http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t395079

(אגב- ריכלו לי שהיום הזה ממש ברוךש עבר בערוץ וקרא בשקט... אולי אם נצעק בקול- הוא יענה?)

ברכה- שתעוף פורום אחדל מטה

או ברכה- שתזכו לראות אור בבנינכם המשותף...

כינוי- צבע אדום

וגם צבע אדום מחוברת המון היא רק לא כותבת
בטח האימייל שלה הוא פה

טכנית, אני לא חושב שהכינוי שלי נותק מהערוץ בשנים האחרונות

והרי אני נכנס באופן יומי לערוץ בכדי לקרוא את ההטייה הימנית של התקשורת.. 

כל הניקים חסרים לי, ויש כאלו שאף החליפו ניקים כדי לבלבל אותי (אהם קיש.. ) אז זו רשימה ארוכה..

חלק מהניקים הפסיקו להיות ניקים, אבל רואים אותם פיזית, אז זה מכפר.   

הרבה זכרונות 

לבלבל אחרים

ד"א אשמח לדבר איתך בהדמנות

ואי אפשר להזכיר את ברוךש בלי לדבר על מגילות ברוך

ועוד זוכים לראותה פה ושם במחוזות העולם שמעבר לאתר...(מה? יש עולם בחוץ?!)

כינוי-
ע',
צחינא מיא,
ממרים,

עוד?

רק בלבוש אחר.

• אליסף ט

• אחותו

לא(ה)לי

בגלל דברים כאלה ואחרים!

אגב, היא לא כ"כ הגיבה פה בזמנו...

חח זוכרים?

קשלש באמת הכי זכור...

ואכן גם היא ישנה מאד


עוד ניקים ישנים הם - סבא גפטו

בס"ד

אך וקשלש הזכור לטוב...

ראיתי נוסטלגיה אז באתי...

שרשורי מי ער שנפתחו רק אחרי שוידאנו שהמנעלת הלכה לישון וננעלו מיד בבוקרו של יום

עדיין עושים פה?

עם הרבה נפילות למים...

אמרו לך דברים באמת ישנים

7 ברכות פורום.......האמת אני זוכר אפילו את הראשון
 

הירידה לבגין

השני היה בראשון לציון(אצל דרדוסית לפני שהתחתנה)
השלישי היה של דרדוסית בסניף אריאל גב"ש
הרביעי היה בבית אל של משה וצדיקה
אבל היו עוד 2/3 זוגות באמצע שלא רצו שנעשה להם
החמישי היה 7 ברכות שאירגנתי והברזתי ממנו עקב נסיעה משפחתית לצפון
 

בעזהי"ת.

הרביעי היה של משה וצדיקה, אצל השעיר והצרוד

אני ארגנתי אותו... וואי היו ימים!!

או שאולי היה רק את השישי

לענת=) היה 7 ברכות?? אני זוכר שאירגנתי כמה וכמה ולא זוכר אם היה לה בסוף או לא!
לפלפלתי היה אצל הצדיקה ומשה והגיעו כמה בחורי ישיבה (האמת זה גם השידוך שלי=שליש גנעדן)

את ההוא שהיה בסניף הגעתי קצת אחרי אותו ניתוח בחו"ל

השבע ברכות איך בא לי עוד אחד.
מי רוצה להתחתן ונעשה לו אצלנו??
 

וד"ל

למה נגזרה עלינו הצורה האיומה הזו של פגישות בבליינד-דייט???

הסמיילים החמודים שאלירז הביאה לפורומנו -

שהקימה את סבבי שמירת הלשון רחלי3

את סבב שמיה"ל הראשון, יזמה נעם ה'.

דרך אגב, הסבבים פעלו נפלאות, מומלץ שמישהו ירים שוב את הכפפה.

ומפגש פורום- כמה זמן כבר לא היה??

או זה שאני גילתי מה יעודו של הפורום רק שנה וחצי אחרי שהתחלתי לכתוב בו

בעזהי"ת.

אני כבר מנוסה בדברים האלה, גם למיודעינו עשיתי את זה

מאיפה הבאת אותם?

(לפחות לא בשמם זה..)

שתי צמות

אני 12345

סבא ג'פטו

גון דו

והוא פלאי 

רוני88 (היה פעם בדרגת כוכב פורום, ואז צלל לתהום הנשיה, השמועה מספרת שהתחתן)

מושגים:

מלחמות מים עם שקיות, זרנוקים, צינורות וכבאיות.. (שתי צמות התחילה, לא?)

המילון של מסכת יומה

שרשורי היכרות חופריייייייים

הויכוחים של אלירז ורוני88

והיוכוחיים..

איזה היסטוריה.

הויכוחים? הויכוחים עוד ישנם...

כשהוא ואני נפגשים

ואני לא נוסטלגיה!!!
חוצפה!!

לדעתי במשך חיי הפורום עברו בו לפחות עוד 7-8 מושה'לך חוץ מהמשה שאני תפסתי לי....

פלפלתי

ושמעון.א.

לראות פה כל כך הרבה דמויות מהעבר.

דרישת שלום חמה חמה עקיבא 

ובעיקר את צאדיקה: "2 נשים לגבר?!"

והרבה מהניקים שהוזכרו פה לא באמת עתיקים 

עתיקים ממש (קיימים ולא) זה:

אני12345, משה4, חיפושית אדומה, אור77, קשלש, שירה א, חובשת, צורמיש, פלפלתי, דרדוסית, כפרגניסטית, תכלת דומה לים, מה ידידות, צבע אדום, עמית-טליה, צופיה20 (היום ח.צ.ג), די זהב, דודי25, אי"ה, יונתן782, גון-דו וואו יש עוד כמה שעלו לי עכשיו בזיכרון.

ונראה לי שכל אלו כבר נשואים(+) ב"ה.

ופעיל כאן דרך ניק אחר

ומי שיודע מה עם שירה א- אשמח אם יצור איתי קשר

בפעם האחרונה שהיה לנו קשר היא היתה מאורסת

אה. וגם אליהועיני נשוי ב"ה.

ועשינו מפגש פורום בחתונה שלה!

בעזהי"ת.

צבע אדום, אדמה, רק אני 123, מי עוד היה שם?!!

היא היתה אצלנו אתמול בערב עם הבעל והמתוקית שלה

בס"ד

זה הזמן חודש אלול לבקש כאן מחילה על דיבורים כאלו

ויהי מורא שמים עליכם

שתדעו לכם שתלמידי  חכמים אומרים את דבר ה'בעולם

ומהם באה הברכה לכל ישראל

וגם לכל משתתפי הפורום

ברכת שנה ברוכה   אהבת ישראל  ויראת שמים

ישר כח לכל הכותבים  הזהירים בלשונם

בס"ד

וגם הכינוי הישן שלי, שמרוב שהוא ישן אפחד לא הזכיר אותו פה
 

בעזהי"ת.

והיה לך עוד כינוי, באמצע, לא?

ועכשיו אני בניק אחר!

שהאתר לא נתן לי להיכנס כשרציתי לחזור..

נו נו... אז איך זה הסתיים אצלכם?

ספרו, כדי שגם אנחנו הצעירים נדע, שיש תקווה

וזה בהחלט נדיר שאני נכנסת לפה

ד"ש לכולם...

שאו ברכה שאו אישה ושאו לנ"ו מהעיננים

בניק שלי אבא! - שאני לא יכול להכנס כי שיניתי לו את הסיסמה בכוונה.

מי פה זוכר את התקופה שכ-ל מי שמחובר היה רשום בלמטה של העמוד? אי אז היו פה בממוצע 30 איש מחוברים ביום... ובערך חצי מהם היו מתח"ב

ואז התחילו עם הש"א והחברים.. לפני זה היינו מתכתבים במסר"שים..

או שהיה צריך להכנס לשרשור בדף נפרד..

או שכולם פה היו תמימים ונחמדים וידעו את כל השמות של כולם ולא הסתירו פרטים ופחדו מאאוטינג..

(הלכתי לבדוק, אני מכורה לאתר הזה מאז כ"ו חשון תשס"ו (28/11/05) המצב חמור..)

וגילתי שאחריך..

מ2009.. 

הווה אומר שאת גדולה ממני פה ב4 שנים.. 

שזה היישג מרשים..

ומי זוכר את התקופה שהיו פה שירשורים רציינים??

או שבעצם אף פעם לא הייתה תקופה כזאתי

נדמה לשרשור רציני...

משעשע לראות ניקים של אנשים שהיו פעילים בתקופה שאני הייתי פעילה פה (לפני שנתיים שלוש בערך...)

אכן היו זמנים...

וופל - גם כבר נוסטלגית נכון?

הכל יחסי

מעניין מתי אדמין יהיה נוסטלגי...

וב"ה שכך...

רות - אותך שנים לא ראיתי!!

http://www.inn.co.il/Forum/lmf_Profile.aspx/31241

קודם כל אני זוכרת שהיו מחוברים 5 למטה וגם פחות..

או שהיה רק את ADMIN ואותי באמצע הלילה... 

וגם-

שימי לב אני פה (בשם אחר כמובן) מ-

כז' אייר תשס"ה! (05/06/05)

עתיקה שכמותי..

לק"י

נרשמתי בזמנו כדי לשאול איזו שאלה או משו כזה.

כולל צילומי מסך.

אכן, הייתה גם רשימה למטה, עד שהיא הפכה ללא הגיונית עקב צמיחת כמות הגולשים כאן.

וכמו בראשיתה של המערכת גם עכשיו אעמוד מהצד ואהנה

בס"ד

מישהו יודע מה שמו המלא  ושם אמו של יוני בן ישי?

בשורות טובות

בס"ד

הגבת  מהר   העברתי את שמו לתפילה בציון הרשב"י

בשורות  טובות

יהודית פוגל

גם סוג של נוסטלגיה..

/Forum/Forum.aspx/t464099#5411995

ככה זה כשמגיעים לפורום פעם ביום ל5 דקות, ופתאום יש כבר 130 תגובות..

נו טוב, הייתי יותר קורא סמוי וקצת כתבתי, כבר המון זמן שלא נכנסתי לפורום זה ו....הנה, אולי זבו ההזדמנות לומר ש...

התארסתי!!! (לפני שבועיים בסיעתא דשמיא!!)

בקרוב אצל כוווולם

כמה זמן לא כתבתי פה

אגב, מוזמנת להשתתף בתהילים... 
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t465873#5425530

:)

מישהו יודע מה איתו היום?

ברשימת הניקים:
אור77  -כמה שאני אוהבת אותך!!

~~~חסויה~~~ שמגיע לה מזל טוב לנישואה!
אני12345 -כמה זמן לא ראיתי אותה.
מה ידידות!!!!!!!!!!!

ואצל הבנים: אחד מאלף...
יונתן -עם המספרים..
am42

והנוסטלגיה הכי נוסטלגיה זה המפגש ברובע במדרשה ההיא.... זוכרים??
אחחחחחחחחחחח היו זמנים...
[מרגיש זקן]

בס"ד

נוסטלגיה ממש.

בעזהי"ת.

וואי הוא חתיכת ישןןןןן... ושכונדי, וקלמנטינה, וכל המאפיה אבל זה מפורום אחר לגמרי

נח"תיסטית,סטיגידיש,מחוברת,יום האתמול.

נראה לי שיש פה יותר הרבה ניקים שמתחבאים בכינויים חדשים כבר תקופה ארוכה ועכשיו צצו רק כדי לאמר שלום 

מכירה את כל השמות של הניקים שהזכירו!

איזה צחוקים. זכרון ארוך ארוך..

פעם פעם היה לי ניק אחר, 

קצת כתבתי בו ובעיקר הייתי סמויה.

גם אני הייתי פה פעם...

כן זו אני שיזמה את שמירת הלשון..זקנת השבט....התחתנתי אחרי הרבה תפילות.עידוד למי שמחפש-אתה תמצא בסוף!!!!!

היתה אדרת, ואת כל השאר שהזכירו שאני זוכרת..

(מרגישה קשישה)

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

לפנות לראשת אולפנה ולומר לה זה הסגנון שאני מחפש ואיך אני מכיר בוגרות שלכן? (או כל ניסוח כזה או אחר?)

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

פשוט תני לעצמך זמן, כמה שאת צריכה

ואחכ תבואי עם כוחות מחודשים

אל תפחדי מההפסקה.. היא תיתן לך כוחות להמשך הדרך

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

נשמע די התשה רגילה...

צריך לחרוק שיניים ולהמשיך