אנחנו חיים בחברה גזענית, חברה מדירת נשים, חברה עם הרבה צביעות בשיח הציבורי.

אלא מה - מבחינת הערכים, יש הרבה יותר מודעות מאשר לפני 200 ואפילו 50 שנה,

בצורך בנאורות אמיתית, בריחוק מפרימיטיביות ומשחיתות.

אני מוצא בזה ערך גדול מאוד.

לא רלוונטית,

אם אתה מתכוון למקרים הללו, באוטובוסים, כמו שקרה לי ביום שישי אחד,

רוצים לשמוע?

עליתי על קו 418 מירושלים לבית שמש...ביום שישי, ואני, מוותרת על מקומי האהוב, המושב שמלפני הדלת האחורית, מחשש כאלו שייצעקו "גועלד" נוכח הבחורה היושבת בעזרת הגברים, ומתיישבת במושב הראשון המותר בעזרת הנשים( המהוללה.

לאט לאט מתמלא האוטובוס, וגבר, עטור זקן ופאות, ומעיל שחור וכבר עד ברכיו- מבקש ממני, ותתפלאו, הוא אפילו לא הסתובב לכיווני(!), הבן אדם פשוט מדבר לעצמו- "תעברי,...אחורה...לנשים...", לא רציתי לעורר מהומה, אז עברתי מושב אחד אחורה.

ובכן. תחנה הבאה, העתק הדבק של אותו גבר, בהעתק הדבק של אותן המילים... וכך זורמים להם גברים גברים אל תוך עזרת הנשים המקודשת, ודורשים, כל אחד ואחד, מהיאשה המזדמנת להם, בשטח הכי קרוב- תעברי... אחורה...נשים..."

ובכן, תתפלאו אבל ביציאה מירושלים, הייתי במושב של החמישיה (!!!). כולי מכווצת, ורועדת רק מהמחשבה, כמה בחילות יהיו מנת חלקי בנסיעה הקרובה, הבאה עלי לטובה...

(כ-ל האוטובס היה גברים, חוץ מהמושה של החמישיה האחורי, ועוד 2 מושבים אחרים.)

--------------------------

"איזו הדרת נשים,", פלטה גברת מגונדרת מימיני, ואני..."אהה..." ואז, כשנסיעה שלמה, אני חושבת על זה--- הגעתי למסקנה,

שאני גאה לשתף אותה איתכם, חברי הפורום.

לא. זו לא הייתה הדרת נשים. כלל וכלל לא.

אין להם שום דבר נגד נ-ש-י-ם-.

יש להם בעיה עם ההלכה.

אתם יכולים לראות זאת כמעט כל אורח החיים של אותם קיצוניים- המון המון דברים, הלכות ומנהגים- הם מקצינים, ומחמירים יותר (אפילו מן המותר...)

זו לא הדרת נשים, זו הדרת ההלכה הפשוטה והנכונה.

זוהי החמרה, זהו עיוות.

הדרת הנשים, נמצאת במבזים את גוף האישה.

לא אצלם.

אז....עם כל ענין הענק הזה של הדרת נשים----תדעו, שההגדרה הזו, לא נכונה כלפיהם...

ולענין של הגזענות--- לא נראה לי יעזרו הגדרות של אנשי הפורום... כדאי לחפש במילון, בספרים של האקמיה, וכו וכו... ואז נוכל לדשדש בעניין...

אם זה פוגע בך לעבור, אז למה את עוברת אחורה? לא אמרתי לך לשבת מאחורי הנהג (למרות שחוקית מותר לך, אבל שוין..)

אבל זה כבר המקום שמוגדר של נשים. ואין להם שום זכות שבעולם להגיד לך לעבור!! 

ואם הם צועקים- פשוט תתעלמי. ואם הם עושים מעבר- תצלמי אותם ותאיימי שתלכי למשטרה..

יש בעיה, אם אנשים לא יוצאים נגד קיצניות, זה נותן לה לגיטימציה ומעודד אותה. מצד שני- אנשים חוששים לצאת נגד קיצניות כי זה כאילו לצאת נגד הדת ולצאת "כופרים". אבל זה לא נכון. אם משהו לא נכון- אז הוא לא נכון. וזו אכן הדרת ההלכה הפשוטה. והדרת ההגיון. 

שמי שיצא עם הענין המחיד התקשורתי הזה, שהיה לא מזמן בבית שמש, נגד אותם קיצוניים השיג משהו.

(בין אם הוא היה לשם ההלכה ובין אם לא.)

ולא, אל תדאגי, זה לא מעודד את הקיצוניות.... וגם לא נותן לה לגיטימציה, 

אנשים נורמלים בכל מקרה יסתכלו על אותם קיצוניים בעיין עקומה, 

(ושתדעי שזה קומץ חסידים קיצוניים), ולא קשור במאומה לחרדיים.

(כפי שהיה מוצג בטלוויזיה לימנהם שבית שמש מוצפת בהם...)

לגזענות ופילוג בעמ"י.

ד"ל,חסידיים,חרדיים,חילונים.

וגם זה מתחלק ליותר מדי תתי זרמים....

זה מה שאני הבנתי.

ועל זה נאמר.... "גרייט!".

ותספרו על זה לנכדים שלכן....

זהלא יעניין אותם..

די נו.. מה זה חשוב.

למשל לעדה הספרדית /אשכנזית, או האטיופית? או הרוסית?....

לא התכוונת?

אולי תמחקו כמה שורות אחרונות?

זה נראה כמו סלט

לגזענות יש הגדרה.

והיהדות בנויה על עקרון הגזענות, אחרת ממזמן היינו מעורבבים בעמים

ואני מדבר כאחד שפגוע בעצמו מהסטיגמטיות....

לא להגזים...

כל דבר טבעי הוא בסדר... |צמחוני|

ויש הרבה דברים טבעיים,שאדם נולד איתם, אבל הם לא בסדר!כמו מידות רעות,למשל...

שנזכה לביאת גואל צדק, במהרה בימינו, אמן.

"הבעיה"= ה. ב. ע. י. ה. 

תמשיך לטאטא את הבעיה אל מתחת לשטיח...

אופשוט להתעלם מקיומה.בכיף...

תודה שהתחשבת בי ואייתת...

תנסי להסתכל על זה ככה:

למה בדיוק הם חושבים שהם

עם סגולה?

גזענים!

מה זה שהם לא מתחתנים עם עמים אחרים?

גזענות!!!

הבנת?

שכל אומו תהעולם יודעות, וכן, גם חלק טובים ממנו השכילו לשנן לעצמם, שהיהדות היא לא דת.

היהדות היא לא דת רגילה כמו כל הדתות.

מי שמסתכל על היהדות בתור דת---- באמת זה יכול להראות לו גזעני ובצדק.

הבעיה היא שהמהות שלנו --- זה חרות. דת היא חוק.

היהדות היא אורח חיים, היא עם, היא ארץ, שחלק מהותי וחשוב, זה שמירת המצוות, אבל בעיקרון- אנחנו, היהודים- אנחנו לא דתיים.

מי שבשבילו היהדות היא חוק, עול,  מעמסה, משהו נפרד מהחיים עצמם---- בשבילו היהדות היא דת. בשבילו היהדות היא גזענית ומתנשאת. מי שמבין שאנחנו עם סגולה, מיוחדים שונים, לא ד-תיים....

יודע שהיהדות לא גזענית בכי הוא זה.

ואז תאמרי

גזענות היא הפליה על רקע אתני, גזעי.

הקב"ה בוחר בישראל, זרע יעקב אבינו.

האין זו גזענות?...

אנחנו אלה שאמרנו , נעשה ונשמע, ולא אף אחד אחר......

ובסופו של דבר - התורה מעניקה מעמד אחר ליהודים מאשר גוים, או לא?...

(70 פנים לתורה..........).

וגם--- נכון, ברור שהיא מעניקה מעמד אחר, אבל זה לא נותן להצהיר שהיהדות היא גזענית כלפיX Y....

שים לב על מה הפירוש "כפה עליהם הר כגיגית", תתעמק בזה...

למה זה "לא נותן להצהיר"?

("כפה עליהם הר כגיגית" בדיוק מבהיר את השייכות של ישראל מצד עצמם לתורה,

מה שלא שייך בזה שום עם ולשון אחרים, ושזה יותר מוחלט ובלתי ניתן לשינוי,

יחד עם המימד של קבלה מתוך בחירה ורצון והזדהות של הדור קיבלוה בימי אחשוורוש)

http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=112054

http://www.orot.tv/Article.aspx?Id=1187

ובכלל,חשוב לזכור היכן הומצא המושג "גזענות",

כחלק מהעולם ה"נאור" והחדש....

לצערי כותב המאמר זרק אותי החוצה כבר בכותרת המשנית,

אז לא יכולתי להמשיך לקרוא

**

העולם נאור יותר מאשר לפני 50-100-200 שנה (היום נשיא אמריקה אפרו-אמריקני,

אז הם לא יכלו לשבת מקדימה באוטובוסים; היום זכויות הנשים במצב הרבה יותר

טוב מפעם, ויש עוד הרבה דוגמאות).

המצב רחוק מאוד משלמות, אבל כפי שכבר אמרתי - עצם זה שמדברים בריש גלי

על ערכים זה כבר התקדמות, זה אומר: א. שיש מי שמיישם אותם, גם אם לא כולם.

ב. שיש שאיפה שהערכים ייושמו, ויש תקווה למהפכה ולפריצת דרך.

כשנדע להפסיק לזלזל בהתקדמות הערכית של העולם, ויתקיים בנו שהגוים יגידו

על ההוראה שיוצאת מציון "ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו", אנחנו נלמד אותם איך כל

הערכים החשובים האלה באים לידי ביטוי בקדושה ובאמת.

זהו תפקידו ההיסטורי של עם ישראל.

הרי אף אחד מאיתנו לא מעדיף את הפרימיטיביות של רוכבי הגמלים...

**

"גזענות" היא לא "מושג" שהומצא ע"י "העולם הנאור". זה ערך מילוני מוגדר.

בהגדרה, גזענות היא הפליה של עם או קבוצה אתנית מסויימת לטובה או לרעה.

תורת ישראל באה ללמד על גזענות חיובית, של אחריות:

הקומה של עם ישראל לא באה לדרוס, לרדות ולהשפיל.

היא מנהיגות של אחריות, "ישראל באומות כַּלֵּב באברים".

הלב חשוב, חיוני ומרכזי מאצבעות הרגליים ומהשיניים ומהזרתות.

החשיבות שלו נובעת בקשר בלתי יינתק דווקא מזה - שכל השאר זקוקים לו.

אני לא מזלזלת בהתקדמות הערכית של העולם,אני פשוט רואה את הצביעות שמאחוריה.

הגזענות כמושג שבא לידי ביטוי בשיח הציבורי היא בהחלט משהו שהומצא על ידי ה"עולם הנאור"-התרבות המערבית.

גם אם היא ערך מילוני מוגדר,זה לא סותר.

המונחים גזענות

הדרת נשים

שוויון

שלום

חופש (על שלל גווניו)

מקבלים משמעות אחרת בתרבות היהודית ובתרבות המערבית,

חשוב שנזכור באיזה צד של המתרס אנחנו.

זה מה שבאתי לבטא...

זו דרך ההשתלשלות ההיסטורית שלו.

את לא מתווכחת עם ההגדרה הקלאסית ל"גזענות".

את גם לא מתווכחת עם הבעייתיות שיש בתופעות של גזענות, שמייצרת את השאלה.

זה מצויין שהעולם הנאור התחיל לעסוק בשאלת הגזענות ולהוקיע אותה עקרונית.

כי לרוב, גזענות היא חולי רע.

כי ברור מה הבעיה בגזענות (לפני שאנחנו מגיעים לתובנה שיש גזענות של אחריות).

כנראה שהעולם הזה מתקדם, ולכיוון טוב ומבורך.

**

המונחים האלה משתכללים, מקבלים מושג יותר טוב עם הזמן באידיאלים של תרבות המערב.

אין לנו מלחמה או בעיה, עם בני תרבות כל שהיא מהמערב או מכל אומה אחרת.

יש לנו בעיה גדולה עם כאלה שלא באמת נמצאים שם, גם אם נדמה להם.

הצביעות שאת מדברת עליה, נובעת מהריחוק שיש בין האידיאלים להגשמתם בפועל,

ובין הצורה הגולמית שלהם כעת, לבין הצורה הנכונה עפ"י דרך הקודש, הדרך שישראל מורים.

כשנבין את אחריותנו כאומה, כלפי כלל האנושות, להבדיל מהפניית עורף וחוסר עניין בצד האחר של המתרס -

נוכל לתקן את הבעיה הזו.

נובעת מהאפליה שהתרבות עצמה מייצרת בשימוש במושגים שלה.

הפלורליזם יכול לקבל רק את עצמו

שוויון קיים רק כלפי ערבים,חלילה כלפי יהודים דתיים

וכו' וכו'.

ה' ברא את העולם בעשר ספירות (מידות)

שתיים מהן מרכזיות מאוד-חסד וגבורה.

היהדות היא האיזון המושלם בינהן.חסד דקדושה וגבורה (או עזות) דקדושה.

מה שנקרא-עדינו העצני.

המידות האלה מתבטאות בכל דבר שאנו עושים,ככלל וכפרט.

התרבות המערבית כרגע מקדשת את החסד,שאצלה הוא חסד נפול.

הכל מותר,הכל נכון,כולם שווים,אין אמת או שקר,כולם אוהבים את כולם,כולם נוגעים בכולם.

ישנם פלגים ביהדות (מעטים מאוד שרובם נמצאים בשוליים) ובעולם בכלל,שמקדשים את הגבורה והופכים אותה לגבורה נפולה.

המון אסור,המון "לא",המון שנאה.העולם מחולק לשחור ולבן באופן מאוד דיכוטומי וקיצוני,וכו וכו.

ואיפה האמת נמצאת?

איפשהו באמצע.

התרבות המערבית לא אוהבת את הגישה של היהדות,כי היא גם אומרת לה שאסור.היהדות אומרת שצריך לעצור באדום ולנסוע בירוק,ושהעולם הוא לא כביש 6.....

היא אומרת לה שיש כללים.אין פלורליזם,אין דמוקרטיה,אין שוויון במשמעות שהם מכירים.

אין גם חופש ביטוי כפי שהוא בא לידי ביטוי היום.

"התרבות הזאת לא לנו,כי בליבנו אש" (אושפיזין,שם,שם.)

נשמע נוראי? זה רק כי אנחנו שבויים של התרבות הזו,שלא באמת זכינו לטעום מהאמת,שאנחנו לא יודעים עד כמה היהדות היא לא נבערת,לא חשוכה,לא פרימיטיבית.לא זכינו להרגיש את האור האמיתי של התורה עדיין.לא זכינו לתורה שלמה ואמיתית,ליהדות של משיח.

התנגדויות גם קיימות מהצד השני של המתרס.

וורט קצר לפורים,ששמעתי מרב שיכור קדוש בפורים הקודם-

יש לעמ"י שלושה אבות-אברהם,יצחק ויעקב.

אברהם כידוע הוא מידת החסד.חסד נפול זה זנות,פזרנות,נתינה ללא גבולות,חניקה מרוב אהבה.

יצחק כידוע הוא מידת הגבורה.גבורה נפולה היא כעס,קנאה,שנאה,תגרנות.

יעקב הוא התפארת,הוא השלמות והאיזון בין החסד והגבורה.

אז מה בעצם הצד הנפול של זה?

(כאן בא הקשר לפורים...)

הצד הנפול של התפארת הוא "אוזן המן"

כשהעולם אומר (ואלו קולות שיכולים לבוא גם מתוך העולם הדתי) :"למה אתה כל כך קיצוני? לא מתערב בתרבות,מנותק מהעולם,לא נותן לנשים להתלבש איך שהן רוצות וכו'.תהיה מאוזן,תהיה באמצע.שים כיפה קטנה,תתלבש כמונו,מה אתה צריך את כל הכובע הענקי הזה ואת הפיאות והזקן? לא צריך להיות כל כך קיצוני  ופנאט כל הזמן.."

ולמה בעצם סיפרתי את כל זה?

אנחנו צריכים לראות רק את ה' מול העיניים.

להיות מאוזנים רק אליו

לראות רק את האמת שלו

את התפארת שלו

את הגזענות-כמו שהוא יתברך מגדיר אותה

את השוויון-כמו שהוא בא לידי ביטוי בצורה הכי מתוקה שלו בתורה הקדושה.

את היופי-כמו שהתורה רואה אותו,ולא יופי יווני ופרוץ (יש לרב גינזבורג מאמר על היופי היווני בהקשר של חג החנוכה,מתוק מדבש)

וכך גם עם כל מושג אחר,שאומץ על ידי התרבות המערבית הנאורה ועוות לבלי הכר.

(הדוגמא הכי מעוותת בעייני היא השימוש הדוחה שעושים במילה "שלום" כיום.)

הדיון הזה בעצם מראה עד כמה גם אנחנו יכולים להיות שבויים של העלמא דשיקרא הארור הזה על שלל מושגיו.

שלום הוא מה שהיהדות מגדירה כשלום,ולא מה ששמעון פרס חושב שזה אומר.

פלורליזם לא קיים ביהדות (וגם לא בעולם בכלל.....)

ליברליות היא (לרוב,לעניות דעתי) דרך יפה ומלוקקת להכשיר כל מיני שרצים (ובאחרונה גם יש קולות שמתיימרים לבוא מתוך עולם התורה ולייצג איזשהו קול כזה...)

כשאנחנו מפרסמים את עצמנו בתור "יהדות מתונה",או "אני דתי שפוי" (כי אני שומרת שבת והולכת עם חצאית אבל לא שומרת נגיעה....) אנחנו בעצם מראים עד כמה לא הכנסנו את התורה אלינו למוח וללב.

עד כמה יש לתרבות המערב ולמושגיה נגיעה בנו

עד כמה אנחנו חסרים בהכנסת שם ה' לכל מקום ומקום בחיים שלנו,

עד כמה אנחנו צריכים תפילות....

(סליחה על הסרבול ועל הדברים שאולי לא קשורים,היה לי יום ארוך ומייגע,ורק רציתי לשפוך את הכל על המקלדת..)

אם כי:

כפי שכבר אמרתי, פלורליזם/ליברליזם/שיויון אמיתיים, בלי קשר להתגשמות שלהם

בפועל כעת בתרבות המערב - הם ראויים ומתבקשים וחשובים מאין כמותם.

רק מי שקיבל תורה יודע שיש משהו יותר עליון מזה, וממילא יודע היכן הערכים הנעלים

הנ"ל מתממשים בקודש.

"'אשר יעשה אותם האדם וחי בהם', כהנים ולוים וישראלים לא נאמר אלא אדם, הא למדת

שאפילו נכרי ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול" (בבא קמא)

"מעיד אני עלי שמים וארץ, בין ישראל בין גוי, בין איש בין אשה, בין עבד בין שפחה, הכל לפי

המעשה שעושה, כך רוח הקדש שורה עליו" (תדא"ר פ"ט).

בפועל, הציוויליזציה האנושית שמנופפת בערכי תרבות המערב, רחוקה עדיין מלממש אותם.

הם בוסריים מדי, ממילא ברור שיש פער, ולכן צביעות.

לא הייתי ממהר לשפוך את התינוק עם מי האמבט.

במילים אחרות:

התרבות המערבית צודקת!

ליברליזם - נכון וחשוב; שיוויון, דמוקרטיה, חופש הביטוי, חירויות הפרט, הכל נכון וחשוב.

שלום בכללות ההויה כולה - אוהו, איזה ערך עליון!!!

אם האנושות הגיעה למקום שהיא רואה חשיבות בכל הנ"ל - היא במקום בריא מאוד.

רק מהם כל הנ"ל? עם ישראל קיבל תורה, והוא יבאר ויסביר.

וכי למה?

כי כל הערכים שאתה מדבר עליהם מקבלים ביטויוהגדרה נפולים ולא נכונים בתרבות הזו,

וממילא הערכים הללו נובעים כולם מיג' מידות ומהתורה הקדושה

שמגדירה את אותם המילים באופן אחר לגמרי.

הציוויליזציה מממשת אותם בצורה בוסרית מדי,

בצורה שלא ממצה את המורכבות והאמת והניצוץ העליון שחבויים בשורשם

של ערכים נעלים אלו.

היא לא מגדירה באופן אחר לגמרי,

היא מבהירה את הטשטושים הרבים שישנם.

היא מלטשת את המושג הגולמי שעדיין יש לנו, כבני אנוש.

היא אגב מתחלקת לזרמים.

כל זרם נותן משקל רב מדי לערכים מסויימים על חשבון זולתם -

הסוציאליזם מדגיש מדי את ערכי השיוויון על חשבון ערך חופש הפרט,

בפרט החופש הכלכלי, וכן הלאה.

איך משיגים איזון של הערכים האלה? כדברייך, על ידי התורה.

שאיזה אחד צוהר לייט כתב, והחלטת להצמד להבליו

בכל מחיר.

זה לא מחזיק מים.

אתה בעצם אומר כמו בסיפור החסידי הידוע,

על האדם שחצה הרים וגבעות,יבשות ואוקיינוסים כדי לחפש אוצר שחלם שהוא נמצא מתחת לגשר בקצה העולם,

ובעצם היה בכל הזמן הזה קבור אצלו בבית,מתחת לתנור.

אתה הרי מכיר את האור (פחות או יותר)

למה ללכת לחושך?

אז מה אם הוא נוצץ ומבריק,עטוף בעטיפת צלופן מרשרשת ומריח טוב?

זה עדיין זבל.

אני אמרתי ללכת ללמוד מתרבות המערב?

אני מסכים לגמרי, קודם כל ללמוד תורה.

למה ללמוד את הגילויים הנפולים, הלא מבוררים, כשאפשר לפנות לשורש?

ובדיוק.

למה לקחת את הקליפה שהפרי ממש אצלך ביד?

קליפה היא בדיוק זה-קליפה.

גם אני אומר שלא.

אם יש טיעונים - אשמח להתווכח...

נניח שמטרת הציונים היתה באמת לשם שמים ולשם ארץ ישראל, ולא לשם העברה על הדת,

דבר שאני לחלוטין לא מסכים לו (פשוט שמטרתם היתה ליצור 'עם חדש ככל העמים' ולא סתם

שרו 'עולם ישן עדי יסוד נחריבה' וכו' וכו') - עדיין:

יש לנו בתורה את ערך יישוב הארץ, שהוא מקודש מכוח התורה.

למה לנו לנסות לחפש את הערך זה אצל הכופרים?

מדוע לומר שאנו ממשיכי דרכם של הרוצח מאלטלנה בן גוריון

ושל אנשי 'חומה ומגדל' ולא של האור החיים, בעש"ט, הגר"א

ויואל משה סלומון, וחסידי לעלוב, ורבי עקביא יוסף שלזינגר?

זה לב העניין.

האם אנו עבדי ה' או עבדי המתייונים.

על פני התורה, שזה חוסר הבנה של מה שאני מנסה לטעון...

זו הבעיה הקטנה.

הבת הדתלש"ית של רב 'נאור' מסויים הלכה בכיוון הזה.

אבא שלה עשה דבר חמור הרבה יותר.

הוא מעוות את התורה בניסיון ליצור מצג

שווא שקרי, האומר שכביכול -

תרבות המערב ודרך התורה - חד המה.

זו הבעיה העיקרית איתה עלינו להתמודד.

וגם המשטר של סטאלין.

כל אלו גבו יחד את חייהם של כחמשים מיליון איש

אם לא יותר, וזה קרה ממש לא מזמן.

אבל אין עבדות, איזה יופי.

'נאורים' כיום תמיד, אבל תמיד,

יהיו לצידם של ממשיכי הנאצים,

הלא הם הערבים.

עוגי פלצת, פה זה לא כיפה

וכדאי שתפנים זאת.

- היהדות היא בהחלט גזענות.

- גזענות יכולה להיות חיובית (גזענות של אחריות).

לפי ההגדרה (המעניינת ) של אלבר קאמי שהוא הביא שם,

(שהיא לא ההגדרה הקלאסית כמובן) יהדות היא לא כ"כ גזענות.

אבל לא כל כך קשור לדיון כאן.

הוויכוח בין הרב סולטנוביץ' לפרופ' צוקרמן הוא לא בהאם התורה גזענית,

או האם היהדות היא גזענות - אלא האם האיכות של עם ישראל היא איכות גנטית.

הרב טוען שכן, הפרופ' טוען שלא אלא שזה תוצאה של הקשר תרבותי וסוציולוגי.

נסי שוב, בבקשה

זה לא מסבך אתכם,....????

(כנ"ל מה שכתבתי ללינוי...)

היהדות קשורה באומה הישראלית.

היא לא כמו דת, מהסוג שרלוונטי לכל אדם באשר הוא.

הרכיב הלאומי הוא עיקר כאן.

(החבר בכוזרי משבח את "מוציאם של ישראל ממצרים".

למה הוא לא משבח את "בורא העולם וכל הבריות"?)

(אין לי מה להוסיף, כי אני מסכימה איתך שהיהדות במהות זהו לאום, 

אבל ביחס לדוגמא להגדרה :דתי, לאומי", אני לא מוצאת שום ענין.

את זה דת- אז זה לא לאום. אם זה לאום, זו לא דת. אבל אם אתה מסתכל על זה בעין שהיהדות היא יהדות ולא דת, (כנ"ל מה שכתבתי על הדת...)-----

אז בהחלט אפשר לאמר שהיהדות היא לאום. (הדתיות- לא. סורי!)

וכבר מיציתי את ההסברים בענין.

כן. היהדות היא לאום. אבל היא לא דת.

והגיע הזמן ששתבין... עם כל ההסברים שלי, בענין...

אפילו פייגלין שאת כ"כ מעריצה לא התכוון להרחיק לכת עד כדי כך.

תחזרי לקרקע.

ישראל שמחלל שבת בפהרסיה, דינו כגוי לעניינים רבים, ויינו יין נסך.

גם פייגלין לא חולק על זה.

ראי למשל בויקי':

יהדות היא דת, תרבות ולאום שהתפתחו באלף השני לפני הספירה אצל קבוצה אתנית שהתבססה בלבנט באזור המכונה על שמם ארץ ישראל, המשתייכים אליה מכונים יהודים, עברים או בני ישראל

אתה -----לא הבנת את דבריו של פייגלין. במחילה.

ואין לי כוח להסביר את זה שוב... אבל רק בכמה מילים:

היהדות היא לא דת. דת היא חוק. הנצרות היא דת. האיסלם זה דת.

דת זה דבר שמנותק מהחיים עצמם, יש דת, יש חיים.

ביהדות זה לא כך. עצם המהות של היהדות- זו חירות. זה עם. זה ארץ. זו תורת- חיים.

---מקווה שזה יספק....

היהדות לא בנויה על גזענות ושום בתיך.

ליברליזם = חרות.

הנה כמה דברים שמעידים ממש, שהדת היא חירותית.

אמנם כתוב בכוזרי:

'עבדי הזמן - עבדי עבדים הם. עבד ה' הוא לבדו חופשי',

אבל חופש שם שונה מאוד מהחופש אליו את מתכוונת.

זה לא כתוב בכוזרי אבל זה שיר של ריה"ל

מה הקשר לכפה עליהם הר כגיגית בדיוק?

אף אחד לא רוצה חופש מאלוקים.

כי אין דבר כזה.. שעבוד לאלוקים הוא החופש הגדול...

אתה מתעקש לסלף מהאמת שלי. חבל כל כך.

רק נצח, קרא את דברי מוטי. זה במקצת יחכים אותך. אתה כל כך חכם, שזה בטח קטן עליך...

את מדברת על חירות מהמצוות, ופה מדובר על המצוותשהם

עצמם שעבוד לקב"ה - ושזה חירות.

זה שני דברים ממש הפוכים.

זה בילוף שלך.

הוכחת לי שוב כמה אתה מומחה בבילופים! שכוייח!

אבל הוא לא התכוון להרחיק לכת כמוך.

בשבילך דברי רבי סעדיה גאון:

'אין אומתנו אומה אלא בתורתה'

הם בגדר, חס ושלום, 'בלבול שכל'.

במחילה! עד כמה ניתן לעוות????

הספר של הנוצרים- זה ספר דת, של המוסלמים- כנ"ל.

יהדות היא לא כמוהם!!!

הגיע הזמן שתקלוט...

התורה זו המהות שלנו.

הדת- זו לא המהות שלנו. כי דת- היא חוק.

שוב? דת היא חוק.

שוב? דת היא חוק.

משום מה קישרתי את זה בטעות לספר הכוזרי שלו.

מקבל את התיקון.

זהו בדיוק רב.

לא משנה מה היום מגדירים, (אם זה בכלל נכון,) ההגרדה האמיתי של המילה, גם על פי האקדמיה--- זה , חירות. וזהו.

וזוהי מהותה של היהדות.

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל