(לאכול על חשבון מישהו אחר שעבד בשביל הכסף שלו... אפרופו במקרה שלנו בדר"כ אלו ההורים)

משום מה גם הסכמתי איתם (זה לא קורה הרבה)

וכמו שעדיאל אמר לא בונים על כסף של אחרים...

אם יודעים להיות מספיק בוגרים ולקבל החלטה להתחתן..

אז גם צריך להיות מספיק בוגרים כדי לקחת אחריות כלכלית.

מה לעשות כסף לא גדל על העצים..

ואם לא נעשה השתדלות הקב"ה לא יצמיח לנו עץ של זהב..

ברור שצריך אמונה וביטחון בקב"ה אבל אני מאמינה שגם הקב"ה מצפה מאיתנו לעשות השתדלות..

ומעבר לזה עול הפרנסה אמור להיות על בעלך 

ד"א שלא יובן שאני לא בעד לימוד תורה.. אני בעד לימוד תורה יחד עם הידיעה איך מתמודדים עם X כסף שיש ולא נעזרים בהורים / הלוואות וכו'

לדעת איך לחשב נכון את הצעדים כדי לא להיות או ח"ו להראות מסכנים ותפרנים..

השאלה היתה איך מסתדרים, בדיוק בגלל זה... אני לא רוצה שלהסתמך על אחרים (כמו ההורים) תיהיה בכלל אופציה..

אבל עם כל זה שעול הפרנסה על הבעל- ממש חשוב לי שילמד (בעיקר בשנים הראשונות) בלי שזה יטריד אותו..

ב. כמובן סייעתא דשמייא, תפילה על פרנסה

ג. סדר עדיפות נכון  במה לקנות, איפה לגור,כמה שכירות, 

ד. לא תוכלי לחנך אותם להבין ערך של לימוד תורה, אז אל תנסי לשכנע אותם.

תוכלו לחיות את חייכם בצורה שמעוררת הערכה, חיי תורה וקשר טוב של בני זוג שחייכם מלאים בעבודת מידות ויראת שמיים ודרך ארץ.

כשיראו שאתם חיים בשמחה אחד עם השני ועם הדרך שבחרתם =אורח חיים של אברכים, יעריכו.

אבל אם יראו שאתם מרגישים תפרנים ומסכנים- יקדחו לכם על זה שילך כבר לעבוד...

אז תחליטו מה טוב בשבילכם.

מזל טוב ובהצלחה בע"ה!

מממנת אברכים ואותם סטודנטים לא ממש מועילים למדינה בחינם

אבל לפני כן אומר שתתיעצי עם הרב שלך..

אני מתכוונת בעיקר בשנים הראשונות..

אז נראה לי שכן אפשר ללמוד יום שלם, אם מתאפשר כלכלית בלי להזדקק לאחרים..

אבל אני לא שואלת כי יש משהו רציני על הפרק.. 

פשוט איפה שאני גרה זה לא כ"כ "נפוץ" כל העניין, ולי זה ממש חשוב..

איכשהו תמיד מכירים לי חבר'ה טובים, אבל שיוצאים מיד אחרי ההסדר ללמוד/ לעבוד.. בתירוץ של אין אופציה אחרת, צריך להרוויח כסף.. ורציתי לברר אם אני לא חיה בסרט ובאמת כל האברכים שאני מכירה (לא הרבה כמו שהבנת..) נעזרים בהורים/ הלוואות וכאלה...

ממש תודה על התשובה!!

אבל ב"ה המשפחה כן תומכת קצת.

ב. ה' שם אותך בנקודה הזאת לא בטעות. כנראה שיש כאן משהו שצריך לברר ולראות עד כמה הוא עמוק וחשוב.

נשמע שאת יודעת מה את רוצה ומה חשוב לך- שזה המוווון בתהליך הזה. לדעת מה סדר העדיפויות. מכאן יותר קל לנווט את החיים. בדיוק דנתי על זה עם מישהו מה צריך להיות במקום הראשון ותוך כדי הגעתי למסקנה שיש מצב [בע"ה ית' שלא אגיע לזה] שאם יהיה צורך.. אעשה הפסקה בלימודים...

זה קשה. באמת. אבל נישואין ומשפחה זה מקום ראשון.

"השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך"...

אגב- מי שחי בסרט זה מי שיי בראיה מצומצמת ולא רואה את כל החשיבות שבלימוד תורה וחינוך תורני בבית... לענ"ד.

אז להם יהיה יותר לחם (נגייייייד...)

עדיף לסיים עם התואר כמה שיותר מהר ולצאת לעבוד בעבודה נורמאלית ועם משכורת של תואר ראשון.

ב. צריך לאכול לשתות לחיות בתוך מבנה וללבוש בגדים מסודרים וכו..

ג. בשביל דברים חשובים צריך לותר על דברים שוליים

ד. נמאס לי מאותיות אני ממשיך בלי

אז לא גרים ברחוב ולא בווילה אלא בבית קטן באיזור מתאים 

ולא אוכלים כל יום במסעדה אפשר להכין אוכל טעים גם בבית

אל תשכחי שרוב הזוגות מתחילים את חייהם כזוג ! ולא כהורים לעשרה ילדים 

לכן גם ההוצאות שלהם יותר מצומצמות וזה עדיין בגדר אפשר בלי לקבץ נדבות

עם השנים ובע"ה  הילדים, הצרכים משתנים וגם תפיסת החיים יותר מתעצבת ומתבגרת ורואים כמה נחוץ שהבעל ישאר נטו בישיבה או שישאר בה חלק מהיום או שיצא ללמוד מקצוע אחר הכל לפי הנפשות הפועלות והצרכים שמשתנים עם החיים.

אז הסרט יפה .. ותהני ממנו נכון לעכשיו.. ותתכנני לפיו את תחילת החיים עם שאיפות להמשך

אבל מה הסוף????

תשאירי משהו לבימאי... ! !

נכון שכסף לא גדל על העצים אבל אם זה משהו שחשוב לך אל תוותרי עליו.

ועובדה שיש הרבה שחיים ככה וממש לא על חשבון ההורים.

תתייעצי עם זוגות צעירים שחיים ככה, זה הכי נכון לדעתי.

השתדלות:

דירה קטנה/קרוואן.

לא להתפנק יותר מדי.

לחסוך עוד לפני החתונה.

לנסות להשיג הרבה מלגות מהלימודים.

לחיות על הכסף של החתונה.

אם ממש קשה- הוא יכול לצאת קצת לעבוד.

וכמובן- לא להתבייש בזה, זה משהו שחשוב לך וזה מקסים. קצת קושי עכשיו והרבה רווח אח"כ בע"ה.

הצלחות!

בעלי אברך ב"ה, אנחנו נשואים כמעט שנתיים ויש לנו ילד מתוק.

וכן, מסתדרים! ההורים עוזרים מדי פעם אבל לא על בסיס קבוע (אין לנו מלגה חודשית מהם!)

כמובן שיש תמיכה רוחנית, אבל אף- פעם לא שמענו משפט- "צאו מהישיבה מה אתם חושבים לעצמכם.."

אז איך עושים את זה?!

בעלי עובד. כן. הוא עובד מאז שהתחתנו. (לדעתי רוב האברכים עובדים- חייבים לחיות ממשהו..)  יש כל מני סוגי עבודות- מלמד, שטיפת בתים/ חדרי מדרגות/ שיעורים פרטיים וכו'. זה לא צריך לפגוע לו בסדרים, הוא יעשה את זה בין לבין..

יש לנו מלגה משיבה שמאוד עוזרת (ופה זה כבר תלוי על איזה ישיבה "תפלי" כי יש ישיבות עם מלגה של 500 ש"ח ויש של 1500 ויש אפילו יותר.. ב"ה, נפלנו על ישיבה של יותר- וזה עוזר מאוד.)

מוצאים דירה שאפשר לעמוד בשכירות שלה

כל עוד אפשרי מבחינתכם לא קונים רכב (אצלי האפשרי נגמר כשהילד נולד.. זה עניין אישי, מכירה הרבה מאוד שמסתדרים בלי)

יש זוגות שחיים על כסך מהחתונה עד שמוצאים את עצמם- תלוי מה ההורים החליטו לעשות עם כסך החתונה..

יש נשים שעובדות כמובן..

וכו'.. משומה ברגע שמגיעים לגשר- מגלים שבסכ"ה אפשר לעבור אותו.. תחסכי כבר מעכשיו שאת רווקה, וכשאתם זוג- גם כדאי לחסוך לפני שמגיע הילד בע"ה. וה' שולח את ברכתו. שיהיה בהצלחה עם זה, ובע"ה תזכי לחיות כך!

– בנוגע ללבוש אל תלבש משהו שלא היית לובש ביום־יום.

– בנוגע למה כן זה תלוי בבחורה ובנישה שלה יש כאלה שאוהבות לוק גלופות בלנדסטון ג'ינס יש כאלה שאוהבות יותר סולידי.

– לפיכך אם נפל הכותל האבנים והמקום של שניהם.

– לפיכך יש שתי גישות אפשריות, אחת פשוט תביא את עצמך השנייה תביא משהו נייטרלי סולידי לא שלוחי לא מאיים. אבל באמת נראה לי שאין בזה נכון או לא־נכון.

– בהחלט תבחר משהו נוח שלא יהיה לך חם או שתצטרך להתגרד כל־הזמן.

– לגבי מיקום קח אותה לציון ריש לקיש המקום הכי נידח במדינה כנראה.

– או לסרט טוב (הייתי ממליץ על "שואה" אבל תפנו לפחות תשע וחצי שעות)

סתם מה שאני הייתי מציע לך זה מקום נייטרלי שבו לשניכם יש אפשרות לבטא את עצמכם ולהתרכז אחד בשני. נניח בית קפה מסעדה קלילה טיילת פיקניק פארק יפה. שיהיה נוח לשבת וקצת להסתובב (אבל לא יותר מדי כי זה לא הכי נוח לדבר ולהתרכז בהליכה).

– לגבי טלפונים אני לא יודע מה זה אם אני צריך משהו ממישהו אני שולח לו מכתב בדואר.

– לגבי אוטובוסים נראה לי מספיק ללוות אותה לתחנה ודי מה עכשיו תשבו/תעמדו awkwardly חצי שעה באיזו תחנה כשיש שם אנשים (וגם אם אין).

תרומות בביט

אל תבוא עם חולצת גלופה בדייטים ראשונים גם לא בחול המועד, תבוא מכובד יחסית.

מיקום- עדיף בחוץ (במיוחד אם זה פעם ראשונה שלך) כדאי ליד מקלט אבל.

תלווה אותה לתחנה ולגבי לחכות תציע ואם היא תסרב אז לא צריך.

כדאי שתשתף אותה שזה פגישה ראשונה שלך, זה יוריד ממך מתח והיא תהיה פחות שיפוטית אם תעשה טעויות (:

בהצלחה!

וכדאי להביא שתייה.

בקבוקים נפרדים.

פשוט להביא את הגרסה הטובה ביותר של עצמך

ושיהיה בהצלחה🙌

אם יש עוד טיפים להוריד לחץ וכו' יתקבלו ביותר משמחה

ולגבי אותו הערב/יום אחרי - הבנתי שנהוג לשלוח הודעה/להתקשר לגבי הפעם הבאה או משהו כזה

מישהו יכול לפרט?😅

תזכור שגם היא לחוצה כי לא רק אתה נבחן אלא גם היא.(:

וה' מזווג זיווגים תשליך עליו, תכניס לך לראש שאתה בסה"כ עושה את ההשתדלות שה' ציווה עליך. אתה עושה מצווה. עם אפילו קצת מסירות נפש. וזהו תשליך לה'.

וזה מרגיע כי כרגע גם לא מצופה שתדע מי זאת אלא פשוט תכירו

עדיין אין מחוייבות משמעותית שתגרום ללחץ.

המחוייבות היא בעיקר לכבד ולבוא בטוב ;)

ויש אווירה של מתח שהיא מאוד טבעית, כי לא יודעים ב"ה מה קורה במחשבות של כל אחד. וגם לורח זמן לעכל, לא לנסות בכוח להגיד ישר שמתאים או שלא מתאים אלא לתת זמן. גם זמן אחרי הדייט לעכל, איך אתה מרגיש ומה אתה חושב.

לגבי ההודעה/טלפון יום אחרי - תחשוב שאתה בצד שלה, במידה והלך טוב - אתה תרצה להיות באוויר ולא לדעת לאיפה זה הולך? כמובן שלא.

בעיני, יותר הגיוני לשלוח הודעה לפני בשלב הזה כדי לרכך את העניין. עדיין יכולה להיות התרגשות.

להביא כיבוד (בקבוק שתיה- חדש כמובן, וחבילת עוגיות)

לגבי ליווי להציע ולראות מה אומרת

לגבי מיקום - לדעתי בפגישה ראשונה לרוב נוח בחוץ. אני כבר רגילה שלרוב לפני דייט ראשון בחור שאת אותי איפה נוח לי  להיפגש.

למחרת לשלוח הודעה מתי נוח לדבר ואז לפי השעה שתגיד להתקשר.

בהצלחה!

בעיקרון ממש ניסיתי לקבוע לאחרי פסח אבל לצערי לא התאפשר

מנסים לעבוד עם מה שיש לנו

היה נחמד ואתם רוצים להמשיך

השיחה לפני הפגישה מטרתה לקבוע יום וזמן לפגישה 

בדרך כלל אנשים אוהבים שמתעניינים בהם, בקטע אנושי פשוט שלהתעניין כי עומד מולי בנאדם.. כמו גם כחלק מההיכרות.

לגלות ולעורר סקרנות זה דבר טוב. 

משפחה תחביבים חתולים היפואלרגניים

לא חולצות גלופה לפני דייט רביעי

בפסח להביא שתיה בקבוק חדש וכוסות חדפ

להציע ליווי

היכרות טבעית ולא ראיון

תהיה נעים ואכפתי כמובן לא הצגה אלא שככה כל אדם צריך להיות...

אני בעד הכלל שאומר שאין כללים אפשר לזרום רק לא לעשות דברים משונים...

משונה זה הרבה פעמים לא רק המעשה אלא האופן שבו הוא נעשה...

והעיקר ליהנות...זה עיקר העניין בפעמים הראשונות ליצור חיבור, נעימות בצורה הכי פשוטה...

ואפשר גם לדבר על דברים רציניים אבל הכל לפי הענין זה גם חלק מהנעימות...

בהצלחה צדיק!

תזכור שאתה בא לפגוש מישהי נחמדה ככה"נ, שלחוצה יותר ממך. תחשוב על לייצר לה חוויה נעימה.

אם אתה כבר בזה, תנסה לנתב את ה"יראה" ליראת הרוממות מהמעמד, בדיקה של התאמה לבניית בית בישראל, זה מרגש.

קודם כל, בהצלחה רבה!

תתחיל מתפילה. ככה פשוט. שב במקום שקט ותגיד לאבא שאתה רוצה להקים לכבודו בית, שאתה מכיר בכך שאתה לא יכול לבד ואתה מבקש ממנו עזרה. ספר לו מה חשוב לך, ספר את הפחדים והחששות, שתף בחוסר הוודאות.

מלבד החשיבות העצומה של תפילה, אמונה וביטחון, זה יוצר סדר, מה אני יודע, מה אני בטוח ובמה אני מהסס.

אתה גם יכול לשבת ולכתוב את הדברים.

ועכשיו לעולם הפגישות.

תחשוב על זה. יש מישהי, נשמה, שאתה אוהב, משתוקק. 

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.