בעזהי"ת.

בפרט כשהעלון החל לצאת לאור.

אבל כשראיתי שרבנים משתפים איתם פעולה, וגם קראתי הרבה מהמאמרי-מערכת שלהם, וראיתי שהם סבבה לגמרי, ויוצאים גברים, אז הנחתי לנושא..

מישהו יודע מי האנשים שם?

תהיתי על זה...

המסתוריות עושה את שלה

גם לי זה הפריע.

כאילו "מאמר מערכת" זה קודש קודשים וחייבים לקבל...

בטח כשזו במה שעוסקת בין השאר בעניינים של שאלות אמוניות,

צריכים שלמערכת יהיו קריטריונים ועמדה של מה מכניסים ומה לא.

לדעתי מגוון הדעות שמופיע ב"עולם קטן" הוא מגוון ועשיר מאוד.

מצד שני - דעות בעייתיות מובהקות, כמעט ולא תמצאנה את הדרך לשם.,

הבעיה היותר חמורה בעיני היא של כלים תקשורתיים אחרים שמקובלים בציבורנו,

ועד לא מזמן הכניסו שם דעות בעייתיות משהו.

דעות שמשחקות יותר מדי על הגבול (ואני עדין) של אפיקורסות, של עיוות בהלכות

דעות, של יחס לתורה, לגדולי האומה, וכן הלאה.

מי שמחפש במות מעמיקות, מאוזנות וביקורתיות יותר -

שומה עליו לא לחפש את זה בעלוני שבת.

האם ראוי לדעתך לנסות להשפיע על דעותיהם דרך מאמרי המערכת?

אגב, שמעתי ממקורות כאלה ואחרים שהאוריינטציה שלהם גושניקית יחסית.

להיות ביקורתי?

להיות ביקורתי כלפי מה שהרב אומר, מה שאבא אומר, מה שהמדריך בסניף אמר, מה שכתוב בספרים הקדושים

הכל

הנוער מוכיח יפה שהוא מסוגל לביקורתיות

אבל כשזה מגיע למאמר מערכת אלמוני-  פתאום יש חשש...

זה קונפורמיזם כלפי ה"בא-לי".

אלא כניעה ללא תנאי לעריצותו של יצר העצלנות/פינוק/חוסר קבלת מרות.

נוער אוהב ומרבה להתווכח,

למה?

יש משפט שאומר שרוב הוויכוחים בעולם היו נמנעים לו אחד הצדדים היה אומר "עזוב, ממילא שנינו לא מבינים בזה כלום"..

בני נוער אינם מסוגלים לראות מורכבות של דברים, הראיה שלהם היא מאוד חד ממדית, ומכאן מגיעה היכולת שלהם להתווכח ולחפור שעות על גבי שעות (עייני פורום נוגה)..

כל זה לא סותר, ואף מחזק את העובדה שהנוער מושפע בקלות אדירה מהחומרים שאליהם הוא נחשף, בעיקר אם הם צבעוניים וחינמיים, ומכאן טענתי.

תארי מצב שבו מנחה ב'ערוץ הילדים' או משהו בסגנון (מה בני נוער של היום אוהבים לראות?) היה מתבטא בצורה פוליטית, מיד היו זועקים וזועמים, זה היה נחשב לדבר נוראי.

בס"ד

אני לא חושבת שנוער לא מבין כלום במה שהוא מדבר...

אם תדבר עם החבר'ה בנוג"ה תגלה שהם יכולים להיות לא פחות אינטיליגנטים ומבינים ממך.

רוב בני הנוער שאני מכירה מהפורום מסוגלים להבין מורכבויות לפעמים יותר ממבוגרים

ואת המשפט "עזוב, ממילא שנינו לא מבינים בזה כלום" כל אחד צריך לדעת לומר לא משנה מה גילו.

אתה צודק שעל פי הדעה הרווחת נוער לא מסוגל להיות בעל ראייה רחבה

אבל הדעה הרווחת הזאת כבר מעידה על ראייה מצומצמת.

להכניס את כל הנוער למסגרת כזאת קטנה זה להצטמצם.

יש נוער שהראייה שלו היא באמת שטחית, שחור לבן, רדודה,

ויש נוער אחר, שאותו כנראה לא הכרת, וחלקו אפילו היה פעם בפורום נוג"ה,

שיודע להסתכל על דברים בצורה נכונה, שיודע להבין ולנתח מורכבויות בכשרון שיש מבוגרים שגם להם אין את זה,

אף פעם לא ראית נוער שהוא בוגר לגילו?

ניסית פעם ללכת לדפים של נוג"ה היותר ישנים ולראות את הדיונים שם?

אני לא חושבת שנוג"ה הוא דוגמה לרדידות ושטחיות, במיוחד לא פעם..

עכשיו יש יותר מקום להסכים איתך בקשר לפורום, פעם לא.

ובקשר לנוער הכללי-

נכון שאנחנו מושפעים הרבה פעמים, אבל זה תלוי יותר באופי מאשר בגיל..

מה לעשות, יש ביננו גם כאלה מיוחדים, כדאי לך פעם לנסות להכיר אותם ולדבר איתם.

(אולי גם כדאי לך  לשאול כאן אפילו, כאלה שמכירים חלק מנוג"ה ולראות מה דעתם עליהם...)

עד כאן חפירותי.

מקווה שהובנתי.

בס"ד

כיום בני נוער רואים בטלויזיה "האח הגדול", "כוכב נולד" וכדומה...

כדאי לבדוק לפני שאומרים

עשיתם מהעלון הזה איזה עלון מחתרת 

העורך הראשון היה אלחנן ניר וכיום העורך הוא יוסף רוסו.

"להאבק" בגוף מסחרי ורווחי זה בד"כ חסר תועלת. עדיף ללמד את האחים/ילדים/חברים קריאה ביקורתית והבנת הכתוב, ובעיקר הבנת הלא כתוב.

כשקוראים כתבה מהסוג שהתפרסמה במעייני הישועה לפני כמה שבועות על הרב טאו מבינים שזה לא דמותו של הרב עצמו אלא שתלמידיו עורכים (או מעורבים בעריכה של ) "מעייני הישועה"

כשקוראים את הפרשיה של כתבי הרב קוק ב"עולם קטן" מבינים שהעיתון "לקח צד" גם אם באופן רשמי ביקש את תגובת המעורבים בדבר.

(לא שאני חשוד על חיבת "ישיבות הקו" או הזרוע הצבאית שלהם, סתם עניין של חידוד עקרונות)

"ידיעות" משמש ככלי מלחמה במשחק הפוליטי של צד מאוד מסויים, "מעריב" משמש היום כדובר IDB (למשל, סלקום), על "הארץ" אין מה לדבר וגם בשבע. כל אלו נותנים ביטוי למגוון של דעות אבל ברור לכל מי שקורא אותו לעומק מה הקו של המערכת.

כלל האצבע הוא כנראה לא לקרוא רק כלי תקשורת אחד. בתפילת מנחה של ערב שבת לקרוא את "שבת בשבתו", בקבלת שבת את "מצב הרוח" ובערבית אחרי עמידה את "עולם קטן".

ככה מקבלים תמונה מאוזנת.

(איור: גונן מעתוק, מקור ראשון)

צריך לדעת שלא בטוח שיש את התמונה המלאה.

אם כל עיתון/ עלון היה שולח כתב לשטח, וכל הבעיה הייתה רק ההטיה האישית, האיזונים היו עשויים לפתור את הבעייה (אם כי צריך לזכור שבנושאים מסויימים כל העלונים שהוזכרו הם רק צד אחד של המתרס).

אבל לפעמים כלי תקשורת מעתיקים אחד מהשני, או שכל הכתבות מבוססות על דוא"ל ששלח יחצ"ן אחד.

עדיף השפעה כזאת על הנוער מאשר השפעות חולין של אינטרנט, טלוויזיה וקולנוע..

זכותם.

הם עשו משו חזק, סחפו אחריהם את כל הנוער, כולם מקשיבים להם.

הם חייבים לך משו? לא.

הם יכולים לכתוב מה שבא להם ומה שלא - לא.

מסכים או לא  - זו דעה מעניינית (או לא...).

אבל מה קשור חטא ופשע?

ביום רביעי שעבר, תקף ח"כ כצל'ה בחריפות את רעיון הפריימריז במפלגות. במאמר דעה (הארוך) שכתב השכיל הח"כ לתקוף את "עולם קטן" בטענה שגם בהם הציבור לא בחר. יש לציין שהמאמר פורסם ב"עולם קטן" בשבת האחרונה.

אולם כצל'ה לא הבין דבר אחד, הציבור כן בחר בעולם קטן. כאשר מישהו מחליט להרים את העלון ולקרוא אותו, הוא מעניק לו חשיפה ובכך משלם לו בחשיפה לפרסומות, לחמו ובשרו של העלון. 

כל עיתון חופשי לפעול כאוות נפשו. אם אנשים יאהבו הם יקנו אותו, ואם לא, אז לא. 

דמיינו שרשת שופרסל תחליט לנסות ולמכור לכם מוצר חדש, אבקת כביסה בריח שוקולד. זכותם, ואם אנשים יקנו, זו תהיה הצלחה מסחרית, ואם לא, אז יורידו את זה מהמדפים. 

עיתונים אינם שונים. הם צריכים להרוויח את לחמם בכדי להתקיים. והם תלויים בציבור שצורך אותם. "עולם קטן" אהוד על הציבור ולכן הוא מתקיים וגדל. כל מי שלא מרוצה מהם, מוזמן לפתוח עלון חדש ולהתחרות בהם, והציבור יחליט. 

כמובן שיש לעיתון אג'נדה. לכל גוף תקשורת יש מאפיינים אידיאולוגיים ופוליטיים. בשוק חופשי שבו לכל אדם מותר לפתוח עיתון, התקשורת תאזן את עצמה. יקומו עיתונים רבים ומגוונים.

והכי חשוב - לפתוח עיתון, כל אחד יכול. אבל הציבור מחליט ברגליו איזה עיתון לצרוך, איזה עיתון הוא אוהב, ואיזה עיתון ייסגר. 

לא צריך להגזים עם תיאוריות של השפעה. אף אחד לא באמת משפיע או מושפע יותר מידי. 

זה שמשהו מופיע בעיתון, לא הופך את זה לנכון, ואינטגלנציה בסיסית מספיקה כדי להתמודד בצורה ביקורתית עם תכני עיתון. 

מההיכרות שלי עם החבר'ה של "עולם קטן", אין לי משהו נגדם, שיבושם להם. 

תכלס, הבעיה מתחילה בהתערבות הממשלה, אבל זה כבר סיפור אחר. 

"הבעיה מתחילה בהתערבות הממשלה" - בבקשה לפרט. גם עולם קטן זה ביביתון?

לא התכוונתי שיש בעיה של התערבות ממשלתית בעולם קטן. אלא בעיה של התערבות ממשלתית בתקשורת הישראלית. וערוץ 7 לדוגמא, חוו את זה על בשרם.

כולכם צודקים,

בוודאי שזכותו של כל גוף מסחרי להביע את דעותיו ולנסות להשפיע,

כמו ווינט, הארץ, בשבע וכו'

אין לי שום בעיה עם זה,

אין לי גם בעיה עם הדעות שמוצגות בעולם קטן (נכון לעכשיו אין לי מושג מה הקו המנחה..)

כל זה לגיטימי לגמרי,

הבעיה שלי היא בדבר שהוא ספציפי לעולם קטן-

הוא פונה לבני נוער, ולא למבוגרים,

והם, בניגוד למה שכתבה GBCK (צר לי אבל לא מסכים כלל עם מה שכתבת, גם אני הייתי נער, וכיום בפרספקטיבה של שש שנים אחרי, ברור לי שלא ידעתי כלום מהחיים שלי, למרות שהייתי בטוח שאני כן) עדיין לא מספיק בשלים לדעת כיצד להתמודד עם הדברים,

האם לדעתכם צריך להשאיר את האזור של בני הנוער סטרילי מתעמולה והשפעה (זו דעתי), או אדרבא, יש כאן טרף קל, ופראייר מי שלא משתמש בכח שלו כדי לגייס את הצעירים לשורותיו?

נסו להתמקד בשאלה הנ"ל.

אם אתה שואל ממקום ציני וקר - "עולם קטן" הוא פלטפורמה מסחרית,

ממילא לא שייכות קושיות מוסריות/חינוכיות/פדגוגיות.

אם אתה שואל ממקום חינוכי ודאגני - אז אתה לא יכול לקבל את ה"טרף

קל" כצד לגיטימי ב"חקירה" שלך...

במחקרים שנעשו בחו"ל, נמצא שילדים יודעים לזהות היטב פרסומות סמויות. 

מאידך - יש תנועה חזקה בעולם התקשורת, שקוראת להגן על ילדים ונוער מפני פרסום ותעמולה. 

אני לא מאמין בהתערבות חיצונית של הממשלה. 

1. אני חושב שתפקידם של ההורים ומחנכים לעזור לילדיהם לבחור את כלי התקשורת שהם צורכים (וזה נכון לגבי כל התחומים). 

2. לחנך אותם לחשיבה ביקורתית. הורים צריכים לשבת עם הילדים שלהם ולדבר איתם על המסרים התקשורתיים (ועל כל תחום אחר), ולעזור להם לצאת מהתמימות שמאפיינת גם חלק ניכר מהמבוגרים. 

זה נכון לכל תחום, מתקשורת, כלכלה ופוליטיקה ועד למוסכומיות ונורמות הכי בסיסיות בחברה. (וכן, אפילו לדת ורבנים).  

אם יש להורה בעיה עם ערוץ מסויים - שיצנזר אותו לילדיו (במיוחד הצעירים). 

עם הערוצים הלגיטימיים - שיחנך לחשיבה ביקורתית. 

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני