אני מכיר מקרה כזה של שידוך שהיא נפגשת איתו כבר יותר משנה,

הוא מתאים לה ביופי, ובאותו סוג משפחה וכו'..

אבל היא לא מתלהבת ממנו..

מצד אחד חבל להפסיק..

מצד שני - תסתכלי לאמת בעיינים, את תתחתני אם מישהו שאת לא אוהבת, ולא מעריכה?

לכן, תחסכי לעצמך את זה גם לעצמך,וגם לבחור, שלא מבין מה קורה עם השידוך שלו..

תיפרדו.

ורק שנפגשתם כ"כ הרבה עד שזה נמאס..

תבחרי את האפשרות הנכונה.

במקרה שלך, ותלכי לפי האמת שלך.

להגיד לבן אדם שאת נפגשת איתו, פנים אל פנים 

"אני לא מתלהבת ממך כ"כ"-

זה מתכון לפירוק קשר כמעט מיידי.

אני מכיר גם את האופציה הזאת.

את חושבת שאחרי שהיא אמרה לו "אני לא תמיד מתלהבת ממך"

האהבה חזרה לשגשג, אז הוא אמר לה

"בסדר, ניתן עוד זמן.., אני מוכן לחכות עד שאולי תתלהבי ממני"

אבל את חושבת שזה לא נתן מכה אנושה לקשר הזה.

ואפילו בוא נאמר שהיא אחרי יומיים התלהבה ממנו לחלוטין,

הוא עדיין יזכור את מה שהיא אמרה, ויחשוב כל הזמן,

"החברה שלי לא מתלהבת ממני באמת".

את יודעת איזה מכה זה יהיה?

לדעתי ממש אין לומר את המשפט הזה, ושום דבר דומה לו.

צריך לחשוב גם קדימה, לא חכמה להגיד כזה דבר,

בכל מקרה זה יעשה נזק חמור לקשר לענ"ד.

לכן, אין לאומרו!!

איך הוא בתור בעל, בלי קשר לפרפרים והנצנצים:

- האם הוא, מה שנקרא, הנדי מן שיודע לעשות שיפוצים בבית?

- האם יש לו לב טוב?

- האם הוא כן ואמיתי?

- האם יש לו מקצוע טוב ביד?

בקיצור, תתייחסי אל זה כאל בחירת שותף לעסק.

אתה היית מתחתן עם מישהי שיודעת לבשל, יש לה לב טוב, היא כנה ואמיתית, ויש לה מקצוע טוב,

אבל אתה לא מתלהב ממנה, לא מעריך אותה באופן מיוחד,

היא מתאימה, אבל היא סתם אחת..

אתה היית מתחתן איתה.

אני רוצה לשמוע את האמת..

ולמודים אנחנו לך,

"הזמן יעשה את שלו" אומרים לענ"ד עד חודשיים גג גג גג!(והייתי לארג')

להמשיך להגיד את זה אח"כ, 

זה ממש פשע, הקטנת ראש

ואולי גם אונאה של הבחור שהיא נפגשת איתו.

נראה לך שאחרי חודשים של אי התלהבות, פתאום ביום בהיר היא תתלהב ממנו?

אולי..

אבל לא הייתי בונה על זה..

יצאנו תקופה כלשהי, התחלנו לדבר על כיוון מאוד רציני, ורגע אח"כ נפרדנו, ביוזמתו.

הסיבה לפרידה כבר לא רלוונטית עכשיו.

אנחנו יוצאים כבר חודשיים.

ברור לי שהוא כבר רוצה את זה יותר ממני.

ואיפה אני בכל זה? לרגע ממש טוב לי איתו, לרגע מרגישה שלא יקרה כלום אם נפרד שוב.. וכל דבר שהוא עושה או אומר מעצבן אותי.

חייבת לציין שההרגשה הזאת התחילה רק בשבועיים האחרונים, כשחושבים על כיוון רציני.

אז זו הרגשה לגיטימית בעקבות ההחלטה המשמעותית, או שמשהו שצריך לבחון אותו?

איך יודעים?

מרגישה שפתאום אני שופטת אותו מהר מידי..

כל מילה שלו מעצבנת, מצפה ממנו ליותר יחס או סתם דברים שלא הפריעו לי לפני כן..

זה בגלל שנמאס לי מהקשר או לחץ שאני לא טועה בהחלטה?

אגב,

כשאני איתו-טוב לי..

המחשבות עולות בין לבין..

למקום של רוגע ושלווה פנימית, בטחון, שלמות, שאני סוף סוף אני וכו'..

אם עכשיו אין לך סבלנות אליו מה יהיה אחרי?

אולי תגידי לו מה מפריע לך, לגבי היחס וכו'?

הדברים האלה לא יעלמו פתאום מעצמן.. בגלל זה נפגשים כדי להכיר עם מי אני הולך לחיות אחרי החתונה..

אבל נשמע כאילו מעורב הרבה מה שנקרא "יצר הרע" בסיטואציה המבלבלת והמבולבלת הזו.

מציעה לך להתייעץ עם דמות תורנית שמכירה אותך

או להבדיל להביא את עצמך למקום של הרפיה ונחת ולנסות להקשיב ללב ממקום נקי

זו עבודה,זה קשה,אבל זה עובד.

לא לשכוח להתפלל

כל הישועות כולן.

היא לא אמרה שהיא חושבת על מישהו אחר או משהו..

פשוט הפסיקה להתלהב..

איזה דבר רע יש בזה?

ככה היא מרגישה וזאת עובדה.

אי אפשר להתווכח עם זה.

השאלה היא רק מה אמורים לעשות..

שמעורב כאן עניין מהותי ואמיתי.

לכן היה נשמע לי נשמע כאילו נצרכת בעניין עבודת בירור,זו עניות דעתי.

לא התווכחתי או משהו בסגנון.

ובכל מקרה אמרתי מראש שאני לא מבינה בזה מספיק

יכול להיות שאת צריכה להיות יותר נאמנה לו, כי כשאתם ביחד טוב לכם.

אז מה חשבת שאת תרגישי פרפרים כל החיים,

את אמורה להיות עמידה בפני מקרים שאתם לא ביחד,

לפי מה שהבנתי 

כשאתם ביחד-טוב לכם.

אבל כשאת לא איתו,- את פשוט לא חושבת עליו..

את לא חושבת "ואוו, מעניין מה מאיר שלי עושה עכשיו.."

פשוט הוא לא מעסיק אותך במחשבה.

אני לא יודע מה לעשות במקרה הזה..

תבדקי אולי את עסוקה בשאר תחומי החיים, וזה לא נותן לך מקום נפשי להתגעגע וכו'..

הראש שלי איתו כל היום! זה לא העניין..

אני פשוט פחות בטוחה בזה כשאני לא איתו..

תעבדי על העניין הזה של לאהוב את החבר שלך..

גם אם את לא בטוחה..

יש גם בחינה כזאת כמו שכתוב ביצחק,

"ויביאה האוהלה שרה אמו, ויאהבה.."

את צריכה שיהיה לך את הכושר הזה, לאהוב את הבן זוג שלך.

כמו שזה נשמע,אל תיפרדו!

מה זה אומר לאהוב אותו?

איך מפתחים את זה?

תופעות לא מצויות...

מסתבר שזו תוצאה של הלחץ "לקראת"...

בפרט שאת אומרת שזה "בין-לבין", ולא כשנפגשים.

לכן, כדאי אולי להתמתן, קודם כל "להוריד לחץ". לא לחשוב ש"עוד מעט", ולתת לדברים להירגע קצת. להיפגש כאילו אין "הכרעה" ברקע, בנחת. ולראות מה קורה..

ואם עדיין יהיה ספק - אולי תתייעצי עם מישהו קרוב שמכיר אותך/אתכם.

אני לא חושב שכדאי לך - עם כל הרצון הטוב - ללכת אחרי עצות "חד משמעיות" כאן, שמסתמכות על "מעשה שהיה". כי יש גם מעשים לכיוון השני. צריך יותר להכיר את האופי שלך כדי להגיד.

שהיית רוצה לראות אותה

או לראות את המספר שלה על צג הפלאפון..

אני חושב שהכי טוב זה לעשות הפסקה בין שבוע לשבועיים, ולראות מה הלאה..

גם על זה שמעתי בחכמתי הרבה,

תחשוב מה אומרת הפסקה.

במילים אחרות,

הבחורה אומרת לבחור,

"אני רוצה הפסקה, כי אני לא בטוחה שאני אוהבת אותך,

בכלל לא ברור לי שאני מתגעגעת אלייך..."

תבין לבד מה זה יעשה לקשר..

זה כבר יהפוך את הקשר לקשר מסוג "מסטיק"

היא לא מחוייבת אליו.

וגם הוא צריך לקבל אותה כמו שהיא, ולראות מה טוב לה, ולא רק מה שלו..

ועוד שאלה, האם בדברים אחרים בחיים את גם כך?

כלומר אם את טיפוס שמתלהב מכל דבר וכאן דווקא לא זה יכול להצביע על בעיה,

אבל אם  את בלאו הכי בחורה "שכלית" ולא נוטה להתרגש מכל דבר אז יכול להיות שיקח לך יותר זמן ל"הרגיש".

של עמותת קול רינה

קורעים את הים שידוכים קבוצה 21

לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...

גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.

אוכל טעים

כלים אמיתיים, בלי חדפ ובלי ניילון

הרב של האולפנה זה נחשב

או כמו אינויאשה

זה היה בטלויזיה שהייתי ביסודי

היה ב9 וחצי בערב, הייתי מפחד מזה חח

(בודקת בגוגל על מה מדובר, הראשון מעניין השני פחות)

אנימה הוא שרבוט מקלדת שנוצר כשהייתי חייבת למצוא שם לפצלש החדש שעתיד לרשת אותי וכל השמות היו תפוסים כמובן.

השם אנימה מבטא תפיסת עולם אגוצנטרית יחד עם תהייה קיומית אודות משמעות החיים בכלל ופרט.

"ונחנו מה"

כמעט כל המשתתפים הכבדים התחתנו מאז..

"אז איך אתה מתפלל על הזיווג שלך?"

"ככה:

ריבונו של עולם, צופה-העל של כל פונקציות הגל,

אני יודע שבחכמתך הגדולה לאין חקר הטבעת ביקום חוקים של הסתברות ומרחב.

אני מכיר בכך שהגוף שלי והחומר סביבי הם ביטוי של רצונך המתמטי.

אני גם מכיר בכך שהנשמה שלי והנשמה המיועדת לי שזורות זו בזו עוד בטרם ראשית המדידה.

בזכות הלימוד והאמונה והשחרור, אני מבקש שתעזור לי לכוון את תודעתי אל 'הכוונון העדין' שטמנת בבריאה.

אנא, הסט את פונקציית הגל של חיי אל הענף שבו מתרחשת התהודה המושלמת,

אל הנקודה במרחב-זמן שבה שתי המערכות שלנו יקבלו קוהרנטיות משותפת ויתאחדו למבנה אחד.

עזור לי למצוא את האחת שנועדה לי בצורה שתתלבש בתוך חוקי הטבע שלך,

כנס נסתר וסמוי מן העין, המגלה את חסדך האינסופי ומאחד את חלקי פונקציית הגל לכדי בניין עדי עד."

פונקצית הגל קרסה

זה זה.

(זה אומר שעד החתונה נשואים בהסתברות מסויימת לכל הבחורים ורק בחתונה פונקצית הגל קורסת?!)

ויוצא שהחילונים צדקו.. בנישואין אתה לא עולה מאפס לאחד אתה יורד מהרבה לאחד

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

מאז הקורונה+ המלחמה, יותר אנשים עושים חתונות בכל מיני מקומות/ סגנונות.

כמובן יש את הקיצוניים של בסיסים/ מקלטים בהתאם לסיטואציה, אבל יש גם בבתים פרטיים/ חוות/ מוסדות חינוך עם חצר גדולה/ אולמות מקומיים- יישוביים או שכונתיים ועוד ועוד. זה דורש לפתוח את הראש, לפעמים ללכת על חתונה קטנה יותר, לפעמים יותר כאב ראש של התעסקות בטכני. אבל זה נותן יותר מרחב לעשות מה שבאמת מתאים לכם הן מהבחינה הכלכלית והן מבחינות אחרות 

ואז גם יש מקום להקים חופה.

שימו לב שמקום כזה בדרך כלל עם פחות תאי שירותים מאשר אולם. 

והיא אמרה שזה לא יצא להם יותר זול.

(חתונה על הדשא, בלי להשקיע בעיצוב וכזה. אבל שולחנות, כסאות, צלחות, כוסות, סכו"ם, מאווררים, תאורה וכזה יצא להם כבר אותו מחיר כמו אולם)

ממליצה לחפש באזורים חרדים, לרוב יהיה שם זול משמעותית.

ואולי תשאל בפורום נשואים טריים שם יש אנשים עם ניסיון

אני לא מכירה ככ מקומות אבל בבני ברק ובאולמות נוספים של חרדים המחירים זולים. כמובן שהרמה בהתאם למחיר…

ונכון שחתונות קטנות זה משהו שמסובך לעשות אם אין הכרח (כי אתה לא תמיד יכול לא להזמין מעגל אנשים די קרוב, אם לא מכריחים אותך לעשות חתונה קטנה) אבל אני כן מציעה לשקול את זה.

ממה שראיתי חתונות קטנות לא פחות שמחות מגדולות.

ואם רלוונטי, אני יכולה בלי קשר להמליץ על תזמורת די זולה שלדעתי טובה ממש. 

לק"י

וזה לא היה מהיקרים.

אז עם כל עליית המחירים זה מחיר סביר לחלוטין. אולי אפילו זול😅

מזל טוב!!

כמובן אפשר גם לקחת אולם קטן שמיועד לבר מצווה וכדומה, אבל הוא לא מותאם לחתונה, מכל הבחינות…

לא כל האולמות, אז צריך לברר

אולמות כמו היכלי פאר, ארמונות חן, ואני לא זוכרת שמות אבל הייתי באולמות כאלו במודיעין עילית

אני לא יודעת כמה הם עולים עכשיו, אבל כשהתחתנו הם היו זולים בפער גדול מאולמות אחרים.

והיכלי פאר לפחות היה מכובד, גם במודיעין עילית הייתי בחתונות שהיו מכובדות

ואז אפשר גם במקום לא סטנדרטי כמו חצר של בית/ישיבה וכו.

כשיש לך 350-400 אורחים, רק על המנה אתה מגיע תוך שניה ל70-80 אלף וצפונה. זה מלא!

זה דורש הבנה ושיח מותאם, אבל אפשר (וכדאי בעיניי) להחליט שזו חתונה בלי חברים של ההורים (בטח לא כאלו שאתה בקושי מכיר).

ואם מתאים מבחינת האקלים המשפחתי אז גם רק משפחה יחסית מצומצמת (נניח החל מסבא סבתא שלך והצאצאים שלהם. כלומר לא דודים של ההורים וכו)

בתכלס בתכלס, להוריד הרבה ממספר האורחים זה מה שכנראה הכי יקצץ בעלויות.

לדעתי אפשרי בהחלט חתונה של סה"כ 200 אורחים.

וזה חתונות מהממות והריקודים שמחים וממש לא מרגיש מסכן או עלוב (שים לב שכדאי שגודל האולם יהיה מותאם. כלומר אם אתה מזמין 200, אז לא ללכת לאולם של 600)

בהצלחה. 

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי