, יש מצווה הנקראת "פאה"- אדם שיש לו שדה, כאשר הוא קוצר אותה, הוא צריך להשאיר בפאת השדה,בפינה שלו חלק לעניים.(כמה ואיך הכל מפורט בהלכה..) אז במבט ראשון,למה מה קרה?!שדה שלי,אני זרעתי,השקיתי,חיכיתי עד עכשיו..ועכשיו אני חייב להביא מזה חלק לעניים? אבל כשלומדים ורואים שהמצווה הזאת באה כדי לעשות אותי אדם יותר טוב,לנטוע בי את מידת החסד,העזרה לזולת,האכפתיות,אני שמח לקיים את זה,ו

 אם היה לפניך תיק כ-ב-ד,ניסית להרים וא...בלתי אפשרי כמעט. אבל אחרי דקה מגיע אדם ואומר לך: אייל,התיק הזה מלא יהלומים,זה שלך! אז פתאום התיק לא נהיה הכי כבד בעולם, והרבה יותר קל להרים אותו..כי הוא שלי,ואני רוצה את זה

המקור ל2 השירים האלה הוא ספר תהילים שחיבר דוד המלך,

פרק קב, פסוקים א'-ג': "תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו,ה' שמעה תפילתי,ושוועתי אליך תבוא, אל תסתר  פניך ממני,ביום צר לי"

ובפרק צד' פסוק יד': "כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב"

ואולי אתה מתכוון ל"הדרת נשים",מושג שנולד בעקבות זה שאסור לשמוע שירת נשים,אז נראה כאילו אנחנו מדירים נשים ולא אכפת לנו מהן..אמרת יפה וראית בעצמך,שפשוט לא, התורה ממש לא מדירה נשים,אפשר לראות בהמון מקומות שההיפך הוא הנכון. למה זה קורה? אולי כי כשלא מבינים את הטעמים לאיסור שמיעת נשים,זה נראה כאילו זה מגיע מתוך הדרה,אולי מתוך רצון של אנשים להכפיש ציבור,ואולי סיבה אחרת,אני לא יודע..

המון בהצלחה אחי, אם אתה צריך משהו,מוזמן לפנות בשמחה..

מעריך אותך מאוד!

הכי קל לומר שקשה לשנות הרגלים..

זה פוטר אותנו מכל הקשיים, מכל התהליכים.

יויו2 כתב יפה (יויו! אימצתי את המשל!!)

יש תיק כבד שאתה צריך להרים, ואין לך כוח

עד שבא מישהו שמגלה לך שהתיק הזה מלא יהלומים,

אתה תרים את התיק בקלי קלות,ותרוץ איתו מחייך כל הדרך אל הבנק..

ככה התורה שלנו!

היא נראית תיק כבד, וכמו שאמרת "קשה לשנות הרגלים"

אבל זה לא תיק כזה כבד, זה מלא מצוות מתוקות ומלאכים שתברא בעצמך ממש, ויש בו עוד המון המון המון שמחה והתחדשות..

אז יהיה קשה בהתחלה לא לראות טלויזיה בשבת - 

לאט לאט (כמו גמילה מהתמכרות) יהיה לך קל יותר.

ומתישהוא תרגיש שלא רק שאתה לא רוצה לראות טלויזיה יותר, אלא שיש משהו אחר בלב שלך שנהיה רגוע ושמח, ולא צריך את הטלויזיה, יש איזו שלווה נעימה שממלאת את המקום שלה..

מה גם שערב שבת אצל יהודים עמוס במנהגים כיפים, לא תרגיש בכלל איך עובר הזמן.

[חובה לעשות תהליכים כאלו בליווי של רב!

שישים לב איך אתה מתמודד ולא ייתן לך לרוץ על כל הקופה וליפול מהמעמסה]

המוסריות והאנושיות שאתה כ"כ אוהב בציבור הזה, באים מתוך עשיית דבר ה'!

מתוך לימוד תורה ועשיית מצוות!

אני עם הרבה מחשבות אבל התחברתי לערכים שלכם למוסריות של הבחרה הציונות הדתית לדברים האלה אני לא יודע עם אני יכול להתחבר לשאר הדברים ומצד אחר אני הייתי רוצה להכיר מישהי כזאת דתיה לאומית מאולפנא אבל שאני יוצא לי להיות בעיר ואני רואה כל כך הרבה דתלשים זה מאוד מחליש וואני גם ראיתי את הסרט בת הרב רואים הבת של הרב אבינר למשל ששמעתי עליו או משהו הרב צהר אין לי מושג מי הם בדיוק אבל שמעתי אלהם ורואים את הבנות שלהם שכבר לא דתיות אפילו לא צמות ביום כיפור ולא כשרות וכאילו פתאום עושות חיים אז מה אני יגיד כל אחד צריך להסתכל על עצמו נכון אבל הדברים האלה מאוד מחלישים אותי

אתה יודע מה זה יצר הרע?

זה הקול הפנימי שאומר

"אתה לא יכול, אתה אדם קטן וטיפש, רע לך בחיים, אתה לא יוצלח, אתה לא תצליח, כולם שונאים אותך, הקב"ה שופט אותך בחומרה על כל מה שעשית"

והיצר הזה יודע איך לגרום לנו בכל תחום בחיים לברוח מההצלחה שלנו

גם בלהתקרב לה'!!

יש אנשים שנולדו לבית דתי, והקול הזה גרם להם להרגיש קטנים גם מול התורה ומול הקב"ה

והם החליטו שהם לא מסוגלים להתמודד עם המצוות.

אבל בעצם אנחנו, כל אחד מאיתנו, הוא אלוקים קטן.. מה שנקרא "חלק אלוקה ממעל".

ולכן אנחנו אנשים עם כוחות עצומים ויכולות עצומות.

כמה פעמים חלמת לעשות משהו גדול שאתה אוהב, והקול הזה החליש אותך!!

חודש אלול, זה בדיוק הזמן לחזור בתשובה.

לחזור בתשובה - זה אומר להעיף את הקול הקטן הזה מתוכנו ולומר

"אני יכול, אני מוצלח, יש לי כוחות אדירים, אני אדם טוב, ה' אוהב אותי רק מחכה שאתקרב אליו, אני מסוגל!"

יצר הרע מראה לך את כל אלה שנכשלו בדרך אל הקב"ה -

כי הוא רוצה שתמשיך להגיד לעצמך

"אם הם נכשלו, למה שאני אצליח? זה בטח קשה!"

זה לא קשה!! אתה מסוגל!!

הקב"ה מחכה לך!! לעזור לך להתקרב אליו ולחבק אותך אליו קרוב!!!

הנסיונות שבורא עולם מעמיד כל אדם, לא כי הוא בן של רב או בן של.. מוכר תותים

אדם הוא אדם לא קשור לדרגת אביו.

מה שכן, יש בידו את הבחירה אם לשאוב מבית אביו או לא. וגם אם נראה ש'הבן של הרב' נפל לגמרי

כשיש אהבה בבית, כשיש הורים מחבקים ומכילים.. חוזרים לשם. חוזרים ובגדול..

וכמו שהרבה אמרו לפני.. הסבירו וחיזקו.. אנשים טובים אלו^^ אני מצטרפת לחיזוקיהם ומאחלת הצלחה רבה

בכל אשר תלך!! ומי יתן ותבחר בדרך המובילה אך ורק לטוב, ושנזכה ביחד כל עמ"י לצעוד בשביל הזה.

והכי חשוב--> יהי רצון שתפונק מפי עליון

רק שתדע שמכון מאיר דוגל באהבה ובאמונה.

מז''א?קודם באהבה-קודם לומדים שם לקבל  את האדם שם כמו שהוא ..

ורק אח'''כ מלמדים אמונה.,

המקום ממש מיועד לכל מי שרוצה להקשיב, לשאול ,להתסכל, ללמוד,

אתה ממש לא חייב לחבוש שם כיפה בשביל לשהות שם,הרבה ממי שמלמד שם חזר בתשובה בעצמו והם

בין האנשים היותר חכמים שפגשתי בחיים שלי בלי קשר לדתי או חילוני.

ממש ממליצה לך לקפוץ ולדבר עם מי שמלמד שם יש להם לב לכולם זה מטורף

ברכות והצלחה

לגבי הרב אבינר,אתה יודע כמה בנים ובנות יש לרב אבינר ?(אני מניח שלא מעט) אף אחד מהם לא חזר בשאלה,אלא בת אחת.וראה איזו מגמתיות והעלם,האם הם הדגישו את העובדה הזו ושמו את הלב גם לזה ? האם הם התייחסו לכך שבכתבתם יש רק שניים שלושה רבנים כאשר מספר הרבנים בארץ ישראל נספר בקצת יותר משני ידיים(כמובן בציניות,המספר הוא גדול),אם כן מה העניין להביא סיפור פרטי של שניים שלושה רבנים ? הרי זו לא הנורמה ! ,אך דרך הכתבה לאדם נדמה כיאלו כך היא המציאות המייצגת פחות או יותר עד שיש שיבינו מכתבות כאלו כיאלו כל הבנים של הרבנים חוזרים בשאלה בסוף ח"ו,דבר שהוא הבל גמור(והאמן לי שאינני אומר זאת בהגזמה,יש לי נסיון לגבי האינטראקציה של כתבות כאלו עם אנשים שמלכתחילה היו רוצים לחשוב כך) ואני מאמין שהדבר נכון כלפי הרבנים האחרים שהובאו באותה הכתבה(לא קראתי את כולה,אולם הסתכלתי בשמות הרבנים על העיתון שהביאו הביתה),אינני מכיר אותם לפי מה שאני זוכר.לכן,אל תתן למגמתיות האינטרסית לדכא את רוחך או לצייר לך תמונת מציאות מעוותת.

מכיוון שנגעתי בעניין הזה,אוסיף חלק מתמונת המציאות שלא הופיע שם לדאבון לב כל אדם שרוצה שהתקשורת שהוא צורך תהיה אובייקטיבית.ישנם כ"כ הרבה חוזרים בתשובה,והסיפורים שופכים דיו רב וממלאים מדפים(וניתן למצוא סיפורים אישיים רבים בקלות וכאמור קשת העיסוקים והרקע הקודם של אנשים אלו הוא מכל גווני הקשת),ויש לשאול מדוע ולמה ? התשובה שלי כחוזר בתשובה היא משום שהיהדות היא אמת,כי יש בה תוכן אלוקי ואמיתי ויש בה אור אדיר שכל יהודי בפנימייתו רוצה לחבוק,ועוד ועוד..,את הדברים האלו צריך ללמוד ולהכיר,להחשף לתוכן של היהדות שהיא לא פחות שלך. והאמן לי שהלימוד מתוק במיוחד.על איזה עוד לימוד בעולם ניתן לאמר את זה ? 

בהצלחה רבה אייל !

המטרה של כל מה שרשמתי מעבר לשאלות שתדעו שיש אנשים שמעריכים אתכם הציבור הדתי לאומי באמת מלך הארץ ויש אנשים שיודעים מי אתם אני מאחל לכל החברה שלכם רק טוב לגבי אני לא יודע מה יקרה קשה מאוד לשנות הרגלים והתחברתי גם לערכים נקווה שיהיה בסדר

קודם קישור לשיעור של הרבה שרקי על התשובה

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=16370&cat_id=3815

המשך בראשון שבוע הבא

נכון שקשה לשנות הרגלים, בגלל זה מתחילים במשהו קטן ולאט לאט מפתחים את הרוחניות או מגלים את הרוח שדוחפת הלאה .

חזרה בתשובה זה הרבה יותר מלהתחיל לשמור מצוות. הכרתי מישהי מבית דתי שתמיד הקפידו אבל כמו שהיא אמרה "ואיפה ה'?" והחזרה בתשובה שלה היה לקשר את שמירת המצוות לה'.

לגבי דתל"שים, כמו שהרב שרקי אמר פעם יכולים להיות משברים באמונה, החיים קשים מה לעשות. אבל זה לא אומר שחייב לוותר להפך מתמודדים ומנסים להבין ודוקא מתוך זה אפשר לגלות תכנים עמוקים יותר.

תקרא את זה - (פרק מתוך הספר על אל"מ דרור וינברג)

http://www.srugim.co.il/4479-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%AA%D7%9D-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92-%D7%96%D7%9C?di=1

בתקווה שהקב"ה יכוון דרכך,

ויתן בנו, בכולנו, כוחות אומץ וגבורה לעבוד אותו כמו שצריך, בשמחה.

בהצלחה רבה!

הדברים שכתבו לך למעלה הם נכונים ומסיבות נכונות, אך יתכן שהמלל הרב קצת מלחיץ אותך ומפחיד אותך להתחייב, אז שתדע, שאין שחור ולבן, וכמה שתרצה להתקרב ובאיזה קצב שתרצה זה טוב, ומה שאתה כבר מקיים זה נהדר!!!!!!!!!!!!!!, וגם לא צריך להרחיק עד מכון מאיר, יש שיעורים בכל מקום, תנועה כמו מעיני הישועה מאד מקרבת, ואולי תמצא שם מישהי שגם סקרנית לדעת ולהכיר ותתקדמו ביחד,  חז"ל (חכמנו זכרונם לברכה) אמרו: פתחו לי פתח כחודו של מחט ואפתח לכם פתח כפתחו של אולם,אנחנו צריכים לעשות רק צעדים קטנים והקב"ה כבר יעזור בצעדים הגדולים, בהצלחה.

קשר כזה לא יחזיק מעמד , יש הרבה גירושין.

אני חושב שזה ממש אפשרי.

אולי החבר'ה שמגיבים פה בפורום לא ממש מכירים כאלה זוגות, אבל קחו למשל את שולי מועלם - מתמודדת בבית היהודי שהיא אישה דתייה (עם כיסוי ראש) שהייתה נשואה למפקד בכיר בצה"ל - חילוני.

אני אישית מכיר עוד זוגות רבים, ביניהם שכן שלנו, שעכשיו, אחרי כמה שנים של זוגיות כשהוא חילוני והיא דתייה הוא חזר בתשובה.

אבל בדרך כלל דבר כזה קורה רק אם יש אהבה גדולה שהגיעה במקרה. בחורה דתייה רצינית לא תצא עם חילוני במודע מראש, למרות שיש כל כך הרבה גוונים וסוגים של דתיים, שזה גם כן יכול לקרות, בהחלט.

ונקודה קטנהב למגיבים: אייל לא ביקש עזרה לחזרה בתשובה. הוא שאל שאלה אחרת. כולנו צריכים לחזור בתשובה, וכולנו יודעים כמה זה קשה. על כעס, על שנאה, על צניעות, על גאווה, על לשון הרע, על תורה... אז בואו לא נפיל עליו את החובה לחזור בתשובה מיד, כי זה לא הולך ככה... (למרות שלחזור בתשובה זה כיף גדול..).

ואייל - אל תשכח, כולנו אחים, אם חזרת בתשובה ואם לא. מרגש לקרוא את המכתב שלך.

אולי תמצא בחורה שנמצאת במצב שלך - ותתקרבו לאיטכם? יש בחורות שרוצות להיות דתיות-לאומיות וקשה להן, אבל מבחינת הרצון הפנימי הן כבר עדינות ובעלות מסירות נפש...

האמת אני באמת לא סגור על עצמי כבר כמו שאמרתי התחברתי לערכים לנתינה למוסר אבל זה גם מהתורה כמו שאמרתי עצם העובדה שהדתיים הלאומיים אומרים שכולם טובים גם חילוניים וגם הכל זה רק הוכיח לי כמה מוסריות וערכים יש לאנשים האלה כמו שאמרתי מעבר לשאלות היתה לי מטרה לאמר שיש אנשים שמעריכים אתכם אני קניתי כל מיני ספרים מדברי שיר אני לא יודע עם אני יכול לקיים את המצוות כי אני בן אדם שקשה לו מאוד לשנות הרגלים והתחברתי לנתינה צריך לראות עם יש לשאר הדברים ומשפחה ושינוי וכולה עם אני ישתנה זה יהיה רק לכיוון של הדתי לאומי אבל יהיה קשה מאוד אני באמת בעתיד הייתי רוצה להכיר מישהי כזאת דתייה לאומית אולי מההתיישבות עם הנתינה הזאת האידאלים אני לא שוב יחזור על עצמי ויגיד עוד דברים האמת קרתי על שולי מועלם ואחרי הבנות שלה בכתבה אמרו שזה לא אידאלי כל כך לצאת עם חילוני אולי הם צודקות ,מה שהכי חשוב האמת וקשה לי זה העניין של הדתלשיםש כאילו עכשיום הם נהנים ועוד אני צריך לראות בננות של רבנים כמו הרב צהר בסרט בת הרב שמי דתייה אפילו לא שומרת יום כיפור ועשיו כאילו עושה כיף למרות שדתיים לאומיים זה לא חברה סגורה רואים אותם בקולנוע באוניברסיטה דרך הגב מאוד חכמיים מאוד יצא לי להכיר בכל מקום אז לא מבין נקווה לטוב ותודה על ההסברים

יענו מערכת קולנוע ביתית..

אח שלי.. הפתיחות לא מגיעה מפשרנות, אולי כתבת את זה ופיספסתי. אז סליחה אם כן.

אבל אולי בעיניך ללכת לקולנוע זה לא משהו 'נורא'.. גם בעיני זה לא 'נורא' אבל אולי קצת כן

רק קצת.. שאתה מבין שהעסק בעולם הזה הוא לא לחיות בסרט, אלא אולי בעצם לחיות ת'סרט.

להיות במאים, ליצור סרט של החיים שלנו.

סרט מדהים... שנהנה 'לצפות' בו אחר כך. בהמשך הדורות.

כשנכנסים לעסק הזה שנקרא עולם התורה וסעיפיו, אנחנו מבינים שהתורה היא- תורת חיים

תורה שמעצבת ויוצרת לנו ת'חיים.

משהו כזה. כמו מים. שאי אפשר בלעדיהם כלל. אין לי עוד דרך לתאר מזה תורת חיים כי יותר מהדיבור, זה משהו

שנמצא בפנים.

שמרגישים, חווים, ויוצרים.

ב"הצלחה רבה.

בכלל לא בטוח!!!

כי ליפני שהם חזרו בשאלה הם כן הרגישו מהו עונג של בית יהודי תורני (מלשון תורה...)

ויכול להיות שהם מראים כלפי חוץ שכיף להם אבל בתוכו, בנשמה, בלב הם מרגישים\שות שהחיים שלהם ריקניים והם גם יודעות שיש דין ויש דיין... שבעזרת ד' אחרי 120 שנה הם יגיעו לבית דין של מעלה...

והם מפחדות|דים מזה אולי בלב שלהם...

כי הם יודעים שזה לא בסדר מה שהם עושים!!

בהצלחה רבה!

מקווה שעזרתי...

תהיה חזק!!!

עבודת האדם בעלם הזה הוא עבודת המידות- לשבור את ההרגלים שלנו!!

נכון, זה קשה אבל עם הרבה כח רצון אפשר להצליח בכל מצב!! "אין דבר העומד ביפני הרצון"!!...

ושתדע שה' יתברך אוהב כל יהודי באשר הוא יהודי ורוצה שיתקרב אליו ככל יכולתו!!

ושוב- בהצלחה רבה!!!

וגם אחרי שמתאמצים קצת רואים תוצאות טובות!!! ולא מתחרטים לרגע...!

בהצלחה

מכירה קצת מקרוב

זה מתנגש מלא.. עדיף למנוע

על החילוני זה אולי ישפיע לטובה... אבל על הדתייה? במחילה נכון שטוב ויפה לקרב, אבל לדעתי זה לא בסדר לגשת לקשר קרוב עם אחד שאינו שומר תורה ומצוות...

מנין לניגשת שזה לא ישפיע?

של פער כזה מלכתחילה..

הרעיון של בחורה בשלב דומה לשלך הרבה יותר הגיוני

האידיאלים האלה לא באים מהאוויר,

וגם לא מציונות, או ערכים אוניברסליים.

הם באים מהתורה.

אתה רוצה להנות מהפירות מבלי לנטוע את העץ.

כמובן שברבדים הרוחניים והמוסריים,אין סחר חליפים כמו שמתואר.

את הדברים,מכל מקום אני לא חושב שזה נכון שניקח את השרשור למקום אחר,זה שרשור של מישהו

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

זה לא חוסר נשיות ולא חוסר טיפוח

זה סגנון שאוהב את הטבעי והפשוט

(גם אני לא מתאפרת/ לק/ ביגוד פשוט/ לא עוקבת אחרי כל שערה בפנים)

לא חושבת שזה בר שינוי משמעותי

וגם אם היא תעשה שינוי

זה כנראה יהיה עם מחיר אישי גבוה

כמובן לא חייבים להתחבר לסגנון הזה

עניין של טעם 

מידי.  

משיכה ואסתטיקה הן חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים, ובטח כשהמטרה היא קשר רציני ("שאישתי תהיה מטופחת").

בהמשך, כאשר הקשר יתהדק מאוד, ויהיו שיחות נפש עמוקות ושיתוף דברים מאוד אישיים, גם על דברים לא נעימים וכשלונות שהיו לכל אחד באופן טבעי בחיים, תוכל להעלות את הרצון שלך ליותר טיפוח מצידה. 
 

לא שזה יכול לשנות אופי, אבל לנסות אפשר - גם אשתי לא מתאפרת, וציפורניים עושה רק עם לק רגיל (שמחזיק בקושי יומיים…) ולא ג'ל, באירועים מיוחדים.

סגנון לבוש זה גם עניין של אופי, אבל גם עניין של מודעות.  ליתר דיוק - ייתכן ומדובר בחוסר מודעות. בגלל המקום והסביבה בו היא גדלה והתבגרה, סביבה מאוד שונה מזו שלך.  

כאן אני יכול להעיד על עצמי, שנישואים הביאו לשינוי ושיפור בסגנון הלבוש שלי, בזכות אשתי.  באנו כל אחד מסביבה שונה מאוד - היא עירונית, אני מהמושב, בן להורים פשוטים, אבא חקלאי, אמא מורה, באתי מבית מאוד מאוד פשוט . 

זה נושא רגיש בעיניי, לא כדאי לגעת, רק אחרי נישואים\ קרוב לחתונה

אם זה חשוב לך.

ההרגשה שלך לגיטימית.

אבל אם אתה רוצה לסדר את המחשבות שלת בנושא, כדאי שתחשוב על הנקודות הבאות:

איך נראות הנשים במשפחה שלך וככה תופס כנורמלי?

מה זה בשבילך "נשיות"?

עד כמה זה תחום רחב, או שאתה מצפה למראה מאוד ספציפי כל השאר בקטוגריית "מוזנח"?

אתה מודע לצדדים השלילים בהתעסקות במראה חיצוני ותחזוק מראה קבוע של בגדים מעוצבים, לק ג'ל ואיפור? (כמות הזמן, הכסף והאנרגיה המוחית זה דורש בהחלט יכולה להתבטא באופי ובסדר העדיפויות של בנות מסוימות.)

קראת לזה "פער" בינכם, אתה בעצמך משקיע בנראות שלך ברמה דומה למה שאתה מצפה ממנה?

בסופו של דבר, זה נושא שבהחלט יכול לפגוע בקשר עד פרדה.

אם תציף את זה מולה יכולות לקרות שתי תגובות קצה: א- היא תרגיש חוסר ביטחון עצמי ורצון לרצות אותך שלא טבעי לה ולא באמת יחזיק הרבה בטווח הרחוק. ב- היא תיעלב ותיפגע מעצם ההערה כי זה נושא מאוד אישי.

אתה מכיר אותה ויודע לאיזה צד היא עלולה לנטות. לפני שאתה פונה אליה כדאי שתברר את הנושא אצלך.

מבין את כל מה שאמרתם כאן. באמת.

אבל הנקודה שמדברים על דברים כאלה רק לפני או אחרי נישואין לא באמת תעזור לי. כי כשאני רואה שיער בפנים של מי שאני יוצא איתה לא גורם לי להמשיך שוב ולהיפגש.

וברור לי שיש בעיסוק בחיצוניות דברים שליליים, ואני אפילו מעריך אותה שזה לא מעניין אותה ברמה הזו, אבל עם זאת מאוד חשוב לי שיהיה טיפוח ברמה מסוימת, שיהיה לי נעים להיות איתה וללכת איתה ברחוב (אני קצת מקצין, יודע.)

נכתבות באופן אישי, מתוך אורח החיים וההשקפה הדתית של הכותבים.  

מכיוון שיש כאן מגוון גדול של אורחות חיים, דרגות שונות של השקפה דתית, נורמלי שהתגובות יהיו במנעד מגוון מבחינת באיזה שלב של קרבה אפשר לדבר על רצונות שלך בטיפוח הגופני והלבוש של בת הזוג - כולל דעות שיש מקום לדבר על זה רק אחרי הנישואים.  

בפגישה בצורה כללית ואישית שאתה אדם שחשוב לו מאוד טיפוח וחוסר טיפוח יכול להפריע לך(תבליע את זה בשיחה) ונראה מה היא תעשה עם זה..

פער שכדאי לברר אותו כבר עכשיו

בצורה כנה נעימה ומכבדת

לא רק בשביל שהיא אולי תעשה שינוי

אלא בעיקר שהיא תדע על הפער

וגם היא תחליט אם זה מתאים לה או לא

מתאים גם בתחילת הקשר, אפילו משפטים סתמיים על זה שאתה אוהב יופי וטיפוח, וסדר וניקיון זה משהו שממש חשוב לך (ללכת סחור סחור) וככה היא תוכל להבין מעצמה, ואם יתאים לה היא תתאים את עצמה ותטפח את עצמה טיפה יותר.

ואם זה הסגנון שלה, הפשוט והטבעי יותר, אז קח בחשבון שזה מה יש...

יש לי חברה בסגנון ספורטיבי יותר, וכשיצאה עם בעלה הוא אמר לה בתחילת הקשר שהוא אחד שאוהב אלגנטיות באופן כללי, ומאז היא התלבשה בסגנון יותר אלגנטי.

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.

(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..

אין קשר לדעתי.

יש זוגות שלא שומרים צניעות ואהבה משגשגת שם

ויש הפוך לגמרי

אני כן חושב שיש קשר בין צניעות ושמירת ההלכה לבגידות וכו'

לדעתי זה מפחית משמעותית את זה

ובסוף.

לא בגלל זה ולא בגלל זה שומרים צניעות

אלא בגלל שזאת ההלכה.

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?