באשר עד מתי להניק - המלצות ארגון הבריאות העולמי הן להניק עד גיל שנתיים לפחות.

גם ביהדות דרך אגב מתייחסים לתינוק כיונק עד גיל שנתיים, ולאימא כמניקה עד שנתיים אחרי הלידה. (ומותר לפי ההלכה להניק עד גיל 4)

מה לעשות עם הכתמים אני מציעה לך להתקשר למכון פוע"ה ולשאול אותם. בהסתייגות אחת, תציגי את זה כעובדה נתונה שאת מעוניינת להמשיך להניק, ותראי איזה פתרונות יש להם שלא כוללים הפסקת הנקה.

או לחזור לרופא/ה שלך..

גמני שמעתי על לקחת עוד כדור, כדאי לבדוק את זה(:

ללבוש שחור ולא להסתכל. אני עם סרזט שנתיים וחצי והפסקתי להניק לפני שנה וחצי. הרופא מעדיף שאני אשאר על סרזט ולא אעבור לגלולות משולבות [הבנתי שהם עמוסות ביותר הורמונים]

אצלי לצערי הפסקתי להניק בגיל שנה מאותה סיבה וזה מה שבמכון פועה אמרו לי...

אבל לפעמים המחיר הזוגי גדול כשאסורים שוב ושוב ואז כן צריך להפסיק.

כדאי לשקול את כל הנתונים.

ויש לי לצערי נסיון מתמשך אחרי כל הלידות של כתמים בהנקות ועוד לא מצאתי את הפתרון...

שמגיע שלב שבו ההנקה גורם לבעיות שכאלו, ומחליטים שזה בלתי אפשרי, ולהפסיק את ההנקה.

אולי אני טועה, אבל נראה לי שמי שתפנה למכון פוע"ה בלי להציג את ההנקה כעובדה נתונה, תקבל מהם את הפתרון "הקל"  - להפסיק להניק

אבל בשביל זה לא צריך את העצה שלהם, האופציה הזאת הרי כבר עלתה בדעתה. לכן כדי לשמוע פתרונות אחרים, כדאי להציג את הדברים כך.

אם לא ימצאו פתרונות אחרים, או שפתרונות אחרים לא יעילו, תצטרך קינמון ביחד עם בעלה לשקול את הדברים ולהחליט.

ואני רוצה להוסיף עוד משהו - ממה שידוע לי, בשלב מאוחר שכזה מעבר לגלולות משולבות לא בהכרח יפגע בהנקה, במיוחד אם משתמשים בטבעת ולא בגלולות. באופן אישי, לא נראה לי שהייתי מסתכנת בכך, אלא אם הייתי רואה שממש אין לי ברירה אחרת, אבל אלו דברים שהם שיקולים מאוד אישיים, שכל אחת צריכה לעשות לעצמה.

לדעתי ומניסיוני, עד שהילד/ה אוכל מוצקים ברמה שיכולה לוותר על ההנקה בלי צורך בתמ"ל.

זה יכול לקרות בכיף סביב גיל שנה (פלוס מינוס כמה שבועות...)

והמליץ לי לקחת כדור אחר.

בנוסף עם כל זה יתכן ואת כבר לא מוגנת מפני הריון...כי הגוף לא מגיב טוב לסרזט.

הוא התרגל אליו ועוקקף אותו...

מי שמקבלת מחזור הסרזט לא משפיע עליה?

לי גם התקן ג'יינה-פיקס מצוין מהבחינה הזו, אבל זה הימור, יש כאלה שמגיבות גם אליו רע, וחוץ מזה מבחינה כלכלית הוא שווה רק לתקופה ארוכה.

התחיל ככתמים ואח"כ הפך לשטף ואח"כ טפטופים שלא נתנו לי להיטהר. הייתי כמעט חודשיים בשבעה נקיים (קיבלתי התר לבדוק ראשון, שלישי, שביעי) אז ההתחלה הייתה יוצאת טוב, ובשלישי או שביעי מגלה ששוב לא טהור ומתחילה מהתחלה...

ניסיתי כל מה שאפשרי בתחום הסרזט, לקחתי אחד וחצי כל פעם, לקחתי 2 בהפרש של 12 שעות, ניסיתי להניק יותר, להניק פחות בקיצור כל מה שעלה בדעתי ובדעת הרופא שלי...

במכון פוע"ה המליצו לי לעבור לטבעת.

לבסוף החלטנו להפסיק את הגלולות כי ממילא תיכננו למנוע רק עוד כמה חודשים והרגשנו שאולי הקב"ה מאותת לנו שדי...

תוך יומיים מהפסקת הסרזט התחלתי וגמרתי שבעה נקיים. ואח"כ התחלתי לקבל רגיל.

לא בטוחה שעזרתי... 

הוא גם מונע הריון וגם כשלוקחים אותו אין מחזור?

לוקחים אותו כל יום בלי להפסיק בכלל?

אנחנו תמיד מכינים בערב,  זה כלכך יעיל ונוח

ומאפשר בוקר רגוע.

שמים הכל כרגיל, וזה מלכה במקרר

הם לא אוכלים את זה קר, תחשבי שזה מחכה להם במינימום שעתיים בתיק מהרגע שהוצאת מהמקרר אז זה פושר ואין באמת הבדל אם זה הוכן בערב או בבוקר.

את יכולה לעשות ניסוי, לעשות את זה יומיים שלושה בלי לספר להם ולראות אם היה הבדל באכילה כשהם לא יודעים 

וכנראה אמא שלהם שומרת על סטנדרטים

שיתחילו לקום מוקדם ולהכין לעצמם חח

ממרח כמו שוקולד או חמאת בוטנים לא צריך מקרר בלילה

ואז את מכינה בערב עם לחם טרי ושומרת על השיש במקום מוצל ובתוך שקית אטומה

זה יוצא ממש כמו להכין בבוקר

בכללי זה לחם מטוגן או צ'יפס בתנור או תפו"א בתנור או לחם זעתר או שוקולד או ריבה

יש ממרחים שהם אוהבים אבל אוכלים רק בבית אם אני משהו למסגרות לא אוכלים

נגיד טונה. אבוקדו, טחינה, חומוס, קוטג'

טוסטים אחד אוהב

אין מצב להכין לחם מטוגן על הבוקר.

וזה כל האופציות כולן?

מה עם גבינות כלשהן? 

גם לעצמי מכינה סנדוויצ' בערב לפני וכנל צהריים כשצריכה

מכינה בבוקר תוך כדי ההתארגנות.

בדרך כלל טוסטים.

ומצרפת מלפפון, תפוח חתוך

נשמר מעולה. גם הירקות והפירות.

הילדים שלי אוהבים בעיקר ממרחים וגבינות, היו פעמים שהכנו גם חביתה ערב קודם והיה בסדר. 

למרות שאצלנו אחת אסור חלבי והשני לא אוהב

את משתמשת באותו בצק של הדברים האחרים?

מה בעצם הופך את זה לפוקאצה חוץ מהצורה? ואיך זה לא מתייבש?

פשוט כשהכנתי יצא די יבש. שמתי שמן זית, אבל לא הצפתי... קשה לי לשפוך שמן זית בכמויות. 

פסטה בלי כלום, קוסקוס בלי כלום הם אוכלים!

אפשר לשים מהערב עם כפית .

אוכלים הכל

להקשיב להוראות

אז הם לא מסכימים שאשים דברים שהם לא כריך

אבל זה רעיון למדי פעם אולי..

מה עוד את שמה מהערב?

גומר אותי כבר הלחץ בבוקר

אבל כן שוטפת קופסאות ערב קודם.

קשה לי עם הבקרים. עמוס.

לפעמים הגדולים כבר מכינים לעצמם כריכים בבוקר.

כשאני מכינה ערב קודם פסטה זה תמיד עוזר לבוקר להיות יעיל יותר.

איפה שאנחנו גרים יש כל מיני אלרגיות ורגישויות לילדים אז הצוות לא מכוון דווקא לכריכים, כי אי אפשר לשים כל ממרח... אפשר להביא כל אוכל שלא מכיל את האלרגנים

לק"י

לאחרונה, טוסטים אני מארגנת מהלילה ושמה בטוסטר בבוקר.

אבל גם את זה הייתי מכינה מהלילה.

להוסיף לקופסא וזה מעולה הם ממש אוהבים אצלי

בייגלה/דגדגים/קרקרים

זיתים שלמים בלי גרעין/תירס גמדי ממש הולך אצלינו

מלפפון/גזר לפעמים אוכלים

תמר..

מבחינת סנדוויץ' גבינה לבנה/שמנת/חומוס/ ממרח זיתים/טחינה... לפעמים שמה במקום סנדוויץ' 3 פריכיות אורז

בעבר אהבו יותר דברים ונהיו בררנים

קל להכין מראש

ילדים ממש אוהבים

וזה תוספת חלבון לארוחה..

כשהייתי ילדה היה לי מאוד קשה עם הכריכים לבית הספר, לא אהבתי את מה שהוכן מראש (בבית אכלתי כמעט הכל, רק לא אהבתי כריכים שחיכו עם הממרח שעתיים...).

ההורים שלי לא נאבקו איתי, הם ניסו למצוא פתרונות. לפעמים לקחתי פיתה בלי כלום.

אני ממש מודה לאמא שלי על זה - בהסתכלות לאחור היא הייתה יכולה להכריח אותי לקחת מה שכל האחים שלי לקחו, וזהו.

בית הספר מזמן לילדים שלנו כל מיני אתגרים - לימודיים, חברתיים ועוד

חבל שהאוכל יהיה אתגר נוסף.

כמובן שגם ההורים ממהרים לעבודה, לעמוד שעות ולהכין קופסאות מעוצבות מרגיש לי לא מציאותי ולא נכון

אבל כן למצוא את עמק השווה

ובעיני לא נורא שייקחו הרבה ממרח שוקולד או ריבה או משהו מתוק אחר לבית הספר, ואת האוכל הבריא אתן להם בבית...

וגם לפעמים הם אוהבים משהו יום אחד ופעם אחרת לא

לא שיש לי אינטרס לשים מה שלא אוהבים, אבל לפעמים הם אוכלים ובעצם כן אוהבים.

אני הבכורה בבית, ומגיל מאוד קטן הייתי אחראית על הסנדוויצ'ים בבית. אבל פעם אחת התעצלתי או שכחתי והכנתח לאחי סנדוויץ עם ממרח שהוא לא אהב.

אני הייתי בכיתה ג והוא היה בכיתה א.

באותו היום בשיעור שאחרי הפסקת 10 המחנכת שלו קראה לי לצאת מהשיעור, והביאה אותי, כנראה בתור "המבוגר האחראי" כשהיא נוזפת באח שלי על כך שהוא לא אכל את הסנדוויץ' למרות שאחותו הגדולה כל כך השקיעה.

אני ממש זוכרת בברור את המשפט "אתה תאכל כל מה שהיא נותנת לך, גם היא תשים לך אבנים בסנדוויץ!".

לא יודעת אם יש כאן מסר חינוכי, זאת תקרית שזכורה לי ממש טוב. כנראה בגלל שמאותו רגע עד היום אני חושבת שזה מאוד מוזר להתיחס לילדה בכיתה ג' כאיזו דמות סמכות שהוא צריך לכבד, וגם די לא נעים לי כי באמת הגיוני שהוא לא יאכל משהו שהוא לא אוהב, ועוד חטף על זה צעקות.(עד היום הוא די בררן, אבל הוא יותר נפתח עם השנים).

ותראי איך את זוכרת את זה אחרי הרבה שנים!

בכלל אוכל קשור לזכרונות, לגעגוע...

מצרפת תגובה ארוכה שכתבתי פה פעם על אוכל-

מוסיפה משהו על אוכל, בית וגעגוע...

הורים חייבים לתת גבולות

אמהות חייבות לשים בפרופורציות

בית זה לא מסעדה

בררנות אצל ילדים יכולה להגיע למצבים מוגזמים.

הכל נכון.

הכל בריא, מתוך מחשבה.
 

אבל, גם ללב יש מקום.

תנשמו עמוק ותחשבו על סבתא שלכן... רוב הסיכויים שתיזכרו באיזה מאכל או עוגה שרק היא ידעה להכין הכי טוב בעולם.

אוכל קשור לבית, לחום לתמיכה והכלה.

כמה כוח יש בקערת מרק שהוכן באהבה בסוף יום קשה.

כמה פעמים אני לא מצליחה לדבר אל הילדים שלי בנחת כמו שהייתי רוצה

לשחק איתם, להקשיב להם

כמה טעויות אני עושה

כמה עובר עליהם ואני לא יודעת

או מרגישה משהו והם לא מספרים

או מספרים, אבל לא באמת הבנתי

ולפעמים אני יכולה להכין להם אוכל שהם אוהבים

שוב ושוב ושוב

את האוכל שהם אוהבים

או "לזרום" איתם כשיש משהו מזין, בריא נהדר - שלא מתחשק להם, סתם בלי סיבה

ולהכין משהו אחר, סתם בלי סיבה.

ולהעביר להם מסר, בלי מילים

שאני פה. והם חשובים ורצויים.

לא תמיד, אבל לפעמים.

כשהיינו נשואים צעירים ראיתי את חמותי מכינה כל פעם לשבת מאכלים מיוחדים לפי הילד שמגיע

(ותמיד האוכל שלה מושקע גם ככה) חשבתי לעצמי "איזה פינוק מוגזם".

היום אני אומרת, "ה' תן לי קצת מהתבונה והכוח שלה לפנק את הילדים ושהם ירצו לבוא תמיד".

אוכל בבית לבין אוכל לביהס . אלה זכרונות אחרים.

אוכל מבושל ואוכל של שבת תמיד עושה זכרונות ילדות.

בתור מורה אני רואה את הילדים האלה שלא אוכלים כי שמו להם משהו שהם לא אוהבים... משדלת לטעום בכל זאת אבל באמת זה קשה.

מצד שני יש גם הגזמות של הילדים... לא אוהבת בפיתה רק בלחם ואבא שם לי פיתה... דייי תאכלי את הבפנים וזהו..

אני חושבת כיתות ג-ד-ה

הייתי זורקת קבוע את הסנדוויץ לפח בלי שאף אחד ישים לב

האמת אני בעצמי לא מבינה למה

זה היה רק דברים שאני אוהבת 

אבל באמת עד היום אני בררנית מאוד

ויש לי בעיה עם מרקמים וטעמים חזקים

דואגת שכל הבגדים והתיקים מוכנים

הקופסאות נקיים. מפשירה בהם כבר את הלחם. אם רוצים טונה, מכינה מראש בקערה קטנה ואז זה רק למרוח בבוקר.

לחם מטוגן מכינה מראש ומחממת קצת במיקרוגל בבוקר. טוסט מכינה רק להכניס לטוסטר.

ירקות כן חותכת להם כבר בקופסא. פירות כמו תפוח שמה כמה טיפות של מיץ לימון.

ממרח כן שמה בבוקר.

לחתוך בלילה, להשרות במים בתוך קערה.
בבוקר הם לא ישחירו...
לגבי ויטמינים וכו...מן הסתם נהרס.

מתחילה🤍

באמת מתכון קל שכיף להכין ביחד עם הילדים

אין פה איפה לפשל!

עוגיות מגולגלות:

בצק-

להרתיח כוס מים וכוס שמן

לכבות את האש

להוסיף 1 אבקת אפיה

ו 4 כוסות קמח

ללוש כשחם עד קבלת מרקם אחיד, לחלק ל3 חתיכות ולרדד למשטח.

מילוי- ממרח תמרים/ממרח שוקולד/נוטלה/ להכין מילוי כמו של עוגת שמרים (קקאו שוקולית שמן)

אפשר להוסיף בפנים עדשים או סוכריות בשביל הילדים, התלהבות מובטחת😅

למרוח, לגלגל, לחרוץ כמעט עד הסוף בלי להפריד ...

לאפות על 180 טורבו ל10 דקות בערך

כשיוצא מהתנור לפזר אבקת סוכר וכשמתקרר לחתוך

בתאבון!! יוצאות מושלם🙂‍↔️

נדירותתתת

עוגיות מושלגות - מתכון ממכר מהיר וקל הכנה | עוגיות מושלגות 

עוגיות שקדים מושלמות!

2 כוסות קמח

100 גרם אבקת סוכר

100 שקדים טחונים דק

כוס שמן

מערבבים ויוצרים עוגיות ביד , למעוך קצת כי הצורה נשמרת שלא יישאר ככדור

אפיה של 10 דקות בערך 180 מעלות

כוס סוכר חום כהה

חצי כוס סוכר לבן

חצי כוס שמן

3 ביצים

כפית תמצית וניל

לערבב

2 ורבע כוסות קמח

חצי כפית אבקת אפיה

חצי כפית סודה לשתייה

2 חבילות שוקולד מריר קצוצות דק (שוברת עם מערוך כשהחבילה סגורה, הכי קל) או שוקולד צ'יפס

לערבב

לשטח בידיים רטובות על נייר אפיה

לאפות כחצי שעה-40 דקות על 180

לחתוך לריבועים עם סכין חדה כשיוצא מהתנור ולחכות קצת שיתקרר. 

עוגיות קוואקר טחינה- 

כוס קמח

כוס שיבולת שועל

כפית אבקת אפיה

שליש כוס שמן

ביצה אחת

שתי כפות טחינה גולמית

2/3 כוס סוכר 

ללוש הכל ביחד ליצור עוגיות ולאפות בחום בינוני 15-20 דקות.

ודובשניות של מתכונים בעשר דקות, אני מחליפה את הדבש בסוכר וקצת מים יוצא מעולה, עוגיות קינמון במרקם מושלם דובשניות - עוגיות דבש לראש השנה

200 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות

200 גרם (כוס וחצי) קמח

250 גרם (כוס וחצי + 4 כפות) קורנפלור

10 גרם (שקית) אבקת אפייה

120 גרם (3/4 כוס) סוכר

2 ביצים

3 כפות ברנדי או חלב

קליפה מגוררת מ-1/2 לימון (לא חובה אבל מוסיף)

1/2 כפית תמצית וניל

לעבד את הרכיבים עד לבצק אחיד אפשר במעבד מזון/ מיקסר או ביד. לגלגל לגליל ארוך, לעטוף בניילון נצמד ולהקפיא חצי שעה- שעה.

לחתוך לעיגולים ולאפות 180°  10-13 דקות.

כשהתקררו למרוח ריבת חלב ולצפות בקוקוס 

250 גרם ביסקוויטים

300 גרם ריבת חלב

שוברים את הביסקוויטים מערבבים עם ריבת חלב. מגלגלים לכדורים ואז בקוקוס.

קל מהיר מפתיע וטעים😃

200 גרם שוקולד מריר, חלב או לבן

3 כפות טחינה גולמית או חמאת בוטנים

3 כוסות פצפוצי אורז או קורנפלקס

ממיסים את השוקולד עם הממרח, מערבבים היטב לתערובת אחידה.

מעבירים לתבנית אפיה חד פעמית ומקפיאים לפחות 45 דק- שעה.

חותכים ריבועים 

אכן.... הריון עודף

כל הכבוד שהתמדת ולא התייאשת, אפילו שזה היה הריון ארוך במיוחד....

את מוכשרת ממש, והשירים שלך הם ממש השראה. תודה שאת חולקת אותם עם העולם!

תודה רבה!!

אז כן כדאי להוציא כי יכול להיות שבינתיים כל עוד זה שם הילדה לא שומעת טוב. אבל לא יודעת כמה זה דחוף ולא יודעת איך הפרוצדורה להוציא ואם צריך טיפול מקדים.

אם זה יכול לגרום לירידה בשמיעה, צריך לטפל,

אבל זה לא ממש דחוף.

בינתיים לא רואה בעיה בשמיעה.

בדרכ רופא יכול להוציא

אם המצב ממש קטסטרופלי הוא יאמר שאי אפשר לטפל וישלח לעשות סדרה של טיפול בבית קודם (לשים טיפות ממיסות)

לא יודעת מה הייתי עושה במקומך, אבל זה יכול לגרום לכאבים איומים פתאום ובזמינות התורים המקובלת של רופאי אאג אז לא בטוח שכדאי להמתין

אני יכולה לקבוע תור לעוד שבוע וחצי-שבועיים.

ואז זה יהיה בזמן שיותר נוח לי, ולא תור בזמן היחיד שהתפנה.

זה עדיין ידרוש נסיעה וייקח כמה שעות, אבל זה יכול להיות ביום ובשעה שיותר נוחים לי.

אם יהיו לה שוב כאבים, הטיפות שהרופא נתן יוכלו לעזור? או משכחי כאבים?

כשהיו לה כאבים, זה לא היה מאוד חזק.

לעוד שבוע וחצי.

בתקווה שעד אז לא יהיה משהו שאני אצטער עליו.

אוטיקון.

זה יגרום להוצאה של השעווה להיות הרבה יותר קלה ויעילה.

פעם הייתי אצל הרופא עם ילד והוא שלח לשים לשבוע את הטיפות ולחזור...

ד"א- זה גם יכול לעזור לשעווה פשוט לצאת לבד כי היא מתרככת מאד.

בקיצור כדאי ומומלץ. זה גם עוזר שלא תכאב האוזן

צריך מרשם?

אין לי כרגע איך להשיג.

אני יכולה לקנות ביום שלישי, כשאהיה בירושלים, ואז לשים לה עד התור.

יהיה מצוין. כמה שיותר

זה יקל עליה גם בכאב

יודעת בדיוק על מה את מדברת.

אני גם הרבה יותר מפחדת ולחוצה על הנהיגה של בעלי אחרי לידה.. ולנהוג בכלל זה הזוי.

אני חזרתי לנהוג בערך 3 שבועות אחרי הלידה, באין ברירה בגלל שהרכב שלנו היה קטן מדי אז בעלי נסע בתחבצ. זה היה קשה נורא. וסיימתי את הנהיגה מותשת...

זה היה בתקופת החגים, נסענו ככה כמה נסיעות ארוכות אחת אחרי השניה.. זה היה מאתגר ממש. התינוק ישן רוב הזמן.. אבל אני הותשתי מזה וכל הנהיגה הייתי דרוכה מאוד כי ידעתי שאם לא אהיה דרוכה אעשה טעויות..

כמו שכתבת

לוקח זמן לחזור למוד

אולי שבועיים הייתי אומרת 

אולי לא בשבוע הראשון כי הכל עוד רגיש והכל וגם לא תמיד יוצאת מהבית בכלל.

אבל אח"כ כשצריך איסופים וטיפת חלב נוהגת כרגיל. 

בחזור מבית חולים

וגם בהלוך עם ירידת מים

(ככה זה כשלבעל אין רישיון)

אבל זה היה קשוח

אז מבינה על מה את מדברת

מהבית חולים חזרנו במונית.

לברית של השני נהגתי, הרגיש לי בסדר. 

חלב.. ומאז לפי הצורך..

אבל מבינה את הקושי..

ממש הודיתי לה' שלא עשיתי תאונות

כמובן נהגתי רק קרוב לבית אבל עדיין..

הרגשתי ככ לא איתנו..

ועדיין, גם אחרי, לא ככ ארצה לנהוג..

הראש שלי ממש לא חזר לעצמו

מרגישה קשישה, באמת..

בקיצור תרגישי את עצמך 

עם בעלי על הקו שמדבר איתי כדי להסיח את דעתי מהעניין

חשבתי שאני היחידה ככה איזה כיף לגלות שלא

והרגשתי שאני לא לגמרי מפוקסת

זה היה מפחיד ממש

ולא קשור לעייפות

לא יודעת להסביר

אני אוהבת להכין עוגות בתבנית אינגליש קייק, להוסיף לזה שוקולד או בקבוק מיץ קטן וזהו.

לילדים קונה מארז של חטיפים, ופל מצופה ושוקולד קטן.

אם יש לי כוח אז אופה איתם עוגיות

למשפחות או מבוגרים מביאה פוקאצות או פיתות מחבת שהכנתי, וליד קצת ירקות חתוכים וקופסה עם מטבל או שניים (לא משהו פנסי, קונה הרבה קופסאות קטנות בסטוק ומחלקת ביניהן מקופסה גדולה של חומוס/טחינה/לבנה משהו כזה)

זה זול אבל דורש לקום ממש מוקדם ולהכין מראש - בצק לפוקאצות אפשר מראש אבל האפיה לוקחת זמן, וירקות לוקח זמן לחתוך.

לילדים אני קונה מארזים גדולים של חטיפים (קרטון טרפיות, שקית 40 ופלים, מארז במבות גדול וכד) ומחלקת לשקיות קטנות של משלוחי מנות. יוצא לי משהו כמו 2 שח למשלוח.

אם את רוצה משהו יותר בריא אפשר להכין איתם קאפקייקס/מאפינס/שלוליות גבינה/פנקייקים/עוגות אבל גם זה דורש הרבה הכנה

אופה משהו ומתפרת בירה או יין

לצעירים בירה ולמכובדים יותר יין ;)

מה אני אופה? תלוי במצב רוח..

היו שנים שהשקעתי

והיו שנים של פסי עוגות 

כותבת לך מה אני עושה,

מה שאני עושה כמובן לא מחייב אף אחד

זה גם נורא משתנה בין אנשים, מקום מגורים

סגנון מקובלות ועוד

למעיישה,

קניתי בפןקס הום ספלים של שתייה חמה

לכל משלוח מנות 2 ספלים - עלה לי שני ספלים 5 במקום 12 שקל (70 אחוז הנחה פלוס הנחת יומולדת)

מתכננת להכניס משהו ברעיון של דבש קטן, כמה חפיסות תה ויסוצקי באריזה אישית קפה וסוכר כמו שיש במלונות

עם אריזה

ברכה בסגנון של

למורים - חום השקעה

לשכנים - שכנים חמים מסורים

לחברות - שיש חשק לשבת על קפה

ועוד כאלה בסגנון, ג'פטה יעזור לי בניסוח

עורכת - אני יודעת שהלכתית זה לא באמת נחשב למשלוח מנות. נדאג להביא שתי משלוחי מנות בהתאם לדרישה

ושאר המשלוחים אפשר למצוא קונספט חמוד אבל הם לא חייבים לעמוד בסטנדרט ההלכתי (או לוותר ולשלוח רק 2 משלוחים על פי ההלכה)

לחניות ביתיות, רגילות או שום.

ו2 קופסאות קטנות של ממרחים או סלט שאפשר להכין מראש. אפשר טחינה/ ממרח זיתים/ סלט כרוב/ סלט עגבניות שרי/גבינה כלשהי אפילו לבנה רגילה עם תיבול של שמן זית וזעתר.

לגבי ילדים מאוד משנה מה הגילאים שלהם. בגיל 3 מביאים חטיף מיני עם שוקולד קטן של מיקס.

בגיל גדול יותר 2 חטיפים קטנים (שקונים במארזים) עם 2 שוקולדים קטנים או ממתק קטן אחר.

בגיל גדול יותר אפשר פחית עם חבילת קליק/שוקולד פרה.

אפשר פופקורן (לילדים מעל גיל 5)

אפשר מעדן או פנקייקים בהכנה ביתית.

אנחנו מגבילים את הילדים לכמות מסוימת ולשאר הם מביאים ממה שהם מקבלים. 

מין הרגשה של ריחוף וחולשה

אל תקחי בפה

שימי בנרתיק

ככה לא היו לי תופעות בכלל

ולקחתי 4 ביום

האמת את מזכירה לי, גם בטיפולים לקחתי, אחרי החזרה

משהו כזה

לא זוכרת במדויק 

אני מקווה שמשהו בכלל נשאר בפנים

הייתי מכניסה מלא נרות כל יום, לא זוכרת כמה. נראה לי 4

והיו לי מלא מלא מלא הפרשות!!! ככה שיש מצב שזה לא השפיע כי כלום גם ככה לא נכנס חח

ולשבת שם גם את.

כנראה לא יעזור לאורך זמן, אבל יתן קצת.

נניח אצלי במזגן הרצפה נשארת קפואה

מניחה שעם הסקה/רדיאטור זה יותר טוב

והאמת?

חולמת על חימום תת רצפתי

אפשר לשים על הבטן בעריסה

בעגלה

על מיטה בהשגחה

על שטיח...

הבעיה כשהם ניידים