והרב הזה לא מוכן...להרפות!!

שהיהודי הנ"ל - גם אם "עם רצון טוב" - די צעיר ולא כ"כ מנוסה.

צריך לבדוק מי רבו שלו בעצמו - ושיורה לו להרפות מזה מייידית.

ענ"ד.

היהודי הזה הוא לא כלכך  צעיר אומנם יש לו ילד בןכמה חודשים ואני חשבתי לומר לרב שלו אבל אין לו כלכך רב מובהק.. יש מישו אבל הוא ממש צדיק שבטוח נשים לא יכולות להגיע אליו

ידאג לכך שאשה תוכל לתנות לפניו את צערה והבעייתיות הקשה,

גם אם דרך אשתו, למשל, או בכתב.

תבררי איך את יכולה "להגיע" אליו.

נראה שיש פה באמת "בוסריות" כשלהי באופן העזרה - הן מצד הנותן והן מצד המקבל - אבל זה לא נראה טוב אם זה ימשיך כך.

אז שוה להתאמץ.

מועדים לשמחה.

סליחה- אבל נשמע משהו מתוסבך. רב מגיע הביתה באמצע הלילה? 

דחוף צריך להפסיק את הקשר, עם אנשים כאלה זה מסוכן (מנסיון....)

תהיי מתואמת עם אשתו של היהודי השני

תחליטו שתיכן ביחד- עכשיו אנחנו אומרות "לא!"

במקביל- כל אישה אומרת לבעלה- לא עכשיו! לך הביתה! תדבר עם אשתך ולא עם אף אדם שלא נשוי לנו פה! אני לא מרשה!  רוצה לריב? תריב איתי, קשה לך? תדבר איתי- תפסיק להזליג החוצה את החיים שלנו

תהיי תקיפה

תעשו שיתכן גבולות לבעלים שלכן- בתנועת מלקחיים

וחוצמזה תחזרי ליועצת זוגיות- מסתבר שאתם עדיין צריכים אותה קצת...

בלי להכיר בדיוק את הנפשת הפועלות, יכולה גם לגרום להריסה קשה. זה לא מסוג העצות שניתן לתת "אנונימית" ללא הכרת האנשים הספציפיים.

מה גם שלפי דבריה נושאי השיחה שלהם התחילו מענייניו ולא מהחיים המשותפים שלהם.

אכן, מה שכתבת בסוף שייך יותר. שתנסה להסביר (בנחת. "תקיפות" עפ"י רוב זה לא נשק רצוי, חוץ ממקרים מיוחדים שצריך להכירם) לבעלה - וכשזה לא ילך, לומר כדרישת-מינימום, בא נשאל את היועצת לגבי השפעה של דבר כזה על נישואין. ממבט אובייקטיבי

אבל לא עמדתי בזה לגרש אותו מהבית שלי??? בקושי העזתי לומר לו שאני מרגישה שאין לי בעל ושאין לי פרטיות פה ממש ממש התאמצתי באמת לומר..

אבל זה באמת מוגזם לפעמים זה אפילו הוא מגיע בשעות הקטנות של הלילה שלא נעים אני צריכה להתלבש בשבילו 

שלום לך,

איני נשואה אך מתוך קריאת השרשור עלה לי כיוון נוסף שייתכן והוא אפשרי-

אולי ניתן לשוחח עם הבעל ע"כ שהדבר מזיק לאותו רב.... (בלי להזכיר אותך ואת הזוגיות שלכם, אלא נטו לטובת אותו הרב)

מה שאני ראיתי, תלות רגשית נפתרת או ע"י מודעות אישית או ע"י דאגה לזה שתלויים בו ומתוך כך קצת מתרחקים.

הלוואי ותצליחו לעלות על דרך המלך והכל יבוא על מקומו בשלום.

מועדים לשמחה.

לפעמים "לא נשואה" יכולה לתת מתוך שכל ישר ו"מבט מהצד" עצה פשוטה וישרה יותר מנשואים.. (ובכל זאת - בקרוב אצלך...).

אינני יודע אם זה יצליח, אבל אם כן, אז אולי אחרי קצת "התרחקות" אפשר להצביע בזהירות על זה ש"הנה, גם הרווחת משהו מההתחשבות, שאתה מצליח לא רע לענות לעצמך ומשאיר רק דברים כבדים באמת להתייעצות". כך זה בונה "רציונאל" שאפשר אולי להמשיך לפעול לפיו.

הוא כל הזמן אומר לבעלי "אל תדאג לי ולאישתי אני מסתדר איתה ..." או שפעם אחת שמעתי אתו אומר לו "אני ואישתי בחיים לא רבנו לא זוכר אולי בתחילת הנישואין משו קטן..." אז בעלי מאמין לו ואני גם בהתחלה האמנתי עד ששמעתי את אישתו בוכה לי בערב יום כיפור והיא אמרה שהיא לא מסוגלת לסלוח לו על זה....

אבל בכל אופן 'שמים' זה באמת עצה חכמה תודה!

אני עדיין קצת מפורקת מכל העניין התלותיות הזו ואני אמרתי לבעלי שהריחוק שזה עשה בנינו הוא עד כדי כךמ שאני לא מסוגלת אפילו ללכת למקווה וזה ממש "איום" בשבילו.. אני לא יודעת אם אני עושה נכון אבל למה רק שהוא רוצה שנתחבר רגשית הוא משקיע בנו ובקשר ושאסורים אז הוא כל היום עם הרב הזה..??!! אני מתוסכלת!!

תנסי מכל הכיוונים:

שיחה רצינית עם בעלך. להראות רווח מול הפסד בענין הזה אצלכם. להציע אם הוא מעונין לשאול על זה את היועצת.

הסברה לו שהנ"ל אינו יודע מה באמת אשתו מרגישה - תספרי לו מה היא אמרה לך.

ניסיון לתפוס את רבו של הנ"ל, אולי בכתב או דרך אשתו - שיעמיד אותו על המקום.

אפשר לקבוע עם בעלך "מכסה", בתוך השיחה ביניכם; נניח - פעמיים בשבוע, "שיחה" עם הנ"ל, לא בביתכם ולא עליכם אלא בענייניו, לימודיו וכד'.

ודווקא כלפי הנ"ל אני חושב שאת כן יכולה להיות יותר אסרטיבית - אבל זה אחרי שבעלך קצת "יתנתק" ממנו. אחרת יש חשש שיסית נגדך. אם תגיעי עם בעלך לקצת יותר הבנה, תוכלי להגיד ליהודי הזה, שבהיות שהסברת בעדינות שזה הורס לכם, ולא הבין - אינך מוכנה שיגיע לביתכם יותר מפעם בשבוע בין השעות וכו'..  פגיעה בצניעותכם ובפרטיותכם.  נראה לי קצת תמוה שאת קוראת לו "רב". זו לא בדיוק התנהגות "רבנית" לכאורה.

אולי אני לא מבינה מספיק, אך גם בעלי מאוד קשור לרבנים שלו בישיבה ובחיים לא מגיע למצב כזה.

ומה שאשתו של אותו רב אמר הדליק לי נורה אדומה עוד יותר גדולה.. רבנים גדולים נותנים מעצמם, אך בתנאי שנשותיהם "איתם"- וזה לא המצב פה..

אני חושבת שהייתי מנסה לדבר עם רב או רבנית שאת קשורה אליהם, או אדם אחר גדול בתורה. להסביר את הסיטואציה.. נשמע לי יותר סביר שאדם כזה יוכל לעזור ואולי גם להשפיע יותר. כי מה שאת מתארת- שבעלך לא עושה את מה שאת מבקשת ממנו- זה לא מצב רגיל ובריא (לעניות דעתי הלא-קובעת בכלל כמובן)

ועוד יותר- שגם הרב לא "מתואם" עם אשתו בקשר שהתפתח בינו לבין בעלך...

אדם גדול יותר אולי יצליח בע"ה להשפיע גם על הרב וגם על בעלך בע"ה

הרבה כוחות ובהצלחה גדולה!!

לא נורמלי בעליל 

יש סרט ביוטיוב הרב אמר של ישיבת נו"ש ממש דומה.

הייתי ממליצה לך לפנות לפורום תקנה אולי.

ולפותחת השירשור-

חיבוק גדול גדול גדול!!!

נשמע לא פשוט!!!

וואי אני ממש רואה שהוא עושה את זה מלב טוב אבל עם הרבה חוסר טקט וחוסר מודעות וחוסר...לא יודעת אני רק יודעת שזה לא נובע ממשהו "לא כשר" כמו הומו..

בכל אופן,

דיברנו על זה ודיברתי גם עם הרב שלנו שאנחנו החלטנו שמה שהוא אומר אנחנו עושים גם אם אחד מהצדדים לא מרוצה..

והוהא ממש הסכים איתי שלא שייך מה שהולך ובעלי קיבל את זה ואני רואה גם שהשיחה שעשיתי עם אישתו (אני לא יודעת אם כתבתי אבל אתמול התקשרתי אליה שהגיעו מים עד נפש ולא התאפקתי וממש בכיתי לה שאני לא מסוגלת יותר לרמת הקשר הזו שלהם אז כנראה שזה עזר כי היום הוא לא הגיע ולא דיבר עם בעלי בטלפון (לפחות לידי..)

ואני ממש מקווה שבעלי יעמוד בזה ולא יהיה לו קשה להפסיק את התלות הנוראית הזאת..

תודה לכולכם..

"עשה לך רב"..  ברוך ה'.

כמו שההרגל לצד הזה עשה את שלו - כך בעז"ה גם ההתרגלות לצד השני, לאיזון נורמלי.

פעם אחרונה היתה לפני חודשיים.. זה פורום משעמם בדר"כ.. {לא לקפוץ עלי אנשים.. } ופתאום אני רואה מה שכתבת.

זה לא חידש לי כלום.. כי סיפרת לי הכל בטל'.

מה שלומך נשמה יקרה ואהובה?

כתבו לך פה ב"ה עצות טובות ויקרות!

אני מקווה שהכל יסתדר לכם על הצד הטוב ביותר.

אתם באמת עשיתם כמה צעדים משמעותיים וטובים מאוד והרב הזה, כמו שאמרתי לך, באמת לא נשמע כמו רב רגיל.. כמו שאמרתי לך על רבינו הקדוש הרב י' שלא היה מגיע אלינו סתם כל יום.. {למרות שזה היה מאוד נחמד להנות מזיו חכמתו יותר..:-p]

אהובה!!
אני פה!!

ואת ממש יכולה שוב להתקשר...

יהיה בסדר!!

אני בכלל חושבת שאתם צריכים לעזוב את המקום הזה ואת הישיבה הזאת..

שזה היה לכם טוב עד עכשיו..

אבל הגיע הזמן להמשיך הלאה..

שזה לא עושה כ"כ טוב לבעלך שם... ולכם...

אבל זה החלטה שלכם... אולי אני טועה..

נשיקות נשמה!!

התלבטתי אם לכתוב לך אבל לפני משורת הדין.. שתדעי שקראתי את זה..

אני אוהבת אותך!!!

כייף שיש כמוך חברה!

תודה באמת שימחת אותי!

אוהבת גם כלכך כלכך! נדבר... 

ושהיא לא תבוא אליכם כל הזמן לבית לייעץ.....

הצחקת אותי..

הלוואי והייתי יכולה לבוא אליה פעם בשבוע..

ה' ירחם..

נשמההה

בואי נשתלט על הפורום

נמציא כל פעם בעיות אחרות

למשל מה לעשות אם בעלי אוהב להתחפש לפני השינה בתחפושות של פורים כי אומר שככה השינה רוחנית..

או למשל עוד בעיה מומצאת מה לעשות אם בעלך צובע את השיער לבהיר כי אומר שגדולי הדור היו בהירי שיער..

וכל מיני כאלה בעיות מרתקות..

וואההההההההההההההההההההההה

האם גם הסיפור שבתחילת השרשור היה מומצא?

לא רוצה לפגוע חלילה.

לא.

הסיפור בתחילת השירשור הוא אמיתי

השטויות ששתי החברות התחילו לגלגל ביניהן - זה קצת ציניות בריאה במבט על מצבי חיים קשים

וזה הדבר הכי טוב

חבר טוב אמיתי -עיצה טובה להרבה מצבים לחוצים

אל דאגה זה לא מומצא פשוט במקרה החברה הכי טובה שלי שאיתה דיברתי על המקרה נכנסה לפה..

תודה על כל התגובות...

בהודעה שגררה את תגובותיהן,

"לשחרר" קצת את האוירה, אחרי הענין הקשה...

ב"ה שהתחיל כבר להסתדר מתוכם.

על חוסר ההבנה

כן הייתי פונה לפורום תקנה לבדוק את ההתנהלות של הרב. אם את חוששת מזה אולי כדאי לפנות לרב ידוע, אובייקטיבי וישר, כמו: הרב גיסר [עפרה], הרב שיינברג עזרא וכו'.

אולי הרב שאת מדברת עליו הוא צדיק גדול אבל ההתנהלות שלו ממש לא רבנית וממש לא יהודית והיחסים ביניהם, לפי מה שכתבת, עברו לחלוטין את יחסי רב- תלמיד.

כתבתי דברים קשים, אבל התיאור שלך היה ממש קיצוני!

עוד. אם מישהו חש בהתנהלות בעייתית הכתובת היא משטרה ולא אי אלו אנשים שחושבים שהם יכולים להחליף את רשויות החוק. אבל בכלל לא נראה מהספור שמדובר במשהו בעייתי ברמת החוק, כך שהמשטרה לא תטפל בזה ואין טעם לפנות.

אם מדובר ברב גדול שלא מקבל נשים אז בטוח יש לאשה דרכים להגיע אליו ואם לא אז כנראה לא מדובר ברב כ"כ גדול.... עד כמה שידוע לי אחד מבני מש' אבוחצירה (אחד הבבות) לא קיבל נשים אבל תמיד היה דרך להגיע אליהם....

אם אין לך איך להגיע לרב של הרב אז אולי תדברי עם אשתו של הרב שתדבר איתם (כמובן גם את) ששתיהם ילכו לטיפול ביחד לבדוק את הקשר ביניהם. אם הם לא מסכימים אז לנסות לשתף רב שמבין בתחום או כל מישהו אחר שמבין בתחום ומקובל על שניהם.

בהצלחה.....

אני מרגישה שעזר לכמה ימים והנה זה מתחיל לחזור..

היו עכשיו כמה ימים של שיחרור..

אבל שוב זה חוזר..

עכשיו הרב הזה היה כאן אני לא יכולה לדמיין שזה שוב יקרה..

זה פשוט סוחט ממני את כל הכוחות שקיימים בי..

אני פשוט הולכת להצבי לו תנאי בצער רב שזה או אני או הוא.

אני לא מכונה לחיות במחצב שיש על הפרטיות שלי ועל השיחרור שלנו כזוד-משהו שמאיים.

מותר לך גם להרים טלפון ליהודי הנ"ל, ולהודיע לו שבהיות שהוא מאיים על שלמות ביתכם  בביקוריו המוגזמים, בשעות לא-שעות, ולפרקי זמן לא סבירים, ואינו מבין זאת- אינך מוכנה שיגיע יותר.

נראה לי שהשלום בית שלך חשוב לא פחות מרגע אחד של בושה.

רק שתדעי שפשוט כאב לי מאוד לקרוא את ההודעה שלך..

עצה שלי כלא נשואה, בלי שום קשר למקרה הספציפי.

לשים גבולות בחיים זה משהו שמאוד מאוד חשוב.

במקרה הזה אין גבול.. אז צריל לשים אותו.

אולי זה מבייש, אבל עם קצת אסרטיביות הרוגע והשלווה שלך יחזרו על מנת להשקיע במה שחשוב באמת.

בבית שלך!

הצלחות.

מועדים לשמחה

אבל מה שאני חשבתי היה, שלכאורה מצד האמת אם הברירה היא בין להגיד לבעל "או אני או הוא" (שגם זו לא אפשרות מופרכת), לבין להגיד לו שיפסיק לבוא - אולי זה עדיף.

הרי בעלך קיבל עקרונית את הכרעת הרב ששאלתם, וכל השאלה היא מי יגיד ליהודי הנ"ל..

ואולי הכי טוב בכל זאת לפנות לרבו של הנ"ל, כפי שכבר הצעתי, בדחיפות (דרך אשתו, בכתב או כד'), לתאר את המצב ולבקש שיורה לו מיידית לחדול. זה בצירוף הצעד שעשיתם, יכול להועיל.

אחרי זמן, שהעניינים ירגעו (כך אפשר גם לסכם עם הבעל), כמובן אין מניעה שיהיה יחס טוב ביניהם, אבל בגבולות הנורמלי. לא על חשבון הבית ולא ב"התמכרות" (וצריך להגדיר דבר כזה ממש במס' שיחות שלא עוברים אותן וכד', ככל תופעה שרואים שהופכת להיות "תלותית". הכל אפשר להסביר בנחת, גם לבעל).

אבל לפי מה שאת מתארת, נשמע לי שהרב הזה קצת מרחף..

גם לפי מה שאמר על המריבות שלו עם אשתו- לעומת מה שהיא אמרה לך.

גם מהחוסר איזון הבולט ב"עזרה" שלו לבעלך- אם הוא היה מבין בנפש/מצליח להתנתק מאיזשהו

צורך או רצון שלו עצמו יש בקשר אינטנסיבי מדי מדי מדי עם בעלך, הוא לא היה מגיע למצב כזה.

ובכלל- משהו שם מריח לא טוב+מדליק נורות אזהרה מהבהבות.

לדעתי- אם מבחינות אחרות זה יכול להסתדר- תעברו משם דירה, וכמה שיותר מהר יותר טוב.

הקשר הזה לא טוב לבעלך!!!

יכול להיות שהרב אכן עוזר קצת, אבל הוא הורס הרבה, ולכן עדיף שלא מדובשו ולא מעוקצו!!

תשבי עם בעלך ותגידי לו שההפיכה שלו לתלותי לא עוזרת לו, שהוא מזיק לנישואים שלכם,

ושזה או את או הרב.

תחליטו על קויים ברורים- אם לא עוברים דירה, וגם אם כן. (אולי תעזרו ברב שלכם??).

בקשר לרב- הייתי מחפשת דרך להודיע לו חד משמעית שהקשר שלו עם בעלך מזיק לנישואין שלכם:

או ע"י שיחה שלך איתו, או ע"י מכתב, או ע"י שליח.

(ובכ"מ- לא הייתי בונה על זה יותר מדי, עקב נסיון העבר,

וגם כי נשמע ממך שהוא מסתכל על המציאות מזוית מאד... אינדיבידואלית ולא בהכרח תואמת אותה...)

בהצלחה יקרה!

אולי כדאי להתייעץ באמת שוב עם היועצת?

ואם יש לך אפשרות לשלוח את בעלך לקבל איזשהיא עזרה- מצויין!!

בשורות טובות..

נ.ב:

אני חייבת לציין שכשקראתי את זה בהתחלה ההרהור הראשון שלי היה- אולי כך זה היה עם כל מיני רבנים אחרים שר"ל

התגלו כל מיני דברים לא נעימים על הקשר שלהם עם תלמידים שלהם.

בשבת היינו אמורים לאכול אצל משפחה אחת שזהמינה אותנו לכל השבת והוא פשוט לא הגיע לסעודה שניה וחארי כן הבנתי שהיה אצל אותו אחד (אחרי מה שהיה אני לא קוראת לו רב..)

החלטתי שאני פשוט הולכת לשם ומדברת עם אישתו שוב, מרוב עצבים וצער על זה שהוא נעלם לי כל השבת ושהגיע אמרתי לו שנמאס לי, שזה או אני או הוא והוא פשוט אמר לי שאני לא מייאמת עליו הוא ממשיך איתו את הקשר.  ואז החלטתי שאני הולכת לשם.

הלכתי ודיברתי איתה אמרתי לה שאם זה ממשיך ככה אני לא ממשיכה את הנישואין אני לא מסוגלת יותר.

והיא אמרה שבעלה אמר שהוא מאד קידם את הזוגיות שלנו ואמרתי לה שזה מממש מממש לא נכון והפוך- הוא מאד דירדר את הזוגיות שלנו...

ובסוף היא הבינה.

חזרתי הביתה ובעלימ לא היה פה גם סעודהב שלישית הוא לא הגיע למשפחה שהיינו אמורים לאכול אצלה.. ופה די כבר נשברתיי!!! סבלתי ממש בושות מהם...

וזהו הבדלה חזרתי הביתה והוא היה כאן עם אותו "רב" והוא פשוט בא והתחיל לצעוק עלי שאני שקרנית וכפוית טובה הייתי בהלם התחלתי לבכות ופשוט אמרתי לו את כל מה שהיה לי לומר עליו..

וצעקתי ובכיתי ומה לא...

וזהו ככה זה נגמר..

מקווה שזה נגמר הוא התעצבן שאני הולכת לכתוב מכתב לראש הישיבה כי אני יודעת שהוא ממש לא יואהב תעניין...

וזהו..תאמת שפשוט לא בא לי להמשיך את הנישואין ואמרתי לו שזה בגללו ותאמת אני פחות מאשימה את ה"רב" הזה..יותר את בעלי על כל מה שקרה...

תודה על ההקשבה..

מי צעק ולמי אמרת מה שהיה לך לומר, לאיש הזה או לבעלך?

או לאיש הנ"ל - טוב מאד. רק חבל שחיכית.

וכבר אמרתי לך - אל תהיי "עדינה" מידי עם האיש הזה, שמא אח"כ תצטרכי להיות הרבה פחות עדינה (הנה, זה כבר התחיל..)

דחוף לרבו - ושיזהיר אותו. גם תודיעי לו שאינך מוכנה שידרוך יותר על סף ביתכם. בלי להתבייש ובלי שטויות. טוב שיש לך בושה - אבל באופן חד פעמי עדיף כך - כדי שתוכלי לשמור את התכונה היפה הזאת לטווח ארוך.

זה לא נכון לדעתי שבעל יותר "אשם". זה מעין "התמכרות". מי שצריך להיות אחראי במצב הזה הוא האיש הנ"ל.

תפני גם אל הרב שלכם, שקיבלתם על עצמכם, בדחיפות. וגם אל רבו של הנ"ל, גם כן בדחיפות.

אל תהרסי הכל בגלל זה, היחס ביניכם יכול לחזור למוטב. יש לבעלך טעות בשיקול דעת (אמרתי: זה כנראה סוג של "התכרות רוחנית". יש דברים כאלה. כשזה יעבור - הוא יתאפס).

הנקודה כעת - זו הסברה ברורה שאם היה נורמלי, אין בעיה של קשר מידי פעם. אדרבה, חיובי. אך כיוון שזה הקצין - צריך להקצין לצד השני ולנתק כל מגע.

זה הסיכום שאתם צריכים להגיע גם עם רבו וגם עם רבכם. יפה שעה אחת קודם.

מועדים לשמחה.

אני צעקתי והוצאתי את כל מה שיש לי בלב על אותו "רב" ואני ראיתי את אישתו והיא אמרה לי פשוט תגידי לו שאת לא רוצה לראות אותו יותר בביתכם, זה נשמע שהיא גם ממש לא אוהבת את העניין ושהיא מנסה לשים גבולות ומקווה שגם אני אשים..

אני ובעלי עכשיו ממש בריב אני באמת חושבת רציני שאם הוא לא מתאפס אני לא ממשיכה תנישואים. וזה חבל כי היינו במצב מעולה לפני. עצוב כמה בנאדם אחד ושכל קטן של בעלי יכול להרוס חיי זוגיות שלמים 

ובעלי מתנהג עכשיו בדיוק כמו אותו אדם שראיתי איך התייחס לאישתו, לא עונה לי, מתעלם אני מתוסכלת! אני לא מקום ראשון אצלו עכשיו זה קודם התורה וזה כלכך מעוות!! אוף עצוב! זה לא היה ככה!!!

נכון לעכשיו אני חושבת ליסוע לחג לבד לחברה או משהו להתאושש קצת ולחשוב מה הלאה..

שקודם התורה.

והתורה אומרת לו שהוא צריך להתנהג כמו בן אדם, ולא ללכת אחרי מי שגורם ההיפך ממה שהיא רוצה..

ואני רואה שאשתו המליצה כמוני.. יפה ומצער.

הייתם במצב מעולה - אל תוותרי על זה כ"כ מהר.  אחרי שקצת תרגעי, מלבד מה שכבר המלצתי לך (הרב של הנ"ל, בזריזות. הרב שלכם), את יכולה לשבת לשיחה עם בעלך. לא ב"איומים", זה כרגע לא יעזור. לשאול אותו האם הוא חושב שזה מה שהקב"ה רוצה ממנו, שהתורה מדריכה: שישוחח עם אדם כ"כ הרבה עד שהוא מגיע בשעות מאוחרות ומפריע לפרטיות, יוצר תלות, מפרק שלום בית בשני הבתים..  שיחשוב בשכל ישר אם זו דרכה של תורה.. תגידי לו שאם זה היה מישהו שמדריך אותו ומטיב לו באופן סביר - בשמחה. אבל לא באופן שנוטל את כל מה שביניכם ויוצר אצלו תלות גמורה גם במה שאינו צריך באמת. כמו כן - תזכירי את הסיכום לפי מי אתם הולכים - ומה הוא אמר. תגידי שמבחינתך את מוכנה שתלכו אליו שוב, ושהוא יסביר את כל נימוקיו לשהות הממושכת עם האיש ההוא. ואת תגידי את שלך.

ומה שעשית ביחס לההוא, זה נכון. חבל שלא קצת קודם..

כמה שזה קשה...

מספרים על אישה אחת

שהלכה להתייעץ עם הרב

הגיעה לבית\משרד\חדר שיעורים של הרב, נקשה בדלת, שלום הרב

-שלום, אני בשיעור- אם תוכלי לחכות קצת עם השאלה או לבוא שוב...

-אה, הרב, פשוט רציתי להתגרש וחשבתי לדבר עם הרב לפני שאני הולכת על זה...

פנה הרב לתלמידיו- אוקי! השיעור נגמר, עכשיו! כולם ללכת!

וישב על האישה לדיבור ארוך...

אני מספרת לך את הסיפור הזה- כדי לתת לך כוח

את יודעת את האמת

שהאיש שלך טוב  (גם אם עכשיו הוא "מבולבל" קצת...)

ושהיה לכם טוב ביחד

ושעוד יכול להיות לכם טוב ביחד!

שיש גורם שמבלבל ומפריע ומקלקל ביניכם -ושצריך לסלק אותו- וכמה שיותר מהר!

שיש לך את הכוח והתושיה כדי לפעול ולעשות מה שצריך בשביל הבית שלך!

(אפ את רוצה- אני ממליצה לך- לפתוח לך כינוי רק בשביל לכתוב על קורותייך במישור הזה... שתוכלי לרשום תחת כינוי אנונימי כלשהוא ולא כל שירשור חדש יהיה "היי אני אנונימית הזו מהשירשור פעם..." , וככה גם יותר קל לפנות באישי אם את רוצה)

עצמי..פשוט אם שמת לב חברה טובה שלי קראה את זה וישר עלתה שזאת אני...ואני לא רוצה שהיא תדע את הכינוי שלי...

לדעתי יש שם תלותיות 

וכמו שכתבתי פורום תקנה.

משהו פה נשמע מגעיל ולא נורמלי..

אולי תנסי לבוא לבעלך ברכות פעם.. תלטפי אותו.. ותשאלי אותו

הי בעל  אני פה רציתי שתשתף אותי קצת מה שלומך? ותתחילו לדבר על הדברים הקטנים בליבו.. כשאת משדרת אני פה לך.. תומכת אוהבת פה בשבילך.

ואולי הוא יפתח אלייך. ויקבל ממך חום ופחות יצטרך את הרב.

(לא שעד היום לא נתת לו.. אבל נראה שהוא צריך הרבה חום ותמיכה)

מה את חושבת?

בתקווה שהוא ישפיע על בעלך...

יש לך מצב לדבר איתו ישירות וזה יהיה מהר יותר?

ועוד יותר טוב שאת לא קוראת לבנאדם הזה רב..

הוא הכל חוץ מרב!!!

בהצלחה יקרה ותהיי חזקה!!!!

אין לי מילים

וכל הכבוד לך!!

זה לא פשוט מה שאת עוברת ואני מאד מאד מזדהה איתך. אחרי שעבדתם כ" קשה והתקדמתם פתאום מגיע איזה "רב" ונדבק אליכם, יותר נכון לבעלך והכל משתבש. את מאד כועסת על בעלך- למה הוא לא עוזב את האדם הזה? הוא לא מרגיש את העיוות???!!!! ואני חושבת (וכבר כתבתי את זה קודם) שבעלך הוא חולה! נכון אין לא תרופות והוא לא מאושפז אפילו , אבל מה שעובר איתו זה מחלה נפשית. אני לא כ"כ בקיאה בתחום הנפש ובסיבות שאדם מפתח תלות אבל אדם שנהיה תלוי חזק כ"כ במשהו אחר זה כי משהו בפנים לא כ"כ מאוזן (אולי זה הביטחון העצמי). (ה"רב" גם הוא לדעתי לא מאוזן אך אין זה מתפקידך לדאוג לו כמובן). ומכיוון שהוא חולה, והתנהגותו עם ה"רב" היא המחלה אל לך לכעוס עליו! סליחה ממש שאני מעירה לך במצב כ"כ כואב!!! אני חושבת שבזה שאת אומרת לבעלך יותר מידי שנמאס לך להמשיך את הנישואין איתו הוא מתיאש וחושב "את אישתי כבר איבדתי" ומרב חרדה הוא עוד יותר נדבק ל"רב" הנוראי הזה. תגידי לו על החיובי -" אני רוצה להמשיך ולבנות את הקשר, התקדמנו כ"כ הרבה, עבדנו קשה, אני מרגישה מאד קשורה אליך והרב הזה מפריד ביננו, אני לא רוצה לעזוב אותך.." וכך על זו הדרך. אבל בעיקר תביני הוא לא כ"כ אשם. הוא חולה! כפי שלהבדיל לא היית כועסת עליו אם הייתה מתגלה בגופו איזו מחלה מוזרה. זה קשה לעכל כי זה נראה פשוט התנהגות לא טובה שמה הבעיה להבין ולהפסיק אותה וזה לא כך. לכן ,לדעתי, מלבד כל הפעילויות הנכונות מאד שאת עושה שפניתם לרב אמיתי, ושתכתבי מכתב לראש הישיבה, שדיברת עם אשתו של ה"רב", שאמרת ל"רב" את דעתך האמיתית, וכל מה שתעשי לניתוק וסיום הקשר הזה, מלבד כל אלה כדאי לשלב ייעוץ פסיכולוגי.

ולגבי גרושין- לפי מה שכתבת נראה לי לא כדאי להתיאש, הרי עבדתם קשה עם היועצת ובעלך הוכיח שהוא מסוגל להתקדם (אם הבנתי נכון מההודעה הראשונה שלך בשרשור). לדעתי להתמקד בניתוק מהרב והטיפול הפסיכולגי וכן לחזור ליועצת אם שייך אז עדיין יש תקוה. נכון היו לך בשבת ממש פדיחות אבל זה בגלל המחלה של בעלך והעיקר מה קורה בינכם ולא מה תחשוב עליכם אותה משפחה טובה. לכן אל תשברי. ובאמת שתדעי שאישה גרושה נחשבת בשידוכים קצת סוג ב' גם אם כל האשמה בבעלה הקודם! רוב הסיכויים שתמצאי בחור שהיה נשוי ואולי גם התגרש (אם לא התאלמן) ואז גם הוא מגיע עם פקעלה. וכמה שיבטיחו לך שהוא התגרש בגלל אשתו ושאין לו אישית בעיות את אף פעם לא באמת יכולה לדעת... וכמובן פעם שניה זה תמיד יותר קשה,זה ידוע! יש לכם ילדים? זה עוד יותר מוריד את המניות להצלחה בנישואים שניים!

ה' שלח לך ניסיון לא קל. היית מעדיפה בעל נורמאלי. אולי את חושבת לעצמך? טעיתי בבחירה! אך דעי שאצל ה' אין טעויות. הוא שלח לך את הבעל הזה עם המורכבות שלו וה' יודע למה אבל זה בטוח לטובתך! אני כותבת את זה משום שנראה לי שיש לבעלך רצון לשפר והוא הצליח בעבר. אם הוא היה אדיש למצב/לא רוצה ללכת לטיפול/לא מצליח לשפר כלום אולי הייתי אומרת -את צודקת,תעזבי אותו. אבל זה לא כך.לכן תתחזקי באמונה שה' יתברך שלח לך את זה ואין ממנו יתברך טעויות ותמשיכי לעשות הכל ולהשתדל. כל הכבוד על כל המאצים שלך. אני מאד מעריכה אותך.

ה

איציק ויהודית - לא ידעתי שאתם שחקנים כ"כ טובים

מגמתי ואנטישמי שכזה לא ראיתי הרבה זמן.

לא נעים לי לחשוב שדתיים הכינו אותו.

בינתיים אסתפק בזה למרות שיש לי עוד הרבה מה לאמר על הדבר הזה.

אני ובעלי ראינו אותו מזמן.

ומה אפשר לעשות שיש רבנים כאלה.. 

הסרט לא אומר שכל הרבנים כאלו אלא הוא מעביר את המסר שעבודת ה' אמיתית לא אמורה להיראות ככה.

אני חושב שהסרט עשוי בטוב טעם ואין בו שום אמירה נגד הדת או משהו בסגנון.

מי שרוצה לחפש דווקא את השלילי תמיד יוכל למצוא את זה.

עצוב שמחנכים נוער לציניות כזאת בעבודת ה'.

זה הולך להיות בוטה, לצערי. כי לטובת כולם בסיפור הזה, אני חושב שאת צריכה להביט על המצב כמו שהוא באמת, ללא פחד. אחרת, אין לי ספק שיהיה מאוחר מדאי.

חייב לציין שמתחילת הדברים שכתבת, הבנתי את מה שישתלשל מהקשר הזה. ואח"כ קראתי את זה בהודעות הנוספות שלך...

ואני בטוח שאם זה לא ייפסק, יהיה לזה המשך עוד יותר קשה. ממה שקראתי כאן, אני חושב שהרבה כאן חושבים על זה ולא אומרים. כי לא נעים להיות 'נביא זעם', ועוד קיצוני כ"כ... גם אני לא אומר מפורש, אבל כן מנסה להעיר.

הם חולים. זה ברור.

האיש המסכן והמסוכן הזה שנתקע לחייכם, ניצל את חולשתו הנפשית הזמנית של בעלך. גם אם לא במודע, ואינני בטוח שזה לא מודע.

תחשבי ללא פחד עד היכן יכולים הדברים להגיע. 

אני גם חושב כמו אחרים כאן שיש לאותו אדם בעיה שדורשת טיפול פסיכולוגי במקרה הטוב, ואולי אף הורמונאלי. וד"ל.

זה ההסבר הכי הגיוני להתנהגות החולנית הזו. לצערי. זו התנהגות חולנית , ללא ספק. זו לא עזרה של אדם טוב ללא טקט. זה ברור. אל תתני לעצמך לטשטש את המציאות כי קשה להביט לה בעיניים.

מישהו חייב לעצור את המצב הזה. 

ולדעתי, זה יהיה רק את ואשתו של אותו אדם. פשוט , כי אין ברירה. אני בטוח שהרב שלו או כל גורם אחר , לא יועיל. הוא חולה, הוא לא יוכל לעצור בכוחות עצמו אני מאמין שאין לו כ"כ יכולת בחירה חופשית, זו פשוט מחלה שחזקה מההגיון שלו/שלהם.

זה חייב להיות מישהו עם המון כוח, שלא יותיר הרבה ברירות בידיהם.

יתכן שרק לך ולאישתו יש את הכוח הזה. -אמירה אמיתית, לפחות שלך, על פרידה. כי  ברור שהמצב רק יחמיר, וגם אם לא תרצי עכשיו, סביר להניח שאם לא יקרה משהו חריג, המצב יתדרדר לכדי פרידה, והסבל רק יגדל. ובינתיים, כל יום שעובר, את ואישתו מאבדות מהכוח שלכם להשפיע, כי הם נקשרים יותר, ויהיו יותר חזקים בדרכם המסוכנת. אם תשימי לב, לפי מה שתיארת, זה כבר קורה, התהליך הזה.

מה שכן, את חייבת לנהוג בחכמה. לא לאיים במלחמתיות ( זה פשוט יגרום לו להחזיר, כמו במלחמה...), אלא מתוך אהבה (שאני בטוח שעם מאמץ, תוכלי לאתר אותה בליבך), להסביר את כאבך, וכמה שאת זקוקה לו (כן, זה בד"כ, חשוב לבעל, ולכן חשוב לנסות לעורר בו את הרגש הגברי לדאגה והענקה לבת הזוג) וגם לומר לו, שאם לא יחול שינוי, את הולכת. נקודה. לא כי את שונאת אותו וכועסת עליו (למרות שאת באמת כועסת ובצדק), אלא פשוט , כי את - כמו כל אישה בריאה - לא מסוגלת לחיות כך.

בקשי את שיתוף הפעולה של אישתו של אותו מסכן. היא תשמח לעזור, אולי תצטרכי לדחוף אותה קצת, אבל הרצון ודאי קיים, גם היא סובלת מאוד, זה ברור.

וגם תפילות של שתיכן יעזרו.

ועוד נקודה חשובה לדעתי לא פחות.

צריך לנסות להבין מה גרם לו לתלות הזו. יתכן שאם הוא יקבל ממך תמיכה בלתי מסוייגת במצב הנפשי אליו נקלע, ללא חשש מצידו לפגיעה בתדמיתו בעינייך, ועם שדר תמידי מצידך שאת מעריכה אותו לא פחות, למרות חולשתו (לפעמים קשה לנו הגברים להיראות חלשים בעיני נשותינו), זה יעזור לו לנתק את הקשר עם אותו אדם. יתכן שאף יבכר את ההיפתחות בפנייך מההיפתחות בפניו. לך כאשה שלו יש את היכולת הזו. ללא ספק. אם תצליחי בזה, אין ספק ששידרגתם את הקשר שלכם בעשרות מונים! הוא יהיה אסיר תודה לך על שבזמנים הקשים שלו , תמכתך בו באהבה, ולא נתת למצב לפגוע בהערכתך וכבודך כלפיו. זה עבודה קשה מצידך, אך אני בטוח שהכוח והרצון לכך קיים.

והכי חשוב:

לעניות דעתי, התגובות שלנו , חברי הפורום, תפקידם במקרה כ"כ לא פשוט, רק לעורר אותך על חומרת המצב, ולעודד לפנות לייעוץ מקצועי, שלדעתי חייב להגיע מיועץ שמכיר ומטפל גם בבעיות זוגיות שנובעות מהבעיה שנרמזה כאן. אדם כזה יוכל לזהות מייד לפי תיאורך את המצב האם מדובר בבעיה כזו, או שהבעיה פשוטה יותר, ופשוט לכווין אותך כיצד לנהוג, כי אני מעריך שלא יהיה כ"כ שיתוף פעולה מצד בעלך, לפחות בהתחלה.

בשום אופן, אל תוותרי על ייעוץ מקצועי מהדרגות הראשונות. זה ללא ספק לא עוד בעיה רגילה של שלום בית שכל יועץ יכול לטפל נכון. עם כל הכבוד לנו אנו רק חברי פורום, לא יועצים, וזה לא דרש מאיתנו מבחנים כלשהם...

מעבר לכך, זיכרי, יש בידייך הכוח להציל אחרים, או בעקיפין ח"ו לאמלל אחרים שיפלו ברשתו של אותו אדם בלבוש רב.

איזרי כוח. 

תקופה קצרה של מאמץ, ותוכלי בע"ה להמשיך בדרך הנכונה לשלום בית ואושר(ברור שיהיה צורך בבנית אימון הדדי מחודש, ולא יהיה קל, אבל זה יגיע), עד שיבואו שנים טובות שלא ייזכרו הימים הרעים.

בהצלחה.

אנחנו בונים תילי תילים של מחשבות ודעות על סיפור שאנחנו לא מכירים, שגם אם שמענו את התיאור שלו, עדיין זה לא כמו לראות בעיניים ולהכיר את האנשים באנמת. שלא לדבר על כך שאנחנו שומעים את הסיפור ממישהו שהוא צד בעניין, ללא יכולת לשמוע את הצד השני ובאפשרות קיימת שאולי צד זה מעט מגזים, גם אם לא בכוונה, כשאנחנו בתוך סיטואציה לא תמיד אנחנו רואים אותה באור מדויק, ובכל מקרה  תמיד לכל אחד יש את הפרשנות שלו והדברים אנם שחור ולבן. לכן נראה לי מעט ואפילו הרבה בעייתי לבנות תיאוריה כזאת קשה על מקרה שאחרי הכול אתה לא באמת מכיר.  

אני חושבת שעצות מאנשים שאת לא מכירה בעניין כזה רגיש זה פשוט לא נכון.. אולי אני טועה אבל לדעתי המשפחה שלך היא זו שצריכה להיות מעורבת. אם אין קשר טוב למשפחה אז חברה קרובה/ רבנית- מישהי שאפשר לדבר איתה פנים אל פנים. להסביר את המצב האמיתי.

למילה הכתובה יכולות להיות משמעוית רבות וכל אחד מפרש את דברייך כרצונו- ועונה לך בהתאם..

רק נשאר לי להתפלל ולקוות שה' ישמע את תפילותייך, זעקותייך ובע"ה תזכו לצאת מהמצב הכואב במהירות ובשלום.

ותודה רבה על העצות..

פשוט לדעתי עדיף פנים אל פנים..

פה כל אחד כותב ממה שהוא מבין- ואף אחד לא באמת מבין...

המון הצלחה וסיעתא דשמיא!

איזו אמיצה את זה פשוט להעריץ..!!

כמה שאת מנסה לשמור על בעלך ועל הזוגיות שלכם ככל שרק תוכלי!!

ממש אשת חייל מי ימצא.

בכל מקרה אני מקווה שהקב"ה ייתן לך כוחות נפשיים ופיזיים להתמודדות הלא קלה בתקופה הזאת

ובע"ה שהכל יגמר לטובה ובמהירות.

בהצלחה ובשרי לנו בשורות טובות!

[למה] רק לי מרגיש שיש כאן סחיטה רגשית?

אנונימית יקרה! נשמע שאת במצב מאוד-מאוד קשה!

עד כמה שאני רואה, בעלך במצב חלש, שלא מאפשר לו כרגע להילחם על הבית שלכם, ואת נשארת בודדה במערכה.

זה קשה, זה לא פייר, אבל אין ברירה! ועליך למצוא את הכוחות לעשות את זה! תנסי לזכור את הבית שלכם בזמנים הטובים, ומשם לשאוב את הכח להילחם על הבית הזה!

בואי ניתן משל פיזי למצב בו הבית שלכם נמצא: נדמיין שבעלך חולה בשפעת קשה, והכביסה עולה על גדותיה, הכיורים מלאים, אין אוכל במקרר. הרי לא יעלה על הדעת לדרוש ממנו לקחת חלק בטיפול בבית כשהוא קודח מחום וכל גופו כואב, ועליך לעשות את כל המשימות בעצמך. זה קשה, זה לא הוגן, אבל אין ברירה.

ומה עליך לעשות? בראש ובראשונה עליך להתעמת עם אותו "רב".

ה"רב" הזה מזכיר לי בדיחה קצרה: איך קוראים למי שסיים את בית הספר לרפואה עם הציונים הכי נמוכים בכיתה? תשובה: "רופא". וואלה לא הייתי רוצה ליפול על הרופא הזה!

גם הרב הזה, לו היו עורכים אולימפיאדת רבנים, כנראה שלא רק שלא היה זוכה במדליה, אלא קרוב לוודאי שגם לא היה עובר את המוקדמות. ובכל זאת, הוא "רב". מילא.

אז איפה היינו? כן. את הולכת לרב ואומרת לו (במילותיך שלך):

"החלטתי שעלי ועל בעלי לשקם את הזוגיות שלנו ולחזק את הבית שלנו. בגלל זה אני לא מוכנה יותר שתהיה איתו בקשר. לא תוכל יותר להתראות איתו, וגם לא ליצור איתו קשר בכל דרך אחרת. אם הוא מנסה ליצור איתך קשר, אתה צריך להתחמק ולסיים במהירות. מאחר ואני מאמינה שבעלי כן חשוב לך באופן מסויים, אני מציעה לך שאם בעלי יוצר איתך קשר, תאמר לו שהחלטת להקדיש זמן וכח לתיקון הזוגיות שלך והבית שלך, ונקווה שהוא ירצה לקחת ממך דוגמא. משיחותי עם אשתך, אני מרגישה שזה יכול להיות רעיון באמת טוב גם עבורכם."

שימי לב שלא השתמשתי בפועל "ב.ק.ש". את לא מבקשת, את החלטת ובאת להודיע לו מה עליו לעשות.

בשלב הזה הוא עשוי לנסות להתווכח, להתקומם, לספר לך סיפורים, אולי לספר כמה בעלך חלש וכמה הוא עוזר לו, אולי הוא יבשר לך שהשם בכבודו ובעצמוהתגלה אליו בחלום ואמר לו שעליו להתעלק על בעלך. לא משנה - את לא באת לשוחח, לא באת לנהל דיון. את לא עונה לו בכלל על התוכן של דבריו (להתעלם לגמרי! גם אם הוא יאיים נוסח "בעלך עלול לקחת חייו בידיו" או השד יודע מה ה"רב" הזה עלול לקשקש").

את יכולה להוסיף: "הזוגיות והבית מאוד חשובים לי, אז החלטתי שאם אני לא מצליחה לפתור בעצמי את הבעיה הזו, אני אפנה לקבל ייעוץ מקצועי בפורום תקנה". כמו שאני רואה את התפקיד של פורום תקנה, הם בהחלט יכולים לעזור גם במקרה הזה. הבעיה בהטרדות מיניות מצד גורמים בעלי שררה או כח, היא יותר בעיה של ניצול ומרות, ופחות בעיה מינית. שימי לב שהרב מנצ את כוחו גם עליך כדי להגיע אל סיפוקו (יהיה אשר יהיה הסיפוק שהוא שואב מהקשר הלא בריא עם בעלך): את חוששת לפנות אליו בשל התואר שלו! הוא מנצל את התואר שלו כדי לפגוע בבית שלך! פורום תקנה בהחלט יכול לעזור מהנסיון הרב שצברו.

אחרי שסיימת את דבריך את יוצאת והולכת. אם הוא מנסה להמשיך בשיחה, להתווכח, את לא מתייחסת לתוכן של הדברים ולא מסבירה ולא מוסיפה דבר. את יכולה להיפרד בדברים: "אין לי זמן לדבר, כי אני צריכה לחזור להיות עם בעלי ולקתן את הבית שלנו". ופשוט ללכת! הוא ינסה להמשיך אבל את סיימת ואת הולכת.

כדי להתחזק, תדמייני את התנהלות הדברים שוב ושוב, עד שתהיה לך תמונה ברורה כיצד זה יקרה.

וכשאת יוצאת מהרב, את באמת צריכה לחזור ולטפל בבעלך ובבית שלך. איך מטפלים במחלה? יש שלושה דברים שעוזרים בכל מחלה, ושלושתם הוכחו מחקרית:

1. תפילה

2. אהבה

3. צחוק ושמחה

כשאת חוזרת הביתה את אדם שמח ועליז, חיוך על שפתיך בכל עת. את נוהגת באהבה בבעלך, מפנקת כל הזמן (כמו שמפנקים אדם חולה), ובע"ה הוא ידבק בשמחה שלך, ואת בחזרה תדבקי ממנו, ותוך זמן קצר הבית שלכם חוזר להיות מלא אהבה ושמחה, בנין שלם בע"ה. כמובן, אם צריך, לא להתבייש להעזר באנשי מקצוע לפי הצורך בע"ה הכי חשוב להחזיר לכם את מה שמגיע לכם!

אני חוזרת להתחלה: זה בידיים שלך בלבד, למרבה הצער. אך למרבה השמחה יש בך את הכוחות לעשות את זה!

מאחלת הצלחה ואושר, כמו שמגיע לכם!

תנסי ליצור קשר באישי באמצעות מסר או מייל.

יש כמה שאלות שיכולות לאבחן האם מדובר אכן בהתמכרות.

שבוע טוב!

מגיבים יקרים, איפה אתם חיים??

מה אתם מתייחסים בכלל?

רואים בפירוש סגנון כתיבה של ילדה בת ארבע עשרה ששיעמם לה, והמחשב היה נראה לה אחלה מקום לשגע אנשים... במקום להתקשר לאנשים לשאול אם יש להם מים בברז...

זה סיפור מצוץ מהאצבע!!

אל תקחי את זה קשה

למה אתם חושבים שאני ילדה?? זה דיי פוגע לכתוב מהלב את מה שעובר עליך ואז חושבים שאת ילדה בת 14..

אגב זאת אני

בגלל שטויות שיש לפעמים באינטרנט (פעם איזו ילדה כתבה פה "בעיה" מומצאת, על "בעלה"... היה לה משעמם בחופש..  עיון קצר בכרטיסה הראה שהיא לומדת בכיתה י' באולפנה..  אם כי, מוכרחים לציין, היה לה כישרון ספרותי ודמיוני לא רע..) - יכול לקרות שלמישהו פתאום "קופץ פיוז", רגע, אולי זה סתם..

זה באמת נורא - את לא הראשונה שנפגעת מזה פה; וכבר התרעתי במקרה של הילדה ההיא על חומרת הענין, שעלול לגרום לא להתייחס כראוי למי שבאמת צריך ומגיע לו.

אבל את רואה שכולם - למעט אחת (כנראה בגלל החשש הנ"ל) - לקחו אותך ברצינות ומאד התאמצו לעזור.

וגם, מי שעקב אחרי המשך הודעותייך, הבין שקשה מאד "להמציא" דבר כזה.

וטוב שאמרת שזו "את". שהענין לא יתחיל כלל.

אני מקוה שהמצב אצלכם השתפר. חבל שיתקלקל מה שכבר עלה על דרך המלך.

באמת שאני מעריכה כל אחד ואחת ראיתי את ההשקעה שלכם לסייע..

אז תודה =)

וברוך ה' המצב השתפר, הוא עדיין בקשר איתו אבל החלטנו ביחד עם הרב שלו שכל מה שקשור אלינו הוא לא מדבר איתו ואין מצב שהוא מתקשר או עונה בזמן שהוא בבית..וגם הרב שלנו דיבר עם אותו אחד וזה ממש עזר  וכך זה ממש הוריד את התלות..עכשיו הוא מדבר איתו פחות ונמצא הרבה יותר איתי..

ושוב- תודה לכולכם!

תאמת אני בכללי אוהבת מאד לקרוא את התגובות שלך! יש לך חכמת חיים!

כמובן לעולם אי אפשר לדעת, אבל דווקא ההודעה הזו בכלל לא מחשידה.

אני חושבת שמי שהיתה טורחת להמציא כזו השתלשלות עניינים, היתה טורחת עוד דקה וחצי בשביל להרשם בניק ייחודי משלה

מי שחושדת כנראה מאמינה אמונה עיוורת בתואר "רב". אפשר לראות בזה תמימות יפה, אולי

אם היא תהיה שופטת, בטח היא תפנק את כל הפושעים האלה שמופיעים בבית משפט עם כיפה פתאום

(כמדומני בספר "אפשר לצאת מזה" - התגברות על פחדים), על תופעה של תלות רגשית בחבר וכדו'. ייתכן שהדברים שמופיעים שם יכולים לעזור, לפחות במשהו. ייתכן שכותב הדברים (שהוא מטפל, אין לי הכרות אישית איתו), יכול לעזור יותר. 

שזה לא חכם בכלל (לפחות אצלנו) ללכת לטיפול אצל מישהי שלא שומרת תורה ומצוות, זה יעשה לזוגיות שלנו הרבה יותר נזק מתועלת..

וברוך ה' זה כבר מאחורינו כל הסיפור.. 

אני מחלק דירוג

כי מן הסתם תרצי שמישהו

יתן לך דירוג

ואף אחד לא יתן כי את שאלת ומצפים

לפידבק ממך.

שמצמיחה ולא מכבה/ מוחקת

מכילה ומקבלת ולא שיפוטית

מבוססת על דעות/ אמונות/ רצונות משותפים ולא מלאה בקונפליקטים בלתי נגמרים

ראיתי תכונות, ראיתי יעדים בזוגיות.

החכמתם אותי.

תנו עוד.

לפרק הבא כבר אגיע מצוייד בע"ה.

אני חושב שגם צריך להיות אמון,תמיכה הדדית ותחושת ביטחון. ויחד עם זאת, שהזוגיות תעזור לכל אחד לפתח את עצמו בפני עצמו.

זה הבסיס לדעתי.

בלי זה קשה לנהל זוגיות תקינה

מכאן זה עולם ומלואו.

לפי תפיסת עולם שלו והמסגרת שבה הוא נמצא.

תכלס, מה שנכתב זה מאוד כללי. זה כמו לכתוב שיהיה החבר הכי טוב שלי

ברור שכל אחד מההשקעה שלו

וכן למרות שזה כללי

זה יכול לעזור למי ששואל את עצמו

מה זה זוגיות תקינה

מצד שני

עולה לי חשש עכשיו

שמי שיקרא את זה יתחיל לחשוב שלא תקין אצלו

בזמן שכן תקין אצלו

בקיצר אין בשרשור הזה לקיחת אחריות

כל אחד מחליט לעצמו מה ההגדרה שלו לזוגיות תקינה.

בדר"כ אלה שיש להם בעיות בבית נניח יגדירו את זה אחרת ממישהו אחר

לק"י

מוזמנת לשאול גם בפורום הריון ולידה (אפשר לשאול שם גם דברים נשיים, לא רק שקשורים להריון ולידה).

מובן בפורום פתוח.

ממליץ:

1. למצוא עזרה מאיש מקצוע בעולם האמיתי. אם צריך הכוונה לאיש מקצוע - אפשר להתייעץ באנונימיות עם הקו הנשי של מכון פוע"ה בשעות הערב.

2. לך ולכולם - להזהר מאוד מכל מיני 'נשמות טובות', שהשאלה שלך תביא אותם לשיח בפרטי...

בפורום פתוח שקוראים בו נשים וגברים וניער גם כשחלק גם מכירים אחד את השני אישית.

פשוט אני קצת נואש, זה מציק לי כבר הרבה זמן.

אולי יהיה מישהו אנונימי שיוכל לשתף

שניהם כתבו ספרים בנושא.

הרבנית נעמי שפירא אשתו של הרב שפירא גם כתבה ספר מקביל לנשים בעניין זה.

ולצורת הסתכלות על הנושא.

מחפש רב עם רוח יותר צעירה

יש לו שיעור ביוטיוב עם עבודת סאונד לא מוצלחת אבל אפשר להתאמץ להקשיב.

יותר מידי בשבילי

טוב

אבל ביקשת תגובה נשית - לא מעניין אותי איך בעלי מתמודד ואני לא רוצה לדעת

זה שלו עם עצמו ועם בורא עולם ושיהיה לו בהצלחה

בעיניי לא נכון ולא צריך להכניס אותה להתמודדות הזו, זה יכול מאוד לאתגר אותה נפשית מולך ומול עצמה ובשביל מה בעצם? מה אתה מצפה שיקרה אחרי? שהיא תתמוך בך? לא יקרה. זה יחליש אותה

שהיא תהיה אוזן קשבת? היא לא המטםלת שלך ואל תיצור בה תלות כזו, זו ציפייה לא הוגנת

חוץ מזה שזה מאוד לא גברי בעיניי לשתף את אשתף בדבר כזה. שמור על פאסון גם אם זה רק כלפי חוץ

ואין פה בגידה בעיניי

אשתך נושאת אליך עיניים וסומכת עליך. אם היא מציאותית היא יודעת שיש לך התמודדות

אם לא - למה לפרק לה את האשליה?

גם בעלי לא יודע כל מה שאני חושבת ועובר עליי

לא על כל דבר צריך לדבר לדעתי

למה אם היא אוזן קשבת זה הופך אותה למטפלת?

כלומר האם אין איזה אלמנט של כנות בנישואין גם בלי מטרה לפתור את הבעיה בה משתפים?

האם אין חשיבות לשיתוף (גם בדברים קשים והתמודדויות בין השאר) בפני עצמו?

באמת שואל מתוך רצון לשמוע עוד דעות ולא מתכוון חס ושלום לתקוף אם זה נשמע ככה

1. כי זה לא שיתוף בעלמא, זה שיתוף על קושי שגם משפיע על ההסתכלות שלה עליו הרבה פעמים, וכמו שכתבתי יכול לגרום לה לסיבוכים עם עצמה. היית רוצה שאשתך תשתף אותך בזה שיש לה קושי דומה מול גברים אם היה לה כזה? היית מסתכל על זה כשיתוף בעלמא ולא היה פוגע לך בתחושת הבלעדיות מולה?

   אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

2. כי בהרבה מערכות יחסים יש דינמיקת אמא ילד שגורמת לאישה לרצות לפתור לבעלה את הבעיות. אף גבר לא רוצה שאשתו תיזום לו פתרונות בעניין

3. בטח שיש עניין של שיתוף.

   גם גברים נופלים בזה אגב, שאישה משתפת לשם השיתוף והפריקה והגבר רץ למצוא לה פתרונות במקום לתת לה אמפתיה ולהכיל

   תלוי מה משתפים ואיך.

   אולי אחרים יענו לך אחרת, שיתפתי את דעתי בעניין

לשאלתך אין תשובה אחת שמתאימה לכל אחד או ליתר דיוק לכל זוג,

זוג שלכל אחד מהם יש את החוסן, ההכלה, האמון והביטחון בקשר ומצליחים לשתף דברים כאלה בצורה טובה, זה נפלא, ויכול גם לעזור בהתמודדות.

אך אני מתאר לעצמי שאצל רוב הזוגות זה לא ככה.

וזה גם בסדר.

אם אתה מרגיש שהיא לא תוכל להכיל - מציע שלא תכניס אותה לזה. מדובר באתגרים שמטבע הדברים אמורים להתמודד איתם כעיקרון לבד.

אבל - זה לא אומר שאשתך לא יכולה לעזור לך בהתמודדות. היא יכולה לעזור גם מבלי לדעת כלום.

מבלי לעשות כלום.

עצם זה שאתה אוהב אותה ומרגיש שהיא היתה לוקחת מידע על כשלונות בצורה קשה - יכול להוות כלי נשק עוצמתי במלחמה זו.

בפרט לפי תיאורך שאתה מרגיש שיש בזה מימד של בגידה בה.

בכל התמודדות, תזכיר לעצמך שאתה אוהב את אשתך יותר מאת עצת היצר השפל הז:

נשים אחרות? מה לך להן שה' כבר נתן לך את האשה הנפלאה בתבל עבורך?

להסתכל על מישהי ברחוב? מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק? כל השאר זה שקר והבל.

אי שמירת הברית? איך תכניס את הפולש הזה למרחב הזוגי - מיני המקודש שאמור להתקיים רק בינך ובין אשתך?

יש מצבי קיצון, (אף אם אולי לא כל כך נדירים למרבה הצער), שבהם צד אחד (לרוב הבעל) ממש נזקק לתמיכה לפחות רגשית מהצד השני (לרוב האשה) על מנת לצאת מבור שהוא לא מצליח להיחלץ ממנו לבד, למרות שניסה שוב ושוב ושוב. אך הכאב והפגיעה עלולים להיות משמעותיים מאד, ולא תמיד הצד הפגוע יצליח באמת להתגבר על הכאב ולסייע.

בכל אופן, נשמע שאתה כעיקרון מתגבר ומצליח, ואם כן אתה אתה ראוי להערצה!

תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה), אך לכן במקום לספר לה - תתחזק על ידה!

בהצלחה גיבור!

תתאר לך אדם שמן מאוד מאוד, שמגיע לדיאטנית.

נניח שהיא תגיד לו ''מה זה בורקס? סתם פחמימות ריקות עם שומן טראנס, פויה!

ומה זה שווארמה בלאפה? אתה לא צריך את זה! אתה יכול להיות שבע ומאושר גם עם אוכל בריא!'' וכיוצ''ב.

עובדתית, היא צודקת בכל מילה שהיא אומרת. אבל בפועל, זה יעזור לו אולי לכמה שעות, מקסימום ליומיים.

בסוף לגוף ולמוח יש רצונות, חשקים, מאוויים ויצרים, והם לא יושתקו על ידי החדרת משפטים מהסוג הזה.

אציין שגם אני עצמי חוויתי משפטים כאלה על נושא אחר כשהייתי נער, ולמעט תסכול, דיכאון והאשמה עצמית - הם לא הועילו בדבר.

בנוסף, יש לך כשלים שפשוט לא מסתדרים עם המציאות (להבדיל מהדיאטנית בדוגמה למעלה שאמרה אמת אבל זה לא מועיל ולא מוביל לשינוי התנהגות, אצלך חלק מהדברים פשוט לא מסתדרים עם המציאות):

''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?'' - אשתו היא לא האחת והיחידה שבה הוא חושק, הוא בן אדם אנושי ולא רובוט, יצרים ומאויים לא נכבים ביום שבו אנחנו מתחתנים.

לתת לו הרגשה כאילו המצב הנורמלי זה להימשך רק לאשתך ואילו הוא יוצא דופן, זה רק מוריד ומשפיל ומכניס לעצב ולא מקדם כלום וגם לא אמת.

לא מנטרל את ההתמודדות.

אך גישה כזאת לדעתי מסייעת למי שרוצה להצליח בהתמודדות יותר מאשר הגישה ההפכית - יצירת ניתוק בין ההתמודדות עם היצר ובין המרחב הזוגי, ובחירה לראות בכשלונות כמשהו אישי שלא נוגע לבת הזוג. התפיסה הנכונה היא שההתמודדויות הדתיות שלנו הן לא רק אישיות אלא כל אחד הוא חלק מכלל, וההצלחה בכל התמודדות מזכה את הכלל, ונפילה פוגעת בכלל.

והכלל מורכב ממעגלים מעגלים, הזוג, המשפחה, הקהילה, האומה, והעולם. זו תפיסה שמעבר לכך שהיא צודקת - היא גם מעצימה, ומסייעת מאד בהתמודדות.

כשכתבתי ''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?''

הדגש הוא על באמת. חבל שלא הדגשתי במקור.

כשבוחרים בשכל שהחשק לאשה הוא נפלא, מקודש, ואמיתי - וחשקים אחרים הם רעים, רדודים, מתעתעים ושקריים - קל יותר להתגבר.

לא שהם לא קיימים - אך אפשר לבחור להתייחס אליהם בביטול, עם כל הקושי שבדבר.

היא לא בזה שאתה לא מספר.

בכל מצב אתה לא אשם בהתמודדויות שלך, אבל אם משהו בהתמודדות שלך פוגע גם בה גם בלי שהיא יודעת, אתה אחראי לטפל בזה אצל מטפל. מסכימה עם מי שאמרה שהיא לא המטפלת שלך. אל תצפה ממנה שתחבק אותך עם סכין קצבים ביד.

זה אומנם לא קשור אליה ולא באשמתה בשום צורה, אבל ההשלכות של זה ושל השיח איתה על זה בהכרח קשור אליה.

מעריך מאוד שנתתם מעצמכם בנושא רגיש כזה.

@פינג פונג

אהבתי מאוד את המשפט הזה: תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה).

לצערי מסכים עם @פשוט אני..

בפרקטיקה של החיים מרגיש שיש פה משהו גדול יותר מהרוח החיובית והסיסמאות האלו.

יש פה קושי עמוק של תחושת הסתרה ובגידה. אני הכי בעולם רוצה שהיא תגיד לי שהיא אוהבת אותי גם אם היתה יודעת...

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך...

מרגיש שקרן, בוגד, ולא ממצה כלום מהקשר שלנו.

אני כל כך מנסה להיכנס לראש שלה, לנסות להבין מה היא תחשוב אם תדע.

אשתי יותר פתוחה, יותר משתפת, גם בנושאים האלו. היא צדיקת עולם לעומתי, הדברים שהיא משתפת וזה מה שעובר עליה באמת אני מרגיש שהיא לא מסתירה, זה דברים קטנים ממש ובכל זאת ממש קשה לי להכיל את זה. אז מה היא תגיד כשהיא תשמע מה עובר עליי???

תודה ל@המקורית

על הזווית הנשית בעניין. לימד אותנו הרבה מאוד.

רק אשמח לשאול את כולכם, בסוף כולנו מודים שהדבר הזה קיים, יש משיכות בין שתי המינים גם בקשר הזוגי. האם נכון לטאטא את זה, להטיל וטו על הנושא הזה כביכול על זה לא מדברים.

הרי בסוף הרבה זוגות מאותגרים בזה. אולי הגיע הזמן לפתוח הכל, לחשוף, לעבור כמה ימים/שבועות/חודשים קשים ואז, אחרי המבול נראו ראשי ההרים - אולי אז הקשר בינינו יהיה טוב יותר? עמוק יותר, מודע יותר מכיל יותר נאמן יותר?

הרבה גברים מאותגרים בזה

צריך לעשות הפרדה בין הקשר שלך איתה לניסיון שלך

ולא, זה לא משבר שעובר אחרי כמה חודשים

זה עלול ליצור פצע עמוק של אי אמון לטווח ארוך

לדעתי לא חכם אבל תעשה מה שאתה חושב

אתה או היא?

שאתה תרגיש יותר טוב עם עצמך ופחות בוגד (מילים שלך)

שהיא תנחם ותכיל למרות שהיא במצב הנבגד? (לדבריך)

אם אתה מחפש מקום לפרוק ולהתנחם, תתחיל במישהו שהוא לא ה"נפגע", תטפל במה שאתה רוצה לטפל, וכשאתה בתהליך של טיפול, אפשר לשתף.

אצלנו זה נושא שכן מדובר, אבל לא נחשב כבגידה אלא יותר התמודדות אישית, אבל אתה כן רואה את זה כבגידה, אז מה מטרת השיתוף?

עצם המציאות שאני לא מספר מרגישה לי כבגידה.

זה מה שכתבתי

אלא בזה שיש לך משהו להסתיר.

לא כל דבר נכון לומר לבן הזוג. יש דברים שהשתיקה יפה להם.

תפתור את ההתמודדות בדרך אחרת. היא צריכה להיפתר, אבל לא זו הדרך.

אישתך ממש לא צריכה לשמוע ממך שאתה נמשך לנשים אחרות. זה הדבר הגרוע ביותר שאתה יכול לעשות.

זה שיתוף שיכול לפגוע בה, אל תשתמש בה רק כדי להרגיש יותר טוב עם עצמך.

אני לא נגד שיתוף, אנחנו דווקא כן מדברים על זה ואני מאמינה שככל שיש פחות הסתרות בזוגיות הקשר יותר עמוק, אבל לא ממקום כזה שרואה יותר אותך ופחות אותה.

אגיד רק שאחרי 20 שנה, וכשכבר יש לנו ביטחון מאוד עמוק בקשר, אנחנו בהחלט משתפים אחד את השני, וזה בעיקר עוזר להבין יותר איך השני עובד (למרות שלעולם לא נבין באמת), ויוצר אצלי יותר ויותר הערכה על המלחמה היומיומית שהוא נלחם בה עבורנו.

ושתי עצות בשבילך-

1. לשתף בצורה כללית יותר (נגיד- 'איזה קשה זה ללכת ליד הים בקיץ'). גם יתן לך קצת אפשרות לפרוק, וגם לגלות איך היא מגיבה לשיתוף כזה כללי (אני מניחה שזה לא משהו שיפיל אותה מהכיסא).

2. להבהיר בשיתוף שאתה נלחם. מתאמץ. בשבילה ובשבילכם. כי היא זו שבאמת באמת חשובה לך, וכל הפיתויים שמסביב הם רק רגעים חולפים- מול הטוב הנכון, הנצחי והאינסופי שיש ביניכם.

3. להחמיא לה בלי סוף. להתפעל ממנה. לבנות אצלה את הביטחון שהיא שלך ולא משנה מה. זאת התשתית שבעזרתה תוכל יום אחד לשתף באמת ולקבל את התגובה שאתה רוצה.

אישה שיודעת ומרגישה שהיא ה דבר מבחינת בעלה, יש לה הרבה יותר כח וחוסן להתמודד עם דברים שקורים ושיתופים מורכבים

כי הרבה מהקושי הוא סביב הרגשה שאולי היא לא מספיק שווה או שיש מישהי יותר ממנה. ברגע שהיא רגועה מהבחינה הזו יכולה להיות לה הרבה יותר פניות להקשבה ותמיכה

אז תלך בדרכי הצדיקים ותדבק בהם!

העיצה על הכל היא תפילה!

תקפיד מאוד על תפילות בזמנן זה מגן ומציל חיים.

השכמת הבוקר ותפילת שחרית בזמנה,

כי ללא זה אין טעם לתפילה, וזו ההתחלה ממש.

מקווה כל יום ותיקון הכללי מציל חיים, הטומאה נעלמת.

לגביי שיתוף עם האישה -

היא לא תבין כי אין לה!!!

תשתף את בורא עולם ואת הצדיקים,

רק הם יעזרו לך.

כל אדם הוא בבחינת רצוא ושוב עליות וירידות -

עד שזוכה לחזור בתשובה שלימה ואין לו נפילות.

גם אין יום ללא פגע אז זה מלחמת נצח.

אבל תמיד מנצחים.

כרגע, בלי קשר לשאלתך. בהמשך אולי אצליח להתייחס.

"

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך..

"

"

אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

"

זה דוגמאות מבחינתי לשני הצדדים. לשני הקצוות שאתה מעלה פה.

מניסיון שלי נשים אינן יכולות להבין את מורכבות ההתמודדות ואת האופי שלה. מצד שני, אנחנו הגברים לא מסוגלים להבין את המורכבות אצלן.

בין אם אנחנו מבינים ובין אם לא, יש משהו שצריך להיות לנגד עיננו תמיד. גם הגבר וגם האישה צריכים לדעת דבר אחד עקרוני. התתמודדות שלך היא לא ההתמודדות שלי.

על ההבנה הזו אפשר לבנות עוד קומה.

הקומה השניה היא - אסביר לאור דברים שלמדתי בספר התניא (אלו הדברים שלי ולא של בעל התניא - לכן אם יש שגיאה או חוסר דיוק זה לא מה שהמחבר התכוון). שאם יש לאדם הרהור עבירה והוא הסיח אותה - הוא צריך 1. לשמוח שהוא בינוני. כלומר, שהצליח בהתמודדות. 2. אם הוא עצוב זה גלל שהוא גס רוח (גאוותו) שהוא חושב שהוא צדיק ולא מגיע לו שייפלו לו מחשבות רעות. (פרק כז בליקוטי אמרים).

הקומה השלישית היא - אמון.

אם בעל בחר לאשתו על התמדדות שלו - היא צריכה לשמוח. שהוא לא מסתיר. שהיא העוגן שלו. הכי יפה בעולם היא לא תהיה - הכי יפה בעיניו - היא כן.

אישית -

כן אספר ואשתף הכל. הכל.

אם אני צריך עזרה. ואם הצלחתי. ואם נפלתי. וכשקמתי. ואני הייתי רוצה לשמוע ממנה באותה מטבע.

נכון - היא לא מבינה. ואני לא מבין. אבל אנחנו שם אחד בשביל השני.

כי

1. אנחנו לא מבינים את התמודדות

2. אם נפלה מחשבה רעה זה כי אני בינוני

3. יש בנינו אמון .

אם באיזה אופן המחשבה שנפלה לא נשארה רק בגדר מחשבה. והיא התגלגלה - למעשה, מחשבה, דיבור.. יש פה משנו אחר.. חציו בגידה בה' חציו בגידה באישה.

.וגם אז יש לדון באופי וברמת השיתןף.

זה מקום מעולה, במובנים מסויימים הרבה יותר טוב מהצאט'.......

נשמע שבלי קשר טיפול יעשה טוב, אבל ככלל, בהרבה מקרים אישה זו לא הכתובת לפרוק אצלה חולשות.

בפרט כשהמצב בינכם הוא כזה.

טיפול.

בן אדם שחי מהחולשות שלך

אתה לא רוצה להיות נשוי לו.

דרך אגב גם להיות גרוש ממנו זה לא הכי נחמד.

או מפציצים אותו באהבה ובחמלה

בתקווה שהוא יצליח להתיישר

כמו שיש לך ילדה שמתחילה להרביץ

ולהתנהג לא יפה

ואז אתה בבת אחת מתעלם מכל זה

ואומר איזה ילדה טובה

ומזכיר את כל הדברים הטובים שהיא עשתה

ואז מרוב הלם היא מוחמאת

וחוזרת לתלם.

אבל ללא ספק יש פה בעיה אצלה

שהיא רואה שלילי וחותרת לפירוד.

שמישהו יעשה לזה סוף!!!!!!

באמת חצה גבולות

הבן אדם בבעיה.

האשה משפילה אותו מול הילדים.

הוא סופג ניכור הורי.

וניכור אישי.

לא נשאר לו תמיכה מלבד הגיפיטי.

מה אתה מציע לו לעשות?

הכי קל להגיד טיפול טיפול טיפול

מבחינתי זו אמירה ריקה

כי אשה כזו ברור לה שהיא מעליו

וכל הבעיה אצלו, והיא משפילה אותו

השכם והערב

אשה כזו לא תלך לטיפול בשום אופן

והיא אולי אולי תשלח אותו לטיפול

לכן תרגיעו.

יש לבן אדם בעיה

תנסו לעזור לו עם עצות אמיתיות

לא עם דיקלומים.

ובטח לו להוציא את התסכול עלי.

בלי קשר. נכון יותר נעים לקרוא

דברים נחמדים על אנשים שטוב

להם בחיים

והם נהנים.

בשביל זה יש פורום גרושים גרושות

שם מכיייפים (:

בחרת להכנס לפורום הקשוח

של נישואין טריים.

אז מה ציפית לקרוא שם על פרחים

ופרפרים. בן אדם מספר לך על בעיה.

תביעה אמפתיה תעזור תייעץ מנסיונך.

מה קשור להתקומם נגדי?

נראלי זה פחות מתאים.

זה רק שובר אנשים, ולא מביא אותם לתיקון.

אדם פרו

מגיב ממש טוב

(:

אני מגיב סבבה

עיינו ב200 תגובות

אחרונות (:

תודה ממש הייתי צריך את העידוד

מידי פעם נוהגים לחבוט בי

בפורום זה או אחר.

הבעיה היחידה שיש בי,

שאני לא סוגד למילה "טיפול" ו"מקצועי"

אני חושב שחבר טוב

שנמצא ועבר דברים דומים,

אם כי לא זהים.

הוא הכתובת לתמיכה.

כי הוא יבין אותך

יודע לתת לך עצה מהזוית שלך

וזה שאין לו אינטרס כלכלי קצת מוסיף בעיני

אם כי לא איכפת לי שיהודים נוספים יתפרנסו

הבעיה עם כל הרבנים והמושלמים

שהם יכולים רק לעשות בכאילו אנחנו מבינים

אותך.

אופס, התחתנת בגיל 20 ואני 30

אבל לא נורא אני אתעודד ממך

אם אתה מתעקש

אנשים כותבים בפורום

לא כדי שיגידו להם: טיפול.

אגב אני בטיפול רגשי

ועדיין

השיחה עם אנשים על בסיס חופשי

כמו בפורום או עם חברות

יש להם איכות אחרת

טיפול רגשי הוא חשוב מאוד

יחד עם זאת

זה לא הדבר היחיד שעוזר.

הם חסרי תקנה והמוצא היחיד הוא גירושים.

אגב להתגרש מאדם שמזלזל ומקטין, אם יש ילדים, יהיה כואב ויתחום קצת את הפגיעה אבל לא יכחיד אותה.

ולפעמים הקטנות וזלזול נובעים מממרמור שנובע מתחושה דלא רואים אותי, מטינה הדדית, מדפוסים כאלה מהבית, דברים שהם ברי טיפול.

אם לא הולך מתגרשים, זו גם אופציה.

אבל כדאי להביא בחשבון שלפעמים יש עוד אופציות.

טיפול זוגי יכול להציל חיים, או לכל הפחות ליצור פרידה סבירה.

והמסקנה שלי

באופן מכליל

ואני ממש לא מומחית

בהכללה גסה מאוד

אני משערת

שכמו שאנחנו מתאהבים ולא יודעים לתת הסבר

ככה גם מתרחקים

וקשה להסביר איך הריחוק התחיל

זה יושב על הרבה דברים

זה נכון שאנחנו לא תמיד מודעים למה מישהו מוצא חן או מרתיע אותנו אבל זה בדרך כלל לא מיסטיקה אלא סיבות שניתן להתחקות אחריהן.

למשל זה אדם שנוהג בהתאם לדפוסים שאנחנו רגילים אליהם ומוכרים לנו. אדם שמשלים משהו שחסר לנו. אדם שדומה לנו מאוד בצורה מסוימת (מנטליות, אופי, הרגלים, צורת חשיבה וכו') ימצא חן בעינינו יותר.

יכול להיות שבהמשך נגלה שהוא עושה לנו רע בדיוק בגלל זה (לא כל הדפוסים חיוביים...)

בטח כאלה שחיים בזוגיות טובה, יש לא מעט תכונות ואופי של הפכים זה מזה.

רק עצם העובדה שגבר ואישה מתאחדים לבית אחד זה כבר נס ענק כי מדובר על שני בני אדם שונים זה מזה במהות

אבל אני לא כאן כדי להתווכח

וכמובן אנחנו שונים מעצם היותנו גבר ואישה אבל לרוב הדומה רב על השונה.

ולא עשיתי מחקר אז בהחלט יכול להיות שאני טועה.

מה שהתכוונתי שגם בזוגות שיש בהם הרבה דמיון יש בינהם לא מעט תכונות/תחומי התעניינות/דפוסי התנהגות ועוד שיהיו הפכים זה לזה.

ואחרי שאמרתי את זה אני מקבל את התיקון שלך

על כל האופציות שאפשר וצריך וגם על גירושין. לצערנו לא מעטים המקרים שהגירושין מאוד מכוערים. מתלווה להם, לפני, תוך כדי וגם אחרי משקעים גדולים, מריבות קשות מאוד, לא מעט על חשבון ועל גב הילדים וזה נורא ביותר.

וכמובן שיש גם מקרים של ניכור הורי/ילדים.

כאב עצום ממש

תודה על הארת העיניים

מלהגיד טיפול טיפול טיפול

קודם כל - תשים גבול, אין דבר כזה לדבר בצורה מזלזלת כלפיך, בוודאי שלא מול הילדים.

אחרי זה - תלך לטיפול אישי, שיעזור לך לעמוד על שלך ולזקוף את קומתך.

כדאי גם לקרוא חומרים על 'הקוטביות הבריאה' באתר של יהונתן ומרים קליין. גם הקורס האינטרנטי שלו - 'יצאת גבר', יכול לעזור לך.

בהצלחה רבה, תתאמץ ותצליח לחזור לשאוג

יש לך מנגנון כנראה שמתכווץ מולה ומזמין עוד מהרעל הזה. תתעלם ממנה ותתמקד רק בעצמך. במנגנון שלך.

במה מפעיל אותך.

היא דורכת על משהו שהיה שם לפניה. כשהוא יעלם, אתה תהיה אחר.

תאמין, ותלך בצדקת דרכך.

האנשים הגדולים ביותר בעולם הלכו נגד כולם,

סללו דרך חדשה שהמציאו והאמינו שאפשר אחרת.

ואם הייתה לך אמונה בצדקת דרכך - לא היה לך שום בלבול.

תמשיך לחפש ולבקש את הדרך הישרה לך ללכת בה.

• אישה וילדים הם בני אדם רגילים כמו כולם, לא שונים מאף אחד בעולם. ויכול להיות שאשתך גם פחות חכמה מהממוצע... האחריות היא עליך להוביל את משפחתך למקום טוב יותר. דאג למשפחתך לא רק בפרנסה אלא גם ברוח ללמד מה טוב ונכון.

ותזכור ש'טוב' אמיתי זה לב טוב נתינה חסד יושרה שמחה. גם להיות אדם טוב זה צדקת הדרך.

בטח בה' הכל ממנו והוא ינחילך למקום טוב.

והחליטה לשים רגל על רגל

ולתת לבעלה לג'נגל את החזקת הבית עליו.

החולשה של הדור.

המפרקת את רוב הבתים.

פינקו אותן, כל הזמן אמרו לה את יפה את שווה.

אני בתור גרוש שמחפש שידוך באתרים האלה

ולא מהיום אומר לך.

הפינוק הזה וההגזמות האלה מוביל אותם לחיי בדידות.

גרושה+6 מקצה הארץ, בת 40

בטוחה שיבוא כבר מבוגר שכבר לא רוצה

ילדים ויקבל אותה ואת ילדיה ויממן אותה.

ואני שואל

אם הוא לא מעוניין בילד משותף,

למה שהוא יעזוב את כל הרווקות 45

שאתרי ההיכרות מלאים מוצפים מהן.

ואת כל הרווקות חוזרות בתשובה 42

גם שמציפות את אתרי ההיכרות.

ויגיע לקצה הארץ בשביל לממן גרושה וילדיה

שכל מה שהיא עשתה זה לריב עם בעלה.

וכל זה בלי ציפייה שיהיה להם ילד משותף.

ואפילו אם תאמר שהיא תמצא את אותו

אדם שיממן בשביל בדל יופי שנותר בה

והולך להעלם בשנים האחרונות.

זה ממש דוחה אותי.

זהו כסף שקונה יופי.??

על זה את מתבססת?

הכל מבוסס על גאווה מטופשת שהביאה את החורבן

המביאה עוד הרבה חורבנות עד היום.

ומי שאחראי לזה הוא מי שנתן לה את התחושה

שהיא שווה והיא שווה, והוא לא שווה אותה.

הביא אותה לחיי בדידות נצחיים.

באלגנט.

חברה אמיתית

שרואה חברה שלה מתקרבת לגיל 36

גיל שממנו אפשר רק לרדת.

בגלל החוסר ביכולת לסיכויי לילדים משותפים.

נותנת לחברה שלה ניעור אמיתי

אומרת לה "תתחתני עם עמוד חשמל ברחוב

מבחינתי" את לא יפה, ולא שווה כלום,

המשפחה שאת עדיין יכולה להקים שווה יותר!!

כאילו שהיופי נועד למטרות מסחר ואגו.

זה נראה כניצול פרצה, בסוף היא תישאר לבד.

באחריות ומנסיון.

ברגע שאתם נשואים, אתה ערב אוטומטית לכל חוב שלה, וגם להפך כמובן.

כלומר אם היא תיכנס לחוב בחשבון בנק שהוא רק שלה, זה לא ימנע מהבנק לעקל חשבון בנק שהוא רק שלך.

גרים באותו הבית, חיים מאותה המשכורת.

הפרדת חשבונות תיראה כצעד מלאכותי ולכן לא תמנע מהבנק או מכל נושה אחר לגעת בכל החשבונות.

אפילו זוגות פרודים עם בתים נפרדים מתקשים להוכיח שההפרדה לא מלאכותית, כדי שיהיה אסור לעקל להם נכסים בגלל החוב של השני

פה לא נראה לי המקום לפתור בעיות כלכליות ושלום בית

יש ברוך ה' כיום מלא גורמים מקצועיים שיטפלו בבעיות מהסוג הזה, מציע לך לגבי הנושא הכלכלי לפנות ל'פעמונים', זו עמותה, היא בחינם, ממש בחינם, תנסו! הם קצת (הרבה) יעזרו לכם לצאת מהברוך הזה (אולי גם אם אשתך לא עובדת)

לגבי שלום הבית כמובן שיועצים\מטפלים זוגיים הם המקום לנושא הזה, מאמין ששווה כל שקל.

@אדם פרו+

אתה שופך את כל הלכלוך הזה על בן אדם שעוד יכול לעשות הרבה עבודה עם עצמו כי אתה מחפש חברים לצרה...

אני משתתף בצערך ובקושי, אבל אל תזיק לאנשים אחרים.

איך אני יודע את זה - זה שקוף! אתה מפיל עליו דברים שהוא לא אמר.. דברים שאתה פגשת בזוגיות שלך.. הוא לא דיבר בכלל על היופי של אשתו ועל כל השאר שכתבת.. כל כך לא יפה לדבר ככה... זה יכול ממש להזיק

אני הייתי מוחק את התגובה המזעזת הזו. באמת.

ועכשיו בקשר אליך,

דבר ראשון מצטער שהיית צריך לקרוא כזאת תגובה,

מקווה שלא נגרם לך נזק, ושתתקן אותו, כי זה באמת היה תגובה לא לעניין.

אני שואל אותך, למה אתה כל כך מהר מתייאש. אני במצב שלך בדיוק, הלכנו למקימי, באמצע תהליך, וזה מדהים. מכל מצב אפשר לצאת. בפרט שאתם לא נשמעים במצב הכי גרוע...

הרבה פעמים אנחנו מנסים לגלגל את כל האשמה על נשותנו, זה הכי קל בעולם. אבל תמיד תמיד אם תחשוב יותר טוב תראה איפה אתה גם קשור למצב הזה.

לפעמים הסיבה הכלכלית זה טריגר. יש דברים אחרים שמפריעים ואז גם זה.

תנסה רגע להתנתק, לחזור לרגעים הראשונים של הנישואין. כמה אתם אוהבים, כמה אתם באמת זוג משמיים. לפני שהחיים התחילו לבלוע אותכם.

בסוף האהבה הזאת זה הכי חשוב.

מכאן תתקדמו ביחד לליווי כלכלי. כי מלווה כלכלי הוא לא יועץ זוגי... ולא נעים שזה יתפרץ מולו.. גם לא יהיה לו יותר מידי מה לומר. לכן תיישבו את זה ביניכם SOS ותלכו מהר לייעוץ כלכלי.

כל יום שעובר זה הפסד.

נשמע שאתה סוחב את זה הרבה זמן.

בהנחה שכל מה שאתה כותב פה לאורך השנים נכון ואמת, מדובר בסיפור שמתגלגל הרבה זמן.

קודם כל, זה ממש יפה שאתם עוד על זה, זה מראה שיש לך ולה הרבה מאוד כוחות, ואתם עושים עבודה ממש מדהימה.

קטונתי מלייעץ לך, אבל היה משפט אחד שתפס אותי, משהו שכתבת לפני כמה שנים טובות.

"אנחנו זוג נשוי כמה חודשים, אני מאד אוהב אותה"

אתה גם מתאר שם פער בסגנון ובכל זאת התחתנתם מאהבה.

תראה, כשאנחנו מתחתנים זה כי אהבנו, קליק של נשמות.

וזה האמת לעולם.

רק מה, החיים בולעים.

חיים אכזריים שכבר אין אוויר לנשימה.

כל נשוי, בהבטחה, לפעמים חושב - עדיף לי להתגרש, הרבה יותר קל...

כולם ככה.

הלוואי שנצליח להזכיר לעצמנו אהבה ישנה, איך אהבנו פעם עד השמיים, איך אמרנו על הכל עוד נתגבר ביחד, איך הבטחנו לעצמנו שביחד שום דבר לא ישבור אותנו, את אהבתנו.

לפעמים בגלל מה שעברנו הכל כבר מכוסה, הכל חסום. מה שעברנו כיסה את האהבה בתהומות של יאוש, ונדמה לנו שהיא איננה עוד. לא שייך לעורר אותה, להחזיר אותה.

בפרט אתה אחרי כל כך הרבה זמן של התמודדות...

הלוואי שהשם יתן לכם את הכח להאמין שבוודאי ישנו. שעוד לא מאוחר. שבוודאי ישנה אהבה, והיא בבית שלכם, ביניכם, מחכה להתגלות שוב מבין רסיסי הלילה.

הלוואי.

בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי, בחלקם גם היחיד. בדורות קודמים זו היתה המציאות הנפוצה ברוב העולם, כשבמקביל כל או כמעט כל הטיפול בבית - הכנת אוכל, נקיון וכד' היו על האשה. כיום מכל מיני סיבות ונסיבות המציאות השתנתה, אבל כן, עד היום בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי.

יש סוגיא אחרת של התנהלות אחראית. לקחת הלוואה כשלא יודעים מאיפה מחזירים אותה, זה לא אחראי, להתנהל ככה באופן קבוע זו הפקרות.

צריך לשבת ביחד מול דף/טבלת אקסל, לעקוב אחרי ההכנסות ורק לפיהם להוציא הוצאות. זו א', ב' של התנהלות אחראית (ג' זה גם לחסוך, אבל זה שלב הבא).

אם יש מאזן שלילי - צריך לראות איפה מצמצמים הוצאות או מגדילים הכנסות.

בגדול, צריך ללמוד להתנהל בשיח ולא לעשות דברים מאחורי הגב.

נשמע שאתם צריכים טיפול זוגי, לא רק כלכלי.

לראות את הצורך אחד של השני, לקחת אחריות, לתקשר.

לפן הכלכלי יש עצות פרקטיות, למשל כרטיס דביט או הגבלה של האשראי,

אבל נשמע שזה הרבה יותר עמוק מ"אישה בזבזנית"

להפריד חשבונות לא יתן לך כלום, גם שם היא יכולה להיכנס לבור שלא תהיה מודע עליו והחובות של שניכם.

היא לא דואגת שתתגרשו? היא תצטרך להתמודד עם חצי מהחובות בעצמה.

היא לא עובדת כי יש ילדים קטנים? היא מבזבזת או קונה צרכים בסיסיים?

אתה מצליח לראות את המקום שלה בתוך כל זה?

אם תרצה שיתוף פעולה, השלב הראשון הוא לראות ולהכיר בצורך שלה (לא בהכרח לספק אותו מידית).

לא יודע אם פרודוקטיבית, אבל אהבתי את השאלות פה.

@יעל מהדרום

לק"י

אם יש לך שאלות, מוזמן לכתוב כאן.

בהצלחה!!

אז ככה אני בתוך קשר עם מישהי, והולך ממש טוב ונעים.

אני סוכב איתי מגיל קטן דיכאון, בשנים האחרונות לוקח כדורים.

לאחרונה זה עלה הסיפור הזה של הדיכאון ומה זה אומר לחיות ליד אדם כזה.

ואני די עומד נבוך מול זה, איך אפשר לבקש ממנה לבחור במשהו שכזה? אני יודע בעיקר איך זה משפיע אלי, לא איך לחיות לידי.

בכללי איך אתה מתפקד מבחינת מטלות בית? מתפרנס? אושפזת כבר פעם? כל כמה זמן יש לך משבר אם בכלל? או שזה בכלל דכדוך מתמשך? מוכר בביטוח לאומי?

התיפקוד שלי די גבוה, שאני בטוב אני מתפקד כמו 3 אנשים ביחד.

לקחתי משהו כמו 4 שנים כדורים שלא היו נכונים לי, שם היה יותר נפילות, בשנה האחרונה אני לוקח כדורים שהרבה יותר טובים לי בפער. אפשר לספור על יד אחת את כמות הימים שפספסתי בגלל זה עבודה.

מעולם לא התשפזתי, הנפילה הרצינית האחרונה היית בין הכדורים, בדיוק במלחמה הראשונה עם אירן.

ועכשיו חזרנו וזה עלה עכשיו, בעיקר מצד המשפחה שלה, וזה מאוד הפחיד אותי ואז גם אותה.

אני מאמינה שהיא תצליח לשדר את זה למשפחה שלה.

המלצה שאני מכירה היא לצאת תקופה, ולתת למשפחות של שניכם להכיר אתכם. שלא יחששו המילה 'דיכאון' אלא יכירו את האדם שמאחוריו.

נשמע שמצבך מצוין, אבל הדברים די טריים.

ממליצה גם לתת לבחורה תכנית גיבוי, למי היא פונה כשרואה שאתה לא בטוב, בהסכמתך כמובן.

תצליחו!!

לק"י

האמת שקשה לי לייעץ בנושא הזה.

אני רק חושבת שהיא לא חייבת לשתף את כל בני המשפחה שלה. אולי מישהו אחד ספציפי שיידע לכוון אותה.

ובנוסף אם אתה מטפל בעצמך, מאוזן, עובד/ לומד/ עושה משהו עם עצמך, זה מצב פחות מרתיע.

כן צריך לדעת, שלפעמים יש עליות וירידות במצב. אבל גם אדם שבריא לחלוטין לפני החתונה, עלול לחלות פתאום.

כשהתחתנו הוא היה ממש בתחילת שנת אבל, וחלק ממנה הוא היה בסוג של דיכאון

אני לא חושבת שאתה לא ראוי אני חושבת שכמו בכל נישואין צריך להכיר את הפלוסים והמינןסים של הבן זוג ולדעת שלפעמים היא תצטרך להתמודד עם ההשלכות של זה.

ושיהיה לשניכם נכונות לעבודה אישית וזוגית.

כן, הוא לא סבל מדיכאון כשהכרנו.

היא יודעת מראש חלק משמעותי מהמגבלות שלך, ויודעת שאתה מספיק אמיץ וחכם בשביל לטפל בזה.

לא כל אשה זוכה לדעת על זה מראש (וכמובן נכון גם בהיפוך המינים)

סה משהו זצריך לבחור.

אם סה רק המשפחה שלה מהססת , זה אולי פחות גרוע..

אבל עדיין יכולה להיות לזה השפעה עליכם.

לצערי המושג הזה דיכאון הוא שקוף ולא מספיק במודעות

בהצלחה.