אין ספק שאת אוהבת את אחותך

ורוצה הכי טוב בשבילה

בסיטואציה שלך יש הרבה כיוונים- שצריך לדעת להפריד כדי להתנווט ביניהם

הכל כיוון אני אנסה לומר קצת את דעתי... כמובן אחרים יחלקו עלי

*היחס שלך לאחותך (בעבר בהוה ובעתיד)

בעבר- יש דברים שכל אדם שומר לעצמו.

בספר שהרב סבתו מראיין את הרב כטנשטיין- יש קטע שהוא שואל אותו על היחס שלו לאלוקים- והרב עונה שהוא לא מסכים לענות על השאלה הזו! היחס של אדם לאלוקים זה הדבר הכי אישי ואינטימי שיש לאדם.

לכן לא פלא שלא ידעת ממה שקורה לאחותך

יש גם מרכיב חברתי- כמו שהיא כתבה במכתב שלה- החופש של אדם לבטא באמת את מה שעובר עליו, לא להיות חייב להתחפש ולהציג לפי השבלונות של "מה החברה והמשפחה רוצים ממני כדי להיות מוצלחת"

אז אחותך שחקנית די טובה

ויש להעריך אותה על זה- כמה שהיא התאמצה כדי לא לפגוע ביקרים לה.

אני אל מסכימה עם ההרהורים של "אולי הייתי צריכה ל..." לא כל דבר את כאחות צריכה, ואם היא היתה רוצה- היא הייתה באה לדבר איתך... אין לך מה לאכול את הלב!

בהווה ובעתיד-

את אוהבת את אחותך

תכבדי אותה

אמנם יהיה לך קשה לראות אותה חיה באורח חיים שונה, מוטעה לדעתך (ולדעתי...), אבל זו הבחירה שלה-

וזה עושה אותה מאושרת.

ומאפשר לה חיבור אמיתי לדברים הטובים והנכונים שהיא באמת רוצה בהם. לחיות ולעשות טוב מבחירה ולא מכפיה.

(אולי יש מצב שהיא תשוב מבחירה יום אחד- אבל אל תבני עם זה... רק תתפללי על זה בשקט)

היא אחותך

לכן תשמרי איתה עם קשר חם- תבקרי אותה, תצאי איתה לגלידה, תקשקשי איתה עד 100 בלילה.... תתשתפי אותה בחיים הדוסים שלך ותקשיבי לחוויות מהחיים החילוניים שלה- כשיתוף בלי ביקורת של שתיכן...

*היחס של אחותך להורים שלך

זה בעיה שלה למעשה -ובעיה של ההורים...

לא עניינך, לא בעיה שלך

אם ההורים אומרים לך משוהא- תהנהני ותהמהמי... (אל תסכימי להיות הכותל שלהם, או שהם יגררו אותך בתור "צד במריבה"

אם אחותך אומרת לך משהוא - תהנהני ותהמהמי.... (ותקשיבי לה, ואל תחזקי את מה שהיא אומרת! להך- תזכירי לה שההורים אוהבים אותה סה"כ, שהיא יקרה להם)

*היחס שלך ושל אחיך להורים של על רקע אחותך

נראה שאחיך ואת מפתחים יחס שונה לנושא..

שוב- אחותך זה לא בעיה שלך! אין סיבה שזה יעמוד בתוך הקשר עם ההורים שלך

גם בתור נושא לשיחה, או נושא לניחומים (שאמא שלך תקבל חיזוק או מקום לקטר משכנה וחברה- לא מהבת שלה... )

גם בקטע של החופש שלך לעשות מה שאת רוצה באמת בחיים- זה שהיא "אכזבה את כל המשפחה" לא אומר שאת חייבת להיות דוקטור וללדת 100 ילדים כדי לשמח אותם... (סליחה, להיות מורה..) (טוב, הגזמתי- אבל הבנת...)

*היחס שלך לאחיך (על הרקע היחס שלו ושלך להורים על רקע אחותך...)

מותר לו להיות שונה ממך

אין דבר כזה "אתם הילדים אומרים ש..."

כדאי לך לעשות דיון שקט ואמיתי עם אחיך על מה הוא חושב מרגיש רוצה וכו' ומה הוא מנסה להשיג במריבה שלו עם ההורים  (לתת גיבוי לאחותו? לתת גיבוי ללגיטימיות למהלך משלו?), ומה הוא היה רוצה שאת תגיבי לנוכח היחס שלו

בקיצור- דברי איתו

והוא אח שלך בלי קשר לחיים של אחותך

*היחס שלך להורים שלך על רקע החיים של עצמך

זה חשוב!

אבל זה נכון לכל ילד וילדה בכל גיל בכל שלב....

ככה שאני אפסיק לחפור  כאן

בעז"ה יהיה מה שיהיה- וזה הטוב ביותר מאת השם.

אין כ"כ מה להוסיף על מה שכתבה הצדיקה, 

אז אני שולחת לך חיבוק,

ורק תכניסי לך לראש חזק חזק שזה החיים של אחותך, עם הבחירות שלה, וכל המשמעות המתלווה לזה,

ועם כל הכאב את לא יכולה לקחת את זה עלייך, גם לא את כל מה שמתלווה (היחסים עם הורים והמשפחה ועוד)

וגם לא נראה לי שאם היית מקשיבה לה יותר או שמה לב מה עובר עליה זה היה שונה.

אז שיהיה רק טוב לך ולה, ובקלות לכולם,

וברוכה הבאה לפורום,

(הגעת למקום טוב, זה פורום מדהים!!)

ואם זאת לא היא אז אני מכירה סיפור דומה לזה שתי טיפות מים מהזויית של הבת שעזבה.

אני יתחיל עם הערה מקדימה כי את לא מכירה אותי מאחר ואת חדשה.

אני גם דתלשית.

אני כמו אחותך הבנתי גם בשלב של השירות לאומי שאני ואלוהים זה לא ביחד.

שאני לא מרגישה אותו.. שמבחינתי הוא פשוט לא קיים וגם אם יתנו לי את כל ההסברים הכי שכלים שיש ברגש הוא לא שם.

ואז הבנתי שאם אני נשארת בעולם הדתי שלי - אני כל החיים יחייה בשקר כלפי עצמי.

ואז התחלתי לאט אט להפסיק לעשות כל מיני דברים עד שהמשפחה התחילה לשאול ובסוף אמרתי להם שאני לא מאמינה ולא רואה את עצמי דתיה ולא הולכת לשמור שום דבר.

אני זוכרת את השוק בעיינים של אמא שלי- את המבט המרחם והלא מבין.. וזה קשה.. אמא שתמיד הבינה אותי עכשיו לא מצליחה להבין אותי..

ואני לעומת אחותך עדיין בקשר עם המשפחה שלי חייה בבית..

ואני יכולה להבין את אחותך שיצאה מהבית. כי גם אם הבית שלך יהיה הכי מקבל בעולם היא לא תוכל להיות היא. היא עדיין תצטרך לשמור שבת או לאכול כשר ולא בטוח שהיא רוצה את זה עכשיו.

מה שכן, בטוח קשה לה הניתוק הזה לא פחות ממכם.

צריך למצוא את הדרך להחזיר אותו .

בדברים שהם לא בתחום הדתי.

כמו לצאת איתה לכוס קפה או לסרט או סתם להיפגש.

אבל נגיד עם תדרשי ממנה לבוא לשבת לא בטוח שהיא תעשה את זה.

אני ממש אשמח לדבר איתך על זה פה או באישי.

בהצלחה ממש

קודם כל, בת כמה היא?

לא צריך להלחץ מזה שבנאדם מחפש דרך חיים אחרת, אני דווקא חושבת שחייבים לצאת ולהכיר עוד עולמות (חילונים, דתיים, חרדים, חסידים...) לפני שאדם מחליט במה הוא יבחר לחיות ובמה לגדל את הילדים שלו.

אז כרגע לשלב הזה של החיים שלה היא יותר מתחברת לעולם החילוני, זה בסדר גמור. אם היא הולכת לעבוד בקיבוץ זה אפילו עוד יותר טוב.

יש לאנשים את הסטיגמה שאדם שבודק את העולם החילוני הולך למועדונים, משתכר, מתנסה, זה לא חייב להיות נכון, ברוב המקרים זה באמת לא נכון.
אני חושבת שהמשפחה שלך התחרפנה בגלל הסטיגמה הזאת.

קיצור, זה שאחותך מחפשת כיוון חדש לא אומר שזאת לא אותה אחת שרבת איתה כשגילית שהיא לבשה לך את החצאית כשלא היית בבית, אותה אחת שחפרה לך שעות על הנושא הכי לא מעניין בעולם ואותה אחת שתהיה דודה לילדים שלך ואת לשלה.

דברי איתה על דברים שגם לא קשורים להחלטה שלה ותראי שהיא לא באמת עשתה שינוי ענקי, היא עדיין אותה אחת.

היא לא מתכוונת לשמור מצוות... זה לא חשוב כלום בעינייך?

למה זה בסדר גמור? לכל הרוחות...

תקראי את החתימה שלי ממש כאן למטה

שובי, לצערי נדמה שאחותך על עולמה העשיר והעמוק לא זכתה לבר פלוגתא. 

למציאות שבה היא יכלה לצאת אל הפועל, להוציא את עולמה, לחיות אותה. זה קורה הרבה, בכל משפחה ויישוב. אצל בוגרי ישיבות ובעלי משפחות. זה סימן של חיים, של פריצת החיים החוצה. 

אבל מכיוון שנדמה שהיא לא הולכת במכתבה נגד המהות הדתית - אלא פשוט נגד אורח החיים של הציבור הדתי לאומי שהיא גדלה בו. אני צופה שהיא עוד תחזור לאורח חיים דתי.

הדרך הנכונה לפעול היא בלי צעקות, ובלי מריבות. זה בסדר שההורים יתאכזבו מההתנהגות שלה, אבל זה המקסימום שמותר להם. טוב תעשו, המשפחה, החברים והסביבה ותטפחו ותשמרו על יחסי אהבה וקרבה, ואל תתעסקו אפילו בזווית הדתית. היא לא קיבלה החלטה אלא נמצאת במסע, באמצע תהליך, ואני מאמין שהסוף יהיה טוב, הרבה יותר טוב מאשר לפני המסע. 

מההיכרות שלי עם מצבים דומים. היא לא עושה את זה מתוך התנגדות לדת. היא עושה את זה מתוך השתחררות מהכפייה של הסביבה עליה. ואולי נפשה זועקת לחופש וטבעיות, למרחבים מרחבים. תני לה לצאת לגלות ולטפח את הגשמיות והטבעיות, ותני לה את היציבות והאהבה שהיא צריכה במסע ודעי בליבך שהיא עוד תחזור.

רות דיברה כאן על בעיות עם הדת. אני לא חושב שזה המקרה. אני חושב שהיא לא פחות דתיה מצד "הראש והלב", אבל כרגע הטבעיות דורשת שחרור מכבלי הכפייה של המעשה.  

אחותך היא בחורה אמיצה, היא עברה את הקווים, והיא צריכה את כל התמיכה ואהבה שהיא יכולה לקבל.

העילוי מגריווה היה מזכיר שיש כלובים גשמיים ויש כלובים רוחניים שסוגרים על היהודי המאמין, והיה מאריך כמה רצה להתשחרר מהם ולהוציא לפועל את המוטבע בנפשו פנימה. 

כולם כבר כתבו דברים חכמים..אז אני לא אוסיף..

מתפללת שזה יעבור ויגמר מהר!! ומה שלא יהיה- שיהיה לטובה!!

אוסיף רק ש:

לזכור תמיד שהיא אחותך-לא-משנה-מה.

האחווה שבינכן לא סתם נוצרה, ודווקא זה מה שיכול לסלול את הדרך שלה חזרה, בע"ה....

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל