חוויה מרנינה שלא אשכח:
בצהרים החלה הרצאה כיפית במיוחד (של ארבע שעות, סבבה?).
כמובן שאני כותבת הכל, בארור!!
מקשיבה, שואלת, ממש חלק אינטגרלי מהשיעור! (אין פה סמיילי של משקפיים מרובעות?!)
הרוח שורקת לנו ללא מנוח לאף רגע, ומעלה את הטונים בלי ששמנו לב.....
באיזהו שלב, בזמן שכמובן לא הייתי עסוקה בסמרפוטני היקר, כי אני חננה לגמרי.... לפתע פתאום-
הפסקת חשמל.
המרצה לא התבלבל, וברוב סמרטפונו, שלפו ופצח באפליקצית פנס חדישה ומשוכללת במיוחד, שמנעה שינוי כלשהו במהלך השיעור.
כמובן שחסתי על הסמרטפון הבודד, והצעתי את פנסי-סמרטפוני כחבר, מה שגרם לי להמשיך "לא להיות עסוקה במכשיר" (משהו לראשונה היום גרם לי להתנתק לגמרי!!!).
השיעור לא רק שנמשך, אלא המרצה החליט שהדד-ליין דופק, ולכן האריך אותו בעוד כחצי שעה.... (הכל בחושך, כן?)
[כנראה שהרגיש שאנחנו לגמרי איתו בחומר... בזכות התאורה].
******כמובן שהסיטואציה הזויה לחלוטין!!!******
להמחשה:
המרצה, שהעדיף לבקש מהאחת התלמידות להחזיק את ה"פנס" (הגיוני, נכון?), אמר:
"המשוואה הזאת בעצם - אה....שרה'לה תאירי שניה על המשוואה הזאת - בעצם מראה לנו קשר בין......"
עד עכשיו כואבת לי הבטן.
תזהרו ממחלות ים למינהם!!
*מי שצריך גלגל הצלה, שיתפלל!


