קראת אותו? הסוף באסה.

לא יודע מה לגבי הטענה הזאת, אבל אני לא חושב שזה לגבי דוסיות או לא. זה לגבי כל הבנות באשר הן.

היא לא ממש רצתה...

"היה לך אור בעיניים" (נו, אל תקחו אותי על הניסוח המדוייק..)

ואגב- "חבר-טוב"- אין הבדל בין רוצות לעומת מוכנות.

בחורה, שזה מה שהיא באמת רוצה, אז גם תהייה מוכנה לזה..

(נכון, כולנו נרצה לגור בוילה פרטית, אבל לא כולם מוכנים לעשות זאת עבור המחיר שלה, ולכן זה לא נקרא שאנחנו באמת רוצים, אלא מעדיפים דברים אחרים. וזה בדיוק מה שמשנה בכל חיינו- סדר עדיפויות!)

וזה מתחבר לדעתי האישית- מי שזה בראש סדר העדיפויות שלה (כי אין מישהי שתאמר שזה לא מעניין אותה בכ-ל-ל), תסכים להתמודד עם הקשיים שיתלוו לזה.

כמו שמי שלימוד תורה של בעלה רוב/כל היום בראש סדר מעייניה, תסכים להתמודד עם הקשיים (האחרים) שיתלוו לאורח-חיים זה.

הצלחות!

שאם הוא לא קצין\טייס\סיירת וכו'-היא לא יוצאת איתו.

היא רואה בזה אידיאל שמאוד מאוד עקרוני אצלה.

וגם לכאלה יש בנות מתאימות שרוצות תרומה כזו ומוכנות להקריב עד כדי כך

רציתי ועדיין רוצה להתחתן עם:

אדם טוב. אדם ישר. אדם שאוהב את ה' ואת ברואיו.

אם בנוסף לדברים האלה- הוא גם קצין או רב חובל?

נפלא!!

אני רוצה ומוכנה,

חוץ מהנתון שניפגש בתדירות יותר נמוכה, שזה טיפה יכול לבאס ולתסכל (מניסיון) לא רואה בעייתיות כלשהיא מעצם הנתון: "קצין".

קיצר,

הרצון לא נובע רק מעצם היותו קצין,

אלא דווקא בגלל מידותיו הטובות ויראת השמיים שלו.

ציטוט שלך: "רציתי ועדיין רוצה להתחתן עם: אדם טוב. אדם ישר. אדם שאוהב את ה' ואת ברואיו".

הבת הראשונה שרוצה אותי!

להציע לך נישואין פה מעל גבי הפורום?

מצטער על הציניות, הייתי חייב...

לגבי מה שכתבת שתיפגשו בתדירות יותר נמוכה וזה יכול לבאס- מניסיון.

אני מניח שהניסיון שלך הוא מדייטים, לא מלהיות נשואה לקצין.

זה קצת יותר מ"מבאס ומתסכל". זה אומר בד"כ להיפגש בערך פעם בשבועיים, למשך כמה חודשים/שנים. לא דבר שכל אישה (או גבר) יכולים להסתדר איתו כ"כ בקלות בחיי נישואין.

לכן אותו בחור קצין לעתיד רוצה בחורה שמחפשת קצין.

כדי שזה יבוא מתוך אידיאל ובאמת יוכל לעמוד יותר טוב במבחן המציאות. (לא שאני אומר שהרצון שלך בהכרח לא יעמוד, אבל מי שמחפשת דווקא קצין, יהיה לה קל יותר לעמוד בניסיונות בהמשך)

לגבי הצעת הנישואין-

אכן, חיכיתי, חיכיתי וזה לא קרה,

אז ניסיתי לרמוז בדרך יצירתית יותר..

ההארה שלך נכונה, הניסיון שלי מצומצם,

זה לא רק בתקופת הדייטים-זה לגמרי יכול להיות גם בשגרת החיים.

אולי השאלה צריכה להיות על ל"איש קבע קרבי" ולאו דווקא קצין.

כי קצין זה לא בהכרח מישהו שחוזר לבית פעם בשבוע/חודש, מכירה כמה קצינים..

וע"פ מה שידוע לי- לא כל קצין מבלה את שנות חייו בצבא.

בכל מקרה-

אני חושבת שאהיה מוכנה להכיל את זה במשך כמה שנים- אם שם הוא מרגיש שהוא מצליח להשפיע טוב,

באותה מידה שאהיה מוכנה להכיל בחור שרוצה ללמוד בישיבה כמה שנים.

כי שוב, יותר חשוב לי האדם כפרט, ולא המסגרת בה הוא נמצא.

ולא, זו לא אני. 

לסיים את התפקיד בקרוב צריכה (מאוד) להיות מודעת לכל מה שהתפקיד הזה דורש.

זה דורש המון משני הצדדים ויש עניין להיות מוכנים לזה , בעיקר נפשית, לפני החתונה.

לרצות, ביחד, לעזור אחד לשניה ולגדול מתוך זה.

אני יכולה רק להניח שגם אחרי החתונה- זה לא הולך להיות פשוט.

אני רואה בצבא ערך מאוד גדול.

לדעתי צבא זו מסירות נפש. יש כאלה שאומרים- אם למות- אז על קידוש ה'. למסור את הנפש.

ויש כאלה שחיים את זה.

נכון, זה לא קל, אבל זו מטרה מספיק חשובה ונעלה כדי לרצות לחיות אותה. למרות הקושי.

תמסור לחבר שלך שבעז"ה יצליח, ילך לשלום ויחזור לשלום!

שמגיעים לזה זה מראה המון על האופי והיכולות והתכונות(לטוב ולרע)

אבל זה קשה בטרוף לבנות קשר עם בחור כזה.

שלא לדבר על להיתחתן שחלק ממטרת ההתחנות היא להיות ביחד.

ועם איש קבע את נישארת לבד.

ככה שלא  רבה מסוגלות ורוצות לחיות בניפרד מהבן זוג.זה קשה בטרוף

איך הציבור שלנו רוצה שיהיה לו קצינים????

עם כל מה שזה אומר (נראה לי שאנחנו רוצים... לא?)

וזה חשוב מאוד-מאוד!!

לענ"ד השילוב הוא קצין עם מישהי שרואה בזה כקודש!

(לא סתם אנחנו שונים.. ולכל אחד אידיאלים שונים מעט משל חברו, כך בנוי עמ"י....)

(אתה מחכה שמישהי כאן תצעק את זה בקולי קולות? אולי זה יקרה. ואולי לא.)

תמיד אני ממליצה לאנשים ללכת אחרי מה שהם מרגישים שה' נתן להם פוטנציאל בו..

(בדומה שמחליטים באיזה מקצוע לבחור)

אההם, אני מגיל יחסית קטן רציתי דווקא איש קבע!

כאילו, חיפשתי איש קבע.

כששאלתי מה הוא עושה ומרו לי ״כרגע הוא בקבע ״ בנימה של התנצלות זה היה מעלה בהרבה את ערך הבחור. וזה מכמה סיבות.

א) כמו שאמרת, אידאלים זה יפה מאוד, אבל צריכים לעמוד מאחוריהם ולבצע אותם.

ב) זה אולי ישמע מוזר אבל אני לא מפחדת מהלבד...

(כל פעם שחברות/אחיות שלי קוראותי לי לבוא לישון איתן כי הבעל שלהם במילואים, אני לא מבינה אותם!!! מה הבעיה לישון לבד???? אבל בכ״מ אני הולכת אליהן... חחח)

אבל, וכאן מגיע האבל הגדול....

אנשים מבוגרים ממני כל הזמן אומרים לי שאני רק מדברת ושאני לא יודעת מזה להתמודד עם איש קבע ושאני לא חוויתי מזה להיות בזוגיות ולהיות לבד...

ותכלס הם הצליחו להפחיד אותי. כי אולי באמת אני לא יודעת. כרגע המצב מבחינתי הוא כזה:

כן, ברמת ההצעה, איש קבע זה פלוס בעיני עדיין ואם הוא יהיה האיש שלי, נראלי שזה כבר לא יהיה שיקול!

אבל אם בכללי יהיו בו דברים שיפריעו לי הקבע בהחלט יהווה שיקול נגדי.

מקווה שהובנתי

אבל יש הרבה בנות כאלו ב"ה.

לך לגבעת האלכסונים בעלי ותראה כמה..;)

זה שיקול אבל רוב הבנות לא נראלי יפסלו על זה..

בעזהי"ת.

ותסכים איתי שהגיוני שבחורה תרצה חיי משפחה תקינים ולא לפגוש את בעלה פעם בשבועיים....

נפגשתי פעם עם בחור מקסים, קצין. 0ב"ה שנינו מצאנו את המכסה שלנו0

ומאוד התלהבתי מזה שהוא קצין, זכיתי לשמוע הרבה סיפורים מעניינים...

דווקא הציאות שלו היו טובות הרבה יותר מחפ"ש.

לצורך הדיון-אם  הוא נשאר לקבע- זה בטוח הרבה יותר קשה.

בעלי התגייס לקרבי לשנה ו-4 כשהייתי בהריון, וזה לא היה קל בכלל.

היינו  אצל ההורים מרגע הגיוס, בכדי שלא אישן לבד.

ואז גם בשבתות נשארנו אצל ההורים- כי הבית היה ריק...

אבל מצד שני- ידענו כמה שזה חשוב לנו ולעמ"י,

ובכך שהייתי עם המשפחה שלי- השבוע עבר הרבה יותר מהר!

ואני מאוד גאה בכך עכשיו. וגם אז.

אגב, בעוד כמה שבועות יש מילואים...

לא חסרות בנות במגזר שמוכנות ורוצות לצאת עם בחורים קצינים ובכללי בחורים בצבא וכאלה השואפים לקריירה צבאית.

אני מניחה שהרבה קוראים כאן את עולם קטן וכמובן שאני חושבת שהסוף קצת מוקצן אבל שוב היו מקרים בעולם.

והסיפור שם גרם לי לחשוב.

אני עונה עכשיו בתור אחת ששואפת להקים בית מתוך האידיאל הזה וכן שואפת להכיר בחור ירא שמיים שרוצה קריירה צבאית.

וכן, עדיין קיימות הבחורות שרוצות בחור כזה מתוך אידיאל ואמונה שזו התרומה לא"י.

מה שכן להסב לתשומת ליבך.

אני יצאתי עם בחור (קצין, סוגר אחת ל3 ובכללי תפקיד אינטנסיבי ער בשעות לא הגיוניות תמיד צריך להיות זמין בורד וכו'), והכל היה מקסים. ואז הבחור נעלם לשבוע ימים, לא שלח הודעה לא דיבר לא התקשר.

אז כן אי אפשר לומר שבנות לא רוצות, גם הבחורים (הקצינים המדוברים) צריכים לשים לב, אני לא אומרת להיות זמין 24\7 אבל לשלוח הודעה מינימלית, לא אהיה זמין בימים הקרובים, זה מקובל ולגיטימי.

עם אותו בחור שקלתי רבות אם זה מתאים בדיוק מהסיבה שהוא סוגר הרבה יוצא לעיתים רחוקות ועוד מרחק שקיים בנינו מהבחינה הגיאוגרפית.

נכון חלק מהרצון וההבנה זה לדעת שהוא יעלם פתאום בלי הודעה מוקדמת, שוב באותה סיטואציה זה היה הרבה יותר מורכב, וכן הייתה לו את האופציה לעדכן אותי שלא יהיה זמין.

כן, אז כל אחת תעשה את החשבון שלה עם עצמה ומה מתאים לה ומה לא, ואני בטוחה שבע"ה החבר שלך ימצא את המיועדת לו זו שתדע להכיל את כל זה.

בהצלחה!

הבנות ה"דוסיות" קיבלו לא מעט סתירות (ולא רק במובן הוירטואלי) מהצבא. פינויים, עקירות, וכד'.

לאט לאט הן מתנתקות ממי שהתנתק מהן. הבנים גם הם כשהיו על הגג בכפר דרום נשבעו שלצבא הזה הם לא התגייסו, אבל כשזה הגיע למעשה, כולם רצו כנפיים על החזה ושכחו את נדרם. הבנות לא שכחו

דווקא אני מכירה כאלה שהן מאוד אידיאלסטיות שכן היו רוצות לצאת עם קצין..

זאת זכות וזה מלמד הרבה על האישיות שלו:שהוא בחר בלהיות קצין זה לא פשוט,וקשה אבל,למען עמ"י והמצווה שבדבר זה הבחירה שלו..

יישר כוח!!

לגבי,הבחורה אם זה בסדר להתמודד עם זה אני לא יודעת היא פשוט צריכה לחשוב אם מתאים לה..

לחלוטין

אני מתגייס אוטוטו והחברים שמסביבי בטירוף, ואני מהיחידים שלא שוכח ולא סולח.

כבר אז ידעתי שאני אתגייס למרות זאת, אבל בספקנות.

ב"ה שנשארתי באותה דעה.

בס''ד.

חולקת עליכם.. ואני מדברת מפנים. אין מה להגיד זה קשה והכל. והמילה מגניב בכלל לא מתאים.

אבל אם הוא יחפש טוב טוב. הוא ימצא. לא חסר כאלה. 

זו גאווה שהבעל קצין!!!

ב''הצלחה בקורס..!

בעזהי"ת.

נראה אתכם היום???

אחי  פלא על חבר שלך!אם יש לו את האידאלים אז שיתקדם!מה בכלל הוא חושב בצורה כזאת,אדרבא,זה בחור איכותי (אם הייתי בחורה הייתי קופצת עליו..)יותר מזה יש לו רצון טוב מאוד ושילך איתו עד הסוף(סתם נק'-הרב קוק מסביר שהמפתח למציאת קשר וחיבור לכל נושא הוא ההתמדה בו ושלא יסתכל בחוץ כי אחרת יצא קרח מכאן ומכאן.

לסיום שירבו כמותו בישראל!

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

של עמותת קול רינה

קורעים את הים שידוכים קבוצה 21

לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...

גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.

אוכל טעים

כלים אמיתיים, בלי חדפ ובלי ניילון

הרב של האולפנה זה נחשב

או כמו אינויאשה

זה היה בטלויזיה שהייתי ביסודי

היה ב9 וחצי בערב, הייתי מפחד מזה חח

(בודקת בגוגל על מה מדובר, הראשון מעניין השני פחות)

אנימה הוא שרבוט מקלדת שנוצר כשהייתי חייבת למצוא שם לפצלש החדש שעתיד לרשת אותי וכל השמות היו תפוסים כמובן.

השם אנימה מבטא תפיסת עולם אגוצנטרית יחד עם תהייה קיומית אודות משמעות החיים בכלל ופרט.

"ונחנו מה"

כמעט כל המשתתפים הכבדים התחתנו מאז..

"אז איך אתה מתפלל על הזיווג שלך?"

"ככה:

ריבונו של עולם, צופה-העל של כל פונקציות הגל,

אני יודע שבחכמתך הגדולה לאין חקר הטבעת ביקום חוקים של הסתברות ומרחב.

אני מכיר בכך שהגוף שלי והחומר סביבי הם ביטוי של רצונך המתמטי.

אני גם מכיר בכך שהנשמה שלי והנשמה המיועדת לי שזורות זו בזו עוד בטרם ראשית המדידה.

בזכות הלימוד והאמונה והשחרור, אני מבקש שתעזור לי לכוון את תודעתי אל 'הכוונון העדין' שטמנת בבריאה.

אנא, הסט את פונקציית הגל של חיי אל הענף שבו מתרחשת התהודה המושלמת,

אל הנקודה במרחב-זמן שבה שתי המערכות שלנו יקבלו קוהרנטיות משותפת ויתאחדו למבנה אחד.

עזור לי למצוא את האחת שנועדה לי בצורה שתתלבש בתוך חוקי הטבע שלך,

כנס נסתר וסמוי מן העין, המגלה את חסדך האינסופי ומאחד את חלקי פונקציית הגל לכדי בניין עדי עד."

פונקצית הגל קרסה

זה זה.

(זה אומר שעד החתונה נשואים בהסתברות מסויימת לכל הבחורים ורק בחתונה פונקצית הגל קורסת?!)

ויוצא שהחילונים צדקו.. בנישואין אתה לא עולה מאפס לאחד אתה יורד מהרבה לאחד

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש