שלום לכולם,
שאני ובעלי התחתנו לא ידעתי כמה חמור מצב משפחתו..
ההורים שלו גרושים אבל לא סתם גרושים...
הם כל חג ביחד בשביל הילדים וזה היה לי ממש ממש מוזר בהתחלה ששמעתי על זה ועוד יותר מוזר ורע היה להיות איתם חג ראשון ביחד. אבא שלו אדם אגרסיבי ודוחה אותי לראות ומזעזע אותי לראות איך הוא משפיל את כל העולם ואישתו ובמיוחד את אמא של בעלי (אישתו לשעבר..) וזה לא סתם חוסר כבוד זה הגזמה בחיים שלי לא נתקלתי בבנאדם כזה! אז למדנו לא להיות איתם יותר מידיי בחגים...
אתמול לבעלי היה יומולדת ורציתי לארגן לו משו שישמח אותו אגנו לו יומולדת אצל אחותו עם כל האחים ואחיות..
וכמובן שגם האבא וגם האמא הגיעו...
המצב היה זוועה הוא השפיל אותה עד עפר וכל פעם שאני רואה תמצב הזה אני מתמלאת הערכה מטורפת לחמותי הצדיקה ששותקת ומנסה כמה שפחות להכנס למצב של ריב. חמותי היא אישה על כדורים, עם שריטות נפשיות עצומות (איך אפשר שלא עם בעל כזה מזעזע..) והוא ממשיך להשפיל אני יתן כמה דוגמאות כדי להמחיש לכם עד כמה הוא נורא..
ילדים שלה רצו להזמין מונית כי השעה היתה מאוחרת ושני אחים הזמינו תמונית ע''מ לשלם כל אחד חצי חצי, שהמונית הגיעה הם רצו לתת לה ליסוע ושזוג אחד יוותר ולא היה לה כסף (היה לה אבל היא לא רצתה להוציא אותו על מונית.) אז הם פשוט עלו ונסעו כי מיהרו הורים לילדים וכ'ו.. ואז האבא צועק עליה באגרסיביות " את ראוה אף אחד לא סופר אותך!! אפילו הילדים שלך לא סופרים אותך והמשיך..אף אחד לא שם עליך..וכ'ו.." או שכולם אכלו במרפסת והיא יצאה אלינו לראות אם לא קיבלתי אוכל ואז הוא צועק עליה "מה יצאת? לכי מפה מה את יוצאת? עופי עופי כנסי מהר הביתה" ואני הזדעזעתי ובעלי עמד להתפחלץץ! פעם בעלי היה מעמיד את אבא שלו במקום אומר לו בעדינות די אבא תפסיק עד שזה יכל לגרום ריבים בניהם והרב של בעלי אמר לו לא להתערב יותר. ובעלי מאד קשור לאמא שלו בגלל כל מה שעברה ומאד קשה לו המצב הזה... אז אני לא יודעת כמה להכביד עליו בקטע... הוא מסוגלל לבכות עליהם מרחמים... וברוך ה' שבעלי למד איך לא מתנהגים עכשיו אני רוצה לשאול אם יש מסיבה או חג או משו שמכנס את המשפחה וההורים גרושים את מי מזמינים? את האבא או את האמא.? (האבא יפגע הוא בנאדם של "כבוד" כמובן זה לא אמיתי) כל החגים הם נמצאים ביחד והילדים שלהם עושים להם טרור אם יהיה מצב שלא (אני לא מבינה את זה אני דירבתי עם גיסתי ואמרתי לה שאני חושבת שהם עושים להם לעצמם רק רע בזה!) בקיצור גם קשה לי להיות שם גם לבעלי קשה אבל זה המשפחה אז מה עושים בסיטואציה כזאת??? איך אפשר לא להפגע מיזה ובכלל אני לא יודעת מה עדיף..
עכשיו אנחנו נשואים שנה וחצי אבל מה יהיה שיהיו לנו ילדים אז אני יודעת שלא יהיה מוכנה בשום אופן שהילדים שלי יצפו בכאלה סיטואציות מזעזעות! אני פשוט לא מוכנה! ומה עושים כדאי כבר מעכשיו לנתק לגמרי קשרים איתם? או כשיהיה ילדים נסביר להם שאנחנו לא רוצים שהם יראו כאלה דברים נוראיים (למרות שאני לא בטוחה שבעלי העדין יעיז להגיד את זה ואני בטוח שלא כי הם לא כלכך מסמפטים אותי בלשון עדינה וזה כבר סיפור אחר בגלל שבאתי מרקע שונה ואני יותר תמימה ולא מצליחה לעמוד בקצב העקיצות ולגלוגים שלהם)
אני מצטערת על האורך זה הקל עלי מאד לפרוק את כל מה שהיה אתמול...
ולא אמרתי על זה מילה אבל אני מעריכה את בעלי ומודה לה' שהוא לא יצא כמוהם, שעבד על עצמו והעוצמות שלו נמצאות במקום אחר, במקום של תורה
ולהעריך אותה מאוד!! כמה עבודה ומאמץ לוקח לה בפנים כדי להיות סבתא, כדי לבוא לאירועים ולהיות נחמדה למשפחה, כדי לתפקד
)
-שכל המשפחה תיאלץ לכבד ולשמור-
) -הוא לא שם. ובוודאי שלא מכובד במשהוא.