מכתב מאת האמא שהבריחה את בנה חולה הסרטן משניידריוקטנה

תעזרו לי בבקשה להציל את החיים של הבן שלי(מחר זה ח"ו יכול להיות גם הבן שלכם)
אני ש' אמא של מ' המתוק שלי בן השש שנתגלה אצלו גידול סרטני במוח. הוא עבר ניתוח מוצלח מאד להסרת הגידול בשלמותו, בשניידר. אני מודה לרופא המומחה מנתח היקר, שהציל את הבן שלי ונתן לנו אותו בחזרה במתנה. אם לא הוא, הוא היה ח"ו כבר לא בחיים.

למיטב ידיעתי, הנסמכת על מאמרים רבים, הנזק שטיפול כימותרפי עלול לגרום כרגע לבן שלי עולה בהרבה על התועלת. למרבה חרדתי, למרות בדיקת אם אר איי שהצביעה כי אין כל שארית סרטנית

במוח ובעמוד השדרה, מה שמצביע כי אין כל סכנה מיידית לחייו, האונקולוגים מתעקשים לתת לו טיפול כימותרפי דחוף.

שני מומחים בעלי שם עולמי מארה"ב, שקיבלו את תוצאות הממצא הפתולוגי ציינו כי יש צורך בחוות דעת נוספת, כיוון שעל פי הדוח הפתולוגי של שניידר לא ניתן לקבוע מהו הטיפול המתאים. רופאי בית חולים שניידר עדיין מתעקשים, בניגוד לדעתי ולדעת האבא של הילד, לתת לילד באופן בהול טיפול מונע שהסיכונים בו רבים. למרות שהרופאים בבי"ח שניידר מדברים על שמונים אחוזים שהבן שלי ישרוד את הטיפולים אני רואה את הסיכון של עשרים אחוז שהטיפולים הללו יהרגו את הבן שלי.
לצערי כל אדם שלישי (אין כאן דיוק במספרים אלא רצון להבהיר שמדובר בכמות) שאני פוגשת ברחוב מספר על מוות שנגרם כתוצאה מהכימותרפיה ולא מהסרטן, או מרשלנות רפואית כזאת או אחרת.עליי לציין שאין לי שום אמון ברופאים בשניידר שמלבד זה שהם ידועים בשתלטנות שלהם, הם מעולם לא הציגו את תוצאות הטיפול שלהם בילדים עם גידול כמו שהיה לבני. אני יודעת שהטיפולים שבית החולים מבצע הם גם למטרות מחקר. אני לא רוצה שיעשו על הבן שלי ניסויים!!!! הבן שלי הוא לא עכבר מעבדה!
לא רק שהם החליטו שהם יודעים מה הדבר הטוב ביותר בשביל הילד שלי הם גם העזו להכניס את רשות הרווחה ואת המשטרה לעניין.אני לא נאבקת כאן רק במאבק עבור הבן שלי. אני נאבקת גם עבור כל הילדים שמונעים מהם חופש בחירה רפואי, כי זה יכול לקרות ח"ו לכל אחד!לא יתכן שאנחנו האזרחים נהפוך לשפני ניסוי של הרופאים, כשאלה לא משלמים שום מחיר על הניסויים שהם מבצעים בנו, על רשלנות, או על טיפול שאיננו חפצים בו שהנזק שהוא גורם עולה פעמים רבות על התועלת.
ועכשיו הם דחפו אותי לפינה לעשות לו ניתוח של התקנת צינור בווריד מרכזי בגופו, שהוא אולי מיותר והתוצאות עלולות להיות קשות לבן שלי.

אני מאד דואגת לבן שלי. הבן שלי ילד יפה ומתוק וטוב מזג. כששואלים אותו מה שלומו, הוא תמיד אומר בחיוך באנגלית: "Good!" הוא ילד גיבור שמאפשר לצוות לדקור את ידיו ללא התנגדות ונושא את סבלו בדממה.הסיוט הגדול שלי זה לראות אותו שוכב במיטה, גוסס, קרח רזה וחיוור, וכאשר ישאלו אותו מה שלומו, הוא יענה בלחש גווע "Good!".

ידוע לי שבין הנזקים הקשים שעלולים ח"ו להיגרם מההקרנות יש פגיעה קוגנטיבית. מה יהיה על הילד החכם שלי? אני לא רוצה שיהפכו אותו לפגוע מוח!ואני לא רוצה שייגרם לגופו נזק שיעוות את צורתו בגלל ההקרנות האגרסיביות שהם רוצים להקרין על ראשו ועל עמוד השדרה שלו.וכל הפגיעה שעלולה לפגוע במערכת הראיה, ביכולת להביא ילדים לעולם, בבלוטת התריס, בשמיעה, בלב, בכליות, בכבד ולפגוע ביכולתו לגדול, ולכל האיברים שבגופו. ולהפכו לתלוי בתרופות על כל נזק שעלול להיגרם ח"ו.

מה בסך הכל אני מבקשת? לתת לבן שלי לפחות כמה ימים כדי לקבל חוות דעת נוספת של המומחים מארה"ב, ובזמן הזה לא לשקול להעביר אותו טיפול מסוכן שעלול להתברר אחר כך כמיותר וללא צורך. אל תפריעו לי להיות אמא של הבן שלי. אין עוד אף אחד בעולם שהילד הזה חשוב לו כמו שהוא חשוב לי!

תיכנסו לקבוצה שפתחתי למאבק ותעזרו לי להציל את הבן שלי https://www.facebook.com/groups/RescuersMoyse/?bookmark_t=group
וסיפורם של הורים שהבריחו את התינוקת שלהם בזמןיוקטנה
היום יומהולדת עשר לילדה שלי. בדיוק לפני עשר שנים היא נולדה למציאות של אורות נאון מאבקים וניכור. הרופאים חשבו שהיא לא תשרוד את הלידה. אח"כ אמרו שאם לא יכניסו חומרים כימיים לגוף שלה היא תמות תוך כמה ימים. כשניסינו לשאול אם יש משהו אחר שאפשר לעשות הרופאים בבי"ח שניידר, שם היא הייתה מאושפזת היו תמימי דעים עם הרופאים בהדסה וברמב"ם: "רק כימותרפיה זה הסיכוי היחידי שלה".

הרופא שלה אמר שיתנו לה טיפול קל שאולי היא בכלל לא תרגיש אותו. אבל לא רק שהיא הרגישה אותו, היא הייתה זקוקה לכל הכוח שהיה לה כדי לצאת ממנו בחיים. כשהרופאים שלה שהיום הם כבר נושאים בתואר פרופסור הודיעו לנו שעכשיו זה הזמן להתחיל בשנה של טיפולים "חטפנו" את התינוקת שהייתה בת חודש מביה"ח.

רגע תעצרו רגע. איך הורים יכולים לחטוף את התינוקת מבי"ח. מה התינוקת היא רכוש של בי"ח? היא שייכת לרופאים וההורים הם פיראטים סתומי עין שבאים לחטוף אותה מרשותם?

אז יותר נכון ברחנו איתה מביה"ח למקום אותוו אף אחד מהמשפחות והמלווים אותנו שהיו בטוחים שהרופאים יודעים תמיד הכי טוב לא הכיר. ואז, אחרי שהגיעה פקידת הסעד כדי לפגוש אותנו, ואחרי שהגענו לבית-משפט, גילינו שהדרישה שלנו לעמוד על זכותנו לקבוע איך לטפל בתינוקת שלנו היא לא כ"כ מופרעת.

אחרי שניתחנו את התינוקת שלנו בארה"ב אצל אותו מנתח שבארץ אמרו ש"רק פושע ינתח את התינוקת הזו". גם בארה"ב ניסו להתעקש ש"ליתר ביטחון" ניתן לתינוקת שלנו כימותרפיה "קלה". שהסיכוי לשרוד אחריה הוא תשעים אחוזים. (זאת אומרת שהסיכון למות כתוצאה ממנה הוא עשרה אחוזים- זה ברור נכון?) אבל אנחנו פשוט חזרנו לארץ ישראל כדי להחלים מהטראומה. ספק חוגגים את רגעי החופש ספק מתחבאים מפני הרופאים שעלולים לצוץ בכל רגע מעבר לפינה ולדרוש שנציית לנוהלים שלהם כמו כולם.

אז כאמור עברו כבר עשר שנים. לתינוקת שלנו שהפכה לנסיכה סמוקת לחיים ואסרטיבית נולדו עוד שלושה אחים, ובין לבין מדי פעם היו פונים אלינו הורים לילדים חולים שהגיעו אלינו דרך האתר שלנו או דרך הספר שפרסמנו. דרכם גילינו שהרופאים בשניידר לא שמעו עלינו או על האפשרות שגילינו להרפא ללא כימותרפיה.

מדי פעם הם כן היו זוכרים להכניס את התינוקת שלנו לסטטיסטיקות של המקרים שנרפאו בזכות הכימותרפיה שלהם. כאשר הורים לילדים עם אותה המחלה ברחו מהארץ אל אותו המנתח שאליו אנחנו פנינו, והוא ניתח את הילדה שלהם שהבריאה גם היא מהמחלה, הרופאים בשניידר שכחו גם מקיומם והמשיכו לספר שאפשר רק כימותרפיה......

ועכשיו אני מתפנק לי במיטה קצת תשוש, לא מרגיש כ"כ טוב. מתגעגע לילדים שיבואו עוד מעט ויחבקו אותי חיבוק גדול. ובאותו הזמן הילד מ' שוכב במחלקה בשניידר לאחר ששוטרים באו ולקחו אותו בכוח בגלל שההורים שלו החליטו שהם לא רוצים הקרנות למוח וכימותרפיה של שנה "ליתר ביטחון" למרות שלא מצאו שום שאריות של תאים סרטניים בגידול שהוצא לו מהראש ובבדיקת ה MRI.

בא לי לבכות בשבילו ובא לי לצרוח לברוח לעשות מה שצריך כדי שאותם אלים מודרניים חורצי גורלות יעזבו אותו ואת ההורים שלו בשקט ויתנו להם להחליט בלי אקדח שמכוון לרקותיהם. כי אתמול זה הייתי אני היום זה הם אבל די ברור שאם זה יימשך ככה מחר אלה יהיו אתם.

אז בואו תשתפו תשתתפו. תעשו מה שאתם יכולים כדי להראות לילד מ' ולהורים שלו שהם לא לבד. בואו נחזיר את הכוח לידינו. נאפשר לרופאים לחזור לעסוק בריפוי במקום בפוליטיקה ורדיפות. ואז אולי גם חברות התרופות ייזכרו שתפקידם הוא לעזור בריפוי ולא להנפיק את עצמם בבורסה, כשבדרך הם רומסים גופות של מי שהיו פעם בני אדם חיים ושמחים.
יוקטנה-יש מצב לאיזה תימצות למי שאין לו פייסבוק?חילזון 123

 

הנה הכתבה מערוץ 7יוקטנה

/News/News.aspx/247566

מצחיקהחילזון 123

הלינק לא עובד אבל מן הסתם זה אותה הכתבה הגרועה מהשירשור הזה-

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t492413#5637201

 

התכוונתי ש- נתת לינק לדף בפייסבוק, השאלה אם יש שם משהו פרודוקטיבי נוסף חוץ מהסיפור (איך לעזור וכו')

אה הבנתי יוקטנה

בדף פייסבוק היא לפעמים כותבת כשהיא צריכה עזרה מסויימת (למשל, פעם חיפשו מידע על אחוזי הצלחה בבתי חולים בארה"ב, לפעמים מזכירים שהיא תשמח לקבל מבקרים עם ארוחה ביתית טבעונית...). אם את לא מחוברת לפייסבוק, אז לא נורא גם פשוט להפיץ את הסיפור זה טוב.

ליוקטנה - אני מכירה מישהיאמא אצבעונית

שהיא מטפלת בשיטות רפואה אלטרנטיבית.

היא טוענת שתזונה בריאה יכולה לעזור גם במקרה של מחלות כה קשות

אם את חושבת שהאם תהיה מעוניינת להתייעץ איתה, אשמח לתת לה את הפרטים שלה באישי.

 

לגבי הסיפור העצוב: רופאים לפעמים מצליחים להציל חיים, אך לפעמים הם גם מאבדים את האנושיות, והפרוטוקולים מחשיכים להם את עיניים

התחום של התזונה כבר מכוסה אצלה היטב - תודה!יוקטנה

ותודה על המילים הטובות...

צריך מאוד להיזהראנונימי (פותח)

כשמפרסמים דבר כזה שנוי במחלוקת.

יכול להיות שבמקרה הזה הרופאים טעו, ובעוד מקרים רבים אחרים צדקו וילדים לא שרדו.

השערה מושכלת, לא בדקתי סטטיסטיקות.

 

שלא יקרה מצב של תופעת העדר בגלל הדברים האלה ח"ו.

 

מאז שהתקדמה הרפואה, תוחלת החיים עלתה לאין ערוך, ואנשים ניצלים בזכות טיפולים רפואיים

ממחלות שלא ניצלו בהם כשנתנו עשבים.

 

האנטי הזה של האימהות ה"טבעיות" כלפי הממסד הרפואי, כאילו הוא עושה ניסויים על ילדים

וכאילו הוא מושחת ומרושע, הוא עוול לאנשים שעושים ימים כלילות על מנת לרפא חולים בע"ה.

רובם היו יכולים להרוויח הרבה יותר כסף עם הנתונים שלהם, ולעבוד הרבה פחות קשה.

אחוז קטן נהיה מיליונר מרפואה פרטית, רוב הרופאים הם רופאים במערכת הציבורית,

ובתחומים לא "זוהרים" שאפשר לעשות איתם הון ב"פרטי".

דיי כבר עם הדה-לגיטימציה לבתי חולים. נכון שלא תמיד הכל 100%, אבל זה רחוק מלהיות כל כך רע.

 

רפואה שלימה.אנונימי (פותח)

מעטים האנשים שנרפאו מסרטן בדרך "טבעית".

ולא כדאי לפרסם סיפור כזה ולעודד הברחות ילדים חולי סרטן מבית החולים.

במיוחד שלא ברור האמנזה הרפואית.

צריך לתת אמון ברופאים שעושים עבודת קודש

עוד דבר מוזר שהאמא דואגת על פגיעה קוגנטיבית , בעוד היא צריכה לדאוג על חייו.

מחלת הסרטן, היא מסוכנת ופה עומדים חיי הילד על כף המאזנים.

האמא אינטיליגנטית ביותר ולמדה היטב את הנושאיוקטנה

אני יודעת שזה נשמע מוזר, אבל יש אנשים שחושבים אחרת, ויש אנשים שמגדלים ילדיהם אחרת.

זכותו הטבעית של האדם לגדל את ילדיו לפי ראות עיניו, ואם היא החליטה שהסיכוי הטוב לחייו הוא במקום אחר, צריך לאפשר לה לנהוג לפי החלטתה.

 

 

מה שכתבת לא קשור לסיפור הזהטוב בבית

א. הם עשו ניתוח והגידול הוסר, ובבדיקה אף התברר שלא הושארו שאריות

ב. לטיפול כימוטרפי יש תופעות לוואי קשות, ההורה אף חותם על כך שהוא מודע לזה. (קשות זה לא רק קוגנטיביות, זה שלל של דברים, וגם מוות).

ג. הבקשה שלה הוא להמשך הטיפול, לאחר שלא נשארו בניתוח שאריות - זוהי בקשה כל כך הגיונית - למה לסכן את הגוף בטיפול שבאחוזים מסויימים אף יכול להרוג, כאשר אין שאריות, ויש טיפול אחר בעל הוכחות בשטח??

ד. לגבי אמון ברופאים - מניסיוני האישי, לאחר שהרגשתי שפן ניסויים, לאחר 3 ניתוחים שלא הצליחו - אני מעריכה מאוד את הרופאים, יודעת שרובם ככולם עושים עבודת קודש מבחינתם, אך גם הם לא יודעים הכל, טועים, מוטים לכיוון אחד ולא משתמשים ברפואה אלטרנטיבית שלפעמים היא זו שיכולה להציל את המצב, ולעיתים גם שיקולים זרים מנחים אותם. 

על כן המסקנה שלי היא תמיד לברר, לשאול בעצמי את השאלות, ללמוד ולהתעניין, לקבל חוות דעת נוספת. זה גם מה שהאמא הזאת עשתה והתשובות לא עודדו אותה (הודו בפניה על אחוז סיכויים שילדה לא ישרוד בגלל הטיפולים).

 

כל מה שכתבתי אינו בסתירה למה שכתבת - אלא מתוך ידע על מה שקורה במקרה זה. חבל לי שאנשים משתמשים בסיסמאות במקום להקשיב בצורה פתוחה. כמו כן אני תמהה על ערוץ 7 שבחר לא להזכיר שעברו ניתוח. בכך לדעתי נקטו גישה מסויימת של הצגת הדברים. העניין הזה מעורר בי מחשבה מדוע הציבור הדתי כה ממושמע למערכת, גם כשנכון לעשות ההיפך ולהוקיע אי מוסריות לדוגמא. 

אני חושבת שהדיון הוא לא האם ההחלטה נכונה או לאחילזון 123

ומה השיקולים לכאן ולכאן - אלא מי מחליט.

אין שום סיבה שמישהו יחליט בישבילי (או לאלו שבאחריותי) האם לקבל טיפול או לא. בישביל זה מבקשים הסכמה וחתימה לפני כל פרוצדורה רפואית.

בטח שיש סיבהאלעד

ע"פ ההלכה ולהבדיל ע"פ החוק

אסור לאדם להזיק לעצמו או למי שתחת אחריותו

 

לכן, לעיתים קרובות החתימה בתחילת ההתערבות הרפואית אינה נצרכת אלא נועדה לשם "כיסוי" נוסף בלבד, מה גם שלא כל פעולה מחייבת את החתמת המטופל/הוריו

"מכאן שניתנה רשות לרפא"מאמע צאדיקה

לא, זה לא מובן מאליו שיש לנו רשות משמיים לרפא

וזה לא מובן מאליו שיש לרופאים רשות לעשות הליכי טיפול רפואי- למי שמתנגד

 

כפי הפרטים שנראים פה (שהוצגו בהודעה הפותחת בשירשור) נראה שהרופאים מועלים בתפקידם להיות שליחים, וחושבים שהם בעלי הבית

 

 

 

 

יוקטנה- שם הילד בשביל תפילות- יש לך אולי?

אם לילד חולה סרטןמכל הלבאחרונה

כאם לילד חולה סרטן ממליצה בחום לפנות לרב פירר לקבלת חוות דעת מקצועית.

רפואה שלימה ומהירה מן השמים!

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva

שלום רב,

שמי חוה.


 

אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.


 

אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.

אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.  


 

אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.


 

האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?

אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?


 

אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.


 

השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.


 

קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית


 

תודה רבה לכם בכל מקרה.


 

יום טוב ונעים לכולם.

 

עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!


תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.


תודה רבה. יום טוב.

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית

אולי יעניין אותך