הלוואי עלי, שהייתי בדימונה לא היה לי שום בעיה.

יש מאפיות יש קניון צמוד לבית(טוב נו, סוג של..) שהיה בו כל מה שרציתי..

הבעיה שעברתי לישוב קטנטן שבמכולת שלו אין יותר מדיי דברים..

באסה..

מקווה שהיא תואהב אתזה..

מכיר את הסיפור "תבלין של שבת"?

למקרה שלא, אצטט, (קיים בכמה גרסאות, זאת הראשונה שעלתה בגוגל)

היה היה פעם קיסר גדול ועשיר וקראו לו אנטונינוס ולאנטונינוס היה הכל, כסף וזהב ומשחקים ויהלומים. בקיצור, כל מה שרצה היה לו, כי הוא היה קיסר. אבל מה, התחיל לשעמם לו נורא והוא לא ידע מה לעשות. שעמם לו ושעמם לו והוא היה עצוב מאוד.

היועצים שלו רצו לשמח אותו ומה לא הביאו לו? הביאו לו פילים שרקדו פסדובלה ושרו ביידיש, הביאו לו דובים שרקדו ולס עם ג'ירפות, הביאו לו קופים שאכלו בננות עם הקליפה, הביאו לו את הליצנים הכי מצחיקים בעולם,  אבל הוא המשיך להיות עצוב ומשועמם.

עד שבא אליו אחד היועצים שלו ואמר לו – לך לציפורי, גר שם רבי יהודה הנשיא, הוא חכם גדול ובודאי לא תשתעמם בחברתו.

ציווה אנטונינוס לרתום את מרכבת המסע שלו עם שנים עשר הסוסים המהירים ביותר בממלכה והתחילו לדהור. אחרי מסע ארוך ביבשה ובים הגיעו לקראת שבת לביתו של רבי יהודה הנשיא. ירד אנטונינוס בכבודו ובעצמו ודפק על דלת ביתו של רבי יהודה הנשיא. בתו של רבי יהודה הנשיא פתחה את הדלת ונסוגה בבהלה. הקיסר, לא פחות ולא יותר, הקיסר שהכירה את דיוקנו ממטבעות הכסף של הממלכה עמד בפתח ביתם. היא רצה בבהלה לאביה. יצא רבי יהודה הנשיא, ראה את הקיסר והזמינו להיכנס לביתו. אנטונינוס התפלא שרבי יהודה הנשיא אינו משתחווה בפניו. אך סלח לו, כי אמר בליבו - חכם זה ודאי יודע מה הוא עושה. נכנס אנטונינוס וראה את כל בני המשפחה סביב שולחן השבת. הנרות דולקים, יין על השולחן חלות ומאכלים רבים.

הזמין רבי יהודה הנשיא את הקיסר לסעודת השבת. טעם הקיסר מהמרק – אהה, איזה טעם נפלא אמר לעצמו, -  מימי לא טעמתי מרק נפלא שכזה, אכל מהאורז מקציצות הבשר, מכרעי התרנגולת, מהממולאים, מהחצילים, מהסלט המצוין, שתה מים זכים והמשיך לאכול עוד קצת מן הקציצות ומן המרק ומן הדגים הצלויים. אה איזה טעם! איזה טעם! אמר הקיסר - רבי יהודה הנשיא, למען האמת, מעולם לא אכלתי מאכלים טעימים כל כך. אבקשך להכין לי ליום שלישי שוב מטעמים כאלה. אמר הקיסר ונפרד מרבי יהודה הנשיא.

כבר ביום ראשון החלו בני ביתו של רבי יהודה הנשיא לשקוד על הכנת הארוחה ליום שלישי לכבודו של הקיסר אנטונינוס. קנו את הבשר המשובח ביותר, את הירקות והקמח והתחילו בבישולים.

ביום שלישי בשעה היעודה, הגיעה פמלייתו של הקיסר לביתו של רבי יהודה הנשיא. נכנס הקיסר והתיישב ליד השולחן העמוס לעייפה במאכלים והתחיל לאכול. טעם מן המרק - מוזר אמר לעצמו -  אין זה אותו טעם של המרק הראשון שאכלתי. טעם מן הקציצות -  אין אלו אותן הקציצות, ומן הדגים אותו דבר, ללא טעם -  מה קורה כאן? שאל את רבי יהודה הנשיא. - כשבאתי אליך ללא הודעה מוקדמת בערב שבת השולחן היה ערוך והמאכלים היו טעימים כל כך ואילו עכשיו משהו חסר, אין זה אותו הדבר.

נכון, אמר רבי יהודה הנשיא, זה בגלל התבלין החסר.

איזה תבלין חסר? על מה אתה מדבר? זעם הקיסר. – כן, אמר רבי יהודה הנשיא - אז היה לנו את התבלין, אבל היום אי אפשר להשיג את התבלין הזה.

- מה פירוש אי אפשר? התרתח אנטונינוס. - אני הקיסר! אני אשיג לך כל תבלין שתבקש.

- אבל, אמר רבי יהודה הנשיא, תבלין זה אינו בטווח השגה, הוא שייך רק ליום השבת.

 – מה זאת אומרת? אני לא מבין? זעם הקיסר.

- כשבאת בשבת, אמר רבי יהודה הנשיא - על השולחן שרתה אווירת השבת, השקט השלווה והאור המיוחד של השבת. כל אלה, הם התבלין המיוחד, השייך רק לשבת.

זה לא הטעם באמת,

זאת האווירה

אני בטוח שהיא תאהב

אם לא את הטעם, היא בטוח תאהב את ההשקעה

אשריה שזכתה בבעל כזה!

בעזהי"ת.

וטיפ קטן על נשים:

בד"כ מה שחשוב לנו זה ההשקעה, פחות התוצאות...

בעזהי"ת.

שאנשים תמיד מסתבכים בלקרוא לי.. כי מה יגידו, ילדה? אני לא נראית ילדה.. מה יגידו, גברת? אני גם לא נראית גברת! בחורה\נערה זה לא הולך טוב...

אז שלשום במעיין הכנתי פסטה, והיתה איזה אישה אחת שחשבה שאני שמה יותר מדי פסטה בסיר, אז היא צעקה אליי כזה: "גברת, ילדה, נערה, בחורה!!! אל  תשימי כ"כ הרבה!!!"

ואני נקרעתי לה

לא לפנות אלייך בפחות מ"גברת, ילדה, בחורה, נערה"

אני מכירה את המצב הזה, יכולים לקרוא לי ביום אחד "גברת" ומיד אח"כ "ילדה"... ויש את האלה שבכלל מדלגים על זה עם איזה "מאמי"

(אבל לא תמיד האמינו שאני חייל, היה יותר הגיוני לחשוב שמדובר בתחפושת).

ההרגשה בטח נפלאה כשמישהו קורא לך "חייל", לא?

ברגע שאתה נראה יותר מחמש עשרה- אפשר לקרוא לך "הלו! גבר!"

או "אחי"

בעזהי"ת.

פעם בטעות אמרתי למישהו (מכאן, מעניין אם אתה זוכר! ) "חמוד", בתור קריאה..

וזה היה בתקופה שקראתי לכולם ככה... D:

זה מה שנקרא הצתה מאוחרת

לק"י

לא שהייתי רוצה להיות נהגת אוטובוס, אבל היא נהנית מזה- טוב שהיא עושה את זה.

אזמה אם היא גברת?! או נערה, אשה, ילדה..

אחרת יהיו נהגות גם באוטבוס

עומדת ברחוב, גברים ערסים... את יודעת... והם הסתכלו  על מודעת פרסומת כזו בספקנות רבה... ואז אחד אמר "הי! תראו למטה... כתוב שיש מעונות... לעזאזל!!" הוא החוויר "חבר'ה!" לחש  "זה נראה רציני" והתעלף.

החבר'ה לא טיפלו בו בכלל... הם פשוט דהרו למשרדים של אגד...

בהיסטריה מוחלטת...

אולי היו ולא ראית?

ואגב נסעתי בצפון עם נהגת והופתעתי לטובה ולא היה טייס אטומטי

איזה כיף לאשתך!!

כל פעם משתפרים...

להבא- תשאל פה לפני שאתה מתכיל להכין

יש פה כמה גברים שמבינים בקינוחים ויעזרו לך לנווט...

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני