שיצר הרע נמצא בכל מקום... בעיקר במקומות הכאילו בסדר.

קל מאוד לשנוא את הערבים שתופסים לנו ספסלי לימוד...

לעומת החבר'ה הדתיים.

נק' למחשבה.

אולי לך זה לא נראה הבדל..

מנקודת מבטי זה נראה כך:

עם חבר'ה חילונים, אין לי כזה חשק להתחבר (מבחינה חברית, לא מבחינת אהבת עמ"י..).

אין כ-זה יצר הרע.. (אולי אצחק מהבדיחות שלהם באופן לא רצוני..).

עם חבר'ה דתיים אני אמורה לשמור על דיסטאנס (כמו עם החילוניים) אבל זה פי אלף יותר קשה!

לכן אני יכולה להבין את 'גן נעול', שמבאס אותה שדווקא הם, שאמורים להבין את זה (ברמה מסויימת אם לא יותר), להגדיל ראש, ולא להתיישב דווקא ליד בת..

בקיצור- ההבדל זה שדתיים יודעים את הרגישות ואת חוקי הצניעות, לעומת חילוניים שמגלים פתאום שיש דבר כזה שמירת נגיעה...

ולהיפך, לפי מה שאת אומרת עדיף שישב לידך דתי

שלא יגע בך בטעות או משו בסגנון

לא מבין למה את אמורה לשמור על דיסטאנס

וסתם אנקדוטה

היום התיישבה לידי בחורה חסודה +

בלי בעיה מיוחדת

זה עדיף שדתי יתיישב לידי על פני חילוני (בפועל- אני מרגישה יותר טוב עם זה כשזה קורה).

אבל אני מרגישה הזדהות עם 'גן נעול', שיש עוד מקומות ובכ"ז מתיישבים לידה, כאילו הם בחרו את המושב באקראי, לא משנה להם... (=הקטנת ראש!).

שחברה שלי לומדת עם בנים חילונים. אחד מהם יודע שאסור לו לגעת, וכשהוא בטעות נגע, למשל כשהמרפקים נפגשים וכד', הוא מיד זז מתנצל. עד כדי כך הדברים היו ברורים לו שאסור לגעת בבחורה, שיום אחד הוא מצא את עצמו בספרייה עם מישהי (לא דתיה), וכשנגע בה בטעות - נבהל ומיד הזיז את היד. אחרי המקרה הזה הוא אמר לחברה שלי: "אמאל'ה, התחלתי לשמור נגיעה" 

*אוף. זה לא כיף לכתוב את הסיפור הזה. הוא יותר מצחיק כשאומרים בע"פ.*

וברצינות: אני יודעת שבנים לא נושכים ושזה לא כ-ז-ה אסון, פשוט סתם ציפיתי ליותר טאקט מהם. דווקא בגלל שהם דתיים.

כמו שדתי מתישב לידי באוטובוס.

בקטנה.

רק מבאס שלא נעים להירדם, זהו.

לא צריך לעשות ביג דיל...

תזכרי שאת התיישבת שם קודם

סבבה. התיישב על ידי. לא קרה כלום... אבל זה היה סוג של "למה שלא תשב במושב אחר? יש לך מספיק מקום שם. ואפילו עם שקע. ואפילו עם עוד בנים על יד" |סנוב| שוב, זה לא כזה נורא, ובאמת שאני בריאה ושלימה אפילו שבן התיישב על ידי*, פשוט סתם ציפיתי להתנהגות אחרת. ולכל המציעים כיוון המתאים יותר לפורום לנ"ו- לא. זה לא ממש הכיוון.

*<צ>

(וכן, יש שקעים גם במקומות אחרים בכיתה. לא הרבה, אבל יש)"

תקבעי עם חברה שגם לה יש מחשב- שתשבו ביחד

ותת]סו ביחד את השקע הקרוב אליכן

או שתלמדי להפסיק להתקמצן על חשמל...

(בנים דתיים לא יודעים מה זה טאקט, או ג'נטלמניות...)

ולמה בנים דתיים לא יודעים מה זה תאקט או ג'נטלמניות?

אני ממש אשמח לשמוע למה את חושבת ככה

כך שאין לי חברות. נו, מזל שיש את ספרות - אולפנה אחת גדולה.

ולא הבנתי מה הקשר להתקמצנות על חשמל, אפשר הסבר?

את לא מבינה שבחור צעיר דתי נורמאלי רוצה להכיר בחורה דתית ?

 ואם הוא התישב לידך אז תיקחי את זה כמחמאה .

אם הוא מוצא חן בעיניך - קדימה.

 אם לא - אז לא. תהייי אדישה בתרוה שבפעם אחרת יהיה מישהו שכן ימצא חן בעיניך.

אז זהו..

שלרוב?

אנחנו לא מעונינות שיתחילו איתנו כל רגע פנוי.

מפתיע,אה?

נכון,יש בזה משהו מחמיא,אבל כשזה קורה כל הזמן. והאוירה בכללי היא כזאת.

אז לא. זה כבר לא מצחיק. זה מציק.

<סוף פריקה>

זה באמת מציק

אתן יכולות להיות רגועות,

רוב הזמן לא מנסים להתחיל איתכן

ואם כן, תמיד אפשר להגיד שלא נעים לך מהארוס שלך  

בדר''כ אינטואציה של בת זה דבר מדויק.

ומחילה...

יש הבדל כשבן שואל לדוגמא "מה השעה" כי הוא באמת מעוניין לדעת מה השעה וכשהוא שאול את אותו הדבר מתוך כוונה להתחיל איתך..

מרגישים את זה.

מזכיר לי שחבר שלי דיבר פעם עם מישהי באוטובוס (הוא טיפוס חברותי כזה, שמדבר עם כולם)

הם דיברו כל הנסיעה, צחקו וכו'

שהם הגיעו לתחנה, הוא קם ויצא

היא שאלה אותו "מה? אתה לא מבקש ממני מס' טלפון?"

ככה הוא סיפר את זה

אותי זה ממש שיעשע!

זה אנחנו שלא מעוניינים שאתן תתחלנה איתנו!!     |פמיניסט|

<סוף פריקה> <צ>  <>

סתם התיישבו על ידי. לא כל תנועה/ התנהגות/ דיבור חסר טאקט בהכרח מביל לפרשנות כזו. אם בן שואל אותך מה השעה או איך מגיעים לבניין מסוים, או אם הוא התיישב לידך- זה לא אומר כלום. לא צריך לחשוב בכיוון הזה כל הזמן.

וגברת גן, אני מבין שזה מפריע

אבל יש לאנשים נטיה לנסות להיות בקרב משהו שהם מכירים

נכון,

זה בעיה הלכתית גדולה

אבל זה טבע האדם

ויצר הרע יודע לעבוד שם מצויין.

ממש לא.

רק ציינתי בפניכם את העובדה שכשמתחילים איתך 3 פעמים בהלך היום-זה לא כיף כבר..

במיוחד את הבעיה ללמוד לקשור את הכיסוי ראש אחרי החתונה

מה יש לי להתרברב בדבר שאני שונננאת???

מתחילות להיות לי מחשבות שניות על זה..

במיוחד שיש כאן כמה ילדים שמתחננים למכות

שימו לב למשו מדליק:

לא אמרתי שמתחילים איתי 3 פעמים ביום.

לא הזכרתי מילה על כך שמתחילים או לא מתחילים איתי כל רגע.

זה רק המוח שלכם שפירשן את זה ככה!

אלא עודף במחשבות....

|מרגיש חכם|

זאת לא נגיעת חיבה

לפחות לו

לך זה בספק

 מי רוצה הראשון?

הנה הפעם הרביעית!

טופי מתחילה איתך!

(מכות)

למכות!

(יותר נכון, לזה את התכוונת)

ואת מבליגה כמובן,

למרות שגם כשנורא היה בא לי לריב מכות עם מישהו, וחברות שלי התנדבו, זה אף פעם לא הלך.. אז את יכולה להיות רגועה...

ממש לא הבנת נכון,

עם כמוצי אי אפשר לריב!! כי היא ממש מתוקה!!

עם בנים זה עסק אחר

כמוצי ענתה לאליעזר ברק,

בכל אופן, לא הבנתי איפה פה הסתירה? סתם לא התחברתי להסבר/ פרשנות הזו של הדברים שלי, אז הרגשתי צורך להבהיר שאני לא מכוונת לנק' הזו שהיא העלתה.

בלי קשר לשאלה שלך...

זה לא אומר שהם עושים את זה

רוב הזמן הם סתם חיים להם את החיים.

מישהו מוכן להעביר פה קורס בשרשור נכון??

בחיים אני לא אלמד במקום בנים ובנות

לדיון של "האם ללמוד במקום מעורב או לא" - היו לי את השיקולים שלי וכרגע זה מה יש.

|סמיילי מקדים תרופה למכה| (-מה, גם את זה אין פה?)

אבל באו לא נפתח את זה כאן

רוצים, מוזמנים ללנ"ו

כי היא כבר דוקטור

שגורמים לך להבין, שהציבור הדתי כיום (כיום = לפחות עבעשר השנים האחרונות) הוא כבר לא ציבור. הוא עדר. הולך כל יום אחרי אופנה חדשה. 

חלאס כבר לנסות ליצור מציאות שלא צריכה להתקיים.

הלכת ללמוד במקום מעורב? תתמודדי עם זה.

יש לך את השיקולים שלך? הם מחייבים רק אותך. לא אף אחד אחר.

סך הכל רצית לפרוק את זה כאן? זה דיי צבוע.

שכל אחד ישב איפה שבא לו. תאמיני לי, אם לא היית חושבת על זה כל היום, זה לא היה מפריע לך. 

(אני אגלה לך סוד: הוא ניסה להתחיל איתך. אבל איך אמרה צדיקה: "בנים דתיים לא יודעים מה זה טאקט, או ג'נטלמניות... ".

בדיוק כמו שבנות דתיות חושבות שכל רגע מתחילים איתן). 

בקיצור, צאו מהסרט. תחיו כמו בני אדם. לא כמו קופים, שרק מחקים אחרים כל היום.

א. מה הקשר לעדר?

ב. איזו מציאות בדיוק לא צריכה להתקיים, שאני מנסה ליצור אותה? מציאות "נפרדת"? לא ניסיתי ליצור...

ג. נכון. השיקולים שלי מחייבים רק אותי. מה הצביעות בלפרוק את מה שפרקתי? נכנסתי למציאות מסוימת, ידעתי שאצטרך להתמודד עמה (וזה קשה אחרי כל השנים שהייתי רגילה למציאות אחרת. לא חשבתי שלא אתקל במקרים כאלו). בסה"כ ציפיתי שההתמודדות שלי תהיה עם אנשים אחרים. אגב, ההתמודדות הזו זה לא כזה "ביג דיל" (שאלו יהיו ההתמודדויות הכי גדולות), וכבר אמרתי את זה. סתם קצת הציק לי העניין.

ד. אני לא חושבת על זה כל היום, רק כשמגיעה סיטואציה שמעלה את הנושא הזה, ומציבה לי קונפליקטים שונים.

ה. ממש לא יפה ההשתלחות הזו שלך בי... מפריע לך שפרקתי? אין בעיה, אבל אפשר להעיר גם בצורה אחרת. מה אתה יודע עליי? על אורח חיי? ועל כל מיני דברים אחרים שאתה אומר ככה? לא. אתה לא צריך לדעת, זה גם לא יעניין אותך, אבל לפחות אל תצא באמירות פוגעות לפני שאתה מכיר ויודע במה מדובר. הכי קל להגיד שאני צבועה, שאני חיה בסרט, שאני נגררת אחרי העדר... להטיל פצצה וללכת.

ואני מבין שבאמת הגזמתי עם הניסוח. אני מצטער.

מעבר לזה, אני עומד מאחורי הנקודות העיקריות של מה שאמרתי. 

אמרת "בסה"כ ציפיתי שההתמודדות שלי תהיה עם אנשים אחרים". 

זה בדיוק העניין.

אנחנו חושבים יותר מדי, בלי להכיר את המציאות כמו שהיא. את חשבת שההתמודדות שלך תהיה עם חילונים, מפני שזה מה שהתרגלת לחשוב, ללא שום סיבה מוצדקת. 

לצורך העניין, זה דבר שדווקא בנים דתיים מורגלים בו יותר. במסגרת הצבאית, אתה נמצא יום יום עם אנשים, דתיים וחילונים כאחד (לעומת שירות לאומי, שבו המפגש עם חילונים הוא לא על בסיס קבוע וגם כשכן, האנשים בדרך כלל לא באותה קבוצת גיל שלך, בשונה מבצבא). ההתמודדות הגדולה שלי בצבא היתה איך אני ממשיך להתנהג לפי החינוך שקיבלתי בבית ומצד שני מייצג את הדת בכבוד. זה דבר קשה, כשיש מסביבך חבר'ה דתיים שמתנהגים אחרת מאיך שהתנהגו בישיבה. 

דווקא עם החילונים ההתמודדות הייתה מאד פשוטה. ידעתי לקראת מה אני הולך והתכוננתי בהתאם.

וזאת בדיוק הנקודה שלי. בואו נפסיק לצפות מאחרים להתנהג לפי מה שחשבנו (את בעצמך אמרת "מה אתה יודע עליי? על אורח חיי? ועל כל מיני דברים אחרים שאתה אומר ככה?" גם את לא מכירה את החילונים), שסיפרו לנו ונתחיל להתנהג ולהתייחס לכל אחד כאדם בפני עצמו.

מדהים, בעצם, כשאנחנו מבקשים את אותו הדבר מהחילונים כבר שישים וארבע שנים.

(בעצם, אני כן מכירה כמה, אבל לא לעומק ולא הרבה)

אבל היה לי טבעי לחשוב שמן הסתם להם תהיה פחות מודעות לדברים, וממילא יווצרו מצבים שהם ישבו לידי/ ינסו לפתח שיחה לא לעניין, מה שאכן קרה. נכון, אני לא מכירה את החילונים, אבל אני יודעת שיש הרבה חילונים שמודעים ויש גם הרבה שלא, ולכן הסיכוי שזה יקרה לי איתם יהיה גדול יותר. אבל לא חשבתי על זה בצורה שיפוטית-בקורתית. וזה ההבדל. כשאתה כתבת את ההודעה, שמעתי המון שיפוט ובקורתיות, ולכן אמרתי את מה שאמרתי. אולי לא התכוונת לזה, אבל זה מה שהרגשתי כשקראתי את הודעתך. זה מה ששמעתי מבין השורות.

צודק, אסור לנו לצפות מאחרים להתנהג לפי מה שחשבנו, אנחנו צריכים להתיחס לכל אדם כאל אדם בפני עצמו, וכאן גם הייתה הטעות שלי.

אז סליחה אם פגעתי, ותודה על שנתת לי נקודה חשובה למחשבה.

שהם מעדיפים לשבת לידך כי יודעים שלא יהיו בעיות נגיעה? אבל יושבים לידך להראות שהם לא מייצגים דת כמו כת סגורה אלא מכבדים את השאר.זה הגיוני?

או שמעדיפים שאם כבר חברה אז דתיה?!

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל