אישתי מתחילה לעבוד מחר והערב היתה צריכה ללכת לפגישה,
אז היה לי זמן לבד ורציתי להפתיע אותה עם קינוח טעים
(אני יחסית טוב בקינוחים שוקלדים וגלידות אבל מהסוג של מה שהכנתי לא עשיתי אפעם)
ויצא ממש ממש לא משהו...
מבואס...
אישתי מתחילה לעבוד מחר והערב היתה צריכה ללכת לפגישה,
אז היה לי זמן לבד ורציתי להפתיע אותה עם קינוח טעים
(אני יחסית טוב בקינוחים שוקלדים וגלידות אבל מהסוג של מה שהכנתי לא עשיתי אפעם)
ויצא ממש ממש לא משהו...
מבואס...
-משה ר-הלוואי עלי, שהייתי בדימונה לא היה לי שום בעיה.
יש מאפיות יש קניון צמוד לבית(טוב נו, סוג של..) שהיה בו כל מה שרציתי..
הבעיה שעברתי לישוב קטנטן שבמכולת שלו אין יותר מדיי דברים..
באסה..
מקווה שהיא תואהב אתזה..
-משה ר-מכיר את הסיפור "תבלין של שבת"?
למקרה שלא, אצטט, (קיים בכמה גרסאות, זאת הראשונה שעלתה בגוגל)
היה היה פעם קיסר גדול ועשיר וקראו לו אנטונינוס ולאנטונינוס היה הכל, כסף וזהב ומשחקים ויהלומים. בקיצור, כל מה שרצה היה לו, כי הוא היה קיסר. אבל מה, התחיל לשעמם לו נורא והוא לא ידע מה לעשות. שעמם לו ושעמם לו והוא היה עצוב מאוד.
היועצים שלו רצו לשמח אותו ומה לא הביאו לו? הביאו לו פילים שרקדו פסדובלה ושרו ביידיש, הביאו לו דובים שרקדו ולס עם ג'ירפות, הביאו לו קופים שאכלו בננות עם הקליפה, הביאו לו את הליצנים הכי מצחיקים בעולם, אבל הוא המשיך להיות עצוב ומשועמם.
עד שבא אליו אחד היועצים שלו ואמר לו – לך לציפורי, גר שם רבי יהודה הנשיא, הוא חכם גדול ובודאי לא תשתעמם בחברתו.
ציווה אנטונינוס לרתום את מרכבת המסע שלו עם שנים עשר הסוסים המהירים ביותר בממלכה והתחילו לדהור. אחרי מסע ארוך ביבשה ובים הגיעו לקראת שבת לביתו של רבי יהודה הנשיא. ירד אנטונינוס בכבודו ובעצמו ודפק על דלת ביתו של רבי יהודה הנשיא. בתו של רבי יהודה הנשיא פתחה את הדלת ונסוגה בבהלה. הקיסר, לא פחות ולא יותר, הקיסר שהכירה את דיוקנו ממטבעות הכסף של הממלכה עמד בפתח ביתם. היא רצה בבהלה לאביה. יצא רבי יהודה הנשיא, ראה את הקיסר והזמינו להיכנס לביתו. אנטונינוס התפלא שרבי יהודה הנשיא אינו משתחווה בפניו. אך סלח לו, כי אמר בליבו - חכם זה ודאי יודע מה הוא עושה. נכנס אנטונינוס וראה את כל בני המשפחה סביב שולחן השבת. הנרות דולקים, יין על השולחן חלות ומאכלים רבים.
הזמין רבי יהודה הנשיא את הקיסר לסעודת השבת. טעם הקיסר מהמרק – אהה, איזה טעם נפלא אמר לעצמו, - מימי לא טעמתי מרק נפלא שכזה, אכל מהאורז מקציצות הבשר, מכרעי התרנגולת, מהממולאים, מהחצילים, מהסלט המצוין, שתה מים זכים והמשיך לאכול עוד קצת מן הקציצות ומן המרק ומן הדגים הצלויים. אה איזה טעם! איזה טעם! אמר הקיסר - רבי יהודה הנשיא, למען האמת, מעולם לא אכלתי מאכלים טעימים כל כך. אבקשך להכין לי ליום שלישי שוב מטעמים כאלה. אמר הקיסר ונפרד מרבי יהודה הנשיא.
כבר ביום ראשון החלו בני ביתו של רבי יהודה הנשיא לשקוד על הכנת הארוחה ליום שלישי לכבודו של הקיסר אנטונינוס. קנו את הבשר המשובח ביותר, את הירקות והקמח והתחילו בבישולים.
ביום שלישי בשעה היעודה, הגיעה פמלייתו של הקיסר לביתו של רבי יהודה הנשיא. נכנס הקיסר והתיישב ליד השולחן העמוס לעייפה במאכלים והתחיל לאכול. טעם מן המרק - מוזר אמר לעצמו - אין זה אותו טעם של המרק הראשון שאכלתי. טעם מן הקציצות - אין אלו אותן הקציצות, ומן הדגים אותו דבר, ללא טעם - מה קורה כאן? שאל את רבי יהודה הנשיא. - כשבאתי אליך ללא הודעה מוקדמת בערב שבת השולחן היה ערוך והמאכלים היו טעימים כל כך ואילו עכשיו משהו חסר, אין זה אותו הדבר.
נכון, אמר רבי יהודה הנשיא, זה בגלל התבלין החסר.
איזה תבלין חסר? על מה אתה מדבר? זעם הקיסר. – כן, אמר רבי יהודה הנשיא - אז היה לנו את התבלין, אבל היום אי אפשר להשיג את התבלין הזה.
- מה פירוש אי אפשר? התרתח אנטונינוס. - אני הקיסר! אני אשיג לך כל תבלין שתבקש.
- אבל, אמר רבי יהודה הנשיא, תבלין זה אינו בטווח השגה, הוא שייך רק ליום השבת.
– מה זאת אומרת? אני לא מבין? זעם הקיסר.
- כשבאת בשבת, אמר רבי יהודה הנשיא - על השולחן שרתה אווירת השבת, השקט השלווה והאור המיוחד של השבת. כל אלה, הם התבלין המיוחד, השייך רק לשבת.
זה לא הטעם באמת,
זאת האווירה
אני בטוח שהיא תאהב
אם לא את הטעם, היא בטוח תאהב את ההשקעה
אשריה שזכתה בבעל כזה!
אייכה!
בעזהי"ת.
וטיפ קטן על נשים:
בד"כ מה שחשוב לנו זה ההשקעה, פחות התוצאות...
![]()
![]()
בעזהי"ת.
שאנשים תמיד מסתבכים בלקרוא לי.. כי מה יגידו, ילדה? אני לא נראית ילדה.. מה יגידו, גברת? אני גם לא נראית גברת! בחורה\נערה זה לא הולך טוב...

אז שלשום במעיין הכנתי פסטה, והיתה איזה אישה אחת שחשבה שאני שמה יותר מדי פסטה בסיר, אז היא צעקה אליי כזה: "גברת, ילדה, נערה, בחורה!!! אל תשימי כ"כ הרבה!!!"
ואני נקרעתי לה 


![]()
![]()
(אבל לא תמיד האמינו שאני חייל, היה יותר הגיוני לחשוב שמדובר בתחפושת).
ההרגשה בטח נפלאה כשמישהו קורא לך "חייל", לא?
) ובאותו יום נהג קרא לי ילדה(כנראה שהמטפחת משפיע רק על ילדים:d)ברגע שאתה נראה יותר מחמש עשרה- אפשר לקרוא לך "הלו! גבר!"
או "אחי"
בעזהי"ת.
פעם בטעות אמרתי למישהו (מכאן, מעניין אם אתה זוכר!
) "חמוד", בתור קריאה..
וזה היה בתקופה שקראתי לכולם ככה... D:
זה מה שנקרא הצתה מאוחרת
מוטיז
![]()
![]()
מוטיז
מוטיז
ת.מ.אחרת יהיו נהגות גם באוטבוס 
מוטיזעומדת ברחוב, גברים ערסים... את יודעת... והם הסתכלו על מודעת פרסומת כזו בספקנות רבה... ואז אחד אמר "הי! תראו למטה... כתוב שיש מעונות... לעזאזל!!" הוא החוויר "חבר'ה!" לחש "זה נראה רציני" והתעלף.
החבר'ה לא טיפלו בו בכלל... הם פשוט דהרו למשרדים של אגד...
בהיסטריה מוחלטת...

ת.מ.
אולי היו ולא ראית? 
ואגב נסעתי בצפון עם נהגת והופתעתי לטובה
ולא היה טייס אטומטי
ג'נדסאיזה כיף לאשתך!!
-משה ר-
מאמע צאדיקהכל פעם משתפרים...
להבא- תשאל פה לפני שאתה מתכיל להכין
יש פה כמה גברים שמבינים בקינוחים ויעזרו לך לנווט...
שתי נקודות לראשי תיבות שלא מתחילות ב"תהא שנת"
בכל זאת נותרו רק 12 שנה לזה.
לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת
והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה
וביקשת בלי "תהא שנת":
תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת
תפילה, שירה, פתיחות זולת
תקופה של פרנסה זמינה
מהשנה של הבחירות הקודמות
תאכלו שוקולד פלוס זנגביל
תנין שבולע פטריה זוהרת
תוכי שאוכל פסטה זולה
תרצה שנעשה פוקר זבל
תהה שנת פתרון זהב
תופסת שנכנסת פה זהירות
תהא שנת פרס זכאית
תהא שנת פייס זכייה
תהא שנת פורום זורמת
פורום דתי.
זה הכי מקורי שעלה לי
אבל בגילי זה באמת אחרת
אני תמיד בתנועה
לחלום
להגשים
לשפר
להתמיד
אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה
אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם
איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ
אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?
אשמח לכל מידע או סיפור מקרה
בשורות טובות ושמחות 
רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.
ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡
אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח
ארץ השוקולדאחרונהזה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
בפועל היתה רק אחת
לא היו גונבים ממנה את הגילוי