ישנם 2 שני אנשים - דווקא לא מ"מגזרנו" שלענ"ד הפליאו בהגדרתם:
1. אריך פרום בספרו אומנות האהבה- (ספר מאוד חשוב לענ"ד אך מן הראוי להשמיד את כריכתו - השאר- פנינים נדירות ממש
"אהבה היא אומנות- אם ברצוננו ללמוד איך לאהוב אלינו לנקוט אותה דרך שהיינו נוקטים אם היינו רוצים ללמוד כל אומנות אחרת, נניח מוזיקה, ציור..." אנו לא נולדים עם יכולת אוטומטית לאהוב את אשתנו/ בעלנו- זוהי אומנות נרכשת היכולה להשתכלל עם הזמן והעבודה.
2. קן וילבר בספרו "קיצור תולדות הכל"
"אי אפשר באמת לאהוב מישהו לפני שאפשר להבין את נקודת המבט שלו ואולי אפילו לבחור להעמיד אותה לפני נקודת המבט שלך". שימו לב- לא להסכים עם נק' במט אלא להבין אותה ולבחור להעמיד אותה לפני נק' המבט שלך.
ו- אשתו של רב מאחת המדרשות שאמרה פעם בשיעור זוגיות שהעבירה לי ולחברותי: איך בוחרים עם מי להתחתן? זה צריך להיות מישהו שתוכלו ותרצו לעבוד איתו. נקודה מאוד מאוד משמעותית ששווה לתת עליה את הדעת.+
ואידך זיל גמור- לתגובותיכם אשמח.

