בגלל שזה פשוט לא מתאים. אם מישהי חיה רוחניות, וכל מחשבותיה הן תורות של רבי נחמן או הרב קוק אז זה לא יתאים וזה קרה..(נראה לי)

שיציעו לי מישהי (או שבכלל יהיה לי קשר עם מישהי) שאני נמצא במקום רוחני יותר עמוק ממנה.

זה מעולם לא קרה לי.

הלוואי שהגברת תהיה הכי מושלמת שיכולה להיות בכל התחומים.

האם ארגיש שהכבוד שלי מאותגר? יתכן, אבל זו בעיה במידות עליה יש לעבוד.

אם ארגיש שהפער בינינו לא מאפשר בניית קשר סביר (כמו בכל היבט אחר) -

כמובן שזה יסתיים...

אם כבר  זה שיקול חיובי, אבל אם אני מרגיש שזה יגרום שהיא תרצה בית יותר שמרני ומקפיד מבחינה רוחנית (לא שזה לא טוב בפנ"ע) אז הייתי חותך בגלל שלצערי אני דוגל בפתיחות .

אז זה לא בגלל העודף רוחניות, אלא בגלל ההשלכות של זה כלפי וכלפי העתיד האפשרי של שנינו.

הרמה הדתית הממוצעת של הבנות גבוהה משל הבנים, כך שהיחס מובן ומוכר כנראה לעוד אנשים, משני צידי המתרס.

נניח לקחו מדגם של 300 צעירים מהמגזר הדתי-לאומי ומהדתי-חרדי..

איך בדקו את היר"ש שמים שלהם?

רבי עקיבא אייגר, בהספדו על אשתו:

"מי מקרוצי חומר יודע גודל צדקתה וצניעותה יותר ממני,

פעמים רבות היה לי משא ומתן עמה בוויכוח ביראת ה' עד חצי הלילה..."

ככה זה צריך להיות?!

שהאישה תיהיה עם יותר יר"ש מהאיש?

|עומדת להתחרפן|

זה ממש לא בעייתי...

אם הוא מספיק ירא שמים - אז מה אכפת לך שפחות ממך?

(ישנן כאלה שרוצות יותר. אשריהן.

גם אני הייתי שמח שתהיה יותר ממני. אני רוצה הכי הרבה בהכל.)

אם את מרגישה שפלוני פשוט לא מספיק ירא שמים -

אז זה לא הנקודה אם הוא פחות ממך או לא.

אם פלוני מרגיש לי לא מספיק ירא-שמיים, זו לא בעצם אותה הרגשה שהוא ירא-שמיים פחות ממני?

הרי אני "קובעת" את זה ביחס אליי...

בכ"מ, השאלה ממש כוללניץ, כי יש מלא דברים שנכנסים בהגדרה ליר"ש, וזה משהו שקשה לתפוס שכלית דווקא... (לענ"ד).

את מרגישה החסם התחתון של יראת שמיים? האינפימום?

בנות, החזקנה מעצמכן קצת יותר - אתן ראויות לזה!

אפשר להתמקד בשאלות: מקפיד בהלכה? לא מעגל פינות ומשחק על הגבולות?

טעם טוב של יראת שמיים?

(וכמובן יתכן ומומלץ סטנדרט אף יותר גבוה - וזה עדיין לא מכריח שהוא צריך להיות יותר ממך...)

איך אפשר לדעת עד כמה זה במקום שניתן לגישור?

רוב הבנות (לא בהכרח כולל אני) רוצות שבעלן יהיה בעל יר"ש יותר מהן.

איך זה מסתדר עם זה שרוב הבנים אמרו כאן שלא אכפת להם, ואף זה נחשב כעדיף, שהאישה שלהן תיהיה היא בעלת העודף יר"ש?

(זה גם מצטרף לשאלה של השירשור של "מודים אנחנו לך").

(*אגב, קרעתני עם האינפימום!!)

שכולנו נהיה מאוד רוחניים ומאוד מחוברים לקב"ה (כלומר חיבור בריא ונכון).

אם את שואלת אותי - זה פשוט בגלל שכל אחד מאיתנו מעדיף בן זוג טוב יותר, זה הכל...

האם מישהו יפסול הלכה למעשה מישהי רררק בגלל שהוא קצת יותר טוב ממנה במשהו מסויים?

(נו... לפחות גם משהו חיובי יצא מהלימודים האלה )

אבל..

בעניין רוחני זה לא יותר משמעותי?

(אני לא מדברת על שאר המידות החשובות והנעלות כמו ענווה, חסד, רוחב לב, שמחה וכו'..)

חוצמזה, לא דיברתי על קצת יותר... מדובר על מצב שלא יודעים כמה הפער גדול ו/או משמעותי.

ובגלל שזה נראה לי קריטי יותר ברוחניות/תורניות... אני תמהה.

(והגיוני שאולי לא תיהיה לך תשובה ובסוף אגלה את זה בע"ה בזמן הנכון...)

אם העניין הרוחני יותר משמעותי,

אז זה אומר שבפרט בו היינו רוצים שבן הזוג יהיה מוצלח בו - לא?

(בתנאי שזה לא מגיע לטרחנות מעיקה...)

יראת שמיים מתבטאת בכל המידות ועומדת מאחריהן...

זה אחד הדברים שבשבילו צריכים זמן ללמוד על הבנאדם,

להסתכל על הדברים לאורן של מס' פגישות, של היכרות באורך מסויים...

אשרי מי שיש לו עין שיכול באמת ללמוד על בנאדם בכמה דקות.

אני מסכימה איתך בעיקרון. (מאודמאוד עם הפסקה השניה).

התכוונתי שמשמעותי שהפער ביר"ש לא תיהיה גדולה מידי.. (לעומת תכונות/מידות אחרות שניתן לגשר על זה בקצת פחות קושי).

מאיפה מגיעה המחשבה שאת יכולה לדעת מי צדיק יותר ממי? אין לנו צדיקומטר.. יכול להיות שלאחד ההתמודדות קשה יותר בדברים פשוטים ולכן הוא נחשב להרבה יותר אצל ה'.

לכן לדעתי הבדיקה צריכה להיות אם הוא רוצה להתקדם ופועל בשביל זה. ואם את יכולה להכיל את המקום שהוא נמצא בו. ולא מי צדיק יותר ממי

(עריכה: הקלדה)

ואגב, אני ממש יכולה להבין למה ענית לי תשובה כזו, כי אני באמת לא הכי מובנת..

אנסה להסביר ותוך כדי אתייחס לתגובה שלך

כל אחד, בעת שמחפש את בן/בת זוגו/תו (ואמשיך כבת), בעצם מחפשת אדם, שיתאים לה במכלול דברים;

תכונות אופי, שאיפות, מידות...

כמו שיש מישהי שתרצה אדם מצחיק במידה מסויימת, וכן אחראי במידה מסויימת וכו'...

לרוב הבנות חשובה היראת-שמים של האדם. (ולכל אחת, ברמה "משלה").

מה החוכמה לשאול אותי מאיפה לי רמת הצדיקות של הבחור? (שאגב, לא הזכרתי רמת צדיקות.. אלא יר"ש).

נכון, אין לי צדיקומטר, ולא שום אמצעי למדוד שום תכונה/מידה של אף אחד.

יש לי "רק" את השכל שה' חנן אותי בו וכן את את האינטואיציה הנשית (תחושת בטן, בינה, מ'שתרצה).

עם זה אני מנסה לבדוק מה אני רואה בפגישות, ואם טוב לי עם זה.

ועזוב... אולי יומאחר אמצא את הטיימינג לשאול שוב. לילה טוב!

הכי קל להיות צדיקה כשאתה בת, והחיוב שלך קטן יותר.

בת שמתפללת 3 תפילות ביום בבית- נחשבת סופר צדיקה.

בן שמתפלל 3 תפילות במנין- נחשב רגיל.

בת שלומדת מדי פעם כשיש לה זמן- צדיקה

בן שלא לומד כל היום- חפיפניק.

הכי קל להיות בת שמחמירה, כשבן שעושה פי 3 ממנה- נחשב חפיפניק..

ואני אומרת את זה בתור בת..

שמנסים למדוד באותם כלים, למרות שהכל כ"כ שונה.

בס"ד

אז מה עושים במצב הזה??

יצא לי לצאת עם בחורים שהרגשתי שהם לא ברמה התורנית שאני רוצה שבעלי יהיה..

וגם לא מעט חברות שלי נתקלו במצב הזה...

מה עושים?

תחשבי עם עצמך האם "הדרישות" שלך מהבחור הן מציאותיות או פנטזיות?

עד כמה זה ישפיע על החיים בעתיד?

וכמובן ממשיכים להתפלל!

שיבוא בקרוב!

ברוחניות לא מתפשרים. במיוחד לא על דבר כ"כ חשוב שהולך להשפיע לך על כל החיים,
לך ולצאצאייך לכל אורך הדורות עד עולם. ובתחום הזה ריבונו של עולם דווקא מחכה
שנגביר את השאיפה כמה שיותר גבוה, ולא נתפשר בגלל סיבות מסוימות שניתנות לפתרון.
או במילים של חז"ל: "הכל בידי שמיים, חוץ מיראת שמיים",
ובשביל בחורה כמוך שדורשת בעל ברמה תורנית גבוהה - כן, התחום הזה, הנישואין שלך,
הוא ממש 'יראת שמיים' כפשוטו שתלוי בך ואל לך להתפשר חלילה.

אני מבטיח לך שיש בחורים עם רמת יראת שמיים גבוהה כמו שאת רוצה,
רק צריך להמשיך לחפש, ובעיקר - להתפלל חזק ב'שומע תפילה'.

שווה לחכות עוד כמה חודשים עד החתונה, ואפילו הרבה חודשים,
והעיקר לזכות לבן זוג ירא שמיים אמיתי ובעל מידות טובות.

שתזכי בעז"ה לבנות את ביתך בעיתו ובזמנו עם בחור ירא שמיים.
חנוכה מלא אור ושמחה בעז"ה לכל עם ישראל!






 

לפעמים זה מרגיש שזה בקשה מוגזמת ואני צריכה להתפשר, שאין כאלו..

בדוק. אני אישית מכיר עשרות אם לא מאות בחורים כאלה.
יראי שמיים אמיתיים ובעלי מידות טובות.

לאחרונה נסעתי באוטובוס ושמעתי בחורה דתייה מאחוריי אומרת בפלאפון לחברה שלה (היא פשוט כמעט צרחה את זה אז שמעתי..) -
"תמיד ספרו לי שזה בא כהרף עין, היה קשה לי להאמין בזה, אבל הנה היום אני יודעת שזה כ"כ אמיתי".
מהמשך 'צעקותיה' הבנתי שהיא מתארסת עוד ימים ספורים, ובדיוק חברה שלה שעל הקו התקשרה להציע
לה בחור שאבא של החברה חשב שמתאים לה, אבל היא כבר 'תפוסה', כלשונה...

תעשי השתדלות במקומות שאת יודעת שיש מצב שתמצאי.
יש מקומות שידוע שיש בהם בחורים ברמה תורנית גבוהה יותר, שדכניות שמתעסקות
עם ישיבות שכאלה, או חברות שאת יודעת שהסביבה שלהן היא יותר תורנית..

אלא אם כן את בת 32 ומחפשת כבר שנים, שאז באמת צריך לבדוק האם כדאי להתפשר, במובן מסוים.
אבל מן הסתם את לא, ולכן כדאי לך לחכות עוד כמה חודשים, עם הרבה תפילות והשתדלות מצידך
לחפש במקומות הנכונים או לבקש מהאנשים הנכונים, בעז"ה ההשתדלות והצער העכשווי ישתלמו.

חז"ל לימדו אותנו הוראה לשאת בת ת"ח (או בדור שלנו, בחורה שהיא 'ת"ח' =
כלומר, בעלת יראת שמיים ומידות טובות), ושאדם ישיא את ביתו לת"ח.
ואם חז"ל הקדושים נתנו לנו כזו הוראה, קרי שאנחנו צריך לשאוף לקיים אותה ולדעת,
שריבונו של עולם לא 'יכאזב' אותנו, אלא יעזור לנו לקיים את דברי חז"ל הקדושים.


בהצלחה בעז"ה.







 

אני לא בת 32 ב"ה ואני חושבת שעשיתי את ההשתדלות שלי לבינתיים

אני לא מדברת רק על עצמי אלא על חברות שלי..בנות שעושות מדרשה..שהן נורא מתחזקות שם..ובפגישות לא נפגשות עם בחורים ברמה שלה הן שואפות...

אני בטוחה שאתה צודק וזה עניין של זמן..אז בעז"ה

אבל צריך לדעת היטב לקראת מה הולכים

הרבה בנות מצפות לפגוש גבר חלומות

במיוחד בנות בוגרות מדרשה

הם לומדות הרבה על נישואין

ובונות לעצמן איזה דמות מושלמת

ושהן מגיעות לפגישה הן רואות שהוא

כמו כל בנאדם

מתמודד עם הדברים הקטנים 

וזה קצת מבאס אותן

קשה להם להשלים עם העובדה שהבחור זה לא בדיוק מה שהן חלמו עליו

לצערי זאת ההרגשה שיש לי ולעוד כמה חברים שלי

חבל,

היה לי חבר שאמר שהוא לא רוצה לצאת בגלל זה עם בוגרות מדרשה

מישהו שאל את חברה שלי למה לא עשיתי מדרשה?...

(מה זה נהיה מסלול? אולפנא - שירות - מדרשה - לימודים?)

באמת אל תקחי את זה אישית.... אולי ככה הוא יבין שלא כולן עושות מדרשה, וזה ממש לא אומר על היר"ש שלך!!

ממש לא לקחתי קשה, זה היה מצחיק..

אבל השאלה "למה לא עשית מדרשה?" לא מגיעה דווקא בכדי לבדוק את היר"ש שלך

היא יותר בכיוון להבין איך החלטת לעצב את עצמך

להכיר אותך יותר לעומק

זה שמישהי לא עשה מדרשה, לדעתי, לא מעיד כלום על היר"ש שלה.

וכנ"ל הפוך, לא המדרשה היא זאת שמכניסה את היר"ש!

זה היה נשמע כאילו ככה הוא מברר על ה"רמה הדתית" שלי: הבנתי שהיא לא עשתה מדרשה, למה?

(אה? פספסתי משהו הייתי צריכה לעשות?)

היום יש הרבה מדרשות (ב"ה) והרבה בנות עושות שנת מדרשה או יותר, אז נהיה קטע כזה כאילו כולן צריכות לעבור במסלול הזה..

לא, לא כולן בנויות לזה ולא לכולן זה מתאים. (ואני מעריכה מאוד בנות שלומדות במדרשה).

תקף גם לבנים

בנות נוטות לפסול על הסף בחורים בלא למדו בישיבה (הסדר,גבוהה וכו')

מתוך הבנה שכולם צריכים לעבור את המסלול הזה, ומי לא, כנראה...

ואני יכול להעיד שיש חבר'ה שטוב שלא הלכו לישיבה

ב"ה הקב"ה כיוון אותם ללכת ישר לצבא

ולמצות את הפוטנציאל הטמון בהם!

כל אחד צריך לשבת עם עצמו ולעשות חושבים

מיהו הבחור/ה שאני מחפש/ת

והאם חובה שהוא יעבור את המסלול הזה והזה

כמובן שמישהי שמחפשת בעל שיהיה אברך

כדאי מאוד שהוא יהיה בישיבה לפני

לכן, שכל אחד יחשוב עם עצמו מה מתאים לו ואם הציפיות שלו ריאליות..

בתור מי שגם הפרק הישיבתי וגם הפרק הצבאי שלו לא היו ממוצים -

להבדיל מבת שלא היתה בשירות לאומי ובמדרשה,

בן שלא היה לפחות במכינה או ישיבת הסדר - בהחלט חסר לו משהו מהותי.

זה שאכן קיימים אנשים נהדרים שלא היו בישיבה ולא חסר להם ביראת שמיים -

זה לא אומר שכולם כך.

בחור צריך לעבור בישיבה, ועל מי שלא - יש שאלה (שלא פוסלת חלילה, אלא מצריכה בדיקה יותר חודרת).

ואגב - הוא לא צריך לעבור בישיבה רק בשביל יראת שמיים.

הוא צריך כדי למלא את חובתו ההלכתית כגבר ישראלי ללמוד תורה בהיקף וברוחב.

הבחורה אמורה לצפות שתהיה לבחור תשובה טובה, שתשכנע אותה.

(למד תורה / בעיה בריאותית ד' ירחם / אידיאולוגיה נגד גיוס וכן הלאה)

לא כ"כ הבנתי את החילוק הזה בין מי שקטן מגיל 32 למי שלא..

גם בגיל 32 מותר לרצות דברים ובוודאי דברים רוחניים, זה לאו דווקא עניין של גיל.

 אני לא בת 32, ועדיין לא מבינה....

כמו שמישהו ציין, אם אני מעוניין בדרך מסויימת והיא לא תרצה, פה תהיה הבעיה.

לא מפריע לי שהיא תתפלל 3 תפילות ביום בדביקות גדולה. זה עניין שלה.

אבל אם היא אוכלת רק מהדרין מסוג מסויים וזה אומר שכל החיים יהיו כאב ראש אחד גדול או אם אני רואה סרטים והיא תעקם את האף או בכלל תהיה ממש נגד, זה פשוט לא יסתדר...

זה אחד הדברים הבודדים שאני משתדל לברר לפני.

לדעת שאני לא נפגש עם פרומרית שבכלל לא מתאימה לדרך חיים שלי.

אבל לא מפריע לי אם היא מתפללת 3 תפילות או תפילה אחת או אם היא לומדת ש"ס ופוסקים בזמנה החופשי או קוראת הארי פוטר, כל עוד זה לא משפיע על דברים אחרים בצורה קיצונית.

רוחנית 

ובד"כ יש לה יראת שמיים גדולה משל הבעל

כך מקובלני מרבותי ואני רואה זאת גם בהתנהלות היומיומית

כמובן שכל דבר צריך להבחן לגופו

יכול להיות שהיר"ש הגדולה שלה תעזור לנו לבנות בית מלא ביר"ש

ויכול להיות שהיר"ש שלה רק תכביד ותגרום לאי נעימות

גם כשמתחתנים עבודת ה' מתחלקת לשניים אישית וזוגית

בדברים שקשורים לחיי המשפחה ולשאיפות משותפות כדאי מאוד שיהיה שיוויון מסוים!

בדברים אישיים יש יותר מקום לשוני.. בגבול הסבילות ברמה האישית

מצטרף לאמירה שבאופן כללי נשים יותר נוטות לרוחניות

ובכלל מעשים שבכל יום שבתקופת ההיכירות האישה ברמה רוחנית יותר גבוהה

הלימודים האקדמיים אצל בנות בד"כ בתוך חממות רוחניות - ובנות תורניות שהולכות למסגרות יותר כלליות בד"כ הולכות עם צידה לדרך...

ובנים איפה שלא ילמדו זה טיבעי שכשיוצאים מהישיבה תהיה "ירידה" מסוימת למציאות 

אגב

גם בהמשך החיים יש המון שיעורים חוויתיים לנשים,דבר מבורך שמרומם אותן ואת הבית ונותן תחושה ברורה של עליה ברוחניות

מנגד גם אם הבחור תןרני אז הוא הולך לדף יומי או לשיעור הלכה שזה לכאורה נחשב "פחות מרומם" 

בכל אופן מצטרף להמלצת נקדש את שמך "חכמת נשים בנתה ביתה..."

רוחניות זה לא דבר שנמדד בכמות ובטח לא בידע,

יותר חשוב שיופיע רצון, דבקות, שאיפות, אהבה לתורה ולנותן התורה.

ושהאדם יהיה מחובר לזה באמת ובתמים.

לכן השאלה שצריכה לעלות בקשר היא: האם הבחור/ה מעלה ברוחניות ומקרב לה',

או שמא הפוך - גורם/ת לך לחפף בכל מיני הלכות, מעלה לך מחשבות לא טהורות וכו'-

ואז צריך לקבל החלטה אם טוב במצב כזה או שלא ממש..

לפי דעתי, העובדה שבחור לא למד בישיבה גבוהה כך וכך שנים-

זה ממש לא מחייב שהוא לא יכול לקדם ברוחניות.

כי העיקר זה הרצון שלו, זה ההשתדלות, היגיעות..

כמובן, אני חושבת שגם הבחור וגם הבחורה צריכים להרגיש שהשני/ה מקדמים אותם ברוחניות.

צריכה להיות תחושה הדדית.

אם אני זוכרת נכון - "נחית דרגא ונסיב איתתא"  - תוריד את עצמך בדרגה ואז תחפש.

שזה בעצם לימוד על הענווה שכדאי שתהיה לפני שיוצאים לחפש....נדמה לי שזה בשם הרב ערד מרחובות,

אבל מעניין שיש עוד פירושים לדבר.

יש עוד ביאורים על דרך חידוד ופרפראות, אבל הפירוש שלו הוא הפשט.

שבת שעשתה אפילו 3 שנים מדרשה,

תהיה באמת עם יותר ידע מבחור שעשה הסדר ברצינות.

בודדות מאד יצליחו. 

לבנות יש את הקטע שהן מתלהבות ונורא חיות באורות, ובנים בדר"כ פשוט מתמודדים עם כל המציאות. וזה נראה להם שהן יותר צדיקות.

צר לי, אבל בתור בת שעשתה מדרשה ברצינות, בנות סביבי היו עושות עניונים על גבי עניונים אבל הלכות פשוטות הן לא ידעו. להבדיל מבן ממוצע שיושב בישיבה ורוב היום לומד גמרא והלכה.

גם אם אחד מבני הזוג מזהה שהשני "יותר או פחות ממנו",

אין לשכוח שהחיים בתהפוכותיהם, מגלים בנו כל הזמן כוחות נוספים ושונים.

ובכלל, לא עפ"י נקודה זו נכון להחליט האים להמשיך את הקשר,

אלא לפי המשיכה הכללית לבחור\ה, הנעימות בחברתו\ה

והכבוד והנאמנות שלו\ה אלי.

ממש לא הבנתי את השאלה או את הדיון. לבנים ובנות אותו חיוב ליראת שמים, ואותו חיוב לשמירת מצוות. זה שבנים נוטים לפחד שאישה שמקפידה יותר מהם זה לא מפתיע- ולצערי לגמרי מציאותי. אתם רוצים להגיד לי (בפורום של ערוץ 7- בפורום דתי לאומי!) שאישה צריכה להאמין פחות? או לפחד להביע את עמדותיה הרוחניות כדי שלא "תבהיל" את הבחור?

האם זה לא מעיד על הרמה הבעייתית של הבחור?

יש בשפע בנים ובנות, גברים ונשים שהם בעלי יראת שמים עמוקה, ומקדישים את חייהם לדברים רציניים, ולא מפחדים מזה שהאישה יודעת יותר או פחות.

מה זה משנה מי בעל יותר יראת שמים כל עוד שהבית נבנה על תורה? 

לא ברור לי איך יראת שמים קשורה לרמה דתית דרך אגב, אבל אם בחורה יותר מחוייבת לדרך הדתית לאומית מהבחור, זה אמור להיות משהו שהוא מרוצה ממנו ולשאוף אליו, לא?

אם בחור מפחש מרמת האמונה של הבחורה, הבעיה היא במפורש אצל הבחור. בחברה שלנו לא ראיתי שיש הבחנה הין גברים לנשים בעינין. תפקיד כולנו הוא להתקדם וחבל שלהיות בחורה מאמינה וחכמה נחשב למינוס. בחור לא מקפיד וטיפש הוא לא מספיק בשבילי, אז למה שבעלי יסתפק באישה כזאת?

אם הרעיון הוא בנית בית- צריך להוציא את האגו מהעינין של מי יותר ומי פחות ולימוד על מה שבאמת חשוב- שהערכים האילו נמצאים.

הבעייתיות היחידה היא שכאשר הדרך של שני הצדדים הם שניהם חזקים בדרכם ומושכת אותם לכיוונים הפוכים, אז צריך לראות איך מתקדמים.

לק"י

אין לי עניין שהוא יהיה יותר ראו פחות ממני, אלא שנהיה בסגנון דומה.

כמובן, שאני אשמח למישו שידע הלכות כמו שצריך (זה ממש טוב מישו אחד כזה בבית! ואני לא ממש כזאת..אני יודעת בעיקר את ההלכות היומיומיות שקשורות אלי).

אבל, שלא יהיה מאלה שכל הזמן מעיר לאשתו על העבירות שלה ("אסור ככה...", "זה לא צנוע.." וכו' וכו').

וזה חשוב לך .

וזה מערער לך על דברים אחרים שאת אוהבת בו

זה חשוב לשים לב .

בסוף האישה צריכה להסתכל על בעלה ולחשוב ואי זכיתי. מתוך כך תצמח זוגיות שהיא בריאה הוא ירגיש שאת פשוט מעריכה אותו וגבר שמרגיש הערכה מאשתו זה גבר שהוא חתיכת גבר וזה זכייה בלוטו 

הבעיה היא שאני לא יודעת עד כמה זה מערער או לא מערער

ולא בא לי להמשיך לצאת תקופה ארוכה ואולי גם להתאהב בטעות ואז יהיה לי קשה לפעול באופן ריאלי.

מפריע לך שהוא כנראה פחות חכם כי יש לך תפיסה על חכמים או כי יש לך תפיסה על גברים ותפקידם בזוגיות? 

אבל בתור חברה הוא יכל להיות לי ממש סבבה,

כי מחברה אני לא מצפה למשהו משמעותי מעבר לבת שיחה כיפית נחמדה וכו' וכו'

בתור בעל אני מצפה למישהו שיהיה יותר דומה לי ומוכשר/ חכם לפחות כמוני

לא כי הוא פחות חכם ממך,

ולא כי אין נושאים שבהם חכמתו עולה על שלך,

אלא כי העובדה שזה מה שאת חושבת עליו - אומרת לדעתי ששום דבר טוב לא ייצא מזה.

אם תיפרדו אז תיפרדו,

ואם תישארו אז את תמיד תרגישי התנשאות כלפיו, או שתרגישי שאת עשית לו טובה שהתחתנת איתו, או שבעוד כמה שנים תראי מישהו גאון בעבודה ותגידי לעצמך ''אוף למה התפשרתי'' בצירוף קנאה קלה.

באמת זה החשש שלי, שלא אעריך אותו מספיק ואתבאס כל פעם שמישהו קרוב אלי מצליח ובעלי לא...

הדברים שאמרת הם לא הדברים הנכונים שצריך להסתכל עליהם כדי לדעת אם להמשיך או לא.

היא יכולה לחשוב שהוא פחות חכם ממנה כי זה נכון עובדתית ועדיין להרגיש שיש לו הרבה דברים לתרום לה, הרבה איכויות שלא קשורות בהכרח לרמת משכל שלו. 

השוואות תמיד יכולות לקרות גם אם מתחתנים עם האדם שלא היה לנו שום ספקות לגביו בשעת ההחלטה, כי אף אחד לא מושלם וכי תמיד יהיו יותר טובים.

שהשף מושיק רוט אמר פעם בבכי נרגש שאישתו (קוראים לה שירן) היא האדם שעושה את מושיק אדם טוב יותר בחיים, בעבודה, בזוגיות, במשפחה.

אני לא יודע אם אעמוד בזה בעצמי, אבל אני עדיין חושב שזו תובנה חזקה מאוד.

בסוף זו עבודה שעושים עם מי שבוחרים להתחתן איתו, לא?

לא עם כל מדויט רנדומלי...

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ג' באב תשפ"ו 16:24

שיודע שמעריכים אותו על מה שהוא, מעצם היותו.  לא רק אם הוא יודע שפות/ מתמטיקה/ כללי....

שאדם מקלף רגע את כל הידע/ חכמה/ כשרונות

הוא מגלה את היסוד הראשוני שלו, ונראה לי שרק על זה לבד , יש מה להעריך .

הערכה כנה, חיוך אמיתי, מציאת חן אמיתית, מסוגלת להביא אדם לגבהים שלא חשב!! 

ואם אפילו על הראשונות בעייתי להעריך

אולי על האינטלגנציה הלימודית/שכלית/ אחרת יהיה קושי נוסף שאולי  או וודאי שישליך על יסוד האמת של החיים המשותפים. 

תחשבי על רבי עקיבא. רועה צאן  ראתה הו רחל שהוא צנוע ומעוּלה ובזכות שתי המעלות שהעריכה בו, נישאו. ההערכה התמידית גרמה לו להיות גדול הדור! 

אפשר לקחת את זה כדוגמא לזה שהערכה אמיתית, תורמת לביטחון העצמי וממילא למיצוי השאיפות לא משנה באיזה תחום. נתינה הדדית, כבוד והערכה תמידית- הדדית, יכולים לטפח את בני הזוג ולתרום הרבה מאד לשלום הבית ביניהם,  ולברכה בעקבותיו.

אבל קודם כל חשוב לי להבהיר שאני לא מזלזל באף אספקט שמישהו או מישהי רואים כמשמעותי בעיניהם. להיפך, דווקא בגלל שאני יודע שהחוכמה של הצד השני חשובה לי ומאוד, אז אני מניח גם את התובנה הזו של מושיק.

בעצם לא היה אכפת לו, כביכול, אם היא חכמה או יפה או עשירה או חברותית וכדומה (למרות שברור שיש לו עניין גם בדברים כאלה, אבל המבט הגדול הוא אחר). כשהוא רואה אותה הוא רואה מישהי עם איכות מוסרית עמוקה שמשפיעה עליו. הקשר שהוא מתאר הוא ברכה לא בגלל מה שהיא נותנת לו אלא בגלל מה שזה גורם לו להוציא מעצמו.

אבל זו באמת מעלה אדירה שאני לא בטוח שכולם מסוגלים לה, גם לא אני. אבל זה חזון יפה.

ברמה הטכנית, אני חושב שייתכן ופשוט-אני צודק. בטח אם זה דבר שבשורה התחתונה יביא לידי זילזול קבוע בו. בית אמור להיות מקום מוגן, שלפחות בו אפשר לקבל קצת כבוד קיומי (בין היתר). אם זה לא יקרה אז מלכתחילה זה נישואי אסון.

מקווה שלפחות בתור נשואה אגיע למעלה הזו

מעריכה אותו בכל זאת על שאר הדברים הטובים שיש בו- אין בעיה

אבל אם זה גורם לך לחוסר הערכה- בעיניי יש פה בעיה

אני לא מכירה אותו מידי לעומק

אם הקשר יעמיק ויתפתח אוכל לדעת אם אני מעריכה אותו על דברים אחרים ואם הרמה השכלית מפריעה לי

אבל זה בעייתי  לי מ2 סיבות:

1) אין בי רצון לצאת עם בחור תקופה ארוכה ואז להוריד, זה רק מכניס אותי לתסביכים וכשהקשר עמוק קשה יותר להיפרד.

2) אם אתאהב בו אז לא יפריע לי, אבל אחרי תקופה מהחתונה כשההתרגשות והנצנצים טיפה יורדים זה יוכל להפריע לי.

לא קיצוני ברמה כזאת.

לא קיצוני בכלל.

אבל כן פער קיים

זה תלוי בעיקר בך.

עד כמה זה חשוב לך? עד כמה זה קריטי? האם זה תופס משקל כבד יותר מדברים אחרים?

צריכה הרבה בירור עם עצמי

בטוחה שאם הייתי קצת יותר נואשת לחתונה אז הייתי מתגברת על זה.

אולי כי אני לא לחוצה בכלל, ויש לי עוד הצעות במקביל אז אני מתלבטת כי אולי יהיה מישהו טוב יותר.

מצד שני באמת יש לי איתו כימיה מדהימה והוא בחור לגמרי סבבה.

אבל לא בא לי שפתאום זה יפגוש אותי בכל מיני הזדמנויות ואני לא אעריך אותו מספיק

כי רוצה להעריך את בעלי הכי בעולם...

בהצלחה רבה!

שאלות לעיונך-

תקשורת טובה ביניכם, יש?

את מוצאת בו שתי נקודות מרכזיות של טוב?

את מרגישה שאת מצליחה להעריך אותו בגללן?

הנקודות האלו , מבוססות או משתנות עם כל משב רוח? הכוונה - היום מעריכה ומחר מזלזלת... 

אברר עם עצמי 🙏

מרגיש לי שלפעמים יש מסר שמאוד מעודד להישאר בזוגיות כמעט בכל מחיר, וזה קצת צורם לי.
 

אני אומרת את זה ממקום אישי שהתייעצתי עם נשים דוסות וכמעט התארסתי בגיל 21 מתוך תחושת לחץ  בין היתר בגלל מסרים ששמעתי מסביב מבנות, שהיום במבט בוגר אני מבינה שיש כאלה שנכנסו לנישואין מתוך לחץ ולא מתוך בשלות אמיתית(:

עוד נקודה חשובה לא פחות שמרגיש לי שלא מדייקים וחבל

לפני החתונה הוא עדיין אופציה, ולכן זה בדיוק הזמן לבדוק אם יש תקשורת, כימיה ומציאת חן. בעיניי, לא נכון להיכנס לנישואין בתקווה שהדברים האלה ייבנו רק אחר כך.

אחרי החתונה הוא כבר לא "אופציה" 

הוא בן הזוג שלך נקודה סוף פסוק.

 שם באמת עובדים על הקשר, מתמודדים, מתפשרים וצומחים יחד.

 אבל זה עולם אחר לגמרי. את הבסיס צריך להרגיש עוד לפני שמחליטים להתחתן.

(ב"ה בסוף החלטתי שלא שייך ובדיעבד הצלתי לעצמי את החיים )
 

בעיניי חשוב שכל אחת תקבל החלטה מתוך רצון, התאמה ושלמות עם עצמה, ולא מתוך פחד או לחץ חברתי או גרוע מכך נואשות. 

להרגיש עליו התנשאות וזלזול, לא הייתי ממליצה להמשיך

אם את רואה שאת מרגישה כלפיו כבוד והערכה

אז לא רואה סיבה לא לנסות

יכולה להגיד לך עלי שממש קל לי להתחבר לאנשים ולגברים .. ולא רע לי בכלל. .זה ממש לא אומר שכל אחד מהם הוא האחד .

אבל למרות כל מה שכתבנו לך את רשמת :

"אשמח לשמוע את המלצות החכמים אם להמשיך איתו או להיפרד."

חשוב לי לחדד אף אחד לא מחליט לך חוץ ממך .

חשוב שתדעי את זה שאת ורק את אחראית הבלעדית להחלטות שלך.

נשמע שבכל זאת משהו מפריע לך. אז קודם כל אני מציע לך לברר האם זה תירוץ שאת מתרצת לעתמך על מנת לסיים קשר שאת לא כל כך רוצה בו, או שזו באמת שאלה נקודתית שאם תכריעי בה לקולא ותצליחי לשחרר היית שמחה להמשיך עם הבחור.

בלי קשר, השאלה עד כמה להיות עם יד קלה על ההדק לפסול על עניינים כאלה מושפעת מאד מגילך, כמה הצעות רלוונטיות את מקבלת, כמה לחוץ לך להתחתן בקרוב, וכמה משאבים (נפשיים בעיקר) את תבזבזי להערכתך אם תאמצי מדיניות פסילות כזו או אחרת.

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.

בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

האולם קטן, 400 - 350 איש.

שלא יהיה אופציה בפנים?

בס"ד

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה

איך מישהי אמרה לי יש ביקוש לקצת שקט ..

עוד משהו השוק מוצף באנשים שחושבים שהם יכולים לתת עצות במקום להציע הצעות (:

מתי שמתחילים לצרוך סגולות פחות או יותר

ברור שהתחום פרוץ וכדאי להיות מודע לזה ופעול בהתאם אם מתעניינים בשירותים של מאמן/נת.

לכן נראה לי שבמקרים מסויימים שמעוניינים באימון ולא בטיפול פסיכודינמי אז כדאי ללכת רק על פי המלצות אישיות או התרשמות אישית.

חוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.

תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים. 

תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים

יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.

נעוץ בהודעה בראש הפורום

לבדוק אם רלוונטי.

אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.

בהצלחה רבה!

אפשר לדעת מאיזה מגזר (ספרדי/אשכנזי) אתה? והאם אתה גר/חוזר בתשובה?
כל החברה שנתקלתי בהם עם הבעייה שלך הם מהמקומות האלה, מעולם לא שמעתי על אשכנזי "אסלי" ציונות דתית קלאסי שזה קרה לו (אוליי תהיה הראשון ;) )

להרבה אנשים יש תקופות יובש בהצעות מכל שיוך עדתי ומגזרי.

ייתכן שיש יותר ופחות אבל כנראה שסתם לא יצא לך לשמוע

ויש כאן הבדל גדול מאוד.

עדה יכולה לשנות לאנשים.. ויש כאלה שמחפשים אופי חם וספרדי אבל שהבחור יהיה אשכנזי ולהפך.

גר/חוזר בתשובה מגיע ממציאות חיים שונה מאוד ממי שגדל בבית דתי.

אז הרבה אנשים יכולים לפסול על הרקע הנ"ל..

כי יש עבר ויש משפחה שהיא לא שומרת ת"ו (אצל גר המשפחה הם גויים..), יש מסע, לרוב האנשים האלה הרבה יותר בוגרים ומבוססים גם במקום של התורה שלהם (הדוסים).

לא חושבת שאפשר לשים את זה באותה קטגוריה בכלל.

בסופו של דבר ברור שאם נמצאים אצל 'שדכן תותח' ומזכירים וכו' יכולים להגיע ליותר הצעות.

השאלה מה בסוף מחפשים ומה זה גורם לנו להרגיש? שמישהו חושב עלינו?

כי בסוף באמת חושבים עלינו, גם אם בשטח לא רואים את זה בחוש בקבלת כרטיסיה.

לפעמים משודכים לא יודעים כמה עמל ומחשבה יש מאחורי כל הצעה.

וגם, חשוב להגיד שלא כל השדכנים באמת עושים משהו עם הפרטים.. זה נמצא אצלהם בראש בשביל להגידל את המאגר- אבל בפועל.. הם לא עושים עם זה יותר מידי. ומתישהו, אם בכלל עולה רעיון.

אז כן צריך לראות במי משקיעים מאמץ ונרשמים ועושים את כל התהליך.

העיקר זה להגיע להצעה אחת, שמשם הדרך לחופה סלולה (:

אבל להאמין גם בלב וגם בשכל

שה' אחראי לזה מההתחלה ועד הסוף

ברגע שתשליך על ה' באמת תרגיש את זה יותר

אפילו תגיד תודה על זה שאני רווק אבא תודה על זה שאני רווק . 

הסתבכנו בהם רובנו, כי "בקשנו חשבונות רבים".

אבל בגדול, ניתן לדעתי לומר שכשאישה מרגישה שרוצה להתחתן,  היא מרגישה בעיקר שכמהה לכך שמישהו יאהב אותה וייקר אותה, וגבר כמה למצוא אשה שירצה לאהוב אותה ולייקר אותה.

אני נוטה יותר לעמדה שזאת הכללה,,ולכל אחד מאתנו יש קצת אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית, אבל הבסיס לדעתי קיים.

לא הייתי אשה מעולם, אבל להבנתי,הדרך של אשה "להיות נשית", זה בעיקר להתחבר לרצון העמוק ולכמיהה שלה, ולבטא אותה במקום והזמן הנכונים.

ממליץ לחפש חומר ברשת של יונתן ומרים קליין שעוסקים הרבה בנושא.

יש להם גם ערכת קלפים יפה לפיתוח נושאי שיחה בדייטים, שממוקדים גם בגבריות ובנשיות (דהיינו- לגברים יהיו שאלות כמו "מה הרצון העמוק שלך", ולנשים יהיו שאלות כמו "מה גורם לך להרגיש בטוחה" וכיוצא בזה).

זה קצת מה שאת שאלת,

אבל לפני השאלה שלך אמרת שהמסקנה שלך היא שאת מבטלת את הנשיות שלך.

את מתכוונת בנושא של נשיות של טיפוח ועדינות וכזה?

או נשיות של לתת לדבר שלך להוביל ולא להיות חייבת לשלוט בכל סיטואציה?

כי זה ממש שונה.

שניהם חשובים, אבל ברור שהחלק השני של לדעת להיות בעמדת נשית, של שיחרור מול הגבר שלך והישענות כלשהי, זה מה שנשי בעיני באמת.

אני אומרת את זה כאישה שגדלה גם בבית שבו אמא שלי הכי לא נשית שיש וניהלה את אבא שלי ברמות.

ואבא שלי כבר נהיה נשי יותר ומקבל ונשען,

והיא מובילה ומנהלת.

אני גם הייתי ממש בשליטה 24/7 ולא מסוגלת לשחרר פיסה.

ממש כלום.

ולמדתי תוך כדי הנישואים שלי שהרבה יותר נכון לי וטבעי לי להיות בהישענות כלשהי.

עד היום גם בתוך המקום שאני בו עכשיו, שאני כן רואה את זה כמקום נשי ונשען ובוטח בגבר שלי, עדיין לאנשים אחרים זה יראה שלא,

כי לא תמיד ההישענות הפנימית היא מש שמצטייר החוצה.

זה מלא פעמים מתבלבל.

כי יש את ההישענות הפינימית והיכולת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך, ויש את זה שכלפי חוץ את קרייריסיטית וחזקה ודעתנית.

ולמלא נשים גם מול עצמן זה מתבלבל,

אבל אני היום לגמרי מבחוץ חזקה ולא נשענת והכי קריירה ודעתנית, ומצד שני מבחינה פנימית יש לי ממש הישענות על בעלי ומלא יחס של אישה לגבר.

לא קראתי את הספר, אבל טוענים שהספר 'לדעת להיכנע' מדבר בדיוק על זה.

המילה להיכנע מתורגמת מאנגלית ולכן נשמעת ממש שלילית, אבל זה באמת 'לדעת להיות נשית' או 'לדעת לשחרר'.

אולי יהיה פה נשים שקראו אותו וידעו יותר..

תכלס לא ברור לי אם בכלל זה מה ששאלת, אבל אם כן אז אחלה חח אם לא אז סתם העשרתי אותך במלל 😉

זה גם גיל טוב לעבודה כי המוח יותר גמיש בו וקל יותר לשנות דפוסים קיימים.

צריך לזכור שנשיות זו תכונה "שכינתית". כלומר זה משהו שיש לו שורש רוחני מובהק.

זה גם לא ייצור של משהו חדש אלא חשיפה של משהו שנמצא שם.

אני חושב שבדברים כגון זה, הכי טוב זה ללמוד דרך החוויה. אם את מכירה מישהי נשית באמת או רואה מישהי כזו, תראי איך היא מתנהלת.

החוויה תפתח אצלך את הרצון להיות כזו, ואז הנשיות שנפגעה ונמצאת בתוכך תתעורר, ועיקר הלימוד יהיה מתוכך.

קשה להגדיר את זה, אבל ממה שאני חוויתי (שבעקבותיו הבנתי מה רציתי בפנים ורק לא ידעתי לקרוא לו בשם), זה לא רק לב טוב ונחמדות אמיתית. נשים נשיות ברמה גבוהה משדרות שחרור ושמחה. לא בתור התנהגות חיצונית הן אלא פשוט בתדר של being באמת. יש דמיון ללהיות עם ילד קטן בהקשר הזה, רק שאתה נמצא עם מישהי בוגרת, ואז זו חוויה באמת חזקה כי אתה רואה את התכונות האלו מתממשות במציאות דומה לשלך וביחד עם חשיבה ובגרות.

יש גם הרגשה של רוגע לידן. אם גבר גברי משרה רוגע ובטחון במובן של גב ושל נתינת מקום (כלומר אולי הוא לא יבין אותך אבל הוא שם איתך בכל מצב), אישה נשית משרה רוגע ובטחון במובן שברור לך שהיא תבין אותך ומה אתה צריך (אולי בפועל היא לא אבל ככה זה מורגש).

אם את מבינה רגשות של אחרים, נניח חברות, אז כבר יש בך הרבה נשיות, רק צריך לתווך להן את זה לא דרך שדר של "אני האחות הגדולה ואני האחראית" אלא של "אני מרגישה אותך ורוצה שיהיה לך טוב".

אני לא יודע עד כמה מה שראיתי היה תוצר של עבודה אם בכלל ומאיפה זה מתחיל. כלומר האם יש להן בטבעי נשיות ברמה גבוהה יותר, או שזה תוצאה שנובעת מגורמים אחרים, כמו לב טוב ויופי, שאז היא לא מרגישה בתחרות אלא היא שמחה עם עצמה וקל לה להיות נשית.

אבל דווקא דרך דמויות כאלו, רואים את הדבר לכשלעצמו ואפשר ללמוד ממנו.

אני חושב שלא טוב לעבוד על זה ישירות בהקשר של שידוכין. אולי זה מדרבן, אבל העבודה עצמה צריכה להיות לא מתוך סיבה חיצונית . וזה גם קשה יותר כי יש חשש להיפגע אז קשה להוציא את הנשיות החוצה. אבל ברגע שהנשיות אינטגרלית כבר אין את החשש הזה יותר מדי מן הסתם.

ואגב, לפעמים נשים מרגישות קושי לקבל כי הן מרגישות שזו מתנת חינם. אבל כשאישה משדרת שחרור ושמחה ומשרה רוגע ובטחון כנ"ל, היא כבר נותנת המון. כנראה אצל נשים נשיות שמרגישות הכי בנוח להיות מושפעות ולקבל יש פשוט תחושה טבעית של "זה הצד השני של הנשיות".

זה נוגע לכל מי שהגיב בשרשור כאן, אבל המשפט הזה ספציפית הזוי במיוחד.

מה זה המדרג הזה של מי יותר אישה ומי פחות אישה? מי מחליט? איך אי יודעת שעליתי דרגה במשחק המטופש הזה? ככל שאני יותר סטריוטיפית ומורחת יותר אודם? חברה שלי שאלה את עצמה מה הרגש הפנימי שלה עכשיו, יותר ממני היום? ככל שאני מביעה את דעתי את מאבדת נקודות?

כל אנשי "האישה היא הלבנה" וכל השטויות האלו, סותרים את עצמם בצורה "מהותית".

כל מה שמדברים עליו זה איזו מהות פנימית עמוקה וטבעית, אבל וואלה, מסתבר שרוב הנשים היום "לא במהות שלהן". "בגלל החברה המערבית וכו'" הם יגידו, אבל אם משהו מהותי ועקרוני לעצם מי שאתה, זה לא אמור להיות בר שינוי. מה שמהותי לך אתה לא יכול ללמוד מאחרים. לא מאישה אחרת, ולא ממובילי סדנאות שגובים מחירים מופקעים על להתחבר "לעצמי". כי מסתבר שלחצי מאוכלוסיית כדור הארץ אמור להיות את אותו אופי בדיוק, אחרת משהו לא בסדר איתם.

גברים ונשים לפני הכל הם בני אדם." זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם". לא ראיתי שנשים או גברים פטורים מעבודה על מידות מסויימות בגלל המהות שלהם. מי שיש לו מידות טובות יהיה גבר טוב, ומיש לה מידות טובות תהיה אישה טובה. שטלתנות, הססנות, ושאר המידות הרעות מגונות בשני המינים, ואדם צריך לשפר את מידותיו, לא לשחק לפי איזה סטריוטיפ מוכתב מראש של מה זה גבר ומה זה אישה.

כמובן שיש הבדלים בין גברים לנשים, אבל ההבדלים האלו לא נמצאים באיזו מהות פנימית שאנחנו חייבים לקיים, אלו הבדלים ססטטיסטיים שנכונים באופן גורף לרוב הנשים ולרוב הגברים. מי שלא מקיים את הסטריוטיפ לא עושה משהו לא בסדר.

בשביל זוגיות טובה צריך כבוד הדדי, הקשבה אחד לשני, תפיסת עולם משותפת, ועוד הרבה דברים אחרים שלא הגבר ולא האישה פטורים מהם. אישה שתלטנית שהגבר שלה סמרטוט זה מצב גרוע בדיוק כמו שגבר שתלטן (סליחה מחובר לתכונות ההובלה שלו) ואישה סמרטוט (סליחה, מחוברת לתכונת ההשיענות שלה). 

ברור שלרוב הגברים יש תכונות שנחשבות גבריות, ולרוב הנשים יש תכונות שנחשבות נשיות, בגלל זה ספרים כמו גברים מנגה ונשים ממאדים עושים עבודה טובה של לקבוע עקרונות הנכונים סטטסטית לרוב האנשים ועוזרים להבין אחד את השני, לא מכתיבים לך מה המהות הפנימית שלך.

וזה בלי לדבר על הניצול של הקבלה באופן לא נכון (צד הנוקבא שייך למידת הדין וצד הזורכא שייך למידת חסד, למשל). 

ושוב, תרשה להזדעדע מהשוואה של אישה בוגרת לילד קטן. מכל הבחינות. איכס.

ואל תוציאי דברים מהקשרם

קשה לבוא בטענות להורים שלנו שעשו את רוב מה שהם יכלו, אבל הדור הקודם וגם חלק מהדור הנוכחי מכיל הרבה מאוד גורמים שמעודדים נשים להיות יותר גבריות ומאידך מייעדים גברים להיות יותר נשיים. יש לזה מליון דוגמאות ויש לא מעט חומר על זה באינטרנט.

@צחקן  טען פעם באיזו שיחה שעשיתי איתו בשבת בצהריים שגם אם היה לו יכולת הוא לא היה רוצה להיות גבר של לפני 100 שנה. אני משער שגם רוב הנשים לא רוצות להיות שם.

אתה מאמין שאין רצף גברי לעומת רצף נשי?

אולי הבעיה היא לא שיש גבר x, גבר y וגבר z ואשה l, אשה m, ואשה p, אלא שאנשים הם לא עצמם אלא מה שהחברה (המערבית או כל חברה) מכתיבה להם להיות (למשל שגבר יחשוב שהוא אשה או ההיפך)?

וכדאי לקחת את המודלים האלה לעזרתנו.

להשתמש בהם אבל לא להיות משועבד אליהם.

נשיות בעיני היא משהו שמאפיין תנועה. נשים הן בהרבה יותר תנועה מאשר גברים ובדר"כ לכן גבר יחפש באישה את התנועה ואישה תחפש בגבר את היציבות.

אבל יש המון סוגים של תנועות ושל יציבות. 

יש כאלה שיציבים בתחומים דתיים, יש כאלה בתחומים ריגשיים, תחומים כלכליים, תחומי השכלה וכו'

וכן אותו דבר שיש כאלה בתנועה בתחומים שונים. 

הכיוון צריך להיות, לא 'שתכבי את עצמך', אלא שתתני מקום בתוכך להשען על היציבות של בעלך (כן, זה נשמע קלישאה באוויר, כשלומדים את זה, זה נהיה פשוט).

וקשה לי באמת לשים את האצבע על מה הופך אשה לנשית. מה שבטוח, זה שזו לא אחת שעוסקת בתחומי עניין נשיים, אשה יכולה להיות גם שחקנית כדורגל ועדיין להיות נשית. בכל זאת, אני חושב שבאופן כללי נשים יותר "רגועות" מגברים. נניח אם מה שמאפיין גבריות אלו תכונות כמו נחישות, התמדה, חתירה למטרה, ואיפוק רגשי, התכונות הנשיות הן יותר הכלה, חמלה, ויש יותר מקום לביטוי רגשי.

יש מצב שבהמשך אכתוב עוד תגובה, אני אחשוב על זה.