שיצר הרע נמצא בכל מקום... בעיקר במקומות הכאילו בסדר.

קל מאוד לשנוא את הערבים שתופסים לנו ספסלי לימוד...

לעומת החבר'ה הדתיים.

נק' למחשבה.

אולי לך זה לא נראה הבדל..

מנקודת מבטי זה נראה כך:

עם חבר'ה חילונים, אין לי כזה חשק להתחבר (מבחינה חברית, לא מבחינת אהבת עמ"י..).

אין כ-זה יצר הרע.. (אולי אצחק מהבדיחות שלהם באופן לא רצוני..).

עם חבר'ה דתיים אני אמורה לשמור על דיסטאנס (כמו עם החילוניים) אבל זה פי אלף יותר קשה!

לכן אני יכולה להבין את 'גן נעול', שמבאס אותה שדווקא הם, שאמורים להבין את זה (ברמה מסויימת אם לא יותר), להגדיל ראש, ולא להתיישב דווקא ליד בת..

בקיצור- ההבדל זה שדתיים יודעים את הרגישות ואת חוקי הצניעות, לעומת חילוניים שמגלים פתאום שיש דבר כזה שמירת נגיעה...

ולהיפך, לפי מה שאת אומרת עדיף שישב לידך דתי

שלא יגע בך בטעות או משו בסגנון

לא מבין למה את אמורה לשמור על דיסטאנס

וסתם אנקדוטה

היום התיישבה לידי בחורה חסודה +

בלי בעיה מיוחדת

זה עדיף שדתי יתיישב לידי על פני חילוני (בפועל- אני מרגישה יותר טוב עם זה כשזה קורה).

אבל אני מרגישה הזדהות עם 'גן נעול', שיש עוד מקומות ובכ"ז מתיישבים לידה, כאילו הם בחרו את המושב באקראי, לא משנה להם... (=הקטנת ראש!).

שחברה שלי לומדת עם בנים חילונים. אחד מהם יודע שאסור לו לגעת, וכשהוא בטעות נגע, למשל כשהמרפקים נפגשים וכד', הוא מיד זז מתנצל. עד כדי כך הדברים היו ברורים לו שאסור לגעת בבחורה, שיום אחד הוא מצא את עצמו בספרייה עם מישהי (לא דתיה), וכשנגע בה בטעות - נבהל ומיד הזיז את היד. אחרי המקרה הזה הוא אמר לחברה שלי: "אמאל'ה, התחלתי לשמור נגיעה" 

*אוף. זה לא כיף לכתוב את הסיפור הזה. הוא יותר מצחיק כשאומרים בע"פ.*

וברצינות: אני יודעת שבנים לא נושכים ושזה לא כ-ז-ה אסון, פשוט סתם ציפיתי ליותר טאקט מהם. דווקא בגלל שהם דתיים.

כמו שדתי מתישב לידי באוטובוס.

בקטנה.

רק מבאס שלא נעים להירדם, זהו.

לא צריך לעשות ביג דיל...

תזכרי שאת התיישבת שם קודם

סבבה. התיישב על ידי. לא קרה כלום... אבל זה היה סוג של "למה שלא תשב במושב אחר? יש לך מספיק מקום שם. ואפילו עם שקע. ואפילו עם עוד בנים על יד" |סנוב| שוב, זה לא כזה נורא, ובאמת שאני בריאה ושלימה אפילו שבן התיישב על ידי*, פשוט סתם ציפיתי להתנהגות אחרת. ולכל המציעים כיוון המתאים יותר לפורום לנ"ו- לא. זה לא ממש הכיוון.

*<צ>

(וכן, יש שקעים גם במקומות אחרים בכיתה. לא הרבה, אבל יש)"

תקבעי עם חברה שגם לה יש מחשב- שתשבו ביחד

ותת]סו ביחד את השקע הקרוב אליכן

או שתלמדי להפסיק להתקמצן על חשמל...

(בנים דתיים לא יודעים מה זה טאקט, או ג'נטלמניות...)

ולמה בנים דתיים לא יודעים מה זה תאקט או ג'נטלמניות?

אני ממש אשמח לשמוע למה את חושבת ככה

כך שאין לי חברות. נו, מזל שיש את ספרות - אולפנה אחת גדולה.

ולא הבנתי מה הקשר להתקמצנות על חשמל, אפשר הסבר?

את לא מבינה שבחור צעיר דתי נורמאלי רוצה להכיר בחורה דתית ?

 ואם הוא התישב לידך אז תיקחי את זה כמחמאה .

אם הוא מוצא חן בעיניך - קדימה.

 אם לא - אז לא. תהייי אדישה בתרוה שבפעם אחרת יהיה מישהו שכן ימצא חן בעיניך.

אז זהו..

שלרוב?

אנחנו לא מעונינות שיתחילו איתנו כל רגע פנוי.

מפתיע,אה?

נכון,יש בזה משהו מחמיא,אבל כשזה קורה כל הזמן. והאוירה בכללי היא כזאת.

אז לא. זה כבר לא מצחיק. זה מציק.

<סוף פריקה>

זה באמת מציק

אתן יכולות להיות רגועות,

רוב הזמן לא מנסים להתחיל איתכן

ואם כן, תמיד אפשר להגיד שלא נעים לך מהארוס שלך  

בדר''כ אינטואציה של בת זה דבר מדויק.

ומחילה...

יש הבדל כשבן שואל לדוגמא "מה השעה" כי הוא באמת מעוניין לדעת מה השעה וכשהוא שאול את אותו הדבר מתוך כוונה להתחיל איתך..

מרגישים את זה.

מזכיר לי שחבר שלי דיבר פעם עם מישהי באוטובוס (הוא טיפוס חברותי כזה, שמדבר עם כולם)

הם דיברו כל הנסיעה, צחקו וכו'

שהם הגיעו לתחנה, הוא קם ויצא

היא שאלה אותו "מה? אתה לא מבקש ממני מס' טלפון?"

ככה הוא סיפר את זה

אותי זה ממש שיעשע!

זה אנחנו שלא מעוניינים שאתן תתחלנה איתנו!!     |פמיניסט|

<סוף פריקה> <צ>  <>

סתם התיישבו על ידי. לא כל תנועה/ התנהגות/ דיבור חסר טאקט בהכרח מביל לפרשנות כזו. אם בן שואל אותך מה השעה או איך מגיעים לבניין מסוים, או אם הוא התיישב לידך- זה לא אומר כלום. לא צריך לחשוב בכיוון הזה כל הזמן.

וגברת גן, אני מבין שזה מפריע

אבל יש לאנשים נטיה לנסות להיות בקרב משהו שהם מכירים

נכון,

זה בעיה הלכתית גדולה

אבל זה טבע האדם

ויצר הרע יודע לעבוד שם מצויין.

ממש לא.

רק ציינתי בפניכם את העובדה שכשמתחילים איתך 3 פעמים בהלך היום-זה לא כיף כבר..

במיוחד את הבעיה ללמוד לקשור את הכיסוי ראש אחרי החתונה

מה יש לי להתרברב בדבר שאני שונננאת???

מתחילות להיות לי מחשבות שניות על זה..

במיוחד שיש כאן כמה ילדים שמתחננים למכות

שימו לב למשו מדליק:

לא אמרתי שמתחילים איתי 3 פעמים ביום.

לא הזכרתי מילה על כך שמתחילים או לא מתחילים איתי כל רגע.

זה רק המוח שלכם שפירשן את זה ככה!

אלא עודף במחשבות....

|מרגיש חכם|

זאת לא נגיעת חיבה

לפחות לו

לך זה בספק

 מי רוצה הראשון?

הנה הפעם הרביעית!

טופי מתחילה איתך!

(מכות)

למכות!

(יותר נכון, לזה את התכוונת)

ואת מבליגה כמובן,

למרות שגם כשנורא היה בא לי לריב מכות עם מישהו, וחברות שלי התנדבו, זה אף פעם לא הלך.. אז את יכולה להיות רגועה...

ממש לא הבנת נכון,

עם כמוצי אי אפשר לריב!! כי היא ממש מתוקה!!

עם בנים זה עסק אחר

כמוצי ענתה לאליעזר ברק,

בכל אופן, לא הבנתי איפה פה הסתירה? סתם לא התחברתי להסבר/ פרשנות הזו של הדברים שלי, אז הרגשתי צורך להבהיר שאני לא מכוונת לנק' הזו שהיא העלתה.

בלי קשר לשאלה שלך...

זה לא אומר שהם עושים את זה

רוב הזמן הם סתם חיים להם את החיים.

מישהו מוכן להעביר פה קורס בשרשור נכון??

בחיים אני לא אלמד במקום בנים ובנות

לדיון של "האם ללמוד במקום מעורב או לא" - היו לי את השיקולים שלי וכרגע זה מה יש.

|סמיילי מקדים תרופה למכה| (-מה, גם את זה אין פה?)

אבל באו לא נפתח את זה כאן

רוצים, מוזמנים ללנ"ו

כי היא כבר דוקטור

שגורמים לך להבין, שהציבור הדתי כיום (כיום = לפחות עבעשר השנים האחרונות) הוא כבר לא ציבור. הוא עדר. הולך כל יום אחרי אופנה חדשה. 

חלאס כבר לנסות ליצור מציאות שלא צריכה להתקיים.

הלכת ללמוד במקום מעורב? תתמודדי עם זה.

יש לך את השיקולים שלך? הם מחייבים רק אותך. לא אף אחד אחר.

סך הכל רצית לפרוק את זה כאן? זה דיי צבוע.

שכל אחד ישב איפה שבא לו. תאמיני לי, אם לא היית חושבת על זה כל היום, זה לא היה מפריע לך. 

(אני אגלה לך סוד: הוא ניסה להתחיל איתך. אבל איך אמרה צדיקה: "בנים דתיים לא יודעים מה זה טאקט, או ג'נטלמניות... ".

בדיוק כמו שבנות דתיות חושבות שכל רגע מתחילים איתן). 

בקיצור, צאו מהסרט. תחיו כמו בני אדם. לא כמו קופים, שרק מחקים אחרים כל היום.

א. מה הקשר לעדר?

ב. איזו מציאות בדיוק לא צריכה להתקיים, שאני מנסה ליצור אותה? מציאות "נפרדת"? לא ניסיתי ליצור...

ג. נכון. השיקולים שלי מחייבים רק אותי. מה הצביעות בלפרוק את מה שפרקתי? נכנסתי למציאות מסוימת, ידעתי שאצטרך להתמודד עמה (וזה קשה אחרי כל השנים שהייתי רגילה למציאות אחרת. לא חשבתי שלא אתקל במקרים כאלו). בסה"כ ציפיתי שההתמודדות שלי תהיה עם אנשים אחרים. אגב, ההתמודדות הזו זה לא כזה "ביג דיל" (שאלו יהיו ההתמודדויות הכי גדולות), וכבר אמרתי את זה. סתם קצת הציק לי העניין.

ד. אני לא חושבת על זה כל היום, רק כשמגיעה סיטואציה שמעלה את הנושא הזה, ומציבה לי קונפליקטים שונים.

ה. ממש לא יפה ההשתלחות הזו שלך בי... מפריע לך שפרקתי? אין בעיה, אבל אפשר להעיר גם בצורה אחרת. מה אתה יודע עליי? על אורח חיי? ועל כל מיני דברים אחרים שאתה אומר ככה? לא. אתה לא צריך לדעת, זה גם לא יעניין אותך, אבל לפחות אל תצא באמירות פוגעות לפני שאתה מכיר ויודע במה מדובר. הכי קל להגיד שאני צבועה, שאני חיה בסרט, שאני נגררת אחרי העדר... להטיל פצצה וללכת.

ואני מבין שבאמת הגזמתי עם הניסוח. אני מצטער.

מעבר לזה, אני עומד מאחורי הנקודות העיקריות של מה שאמרתי. 

אמרת "בסה"כ ציפיתי שההתמודדות שלי תהיה עם אנשים אחרים". 

זה בדיוק העניין.

אנחנו חושבים יותר מדי, בלי להכיר את המציאות כמו שהיא. את חשבת שההתמודדות שלך תהיה עם חילונים, מפני שזה מה שהתרגלת לחשוב, ללא שום סיבה מוצדקת. 

לצורך העניין, זה דבר שדווקא בנים דתיים מורגלים בו יותר. במסגרת הצבאית, אתה נמצא יום יום עם אנשים, דתיים וחילונים כאחד (לעומת שירות לאומי, שבו המפגש עם חילונים הוא לא על בסיס קבוע וגם כשכן, האנשים בדרך כלל לא באותה קבוצת גיל שלך, בשונה מבצבא). ההתמודדות הגדולה שלי בצבא היתה איך אני ממשיך להתנהג לפי החינוך שקיבלתי בבית ומצד שני מייצג את הדת בכבוד. זה דבר קשה, כשיש מסביבך חבר'ה דתיים שמתנהגים אחרת מאיך שהתנהגו בישיבה. 

דווקא עם החילונים ההתמודדות הייתה מאד פשוטה. ידעתי לקראת מה אני הולך והתכוננתי בהתאם.

וזאת בדיוק הנקודה שלי. בואו נפסיק לצפות מאחרים להתנהג לפי מה שחשבנו (את בעצמך אמרת "מה אתה יודע עליי? על אורח חיי? ועל כל מיני דברים אחרים שאתה אומר ככה?" גם את לא מכירה את החילונים), שסיפרו לנו ונתחיל להתנהג ולהתייחס לכל אחד כאדם בפני עצמו.

מדהים, בעצם, כשאנחנו מבקשים את אותו הדבר מהחילונים כבר שישים וארבע שנים.

(בעצם, אני כן מכירה כמה, אבל לא לעומק ולא הרבה)

אבל היה לי טבעי לחשוב שמן הסתם להם תהיה פחות מודעות לדברים, וממילא יווצרו מצבים שהם ישבו לידי/ ינסו לפתח שיחה לא לעניין, מה שאכן קרה. נכון, אני לא מכירה את החילונים, אבל אני יודעת שיש הרבה חילונים שמודעים ויש גם הרבה שלא, ולכן הסיכוי שזה יקרה לי איתם יהיה גדול יותר. אבל לא חשבתי על זה בצורה שיפוטית-בקורתית. וזה ההבדל. כשאתה כתבת את ההודעה, שמעתי המון שיפוט ובקורתיות, ולכן אמרתי את מה שאמרתי. אולי לא התכוונת לזה, אבל זה מה שהרגשתי כשקראתי את הודעתך. זה מה ששמעתי מבין השורות.

צודק, אסור לנו לצפות מאחרים להתנהג לפי מה שחשבנו, אנחנו צריכים להתיחס לכל אדם כאל אדם בפני עצמו, וכאן גם הייתה הטעות שלי.

אז סליחה אם פגעתי, ותודה על שנתת לי נקודה חשובה למחשבה.

שהם מעדיפים לשבת לידך כי יודעים שלא יהיו בעיות נגיעה? אבל יושבים לידך להראות שהם לא מייצגים דת כמו כת סגורה אלא מכבדים את השאר.זה הגיוני?

או שמעדיפים שאם כבר חברה אז דתיה?!

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז