דברים פרק כ.
כי תצא למלחמה על איבך,
וראית סוס ורכב עם רב ממך,
לא תירא מהם,
כי יהוה אלהיך עמך,
המעלך מארץ מצרים:
והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן ודבר אל העם:
ואמר אלהם:
שמע ישראל,
אתם קרבים היום למלחמה על איביכם,
אל ירך לבבכם,
אל תיראו,
ואל תחפזו,
ואל תערצו מפניהם:
כי יהוה אלהיכם ההלך עמכם להלחם לכם עם איביכם להושיע אתכם:
...ובנית מצור על העיר אשר הוא עשה עמך מלחמה עד רדתה:
רמבם הלכות מלכים פ''ז הלכה טו:
ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה,
ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה,
וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה,
וישים נפשו בכפו,
ולא יירא,
ולא יפחד,
וכל הנלחם בכל לבו בלא פחד,
ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד,
מובטח לו שלא ימצא נזק,
ולא תגיעהו רעה,
ויבנה לו בית נכון בישראל,
ויזכה לו ולבניו עד עולם,
ויזכה לחיי העולם הבא,
שנאמר,
כי עשה יעשה ה' לאדוני בית נאמן,
כי מלחמות ה' אדוני נלחם ורעה לא תמצא בך וגו'
והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך.
זה נכון גם לעורף.
כל הארץ חזית וכל העם צבא!
