"ציפי חוטובלי" כמשל...
צריך לזכור שאנו (רובנו) לא מכירים אותה אישית.
א. כל בחור/ה מתנהג שונה (בפגישות)עם בן המין השני לעומת ההיכרות הרגילה איתו.
ב."לכל סיר יש מכסה" - אז:
1. לכל "ציפי" יש "ציפ" תואם - או משהו בסדר גודל שלה, גם אם אינו ח"כ (רוב בני הזו של החכי"ם אינם חכי"ם. וכן בשאר המקצועות). או "יותר" ממנה.
2. הרבה פעמים הזוגיות היא "נשיאת הפכים" ובני הזוג פשוט מאזנים זה את זה או מהווים את מה שחסר לשני.
3. נקודת החיפוש - אילו ידענו מה הנוסחה - כולנו היינו שדכנים ולא היתה עוד רווקות.
אבל זה לא כך.
כל אחד נמשך/מחפש נקודה אחרת, ולרוב אחרת ממה שמדמיינים עליו.
העדפות שונות .
עניין אחר -
דומיננטית?
ראש?
כשאשה אחראית לשלום בני ביתה ודואגת לכל צרכיהם - זה קצת שם אותה בראש - היא מנהלת המון פרטים בטוב גדול.
זו לא שתלטנות.
זו אחריות ואכפתיות וטוב לב. ונאמנות ומסירות.
יכול להיות שיש מי שראוי שתעדן סגנון או תהיה "דמוקרטית".
לעתים האיש שם את האשה בראש ורואה אותה גדולה מכפי גודלה האמיתי ואז נרתע ובורח מהשידוך הזה...
יש דוקא מי שזקוק לאשה תחליף אמא....
הרבה תלוי במה שחוית בביתך - אמך היתה דגולה או סמרטוט(הניקוד בקמצים, לגברים שבינינו. אולי גם בנות?).
דוקא האיש יכול לעורר המון רוך ועידון ונשיות באשה.
נזכיר לכם, שלהיות רוקה מחוץ לבית, מעורר נקודות גבריות בנפש - של הסתדרות והישרדות ועמידות ועצמה. מה שאמור להתחלק בין איש לאשה - מצוי בגוף אחד. אפשר לזהות זאת בגוון הקול, בתנוחה גופנית ומצב בריאותי.
אם ילדה רכה מוגנת ע"י הוריה ולא משוטטת בלילות ברחובה של עיר ולא מקשקשת עם גברים זרים - פתאום נשים רווקות עצמאיות, נדרשות להגן על עצמן ולפתח עצמה.תנאי חיים, פרנסה, פגישות, הכיף של העצמאות והחופש והחירות ...
רווקים - קחו זאת לתשומת לבכם וזהו את הנשמה הנשית! אחרי הנישואין, האגוז הקשה מתקלף...
ורגע,
גברים לא מתקשחים יתר על המידה? לא מסוגלים להרגיש כדי לקבל אשה?-כן! גם לכם יש תופעות לואי. אתם גם כבר לא הילד החמוד עם הנמשים שכולם אוהבים בגלל חנניותו.