לגבי השאר זו סיטואציה מאוד מורכבת ולכן כל מישהו מבחוץ יהיה לו מאוד קשה להכיר את הניואנסים של המשפחה.

לגבי הילדים, לפעמים ילדים רואים זוועות במשפחה ויודעים לבד ובעזרת ההורים שזו סיטואציה לא טובה

ושאין מה לעשות יש אנשים מסובכים בעולם.

לא נראה לי צריך לפחד שהילדים "לא יראו" דברים כאלה, העניין הוא איך -את ובעלך- מתייחסים לזה.

ליד ההורים שלו להתעלם מזה ואחרי זה לדבר עם הילדים שסבא וסבתא עברו דברים קשים בחיים ולכן הם ככה...

כל הכבוד לך

את אישה חזקה

תעמדי היטב על משמר הבית שלך! אל תתני לאף אדם או גורם שלא מתאים לרוח הבית ולעבודת המידות של הבית-

להכנס

ולא משנה איזה קרבה משפחתית הוא מחזיק

עכשיו לגבי ההורים שלו

אני לא מבינה- הם גרושים או לא?

כי אם הם גרושים- שינתקו קשר!!

ושהילדים שלהם יבינו שהדבר הכי טוב בשבילם הוא באמת- לנתק קשר!!

ממש תושיבי לשיחה את כל הגיסים והגיסות שלך- ותסבירי להם בעדינות- את מה שאת רואה מבחוץ, והם לא יכולים לראות

שאמא שלהם ממשיכה לעבור התעללות של ממש!!!! גם אחרי שהיא גרושה

שזה לא כיבוד אם בכלל!! לתת למצב כזהל התרחש

שהדבר הנכון והראוי הוא שזוג גרוש- לא יפגשו יותר. בכלל. ולא ינהלו שום קשר חברתי ביניהם. בכלל.  (אגב- כלל נכון בד"כ, עם יוצאי דופן מועטים- כגון חתונות של הילדים- וגם זה בתנאי שההורים הם לא **** )

תעוררי אותם- כמה חשוב לשמור על הכבוד של אמא שלהם-

מה זה לרצות לשלוח אותה במונית ולא לעשות את זה? אם רוצה לדאוג לה- עושים! לא מדברים...

זה שהיא במצב נפשי לא פשוט ועל כדורים- זה סיבה לכבד ולהעריך אותה מאוד!! כמה עבודה ומאמץ לוקח לה בפנים כדי להיות סבתא, כדי לבוא לאירועים ולהיות נחמדה למשפחה, כדי לתפקד

וכמה- באמת כמה!- צריך להעריך אותה על שהיא לא מפוצצת מכות את הגרוש שלה (מה שראוי לעשות- אגב, לדעתי )

ותודיעי להם- שאת מציבה בזאת כלל -שכל המשפחה תיאלץ לכבד ולשמור-

לאור צורת ההתנהגות הבלתי נסבלת של חמיך, חסר דרך ארץ ומידות בצורה מחפירה-

אם את ובעלך ומשפחתך שם- חמיך לא שם.

נקודה

או הוא או אתם

אם זה אירוע של יומולדת לבעלך- אז חמיך לא מוזמן, ולא יודע כלום מזה שיש אירוע.

אם יש ברית לבן שלך (בעז"ה שתזכי בעת שהשם יתן) -הוא לא שם. ובוודאי שלא מכובד במשהוא.

אל תתני לא לך לא לבעלך ולא לילדים שלך להיחשף לאדם עם מידות רעות שכאלו

זה שורט את הנפש

זה פוגע בבעלך לראות את אבא שלו בשבל כזה נורא

זה יפגע בנפש הרגישה של הילדים שלך- לראות את הפגיעה בסבתא שלהם, לראות דוגמא של מידות מקולקלות כל כך של אדם מבוגר.

תתקרבו יותר להורים שלך- תקבלו מהם הרבה חום אהבה וכבוד- שיספיקו בשביל שניכם...

ותדעי- יהיו סיטואציות שלבעלך יעלה במוח בצורה אינסטינקטיבית- התבנית הרעה שהוא ראה בבית- ואז הוא יצטרך להלחם בזה- ולקנות לו תבנית אינסטינקט חדשה

זה לא קל

ולפעמים צריך עזרה בזה- איש חכם או יועץ נישואין או רב

סתם תדעי- תשימי בכיס את המחשבה הזו- יש מצב שתצטרכו עזרה בשביל מצבי לחץ....

לאנונימית פותחת השרשור - לצערי אני מכיר מציאות כזו מקרוב.

מוזמנת לאישי להסברים על איך אנחנו התמודדנו. (כמובן שכל מקרה לגופו ויכול להיות שלא לכל אחד מתאים בדיוק אותו דבר)

קיבלת  תגובה מעולה

מצטרפת לאלו שענו שאם ההורים גרושים אין שום סיבה שיפגשו.

אך מסתייגת מהאמירה שלנתק את הקשר עם האב.

למרות שהוא נשמע אדם קשה ביותר זה ממש לא טוב לנתק איתו את הקשר.

אם אליכם הוא מתייחס בסדר צריך לשמור על קשר כלשהו. אבא נשאר אבא

גם כשהוא לא כליל המעלות. אני מכירה את הנושא מקרוב מאוד ואומרת שילד

שמנתק קשר עם אביו סוחב את זה אח"כ לכל החיים- זה ממש נזק נפשי, גם לאדם מבוגר.

צריך לשמור על קשר הדוק עם האם לעזור לה ולחזק אותה, היא זקוקה מאוד לילדים שלה. ובעיקר

להרחיק אותה מהאב, שלא יהיה בינהם שום קשר. (יומולדת זה לא דבר כזה חשוב שצריך להזמין את שניהם.)

וגם צריך להסביר לכל הורה שזה שאתה אוהב את ההורה האחר, זה לא אומר שאתה בוגד בו. זה דבר

שהורים גרושים מתקשים לקבל בהתחלה.

בהצלחה.

תודה רבה על התגובות..

צדיקה אחותך ממש חיזקתותי...הלוואי ויכולתי ליישם את מה שכתבתן.

לצערי זה משפחה הרבה יותר מורכבת ממה שאפשר לתאר וחשבתי על זה הרבה והגעתי למסכנה שאני לא יכולה להתערב.. אני בסה''כ גיסה (ועוד גיסה לא כזו אהובה....) אז פשוט להשלים עם המצב...

כי אבא של בעלי לא בנאדם שישים על מישו ואם יש פגישה במשפחה, חג או משו הוא יבוא ולא מעניין אותו ואז מה שיצא זה שהאמא תדפק עוד יותר ותמיד לא תהיה חלק מכולם כי אם הוא בא אז היא לא יכולה לבוא וזה לא בסדר שתמיד היא זו שתוותר על מפגש...

דבר שני, אבא של בעלי בגלל השתיה החריפה ועוד כל מיני דברים לא טובים הבריאות שלו לא באיתנה ואין לי  לב אוף. הייתי מאד רוצה שהילדים שלי לא יכירו אותו אבל אני חושבת שזה לא מעשי וגם אני שמחה שאני לא צריכה לחשוב על זה עכשיו כי זה עדיין לא מעשי...

והוא גם הציב עובדה שכולם צריכים לקרוא לילד הראשון שנולד בשמו ולתת לו להיות סנדק ואין מצב להתחמק מיזה..

תאמת לפני שהרכתי אותו דווקא אהבתי תשם ויש מצב שהייתי קוראת ככה לבן שלי אבל עכשיו אין סיכוייייי!! 

אני צריכה להפסיק להלחץ ולהיות יותר אופטימית על המשפחה הזו ובמיוחד על האבא הזה שאני מרגישה פשוט סלידה ממנו ומהדרך שלו לדבר עם אנשים ולהשפיל אותם.

לאזור כוחות ולהשלים עם המצב כי אני לא יוכל לשנות את זה..

וגם החג הזה הם היו ביחד עם הילדים והיה חג זוועה. זה עצוב שאין משפחה נורמאלית שאפשר ללכת בראש שקט ובאוירה טובה לחגים ושבתות...

ההתנהגות הזו היא באמת מאוד מזעזעת.  וב"ה שבעלך למד מזה לכיוון השני.

לענ"ד, עיקר ההשקעה שלכם בנושא, צריכה להיות ע"י כך שתזמינו לעיתים תדירות את האמא בפני עצמה, בלי ליידע את האבא. תארחו אותה, תגידו לה כמה אתם מוקירים אותה. אם קורה דבר כמו שתיארת - אל תתביישו בפעם הבאה להגיד לה, תדעי שמה שאבא אמר זה כ"כ לא נכון - כולם מכבדים אותך ומעריכים אותך. הם נסעו במונית כי מיהרו אל הילדים, וכד'.  כלומר: אתם לא "התערבתם" פה כנגד, אתם דיברתם בעד. החיזוקים האלה חשובים.

אל האבא תתייחסו בכבוד מצד עצמו, גם כי זו ההלכה וגם פרקטית זה הכי נכון - אבל "בכבוד", פירוש הדבר במה שנוגע אליו. אין שום צורך "לא לכבד" כדי לא לקרוא דווקא על-שמו; בנידון זה - הבעייתיות מובנת, וזה שיקול שלכם.

כמה שיותר תבדילו בין האירועים עם האמא לאירועים עם האבא - במה שתלוי בכם (גם אותו תקבלו, בפני עצמו, ו"אל תגיבו" כשמדבר בזולות; יתכן שיחוש לבד שאין לכך מענה, ויחפש סיגנון שמעורר התייחסות יותר טובה) - כמה שתכבדו, תקרינו אהבה ותוקירו את האמא בפני עצמה, ללא הימצאות האבא בסביבה כלל, וכמה שיותר "תתַרגלו" שכיבוד האבא אינו שיעבוד חייכם ורצונותיכם -

כך לענ"ד יש סיכוי טוב יותר להתייצב על דרך יותר רצויה במצב הקיים.

מה פה הביג דיל? שאנשים יתחילו להתמודד בחיים ולא לזרוק תצרות שלהם על אחרים!!

לא נראה שהיא "זרקה את צרותיה על אחרים"...  היא מתייעצת מה לעשות במצב כזה, שיש בו באמת צדדים מזעזעים והוא בהחלט "ביג דיל"..  בשביל זה יש את הפורום.

היא גם "פורקת" את צערה - גם בשביל זה קיים הפורום..

כמו כן, דווקא בנידון זה, נראה שהם מתמודדים יפה מאוד; אינני יודע כמה היו מצליחים לכתוב באיזון כזה על מצב כזה, ולשמור על שלוה יחסית, לא להתפרץ, ועוד לדאוג גם לבריאות של האבא...

ואפילו האמא המסכנה, בתיאור הזה, אינה זורקת את צרותיה על אחרים, אלא נושאת את כאבה.

ומאוד יפה שאנשים כאן משתדלים להיות "נושאים בעול עם חבריהם" ומסייעים. כך צריך לעשות אם יש למישהו חלילה צרה. שיהיו רק שמחות לכולם.

למצוא דרך לחזק את האם ומצד שני לכבד את האבא.

אבל לנסות להתחמק ממסיבות משפחתיות (בשלב שיש ילדים) כדי לשמור על טוהר נפשם.

תודה על המחמאות!

אל תגידי "הלוואי"

תגידי- אין הדבר תלוי אלא בי!

אח"כ תרשמי לך (בדף! ) רשימה "מה אני צריכה לעשות כדי ליישם את זה" -גם מעשים וגם עמדות נפש

את יודעת למה נוהגים שכלה מסתובבת בחופה סביב החתן 7 פעמים?

(לפחות אחת הסיבות...) בסיבובים האלו- הכלה בונה מסביב לחתן חומה של הגנה

היא בונה את הביצורים של הבית שלהם

זה הבית שלנו- זה הזוגיות שלנו. וכל מי שינסה לפגוע בנו- יתקל בחומה בצורה, ויהיה לו עסק איתי (בעלת הבית)

יש לך כוחות לעשות את מה שטוב לבית שלך

שטוב לך, לאיש שלך, לילדים שלך

יש לך את הכוחות- זה לא עידוד, זה לא הבטחה- זה שיקוף של עובדה! מה קיים במציאות.

(ואת זה אני מרשה לעצמי לומר בלי להכיר אותך... )

את לא צריכה להיות גיסה אהובה- את צריכה להיות גיסה נחושה

אולי לא תרכשי לך עוד מניות בזה שתצאי "הגיסה הרעה" -אבל כן תרכשי לך עוד נחת בחיים של עצמך

אהדה ותמיכה- תמצאי אצל חברות טובות שלך, הן הכתובת. לא הגיסים הקלוקלים.

לגבי האבא-

אם הוא ינחת בהפתעה באירוע שהוא לא מוזמן- אפשר לומר יחסית בעדינות "אה! אתה מפתיע!" או לומר יותר בגסות "אתה לא מוזמן- פעם אחרת תבוא ונחגוג איתך"

אבל לא להעביר בשתיקה- זה בטוח.

ולהשתדל כמה שיותר להשאיר את האמא בתור "מלכת הערב"

לגבי הילדים -

אתהאמא- את מחליטה עליהם

אל תסכימי לחשוף את הילדים שלך לאף אדם בעולם שאת לא סומכת שהוא טוב לילדייך- יהיה זה שכן או קרוב או רחוק או ידיד או חם

אל תסכימי לתת סנדקות לאדם רע  או לקרוא עם שמו

זה לא משנה כמה סנקציות הוא יפעיל

מצידך- שלא יבוא לברית, שלא ידבר איתכם יותר

(אפשר- לתת סנדקות לרב גדול, לקרוא על שם תלמיד חכם גדול- קצת מרכך את העסק.... )

ברור! שיש מצב להתחמק מזה

הוא קובע עובדות?

מה אכפת לך! את קובעת עובדות יותר חזקה, נחושה, וצודקת!

יש מצבים שצריך להשלים איתם

להשלים- כלומר שהמצב ישאר- רחוק רחוק ממך

כי לשנות אותו -לא תשני באמת

להשלים הם זה שמצב גרוע נשאר קרוב אלייך ופוגע בך- זה לא השלמה, זה כניעה הרסנית

ואיי תודה את מקסימה, אני ממש רואה את ההשקעה שלך לכתוב לי..אני ממש מעריכה את זה, תודה!

לבית שלי זה ברור לי שאני לא אכניס דברים שיפגעו לנו בבית..

הצעתי לבעלי ונזמין או את המשפחה שלי או שלו לחג, וזה היה ברור שאם מזמינים תהורים שלו אז זה רק את אמא שלו והאחים אבל בעלי אמר שזה לא אפשרי, אז פשוט הזמנו את ההורים שלי.. (הצעתי את האפשרות של ההורים שלו שלא ירגיש רע עם זה שיש לו משפחה לא טובה או משו כזה ושזה לא יפגע בו אבל ברור שהיינו שנינו סובלים ממציאותת שהם יבואו..) 

אז לתוך הבית שלנו אני לא אכניס את המציאויות הלא נעימות האלה..

הבעיה מתחילה מליסוע לשם...

אבל את ממש צודקת שאנחנו צריכים לעשות מה שטוב לנו!

תודה ממש אני ימשיך להתחזק ממה שכתבת עוד הרבה!

והכי חשוב- כל הזמן, כל הזמן- תקשיבי לבעלך

הוא אומר דברים חכמים

בתור התחלה- תזמיני אולי רק את אמא שלו- לארוחת ערב אצלכם או משהוא דומה?

(לא ארוך מידי בזמן.. שיהיה לך קשה. אבל לתת רק לה פירגון ותשומת לב.)

וכמובן-

תפתחו קשר עם איש חכם (רב? או יועץ? או כל איש חכם?) שיוכל לעודד ולייעץ, לעזור להכריע במצבים רגישים, בצורה הרבה יותר טובה ממה שאפשר לקבל מפורום.

גם אני מצטרף לצדיקה וממליץ לכם לבודד את הגורם הבעייתי שמחמם את האוירה (האב)

ולהזמין רק את האמא, אם לא לשבתות וחגים אז רק לארוחת ערב, או למסעדה. לא בתור אירוע רשמי ומופגן שעלול לעורר עליכם את כל השדים הרעים אלא בפשטות וטבעיות.

ושוב- אתם העיקר. תעשו מה שטוב לכם.

כולכם עזרתם לי מאד!

גמר חתימה טובה! =)

אני לא מסכימה עם "צדיקה אחותך" , לומר לו בגסות שהוא לא מוזמן.

נכון שהוא לא כליל השלמות אך עדיין מחוייבים בכבודו-מצד כיבוד הורים. הוא עדיין אבא.

אבל כן אפשר להתחמק באלגנטיות מפגישותאיתו ולהזמין את האמא (בלי האחים) לבד.

אני סומכת על העדינות של האנשים המעורבים

שכמה שהם לא ינסו להיות גסים- עדיין יצא להם אמירה (יחסית) עדינה מידי....

(היה לי עוד משהוא לכתוב לך- אבל החלטתי שזה גס מידי.... חג שמח שיהיה לך)

(ואם יש לך השגות נוספות- אני אשמח באמת! שתכתבי באריכות ופירוט הצעת עבודה שנכונה לדעתך- אני אשמח ללמוד מהשקפת עולם נוספת)

[שהסכימה איתי...] גם ערכית וגם פרקטית.

המשפט שאמרת אינו כ"כ שייך לדעתי לנידון זה. כאן זה צריך להיעשות רק במינימום ההכרחי כדי להגיע לתוצאה המעשית הרצויה (עידוד האם, הזמנתה בפני עצמה וכו').

מעבר לכך - הם לא במקום רבש"ע, אלא עושים מה שציוה עליהם בנידון זה (כיבוד או"א זה אפילו ברשעים)

לפי דעתי דווקא בגלל שמדובר בהתנהגות נוראה וקיצונית וגלויה כ"כ אז זה פחות בעייתי כי בגיל מוקדם כבר מבינים שזו לא התנהגות ראויה לחיקוי. נראה לי הקשר אליך, אותו דבר, דווקא בגלל הקיצוניות יותר קל לא להתייחס לאבא של בעלך ולא לספור אותו ולכן גם לא להפגע ממנו.

מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.

הכיף מבחינתי בזה שאפשר לפטפט תוך כדי.

כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות

למרות שהן לא היו מעוניינות בכך.

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.

קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?

ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

ופותח שרשורים הזויים.

ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו

הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו

אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו

ממש קשורה לנושא.

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור

נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.

והוא נכשל

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

באמת אמירה מיותרת יחסית.

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך

לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.

כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.

עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

והאמת בכלל לא מעניין אותי אישית אם זו הטרלה או לא..
לגופו של עניין, קודם כל חיבוק אחותי, קשוח ממש.
אני אישית נגיד, קנאית בהגזמה, בורכתי בבעל שלא מסתכל על אף אחת (
לפעמים זה גם מוזגם) ובטח שלא מדבר איתי על זה.
כמו שאמרו לך פה,
העלית את הנושא מולו, צריך לדעת שהתגובה מהצד השני תהיה כלשהי ואולי לא תמיד נעימה.
כמה דברים
1. למה הוא המשיך לחזור על זה כל כך הרבה, אמרת לו שזה לא נעים לך? מה דחוף היה לו לציין את זה?
2 הוא הבין בכלל כמה זה פוגע בך והתנצל?
3. לא ראיתי התייחסות כלשהי לזה אבל, חשבת מה זה גרם לו להרגיש כשציינת שבעל של מישהי אחרת בהה בך? אולי זה הכניס אותו למגננה למקום של פעולה הפוכה? נקודה למחשבה..

נשמע שיושב כאן משהו קצת עמוק יותר..
פתחת את הנושא לא מיד כשזה קרה אלא אח"כ, משמע הלכת עם זה תקופה עד שבחרת לדבר על זה באותה השבת.
במיוחד אם את אומרת שזה הולך בינכם,
כדאי לעשות פה עבודה.
קודם כל מול עצמך,
אח"כ אולי גם איתו
שוב חיבוק ענק...

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.

אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

למקרה שהדברים שאני כתבתי לא היו ברורים.

אני מסכימה מאוד עם הכתוב פה.

אני לפחות, המסר שהתכוונתי להעביר הוא שככה זה לא יכול להימשך וחייב עזרה חיצונית.

ממש לא התכוונתי שיש מקום להפסקת הנישואים.

ובכללי אני בעד הפסקה במקרים קיצוניים בלבד. 

מבינה לגמרי גם את הבהלה.

באמת זה ממש לא נעים.

אבל ב"ה אפשר לצאת מיזה. מטפלים ויוצאים והחיים אחרי הם כל כך אחרים.

החיים בצל החשש של 'אולי עכשיו משהו לא יתאים לו ויגזר עלי שקט של יומיים' זה זוועה.

אחרי שעובר החשש נפתחים עולמות. בעז"ה.

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).

ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל…