מכתב מאת האמא שהבריחה את בנה חולה הסרטן משניידריוקטנה

תעזרו לי בבקשה להציל את החיים של הבן שלי(מחר זה ח"ו יכול להיות גם הבן שלכם)
אני ש' אמא של מ' המתוק שלי בן השש שנתגלה אצלו גידול סרטני במוח. הוא עבר ניתוח מוצלח מאד להסרת הגידול בשלמותו, בשניידר. אני מודה לרופא המומחה מנתח היקר, שהציל את הבן שלי ונתן לנו אותו בחזרה במתנה. אם לא הוא, הוא היה ח"ו כבר לא בחיים.

למיטב ידיעתי, הנסמכת על מאמרים רבים, הנזק שטיפול כימותרפי עלול לגרום כרגע לבן שלי עולה בהרבה על התועלת. למרבה חרדתי, למרות בדיקת אם אר איי שהצביעה כי אין כל שארית סרטנית

במוח ובעמוד השדרה, מה שמצביע כי אין כל סכנה מיידית לחייו, האונקולוגים מתעקשים לתת לו טיפול כימותרפי דחוף.

שני מומחים בעלי שם עולמי מארה"ב, שקיבלו את תוצאות הממצא הפתולוגי ציינו כי יש צורך בחוות דעת נוספת, כיוון שעל פי הדוח הפתולוגי של שניידר לא ניתן לקבוע מהו הטיפול המתאים. רופאי בית חולים שניידר עדיין מתעקשים, בניגוד לדעתי ולדעת האבא של הילד, לתת לילד באופן בהול טיפול מונע שהסיכונים בו רבים. למרות שהרופאים בבי"ח שניידר מדברים על שמונים אחוזים שהבן שלי ישרוד את הטיפולים אני רואה את הסיכון של עשרים אחוז שהטיפולים הללו יהרגו את הבן שלי.
לצערי כל אדם שלישי (אין כאן דיוק במספרים אלא רצון להבהיר שמדובר בכמות) שאני פוגשת ברחוב מספר על מוות שנגרם כתוצאה מהכימותרפיה ולא מהסרטן, או מרשלנות רפואית כזאת או אחרת.עליי לציין שאין לי שום אמון ברופאים בשניידר שמלבד זה שהם ידועים בשתלטנות שלהם, הם מעולם לא הציגו את תוצאות הטיפול שלהם בילדים עם גידול כמו שהיה לבני. אני יודעת שהטיפולים שבית החולים מבצע הם גם למטרות מחקר. אני לא רוצה שיעשו על הבן שלי ניסויים!!!! הבן שלי הוא לא עכבר מעבדה!
לא רק שהם החליטו שהם יודעים מה הדבר הטוב ביותר בשביל הילד שלי הם גם העזו להכניס את רשות הרווחה ואת המשטרה לעניין.אני לא נאבקת כאן רק במאבק עבור הבן שלי. אני נאבקת גם עבור כל הילדים שמונעים מהם חופש בחירה רפואי, כי זה יכול לקרות ח"ו לכל אחד!לא יתכן שאנחנו האזרחים נהפוך לשפני ניסוי של הרופאים, כשאלה לא משלמים שום מחיר על הניסויים שהם מבצעים בנו, על רשלנות, או על טיפול שאיננו חפצים בו שהנזק שהוא גורם עולה פעמים רבות על התועלת.
ועכשיו הם דחפו אותי לפינה לעשות לו ניתוח של התקנת צינור בווריד מרכזי בגופו, שהוא אולי מיותר והתוצאות עלולות להיות קשות לבן שלי.

אני מאד דואגת לבן שלי. הבן שלי ילד יפה ומתוק וטוב מזג. כששואלים אותו מה שלומו, הוא תמיד אומר בחיוך באנגלית: "Good!" הוא ילד גיבור שמאפשר לצוות לדקור את ידיו ללא התנגדות ונושא את סבלו בדממה.הסיוט הגדול שלי זה לראות אותו שוכב במיטה, גוסס, קרח רזה וחיוור, וכאשר ישאלו אותו מה שלומו, הוא יענה בלחש גווע "Good!".

ידוע לי שבין הנזקים הקשים שעלולים ח"ו להיגרם מההקרנות יש פגיעה קוגנטיבית. מה יהיה על הילד החכם שלי? אני לא רוצה שיהפכו אותו לפגוע מוח!ואני לא רוצה שייגרם לגופו נזק שיעוות את צורתו בגלל ההקרנות האגרסיביות שהם רוצים להקרין על ראשו ועל עמוד השדרה שלו.וכל הפגיעה שעלולה לפגוע במערכת הראיה, ביכולת להביא ילדים לעולם, בבלוטת התריס, בשמיעה, בלב, בכליות, בכבד ולפגוע ביכולתו לגדול, ולכל האיברים שבגופו. ולהפכו לתלוי בתרופות על כל נזק שעלול להיגרם ח"ו.

מה בסך הכל אני מבקשת? לתת לבן שלי לפחות כמה ימים כדי לקבל חוות דעת נוספת של המומחים מארה"ב, ובזמן הזה לא לשקול להעביר אותו טיפול מסוכן שעלול להתברר אחר כך כמיותר וללא צורך. אל תפריעו לי להיות אמא של הבן שלי. אין עוד אף אחד בעולם שהילד הזה חשוב לו כמו שהוא חשוב לי!

תיכנסו לקבוצה שפתחתי למאבק ותעזרו לי להציל את הבן שלי https://www.facebook.com/groups/RescuersMoyse/?bookmark_t=group
וסיפורם של הורים שהבריחו את התינוקת שלהם בזמןיוקטנה
היום יומהולדת עשר לילדה שלי. בדיוק לפני עשר שנים היא נולדה למציאות של אורות נאון מאבקים וניכור. הרופאים חשבו שהיא לא תשרוד את הלידה. אח"כ אמרו שאם לא יכניסו חומרים כימיים לגוף שלה היא תמות תוך כמה ימים. כשניסינו לשאול אם יש משהו אחר שאפשר לעשות הרופאים בבי"ח שניידר, שם היא הייתה מאושפזת היו תמימי דעים עם הרופאים בהדסה וברמב"ם: "רק כימותרפיה זה הסיכוי היחידי שלה".

הרופא שלה אמר שיתנו לה טיפול קל שאולי היא בכלל לא תרגיש אותו. אבל לא רק שהיא הרגישה אותו, היא הייתה זקוקה לכל הכוח שהיה לה כדי לצאת ממנו בחיים. כשהרופאים שלה שהיום הם כבר נושאים בתואר פרופסור הודיעו לנו שעכשיו זה הזמן להתחיל בשנה של טיפולים "חטפנו" את התינוקת שהייתה בת חודש מביה"ח.

רגע תעצרו רגע. איך הורים יכולים לחטוף את התינוקת מבי"ח. מה התינוקת היא רכוש של בי"ח? היא שייכת לרופאים וההורים הם פיראטים סתומי עין שבאים לחטוף אותה מרשותם?

אז יותר נכון ברחנו איתה מביה"ח למקום אותוו אף אחד מהמשפחות והמלווים אותנו שהיו בטוחים שהרופאים יודעים תמיד הכי טוב לא הכיר. ואז, אחרי שהגיעה פקידת הסעד כדי לפגוש אותנו, ואחרי שהגענו לבית-משפט, גילינו שהדרישה שלנו לעמוד על זכותנו לקבוע איך לטפל בתינוקת שלנו היא לא כ"כ מופרעת.

אחרי שניתחנו את התינוקת שלנו בארה"ב אצל אותו מנתח שבארץ אמרו ש"רק פושע ינתח את התינוקת הזו". גם בארה"ב ניסו להתעקש ש"ליתר ביטחון" ניתן לתינוקת שלנו כימותרפיה "קלה". שהסיכוי לשרוד אחריה הוא תשעים אחוזים. (זאת אומרת שהסיכון למות כתוצאה ממנה הוא עשרה אחוזים- זה ברור נכון?) אבל אנחנו פשוט חזרנו לארץ ישראל כדי להחלים מהטראומה. ספק חוגגים את רגעי החופש ספק מתחבאים מפני הרופאים שעלולים לצוץ בכל רגע מעבר לפינה ולדרוש שנציית לנוהלים שלהם כמו כולם.

אז כאמור עברו כבר עשר שנים. לתינוקת שלנו שהפכה לנסיכה סמוקת לחיים ואסרטיבית נולדו עוד שלושה אחים, ובין לבין מדי פעם היו פונים אלינו הורים לילדים חולים שהגיעו אלינו דרך האתר שלנו או דרך הספר שפרסמנו. דרכם גילינו שהרופאים בשניידר לא שמעו עלינו או על האפשרות שגילינו להרפא ללא כימותרפיה.

מדי פעם הם כן היו זוכרים להכניס את התינוקת שלנו לסטטיסטיקות של המקרים שנרפאו בזכות הכימותרפיה שלהם. כאשר הורים לילדים עם אותה המחלה ברחו מהארץ אל אותו המנתח שאליו אנחנו פנינו, והוא ניתח את הילדה שלהם שהבריאה גם היא מהמחלה, הרופאים בשניידר שכחו גם מקיומם והמשיכו לספר שאפשר רק כימותרפיה......

ועכשיו אני מתפנק לי במיטה קצת תשוש, לא מרגיש כ"כ טוב. מתגעגע לילדים שיבואו עוד מעט ויחבקו אותי חיבוק גדול. ובאותו הזמן הילד מ' שוכב במחלקה בשניידר לאחר ששוטרים באו ולקחו אותו בכוח בגלל שההורים שלו החליטו שהם לא רוצים הקרנות למוח וכימותרפיה של שנה "ליתר ביטחון" למרות שלא מצאו שום שאריות של תאים סרטניים בגידול שהוצא לו מהראש ובבדיקת ה MRI.

בא לי לבכות בשבילו ובא לי לצרוח לברוח לעשות מה שצריך כדי שאותם אלים מודרניים חורצי גורלות יעזבו אותו ואת ההורים שלו בשקט ויתנו להם להחליט בלי אקדח שמכוון לרקותיהם. כי אתמול זה הייתי אני היום זה הם אבל די ברור שאם זה יימשך ככה מחר אלה יהיו אתם.

אז בואו תשתפו תשתתפו. תעשו מה שאתם יכולים כדי להראות לילד מ' ולהורים שלו שהם לא לבד. בואו נחזיר את הכוח לידינו. נאפשר לרופאים לחזור לעסוק בריפוי במקום בפוליטיקה ורדיפות. ואז אולי גם חברות התרופות ייזכרו שתפקידם הוא לעזור בריפוי ולא להנפיק את עצמם בבורסה, כשבדרך הם רומסים גופות של מי שהיו פעם בני אדם חיים ושמחים.
יוקטנה-יש מצב לאיזה תימצות למי שאין לו פייסבוק?חילזון 123

 

הנה הכתבה מערוץ 7יוקטנה

/News/News.aspx/247566

מצחיקהחילזון 123

הלינק לא עובד אבל מן הסתם זה אותה הכתבה הגרועה מהשירשור הזה-

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t492413#5637201

 

התכוונתי ש- נתת לינק לדף בפייסבוק, השאלה אם יש שם משהו פרודוקטיבי נוסף חוץ מהסיפור (איך לעזור וכו')

אה הבנתי יוקטנה

בדף פייסבוק היא לפעמים כותבת כשהיא צריכה עזרה מסויימת (למשל, פעם חיפשו מידע על אחוזי הצלחה בבתי חולים בארה"ב, לפעמים מזכירים שהיא תשמח לקבל מבקרים עם ארוחה ביתית טבעונית...). אם את לא מחוברת לפייסבוק, אז לא נורא גם פשוט להפיץ את הסיפור זה טוב.

ליוקטנה - אני מכירה מישהיאמא אצבעונית

שהיא מטפלת בשיטות רפואה אלטרנטיבית.

היא טוענת שתזונה בריאה יכולה לעזור גם במקרה של מחלות כה קשות

אם את חושבת שהאם תהיה מעוניינת להתייעץ איתה, אשמח לתת לה את הפרטים שלה באישי.

 

לגבי הסיפור העצוב: רופאים לפעמים מצליחים להציל חיים, אך לפעמים הם גם מאבדים את האנושיות, והפרוטוקולים מחשיכים להם את עיניים

התחום של התזונה כבר מכוסה אצלה היטב - תודה!יוקטנה

ותודה על המילים הטובות...

צריך מאוד להיזהראנונימי (פותח)

כשמפרסמים דבר כזה שנוי במחלוקת.

יכול להיות שבמקרה הזה הרופאים טעו, ובעוד מקרים רבים אחרים צדקו וילדים לא שרדו.

השערה מושכלת, לא בדקתי סטטיסטיקות.

 

שלא יקרה מצב של תופעת העדר בגלל הדברים האלה ח"ו.

 

מאז שהתקדמה הרפואה, תוחלת החיים עלתה לאין ערוך, ואנשים ניצלים בזכות טיפולים רפואיים

ממחלות שלא ניצלו בהם כשנתנו עשבים.

 

האנטי הזה של האימהות ה"טבעיות" כלפי הממסד הרפואי, כאילו הוא עושה ניסויים על ילדים

וכאילו הוא מושחת ומרושע, הוא עוול לאנשים שעושים ימים כלילות על מנת לרפא חולים בע"ה.

רובם היו יכולים להרוויח הרבה יותר כסף עם הנתונים שלהם, ולעבוד הרבה פחות קשה.

אחוז קטן נהיה מיליונר מרפואה פרטית, רוב הרופאים הם רופאים במערכת הציבורית,

ובתחומים לא "זוהרים" שאפשר לעשות איתם הון ב"פרטי".

דיי כבר עם הדה-לגיטימציה לבתי חולים. נכון שלא תמיד הכל 100%, אבל זה רחוק מלהיות כל כך רע.

 

רפואה שלימה.אנונימי (פותח)

מעטים האנשים שנרפאו מסרטן בדרך "טבעית".

ולא כדאי לפרסם סיפור כזה ולעודד הברחות ילדים חולי סרטן מבית החולים.

במיוחד שלא ברור האמנזה הרפואית.

צריך לתת אמון ברופאים שעושים עבודת קודש

עוד דבר מוזר שהאמא דואגת על פגיעה קוגנטיבית , בעוד היא צריכה לדאוג על חייו.

מחלת הסרטן, היא מסוכנת ופה עומדים חיי הילד על כף המאזנים.

האמא אינטיליגנטית ביותר ולמדה היטב את הנושאיוקטנה

אני יודעת שזה נשמע מוזר, אבל יש אנשים שחושבים אחרת, ויש אנשים שמגדלים ילדיהם אחרת.

זכותו הטבעית של האדם לגדל את ילדיו לפי ראות עיניו, ואם היא החליטה שהסיכוי הטוב לחייו הוא במקום אחר, צריך לאפשר לה לנהוג לפי החלטתה.

 

 

מה שכתבת לא קשור לסיפור הזהטוב בבית

א. הם עשו ניתוח והגידול הוסר, ובבדיקה אף התברר שלא הושארו שאריות

ב. לטיפול כימוטרפי יש תופעות לוואי קשות, ההורה אף חותם על כך שהוא מודע לזה. (קשות זה לא רק קוגנטיביות, זה שלל של דברים, וגם מוות).

ג. הבקשה שלה הוא להמשך הטיפול, לאחר שלא נשארו בניתוח שאריות - זוהי בקשה כל כך הגיונית - למה לסכן את הגוף בטיפול שבאחוזים מסויימים אף יכול להרוג, כאשר אין שאריות, ויש טיפול אחר בעל הוכחות בשטח??

ד. לגבי אמון ברופאים - מניסיוני האישי, לאחר שהרגשתי שפן ניסויים, לאחר 3 ניתוחים שלא הצליחו - אני מעריכה מאוד את הרופאים, יודעת שרובם ככולם עושים עבודת קודש מבחינתם, אך גם הם לא יודעים הכל, טועים, מוטים לכיוון אחד ולא משתמשים ברפואה אלטרנטיבית שלפעמים היא זו שיכולה להציל את המצב, ולעיתים גם שיקולים זרים מנחים אותם. 

על כן המסקנה שלי היא תמיד לברר, לשאול בעצמי את השאלות, ללמוד ולהתעניין, לקבל חוות דעת נוספת. זה גם מה שהאמא הזאת עשתה והתשובות לא עודדו אותה (הודו בפניה על אחוז סיכויים שילדה לא ישרוד בגלל הטיפולים).

 

כל מה שכתבתי אינו בסתירה למה שכתבת - אלא מתוך ידע על מה שקורה במקרה זה. חבל לי שאנשים משתמשים בסיסמאות במקום להקשיב בצורה פתוחה. כמו כן אני תמהה על ערוץ 7 שבחר לא להזכיר שעברו ניתוח. בכך לדעתי נקטו גישה מסויימת של הצגת הדברים. העניין הזה מעורר בי מחשבה מדוע הציבור הדתי כה ממושמע למערכת, גם כשנכון לעשות ההיפך ולהוקיע אי מוסריות לדוגמא. 

אני חושבת שהדיון הוא לא האם ההחלטה נכונה או לאחילזון 123

ומה השיקולים לכאן ולכאן - אלא מי מחליט.

אין שום סיבה שמישהו יחליט בישבילי (או לאלו שבאחריותי) האם לקבל טיפול או לא. בישביל זה מבקשים הסכמה וחתימה לפני כל פרוצדורה רפואית.

בטח שיש סיבהאלעד

ע"פ ההלכה ולהבדיל ע"פ החוק

אסור לאדם להזיק לעצמו או למי שתחת אחריותו

 

לכן, לעיתים קרובות החתימה בתחילת ההתערבות הרפואית אינה נצרכת אלא נועדה לשם "כיסוי" נוסף בלבד, מה גם שלא כל פעולה מחייבת את החתמת המטופל/הוריו

"מכאן שניתנה רשות לרפא"מאמע צאדיקה

לא, זה לא מובן מאליו שיש לנו רשות משמיים לרפא

וזה לא מובן מאליו שיש לרופאים רשות לעשות הליכי טיפול רפואי- למי שמתנגד

 

כפי הפרטים שנראים פה (שהוצגו בהודעה הפותחת בשירשור) נראה שהרופאים מועלים בתפקידם להיות שליחים, וחושבים שהם בעלי הבית

 

 

 

 

יוקטנה- שם הילד בשביל תפילות- יש לך אולי?

אם לילד חולה סרטןמכל הלבאחרונה

כאם לילד חולה סרטן ממליצה בחום לפנות לרב פירר לקבלת חוות דעת מקצועית.

רפואה שלימה ומהירה מן השמים!

יוגה עם פרשת שבוע לילדי מילואיםאיתי פ

אהלן, הכנתי סרטון של יוגה להורים וילדים לפרשת השבוע.

הוא מעולה לילדי מילואים/קבע כי יש בו המון מגע, עיטוף, הענקת ביטחון. ומתאים כמובן לכל משפחה, לא רק מילואים.

תהנו

יצירתי!תהילה 3>אחרונה
בהצלחה
אולפנה או תיכון בירושליםאילת אלישיב

מחפשת בירושלים אולפנה או תיכון דתי לבת שלי, מקום טוב וחם עם רמה לימודית טובה וחינוך טוב.

כן שמאפשר טלפון חכם ולק ג'ל. 

מציעה לך לשאול גם בפורום אמהות. בהצלחה בחיפוש!יעל מהדרום
אולי אולפנת חורב?הרמוניהאחרונה
אירועי תרבות בקהילה- מה הכי אהבתם?טליולה

קיבלתי תפקיד חדש יו"ר ועדת תרבות בקהילה שלנו

התקציב דיי דל 🤧

אשמח להמלצות למפעילים באירועי קהילה שהייתם בהם!


תודה!

מקסיםזיויק
באיזו קהילה?
אני אוהבת ערבי נשים שיש זמן לפטפט ולהכיריעל מהדרום
לק"י


יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

ומציעה לך לשאול בפורומים פעילים יותריעל מהדרום
סיורים בגינות וחורשות קטנות מקומיות עם מדריכים,ירושלמית טרייהאחרונה

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

סעודות שבת - קטסטרופה אבא פגום
עבר עריכה על ידי אבא פגום בתאריך י"ח בחשוון תשפ"ו 16:30

אני סובל בשבתות, פשוט סובל, כל סעודה היא סיוט. יש לנו ב"ה 6 ילדים מגיל 3 עד 17 וכל סעודה היא בעיקר הקנטות בין הגדול לכולם. אני מכין דברי תורה, חידונים, סיפורים (כן, ניסיתי גם את "עושים עניין" של הרב יוני לביא) ופשוט לא מצליח להחזיק יותר מ 20 שניות. אני רק פותח את הפה הגדולים על הספה במקרה הטוב קוראים עלונים, או בחדר, נחים מחוסר עזרה בשישי.. אני מרגיש מועקה גדולה, תחושת כישלון, אפילו הקטנים לא מקשיבים לסיפורים.

יש למישהו עצה מלבד תפילה?

אני עובד עצות..

לצערי מוכר גם ליליפא העגלון

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''


בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

תתרכז אולי בשירים וחוויה.זיויק

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

שיטה טובה, עובדת אצלנו:חירטטתי
להתחיל לשיר שירי עונג שבת, מניסיון זה מושך את אלה שעוד נשאר בהם קצת ניחוח של שבת ואלה שלא, כבר בעיה אחרת
מטורףזיויק
שחרר אותם…רינת 24

זה נשמע מאד מעיק.


למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מבינה אותךשם פשוט

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

א כלהעני ממעש

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

אולי לא צריך ארוחה כל כך ארוכה?משה
יש דרך!!!אוצרי

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

פרסומת?זיויק
לא מתאים לכל הורה, לא מתאים לכל ילד.טויוטה
מגפה כלל יהודיתטויוטה

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

 

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

 

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

 

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

 

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

 

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

 

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

 

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

 

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

 

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

 

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

 

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

 

כמה מוכר...arlan

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

 

משהאחרונה
לא מבין..יהולב

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

כמה דברים:תהילה 3>

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

מחפשת מטפל רגשי מומלץ מנסיוןבננה צהובה

הבן שלי בן 16. מתוק, אבל  עם חרדה חברתית ודימוי עצמי נמוך.
מחפשת מטפל רגשי ממש טוב באיזור פתח תקווה והסביבה.
אשמח להמלצות!
תודה רבה!!

מציעה לך לשאול גם בפורומים נוספים ופעילים יותריעל מהדרום

לק"י


אמהות

הריון ולידה

ועוד

אפשר דרך השרות הפסיכולוגי של פתח תקווהמתיכון ועד מעון

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

עניתי לך בפרטי, אם עדיין רלוונטיחירטטתי
מה טעות?חירטטתיאחרונה
כמה עובדותאריק מהדרום

1. כלכלת ארהב היא כרבע מכלכלת העולם כולו.

2. כלכלת סין היא הבאה בתור עם כ-17% מכלכלת העולם כולו.

3. אחריה כלכלת גרמניה בפער משמעותי של כ4.3% מכלכלת העולם כולו

4. שלוש הכלכלות האלה יחד לבדן מהוות כמחצית מכלכלת העולם כולו

5. כשמונים אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במדינות G8 שהן היום G7 בתוספת רוסיה שממודרת כרגע מהמועדון.

6. 86 אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במועדון G20 שהם 19 המדינות החזקות כלכלית בעולם והאיחוד האירופי שנחשב לחברה בפני עצמה (כלומר יש נציגות גם למדינות אירופאיות נחשלות באיחוד)

7. כל שאר העולם מתחלק ב14 אחוז הנותרים

8. ישראל איננה חברה בG20.

9 סדר גודל של התלג לנפש בישראל הוא סדר גודל של תלג לנפש של גרמניה

10. אנחנו לא כמו גרמניה כי אין מספיק נפש, לא כי אנחנו לא מוכשרים או חכמים מהם אלא כי אין מספיק נפשות.


מסקנה שלי, הביאו ילדים זה טוב לכלכלה, שאו ברכה.


(זה איננו פוסט כלכלי ולכן לא נכתב בפורום חיסכון השקעה וצריכה, אני יודע שאני משקר ביודעין שקרים לבנים למשל לגבי התלג לנפש של סין ולא אכפת לי ואני לא נכנס לדיון על כח קניה כי זה לא פוסט כלכלי, רק שורת המסקנה חשובה לי פה וכל השאר לא מעניין אותי)

תמיד נהיה עם קטן יחסית לאומות העולם, "כי אתם המעטקעלעברימבאר
מכל העמים". אף פעם לא נהיה 70 מיליון כמו גרמניה, ולא בטוח שיש מספיק מקום בארץ ישראל המורחבת להיות כמו הסינים.


אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.


לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

ישראלאריק מהדרום

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.


בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

מסכים איתך שזה ברכה, פשוטקעלעברימבאראחרונה

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

 

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

קראווניםיוני21

עד כמה ילדים זה מתאים


עם 2 ילדים איך זה?



כמה המחירים היום לקראוון בברוכין?


מערב השומרון



תודה רבה

תלוי בגודל של הקראווןעזריאל ברגראחרונה

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....

הבת שלי שאלה אותי. אבא למה יש לך קוויםאדם פרו+

היא מתכוונת קווים בעור.

אני חושב שאלו קמטים.


מה עונים לה?

אולי יעניין אותך