כבר תקופה,
תקופה לא קצרה,
ש´עפר דל´, היה רק ביטוי מזערי למה שהלב הרגיש בפנים.
יצא לי השבוע לדבר עם חברה קרובה,
היא אמרה,
שמותר גם לי להוציא קצת, מותר לי לא לחייך תמיד,
מותר להראות שכואב,
מותר לשתף.
כזאת אני, טיפוס ששומר בבטן,
שומר ואוכל את עצמו, וממשיך לחייך לעולם ולכולם.
לא רוצה להשתנות,
אוהבת את דרכי שלי.
אבל לאחר זמן שנראה כנצח, גם אצלי הדוד הגיע לנקודת גלישה.
הקב"ה,
רושם למעלה, מצייר לנו תמונה נפלאה, מלאה בחלקים קטנים קטנים,
ממלא את התמונה בצבעים, באנשים,בחיות,בפרחים,בעצים, באנשים, ברגשות,
איננו יודעים מה צופן העתיד, מה מסמל ההוה, ומה מחביא בתוכו העבר.
כ"כ קשה לעיתים, לקחת הכל בפורפורציות נכונות, להאמין, לקוות, לזרוע צבעים ורודים במקומות אפורים וחשוכים.
כ"כ קשה לדעת, שלמרות ש´אתה´ עושה את מירב ההשתדלות שלך, דברים מגיעים בצורה אחרת, ולפעמים בצורה שונה כ"כ מכוונותיך.
כ"כ קשה לאהוב, לשנוא, לתת אמון, להיפגע, לקוות, להתאכזב.. להרגיש.
תקופה של כל רגש אפשרי, כמעט, בקשת הרגשות.
*****************
אחרי הכל,
תקופה, כשמה כן היא, סופה להסתיים,
אני רוצה להודות לאחד והיחיד שאיתי תמיד, עוזר לי בכל שלב, אוהב ומקבל אותי לחיקו בכל עת ובכל שעה,
האחד שמקים אותי, שזוקף אותי, ושעוזר לי לראות את האור.
האחד היחיד שאוהב אותי כמו שאני,
האחד היחיד שברא לי את החיים שלי,
חיים שלא הייתי רוצה להחליף בעד שום הון שבעולם.
אחד שברא לי את המשפחה שלי,
את החברים,
ואת כל מה שיש לי.
אחד שבזכותו, אני כאן לומר תודה.
תקופה לא קצרה,
ש´עפר דל´, היה רק ביטוי מזערי למה שהלב הרגיש בפנים.
יצא לי השבוע לדבר עם חברה קרובה,
היא אמרה,
שמותר גם לי להוציא קצת, מותר לי לא לחייך תמיד,
מותר להראות שכואב,
מותר לשתף.
כזאת אני, טיפוס ששומר בבטן,
שומר ואוכל את עצמו, וממשיך לחייך לעולם ולכולם.
לא רוצה להשתנות,
אוהבת את דרכי שלי.
אבל לאחר זמן שנראה כנצח, גם אצלי הדוד הגיע לנקודת גלישה.
הקב"ה,
רושם למעלה, מצייר לנו תמונה נפלאה, מלאה בחלקים קטנים קטנים,
ממלא את התמונה בצבעים, באנשים,בחיות,בפרחים,בעצים, באנשים, ברגשות,
איננו יודעים מה צופן העתיד, מה מסמל ההוה, ומה מחביא בתוכו העבר.
כ"כ קשה לעיתים, לקחת הכל בפורפורציות נכונות, להאמין, לקוות, לזרוע צבעים ורודים במקומות אפורים וחשוכים.
כ"כ קשה לדעת, שלמרות ש´אתה´ עושה את מירב ההשתדלות שלך, דברים מגיעים בצורה אחרת, ולפעמים בצורה שונה כ"כ מכוונותיך.
כ"כ קשה לאהוב, לשנוא, לתת אמון, להיפגע, לקוות, להתאכזב.. להרגיש.
תקופה של כל רגש אפשרי, כמעט, בקשת הרגשות.
*****************
אחרי הכל,
תקופה, כשמה כן היא, סופה להסתיים,
אני רוצה להודות לאחד והיחיד שאיתי תמיד, עוזר לי בכל שלב, אוהב ומקבל אותי לחיקו בכל עת ובכל שעה,
האחד שמקים אותי, שזוקף אותי, ושעוזר לי לראות את האור.
האחד היחיד שאוהב אותי כמו שאני,
האחד היחיד שברא לי את החיים שלי,
חיים שלא הייתי רוצה להחליף בעד שום הון שבעולם.
אחד שברא לי את המשפחה שלי,
את החברים,
ואת כל מה שיש לי.
אחד שבזכותו, אני כאן לומר תודה.
