והרב הזה לא מוכן...להרפות!!

שהיהודי הנ"ל - גם אם "עם רצון טוב" - די צעיר ולא כ"כ מנוסה.

צריך לבדוק מי רבו שלו בעצמו - ושיורה לו להרפות מזה מייידית.

ענ"ד.

היהודי הזה הוא לא כלכך  צעיר אומנם יש לו ילד בןכמה חודשים ואני חשבתי לומר לרב שלו אבל אין לו כלכך רב מובהק.. יש מישו אבל הוא ממש צדיק שבטוח נשים לא יכולות להגיע אליו

ידאג לכך שאשה תוכל לתנות לפניו את צערה והבעייתיות הקשה,

גם אם דרך אשתו, למשל, או בכתב.

תבררי איך את יכולה "להגיע" אליו.

נראה שיש פה באמת "בוסריות" כשלהי באופן העזרה - הן מצד הנותן והן מצד המקבל - אבל זה לא נראה טוב אם זה ימשיך כך.

אז שוה להתאמץ.

מועדים לשמחה.

סליחה- אבל נשמע משהו מתוסבך. רב מגיע הביתה באמצע הלילה? 

דחוף צריך להפסיק את הקשר, עם אנשים כאלה זה מסוכן (מנסיון....)

תהיי מתואמת עם אשתו של היהודי השני

תחליטו שתיכן ביחד- עכשיו אנחנו אומרות "לא!"

במקביל- כל אישה אומרת לבעלה- לא עכשיו! לך הביתה! תדבר עם אשתך ולא עם אף אדם שלא נשוי לנו פה! אני לא מרשה!  רוצה לריב? תריב איתי, קשה לך? תדבר איתי- תפסיק להזליג החוצה את החיים שלנו

תהיי תקיפה

תעשו שיתכן גבולות לבעלים שלכן- בתנועת מלקחיים

וחוצמזה תחזרי ליועצת זוגיות- מסתבר שאתם עדיין צריכים אותה קצת...

בלי להכיר בדיוק את הנפשת הפועלות, יכולה גם לגרום להריסה קשה. זה לא מסוג העצות שניתן לתת "אנונימית" ללא הכרת האנשים הספציפיים.

מה גם שלפי דבריה נושאי השיחה שלהם התחילו מענייניו ולא מהחיים המשותפים שלהם.

אכן, מה שכתבת בסוף שייך יותר. שתנסה להסביר (בנחת. "תקיפות" עפ"י רוב זה לא נשק רצוי, חוץ ממקרים מיוחדים שצריך להכירם) לבעלה - וכשזה לא ילך, לומר כדרישת-מינימום, בא נשאל את היועצת לגבי השפעה של דבר כזה על נישואין. ממבט אובייקטיבי

אבל לא עמדתי בזה לגרש אותו מהבית שלי??? בקושי העזתי לומר לו שאני מרגישה שאין לי בעל ושאין לי פרטיות פה ממש ממש התאמצתי באמת לומר..

אבל זה באמת מוגזם לפעמים זה אפילו הוא מגיע בשעות הקטנות של הלילה שלא נעים אני צריכה להתלבש בשבילו 

שלום לך,

איני נשואה אך מתוך קריאת השרשור עלה לי כיוון נוסף שייתכן והוא אפשרי-

אולי ניתן לשוחח עם הבעל ע"כ שהדבר מזיק לאותו רב.... (בלי להזכיר אותך ואת הזוגיות שלכם, אלא נטו לטובת אותו הרב)

מה שאני ראיתי, תלות רגשית נפתרת או ע"י מודעות אישית או ע"י דאגה לזה שתלויים בו ומתוך כך קצת מתרחקים.

הלוואי ותצליחו לעלות על דרך המלך והכל יבוא על מקומו בשלום.

מועדים לשמחה.

לפעמים "לא נשואה" יכולה לתת מתוך שכל ישר ו"מבט מהצד" עצה פשוטה וישרה יותר מנשואים.. (ובכל זאת - בקרוב אצלך...).

אינני יודע אם זה יצליח, אבל אם כן, אז אולי אחרי קצת "התרחקות" אפשר להצביע בזהירות על זה ש"הנה, גם הרווחת משהו מההתחשבות, שאתה מצליח לא רע לענות לעצמך ומשאיר רק דברים כבדים באמת להתייעצות". כך זה בונה "רציונאל" שאפשר אולי להמשיך לפעול לפיו.

הוא כל הזמן אומר לבעלי "אל תדאג לי ולאישתי אני מסתדר איתה ..." או שפעם אחת שמעתי אתו אומר לו "אני ואישתי בחיים לא רבנו לא זוכר אולי בתחילת הנישואין משו קטן..." אז בעלי מאמין לו ואני גם בהתחלה האמנתי עד ששמעתי את אישתו בוכה לי בערב יום כיפור והיא אמרה שהיא לא מסוגלת לסלוח לו על זה....

אבל בכל אופן 'שמים' זה באמת עצה חכמה תודה!

אני עדיין קצת מפורקת מכל העניין התלותיות הזו ואני אמרתי לבעלי שהריחוק שזה עשה בנינו הוא עד כדי כךמ שאני לא מסוגלת אפילו ללכת למקווה וזה ממש "איום" בשבילו.. אני לא יודעת אם אני עושה נכון אבל למה רק שהוא רוצה שנתחבר רגשית הוא משקיע בנו ובקשר ושאסורים אז הוא כל היום עם הרב הזה..??!! אני מתוסכלת!!

תנסי מכל הכיוונים:

שיחה רצינית עם בעלך. להראות רווח מול הפסד בענין הזה אצלכם. להציע אם הוא מעונין לשאול על זה את היועצת.

הסברה לו שהנ"ל אינו יודע מה באמת אשתו מרגישה - תספרי לו מה היא אמרה לך.

ניסיון לתפוס את רבו של הנ"ל, אולי בכתב או דרך אשתו - שיעמיד אותו על המקום.

אפשר לקבוע עם בעלך "מכסה", בתוך השיחה ביניכם; נניח - פעמיים בשבוע, "שיחה" עם הנ"ל, לא בביתכם ולא עליכם אלא בענייניו, לימודיו וכד'.

ודווקא כלפי הנ"ל אני חושב שאת כן יכולה להיות יותר אסרטיבית - אבל זה אחרי שבעלך קצת "יתנתק" ממנו. אחרת יש חשש שיסית נגדך. אם תגיעי עם בעלך לקצת יותר הבנה, תוכלי להגיד ליהודי הזה, שבהיות שהסברת בעדינות שזה הורס לכם, ולא הבין - אינך מוכנה שיגיע לביתכם יותר מפעם בשבוע בין השעות וכו'..  פגיעה בצניעותכם ובפרטיותכם.  נראה לי קצת תמוה שאת קוראת לו "רב". זו לא בדיוק התנהגות "רבנית" לכאורה.

אולי אני לא מבינה מספיק, אך גם בעלי מאוד קשור לרבנים שלו בישיבה ובחיים לא מגיע למצב כזה.

ומה שאשתו של אותו רב אמר הדליק לי נורה אדומה עוד יותר גדולה.. רבנים גדולים נותנים מעצמם, אך בתנאי שנשותיהם "איתם"- וזה לא המצב פה..

אני חושבת שהייתי מנסה לדבר עם רב או רבנית שאת קשורה אליהם, או אדם אחר גדול בתורה. להסביר את הסיטואציה.. נשמע לי יותר סביר שאדם כזה יוכל לעזור ואולי גם להשפיע יותר. כי מה שאת מתארת- שבעלך לא עושה את מה שאת מבקשת ממנו- זה לא מצב רגיל ובריא (לעניות דעתי הלא-קובעת בכלל כמובן)

ועוד יותר- שגם הרב לא "מתואם" עם אשתו בקשר שהתפתח בינו לבין בעלך...

אדם גדול יותר אולי יצליח בע"ה להשפיע גם על הרב וגם על בעלך בע"ה

הרבה כוחות ובהצלחה גדולה!!

לא נורמלי בעליל 

יש סרט ביוטיוב הרב אמר של ישיבת נו"ש ממש דומה.

הייתי ממליצה לך לפנות לפורום תקנה אולי.

ולפותחת השירשור-

חיבוק גדול גדול גדול!!!

נשמע לא פשוט!!!

וואי אני ממש רואה שהוא עושה את זה מלב טוב אבל עם הרבה חוסר טקט וחוסר מודעות וחוסר...לא יודעת אני רק יודעת שזה לא נובע ממשהו "לא כשר" כמו הומו..

בכל אופן,

דיברנו על זה ודיברתי גם עם הרב שלנו שאנחנו החלטנו שמה שהוא אומר אנחנו עושים גם אם אחד מהצדדים לא מרוצה..

והוהא ממש הסכים איתי שלא שייך מה שהולך ובעלי קיבל את זה ואני רואה גם שהשיחה שעשיתי עם אישתו (אני לא יודעת אם כתבתי אבל אתמול התקשרתי אליה שהגיעו מים עד נפש ולא התאפקתי וממש בכיתי לה שאני לא מסוגלת יותר לרמת הקשר הזו שלהם אז כנראה שזה עזר כי היום הוא לא הגיע ולא דיבר עם בעלי בטלפון (לפחות לידי..)

ואני ממש מקווה שבעלי יעמוד בזה ולא יהיה לו קשה להפסיק את התלות הנוראית הזאת..

תודה לכולכם..

"עשה לך רב"..  ברוך ה'.

כמו שההרגל לצד הזה עשה את שלו - כך בעז"ה גם ההתרגלות לצד השני, לאיזון נורמלי.

כייף שיש כמוך חברה!

תודה באמת שימחת אותי!

אוהבת גם כלכך כלכך! נדבר... 

ושהיא לא תבוא אליכם כל הזמן לבית לייעץ.....

הצחקת אותי..

הלוואי והייתי יכולה לבוא אליה פעם בשבוע..

ה' ירחם..

נשמההה

בואי נשתלט על הפורום

נמציא כל פעם בעיות אחרות

למשל מה לעשות אם בעלי אוהב להתחפש לפני השינה בתחפושות של פורים כי אומר שככה השינה רוחנית..

או למשל עוד בעיה מומצאת מה לעשות אם בעלך צובע את השיער לבהיר כי אומר שגדולי הדור היו בהירי שיער..

וכל מיני כאלה בעיות מרתקות..

וואההההההההההההההההההההההה

האם גם הסיפור שבתחילת השרשור היה מומצא?

לא רוצה לפגוע חלילה.

לא.

הסיפור בתחילת השירשור הוא אמיתי

השטויות ששתי החברות התחילו לגלגל ביניהן - זה קצת ציניות בריאה במבט על מצבי חיים קשים

וזה הדבר הכי טוב

חבר טוב אמיתי -עיצה טובה להרבה מצבים לחוצים

אל דאגה זה לא מומצא פשוט במקרה החברה הכי טובה שלי שאיתה דיברתי על המקרה נכנסה לפה..

תודה על כל התגובות...

בהודעה שגררה את תגובותיהן,

"לשחרר" קצת את האוירה, אחרי הענין הקשה...

ב"ה שהתחיל כבר להסתדר מתוכם.

על חוסר ההבנה

כן הייתי פונה לפורום תקנה לבדוק את ההתנהלות של הרב. אם את חוששת מזה אולי כדאי לפנות לרב ידוע, אובייקטיבי וישר, כמו: הרב גיסר [עפרה], הרב שיינברג עזרא וכו'.

אולי הרב שאת מדברת עליו הוא צדיק גדול אבל ההתנהלות שלו ממש לא רבנית וממש לא יהודית והיחסים ביניהם, לפי מה שכתבת, עברו לחלוטין את יחסי רב- תלמיד.

כתבתי דברים קשים, אבל התיאור שלך היה ממש קיצוני!

עוד. אם מישהו חש בהתנהלות בעייתית הכתובת היא משטרה ולא אי אלו אנשים שחושבים שהם יכולים להחליף את רשויות החוק. אבל בכלל לא נראה מהספור שמדובר במשהו בעייתי ברמת החוק, כך שהמשטרה לא תטפל בזה ואין טעם לפנות.

אם מדובר ברב גדול שלא מקבל נשים אז בטוח יש לאשה דרכים להגיע אליו ואם לא אז כנראה לא מדובר ברב כ"כ גדול.... עד כמה שידוע לי אחד מבני מש' אבוחצירה (אחד הבבות) לא קיבל נשים אבל תמיד היה דרך להגיע אליהם....

אם אין לך איך להגיע לרב של הרב אז אולי תדברי עם אשתו של הרב שתדבר איתם (כמובן גם את) ששתיהם ילכו לטיפול ביחד לבדוק את הקשר ביניהם. אם הם לא מסכימים אז לנסות לשתף רב שמבין בתחום או כל מישהו אחר שמבין בתחום ומקובל על שניהם.

בהצלחה.....

אני מרגישה שעזר לכמה ימים והנה זה מתחיל לחזור..

היו עכשיו כמה ימים של שיחרור..

אבל שוב זה חוזר..

עכשיו הרב הזה היה כאן אני לא יכולה לדמיין שזה שוב יקרה..

זה פשוט סוחט ממני את כל הכוחות שקיימים בי..

אני פשוט הולכת להצבי לו תנאי בצער רב שזה או אני או הוא.

אני לא מכונה לחיות במחצב שיש על הפרטיות שלי ועל השיחרור שלנו כזוד-משהו שמאיים.

מותר לך גם להרים טלפון ליהודי הנ"ל, ולהודיע לו שבהיות שהוא מאיים על שלמות ביתכם  בביקוריו המוגזמים, בשעות לא-שעות, ולפרקי זמן לא סבירים, ואינו מבין זאת- אינך מוכנה שיגיע יותר.

נראה לי שהשלום בית שלך חשוב לא פחות מרגע אחד של בושה.

רק שתדעי שפשוט כאב לי מאוד לקרוא את ההודעה שלך..

עצה שלי כלא נשואה, בלי שום קשר למקרה הספציפי.

לשים גבולות בחיים זה משהו שמאוד מאוד חשוב.

במקרה הזה אין גבול.. אז צריל לשים אותו.

אולי זה מבייש, אבל עם קצת אסרטיביות הרוגע והשלווה שלך יחזרו על מנת להשקיע במה שחשוב באמת.

בבית שלך!

הצלחות.

מועדים לשמחה

אבל מה שאני חשבתי היה, שלכאורה מצד האמת אם הברירה היא בין להגיד לבעל "או אני או הוא" (שגם זו לא אפשרות מופרכת), לבין להגיד לו שיפסיק לבוא - אולי זה עדיף.

הרי בעלך קיבל עקרונית את הכרעת הרב ששאלתם, וכל השאלה היא מי יגיד ליהודי הנ"ל..

ואולי הכי טוב בכל זאת לפנות לרבו של הנ"ל, כפי שכבר הצעתי, בדחיפות (דרך אשתו, בכתב או כד'), לתאר את המצב ולבקש שיורה לו מיידית לחדול. זה בצירוף הצעד שעשיתם, יכול להועיל.

אחרי זמן, שהעניינים ירגעו (כך אפשר גם לסכם עם הבעל), כמובן אין מניעה שיהיה יחס טוב ביניהם, אבל בגבולות הנורמלי. לא על חשבון הבית ולא ב"התמכרות" (וצריך להגדיר דבר כזה ממש במס' שיחות שלא עוברים אותן וכד', ככל תופעה שרואים שהופכת להיות "תלותית". הכל אפשר להסביר בנחת, גם לבעל).

אבל לפי מה שאת מתארת, נשמע לי שהרב הזה קצת מרחף..

גם לפי מה שאמר על המריבות שלו עם אשתו- לעומת מה שהיא אמרה לך.

גם מהחוסר איזון הבולט ב"עזרה" שלו לבעלך- אם הוא היה מבין בנפש/מצליח להתנתק מאיזשהו

צורך או רצון שלו עצמו יש בקשר אינטנסיבי מדי מדי מדי עם בעלך, הוא לא היה מגיע למצב כזה.

ובכלל- משהו שם מריח לא טוב+מדליק נורות אזהרה מהבהבות.

לדעתי- אם מבחינות אחרות זה יכול להסתדר- תעברו משם דירה, וכמה שיותר מהר יותר טוב.

הקשר הזה לא טוב לבעלך!!!

יכול להיות שהרב אכן עוזר קצת, אבל הוא הורס הרבה, ולכן עדיף שלא מדובשו ולא מעוקצו!!

תשבי עם בעלך ותגידי לו שההפיכה שלו לתלותי לא עוזרת לו, שהוא מזיק לנישואים שלכם,

ושזה או את או הרב.

תחליטו על קויים ברורים- אם לא עוברים דירה, וגם אם כן. (אולי תעזרו ברב שלכם??).

בקשר לרב- הייתי מחפשת דרך להודיע לו חד משמעית שהקשר שלו עם בעלך מזיק לנישואין שלכם:

או ע"י שיחה שלך איתו, או ע"י מכתב, או ע"י שליח.

(ובכ"מ- לא הייתי בונה על זה יותר מדי, עקב נסיון העבר,

וגם כי נשמע ממך שהוא מסתכל על המציאות מזוית מאד... אינדיבידואלית ולא בהכרח תואמת אותה...)

בהצלחה יקרה!

אולי כדאי להתייעץ באמת שוב עם היועצת?

ואם יש לך אפשרות לשלוח את בעלך לקבל איזשהיא עזרה- מצויין!!

בשורות טובות..

נ.ב:

אני חייבת לציין שכשקראתי את זה בהתחלה ההרהור הראשון שלי היה- אולי כך זה היה עם כל מיני רבנים אחרים שר"ל

התגלו כל מיני דברים לא נעימים על הקשר שלהם עם תלמידים שלהם.

בשבת היינו אמורים לאכול אצל משפחה אחת שזהמינה אותנו לכל השבת והוא פשוט לא הגיע לסעודה שניה וחארי כן הבנתי שהיה אצל אותו אחד (אחרי מה שהיה אני לא קוראת לו רב..)

החלטתי שאני פשוט הולכת לשם ומדברת עם אישתו שוב, מרוב עצבים וצער על זה שהוא נעלם לי כל השבת ושהגיע אמרתי לו שנמאס לי, שזה או אני או הוא והוא פשוט אמר לי שאני לא מייאמת עליו הוא ממשיך איתו את הקשר.  ואז החלטתי שאני הולכת לשם.

הלכתי ודיברתי איתה אמרתי לה שאם זה ממשיך ככה אני לא ממשיכה את הנישואין אני לא מסוגלת יותר.

והיא אמרה שבעלה אמר שהוא מאד קידם את הזוגיות שלנו ואמרתי לה שזה מממש מממש לא נכון והפוך- הוא מאד דירדר את הזוגיות שלנו...

ובסוף היא הבינה.

חזרתי הביתה ובעלימ לא היה פה גם סעודהב שלישית הוא לא הגיע למשפחה שהיינו אמורים לאכול אצלה.. ופה די כבר נשברתיי!!! סבלתי ממש בושות מהם...

וזהו הבדלה חזרתי הביתה והוא היה כאן עם אותו "רב" והוא פשוט בא והתחיל לצעוק עלי שאני שקרנית וכפוית טובה הייתי בהלם התחלתי לבכות ופשוט אמרתי לו את כל מה שהיה לי לומר עליו..

וצעקתי ובכיתי ומה לא...

וזהו ככה זה נגמר..

מקווה שזה נגמר הוא התעצבן שאני הולכת לכתוב מכתב לראש הישיבה כי אני יודעת שהוא ממש לא יואהב תעניין...

וזהו..תאמת שפשוט לא בא לי להמשיך את הנישואין ואמרתי לו שזה בגללו ותאמת אני פחות מאשימה את ה"רב" הזה..יותר את בעלי על כל מה שקרה...

תודה על ההקשבה..

מי צעק ולמי אמרת מה שהיה לך לומר, לאיש הזה או לבעלך?

או לאיש הנ"ל - טוב מאד. רק חבל שחיכית.

וכבר אמרתי לך - אל תהיי "עדינה" מידי עם האיש הזה, שמא אח"כ תצטרכי להיות הרבה פחות עדינה (הנה, זה כבר התחיל..)

דחוף לרבו - ושיזהיר אותו. גם תודיעי לו שאינך מוכנה שידרוך יותר על סף ביתכם. בלי להתבייש ובלי שטויות. טוב שיש לך בושה - אבל באופן חד פעמי עדיף כך - כדי שתוכלי לשמור את התכונה היפה הזאת לטווח ארוך.

זה לא נכון לדעתי שבעל יותר "אשם". זה מעין "התמכרות". מי שצריך להיות אחראי במצב הזה הוא האיש הנ"ל.

תפני גם אל הרב שלכם, שקיבלתם על עצמכם, בדחיפות. וגם אל רבו של הנ"ל, גם כן בדחיפות.

אל תהרסי הכל בגלל זה, היחס ביניכם יכול לחזור למוטב. יש לבעלך טעות בשיקול דעת (אמרתי: זה כנראה סוג של "התכרות רוחנית". יש דברים כאלה. כשזה יעבור - הוא יתאפס).

הנקודה כעת - זו הסברה ברורה שאם היה נורמלי, אין בעיה של קשר מידי פעם. אדרבה, חיובי. אך כיוון שזה הקצין - צריך להקצין לצד השני ולנתק כל מגע.

זה הסיכום שאתם צריכים להגיע גם עם רבו וגם עם רבכם. יפה שעה אחת קודם.

מועדים לשמחה.

שקודם התורה.

והתורה אומרת לו שהוא צריך להתנהג כמו בן אדם, ולא ללכת אחרי מי שגורם ההיפך ממה שהיא רוצה..

ואני רואה שאשתו המליצה כמוני.. יפה ומצער.

הייתם במצב מעולה - אל תוותרי על זה כ"כ מהר.  אחרי שקצת תרגעי, מלבד מה שכבר המלצתי לך (הרב של הנ"ל, בזריזות. הרב שלכם), את יכולה לשבת לשיחה עם בעלך. לא ב"איומים", זה כרגע לא יעזור. לשאול אותו האם הוא חושב שזה מה שהקב"ה רוצה ממנו, שהתורה מדריכה: שישוחח עם אדם כ"כ הרבה עד שהוא מגיע בשעות מאוחרות ומפריע לפרטיות, יוצר תלות, מפרק שלום בית בשני הבתים..  שיחשוב בשכל ישר אם זו דרכה של תורה.. תגידי לו שאם זה היה מישהו שמדריך אותו ומטיב לו באופן סביר - בשמחה. אבל לא באופן שנוטל את כל מה שביניכם ויוצר אצלו תלות גמורה גם במה שאינו צריך באמת. כמו כן - תזכירי את הסיכום לפי מי אתם הולכים - ומה הוא אמר. תגידי שמבחינתך את מוכנה שתלכו אליו שוב, ושהוא יסביר את כל נימוקיו לשהות הממושכת עם האיש ההוא. ואת תגידי את שלך.

ומה שעשית ביחס לההוא, זה נכון. חבל שלא קצת קודם..

עצמי..פשוט אם שמת לב חברה טובה שלי קראה את זה וישר עלתה שזאת אני...ואני לא רוצה שהיא תדע את הכינוי שלי...

לדעתי יש שם תלותיות 

וכמו שכתבתי פורום תקנה.

משהו פה נשמע מגעיל ולא נורמלי..

אולי תנסי לבוא לבעלך ברכות פעם.. תלטפי אותו.. ותשאלי אותו

הי בעל  אני פה רציתי שתשתף אותי קצת מה שלומך? ותתחילו לדבר על הדברים הקטנים בליבו.. כשאת משדרת אני פה לך.. תומכת אוהבת פה בשבילך.

ואולי הוא יפתח אלייך. ויקבל ממך חום ופחות יצטרך את הרב.

(לא שעד היום לא נתת לו.. אבל נראה שהוא צריך הרבה חום ותמיכה)

מה את חושבת?

אין לי מילים

וכל הכבוד לך!!

זה לא פשוט מה שאת עוברת ואני מאד מאד מזדהה איתך. אחרי שעבדתם כ" קשה והתקדמתם פתאום מגיע איזה "רב" ונדבק אליכם, יותר נכון לבעלך והכל משתבש. את מאד כועסת על בעלך- למה הוא לא עוזב את האדם הזה? הוא לא מרגיש את העיוות???!!!! ואני חושבת (וכבר כתבתי את זה קודם) שבעלך הוא חולה! נכון אין לא תרופות והוא לא מאושפז אפילו , אבל מה שעובר איתו זה מחלה נפשית. אני לא כ"כ בקיאה בתחום הנפש ובסיבות שאדם מפתח תלות אבל אדם שנהיה תלוי חזק כ"כ במשהו אחר זה כי משהו בפנים לא כ"כ מאוזן (אולי זה הביטחון העצמי). (ה"רב" גם הוא לדעתי לא מאוזן אך אין זה מתפקידך לדאוג לו כמובן). ומכיוון שהוא חולה, והתנהגותו עם ה"רב" היא המחלה אל לך לכעוס עליו! סליחה ממש שאני מעירה לך במצב כ"כ כואב!!! אני חושבת שבזה שאת אומרת לבעלך יותר מידי שנמאס לך להמשיך את הנישואין איתו הוא מתיאש וחושב "את אישתי כבר איבדתי" ומרב חרדה הוא עוד יותר נדבק ל"רב" הנוראי הזה. תגידי לו על החיובי -" אני רוצה להמשיך ולבנות את הקשר, התקדמנו כ"כ הרבה, עבדנו קשה, אני מרגישה מאד קשורה אליך והרב הזה מפריד ביננו, אני לא רוצה לעזוב אותך.." וכך על זו הדרך. אבל בעיקר תביני הוא לא כ"כ אשם. הוא חולה! כפי שלהבדיל לא היית כועסת עליו אם הייתה מתגלה בגופו איזו מחלה מוזרה. זה קשה לעכל כי זה נראה פשוט התנהגות לא טובה שמה הבעיה להבין ולהפסיק אותה וזה לא כך. לכן ,לדעתי, מלבד כל הפעילויות הנכונות מאד שאת עושה שפניתם לרב אמיתי, ושתכתבי מכתב לראש הישיבה, שדיברת עם אשתו של ה"רב", שאמרת ל"רב" את דעתך האמיתית, וכל מה שתעשי לניתוק וסיום הקשר הזה, מלבד כל אלה כדאי לשלב ייעוץ פסיכולוגי.

ולגבי גרושין- לפי מה שכתבת נראה לי לא כדאי להתיאש, הרי עבדתם קשה עם היועצת ובעלך הוכיח שהוא מסוגל להתקדם (אם הבנתי נכון מההודעה הראשונה שלך בשרשור). לדעתי להתמקד בניתוק מהרב והטיפול הפסיכולגי וכן לחזור ליועצת אם שייך אז עדיין יש תקוה. נכון היו לך בשבת ממש פדיחות אבל זה בגלל המחלה של בעלך והעיקר מה קורה בינכם ולא מה תחשוב עליכם אותה משפחה טובה. לכן אל תשברי. ובאמת שתדעי שאישה גרושה נחשבת בשידוכים קצת סוג ב' גם אם כל האשמה בבעלה הקודם! רוב הסיכויים שתמצאי בחור שהיה נשוי ואולי גם התגרש (אם לא התאלמן) ואז גם הוא מגיע עם פקעלה. וכמה שיבטיחו לך שהוא התגרש בגלל אשתו ושאין לו אישית בעיות את אף פעם לא באמת יכולה לדעת... וכמובן פעם שניה זה תמיד יותר קשה,זה ידוע! יש לכם ילדים? זה עוד יותר מוריד את המניות להצלחה בנישואים שניים!

ה' שלח לך ניסיון לא קל. היית מעדיפה בעל נורמאלי. אולי את חושבת לעצמך? טעיתי בבחירה! אך דעי שאצל ה' אין טעויות. הוא שלח לך את הבעל הזה עם המורכבות שלו וה' יודע למה אבל זה בטוח לטובתך! אני כותבת את זה משום שנראה לי שיש לבעלך רצון לשפר והוא הצליח בעבר. אם הוא היה אדיש למצב/לא רוצה ללכת לטיפול/לא מצליח לשפר כלום אולי הייתי אומרת -את צודקת,תעזבי אותו. אבל זה לא כך.לכן תתחזקי באמונה שה' יתברך שלח לך את זה ואין ממנו יתברך טעויות ותמשיכי לעשות הכל ולהשתדל. כל הכבוד על כל המאצים שלך. אני מאד מעריכה אותך.

ה

איציק ויהודית - לא ידעתי שאתם שחקנים כ"כ טובים

מגמתי ואנטישמי שכזה לא ראיתי הרבה זמן.

לא נעים לי לחשוב שדתיים הכינו אותו.

בינתיים אסתפק בזה למרות שיש לי עוד הרבה מה לאמר על הדבר הזה.

אני ובעלי ראינו אותו מזמן.

ומה אפשר לעשות שיש רבנים כאלה.. 

הסרט לא אומר שכל הרבנים כאלו אלא הוא מעביר את המסר שעבודת ה' אמיתית לא אמורה להיראות ככה.

אני חושב שהסרט עשוי בטוב טעם ואין בו שום אמירה נגד הדת או משהו בסגנון.

מי שרוצה לחפש דווקא את השלילי תמיד יוכל למצוא את זה.

עצוב שמחנכים נוער לציניות כזאת בעבודת ה'.

זה הולך להיות בוטה, לצערי. כי לטובת כולם בסיפור הזה, אני חושב שאת צריכה להביט על המצב כמו שהוא באמת, ללא פחד. אחרת, אין לי ספק שיהיה מאוחר מדאי.

חייב לציין שמתחילת הדברים שכתבת, הבנתי את מה שישתלשל מהקשר הזה. ואח"כ קראתי את זה בהודעות הנוספות שלך...

ואני בטוח שאם זה לא ייפסק, יהיה לזה המשך עוד יותר קשה. ממה שקראתי כאן, אני חושב שהרבה כאן חושבים על זה ולא אומרים. כי לא נעים להיות 'נביא זעם', ועוד קיצוני כ"כ... גם אני לא אומר מפורש, אבל כן מנסה להעיר.

הם חולים. זה ברור.

האיש המסכן והמסוכן הזה שנתקע לחייכם, ניצל את חולשתו הנפשית הזמנית של בעלך. גם אם לא במודע, ואינני בטוח שזה לא מודע.

תחשבי ללא פחד עד היכן יכולים הדברים להגיע. 

אני גם חושב כמו אחרים כאן שיש לאותו אדם בעיה שדורשת טיפול פסיכולוגי במקרה הטוב, ואולי אף הורמונאלי. וד"ל.

זה ההסבר הכי הגיוני להתנהגות החולנית הזו. לצערי. זו התנהגות חולנית , ללא ספק. זו לא עזרה של אדם טוב ללא טקט. זה ברור. אל תתני לעצמך לטשטש את המציאות כי קשה להביט לה בעיניים.

מישהו חייב לעצור את המצב הזה. 

ולדעתי, זה יהיה רק את ואשתו של אותו אדם. פשוט , כי אין ברירה. אני בטוח שהרב שלו או כל גורם אחר , לא יועיל. הוא חולה, הוא לא יוכל לעצור בכוחות עצמו אני מאמין שאין לו כ"כ יכולת בחירה חופשית, זו פשוט מחלה שחזקה מההגיון שלו/שלהם.

זה חייב להיות מישהו עם המון כוח, שלא יותיר הרבה ברירות בידיהם.

יתכן שרק לך ולאישתו יש את הכוח הזה. -אמירה אמיתית, לפחות שלך, על פרידה. כי  ברור שהמצב רק יחמיר, וגם אם לא תרצי עכשיו, סביר להניח שאם לא יקרה משהו חריג, המצב יתדרדר לכדי פרידה, והסבל רק יגדל. ובינתיים, כל יום שעובר, את ואישתו מאבדות מהכוח שלכם להשפיע, כי הם נקשרים יותר, ויהיו יותר חזקים בדרכם המסוכנת. אם תשימי לב, לפי מה שתיארת, זה כבר קורה, התהליך הזה.

מה שכן, את חייבת לנהוג בחכמה. לא לאיים במלחמתיות ( זה פשוט יגרום לו להחזיר, כמו במלחמה...), אלא מתוך אהבה (שאני בטוח שעם מאמץ, תוכלי לאתר אותה בליבך), להסביר את כאבך, וכמה שאת זקוקה לו (כן, זה בד"כ, חשוב לבעל, ולכן חשוב לנסות לעורר בו את הרגש הגברי לדאגה והענקה לבת הזוג) וגם לומר לו, שאם לא יחול שינוי, את הולכת. נקודה. לא כי את שונאת אותו וכועסת עליו (למרות שאת באמת כועסת ובצדק), אלא פשוט , כי את - כמו כל אישה בריאה - לא מסוגלת לחיות כך.

בקשי את שיתוף הפעולה של אישתו של אותו מסכן. היא תשמח לעזור, אולי תצטרכי לדחוף אותה קצת, אבל הרצון ודאי קיים, גם היא סובלת מאוד, זה ברור.

וגם תפילות של שתיכן יעזרו.

ועוד נקודה חשובה לדעתי לא פחות.

צריך לנסות להבין מה גרם לו לתלות הזו. יתכן שאם הוא יקבל ממך תמיכה בלתי מסוייגת במצב הנפשי אליו נקלע, ללא חשש מצידו לפגיעה בתדמיתו בעינייך, ועם שדר תמידי מצידך שאת מעריכה אותו לא פחות, למרות חולשתו (לפעמים קשה לנו הגברים להיראות חלשים בעיני נשותינו), זה יעזור לו לנתק את הקשר עם אותו אדם. יתכן שאף יבכר את ההיפתחות בפנייך מההיפתחות בפניו. לך כאשה שלו יש את היכולת הזו. ללא ספק. אם תצליחי בזה, אין ספק ששידרגתם את הקשר שלכם בעשרות מונים! הוא יהיה אסיר תודה לך על שבזמנים הקשים שלו , תמכתך בו באהבה, ולא נתת למצב לפגוע בהערכתך וכבודך כלפיו. זה עבודה קשה מצידך, אך אני בטוח שהכוח והרצון לכך קיים.

והכי חשוב:

לעניות דעתי, התגובות שלנו , חברי הפורום, תפקידם במקרה כ"כ לא פשוט, רק לעורר אותך על חומרת המצב, ולעודד לפנות לייעוץ מקצועי, שלדעתי חייב להגיע מיועץ שמכיר ומטפל גם בבעיות זוגיות שנובעות מהבעיה שנרמזה כאן. אדם כזה יוכל לזהות מייד לפי תיאורך את המצב האם מדובר בבעיה כזו, או שהבעיה פשוטה יותר, ופשוט לכווין אותך כיצד לנהוג, כי אני מעריך שלא יהיה כ"כ שיתוף פעולה מצד בעלך, לפחות בהתחלה.

בשום אופן, אל תוותרי על ייעוץ מקצועי מהדרגות הראשונות. זה ללא ספק לא עוד בעיה רגילה של שלום בית שכל יועץ יכול לטפל נכון. עם כל הכבוד לנו אנו רק חברי פורום, לא יועצים, וזה לא דרש מאיתנו מבחנים כלשהם...

מעבר לכך, זיכרי, יש בידייך הכוח להציל אחרים, או בעקיפין ח"ו לאמלל אחרים שיפלו ברשתו של אותו אדם בלבוש רב.

איזרי כוח. 

תקופה קצרה של מאמץ, ותוכלי בע"ה להמשיך בדרך הנכונה לשלום בית ואושר(ברור שיהיה צורך בבנית אימון הדדי מחודש, ולא יהיה קל, אבל זה יגיע), עד שיבואו שנים טובות שלא ייזכרו הימים הרעים.

בהצלחה.

אנחנו בונים תילי תילים של מחשבות ודעות על סיפור שאנחנו לא מכירים, שגם אם שמענו את התיאור שלו, עדיין זה לא כמו לראות בעיניים ולהכיר את האנשים באנמת. שלא לדבר על כך שאנחנו שומעים את הסיפור ממישהו שהוא צד בעניין, ללא יכולת לשמוע את הצד השני ובאפשרות קיימת שאולי צד זה מעט מגזים, גם אם לא בכוונה, כשאנחנו בתוך סיטואציה לא תמיד אנחנו רואים אותה באור מדויק, ובכל מקרה  תמיד לכל אחד יש את הפרשנות שלו והדברים אנם שחור ולבן. לכן נראה לי מעט ואפילו הרבה בעייתי לבנות תיאוריה כזאת קשה על מקרה שאחרי הכול אתה לא באמת מכיר.  

אני חושבת שעצות מאנשים שאת לא מכירה בעניין כזה רגיש זה פשוט לא נכון.. אולי אני טועה אבל לדעתי המשפחה שלך היא זו שצריכה להיות מעורבת. אם אין קשר טוב למשפחה אז חברה קרובה/ רבנית- מישהי שאפשר לדבר איתה פנים אל פנים. להסביר את המצב האמיתי.

למילה הכתובה יכולות להיות משמעוית רבות וכל אחד מפרש את דברייך כרצונו- ועונה לך בהתאם..

רק נשאר לי להתפלל ולקוות שה' ישמע את תפילותייך, זעקותייך ובע"ה תזכו לצאת מהמצב הכואב במהירות ובשלום.

ותודה רבה על העצות..

פשוט לדעתי עדיף פנים אל פנים..

פה כל אחד כותב ממה שהוא מבין- ואף אחד לא באמת מבין...

המון הצלחה וסיעתא דשמיא!

[למה] רק לי מרגיש שיש כאן סחיטה רגשית?

תנסי ליצור קשר באישי באמצעות מסר או מייל.

יש כמה שאלות שיכולות לאבחן האם מדובר אכן בהתמכרות.

שבוע טוב!

מגיבים יקרים, איפה אתם חיים??

מה אתם מתייחסים בכלל?

רואים בפירוש סגנון כתיבה של ילדה בת ארבע עשרה ששיעמם לה, והמחשב היה נראה לה אחלה מקום לשגע אנשים... במקום להתקשר לאנשים לשאול אם יש להם מים בברז...

זה סיפור מצוץ מהאצבע!!

למה אתם חושבים שאני ילדה?? זה דיי פוגע לכתוב מהלב את מה שעובר עליך ואז חושבים שאת ילדה בת 14..

אגב זאת אני

בגלל שטויות שיש לפעמים באינטרנט (פעם איזו ילדה כתבה פה "בעיה" מומצאת, על "בעלה"... היה לה משעמם בחופש..  עיון קצר בכרטיסה הראה שהיא לומדת בכיתה י' באולפנה..  אם כי, מוכרחים לציין, היה לה כישרון ספרותי ודמיוני לא רע..) - יכול לקרות שלמישהו פתאום "קופץ פיוז", רגע, אולי זה סתם..

זה באמת נורא - את לא הראשונה שנפגעת מזה פה; וכבר התרעתי במקרה של הילדה ההיא על חומרת הענין, שעלול לגרום לא להתייחס כראוי למי שבאמת צריך ומגיע לו.

אבל את רואה שכולם - למעט אחת (כנראה בגלל החשש הנ"ל) - לקחו אותך ברצינות ומאד התאמצו לעזור.

וגם, מי שעקב אחרי המשך הודעותייך, הבין שקשה מאד "להמציא" דבר כזה.

וטוב שאמרת שזו "את". שהענין לא יתחיל כלל.

אני מקוה שהמצב אצלכם השתפר. חבל שיתקלקל מה שכבר עלה על דרך המלך.

באמת שאני מעריכה כל אחד ואחת ראיתי את ההשקעה שלכם לסייע..

אז תודה =)

וברוך ה' המצב השתפר, הוא עדיין בקשר איתו אבל החלטנו ביחד עם הרב שלו שכל מה שקשור אלינו הוא לא מדבר איתו ואין מצב שהוא מתקשר או עונה בזמן שהוא בבית..וגם הרב שלנו דיבר עם אותו אחד וזה ממש עזר  וכך זה ממש הוריד את התלות..עכשיו הוא מדבר איתו פחות ונמצא הרבה יותר איתי..

ושוב- תודה לכולכם!

תאמת אני בכללי אוהבת מאד לקרוא את התגובות שלך! יש לך חכמת חיים!

כמובן לעולם אי אפשר לדעת, אבל דווקא ההודעה הזו בכלל לא מחשידה.

אני חושבת שמי שהיתה טורחת להמציא כזו השתלשלות עניינים, היתה טורחת עוד דקה וחצי בשביל להרשם בניק ייחודי משלה

מי שחושדת כנראה מאמינה אמונה עיוורת בתואר "רב". אפשר לראות בזה תמימות יפה, אולי

אם היא תהיה שופטת, בטח היא תפנק את כל הפושעים האלה שמופיעים בבית משפט עם כיפה פתאום

(כמדומני בספר "אפשר לצאת מזה" - התגברות על פחדים), על תופעה של תלות רגשית בחבר וכדו'. ייתכן שהדברים שמופיעים שם יכולים לעזור, לפחות במשהו. ייתכן שכותב הדברים (שהוא מטפל, אין לי הכרות אישית איתו), יכול לעזור יותר. 

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

זה מה שאמרתי.

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

ניק חביב שאל האם לצאת עם בחורה דתייה שהוריה מסורתיים, ואתה ענית לו שעל מקרה כזה נאמר ארור שוכב עם כל בהמה.

היהדות שלך היא לא היהדות שלי, ולכן מבחינתי התשובות התקיפות שלך לאורך השרשור הזה לא רלוונטיות יותר מאשר שכומר קתולי מפולין יגיד לי את דעתו.

ולא, לא ביקשתי רחמים. בטח לא מאדם חסר רחמים.

אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה

אין פה תשובה.

בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.

והחליט לאסור דברים מסויימים.

זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.

אלא אתה מלך העולם."

מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה

ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.

גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.

להביע דעות הפוכות.

עדיף על כלום

אני לעולם לא אצטער על חטאים.

איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??

עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'

הפוך בדיוק. צריך להתבייש.

וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.

ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.

אמר ר' עילאי הזקן:

ילבש שחורים ויתעטף שחורים.

לילך למקום שאין מכירים אותו.

ואל יחלל שם שמים.

📚 עין יעקב — 3/9/2026

ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

ולא מצליח מספיק להצטער עליהן למרות שהיה רוצה, ומרוב שהוא מצטער על כך שהוא לא מצליח להצטער, הוא משתף על כך בפורום.

אם נמשיך במלחמת הציטוטים 🙂, אצטט את דברי ר' נחמן הידועים, על כך שצריך להסתכל על הנקודות הטובות, ודרך שם הרוע ייעלם.

לענ"ד זאת דרך יותר יעילה כיום.

מה יעזור 100 פורומים תומכים.

הרי ידוע "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה לנגד ה'"

תקשיב קצת.

אם אני לא אמחה ואצווח ככרוכיא

הרי להגיד אוו כמה חמוד מישהו שלא מעוניין לעשות תשובה כראוי בלב שלם, ויום אחרי זה לבוא לקב"ה ולאחל לו "שיבואו כולם לעשות רצונך בלבב שלם' זו צביעות,

ואמר הכותב שיחי' בפתח השירשור

שאינו אוהב את הצביעות

על כך שאינו מצטער כאמור.

מצטער, על כך שיודע, שאיננו מצטער כראוי.

וכל רצונו הכמוס והגלוי.

להיות בקשר טוטאלי עם ה'

בלב שלם.

איך אינו יכול.

רגע רגע רגע.

מה זה אני רודף אחר חוקיך מחד.

שו הדא מחד. רודף וזהו.

מחד ומאידך.

יש פה תפיסה מוזרה להאדיר ולתת מקום לחולשה,רדיפת חוקיך מחד, ותשוקות זרות (שבטעות מתפרשות כשתשוקה עצמית) מאידך, בראש כל חוצות.

השיר הזה הוא לפי עניות דעתי.

בעייתי. איך בן אדם מכריז בפומבי שמאידך. אין מאידך.

רודף אחר חוקיך מחד ומאידך.

ובד בבד מתגנבת חולשה שאני מצטער עליה עד עמקי נשמתי.

לא באותו לבל של רצון. לא מכריז עליה בקול היא המאידך הזה.

במאידך מתביישים ומסתירים.

השיר מקומם.

אז אתה לא רודף אחר חוקיך.

זה הופך את הרודף אחר חוקיך על רמת הדקלום. ובתכלס אני עושה מה שבא לי.

ועל השיר הזה.

על הצביעות שבו היה צורך לצוררי הצביעות, להתקומם.

שו הדא שיהודי אומר לקב"ה לעיני כל העדה מאידך.

ביטויים כאלו, אבל לא זכרתי בדיוק.

ביקשתי את עזרתו של ידידנו gpt:

Worked for 49s

כן. ובעצם הדוגמאות המדויקות יותר מחלישות מאוד את הביקורת שבתמונה. יש בשירה התורנית המקובלת מקום לא רק לווידוי שכבר מסודר בתוך מסגרת של חטא–חרטה–תשובה, אלא גם לשהייה בתוך נפש קרועה, עוד לפני שההכרעה נאמרת — ולעיתים אפילו בלי הכרעה שלמה בסוף השיר.

הדוגמה החזקה ביותר היא דווקא “שקעה חמה” של הרב אברהם אליהו קפלן:

> “שקעה חמה, שקעה נפשי

בתהום רעיונות רב כים;

כי נלאיתי מלחום את מלחמתי

עם הבשר, עם הדם.”

ובהמשך:

> “האם לשכוח ולשמוח,

או לזכור הכול ולבכות?”

זה ממש מבנה של שני קטבים נפשיים. המשורר אינו מתחיל בהצהרת האמת, אינו מספר שכבר ניצח ואפילו אינו מכריע בין האפשרויות. הוא מביא לפני הקב"ה את הבלבול עצמו: “חוסה אלי כי לא אדע”. בנוסח המקורי המובא ב“בעקבות היראה”, השיר מסתיים ב“אולי אפתור את החלום” ובשקיעת החמה — לא בפתרון חגיגי. גרסאות שבהן נוספת אחר כך “זרחה חמה, זרחה נפשי” אינן בהכרח הנוסח המקורי. זה שיר שנחשב נכס מובהק של עולם הישיבות הליטאי. הטקסט והנוסחים באתר זמרשת, הפיוט בספרייה הלאומית.

גם אצל ריה"ל, “לבי במזרח ואנכי בסוף מערב” מתחיל בפיצול חד בין המקום שבו נמצא לבו לבין המקום שבו נמצאים גופו וחייו. אמנם כבר במילה “לבי” ברור היכן נאמנותו העמוקה, ובסיום הוא אומר שיקל בעיניו לעזוב את טוב ספרד; אבל רוב השיר חי בתוך הקרע ולא מדלג מיד להכרעה. נוסח השיר.

והדוגמה המקראית המדויקת ביותר היא תהילים ע"ג. אסף אינו רק מודה שנכשל; הוא נותן ביטוי ממושך ומשכנע לקוטב האחר:

> “וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי… כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים, שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה.”

הוא ממשיך לתאר באריכות מדוע הרשעים נראים מצליחים, ואף אומר: “אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי” — אולי כל עבודתי הייתה לשווא. רק הרבה אחר כך, “עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל”, התמונה מתהפכת. כלומר, מזמור קנוני נותן תחילה במה מלאה למשיכה ולספק, ורק אחר כך מגלה את נקודת האמת.

מכאן ההבחנה החשובה: סימטריה ספרותית אינה בהכרח סימטריה ערכית. כשמשורר אומר “מחד אני רודף אחר חוקיך ומאידך…”, הוא עשוי להעמיד שני כוחות נפשיים זה מול זה בעוצמתם החווייתית — בלי לומר ששניהם טובים, נכונים או רצויים לו באותה מידה.

אפשר עדיין לומר שהניסוח בשיר המסוים עמום מדי, ושבשונה מ“שקעה חמה” לא נאמר בו במפורש שמדובר ב“מלחמה עם הבשר והדם”. זו ביקורת ספרותית לגיטימית. אבל עצם הדרישה שמשורר דתי חייב לסמן כבר באותה שורה מהו הצד הנכון, ולא רשאי להשהות את ההכרעה ולתת קול לקרע — אינה עומדת במבחן השירה התורנית עצמה. לפעמים עצם הבאת שני הקטבים לפני הקב"ה היא התפילה.

אני לא רואה שום פסול ב"צידוק הדין". יש דברים שהקב"ה קבע שאסור, ואני מקבל עלי כי אני מקבל אותו עלי.

זה לא אומר שאני משוכנע, זה לא אומר שאני אוהב את זה, זה לא אומר ש"הייתי מחליט ככה בעצמי".

במילים של הרב מיכי אברהם, להקב"ה יש "סמכות מהותית" וזהו.

האם מישהו אמור להצטער על זה שהוא לא מצטער שהוא לא מצטער? מה שאלה כזו מוסיפה בכלל?

אגב, על מה בכלל מוסב אותו צער? בפשטות, הצער הוא פשוט על כך שלא התגברתי כמצוות האל.

זה אפילו לא קשור בדווקא לתוכן המצווה/עבירה. זה קשור ליחס עם ריבונו של עולם.

הרי אם לא היה לך אכפת בכלל שום דבר, זה לא היה מזיז לך.

וזה שמזיז לך, מעיד על הכל ...

זה חלק מאיך שנבראנו וצריך לעבוד ולהתפלל על זה.

לא סתם ר' נחמן הקדיש לזה תורה (תורה קמא) שזאת זכות להגיע לדרגה להרגיש כאב על העבירות שעשינו.

"אִם יִזְכֶּה שֶׁיַּרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת כְּאֵב חֲטָאָיו, הַיְנוּ כְּשֶׁיָּמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ, כִּי כָּל זְמַן שֶׁלִּבּוֹ עָרֵל וְאָטוּם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת, רַק כְּשֶׁיָּמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ, וְיִהְיֶה לוֹ חָלָל בַּלֵּב, וַאֲזַי יַרְגִּישׁ לְבָבוֹ בֶּאֱמֶת גּדֶל כְּאֵבוֹ, וְיִצְטַעֵר וְיִתְחָרֵט בֶּאֱמֶת"

ור' נתן מתפלל על זה בתפילה ו' "שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ כְּאֵב חֲטָאַי וַעֲווֹנוֹתַי הַמְּרֻבִּים, וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ"

אני לגמרי לא חושב שזאת צביעות לבקש סליחה למרות ההרגשה,

אנחנו לא מנסים לעבוד על הקב"ה וגם יודעים שאי אפשר, אלא רוצים שיסלח לנו (מכל סיבה שהיא) למרות שעדיין לא מרגישים רע עם מה שעשינו

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר