לפני שאתחיל- אני דתייה לייט אבל מאד אובת לקרוא אתכם ומעריכה את דעתם.
אז ככה..
אני בת 19 ולפני כמה חודשים הכרתי באיזושהי מסגת התנדבותית בחור שגדול ממני ב 7 שנים. הקליק היה מיידי. התחלנו לדבר בפייסבוק שעות, אבל שם זה נעצר.
שנינו מאד מאד סגורים, מופנמים וציניים. יש שם משהו שעומד באוויר, כולם שמים לב אליו, אבל זה לא מתקדם כי אף אחד לא עושה את הצעד הראשון.
לפני שבוע בערך, נפגשנו במקרה ויצא שישבנו שעה עם עוד חבר'ה. אם עד אז הוא לא היה מבליט את הקשר שלנו כשיש אנשים מסביב [רכילות, יחסי מרות וכו'], אז זה היה מש ההפך. הוא דואג לי, מתענייןן ותומך, וזה אפילו בלי שנצא.
מצד ההיגיון- לוותר עליו ולהמשיך הלאה. כי כמה אפשר להיות תלויים באוויר וכל זה, אבל מצד הרגש- אני לא מסוגלת. בחיים לא הרגשתי ככה.. אבל אולי הפעם צריך להקשיב לשכל? [וזה מוזר, כי אני בחורה ממש ממש שכלתנית]
אני מצטערת שחפרתי, אבל זה מעיק עלי כבר..
אז..
מה אתם הייתם עושים?


