)מוחאים כפיים בנחיתת מטוס (אני צודק?).
פריסבימתוך AISH
היהודים בארץ נמצאים בתוך המשפחה. אנחנו משפחה בלתי נשלטת, מלאת מריבות ולעתים אפילו לא מתפקדת, אבל למרות הכל, אנחנו משפחה אחת. ומהתיאורים האמיתיים הבאים, אפשר לקבל תמונה על המשפחה הזאת בפעולה.
רק בישראל:
בל"ג בעומר, כמעט 10% מאוכלוסיית ישראל נוהרים לקברו של התנא רבי שמעון בר יוחאי, שבהר מירון. לפני מספר שנים, הצטרפה לעליה לרגל הזאת חברתי, אוריאלה שגיב. בשעה 9:30 בערב בערך, היא עלתה על אוטובוס לנסיעה של 3-4 שעות חזרה לירושלים. אוריאלה הייתה בטוחה שהתחנה האחרונה של האוטובוס תהיה, כמקובל, בתחנה המרכזית בירושלים, שמשם היא תוכל לעלות על אוטובוס שיוביל אותה לביתה, ולכן הרשתה לעצמה לשקוע בשינה עמוקה.
כמה שעות אחר כך, היא התעוררה מקולו של הנהג, "תחנה אחרונה". היא הרימה עיניים, וגילתה שהיא לא בתחנה המרכזית, אלא בשכונה זרה לחלוטין.
"איפה התחנה המרכזית?" היא שאלה בבהלה.
"אה, זה היה לפני שלוש תחנות", ענה נהג האוטובוס שהתרוקן. "האוטובוס בדרכו לחנייה, וזאת התחנה האחרונה."
מכיוון שהאזור נראה מיושב, אוריאלה שאלה את הנהג אם הוא יכול להוריד אותה ברחוב ראשי שם תוכל לתפוס מונית.
"את לא יכולה לתפוס מונית באזור הזה, גברת, לא בשעה כזאת של הלילה", הייתה התשובה שלו.
"אז מה אני אעשה?" היא שאלה בחשש גובר.
"איפה את גרה?"
"בעיר העתיקה."
"בסדר, אז אני אקח אותך הביתה."
ונהג האוטובוס סובב את האוטובוס הריק והסיע את הנוסעת היחידה שלו עשרים דקות נוספות אל העיר העתיקה.
רק בישראל:
בוקר אחד, זמן קצר אחרי הפיגוע החבלני בישיבת מרכז הרב, שבו נרצחו שמונה תלמידים, עשה אוטובוס עירוני את מסלולו ברחוב שליד הישיבה. האוטובוס הגיע לתחנה שמול הישיבה, והנהג לחץ על הבלמים, נעמד, ופנה אל האוטובוס המלא בנוסעים בדרכם לעבודה. הוא אמר להם שאחד מהנערים שנרצחו היה אחיין שלו, ושאל אם הוא יכול לדבר עליו במשך כמה דקות. כל הנוסעים הנהנו בהסכמה. הנהג דיבר על מעלותיו הנפלאות של הנער, כשדמעות זולגות על לחיי הנוסעים. ואז, אישה שישבה בקדמת האוטובוס נעמדה, פנתה לאחור, ואמרה שאחד ההרוגים היה הבן של השכנים שלה. היא שאלה אם תוכל להגיד עליו כמה מילים. שוב הנהנו הנוסעים בהסכמה, והיא סיפרה על הבחור העדין והאצילי שהכירה. וכאשר סיימה, האוטובוס המשיך במסלולו.
רק בישראל:
רב ומשפחתו שהגיעו מארה"ב לביקור בישראל, לקחו מונית לבית הקברות של הר המנוחות, כדי לעלות לקברו של סב שנפטר לפני שנים רבות. כאשר הגיעו לבית הקברות, הם נדהמו מגודלו ומחסרונה הבולט של הדרכה רשמית כלשהי, שתכוון אותם אל הקבר. נהג המונית חנה ונעל את מוניתו, ובמשך זמן רב עזר להם לחפש את הקבר.
רק בישראל:
לאה רוסטן ערכה קניות בשוק מחנה יהודה. היא קנתה תבנית ביצים, אבל כאשר רצתה לשלם למוכר, היא גילתה שנגמר לה הכסף. "אל תדאגי", אמר לה המוכר שלא הכיר אותה כלל, "בפעם הבאה, תשלמי."
במקרה אחר, היא הביאה המחאה לחלפן כספים, אבל כשכתבה אותה היא עשתה טעות שפסלה את ההמחאה. חלפן הכספים נתן לה את הכסף שהייתה צריכה – אלפי שקלים – ואמר לה להביא המחאה אחרת מחר. כל מה שהוא לקח בתור "משכון" היה מספר הטלפון שלה.
מקרים דומים קרו לי אינספור פעמים, כשמוכרים שלא הכירו אותי, אמרו לי לקחת את המוצרים ולשלם להם אחר כך. אין ספק שלכל אחד מאיתנו יש הרבה סיפורים כאלה.
רק בישראל:
למרות שכל יהודי זכאי לעלות ארצה או להפוך לאזרח ישראלי, לפעמים התהליך עלול להיות סיוט בירוקראטי שדורש שבועות ארוכים של המתנה בתורים רבים ומילוי ערימות טפסים. יום רביעי אחד, לפני הרבה שנים, סוזי פרל חברתי, שחיה בישראל על ויזה של תיירים, קבלה אבחנה מאיימת של סרטן שחלות בשלב השלישי. הרופאים אמרו לה שהיא חייבת להתחיל לקבל טיפולי כימותרפיה מייד, אבל לסוזי לא היה שום ביטוח רפואי. באותם ימים, כל עולה חדש קיבל ביטוח חינם במשך שישה חודשים. ביום חמישי סוזי נגשה אל משרד הקליטה, הגישה בקשה לעשות עלייה והסבירה שם את מצבה. ביום שני, היום בו הייתה אמורה לעבור את הטיפול הראשון, היא כבר הייתה אזרחית ישראלית לכל דבר.
רק בישראל:
זוג שנכנס לקשיים נאלץ למכור את דירתו. הם קבלו $10,000 בשטרות של $100 כמקדמה לרכישה. בדרכם הביתה, הם עצרו לקנות לחם במאפיית אנג'ל. האישה שהחזיקה את מעטפת הנייר החומה, עם ה-$10,000 בתוכה, על ברכיה, שמטה אותה כנראה החוצה, כשיצאה מהרכב אל הלילה הגשום, וכשבני הזוג הגיעו הביתה, הם גילו שהכסף נעלם.
קונה במאפייה מצא על המדרכה מעטפה חומה שמכילה סכום גדול בדולרים. הוא הלך אל הרב שלו ושאל כיצד יוכל לקיים מצוות השבת אבדה לבעליה. כיצד יוכל לאתר את הבעלים? הרב ייעץ לו להתקשר אל אחת מתחנות הרדיו הדתיות ולבקש מהם לספר על המציאה, מבלי, כמובן, למסור את הסימנים המזהים (סכום הכסף, באיזה סוג מטבע, באילו ערכים וכו').
בינתיים, הבעל המבועת מיהר אל רבו כדי לבקש עצה. הוא הצליח להיכנס אל הרב זמן רב אחרי חצות הלילה. ברגע שהוא סיפר שאבדו לו $10,000, אמר המשמש של הרב: "שמעתי ברדיו שמישהו מצא סכום גדול של כסף ליד מאפיית אנג'ל." הם התקשרו אל הרדיו ויצרו קשר עם המוצא.
אבל זה עדיין לא סוף הסיפור. מוצא 10,000 הדולרים, כל כך שמח שזכה במצוות השבת אבדה, עד שהעיר את ילדיו כדי שיתלוו אליו למפגש הלילי המאוחר עם הבעלים, ויחזו במו עיניהם מה רבה השמחה כשיהודי עושה מצווה.
רק בישראל:
משה סלומון, מהישוב יצהר, קנה מכונית מיצובישי ב-₪80,000. שבוע אחר כך, הוא גילה שמספר הרישוי שלה מזויף. זאת הייתה למעשה מכונית גנובה.
כפי שסופר בערוץ 7, משה נהג אל תחנת המשטרה הקרובה באריאל כדי למסור את המכונית, אבל השוטר סירב לטפל בפניה. אז הוא פנה אל תחנות משטרה בערים אחרות בניסיון לאתר את בעליו החוקיים של הרכב, אך לשווא.
"ראיתי שזה לא מוביל לשום מקום", אמר משה, "אז החלטתי לפתור את זה בעצמי. אחרי מאמצים רבים, הצלחתי לאתר סוכן ביטוח שמכר את פוליסת הביטוח של המכונית. לבסוף הוא התקשר לבעלים שבא לקחת אותה".
כשכתב ערוץ 7 שאל אותו כיצד ישיב לעצמו את הכסף ששילם על המכונית, משה ענה, "אני לא יודע אם אצליח. בשלב זה איבדנו את ה-₪80,000, אבל פנינו לבית המשפט [בתביעה נגד מכון בדיקת הרכב שלא עלה על הזיוף] בניסיון להשיב לעצמנו את ההפסד. למרות שאנשים שאמורים להבין בנושא ייעצו לנו להחזיק ברכב עד שמישהו יתפוס אותנו, מה שיכול לא לקרות לעולם, לא ככה חינכו אותנו. הרגשתי שזהו רגע האמת בשבילי. לא מספיק לדבר בקלישאות איך צריכים להתנהג. זה היה מבחן אמיתי. זה מה שהיינו צריכים לעשות, וזה מה שעשינו."
יבואן מכוניות המיצובישי בישראל כל כך התרשם מיושרו של משה סלומון, שהחליט להעניק לו מכונית חדשה.
רק בישראל:
בשעות הערב המוקדמות של אחד מימי מלחמת המפרץ הראשונה, רות שלוסמן עמדה באוטובוס עמוס שעשה את דרכו ממרכז ירושלים אל שכונת המגורים הר נוף. כשהאוטובוס התקרב להר נוף, נשמעה אזעקה המזהירה על התקפת טילים. לנהגי אגד ניתנה הוראה לחנות בצד הדרך כשנשמעת אזעקה, וכל הנוסעים אמורים היו ללבוש מסכות גז.
האוטובוס היה מלא באנשים השבים הביתה מעבודתם. מתוך דאגה לילדיהם הם לא רצו לחכות באוטובוס בצד הדרך. הם השתוקקו להיות כבר בבית עם בני משפחותיהם בזמן ההתקפה. חלק מהנוסעים התחננו לנהג שימשיך בדרכו.
הנהג קם והודיע. "אסור לי להמשיך במסלול ולעצור בתחנות בזמן אזעקת אמת. אז מה שאני מבקש מכל הנוסעים זה לתת לי את הכתובות שלהם, ואני אקח אתכם ישר הביתה." וזה בדיוק מה שהוא עשה!
רק בישראל:
ליאורה, אלמנה צעירה המתגוררת בירושלים, חלתה בשפעת. ידידה שביקרה אצלה הייתה צריכה להגיע לאיזשהו מקום, אז ליאורה התקשרה לנהג המונית הרגיל שלה. כשהנהג הגיע לביתה, הוא הבחין שהיא נראית חולה. הוא הורה לליאורה לשבת במטבח שלה, שאל איפה נמצאים מצרכים שונים, ואז ניגש להכין לה תרופה ביתית שלמד מאמא שלו.
רק בישראל.
במה שהבאתי....
היה לי ממש כיף לקרוא סיפורים טובים ויפים
שבאמת מבטאים 'רק בישראל',
ולא אוסף משפטים סרקסטיים!
אלא "רק בישראל".
מה זה "רק בישראל"?
לוקחים אוכל מהחדר אוכל במלון לחדרים.
כמה זה נכוןפריסביומצחיק
(חבר'ס, תזהרו מלשון הרע על העם המדהים שלנו!)
מורחים שוקולד ה'שחר' על המצה.
המעשה-העיקרועוד יש תחרות במתחם!
(או שמה שקשור רק לדתיים לא נחשב?)
כמו שנפשי אמר... הכוונה היתה שאנחנו רוצים בזה. זה צורך שלנו.
כמו כשקונים מקרר וכו'...
סין, איראן, מצרים, סוריה, צפון קוריאה, קובה, ערב הסעודית וכו'
ומדבר עם הבחורה על השירות הצבאי שלה.
ורק בישראל..אתה מגלה שהיא הייתה יותר קרבית ממך..
רק בישראל - כשיש פיגוע כל אחד במדינה מספר איך ה-ו-א ניצל בנס מהפיגוע הזה..
כולם אחים ברגעים הקשים. אבל כולם!
(ולא, אל תנסו לומר שלא כולם!!!)
רובם, למעט אחוז קטן של שונאי ישראל מהשמאל הקיצוני...
אתה לא מבין שכולם כולל כולם בניו ובנותיו של הקב"ה? ולא בטעות ה' הציבם בעולם הזה במצב הזה....
הכל מכוון. ולא שמעתי מאף רב שצריך לשנוא את "שונאי ישראל" (רק כופרים וגם- יש לזה כמה וכמה דינים מפורטים...).
מוזמן לתקן אותי
1. רק בישראל תראה בן אדם שקורא לך "אחי" והוא מכיר אותך פחות מדקה
2. רק בישראל תראה אנשים שרים במטוס "הבנו שלום עלכם" - כן כן אני אישית ראיתי ושמעתי
3. רק בישראל תראה אנשים בני +50 מדברים על הצבא ;)
4. רק בישראל תראה אנשים ביום העצמאות דופקים לך פטיש בראש, קצף לבן בעניין(מין ספרי לא ברור) ולקישוט ספרי ספגטי על כול הגוף...
5. רק בישראל תשמע משהו שגר באשקלון ואומר לך שהוא מפחד לנסוע לשטחים...
6. רק בישראל תשמע ישראלים מתלוננים שהם עוד יטוסו לקנדה לצמיתות, וזה לא קורה
יש עוד??
כתר הרימוןאדם ישכור חדר בבית מלון בירושלים
ויתקשר לקבלה להתלונן שלא רואים את הים...
רק בישראל שומעים חדשות כל שעה.
ואם לא שמעת חדשות במשך 5 שעות - אתה מרכיש לא בעניינים
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡
אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
בפועל היתה רק אחת
לא היו גונבים ממנה את הגילוי
אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים
מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב
החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.
בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.
אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.
הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל
קטן מידי.
תעבור למצב מחשב
ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה
החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.
עכשיו הכל מובן.
