אבל אני לא יודע על סמך מה הוא קבע את זה.

זה בכלל לא מדוייק

הרוב לא מחפשים דוגמנית

גם רוב הבנות לא מחפשות דוגמן

כולם מחפשים מישהי שתמצא חן בעניהם.

היופי זה כרטיס הביקור הראשוני שלנו

ומציאת חן זהו הדבר הכי בסיסי ואינטסקטי שקיים

בלי מציאת חן בסיסית

קשה מאוד (במיוחד בהתחלה, אך גם בהמשך הדרך) ליצור קשר

ובכלל יופי זהו דבר מאוד חשוב

לא חשוב כמו אופי, אבל בהחלט חשוב

בעבר עלתה כאן טענה קשה נגד הציבור הגברי שהם מסתכלים רק על מראה חיצוני.

וזאת התגובה שכתבתי לה:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t443385#5209703

כל הבנים..(למזלי)

ונפשי, תאמין לי שאם כתבתי את זה פה זה לא משהו על סמך מס' בחורים שאמרו לי אלא על סמך מקור הרבה יותר רציני ואמין..

ו..אני ממש לא פוסלת חיצוניות אבל איך אומרים? - בגבול הטעם הטוב!

מי כמה שדכנים זה מאוד נכון וגם אצל בינישי"ם.

קודם כל אל תכלילי עובדה הרבה נשואים וממש לא עם מיס יוני' שנית אני משתדל לבוא לבליינד דיט היינו לא לראות אותה קודם  ומילה לסינגור על הבנים תביני יותר קשה לנו מלכן בתחום הזה וזה ממש לא אישי גבר גבר ודע עם הזמן מה  האמת ושהיופי הולך האופי נשאר

פשוט תקחי מי שראוי  לתמימות שלך..

מישהו שמבין מה סדר העדיפויות.

אל תחשבי שרק הבנות מחכות להתחתן, גם הבנים. אף אחד לא עושה לך "טובה".

מי שמחפש "דוגמניות" שיחפש; בינתיים הבנות הטובות באמת - תתחתננה עם טובים ממנו.

כשיקבל שכל, יצטרך כנראה כבר לעבוד יותר קשה..

קודם כל ,באמת אי אפשר להכליל.יש גם בחורים עם ראש בריא...

דבר שני-תדעי לך שלפעמים הבחורות היפות  מרגישות מצוקה גדולה.הן יודעות שהיופי שלהן קונה את המדוייט שלהן,ולפעמים אפילו יותר מדי...ובמקרים מסויימים עולה התהיה האם האישיות שלי באמת מצאה חן בעיניו,או שהחיצוניות שלי מחפה על הכל?....

ויש מקרים כאלו.מניסיון אישי! ולא נעים בכלל לזהות את זה...

ז״א מה שילדה טובה אומרת זה לפי הניסיון שלי, נכון. הם מחפשים דוגמניות... רובם.

לי אישית זה לא מפריע כי מי שלא אוהב תיופי שלי יכול להמשיך לחפש.... זכותו!! זה עניין של טעם וזה גם בעיה שלו!

לא אני ולא הוא קובעים מה יהיה עתידנו אז מבחינתי הוא יכול להמשיך לאכל סרטים! מה אכפת לי על בסיס מה הוא פוסל אותי...

לא רוצה? לא צרך! ה׳ יביא לי את מי שהכי מתאים לי.

בכ״מ אני לא חוויתי מצב שבנים הסתנוורו מה חיצוניות ולא שמו לב לפנימיות...

ולכן הסכמתי עם מה שמישהי פה כתבה שדווק הלא ככ יפות מתחתנות..

לנים למשל קשה מאוד להכיל את הביטחון ואת העמדה הנפשית שיש לבחורה שאוהבת את איך שהיא נראית... אז גם אם היא יפה הם יורידו אותה כי הי ״עפה על עצמה״ או משהו כזה...

קרה לי כבר פעמיים שנפגשתי עם בנות,

שבעיני היו נראות בסדר גמור,

ושניסיתי לשדך אותם לחברים שלי,

הם פסלו אחרי פגישה בגלל מראה חיצוני וכן להיפך...

אבל יצא לי להכיר המון המון אנשים שמעניין אותם קודם האישיות, המעשים, הביצוע, ורק בסוף גם המראה החיצוני, אולי גם לאור העובדה שאני בעיקר מתכתב עם אנשים ולא נפגש איתם

(אישית, בזמן הרלוונטי, הייתי כזה בצורה מעט קיצונית)

בזמן האחרון יוצא לי יותר ויותר ליפול על "חוקים".- הבנות דורשות גיל, צבא, סבבה, לגיטימי, מובן.

אבל,

זה הרבה מעבר לזה! קודם כל שואלים גיל, דבר שני פוסלים בכיף רק על כמה חודשים הפרש, ודבר שלישי, הם לא רוצים להיפתח, הם רוצים להיות צמודים לחוקים שהם החליטו!

תגידו לי, מה נסגר איתכם??

ואם יש מישהו, בא נאמר, קטן מכם בחודשיים, אבל אומרים עליו שהוא בסדר.. מה, אשכרה תפסלו אותו בגלל זה???
 

זה באמת עצוב לי, יש כל כך הרבה בנים מקסימים וטובים שנופלים על דברים לא קשורים...

אני ממש מצטער אבל אני לא מדבר     אה, זה כבר החתימה...

בס''ד

אני נגד הכללה ואני לא חושב שזה קיים אפילו אצל הרוב..

מה שאני חושב שאנשים שוכחים שיופי זה דבר שבאיזשהו שלב הולך.. ומה שנשאר זה האופי.. אני לא אומר שלא צריך לייחס חשיבות ליופי.. צריך אבל במידה מסוימת ולא משמעותית.. לי יהיה יותר משמעותי האופי מאשר היופי.. 

יש הרבה בנות שלא מספיק מטפחות את עצמן. לא צריך להתגנדר, אבל להיות אסטטיות! בדגים יפים ומחמיאים, קצת איפור וכל מה שצריך. שיהיה נעים לסתכל עליהן...

יופי הוא מרכיב חשוב בחיינו, להתעלם מכך יהיה בגדר:"בריחה מהמציאות"...

(גם מי שמתחתן עם מישהי שלדעת הרוב "רחוקה מלהיות יפה"..יכול להיות שבעיניו היא נאה.

אי אפשר להתחתן עם מישהו ש"מכוער" בעיניך, זה לא בריא.)

אבל, ממרכיב חשוב לדבר עיקרי, שמסנוור את כושר השיפוט שלנו צריך להיות מרחק גדול,הבדל.

אנשים שוכחים שאחרי הכל,(ובעצם, לפני הכל..) יופי זה ממש לא הכל, האופי קודם לו.

מי שמעוניין במראה נטו..(ונראה לי שזה די נדיר) מוזמן להתחתן עם תמונה וזהו..

ובנוגע לתמונה, בעיניי בקשת התמונה אומרת דרשני,

במציאות יש "צאנס" להכיר את האופי, מעבר לחיצוניות..

בתמונה, אין שום סיכוי...לכן, זה מעיד על בחור חומרני מדי לדעתי...

והיא גם אומרת שכיום  מאוד חשוב לבחורים היופי!! היא משתגעת מזה שבחורים שנראים ------------- מחפשים דוגמנית צמרת ולא מתפשרים על פחות. היא עוסקת בשידוכי לא ישראלים - אז אולי זה קשור

"תני אחת יפה, עם האופי אני כבר אסתדר..."

האמת אני גם מרגישה שזה תופס מקום מאוד מאוד משמעותי. כשאנחנו מציעים לחברים של בעלי חברות שלי, 95% מבקשים תמונה. לי אישית זה מפריע מאוד, במיוחד שלרוב הם גם לא נראים מי יודע מה...פעם אחת מישהו פסל לנו בחורה בגלל שהצבע שיער שלה לא היה לטעמו...נו באמת!!

אין לי בעיה שאנשים ירצו מישהו שמוצאת חן בעיניהם, מפריע לי שאנשים רוצים לצאת ר-ק עם בחורה יפה אובייקטיבית. מהאלו שכולם יסכימו שהיא נראית טוב. למה לא מוכנים לתת צ'אנס לבנות פחות מהממות, או קצת שמנמנות? חיים על פי מודל של יופי שהוכתב על ידי הוליווד. הרי מי קבע שרזה זה יפה? בעבר נשים מלאות היו מושא להערצה והיו נחשבות לבריאות ונשיות.

ואני ממש לא מזלזלת במציאת חן. ברור לי שזה משהו קריטי בכל חיי נישואים, אבל המון פעמים ההסתכלות שלנו על בן אדם משתנה במהלך ההיכרות...

ואגב, אני פסלתי את בעלי בפעם הראשונה על פי תמונה(הפעם הראשונה בחיי שביקשתי תמונה,וגם זה כי אמרו לי עליו משהו ספציפי שידעתי שמפריע לי ורציתי לראות אם אני מסוגלת להתמודד). רק אחרי כמה חודשים כשהציעו לי שוב, התגברתי על השטחיות הזאת והחלטתי לנסות כי ההצעה הייתה טובה ממש. ומזל שכך! תחשבו מה הייתי יכולה להפסיד... 

ואגב, השבוע חברה שלי, שהיא די מלאה ומלאאאאאאאא הצעות שאנחנו מנסים לסדר לה נופלות עוד בשלב ההצעה(כי הבחור מבקש תמונה), פסלה מישהו שהצענו לה על סמך מראה חיצוני, כי היא ידעה איך הוא נראה. היה לי ממש קשה עם זה, שהיא לא נותנת צ'אנס לבחור על מראה חיצוני, כשבתאכלס גם היא לא בדיוק במצב שמאפשר לה לשלול על ימין ועל שמאל. אז כן, זה קורה גם אצל בנות. פחות, אבל קורה.

חבר של בעלי בזמנו היה די עוף מוזר כשהגדיר מה הוא מחפש...

אחד הקריטריונים שעליהם הוא לא היה מוכן להתפשר זה צבע שיער בהיר.

אחרי כמה שנים טובות (לנו, עצובות לו) הוא התחתן עם אחת שצבע השיער שלה היה שחור, וגם כל שאר הקריטריונים החיצוניים היו ממש הפוכים.

הם חיים האושר עד עצם היום הזה

והיא נועדה להצילו מן החטא ום היא לא תהיה יפה מספיק אולי זה לא יציל אותו...

למה "עד שיראנה"?

בגלל שהוא אידיוט וגם אידיוט צריך להתחתן.

בישיבות רציניות שיושבים ולומדים שם ועוסקים בתורה ובעבודת ה' זה בד"כ לא קורה.

לדעתי זה גם מאוד לא מנומס, חזקה על בנות ישראל שהן יפות.

מצויינות שמים דגש רב על נושא היופי.

צריך לשים דגש גדול על מראה חיצוני

מוזמנת לקרוא את התגובה שלי על כך:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t506581#5762480

בעזהי"ת.

אנחנו בני אדם, לא מלאכים...

בסופו של דבר חיים ביחד, והיופי (יותר נכון- מציאת החן) של בן\בת הזוג הוא פרמטר משמעותי בנחת שבעניין.

בדרך כלל - אדם שאנחנו מכירים ואוהבים נראה בעינינו יפה,

עד כדי כך שבית הלל סוברים שאם מצא יפה הימנה - יכול לגרש, מפני שאם מצא יפה ממנה - כנראה הוא לא אוהב אותה - אחרת הייתה יפה בעיניו.

לכן לבקש תמונה לפני שנפגשים זה ממש טיפשי, כי לא הייתה הזדמנות להכיר, ולהתרגל למראה ולמצוא את היופי שיש בכל אחד ואחת.

לכן גם אסור לקדש עד שיראנה - שמא ימצא בה ערוות דבר, לא הכוונה שהיא לא מלכת היופי, אלא תחושה שמשהו מפריע, משהו לא מתאים. וזה סוביקטיבי לגמרי. זה בד"כ לא קשור בכלל למראה חיצוני אלה לשפת גוף, לתשדורת סמויה שנובעת מהאופי.

אפשר לראות את זה על חברות...כשהייתי בתיכון הגיעו אלינו לכיתה בנות חדשות על אחת מהן אמרנו שהיא מ כ ו ע ר ת! אני לא מצליחה להבין איך זה..אבל היום אחרי שאנחנו מכירות אותה מצויין והיא מדהימה כולנו מסכימות עם זה שהיא יפה בהחלט! יופי זה דבר חשוב בהחלט אבל: בנים יקרים!בבקשה לא להגזים ולחפש דוגמנית! ( לא כי אין לכם זכת לבקש אחת כזאת פשוט אין כ"כ הרבה כאלו אז אם אתם רוצים להתחתן תתחילו להתנרמל)

בהערת אגב, אם הבעל לא בסדר אז היא לא "תציל" אותו בכל מקרה, גם אם היא יפה על פי כל הקריטריונים המקובלים בתרבות המערבית.

לא. זו לא מחלת הדור...

(באמת שיש דברים גרועים יותר..)

עניין המראה וכל התפיסה של החיצוניות של הבנים- לא נראת לי מתאימה לשיח פומבי כמו כאן.

[גם על צניעות, אם לא ק"ו, צריך לדבר בצניעות].

ברור שזו לא הייתה מטרתך וכנראה שבכלל רצית לפרוק או לקבל תובנות על המצב-

אך לכן כדאי לך לפנות לגורמים יותר פנימיים בחייך (וכמו שציינו לעיל, יש גם את הפורום בנות), והלפנות את השאלה לשם!

כמובן-כמובן שאת מוזמנת באישי (מקווה שאענה..)!

שב"ש!

א.פסגת השאיפות הנשית היא ממון והגברית היא היופי..רק לגברים יש את האומץ להעלות את זה בקול. אבל תמיד נפגשים איפשהוא באמצע ודרך אגב נשים גם מתפשרות בסוף על הכסף..

ב.הבקשה לקבל תמונות לפני פגישה נובעת גם מהבדלי טעם מהותים היפהיפיה בעיני האחת היא ממש לא בעיני האחר (אנחנו למודי אכזבות רבות ) וכן גם משדכנים חדורי תחושת שליחות שרוצים להפגיש אותך בכל מחיר..  

ג. עדיף לבלות מספר דקות מול התמונה ולא חצי יום מול הלא לטעמך

ד.הדרישה ליופי של הגבר פירושה מיש/הו שתמצא חן בעיניו ולא בהכרח נתונים כגון צבע שער עינים וכדומה

צריך לשים דגש ענק על היופי

היא/הוא חייבים למצוא חן בעיניי השני

אם היא לא תמצא חן בעניו, (וכנ"ל הפוך)

זה מתכנון בטוח לבעיות בחיי הנישואין (את זה לא אני קבעתי, אלא יועץ נישואין עם ותק של 25 שנים, שמעתי את זה ממנו אישית)

היא לא צריכה להיות דוגמנית

היא צריכה להיות מלכת היופי

אבל היא בהחלט צריכה למצוא חן בעיניו!

ורק בשביל הפרוטוקול,

עשיתי סקר קצר אצל החברים שלי:

כמה קשרים שלהם הופסקו בגלל מראה חיצוני?

נכון, זה קיים, אבל זה במינון נמוך משמעותית ממה שאתן מספרות!

ממה ששמתי לב,

הרבה בנות שהקשר איתן מופסק, נוטות לשייך את זה לצד החיצוני (מה שברוב המקרים לא נכון)

והאמת זה מובן למה הן עושות את זה,

זה מוציא את הבחור כרדוד (ומקנה לה ביטחון עצמי שהיא בסדר, והוא לא שווה את זה)

ומסיר ממנה את האחריות לחשבון נפש מדוע היא נפסלה והאם יש בכוח לשפר משהו.

וכבר כתבתי את זה כאן,

לדעתי בנות נותנות חשיבות לחיצוניות הרבה יותר מאשר הגברים

אתן מוזמנות ללכת ברחוב ולבדוק מי משקיע יותר במראה החיצוני

הגברים או הנשים.

ומי שמעידה על עצמה שהיא לא כזאת,

שתלך לפגישה הבאה שלה עם פיג'מה,

ואם הפיג'מה שלה לא צנועה

שתלך עם בגדים פשוטים,

שלא תסתרק, תסדר את עצמה מול המראה, תסיר שערות וכו' 

ותגיע מגונה לפגישה,

אה, אופס, חס וחלילה שזה יקרה!

בנות יקרות,

המראה החיצוני הוא מאוד חשוב (מי כמוכן יודעות את זה)

אני לא מאמין שיש כאן מישהי שמוכנה להתחתן עם גבר שהוא חושב שהיא לא יפה (שלא נגיד ח"ו מכוערת)

אני מסכים איתכן, זה כלל לא נעים להפסל על משהו שהוא לכאורה כ"כ רדוד כמו מראה

אבל זהו דרך העולם,

כך הקב"ה ברא אותנו ואתכן

ואם הוא החליט שזה ככה,

סימן שזה הדבר הנכון.

כמובן, צריך לדעת להשתמש בכוח הזה בצורה נכונה ונבונה

אבל זה כוח שבכללי הוא דבר חיובי

(בית המקדש היה יפה, יש חשיבות לבית כנסת יפה וכו')

דרך אגב,

גם אצלכן יש פסילה על מראה חיצוני

רק שאצלכן זה בצורה אחרת

לדוג' אם מישהו הוא לא מספיק שרירי

אתן לא תגידו שהוא לא מספיק שרירי

אלא "הוא לא מקנה לי תחושת ביטחון לידו"

ועל זה הדרך.

בבחורה שמרגישה רצויה רק בגלל יופייה.

בבחור שמרגיש אהוב רק בגלל צבע השיער שלו.

בנערה שלא נחתכת רק בגלל חיוך מושלם.

בנער שיחוש פרגון רק אם יעבוד על שרירים..

בני אדם...!!

הפיתוי להיכנס לזה, לרצון לבחור ולחיות עם היופי דווקא הוא קשה.

אבל מי שטיפה, ממש טיפה מדליק את השכל,

יכול מייד להבין, 

שאישה לא אהובה מפני שהיא יפה, היא יפה מפני שהיא אהובה..

אין טעם לחיות עם דוגמנית שלא תיתן לך להינות מהיופי שלה,

שלה אמרנו...?

מה בדיוק היא עשתה בשביל זה...?...

אתה תחייה עם האופי, תנשום אותו,

תקום איתו בבוקר ותניח איתו את הראש על הכרית

תחנך איתו ילדים ותגדל אותם לתפארת.

היופי לא ייכנס כאן, כאן הוא לא משחק תפקיד.

וכאן זה החיים. כל החיים.

אני לא אומר שלא קיימות בנות יפות חיצונית ופנימית

אבל כדאי שתיקח אחריות, חלאס להיות ילד,

תבין שיש דברים שקצת יותר חשובים

מהמבטים שהחבר'ה יתקעו בחברה שלך,

ובך, הגבגבר, שסחטיין לך שהבאת עלמה כזאת הבייתה.

ילד,

לך תלמד על אהבה, ואז תחזור לצאת.

אני לא יודע מאיפה מצאת את המילה הזאת

בתגובה שלי היא לא כתובה

ברור לכולם שזה לא רק

זה גם

לאופי יש חשיבות גדולה

וגם למראה החיצוני

אין זה סותר כלל

אלה מושגים שמשולבים

יש צורך לבדוק אופי ויופי

לשאר תגובתך אני לא רואה צורך להגיב.

זאת מכיוון שאם אלו המחשבות שלך מדוע לבחור אישה שתמצא חן בענייך, ניתן להבין את רמתך

"טול קורה מבין עייניך" ואידך זיל וגמור

את התגובה לא כתבתי לך

אלא לאותם בחורים שחותכים על פי תמונה למשל..

אלו בכלל לא הדברים שעומדים בראש.

מישהו אמר לכם להתחתן עם מישהי שלא מוצאת חן בעינכם?!!!! אני הבנאדם האחרון שיגיד את זה!

חייבים למצוא חן גם חיצוני. זה ברור ואין לי על זה כל שאלה.

הבעיה היא כזו: יש הרבה מאוד בחורים רציניים, טובים, תורניים בחורי ישיבות מעולות וכו' (לא, לא כולם.. ) ששמים יותר מידי דגש 

על  הנושא של החיצוניות וזה נראה לי ממש מוגזם.. יש חיים מעבר ליופי. 

ולא, זה לא שאני חוששת שבגלל זה לא 'ירצו' אותי, אין לי שום בעיה עם החיצוניות שלי, ב"ה. יש לי בעיה שהרמה קצת ירודה

בעם וחבל. זה הכל!

לא יודע מאיפה הבאתם את זה. אישה נאה מרחיבה דעתו של אדם. ובחור שיש לו בראש רק נאה הוא ילד עם בעיה.. רוב מוחלט של האנשים הם לא ככה

בחיפוש.

ואם יש משהי שמוצאת חן בעיניך, כשתאהב אותה באמת היא תראה לך הכי יפה בעולם. 

מספיק שנקודת ההתחלה תהיה חיובית.

ואתה בעצמך צוטטת: "אישה נאה מרחיבה דעתו של האדם"

של הבנים כמוני

או שבנות לא מבינות אותנו או שהן נלחצות מהדרישה הזו

ואם הקב"ה ברא את הצורך הזה אצל גברים- כנראה שכך צריך להיות ולא צריך לזלזל בזה או לראות בזה דבר רדוד ושטחי.

אבל, חלק מהביטחון של האישה קשור במראה שלה, היא רוצה להיראות טוב, היא כמובן רוצה שיאהבו את הפנימיות שלה, אבל גם מודעת לכך ש"השער" לזה הוא הצד החיצוני. לא סתם יש לאישה קושי להתלבש צנוע, זה חלק מזה.

ולכן כל העיסוק בחיצוניות מרתיע.

לגברים אין כ"כ את הצורך שיאהבו את המראה שלהם, אלא יותר את הכוח/חכמה/ביטחון שלהם, אז פחות מלחיץ אותם העיסוק ביופי. אם היו מבקשים מכם ציוני פסיכומטרי/סיבולת לב-ריאה לפני הדייט- נראה לי גם אתם הייתם נלחצים מזה שיפסלו "רק על זה"

באמת אם למראה לא היה כ"כ משקל וחשיבות אז סבבה אבל מה נעשה שעולם שלנו לא ככה ? אולי זה שטחי להסתכל על מראה  ולפסול ...אבל מי מכיר את האדם שבתמונה? ולב אדום תפסיק להיות נחמד -שאתם הבנים דורשים את היופי הזה שבגללו בנות מפתחות הפרעות האכילה ,משנות את עצמן בצורה מטורפת בשביל שכמה אנשים יגידו שהיא שווה... לבוא ולהגיד משהו כזה שיופי לא משחק פה תפקיד -אז על מי אתה פה עובד? אני מבינה שזה לא הסיבה היחידה לחתונה אבל תפסיקו להיות תמימים כי המציאות מראה שכן- העולם שטחי..... מי שחושבת שפוסלים אותה על מראה היא לא מבינה שהיא קיבלה מתנה מי שמתחתן איתה רוצה אותה !!!!!!!!!!!!!! אני מסכימה שבנים צריכים להשתנות קצת ולהתבגר...אבל לכתוב תגובה נחמדה ולעודד אותה ולשכוח שהיא תתמודד במציאות  שבציבור שלנו אנשים לא כ"כ מוותרים ליופי...לב אדום אתה נחמד שככה אתה כותב אבל המציאות היא נשארת ולהתמודד איתה נשאר לבנות............אז יש אפשרות שאנחנו נדאג לשנות את זה כי זה לא בסדר....אבל עד אז בנים תשמרו את התגובות הנחמדות שלכם לעצמכם ותגידו את זה לחברים שלכם לא לבנות מתוסכלות..... 

לפי דעתי, אך מוכרחה לומר גם חוסר נסיוני, מראה הוא דבר שבד"כ מתרגלים אליו

חבל לפסול משהו\י על מראה בפגישה ראשונה כי אולי תתרגלו לסוג המראה...

אך לפני שמדברים על מראה, אתם יודעים בכלל מה אתם מחפשים??..

האם סתם לבלות ולבזבז זמן, או באמת לבנות בית בישראל?????.

לדעתי מילת המפתח היא: אחריות!

בחורה- חפשי בחור שיקח אחריות על הרוחניות של הבית, חינוך הבית וכלכלת הבית!

בחור- חפש אמא טובה לילדים שלך!

אם בסוף יש גם יופי, אז למה לא........

בס"ד

לכל אישה חשוב להיות נאה בעיני בעלה,

אני באמת מאמינה שכל בנות ישראל יפות, (זה גם כתוב, בנות ישראל נאות הנה, אלא שהעניות מנוולתן- סליחה אטם הציטוט לא מדוייק, וידוכ שאין עני אלא בדעת.. טוב, ה משהוה ארוך לא נרחיב) הנקודהה היא שמה שיפה בעני אחד יכול להיות מכוער בעני האחר ולהפך, על טעם ועל ריח אין מה לבהתווכח, וברור שבע"ה גם אם חמישים בחורים יפסלו מישהי בגלל חוסר יופי, יהיה אחד שיבחא בה על היופי האמיתי שהוא רואה בה.

כי פנים זה מלשון פנימיות, ובע"ה האחד שלה יזהה בפניה את הפנימיויות היפה שהא מחפש.

ההרכב הבסיסי (4 נגנים וזמר) זה באזור 11-12 אלף לרוב

יש להקות טיפה יותר זולות, למשל אומרים שהראל טל או להקות שבהם הזמר הוא אחד מה4 נגנים, אבל צריך לבדוק שזה להקה שמתאימה לסגנון שלכם

בעיניי התועלת של להקה על דיג'יי זה שהנגינה חיה

זה לא איזה מחרוזת שנמצאת ביוטיוב כולם כבר מכירים יודעים בדיוק איך היא הולכת

היא גם מותאמת למה שקורה באולם ולריקודים

וכמובן זה שאתה יכול לבחור את השירים שאתה רוצה ובסגנון שאתה רוצה

דיג'יי בסוף לוקח שירים או מחרוזות שמישהו אחר הקליט ורק משחק איתם

ובעיניי זה מורגש שזה לא נגינה

אתה מגביל את עצמך לביצועים שכבר יצאו

ואין שום דבר אישי שלך

היתרון של דיג'יי זה כמובן המחיר

בסוף לשלם לאדם אחד במקום לחמישה זה הבדל משמעותי במחיר

לנסות לשאול אותו אפשר תמיד

כשאנחנו בדקנו להקות לפני שנתיים המחירים היו סביב ה8,000₪ וזה גם מה שזכור לי ששלמנו.

קבלנו רשימת להקות שמסתובבת בין חברים. אולי אלו היו להקות זולות במיוחד?

היינו מרוצים מהלהקה שבחרנו, חוץ מפשאלה קטנה. סימנו באופציות בבחירת סגנון השירים גם "מחזורת שירי אלול", מסתבר הכוונה שלהם הייתה להתחיל מעגל שירי נשמה של 20 דקות רצוף בסוף הריקודים כשכולם כבר מזיעים ועייפים.

חוץ מהסיפור הזה, שזו בעיקר חוסר הבנה שלנו, הם לא נראו מתחילים או לא מנוסים, וראיתי אותם בעוד כמה וכמה חתונות מאז.

עוד נקודות שכדאי לדעת שלא בהכרח חושבים עליהם?

אני נתתי לך כבר את ההמלצה שלי

להקת הניגון שבלב זו הלהקה הכי זולה שמצאתי (ובפער), והיא ותיקה וטובה. לדעתי הם היו מעולים, והם לא שמים פלייליסט ביוטיוב אלא שרים.

מי שרוצה יותר פרטים אפשר בפרטי

אמת

ירושלים-

גן הורדים, גן סאקר, הרובע

טחנת רוח, פארק טדי, קבר שמואל הנביא (יש שם את השמורת טבע 'נבי סמואל'), טיילת ארמון הנציב.

ביער ירושלים יש אחלה מקומות לשבת אם יורדים בתחנה של הר הרצל והולכים לכיוון יד ושם.

בגוש יש את עו"ז וגאון

ויותר לכיוון בנימין יש את מצפה דני.

גם באזור בית שמש יש מקומות..

מקום להסתובב?

לאכול?

לשתות קפה?

לעשות יצירה יחד?

ללכת למוזיאון/הרצאה יחד?

מחפשים מקום נוח ושקט לשבת וגם לשתות קפה, לדוגמה באזור טחנת הרוח, האם יש שם אכן עגלת קפה ועד מתי היא פתוחה? בנוסף, זכור לי שיש קבוצת ווטסאפ למקומות מומלצים, מישהו יודע על זה משהו?

יש עגלת קפה בטיילת בארמון הנציב.

( קפה קפה יש גם בבית שמש לדעתי )

יש עגלת קפה ליד מחלף בית חורון על 443,

יש בית קפה בקניון עזריאלי מודיעין.

הקשרים שהיו ונגמרו

-הלוואי שהייתה בי תיכולת הקרה והנכונה הזאת להתנתק מהם מהר ולהמשיך הלאה

חלום כי באמת כל רגע שעדיין יש חיבור זה בזבוז זמן יקר

אם כשמגיע וכשהולך ללימוד תורה הם ישנים? ומתי הוא ואישתו זוכים לזמן זוגי אישי רוחני נפשי היות וכשהוא מגיע הביתה זה למקלחת שינה ואוכל?

מה זה שונה מאדם שהולך לעבודה ונמצא מחוץ לבית 9 שעות לא כולל נסיעות? או מאדם שמשמש כקצין קרבי ונמצא רוב זמנו בפעילות צבאית? או טייס אזרחי שנמצא הרבה בשמיים ובמדינות אחרות, או באיש עסקים שעסוק ומתרוצץ בניהול העסק?

אצל אברך, להיפך, אין לו נסיעות כמעט כי הוא פשוט יגור בקהילה ליד הישיבה/כולל.

לא שונה מהרבה מקצועות אחרים, כמו שכתבו מעליי.

בלי איזשהי מטרה או או הישג במשך עשרות שנים.

יש המון דרכים להתפתח בלימוד תורה, לימודי רבנות, כתיבת מאמרים תורניים, העברת חַבּוּרוֹת ושיעורים בישיבה, לימודי דיינות, כתיבת מאמרים תורניים, וכולי.

מי שסדר היום ומטרות הלימוד שלו במשך עשרות שנים נראות בדיוק כמו בשיעור א', שווה למי שנשאר קופאי בסופר בעולם העבודה ולא מחפש להתפתח בזה.

הרבה דרכים להתפתח בלימוד התורה גם מביאות בסוף למשרות תורניות שגם מביאות פרנסה, למרות שמאוד קשה להתקבל אל הדברים הרציניים באמת.

אני מסכימה שבחור שרוצה לצאת לדייטים ואין לו מושג מהחיים שלו, לא רק לפרנסה שהיא מחוץ לישיבה, אלא לפחות מטרות ויעדים בתוך עולם הישיבות, כנראה שהוא לא בוגר מספיק ולא בשל לנישואים.

מה שכתבת בסוף על לאסוף בחורות זרות ברכב לצורך נישואים, נראה לי כדאי שתשקול בתרחיש המדומיין שלך מה תעשה כשהבנות החביבות שפחות זורם להן להיות מכונת ילדים, יתקשרו למשטרה.

השני יועץ משכתנאות כל יום (באמת יועץ משכנתאות) ו..זהו. כאן זה נגמר. הוא לא יהיה משהו מעבר לזה.

השנה הוא קם בוקר, הלך לייעץ לאנשים, חזר בערב.

בעוד 30 שנה, הוא יקום בבוקר, ילך לייעץ לאנשים ויחזור בערב. אפילו הקפה והבדיחות מסדרון יהיו קבועים ועוד מלא דברים אחרים.

קשה לקרוא את ההודעה הפותחת

כי היא כתובה עם המון תפיסות ברורות של הכותב

הלוחם שכרגע עובד בעבודה רגילה,

הולך לעבודה כל יום וחוזר בערב? למה הוא לא נשאר קבוע עם אותם וופלים?

סגנון הר המור.

אמרו שלצערם במשך שנים טיפחו את עניין הצבא ושבנות יעדיפו מישהו שעושה צבא מאשר אברך.

לענ"ד,

לא סותר שאפשר גם וגם. ואם הבחור תלמיד חכם אז שיתגייס בחוק טל וכו'

יש עניין בלהביא את התורה לחיי המעשה.

ואין לזה באמת תשובה של שחור לבן, זה תלוי בהרבה משתנים.

דבר אחד ברור לכולנו, תורה מצלא ומגנה וזה עיקר חיינו.

ואת זה המדינה והצבא וכו' צריכים לזכור, שלימוד תורה הוא מה שמחזיק אותנו ולא להפך.

לעומת דברים אחרים.. זה וודאי לא פרדוקס, אלא עובדה- תורה קדמה. תורה תישאר.

וזה העיקר.

שקדמה לתורה?

דרך ארץ=עבודה.

יש הנחה לא מבוססת שאם כולם ילמדו תורה אז לא יהיו מלחמות. הבעיה המרכזית היא שיש שלל ראיות הופכיות מהמציאות, מהמצוות ומהתנך לכך שזה שגוי.

מילא היו אומרים "כולם יקיימו צורה ואז לא יהיו מלחמות" עוד היה אפשר להבין, כי לכאורה זה יהיה גאולה - וגם זה עוד טעון ראיה שהרי הרמבם כותב במפורש שמלך המשיח יילחם לישראל. אבל להגיד שהלימוד הוא הקובע? מוזמנים לשאול את חזקיה ורבשקה אם הלימוד לבד מועיל.

שהציל את דורו בזכות הכפייה הדתית

מקור?

הקב"ה במפורש אומר "וגנותי את העיר למעני ולמען דוד עבדי", קרי חסד גמור ושמירת הברית לדוד - וגם זה לאחר שכל יהודה נחרבה תחת כיבוש רבשקה. אותה יהודה שכל ילד ידע בדיני טהרות וכו'.

כדאי לחזור לתחילת ישעיהו ולקרוא על אותו הדור. לימוד התורה הוא רק מצוה אחת, והיא לא הכריעה כלום.

לא לימוד תורה הציל אותם. ממש לא.

זה לא אומר שאין ערך ללימוד תורה חלילה. זה רק אומר שאין קשר בין לימוד תורה להיעדר מלחמות.

גם 1 מכל 8 יהודים ממלכת ישראל ברחו לירושלים. העיר בתקופת חזקיהו גדלה אסקפונציאלית, יש לזה גם הוכחות ארכיאולוגיות.

וכן חדמשמעית שניצלו בזכות התורה

בזכות דוד העונש נדחה לדור אחר

מילים כמו "חדמשמעית" או "אקספוננציאלית" זה לא ראיה, כידוע. זה רק נשמע טוב.

אם הדור ניצל בזכות לימוד התורה אז מה לנו צורך בזכותו של דוד? ואם זכותו של דוד הצילה - כמו שהנביא אומר - אז לימוד התורה לא הספיק? לא יכלו להוסיף עוד אמירת תהילים או עוד חצי שעה של העמקה הסוגית רוב וקרוב? וכיוון שלמדו ללא הפוגה, עד שאפילו רוכבים לסוסים לא היו להם - למה עונש? וכי יש נעלה יותר מזה? הרי זה בדיוק הפנטזיה החרדית שאתה מציג?

אלא, שפשוט וברור שלימוד תורה אינו העניין בכל הנוגע למלחמות ישראל. לשיטתך, אחזיה מרד במלך אשור ורצה ליטול עצמאות בחזרה לעם ישראל למרות שידע שאין לו צבא (כי כולם לומדים) וכי חשב שהלימוד מספיק כדי שהמציאות תתיישר... שלא לדבר על השוחד הכושל שהוא שלח לסנחריב. וכל זה למה? הרי לימוד התורה מגנא ומצלא?

בפועל התנך מתאר שרבשקה כבש את כל ירושלים, הנביא מיכה מתאר "כי אנושה מכותיה, כי באה עד יהודה, נגע עד שער עמי עד ירושלים", הנביא ישעיה מתאר את המצב של כל אותם לומדי תורה של יהודה.

גם במלכים וגם בישעיה מדובר במפורש על השארית ועל הפליטה.

במצבות הפאר של סנחריב הוא מתאר את כיבוש יהודה ומדבר שם על מאות אלפי בני אדם, איש ואישה, קטן וגדול. התנך מתאר בפועל את כיבוש ערי יהודה. האם אתה רוצה לטעון שלומדי התורה הפקירו את הארץ וברחו לירושלים ונתנו לצבא אשור להשתלט על ערים ריקות? לומדי התורה לא האמינו בכוח הלימוד שלהם?

זה השיבוש החרדי. העירבוב בין קיום תורה ללימוד תורה. בעוד אחד הוא כל המצוות וכל האמונה, השני הוא מצווה אחת ואמונה מומצאת.

כשיש מלחמה אז מלהגים על הכרח הלימוד, אבל כשיש חוק גיוס אז צריך לצאת לרחובות ולימוד לא מספיק.

כשאחד מגדולי הדור החרדיים נמצא על ערש דווי אז חשוב לעשות גם עצרות תפילה לקרוע את השמיים, אבל כשאלף איש נרצחים ביום אחד ומרחפת סכנת השמדה על מדינת ישראל אז מספיק רק לכוון יותר (מבלי לומר מה זה אומר בכלל ואיך עושים את זה).

למזלנו, זהו מעוות שכן יוכל לתקון. אם ירצו. היום. אם בקולו תשמעון.

אבל יש בליל גדול מאד של שטוית ובילבולים ואני חייב להעמיד את הדברים על דיוקם כי זה גובל בחרפה.

א. אמרת שאחזיה מרד באשור? אחזיה היה עבד נרצע שלהם. אז כנראה שהתבלבלת והתכוונת לחזקיהו (אלף אלפי הבדלות) לא ברור לי איך אפשר להתבלבל בין משיח השם לבין אחד המלכים הגרועים שלנו (מתלבט אם ראוי לומר עליו יימח שימו)

ב. "אם הדור ניצל בזכות לימוד התורה אז מה לנו צורך בזכותו של דוד" נראה לי שכאן שורש העיוות שלך. זה לא שדוד הוא איידול. שרק בזכותו לבד נינצל חלילה. זה בזכות הברית שהשם כרת איתו (שהייתה על תנאי) שים לב למה שדוד המלך אומר בעצמו :"וְשָׁמַרְתָּ אֶת-מִשְׁמֶרֶת ה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו לִשְׁמֹר חֻקֹּתָיו מִצְוֺתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְעֵדְוֺתָיו כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה לְמַעַן תַּשְׂכִּיל אֵת כָּל-אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר תִּפְנֶה שָׁם לְמַעַן יָקִים ה אֶת-דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלַי לֵאמֹר אִם-יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת-דַּרְכָּם לָלֶכֶת לְפָנַי בֶּאֱמֶת בְּכָל-לְבָבָם וּבְכָל-נַפְשָׁם"

"למעני ולמען דוד עבדי" - רוצה לומר למען כבוד שמי ובעבור בריתי עם דוד עבדי שאם ישמרו בניו את מצותי לא תסור מלכות מהם" (רלב"ג)

כזכור על חזקיהו הכתוב מעיד שעשה הישר כדוד אביו ולא היה אחריו ולא לפניו מלך (לבד דוד) שעשה הישר בעיני השם כמוהו .

"בַּה אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל, בָּטָח; וְאַחֲרָיו לֹא-הָיָה כָמֹהוּ, בְּכֹל מַלְכֵי יְהוּדָה, וַאֲשֶׁר הָיוּ, לְפָנָיו"

ובדברי הימים מפורט יותר פועליו בחנוכת המקדש ובפסח שחגג כל העם.

"עַתָּה, עִם-לְבָבִי, לִכְרוֹת בְּרִית, לַה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל"

כלומר בזכות הברית שחזקיהו חידש בין עם ישראל והשם הברית שהשם כרת עם דוד יכלה להתקיים. אחרת כדבריך, אם זה לא התנאי ומספיק להיסמך על דוד כאדם איך תסביר שנחרב הבית הראשון והשני? הרי היה דוד המלך. שנניצל בזכותו. לא?

אגב, חז"ל לומדים גם שברית אבות עמדה עד דורו של חזקיהו ולא כולל (כלומר לדור של חזקיהו לא היה זכות אבות כי היא תמה)

ג. "בפועל התנך מתאר שרבשקה כבש את כל ירושלים" כאן הכעס שלי כבר באמת גבר מאז שהדלקת אותי אתמול "מוזמנים לשאול את חזקיהו ואת רבשקה אם לימוד התורה מועיל" לפני שאתה מוכיח אחרים בלימוד תורה תעשה טובה קטנה ובדוק את הדברים שאתה כותב. כי אתה מבולבל. מאד. רבשקה לא היה מלך והוא בטח שלא כבש את ירושלים... רבשקה היה יהודי מומר שהשמיץ את השם בנוכחות יהודים רבים שהיו בחומות ירושלים. "אל דבר איתנו יהודית" זוכר? ואז ויגבה קולו. אתה לא שמת לב אבל כל הדברי נאצות שרבשקה אמר שם במודע או שלא במודע אתה ציטטת והבאת כראיה...

"וְאַל-יַבְטַח אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ אֶל-ה לֵאמֹר, הַצֵּל יַצִּילֵנוּ ה; וְלֹא תִנָּתֵן אֶת-הָעִיר הַזֹּאת, בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר"

בחזקיהו עסקינן, ולא בחורבן הבית. ירושלים לא נחרבה. היא ניצלה בזכות חזקיהו ודורו שהיו צדיקים (חז"ל בפסחים כמדומני) אומרים שלא היה כדורו של רבי שמעון בר יוחאי וכשל חזקיהו שלא נראתה הקשת בימיהם.

רק ערי המטרופולין של ירושלים נחרבו, כלומר לכיש, גזר וכן הלאה

וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה, עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר עַל כָּל-עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת--וַיִּתְפְּשֵׂם (לא ירושלים!!!)

אך לא לפני שכל הגולים עלו לירושלים (כולל ממלכת שומרון ) וזה מביא אותנו לנושא הבא שגם בו גילית בורות.

בימי המרד באשור ירושלים גדלה ויש לזה הוכחה כמובן גם בארכיאולוגיה ראה ערך חומות חזקיהו

וכן יש לזה רמז בכתובים "יוְאֶת־בָּתֵּ֥י יְרוּשָׁלַ֖͏ִם סְפַרְתֶּ֑ם וַתִּתְצוּ֙ הַבָּ֣תִּ֔ים לְבַצֵּ֖ר הַחוֹמָֽה" וכן בדברי הימים "והוא יְחִזְקִיָּ֗הוּ סָתַם֙ אֶת־מוֹצָ֞א מֵימֵ֤י גִיחוֹן֙ הָֽעֶלְי֔וֹן וַֽיַּישְּׁרֵ֥ם לְמַֽטָּה־מַּעְרָ֖בָה לְעִ֣יר דָּוִ֑יד וַיַּצְלַ֥ח יְחִזְקִיָּ֖הוּ בְּכׇֽל־מַעֲשֵֽׂהוּ" כלומר ציון שממערב לעיר יבוס.

אם אתה לא מודע לאסכולה השלימה הזאת בארכיאולוגיה אז אין לי דרך וכוונה להמשיך להסביר. פשוט תלך לרובע היהודי ותראה את החומה הרחבה שנבנתה בימיו.

וההוכחה שגם ממלכת שומרון עלו לירושלים : " בפאת מטה אלו קצת עשרת השבטים שנסמכו על חזקיהו מלך יהודה ופלטו עמהם בפאת מטה מלמד שלא פלטו מישראל אלא אחד משמנה שבהם " (רד"ק עמוס ג יב)

ועכשיו לדובדבן שבקצפת

ומצטער אם אערער לך מעט את האידיאולוגיה "האנטי חרדית" שלך. במחילה אבל זה לא אידיאולוגיה חרדית. זו פשוט אידיאולוגיה יהודית. זה הבסיס של הבסיס של הכל ועצוב לראות קוקניקים שקצת התבלבלו בדרך. התורה היא הכל. כמובן שצריך לעשות את מה שבחלקנו אבל התורה היא המגינה. והנס בדורו של חזקיהו שבאופן אירוני הבאת הוא ההוכחה הגדולה לכך. וכן כן ידוע לי מה הרב בעין איה אומר על הניסים באותו דור, וזה נכון, ושוב אין סתירה.

"וַיִּתֵּן שָׂרֵי מִלְחָמוֹת עַל-הָעָם וַיִּקְבְּצֵם אֵלָיו אֶל-רְחוֹב שַׁעַר הָעִיר וַיְדַבֵּר עַל-לְבָבָם לֵאמֹר

חִזְקוּ וְאִמְצוּ--אַל-תִּירְאוּ וְאַל-תֵּחַתּוּ מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר וּמִלִּפְנֵי כָּל-הֶהָמוֹן אֲשֶׁר-עִמּוֹ כִּי-עִמָּנוּ רַב מֵעִמּוֹ !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

עִמּוֹ זְרוֹעַ בָּשָׂר וְעִמָּנוּ ה אֱלֹהֵינוּ לְעָזְרֵנוּ וּלְהִלָּחֵם מִלְחֲמֹתֵנוּ וַיִּסָּמְכוּ הָעָם עַל-דִּבְרֵי יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה "

ובכך ניצלה הממלכה. ואותו מלך דגול היה מועמד להיות המשיח שלנו.

אגב, הרב איפשהו באגרות כמדומני אומר שהתברר לו שהוא משורש נשמתו של חזקיהו מלך יהודה

א. אכן נפלה טעות תחת ידי, טעות סופר. זה קורה לפעמים כשמגיבים באמצע היום.

התכוונתי לחזקיה ולא לאחזיה, וכמו שכתבתי נכונה בתגובה הראשונה. וכמו שהמעשים שתיארתי שם היו מעשיו של חזקיה. וכמובן שהתכוונתי ליהודה ולא לירושלים, כמו שציטטתי נכונה את הפסוק.

מיהרת לכעוס ידידי, או שחיפשת אמתלאות כדי להוסיף פסקה או שניים לתגובה שלך.

ב. לפני שניכנס לפרטים נצטרך להבהיר שוב, כי זה שורש המרי, יש קיום תורה ויש לימוד תורה. כל הראיות החרדיות - כולל אלה שלך כאן - עוסקות בקיום התורה אך במסקנתה שלהן מוחלפת המילה "קיום" במילה "לימוד". זהו שורש האמונה שהוא שורש המרי.

ייתכן והמוח החרדי רואה זהות מוחלטת בין המילים הללו והוא מאחד אותם לעניין אחד, וזה באמת עיוות חמור.

ג. במה שקשה לך על לימוד תורה וזכותו של דוד: ראשית, "זכות אבות" זה ביטוי שמור ומשמעותו היא זכות 3 האבות ולא זכותו של דוד. וזה לא מענייננו, גם לא הזכרתי את האבות.

שנית, אם לימוד תורה מגן מצד עצמו אז אין צורך בזכות של אף אחד שהרי זכותו של הדור עצמו בגלל הלימוד מספיקה כי בכלל מאתיים מנה. וכל זה לשיטתך, או לשיטת החרדים שאת שיטתם אתה מייצג להבנתי בדיון הזה.

ג.2. ומה שהבאת מרלב"ג יפה ונחמד אך אינו יוצא מכלל דברי האברבנאל (בפסוק לג): "היה הש"י מגן ומחסה על העיר להושיעה, לא בזכות העם היושב בה כי אם למען כבוד שמו ית' ובעבור הברית אשר כרת לדוד עבדו, שאם ישמרו בניו את מצוותיו לא יסור המלכות מהם... והעיר הנביא בזה שזכות חזקיהו וצדקתו תגין על העיר". בעברית מודרנית אומר האברבנאל שחזקיהו הוא זה שניצל, והעם ניצל אגב חזקיה.

ד. לגבי הרחבת העיר, אני לא רואה איך זה משנה משהו בטיעון או שאני לא מבין את האמירה הארכאולוגית. האם כל שטח ממלכת יהודה התרוקן מיושביו ונס לתוך ירושלים? אם כן אזי שאלתי מקודם עומדת בעיניה: האם אתה רוצה לטעון שלומדי התורה הפקירו את הארץ וברחו לירושלים ונתנו לצבא אשור להשתלט על ערים ריקות? לומדי התורה לא האמינו בכוח הלימוד שלהם? למה יאמרי הגויים איה אלוהיהם?

ואם השטח לא התרוקן אזי בוודאי רבים מלומדי הצורה גם לא ניצלו אלא חוו את הכיבוש על נזקיו, שבוייו, פצועיו והרוגיו. וביניהם בוודאי הנמצאים בערי הבצורות.

ה. הדובדבן שבקצפת הוא קצת רקוב לדעתי, בכל הנוגע לכוחו בטיעון. הרי אתה רוצה לומר שלימוד תורה בהיקף החרדי של היום הוא מה שמציל ולצורך כך מביא ראיה את דברי חזקיהו הנהדרים, אך מה כתוב באותו פסוק שציטטת? שמא נעלם ממך במודע או שלא במודע אך כתוב שם "ויתן שרי מלחמות על העם". קרי, חזקיה יצר צבא. ובפשטות אלה דברי חיזוק לעם היוצא למלחמה, ואחרי נבואת ישעיהו נאמרו (או שאני טועה?).

מצד עצמו הוא רעד עד אימה מהצלחת סנחריב לבקוע את העיר, כמו שידוע לנו ממאמר חזל על כך שלא היה לו כח לא לרדוף, לא להרוג ולא לומר שירה. כל זה למה לו? הרי למדו תורה בכמויות!

אלא, ושוב הדברים חוזרים לפשוטם הפשוט, לימוד אינו ממלא את הפונקציה שהטענה החרדית רוצה שהוא ימלא.

אם תגיד לי שאתה רוצה לדבר על קיום תורה, כאשר לימוד הוא מצווה מהמצוות שיש לקיים, זה כבר יהיה דיון אחר.

אפילו את דברי האברבנאל שהבאת ראוי לך לקרוא שוב "שזכות חזקיהו וצדקתו תגן על העיר"

טעות סופר אעלק גבר לפחות תודה שאתה קצת חלוד אולי קצת הרבה.

"רעד מהצלחת סנחריב לבקוע את העיר'

ירושלים? דיברנו על זה כבר לא..?

"אני ישן במיטתי ואתה עושה" זה לא נשמע לי כמו מישהו שרועד מפחד.

נסיים את "הדיון" כאן כי זה ממש לטחון מים

ודרך ארץ קדמה לתורה ב26 דורות לפני המעמד

עד מתי נביא "הוכחות" מפילפולי דרש?

משנה מסכת אבות פרק ב משנה ב:

"רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר:

יָפֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן. וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן. וְכָל הָעֲמֵלִים עִם הַצִּבּוּר, יִהְיוּ עֲמֵלִים עִמָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם; שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם מְסַיַּעְתָּן, וְצִדְקָתָם עוֹמֶדֶת לָעַד. וְאַתֶּם, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם שָׂכָר הַרְבֵּה כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם:"

רש"י בפירושו שם:

"שיגיעת שניהם משכחת עון. שמתוך שהוא לומד ועוסק בתורה ובסחורה להתפרנס אינו חומד וגוזל ממון אחרים:

לסוף בטלה לגרור עון. כך כתוב במשנה לפי שא"א לו בלא מזונות והולך וטורח ומלסטם את הבריות ומשכח את תלמודו:"

הרמב"ם בפירושו על המשנה שם:

"רוצה לומר בדרך ארץ הנה - העוסק בפרנסה.

ואמרו וגוררת עון - כמו שבארנו במקום אחר, אמרו "סופו, שהוא מלסטם את הבריות"."

הרב עובדיה מברטנורא בפירושו שם:

"דרך ארץ - מלאכה או סחורה:

שיגיעת שניהם משכחת עון - שהתורה מתשת כחו של אדם, והמלאכה מפרכת ומשברת את הגוף, ומתוך כך יצר הרע בטל ממנו:

וכל תורה שאין עמה מלאכה - ואם תאמר יהא עמל בתורה תמיד ויגיעתה תהא משכחת עון, ומה צורך למלאכה, לכך הוזקק לומר וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה, לפי שאי אפשר לו בלא מזונות, ומלסטם את הבריות ומשכח תלמודו:"

משנה מסכת אבות פרק ג משנה יז:

"

רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר:

אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ; אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אֵין תּוֹרָה. אִם אֵין חָכְמָה, אֵין יִרְאָה; אִם אֵין יִרְאָה, אֵין חָכְמָה. אִם אֵין בִּינָה, אֵין דַּעַת; אִם אֵין דַּעַת, אֵין בִּינָה. אִם אֵין קֶמַח, אֵין תּוֹרָה; אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין קֶמַח. הוּא הָיָה אוֹמֵר:

כָּל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו, לְמָה הוּא דּוֹמֶה? לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מְרֻבִּין וְשָׁרָשָׁיו מֻעָטִין, וְהָרוּחַ בָּאָה וְעוֹקְרַתּוּ וְהוֹפְכַתּוּ עַל פָּנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו יז, ו): "וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה, וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבוֹא טוֹב, וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר, אֶרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב". אֲבָל כָּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ, לְמָה הוּא דּוֹמֶה? לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מֻעָטִין וְשָׁרָשָׁיו מְרֻבִּין, שֶׁאֲפִלּוּ כָּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ – אֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם): "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם, וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו, וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבֹא חֹם, וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן, וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג, וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי"."

רש"י בפירושו שם:

"אם אין תורה אין דרך ארץ. כמ"ש לעיל יפה תלמוד תורה עם ד"א:"

הרמב"ם על המשנה שם:

"רוצה לומר בזה, שכל שנים מאלו, כל אחד משניהם מועיל במציאות האחר ומשלים אותו."

הרב עובדיה מברטנורא על המשנה שם:

"אם אין דרך ארץ וכו' - סוף שתורתו משתכחת ממנו נג:"

עיקר תוספות יום טוב על המשנה והרב עובדיה מברטנורא:

"אם אין תורה אין דרך ארץ וכו'. פי' הר"ב דרך ארץ משאו ומתנו יפה וכו' ואם אין דרך ארץ סוף שתורתו משתכחת ממנו. ולא בא התנא לומר על קדימה ואיחור שצריך שיקדם האחד לחברו שאם אתה אומר כן אין גם אחד מהם יהיה במציאות. שאם אין האחד אלא א"כ שיקדם לו האחר. וכל אחד יש לו דין קדימה על חבירו נמצא שאי אפשר שימצא המאוחר בלא הקודם ושניהם מאוחרים נמצא ששניהם אינם נמצאים. ועוד שודאי שיש לדרך ארץ קדימה זמנית על התורה. וכמ"ש במ"ב פ"ב. אלא שכוונת התנא שאם אינו לומד אע"פ שנושא ונותן לא יהיה יפה עם הבריות. כי לא ידע כדת מה לעשות כענין חז"ל בפרק המניח [דף ל'] האי מאן דבעי למיהוי חסידא לעיין במילי דנזקין וכן אם אין דרך ארץ כלומר שאינו נושא ונותן יפה וכו' סוף שתורתו משתכחת ממנו על העון אשר חטא שהוא מחלל שם שמים שאומרים אדם זה שלמד תורה כמה מקולקלין מעשיו [יומא דף פ"ו] וכו':"

כי הרמב"ם, הטור והרמ"א פסקו את זה בהלכות תלמוד תורה. (הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה י, בטור ובשולחן ערוך בסוף סימן רמו ביורה דעה)

הטור, הבית יוסף והב"ח הביאו את הדברים להלכה בהלכות משא ומתן (אור חיים סימן קנו)

בכלל, אחת התופעות התמוהות זה החשיבות הגדולה המוענקת ללימוד תורה במקומות רבים ועדיין לא לומדים שם הלכות תלמוד תורה. מובן לנו שצריך ללמוד הלכות שבת כדי לדעת איך לנהוג בשבת והלכות חנוכה לקראת חנוכה, למה לא לומדים הלכות תלמוד תורה לפני שלומדים כל היום תורה?

הם לא קראו לזה עבודה, אני קראתי לזה עבודה, הם כתבו פרנסה כפי שהבאתי פה למטה:

אגב מה שלומך??? קטע שאת פו

בגדול -

1. לא סביר שלשתי הדמויות שהצגת, יש את אותו אופי.

2. בהנחה שהציבור כאן הוא בגדול 'דתי לאומי' ואם יש חרדים שגולשים בערוץ 7, הם לא 'מיניסטרים' - יש מעט מאוד אברכים שעונים על התיאור שהצגת.

3. כמעט כל האברכים בציבור הדתי לאומי, (למעט עשרות בודדות) עשו שירות צבאי כזה או אחר ומשרתים במילואים בשגרה ובוודאי במלחמה.

4. כמעט כל מי שמתחתן בציבור הדתי לאומי על דעת שהוא אברך בתקופה הקרובה ולא מתחייב להמשך. יש מי שכבר עם תכנית יציאה (עד סוף ההסדר/התעודת הוראה וכד') ויש מי שעדיין לא, אבל גם הוא, כמעט אף פעם לא חותם קבע.

5. רוב מי שנשאר אברך מעבר לגיל שלושים - זה או עם תכנית ספציפית (כולל דיינות וכד'), או בסוג של מחקר תורני - כמו מכון הלכה ברורה, המכון של הרב רימון, הר ברכה וכד'.

אם כן, לכי על זה, זה יבנה אותך, וכשתפגשי את בעלך הוא יפגוש אותך כשמימשת את הפוטנציאל שלך.

קשה להבין את ההקשר המלא, אבל בסופו של דבר זה הכל עניין של סדרי עדיפויות. זה לא משנה אם את לומדת רפואה ובקושי יש לך זמן, השאלה מה החלק החשוב מבחינתך. על גבי זה כמובן שצריך תקשורת בריאה…

לפי דעתי יש כשל בהיגיון של בני האדם,

בכל עבודה תהיה ככל שתהיה, אם זה שכיר כמו רה"מ, רמטכ"ל, שופט או בעל עסק מקטן ועד גדול, משרת אנשים, נושא באחריות קשוב לצרכנים וממלא את רצונותיהם (יש גם עבודות יוצאות מהכלל כמו משקיעים, חלפנים או מהמרים), המקום היציב יחסית בו הם נמצאים הגיעו אחרי שנים של עבודה קשה מאוד וצבירת מוניטין (אמינות).

כגודל האחריות, ההתחייבות והמאמץ מגיע גם הכסף בהתאם להוצאות - וכשאנשים רואים אדם מצליח,

חוקרים על כבודו, המדינה מגיעה לגבות ממנו כסף, אנשים מנצלים, מבקשים עזרה, ועוד...

אין דבר כזה עוצמתית - אנחנו חיים בחברה ואחד תלוי בשני.

ועל הקרקע, כמה את חושבת להרוויח?

כירושלמים ההוצאות גדולות -

ולרוב מי שמרוויח טוב - לוקח משכנתא או מימון לרכב ונעשה בעל חוב.

בסוף אדם עובד כל ימיו בשביל להגיע לדירה ואז הוא כבר זקן (כמעט כמו שכירות) [יש הבדלי מחיר בין ירושלים ליו"ש וכו']

לכן המילה "עוצמתית" היא ממש לא נכונה.

בדרך כלל אישה רגילה שבעלה עובד קשה,

היא בסוף תגיעה תמיד בדרישה לקבל חצי ממה שבעלה הזיע. [והאם ההפך גם עובד?]

ואם כבר ברסלב...

ההצלחה היא מאת ה',

מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם,

בטחי בה' ולא בכוחי ועוצם ידי.

ונעשה מה שצריך לעשות למען עם ישראל.

מאחל לך הצלחה גדולה -

בעולם הזה ולעולם הבא בל נשכח.

לסיום:

לכי על זה!

בין שני דברים שנאמר במפורש שהם משמיים - זיווג וריש גרגותא...

אז פחות נראה שזה יפגע בך אם העבודה באמת מתאימה לך ותצליחי ותועילי בה.

יותר מסתבר שה' יעזור לך עם מה שנצרך כדי להצליח בשליחות, ובכלל זה להתחתן (וככל שאת מחוברת יותר לשליחות, זה נותן יותר מקום לברכה לחול).

ולגבי האם נכון שאישה תעבוד בעבודה כזאת בשנה ראשונה - אם סדרי העדיפויות ברורים (מה שעצם ההתלבטות מעידה עליו שכן), אז גם אם יש פחות כמות של זמן זוגי, אפשר להשלים באיכות.

עבודה אידאליסטית גם בונה את הבית סביב דבר גדול ששותפים אליו וזה מחבר מאוד (כל עוד יש איזון כמובן), אז השאלה היא רק האם גם הצד השני ירגיש ככה, וזו בעצם אותה תהייה של ה"עוצמתית מדי".

ועם מוכנות שתתחילי את העבודה גם אם לא תמצאי את בעלך עד ההתחלה.

אנחנו מאחלים שתמצאי, אבל אין הבטחה שתמצאי ותתחתני תוך חצי שנה.

כמה העבודה הזו אינטנסיבית, מה המחיר שאת מוכנה לשלם מבחינת זמן וכד' לטובת העבודה הזו?

בהצלחה רבה!!!

נשמע שאם קיבלו אותך לעבודה, זה אומר שמבחינת מי שמכיר את התפקיד ואת הדרישות שלו, עצם התפקיד לא מחייב בהכרח להיות נשואה.

ולכן הייתי מנסה רגע להפריד בין השאלה האם התפקיד מחייב בעל, לבין התחושה שלך שאת לא רוצה להחזיק דבר כל כך גדול לבד.

אם הצורך הוא בעוגן, בשותפות, במישהו לחשוב ולשתף איתו - שווה לבדוק האם אפשר לייצר את זה גם בתוך מרחב העבודה או מחוצה לו: דמות שמלווה אותך, אדם שאת סומכת עליו, מישהו שאפשר לשתף ולהתייעץ איתו לאורך הדרך. זה כמובן לא מחליף בעל, אבל גם בעל לא בהכרח אמור להיות העוגן המקצועי היחיד שלך.

כמו שכתבו לך, הייתי שואלת גם שאלות מאוד פרקטיות של סדרי עדיפויות: מה יקרה כשהעבודה והחיפוש יתנגשו? מה יעלה על מה? האם התפקיד משאיר לך בפועל זמן, פניות וכוחות להכיר ולהשקיע בקשר? ובהמשך- האם הוא מאפשר את סוג הבית שאת רוצה לבנות ואת המקום שאת רוצה לתת ללימוד התורה של בעלך?

את מכירה את עצמך ותדעי האם תוכלי להחזיק את שני הדברים יחד. בסוף את צריכה לעשות את ההשתדלות שלך לזיווג, אבל חלק מההשתדלות בחיים הוא גם לא לעצור אותם עד שהזיווג יגיע, ולהמשיך להתקדם ולממש כוחות שהקב"ה נתן לך.

ולגבי החשש שזה יבהיל משודך בעיניי לא נכון לקבל החלטת חיים משמעותית לפי משודך שעוד לא פגשת. כן נכון לחשוב האם החיים שאת בונה משאירים מקום אמיתי לאדם נוסף להיכנס אליהם.

ויש לך חצי שנה, שזה דווקא מאפשר לא להכריע מתוך לחץ. לקבל החלטות נכונות עבורך גם בזוגיות וגם בקריירה, ולא לבנות אותן סביב דד־ליין של "אולי עד אז אתחתן" לכאן או לכאן.

בהצלחה

והשכר ראוי

את בתסמונת המתחזה. תקראי בגוגל.

הייתי ממליץ להתרחק מעבודות "אידאליסטיות".

בתור מי שעבד בלא מעט כאלה בעבר הן מאכזבות ממש, לא משלמות מספיק (כי השכר שלך הוא בעולם הבא בכלל, אנחנו עושים לך טובה שאנחנו מעסיקים אותך, את רוצה גם להתפרנס?) במיוחד אם משלמים לך מכספי תרומות הכל מחושב על החור של הגרוש וכל רצון להעלאה יגרור התנגדות מצד המצפון, בסוף כשאת תצטרכי כסף עבור רווחת משפחתך שתגדל בעז"ה ותיווצר דרישה למעונות ושאר דברים שילדים צריכים תגלי שהרבה חברות שלך התקדמו בחיים במשרות אמיתיות ולא משרות צעצוע אידאליסטי ותרגישי פספוס.

וזו מנקודת מבטי כמי שעבד בעבר בכמה עמותות וחש תחושה מרה שעבדו עלי אנשים טובים ואידאליסטים אבל לא מנהלים טובים.

הם באמת האמינו בזה. וזה כמובן נכון שמקומות כאלה מוגבלים באופן בסיסי עקב כמות התרומות שהם יכולים לגייס. נשמע גם שהמעסיק העתידי שלה סיפר לה דברים נפלאים על העבודה הזו כדי שתרצה לקחת אותה והיא בתורה הפכה אותה ל"גדול עליה".

אבל בכל זאת:

א. קצת חבל 'להפיל' על בעלך התיאורתי, צפיות שלא בטוח שיתממשו. יש בני זוג שהם ממש השותף והנושא עם בן הזוג באידיאלים ובמשימות ויש בני זוג שהשותפות שלהם היא בזה שהוא בעל טוב/היא אשה טובה ויש בית נעים לחזור אליו, אבל בכלל לא בראש של להיות מעורבים בעבודה/התנדבות של בן הזוג.

בקריית משה תמיד דיברו על שתי דמויות של רבניות - הרבנית אליהו לאוי"ט, שהיא בעצמה 'רבנית' - הובילה כנסים, קיבלה נשים, נתנה ברכות. לעומת זאת היתה את הדמות של הרבנית שפירא זצ"ל, שתפקיד 'הרבנית' שלה היה לשמור על הרב ולסלק אותנו התלמידים כש"כבר מאוחר והרב עוד לא אכל!!!".

אינך יודעת איזה דמות תהיה לבעלך ומה יתאים לו, לא כדאי לתקוע את עצמך בגלל זה.

ב. לא כהבטחה, אבל אולי דווקא לקבל עבודה כזאת, יזרז אצלך משהו (מכיר סיפור אמיתי כזה, אבל מידי אווטינג).

שבעיני זה קשקוש. תעבדי במה שמתאים לך ומי שזה מוזר לו - שיחפש אשה אחרת. אפילו אם תהיי מתנקשת של יוסי מוסלי יהיו גברים שירצו להכנס איתך לזוגיות.

בהצלחה

רשימת שדכנים מתעדכנת - לקראת נישואין וזוגיות

עד כמה זה באמת מעודכן (אולי יש כאלה שכבר לא עוסקים בזה)

ולפי זה ננסה לחשוב על שדכנים פעילים..

אבל גם את פרסמת עכשיו.

לשאלתך.

זה חשש טבעי,

אבל אם אלה דברים חשובים, אז בסופו את צריכה לומר את זה.

וכן, לקחת בחשבון שהוא "יפגע" או לא ירצה לשנות כלום, כי זה קו אדום שלו או כי לא בא לו.

זה חלק מהזוגיות, ללטש את הפערים ולגלות את הקלפים.

העניין הוא שלפעמים הצד השני (וגם את )לא יודע מה באמת הקווים האדומים שלו,

וכמה באמת הוא מוכן לעשות עבור הצד השני.

וזה החלק המעניין : הקו האדום והמעשים יכולים להשתנות מאוד כאשר ההפסד מאי המשך הקשר לא ישתלם לו.

אז אם למשל את אומרת לי דברים שמפריעים לך, אבל הקשר בינכם עדיין לא פלדה, את לוקחת סיכון.

מצד שני, אולי את חייבת לומר עכשיו את הדברים שמפריעים לך כדי שבסופו של דבר הקשר יהיה פלדה ?

מה למדנו מזה ?

1. אין כאן חוקים ברורים. כל מקרה לגופו ובפורום יהיה קשה מאוד לדעת את תמונת המצב שאת רואה מולך.

2. הכי חשוב שאת באה באמת באמת מכוונה טובה ואת מסתכלת באמת על שניכם ולא רק עלייך. אם זה המצב, לכי על זה ותגידי לו מה שמפריע לך.

בהצלחה.

מה מהותי בעינייך?

נראה שזה בעיקר חשש, זה לא קל, יהיו טעויות בדרך , אבל בשלב מסוים בקשר מתגברים עליו ולוקחים סיכון כזה כדי שהקשר יתפתח🌷

כי בקשר זוגי שחיים יחד, ברור שלפעמים ניפגע ונפגע, מה שמייחד את הקשר זה האהבה והיכולת לנהל שיח ולהתגבר על טעויות שיהיו.

המון בהצלחה!

בפרט בציבור הדת"ל, המתאפיין בשיעור ניכר של זוגיות ונישואים בין עדתיים.

(לעומת המצוי אצל חרדים - נדיר ביותר למצוא נישואין מעורבים)

ואיזה כייף להיות בהרגשה שהקשר רציני והולך בכיוון טוב 🙂

מציע שתשתפי אותו בקושי עצמו, תגידי לו: יש משהו שיושב עלי ואני קצת חוששת להעלות אותו כי חשוב לי לא לפגוע, אבל אני רוצה שנוכל לדבר על הכל באמת.

תתחילי מהנקודה שהכי מפריעה לך - כשקורה X, קשה לי כי אני רגילה ל-Y..

תשאלי אותו איך הוא רואה את הפערים האלו, לפעמים כשהצד השני מדבר ראשון זה מוריד את ההגנות.

ופתיחות היא לא קסם של רגע, היא עבודה בהמשכים. ככל שתעברו שיחות כאלו בשלום, הפחד ייעלם.

בהצלחה רבה!

לאט לאט ליצור אמון ולא להיבהל, בהלה לוקחת 50 אחוז מאנרגיה שלנו. זה יבוא.

בסופו של דבר העיקר זה הקשר עצמו. אם הקשר שלכם בוגר וטוב, אז כדאי לנסות להתגבר על הפערים, ותמיד יש פערים כלשהם.

מכיוון שאתם עוד בשלב גמיש בחיים, כדאי לנסות לבדוק את ההתאמה בשאיפות וערכים. וגם אם יש פערים, אולי השאיפה להתחזק יחד חשובה יותר מהיעד. שהרי בסופו של דבר כשהתחיל הקשר החולשות האלה היו קיימות.

מה זאת אומרת ההתייחסות לתחילת הקשר? אני לא לגמרי בטוח שזה התחיל מהמקום הכי רציונלי ונכון מהבחינה הזו

קצת, זה מתלווה לאיזו מין הרגשה של התפשרות, ואולי מצד אחד אני לא נמצא במקום שצריך להתפשר (הן הגיל וזה שאני לא מבקש איזה משהו מטורף מידי) ואולי מצד שני כן כדאי וחשוב להתפשר ואני זקוק לכלים ולהבנה של הסיבה והנושא

"נכנסתי לזוגיות הזו בעקבות מורכבות במשפחה". ממליץ מאוד להיזהר בזוגיות שמגיעה בסיטואציה כזו.. באופן אישי הקשרים הארוכים והלא טובים שלי היו בתקופות כאלו בחיים, כשהבית לא עשה לי טוב ונשארתי בקשר עם הבחורה למרות שזה לא באמת הלך, ולא נהנתי. כנראה מתוך תחושה בתת מודע של זה העוגן שלי בתקופה הזו והקרן אור לעתיד היותר טוב שבחוץ.

אתה בחור צעיר ועומד בפני החלטה משמעותית לכל החיים, וצריך לקבל אותה בשיקול דעת. לא מתוך מפלט שאחרי כך נצטער עליו..

חשוב לי לומר שזה לא יוריד לך מהבחורה, יכול להיות שהיא האחת שלך לגמרי! בטח אם הולך לכם טוב. רק שים לב למצב, אל תגרר לקשר הזה רק כי יש משהו ביד. תמיד יכולה לבוא אחת אחרת. תפתח עוד עין בהחלטה הזו כי המצב שלך יותר רגיש מאחרים.

ולגבי רמה דתית, נראלי בגיל הזה עדיין לא סגורים על השאיפות התורניות לטוב או לרע. ייתכן מאוד שאם אתה תוביל טון תורני יותר בזוגיות היא תלך בעקבותיך (קרה אצל הורים שלי) , בטח אם היא הולכת למדרשה וכו'. אז יש שמקום לאופטימיות שהמצב גמיש. אבל ככלל זה כן נקודה חשובה בעיניי רמה דתית שמשפיע על איך נראה הבית חינוך ילדים וכו'.

הצלחה גדולה אחי! מעריך אותך על היכולת שלך להיות בקשר בגיל צעיר גם כשמורכב.

ומקשר שהוא בריחה.

אתה לא מספיק מכיר את עצמך.

מצד אחד יש לך מקום בטוח, מקור חום, קבלה, שיח נעים. מאוד קשה עד מרגיש בלתי אפשרי להיפרד ממקום כזה.

ומקום כזה חד משמעית הוא גם מקום מרכזי בזוגיות בריאה וטובה. חברות היא הבסיס הכי טוב לזוגיות.

אבל, מצד שני עלה בך קול משמעותי וחשוב (שמעיד על בגרות!) ששואל את עצמו- רגע, האם זה שייך לבית שאני רוצה להקים?

אני חושבת שזו שאלה סופר קריטית. שקריטי לעצור ולהתבונן בה. חברות וכו' זה אמנם קריטי, אבל הערכים וסגנון הבית שאתה רוצה להקים זה חשוב לא פחות, בעיני (ובסוף אגב יכול להשפיע גם על החברות ויכולה ליצור לא מעט תקלים שקשה מאוד להתמודד איתם).

הישיבה זה מקום מצוין לעצור רגע, לנשום, להכיר את עצמך יותר, לבנות לעצמך תפיסת עולם יציבה יותר, ו-להתבונן מחדש על הקשר הזה. הייתי אולי אפילו לוקחת איזה הפסקה בקשר, רק כדי להתבונן עליו רגע מבחוץ, עם פחות עירבוב רגשי.

יכול להיות שיש בקשר הזה משהו שממשיך קצת מכוח האנרציה, כי פשוט טוב. גם אם הוא לא נכון לך באמת. וזה שלב טוב לעצור רגע ולהבין מי אתה באמת ומה אתה רוצה, ומתוך כך איזה סוג בית אתה רוצה להקים והאם הפערים האלה שציינת ימנעו ממך להקים בית כזה.

אחרי שלב הבירור אני חושבת שנכון לשתף אותה, לשמוע מה יש לה לומר בנושא- אולי היא מזדהה עם הערכים שאתה מחפש? אולי היא מחפשת להיות במקום אחר מהמקום שהיא נמצאת בו עכשיו?

בהצלחה רבה! בע"ה שתהיה בהירות הדרך

לעשות את שלהם (וגם בלי קשר לעניין, כדי שהישיבה תחדור מומלץ כמה שיותר להיות עם הראש בישיבה).

יכול להיות שאחרי כמה זמן כבר יהיה ברור לכם לאיפה זה הולך. ואם תהיה פרידה, טוב שזה יבוא ככה, בהדרגתיות, ולא בבום של פרידה.

זה תלוי גם לאיזו מדרשה היא הולכת. אם היא הולכת למדרשה שהקו שלה דומה למה שאתה רוצה, יש יותר סיבה לתת הזדמנות.

המקום הנפשי שממנו נכנסת לקשר.

כל דבר שמשמש מעין בריחה הוא שלילי

נכון, אנחנו לא אמורים לבוא לקשר מושלמיםץכל אחד והשריטות שלו. אבל קשר שהוא בסופו של דבר מעין בריחה זה לא נכון לך וזה לא פייר גם כלפי הצד השני (במידה והיא באמת בונה עליך)

רק כששני הצדדים לא רציניים לחתונה אני יכול להבין את ההיגיון במהלך כזה כי מלכתחילה זה לא רציני. אבל גם זה שלילי, רק פחות

אגב העניין עם הצניעות הוא מאד חשוב, אבל הוא יותר גמיש ודינאמי.

טוב שאתה נכנס לישיבה והיא למדרשה. תדאג לתת לעצמך זמן להיבנות בישיבה, ותנצל את הליווי הרוחני והדמויות שתפגוש שם.

ותזכור לא נכנסים לקשר ולא מתחתנים בשביל לפתור בעיות. קשר טוב יכול לתת הרבה כוח וטוב, אבל הוא לא אמור להיות הפתרון לקשיים שכל אחד מביא איתו.

כדאי מאוד שיהיה לך ליווי מיטיב של אדם שאתה סומך עליו, שמכיר אותך ויכול לעזור לך להסתכל על הדברים גם מבחוץ ולא רק מתוך הסיטואציה.

ומסכימה עם מה שכתבו לך @מדרשיסטית20 ו @נוגע, לא נוגע

תלוי כמה אכפת לך מהצניעות... אבל נראלי אתה באמת קצת מתעוור...

דרך צלחה

כי אתה מציג תמונה שקשה מהצד להבין אותה ורק אתה יודע באמת מה יש מולך.

מצד אחד,

תמיד טוב להכנס לקשר כאשר לך -טוב כשאתה לבד- (כלומר אתה לא במצוקה ואז מחפש זוגיות כדי להרגיע את המצוקה).

אז הקשר בריא יותר, כי אתה גם חזק יותר במקרה שיהיו בעיות.

אם אתה מגיע מתוך מצוקה או חולשה, אז ברגע שיצוצו בעיות אתה תהיה פחות חזק להתמודד עם זה ואז אתה יכול להכנס לסיחרור ולהתגמש או להלחץ

גם כשאין צורך בזה.

מצד שני,

אתה אומר שמדובר בבחורה עם אישיות מדהימה. השאלה אם פירגנת מתוך נימוס או שבאמת התכוונת לזה ויהיה לך קשה מאוד להשיג שוב בחורה כזו ?

כי גם זה חשוב לא לפספס.

מורכב.

מה שאני הייתי עושה במקומך,

זה משתף את המציאות, את האמת, את כל האמת, עם אותה בחורה.

אומר לה בדיוק את המורכבות הזו ורואה איך היא מגיבה אבל מעבר לזה, אני באמת לא יכול להגיד משהו ברור.

פשוט אתה צריך לשים לב, לא להלחץ ולא למהר לקחת החלטה פזיזה, שלא תפספס משהו מתחת לרדאר.

בתחושה שלי,

אם בן אדם נמצא איתי בתקופה קשה בחיים למרות שזה פחות האינטרס שלו והוא עובר איתי הכל, בלב שלם, נותן תחושה שאפשר לסמוך עליו (עליה)

אצלי זה מקבל המון נקודות בונוס, כי אם בתקופה חלשה היא איתי, אז בתקופה חזקה אני אהיה איתה. אבל לא יודע אולי פשטני מדי.

מי יתן שתקבל את ההחלטה הכי מתאימה לשניכם.

הצלחתך, הצלחת עם ישראל.

מאוורר USB, כל מיני שטויות כאלה שיש להן שימוש,

ותחשוב טוב על מה שכתבת.

ובלבד שבקיר הזה יש שקע חשמל

כלי ששת, תבניות, פיירקס, ספלים, וכו'

תיק איפור

מחזיקי מפתחות

נרות ריחניים

מסגרת לתמונה