ומחלקים להם בערב החג שקית ממתקים שתעסיק אותם בשאר הזמן הפנוי

תלוי גם בגיל הילדים- אבל חשוב להפעיל אותם ולתכנן  איתם מראש.

מי מתפלל מה, כמה איפה ומתי.

מכינים משחקים, ספרים, יציאה לתשליך כחוויה, האמא יכולה לשבת איתם בגינה במקום בביה"כ ולהכנס לתקיעות, ברכת כהנים וכד'..

הילדים עוזרים/ אחראים על עריכת השולחן, ארגון הבית וכד' לסעודות החג.

הגדולים יותר יכולים להכין הצגות על ר"ה (אברהם ושרה, יעקב ורחל, חנה ושמואל, יוסף הצדיק- כל אלו שנפקדו בר"ה) לסעודת החג או לאחריה, המון זמן לוקח לעשות חזרות ולהתאים תלבושות .

ומה שאת/ה עשית זה הדבר הטוב ביותר-- ללמוד את ההלכות ולהזכיר לעצמנו מה מותר ומה אסור, להתאפק, להעביר על המידות ולדעת שהסטן עובד קשה ביום הזה ומקדיש לכך שעות נוספות.

תודה על התזכורת!!

בתור אמא קמצנית בממתקים בכל השנה- הכנתי לחג הרבה דברים "שווים" כדי שהם ירגישו את השמחה והחגיגיות. זה השפה שלהם.הבעל שמח בבשר ויין, אנו בבגד יפה- והילדים באמת שמחים בממתקים...לא אני המצאתי...

ועל ראש השנה כתוב בפירוש- לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים.

 בהצלחה לכולנו...

ועוד משהו-

לפני שנה היה פה שירשור עידוד למי שנשאר(ת) בבית עם הילדים ומנועה מלהגיע לתפילה. היו שם כמה דברים ממש מחזקים ומעודדים. אולי מישהו ימצא את זה.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t384455#4622610

(השרשור היה בנשואים טריים לא פה)

אבל השרשור שציינת מדבר רק על התפילה ופותחת השרשור שאלה באופן כללי איך לא לכעוס על הילדים. קצת סטינו מהנושא.

מניסיוני ממתקים הם אחד הגורמים לחלק מהילדים להתנהגות קשה  -  סוכר וצבע מאכל ממש לא עושים להם טוב והתוצאות כמעט מיידיות. כדאי להזהר מזה

לוקחים אותם לשיחת עומק לפני החג, ולא משנה אם מדובר אפילו בבני שנתיים בלבד

מסבירים להם על החג, על התפילות, מדברים איתם על המשאלות שלהם והציפיות שלהם מהשנה הקרובה

וכמה שזה נראה מוזר- הם תופסים רצינות ומבינים באילו ימים הם נמצאים.

כמובן שאי אפשר להחזיק אותם ככה זמן רב, ואז מחלקים סוכריות וכד' אבל חשוב מאוד לשתף אותם בעניינו של חג, אחרת מה שהם יזכרו (ומה שאני זוכר)זה רק שקיות במבה ענקיות בדרך לבית כנסת

א. קנינו לכל אחת משחק חדש שניתן להם ברגע המפתח הבעייתי....

ב. אני אישית לא מתכוונת להרעיב אותן עד לסעודה... וגם לא למלא אותן בממתקים, אלא לנסות לשמור על סדר יום רגיל של ארוחות. מה שאומר שאוכלים "ארוחת עשר" כרגיל, ואם צריך גם הולכים לישון כרגיל. ילד רעב ועייף נהיה עצבני ומעצבן.

ג. כמובן- שיתוף, לפי הגיל, בחוויות החג. גם בסעודה- סיפורים, הצגות. חשבנו להכין מעין מדליות למי שאומר את ה"יהי רצון" הכי מקורי, הכי מצחיק וכו'.

גם בבית הכנסת- יש סידורים לחגים לילדים, ויש שירים שהם מכירים מהגן.

אנחנו כועסים ומעירים רק כשאנחנו רואים שהם עושים משהו נוגד לעקרונות הבית התורה העם והארץ....

אז בזמנים כאלה מקבלים החלטה שאנחנו פשוט לא מחנכים היום !

כלומר לא נתפסים לקטנות

מחליטים מראש שלא נורא אם לא יגמרו את כל הצלחת כי מבינים שהם מפוצצים בממתקים ולא נורא אם שכחו לברך או  חזרו מלוכלכים מהמשחקיה או כל דוגמא אחרת 

פשוט לא מעירים בע"ה

ומכינים אותם לזה שזה לא יום רגיל ולא יצפו שכל השנה תהיה ככה מפנקת כמו היום המיוחד הזה

במקביל הכנה לכל אחד כפי רמתו ורמת הציפיות ממנו

יהי רצון שבאמת נזכור ונעביר על המידות!

(למרות שזה הרבה יותר קשה כשזה לא רק הילדים שלי אלא של עוד מהמשפחה...)

שנה טובה ומבורכת בעז"ה ללא כעסים!

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות