שהבעיה הכי גדולה שלי עם כיתות מעורבות באוניברסיטה - תהיה דווקא עם בנים דתיים!
מה נראה להם שהם מתיישבים מושב על ידי? לא נעים כ"כ לשבת שכם אל שכם... (וכן, יש שקעים גם במקומות אחרים בכיתה. לא הרבה, אבל יש)
שהבעיה הכי גדולה שלי עם כיתות מעורבות באוניברסיטה - תהיה דווקא עם בנים דתיים!
מה נראה להם שהם מתיישבים מושב על ידי? לא נעים כ"כ לשבת שכם אל שכם... (וכן, יש שקעים גם במקומות אחרים בכיתה. לא הרבה, אבל יש)
שיצר הרע נמצא בכל מקום... בעיקר במקומות הכאילו בסדר.
קל מאוד לשנוא את הערבים שתופסים לנו ספסלי לימוד...
לעומת החבר'ה הדתיים.
נק' למחשבה.
אולי לך זה לא נראה הבדל..
מנקודת מבטי זה נראה כך:
עם חבר'ה חילונים, אין לי כזה חשק להתחבר (מבחינה חברית, לא מבחינת אהבת עמ"י..).
אין כ-זה יצר הרע.. (אולי אצחק מהבדיחות שלהם באופן לא רצוני..).
עם חבר'ה דתיים אני אמורה לשמור על דיסטאנס (כמו עם החילוניים) אבל זה פי אלף יותר קשה!
לכן אני יכולה להבין את 'גן נעול', שמבאס אותה שדווקא הם, שאמורים להבין את זה (ברמה מסויימת אם לא יותר), להגדיל ראש, ולא להתיישב דווקא ליד בת..
בקיצור- ההבדל זה שדתיים יודעים את הרגישות ואת חוקי הצניעות, לעומת חילוניים שמגלים פתאום שיש דבר כזה שמירת נגיעה...
ולהיפך, לפי מה שאת אומרת עדיף שישב לידך דתי
שלא יגע בך בטעות או משו בסגנון
לא מבין למה את אמורה לשמור על דיסטאנס
וסתם אנקדוטה
היום התיישבה לידי בחורה חסודה +
בלי בעיה מיוחדת
זה עדיף שדתי יתיישב לידי על פני חילוני (בפועל- אני מרגישה יותר טוב עם זה כשזה קורה).
אבל אני מרגישה הזדהות עם 'גן נעול', שיש עוד מקומות ובכ"ז מתיישבים לידה, כאילו הם בחרו את המושב באקראי, לא משנה להם... (=הקטנת ראש!).
![]()
![]()
כמו שדתי מתישב לידי באוטובוס.
בקטנה.
רק מבאס שלא נעים להירדם, זהו.
לא צריך לעשות ביג דיל...
תזכרי שאת התיישבת שם קודם 
סבבה. התיישב על ידי. לא קרה כלום... אבל זה היה סוג של "למה שלא תשב במושב אחר? יש לך מספיק מקום שם. ואפילו עם שקע. ואפילו עם עוד בנים על יד" |סנוב| שוב, זה לא כזה נורא, ובאמת שאני בריאה ושלימה אפילו שבן התיישב על ידי*, פשוט סתם ציפיתי להתנהגות אחרת. ולכל המציעים כיוון המתאים יותר לפורום לנ"ו- לא. זה לא ממש הכיוון.
*<צ>
(וכן, יש שקעים גם במקומות אחרים בכיתה. לא הרבה, אבל יש)"
תקבעי עם חברה שגם לה יש מחשב- שתשבו ביחד
ותת]סו ביחד את השקע הקרוב אליכן
או שתלמדי להפסיק להתקמצן על חשמל...
(בנים דתיים לא יודעים מה זה טאקט, או ג'נטלמניות...)
נפשי תערוגולמה בנים דתיים לא יודעים מה זה תאקט או ג'נטלמניות?
אני ממש אשמח לשמוע למה את חושבת ככה 
כך שאין לי חברות. נו, מזל שיש את ספרות - אולפנה אחת גדולה. 
ולא הבנתי מה הקשר להתקמצנות על חשמל, אפשר הסבר?
את לא מבינה שבחור צעיר דתי נורמאלי רוצה להכיר בחורה דתית ?
ואם הוא התישב לידך אז תיקחי את זה כמחמאה .
אם הוא מוצא חן בעיניך - קדימה.
אם לא - אז לא. תהייי אדישה בתרוה שבפעם אחרת יהיה מישהו שכן ימצא חן בעיניך.
אז זהו..
שלרוב?
אנחנו לא מעונינות שיתחילו איתנו כל רגע פנוי.
מפתיע,אה?
נכון,יש בזה משהו מחמיא,אבל כשזה קורה כל הזמן. והאוירה בכללי היא כזאת.
אז לא. זה כבר לא מצחיק. זה מציק.
<סוף פריקה>
קו"ץ
כמו צמח ברזה באמת מציק
אתן יכולות להיות רגועות,
רוב הזמן לא מנסים להתחיל איתכן
ואם כן, תמיד אפשר להגיד שלא נעים לך מהארוס שלך
כמו צמח בר
נפשי תערוגבדר''כ אינטואציה של בת זה דבר מדויק.
ומחילה...
יש הבדל כשבן שואל לדוגמא "מה השעה" כי הוא באמת מעוניין לדעת מה השעה וכשהוא שאול את אותו הדבר מתוך כוונה להתחיל איתך..
מרגישים את זה.
מזכיר לי שחבר שלי דיבר פעם עם מישהי באוטובוס (הוא טיפוס חברותי כזה, שמדבר עם כולם)
הם דיברו כל הנסיעה, צחקו וכו'
שהם הגיעו לתחנה, הוא קם ויצא
היא שאלה אותו "מה? אתה לא מבקש ממני מס' טלפון?"
ככה הוא סיפר את זה
אותי זה ממש שיעשע! 
מוטיזזה אנחנו שלא מעוניינים שאתן תתחלנה איתנו!! |פמיניסט|
<סוף פריקה> <צ> <
>
סתם התיישבו על ידי. לא כל תנועה/ התנהגות/ דיבור חסר טאקט בהכרח מביל לפרשנות כזו. אם בן שואל אותך מה השעה או איך מגיעים לבניין מסוים, או אם הוא התיישב לידך- זה לא אומר כלום. לא צריך לחשוב בכיוון הזה כל הזמן.
וגברת גן, אני מבין שזה מפריע
אבל יש לאנשים נטיה לנסות להיות בקרב משהו שהם מכירים
נכון,
זה בעיה הלכתית גדולה
אבל זה טבע האדם
ויצר הרע יודע לעבוד שם מצויין.
ממש לא.
רק ציינתי בפניכם את העובדה שכשמתחילים איתך 3 פעמים בהלך היום-זה לא כיף כבר..
במיוחד את הבעיה ללמוד לקשור את הכיסוי ראש אחרי החתונה 



פשוט כך
מוטיז
פשוט כך!
כמו צמח ברמה יש לי להתרברב בדבר שאני שונננאת???
קו"ץמתחילות להיות לי מחשבות שניות על זה..
במיוחד שיש כאן כמה ילדים שמתחננים למכות



שימו לב למשו מדליק:
לא אמרתי שמתחילים איתי 3 פעמים ביום.
לא הזכרתי מילה על כך שמתחילים או לא מתחילים איתי כל רגע.
זה רק המוח שלכם שפירשן את זה ככה!

כתר הרימוןאלא עודף במחשבות....
|מרגיש חכם|
זאת לא נגיעת חיבה
לפחות לו
לך זה בספק 
![]()
![]()
הנה הפעם הרביעית!
טופי מתחילה איתך!
(מכות)
כמו צמח ברלמכות!

(יותר נכון, לזה את התכוונת
)
ואת מבליגה כמובן,
![]()
![]()
![]()
![]()
גן נעולכמוצי ענתה לאליעזר ברק, 
בכל אופן, לא הבנתי איפה פה הסתירה? סתם לא התחברתי להסבר/ פרשנות הזו של הדברים שלי, אז הרגשתי צורך להבהיר שאני לא מכוונת לנק' הזו שהיא העלתה.
בלי קשר לשאלה שלך...
זה לא אומר שהם עושים את זה
רוב הזמן הם סתם חיים להם את החיים.
מישהו מוכן להעביר פה קורס בשרשור נכון??
בחיים אני לא אלמד במקום בנים ובנות
לדיון של "האם ללמוד במקום מעורב או לא" - היו לי את השיקולים שלי וכרגע זה מה יש.
|סמיילי מקדים תרופה למכה| (-מה, גם את זה אין פה?)
אבל באו לא נפתח את זה כאן
רוצים, מוזמנים ללנ"ו 
כי היא כבר דוקטור 
שגורמים לך להבין, שהציבור הדתי כיום (כיום = לפחות עבעשר השנים האחרונות) הוא כבר לא ציבור. הוא עדר. הולך כל יום אחרי אופנה חדשה.
חלאס כבר לנסות ליצור מציאות שלא צריכה להתקיים.
הלכת ללמוד במקום מעורב? תתמודדי עם זה.
יש לך את השיקולים שלך? הם מחייבים רק אותך. לא אף אחד אחר.
סך הכל רצית לפרוק את זה כאן? זה דיי צבוע.
שכל אחד ישב איפה שבא לו. תאמיני לי, אם לא היית חושבת על זה כל היום, זה לא היה מפריע לך.
(אני אגלה לך סוד: הוא ניסה להתחיל איתך. אבל איך אמרה צדיקה: "בנים דתיים לא יודעים מה זה טאקט, או ג'נטלמניות... ".
בדיוק כמו שבנות דתיות חושבות שכל רגע מתחילים איתן).
בקיצור, צאו מהסרט. תחיו כמו בני אדם. לא כמו קופים, שרק מחקים אחרים כל היום.
א. מה הקשר לעדר?
ב. איזו מציאות בדיוק לא צריכה להתקיים, שאני מנסה ליצור אותה? מציאות "נפרדת"? לא ניסיתי ליצור...
ג. נכון. השיקולים שלי מחייבים רק אותי. מה הצביעות בלפרוק את מה שפרקתי? נכנסתי למציאות מסוימת, ידעתי שאצטרך להתמודד עמה (וזה קשה אחרי כל השנים שהייתי רגילה למציאות אחרת. לא חשבתי שלא אתקל במקרים כאלו). בסה"כ ציפיתי שההתמודדות שלי תהיה עם אנשים אחרים. אגב, ההתמודדות הזו זה לא כזה "ביג דיל" (שאלו יהיו ההתמודדויות הכי גדולות), וכבר אמרתי את זה. סתם קצת הציק לי העניין.
ד. אני לא חושבת על זה כל היום, רק כשמגיעה סיטואציה שמעלה את הנושא הזה, ומציבה לי קונפליקטים שונים.
ה. ממש לא יפה ההשתלחות הזו שלך בי... מפריע לך שפרקתי? אין בעיה, אבל אפשר להעיר גם בצורה אחרת. מה אתה יודע עליי? על אורח חיי? ועל כל מיני דברים אחרים שאתה אומר ככה? לא. אתה לא צריך לדעת, זה גם לא יעניין אותך, אבל לפחות אל תצא באמירות פוגעות לפני שאתה מכיר ויודע במה מדובר. הכי קל להגיד שאני צבועה, שאני חיה בסרט, שאני נגררת אחרי העדר... להטיל פצצה וללכת.
ואני מבין שבאמת הגזמתי עם הניסוח. אני מצטער.
מעבר לזה, אני עומד מאחורי הנקודות העיקריות של מה שאמרתי.
אמרת "בסה"כ ציפיתי שההתמודדות שלי תהיה עם אנשים אחרים".
זה בדיוק העניין.
אנחנו חושבים יותר מדי, בלי להכיר את המציאות כמו שהיא. את חשבת שההתמודדות שלך תהיה עם חילונים, מפני שזה מה שהתרגלת לחשוב, ללא שום סיבה מוצדקת.
לצורך העניין, זה דבר שדווקא בנים דתיים מורגלים בו יותר. במסגרת הצבאית, אתה נמצא יום יום עם אנשים, דתיים וחילונים כאחד (לעומת שירות לאומי, שבו המפגש עם חילונים הוא לא על בסיס קבוע וגם כשכן, האנשים בדרך כלל לא באותה קבוצת גיל שלך, בשונה מבצבא). ההתמודדות הגדולה שלי בצבא היתה איך אני ממשיך להתנהג לפי החינוך שקיבלתי בבית ומצד שני מייצג את הדת בכבוד. זה דבר קשה, כשיש מסביבך חבר'ה דתיים שמתנהגים אחרת מאיך שהתנהגו בישיבה.
דווקא עם החילונים ההתמודדות הייתה מאד פשוטה. ידעתי לקראת מה אני הולך והתכוננתי בהתאם.
וזאת בדיוק הנקודה שלי. בואו נפסיק לצפות מאחרים להתנהג לפי מה שחשבנו (את בעצמך אמרת "מה אתה יודע עליי? על אורח חיי? ועל כל מיני דברים אחרים שאתה אומר ככה?" גם את לא מכירה את החילונים), שסיפרו לנו ונתחיל להתנהג ולהתייחס לכל אחד כאדם בפני עצמו.
מדהים, בעצם, כשאנחנו מבקשים את אותו הדבר מהחילונים כבר שישים וארבע שנים.
(בעצם, אני כן מכירה כמה, אבל לא לעומק ולא הרבה)
אבל היה לי טבעי לחשוב שמן הסתם להם תהיה פחות מודעות לדברים, וממילא יווצרו מצבים שהם ישבו לידי/ ינסו לפתח שיחה לא לעניין, מה שאכן קרה. נכון, אני לא מכירה את החילונים, אבל אני יודעת שיש הרבה חילונים שמודעים ויש גם הרבה שלא, ולכן הסיכוי שזה יקרה לי איתם יהיה גדול יותר. אבל לא חשבתי על זה בצורה שיפוטית-בקורתית. וזה ההבדל. כשאתה כתבת את ההודעה, שמעתי המון שיפוט ובקורתיות, ולכן אמרתי את מה שאמרתי. אולי לא התכוונת לזה, אבל זה מה שהרגשתי כשקראתי את הודעתך. זה מה ששמעתי מבין השורות.
צודק, אסור לנו לצפות מאחרים להתנהג לפי מה שחשבנו, אנחנו צריכים להתיחס לכל אדם כאל אדם בפני עצמו, וכאן גם הייתה הטעות שלי.
אז סליחה אם פגעתי, ותודה על שנתת לי נקודה חשובה למחשבה.
שהם מעדיפים לשבת לידך כי יודעים שלא יהיו בעיות נגיעה? אבל יושבים לידך להראות שהם לא מייצגים דת כמו כת סגורה אלא מכבדים את השאר.זה הגיוני?
או שמעדיפים שאם כבר חברה אז דתיה?!
יש חוק שקובע את המינימום,
ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.
זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...
אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.
אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.
לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.
שתי נקודות לראשי תיבות שלא מתחילות ב"תהא שנת"
בכל זאת נותרו רק 12 שנה לזה.
לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת
והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה
וביקשת בלי "תהא שנת":
תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת
תפילה, שירה, פתיחות זולת
תקופה של פרנסה זמינה
מהשנה של הבחירות הקודמות
תאכלו שוקולד פלוס זנגביל
תנין שבולע פטריה זוהרת
תוכי שאוכל פסטה זולה
תרצה שנעשה פוקר זבל
תהה שנת פתרון זהב
תופסת שנכנסת פה זהירות
תהא שנת פרס זכאית
תהא שנת פייס זכייה
תהא שנת פורום זורמת
פורום דתי.
זה הכי מקורי שעלה לי
אבל בגילי זה באמת אחרת
אני תמיד בתנועה
לחלום
להגשים
לשפר
להתמיד
אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה
אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם
איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ
אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?
אשמח לכל מידע או סיפור מקרה
בשורות טובות ושמחות 
רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.
ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡
אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח
ארץ השוקולדאחרונהזה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?