אבל אתה בטוח לא בחורה

אבל אתה בטח לא בחורה

לא התנגשתי בכלום מעולם!

נו, כל עוד הנר דולק אפשר לתקן.

כל עוד לא הגיבו אפשר לערוך....

לא מבינה מה אתה שואל

אבל זה מעבר לזה.

כולם\ן היום צבועים בעיקר בגוון אחד. מתנהגים מאד חדגוני.

זה מתסכל

אבל לא חוסר אונים!

אתה אל תהייה כזה!

תחפש באשתך תכונה של עצמאיות וראיה כוללת (כמו שעוגי אמר).

אוקי, טעיתי. עוגי לא התקרב...

מבחינה דתית - כולן מתנהגות אותו דבר!!!!נראות אותו דבר!!!!!!

אלה שלא - כנראה נמצאות בפלוטו, כי אני לא רואה אותן.

כל הבנות מתנהגות אותו דבר מבחינה דתית????

רק אלה שאני רואה

ודאי תרצה שהמישי שלך, אשת חיקך בשארית חייך,

שתהיה בעלת הסתכלות לא פשטנית על החיים...

עכשיו אתה יותר ממוקד בעז"ה!!!

ו...שותף מלא לכאב

יש גם כמה שחיות בעולם ורוד 

והייתי שמח שתפרטי

היינו שמחים שאתה תפרט...!!

סתם...האמת שלא הבנתי כ"כ למה התכוונת ורק עכשיו אחרי שקראתי מה שענית לג'נדס הבנתי קצת יותר.

בתור בת, אנחנו מ-מ-ש לא שחור ולבן!!!!

ב"ה יש כ"כ הרבה סגנונות...

אחת מקפידה על זה והשניה מקפידה על משהו אחר לגמרי...

אני לא מדבר על מה שבפנים. 

אני כותב על מה שאת משדרת כלפיי חוץ (לא אישי, כמובן)

אתה פשוט לא רואה טוב.

או שזה טוב שאתה לא רואה?

2 - כנראה לא הסברתי טוב...

אמנם זה יכול להיות לבוש, אבל לא רק.

זה מתבטא בהליכה, התנהגות, מבט, אוף

מה אתה קולט זהה מהבנות?

מה מתסכל?

ודיברת על שחור ולבן- ז"א שנפגשת עם שתי קיצוניות וזהו?

אל תכעסי לא פגשתי רק שתי קיצוניות...

תנסי שניה לענות במקומי בבקשה

אני ממש לא כועסת! (תשאל אותו>>)

רק שאני מנסה להבין ממה את מתוסכל שאתה מציף אותנו ב1 בלילה

(בשמחה תציף, כה?)

מה אומרת לך המילה חדגוניות?

נ.ב

מציף בתקווה שהפורום יחדש ימיו כבתחילה זכר לימים בהם כל שרשור הגיע לכמעט 200 תגובות..

ואני עדיין סוברת, יש כ"כ הרבה סגנונות!!!

אחת שמקפידה על כיסוי ראש מלא והולכת עם מכנס, אחת שהולכת עם 4\3 וחצאית מעל הברך וכו' וכו'..

יש כ"כ הרבה סגנונות ורמות שזה מטוווווורף!

ולא לקחתי אישית, אתה לא מכיר אותי

סתם.

אבל באמת, את יודעת על מה אני מדבר? מכירה את העניין?

כי אני בת ואני מכירה מלא בנות,

אז אני מודעת לכל הסגנונות

ולא מבינה איך אתה רואה שכולן אותו דבר?

אולי אתה מסתובב במקום ספציפי שכולן שם אותו סגנון..

בשנים האחרונות אני מסתובב בין כ"כ הרבה מקומות בירושלים ומחוץ לירושלים - שאני לא חושב שזה העניין.

אין כאן עוד בן שייצא מהחור ויגבה אותי????????????.....................................

לעומת זאת...בנים-פחות..

מבחינה חיצונית הם אולי נראים שונה...אבל בתכלס, הם שחור או לבן..

תסבירי את הנקודה שלך בבקשה

באיזו עיר?

#גונבת לי את תשומת הלב

[מודה שאני לא מסתובבת יותר מדי בירושלים]

חח זו מזימה. להעביר את האשמה לבנים 

(ירושלים...).

אבל תרחיבי רגע באמת לגבי מה שאמרת על הבנים..

לבנים קשה יותר להיות תקיף מבחינה דתית..

הם מוכנים להתפשר על בחורה שלא ניראית דוסית במיוחד[בתנאי שיש לה שאיפות להתקדם], אצל בנות לא תמצא התפשרות כזאת. אם היא רוצה מישו דוס, היא לא תצא עם מישו שהוא טיפה פחות ממה שהיא קבעה לעצמה.

וזה סתם דוגמא קטנה...

הבנת אותי?

וסליחה מכל הבנים אם זה נשמע קצת כמו דברי תוכחה...

וזה לא נשמע כמו תוכחה (למרות שזה כן. חח סתם...).

אבל איך הגעת למסקנה הזאת?

ז"א, הפכת את הבנים ל... חסרי עמוד שדרה לחלוטין

זה נובע מקבלה מטורפת!!

איך הגעתי לזה?

תסתכל על השרשור על "אם תצא עם מישי שלובשת מכנסיים" ואחיו..

וגם כמה בנים אמרו לי את זה בעצמם..

ומי צודק? (באמת אני שואל)

אין קשר לצדק!

בנים יותר מקבלים ויותר מתפשרים מבחינה דתית...

ואצל בנות זה קצת שונה לדעתי העסק..

ככה זה ההתנהלות שלנו, הטבע. אין צודק ולא צודק..

מי אמר שמתפשרים?

את קוראת לזה ככה.

ואם אני אקרא לזה מפוכחים?...

אבל מכיר יותר מידי מקרים לגבי בחורים-פשוט הפוכים.

לא מוכנים אפילו קצת להתפשר בנושא.

אולי הכל תלוי עם איזה בחורים את מדברת.

שאני יצאתי איתם..שחברות שלי יצאו איתם..

מרגישות שאנחנו צריכות להסתיר את היותנו דוסיות...

אני רק מבקש לא ללכת כעדר.

זה הכל.

לא להיות - שחור או לבן.

באמת, זה מוזר מאד מה שאת אומרת כאן..

חסרים בנים דוסים?הישיבות מלאות בכאלו..

וגם אם היו חסרים,מה יוצא לכן מלהסתיר??

בסוף תגלו בטעות שהצלחתן להסתיר יותר מידי טוב ואתן מאורסות למישהו

שהרמה הדתית שלו לא מספיקה בעינכם..

כי הם נבהלים מזה..

חברה שלי יצאה עם מישו וזה מה שאמרו לה..

זה מעצבן שאנחנו מרגישות דוסיות מדי..

וזה לא שאנחנו הולכות עם חצאיות עד הרצפה או משו כזה..

יצאנו עם בנים מישיבות, ככה המצב שם.

וזה מעצבן!!!

אין בנים דוסים?!

אולי השאלה היא מאיזה ישיבות/מי בדיוק הבנים.

מכיר המון בנים שיגידו-כמה שיותר דוסית יותר טוב.

מדובר על בחורים מהישיבות ה"דוסיות"...

איפה הבחורים שאומרים את זה?

לא שמעתי על כאלו...

אלא רק דוסים שהם הזויים!!

אבל אולי הכל שאלה של הגדרות.מה זה דוסים,

ומי נכנס לסטטוס של "דוסים הזויים"

איך תגדירי בחור שאת רוצה לצאת איתו? "מה את מחפשת?"

כאלה שישתו את הכוס מים שלהם לגימה לגימה כי יש משו כזה בהלכה שאסור לשתות הכל במהירות..[סיפור אמיתי]

ועוד ועוד...

אני מחפשת פשוט מישהו דוס שלא מפחד להרגיש את האמונה שלו. שלא מפחד לצאת "דוס מדי", שחי את האמונה שלו. וזה מה שאנחנו מתקשות למצוא..

יש המונים.

נראה לי שמה שאת צריכה זה לעדכן את האנשים מסביבך

בדיוק במה שאת מחפשת.

אם יש גישה לישיבות/למקומות הנכונים,אין סיבה שלא תמצאי הרבה

אופציות של בחורים לצאת איתם..

(נשמע כאילו פשוט אתן מגיעות לבחורים לא מתאימים משלב ההצעות,

ואם זה ככה תשאלו את עצמיכן למה..)

ובטח שמבררים טוב טוב!!!

מסתבר שלא משנה איזה ישיבה הוא עשה וכמה הוא עילוי בשיעור..רק אחרי שנפגשים אפשר לראות את זה...

וזה מה שקורה לך עם בחורים מישיבות שנחשבות רציניות?

(לדוג' מרכז/הר המור/תל אביב/רמת גן/מצפה רמון/בית אל וכאלה?)

לא רק לי..גם לחברות שלי...

(3 מהישיבות פה- V)

דווקא אני רואה את המצב ההפוך-

כבר בפגישה ראשונה מוודאים שבבית שאני רוצה להקים יהיה אינטרנט "רימון",

ושאני רוצה להקים בית כדי לקדש שמשמיים...

מה ש*כן* בעייתי עם בחורי הישיבות האלו,

זה שאיך שהוא תמיד אני הבחורה הראשונה (כיף להם..  ),

ובעקבות הקשר איתי הם מבינים שנישואין זה עסק רציני=>

מה שגורם להם להחליט שהם צריכים עוד כמה שנים להתבשל בישיבה

(שיעור ה'-ו-ז' וצריך עוד כמה שנים להתבשל?!).

שפנת נסיונות. בעע

אני והוא-נראה שפשוט נפלת במזל רע דווקא על החבר'ה הפחות דוסים,

כי ודאי שישנם הרבה דוסים מאד,שזה מה שהם שואפים לפגוש שהם יוצאים.

את יכולה אפילו לראות מהניסיון של יעלי_א.

(עד שהיא כתבה כבר התחלתי לחשוש שכולם צבועים.. <צ> )

אני מאוד מקווה שמה שאני וחברות שלי נקלענו אליו זה רק מזל רע ולא המציאות...

בנים לא רוצים מישהי דוסית?

יש כמה בעיות עם המשפט הזה:

א. איזה בנים? בטח לא שאלת את כולם....

בכל מי ש*כן* נתקלת בו- זה הרושם שקיבלת? (אמרו לך מפורשות?)

ב. 'דוסית'- מה זה אומר? מה בדיוק הם לא רוצים?

שתדע את ההלכות? שתשמור על צניעות?

אולי הבעיה שאת מדברת עליה (אני מנחשת בלבד), זה התחושה  של הידענות בתורה שבת מפגינה לא פעם בפגישות...

זה בהחלט יכול לגרום לבן להרגיש לא בנוח.

אבל- אני לא בן...

שממש לא חשבתי על הכיוון של בחורה שמפגינה ידענות  בתורה, אבל זאת בהחלט נקודה טובה.

לי זה היה מאד מפריע (לא קרה לי...). לא בקטע שובניסטי, אלא מבחינת זה שזה פשוט צורם.

טמונים עמוק בתוך הבית מדרש! 

את צודקת שיש יותר בנות שרוצות בנים דוסים מאשר להפך-

לי זה נראה טבעי כי הגבר הוא זה שמוביל את התון הדתי במשפחה, ברור שהאמא מכניסה נשמה יהודית

וחינוך עמוק אבל דמות שמובילה לתורה זה האבא.. הבנים לומדים תורה.. קצת מצחיק ואולי גם לא מדויק מצידי לכתוב ש-התפקיד התורני כוויכול שלהם.

ושוב כוויכול!! כי ברור שהאמא משרישה הרבה..אבל ההובלה של הבית צריכה להיות תורה ולרוב הגבר מוביל..

מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי..

על משקל "70 פנים לתורה"...

בדיוק אותו דבר...

<צ>

רק לא חזק מדי..

תעקוב אחרי השרשור..

לא יודע... איכשהו  פרצתי בצחוק...

בדיוק יצא לי לדבר עם אח שלי רציני מה אני מחפשת..

המסקנה הייתה שאין הרבה בנים כמו מה שאני מחפשת מהסיבה הזו בערך..

מקווה שהוא טועה והוא פשוט לא מכיר.. למרות שהוא מכיר הרבה (ובירושליים..)

ואז הוא אמר לי "זה מה שחברים שלי אומרים שכל הבנות מ.. הם.."

אמרתי לו שבתור אחת מ.. אני לא רואה את זה על החברות שלי ומקווא שזה לא אצלי.. אבל אני כן רואה את זה קצת על בנות אחרות מ..

(...= מקום מסויים)

באמת מעניין מה החדגווניות שרואים...  ועד כמה זה לרע..  (זה כבר תלוי באיזה חדגווניות מדובר..)

ולא אמרתי שזה רע

"עד כמה זה רע" נכתב לעצמי.. חשבונפש שאני יעשה אם אני יגלה שאני נכללת באמת בחדגווניות..

פשוט החדגווניות שאני דיברתי אליה היא די בחשיבה אחרי ואיך שכולם (קצת מרובע קצת מקובע פחות עצמאי ואמיתי)

ועדיין מעניין אותי על איזה חדגווניות אתה מדבר..

מדבר על חדגוניות שמתבטאת במה שאת כתבת ובנוסף על עוד דברים. 

מנסה לסדר אותם בראש.

נתחיל עם... לא רק אחרי כולם, גם בלי *להב(ח)ין* שאתה עושה בדיוק כמו כולם.

אולי זה חוסר רצון לראות את זה.

לא יודע.

בכל מקרה, יש עוד... 

לאו דווקא בנים/בנות..

אח שלי גם אמר-

שזה בעיה "דוס פתוח" כי בפועל הדוסים שנפתחים הם נהיים פחות דוסים..

ומשהו שחשבתי ואני לא בטוחה עד כמה זה נכון..

שיש בנות שחיות באיזה שהיא בואה או עולם אחיד ויש בנים..כנ"ל

אבל אצל בנים זה יכול להיות יותר חזק כי הם נמצאים במסגרת מסויימת רוב היום (שזה מעולה אבל מוביל -אולי- ל..)

ואז אין להם הרבה עיסוקים או מפגשים עם עם עוד עולמות.. לאומת בנות שעושות כל מיני דברים..

טוב.. לא מדוייק..  לא מצליחה לפתח..  וגם בנים הולכים לצבא ששם הם מקבלים עוד תובנות על החיים עמ"י וכו..

למרות שחדגווניות לא מחייבת בנושא הזה..

..חדגווניות  )

(מי המציא את המילה הזו?? מתחיל לחפור..)

מוביל אולי ל..

.. חשיבה וראיית מציאות אחת?!

לדוגמה - כל בנות הפורום מגיבות אותו דבר בקשר לשאלות שנשאלות בלנ"ו

כי לא גיבו אותך בשרשור ליד?!

אם היה לי מה להוסיף שם הייתי מוסיפה..

אבל הדעה שלי נאמרה..אז לא ראיתי צורך..

ובכלל גם לבנים שם הייתה אותה דעה..

לא משנה.. באמת לא משנה!

זה לא אישי.

דבר שני - העניין על הגיבוי היה בצחוק.

דבר שלישי - כרגע את מחזקת את טענתי...

ככה כל בנות הפורום מגיבות. למה? לא יודע

אתה מרכיב משקפיים?

אם כן- תרכיב אותן

אם הן עליך- תטיב את מיקומן

אם לא- אז לך לאופטימטריסט!!!!!

ואז תחזור לכאן ותקרא את זה טוב:

תכתוב לי בבקשה מה *בדיוק* מופיע אותו דבר אצל הבנות שנפגשת איתן. (ואני מכלילה בזה את כווווול הבנות, כולל אמא שלך!!)

אבל באמת, אני שמח שסופסוף מישהי קצת יוצאת מהקופסה בשביל לעזור לי (מרוקאית )

אמא שלי לא קשורה לדיון מפני שהיא:

1 - נשואה

2 - מדור אחר

3 - לא קשורה.

מה שמופיע אצל כולן זה אותן תשובות בנאליות לאותן שאלות בנאליות, אותה דעה בקשר לכמעט כל נושא (דתי).

אני יכול להמשיך, אבל לדעתי הבנת.

אז בעצם אין לי (לא אישי! אין לאף בת..)

על מה להתווכח עם חברות כי בעצם יש לנו את אותה דעה...

חבל שאמרת רק עכשיו... בזבזתי הרבה אנרגיות על ווכוחים (דיונים) עם כאלה שמסתבר חושבות בדיוק כמוני..<צ>

טוב.. תאמת אני לא בעניין של לרדת וכו' .. הנושא הזה באמת מעניין אותי,

מה שניסיתי לאמור זה שיש מלאאא דעות שונות, מגוונות, סותרות וכו'..

אולי אתה מתכוון לכללי יותר לראית מציאות בדרך מסויימת...

אוהי, קשה,

אני מצד אחד כן רואה ומבינה מה זה החדגווניות הזו ומצד שני כל אחת היא כ"כ שונה

יכול להיות שכשמסתכלים מבחוץ זה נראה כך וכשמכירים מקרוב אז לא רואים את זה (למרות שזה עדיין קיים..)

ושוב! לדעתי זה לא קשור לבנים\בנות זה תופעה כללית (אולי מגזרית)

אתה יודע כמה פעמים קראתי תגובות של בנות פה על כל הנושאים בעולם וממש אבל  מ מ ש  לא הסכמתי איתן?!!  לפעמים

התגובות אפילו הצליחו לעצבן אותי מרב שאני חושבת אחרת..

הכוונה היא, שאתן (בהכללה גסה) תמיד מגיעות לאותה שורה תחתונה.

זה מאד מוזר ומאד מבלבל ובעיקר מאד מעצבן

השורה התחתונה, אותה מסקנה. על כל נושא (שקשור להלכה. אני יודע, עכשיו יצלבו אותי. זה בסדר)...

וזה בדיוק מה שהוא אמר לי שחברים שלו תוענים

"שכל הבנות מ... הם..."

ואז חקרתי - מה הם?

"נוקשות מבחינת הלכה.."

אז נרגעתי... ב"ה! ברור שמבחינת הלכה אין פשרות!!

ושאלתי "החברים שלך הם דוסים?"

"הם לא דוסים הם יותר פתוחים"

טוב.. עכשיו זה מובן..

שהנוקשות בהלכה מביאה הרבה פעמים לנוקשות מסויימית במחשבה ..באופי..

קיבעון במחשבה .. חוסר עצמיות..

וזה אומר - שגם אני בן. ואת לא. אז את לא יכולה לדעת אם את שחור\לבן או לא...

חלק מהעניין זה שבנים ובנות מגדירים אחרת "דוסיות".

נכון שביומיום בנות עושות יותר (כנשואות), אבל מבחינה דתית - בת לא פעם לא תבין מה זה להיות בן.

לא רק מבחינת צניעות, אלא מבחינת כל החיובים. אז לפעמים, כשבחור אומר לבחורה שהוא "יותר פתוח", זה לא אומר שהוא 

פחות דתי ממנה. זה אומר שבייחס למה שהוא חייב הוא יכול לשאוף ליותר. והבחורה מבחינתה חייבת לוודא את העניין הזה. 

ככה תגלי שאת בעצם מוקפת בהמון "דוסים".

זה מה שאמרתי...(מה שאח של טלטל אמר)

קראתי את כל השירשור (כפיים) ואני חצי מבולבלת.

DONI- כוונתך שהחדגווניות קשורה להצמדות/ נוקשות הלכתית, ומתבטאת בכללי בגישה לחיים?

הנוקשות והראש המרובע הוא של הבנים

החדגוניות היא של הבנות

שורש וגרביים דיבר על זה שבנות נוקשות בעניינים ההלכתיים כי הן לא מכירות לעומק את המקורות.

לאו דווקא את המקורות, אבל מסכים בגדול עם הטענה

שמתי לב שמישהו יכול לחשוב ולומר בשורה התחתונה אותו הדבר כמו הרבה דתיים מסביב, אבל  ברגע שאני ירגיש שיש בבנאדם זיק של חיים, איזה ביטויי של האמת הפנימית שלו- זה כבר לא נראה לי חדגווני.

סופסוף שינוי מגמה..!

התפתחות טובה של הדיון..

חוסר חיות\שמחת חיים (לאו דווקא ביחד) גורמים לדברים להיראות חדגוניים.

השאלה היא למה להתנהג ככה

ולא רק בהקשר הזוגי..

יש אנשים שאני לא מצליחה לראות אצלם את הזיק הזה. אבל לא נראה לי שהם מרגישים ככה..

בהתחלה הייתי אומרת- אם תכירי יותר תראי שהם לא חדגווניים. שיש יחודיות.

אבל עדיין אני חושבת שיש אנשים שיותר מעיזים לחשוב אחרת. גם אם בסוף המסקנה שלהם תהיה כמו כולם-  הדרך שבה הם הגיעו לזה נראית לי כמו דרך יותר חופשיה.  יותר מקום של בחירה אישית

איפה פוגשים את האנשים האלה?  

בין חוסר חיות ושמחת חיים. ובאמת אדם חי זה לא נראה לי בהכרח אדם תוסס ורועש.  אבל נראה לי שזה אדם שיותר מעז להגיע לקצוות? (מה דעתכם על המשפט הזה? עוד תוהה...)

בהחלט הולך הרבה פעמים ביחד.

באופן כללי, שמתי לב מזמן שרב החברים שלי הם שמחים משוחררים כמוני (ובשביל 

לעצבן את הבנות כאן - הם לא שחור\לבן...).

אמנם לא כולם, כי צריך איזון. אבל רובם כן.

בגילאי עשרים+?

לא מסכים איתך לגבי זה.

והליכה אחרי העדר היא לדעתי תוצאה, לא סיבה

אולי באמת אפתח.

בכל מקרה, כוונתי היא שבן אדם בלי שמחת חיים הוא בדר"כ חסר מעוף.

שזה כולל, למשל,  חשיבה בנאלית. זה לא בהכרח רע, אבל זה הופך את האדם לצפוי מאד ברגשותיו, עצותיו

ובכלל, סגנון חייו. 

ובאמת זה גרם המון פעמים למראה של "הולך אחרי העדר".

לפי מה שהבנתי...

רק הדוסיות (לא לקחת אישי).

מכירה הרבה שלא. אבל יש משהו בצורת ההיכרות של דייטים שגורם לכולם להוציא את אותו דבר...

ומה עושים כנגד זה?

נראה לי שרק את הבנת לגמרי למה התכוונתי

אבל זה מאד בולט שם

כרגע אני אני מחפש מישהי?

מגיעים להרבה תובנות בתקופה הזאת. 

חלקן חופרות, כמו ששמת לב

אותי זה מעניין, אם חפרתי פשוט אל תגיבו- אמשיך תדיון עם עצמי או עם חברותי

אולי זה בולט אצל דוסים כי יש תחושה שיש איזו תשובה סופית מוחלטת מה נכון ומה לא נכון? מה מותר לחשוב ומה לא? מה נחשב בסדר ותקין ונורמאלי ומה חריג ולא כ"כ רצוי? (גם בהקשר של דייטים- מה לומר, לשאול וכו)

אז יורד המעוף- כי למה לקחת סיכון

למה לקבוע מראש הכל??

ההלכה ממש לא אומרת דבר כזה!!

(לגבי החופרות, דיברתי על עצמי )

ואת כל מה שתיארת אני מרגישה ולאו דווקא מבחינה של דייטים.

ואני מדברת ממקום שאני בכלל לא דוסית.

בכללי לחברה הדוסית לטעמי יש ראייה צרה ומוכתבת מראש בתחומים מסויימים, אחד הדברים שהכי מקשים עליי להשתלב בחברה הדוסית בלי קשר לרמה הדתית האישית שלי.

אני באמת מנסה לשנות הרגלי חשיבה של חברים.

העניין שהרבה אנשים דתיים מסרבים לקבל את העניין הזה

איפה עדיף לחפש?

איפה שיש הרבה דוסים חדגווניים והלוואי אחד עם חיות

או

איפה שיש הרבה אנשים חיים והלוואי אחד יהיה גם דוס

לאנרגטיות ואופי תוסס או לשמחה בחיים?

כי בשתי הפירושים אני מסכימה שזה מוביל לחוסר מעוף, אבל לא יודעת למה לקשר את ההליכה אחרי העדר...

בדר"כ לא יחליט על דרך משלו.

הוא יחליט שהדרך של "כולם" היא גם הדרך שלו

סוף סוף נתנו להגדרה "חדגווניות"  הגדרות יותר מפורטות..

באמת היה לי קשה להסביר- ב"ה שהגענו לכיוון הנכון.

מכאן השאלה-

מה הגורם?

מה הפתרון?

על גורם דברו קצת.. ואני יגיד עוד משו..מה שכתבתי קודם שקשה להיות דוס פתוח (שזה האידיאל..כן..)

כי כשפותחים נעשים הרבה פעמים פחות דוסים.. או להפך כשמנסים להיות יותר דוסים

בטעות לוקחים את זה לסגירות / קיבעון / ..

טוב הגדירו פה יותר טוב ממני..

מה ששורש וגריים אמר למשל..

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

זה לא חוסר נשיות ולא חוסר טיפוח

זה סגנון שאוהב את הטבעי והפשוט

(גם אני לא מתאפרת/ לק/ ביגוד פשוט/ לא עוקבת אחרי כל שערה בפנים)

לא חושבת שזה בר שינוי משמעותי

וגם אם היא תעשה שינוי

זה כנראה יהיה עם מחיר אישי גבוה

כמובן לא חייבים להתחבר לסגנון הזה

עניין של טעם 

מידי.  

משיכה ואסתטיקה הן חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים, ובטח כשהמטרה היא קשר רציני ("שאישתי תהיה מטופחת").

בהמשך, כאשר הקשר יתהדק מאוד, ויהיו שיחות נפש עמוקות ושיתוף דברים מאוד אישיים, גם על דברים לא נעימים וכשלונות שהיו לכל אחד באופן טבעי בחיים, תוכל להעלות את הרצון שלך ליותר טיפוח מצידה. 
 

לא שזה יכול לשנות אופי, אבל לנסות אפשר - גם אשתי לא מתאפרת, וציפורניים עושה רק עם לק רגיל (שמחזיק בקושי יומיים…) ולא ג'ל, באירועים מיוחדים.

סגנון לבוש זה גם עניין של אופי, אבל גם עניין של מודעות.  ליתר דיוק - ייתכן ומדובר בחוסר מודעות. בגלל המקום והסביבה בו היא גדלה והתבגרה, סביבה מאוד שונה מזו שלך.  

כאן אני יכול להעיד על עצמי, שנישואים הביאו לשינוי ושיפור בסגנון הלבוש שלי, בזכות אשתי.  באנו כל אחד מסביבה שונה מאוד - היא עירונית, אני מהמושב, בן להורים פשוטים, אבא חקלאי, אמא מורה, באתי מבית מאוד מאוד פשוט . 

זה נושא רגיש בעיניי, לא כדאי לגעת, רק אחרי נישואים\ קרוב לחתונה

אם זה חשוב לך.

ההרגשה שלך לגיטימית.

אבל אם אתה רוצה לסדר את המחשבות שלת בנושא, כדאי שתחשוב על הנקודות הבאות:

איך נראות הנשים במשפחה שלך וככה תופס כנורמלי?

מה זה בשבילך "נשיות"?

עד כמה זה תחום רחב, או שאתה מצפה למראה מאוד ספציפי כל השאר בקטוגריית "מוזנח"?

אתה מודע לצדדים השלילים בהתעסקות במראה חיצוני ותחזוק מראה קבוע של בגדים מעוצבים, לק ג'ל ואיפור? (כמות הזמן, הכסף והאנרגיה המוחית זה דורש בהחלט יכולה להתבטא באופי ובסדר העדיפויות של בנות מסוימות.)

קראת לזה "פער" בינכם, אתה בעצמך משקיע בנראות שלך ברמה דומה למה שאתה מצפה ממנה?

בסופו של דבר, זה נושא שבהחלט יכול לפגוע בקשר עד פרדה.

אם תציף את זה מולה יכולות לקרות שתי תגובות קצה: א- היא תרגיש חוסר ביטחון עצמי ורצון לרצות אותך שלא טבעי לה ולא באמת יחזיק הרבה בטווח הרחוק. ב- היא תיעלב ותיפגע מעצם ההערה כי זה נושא מאוד אישי.

אתה מכיר אותה ויודע לאיזה צד היא עלולה לנטות. לפני שאתה פונה אליה כדאי שתברר את הנושא אצלך.

מבין את כל מה שאמרתם כאן. באמת.

אבל הנקודה שמדברים על דברים כאלה רק לפני או אחרי נישואין לא באמת תעזור לי. כי כשאני רואה שיער בפנים של מי שאני יוצא איתה לא גורם לי להמשיך שוב ולהיפגש.

וברור לי שיש בעיסוק בחיצוניות דברים שליליים, ואני אפילו מעריך אותה שזה לא מעניין אותה ברמה הזו, אבל עם זאת מאוד חשוב לי שיהיה טיפוח ברמה מסוימת, שיהיה לי נעים להיות איתה וללכת איתה ברחוב (אני קצת מקצין, יודע.)

נכתבות באופן אישי, מתוך אורח החיים וההשקפה הדתית של הכותבים.  

מכיוון שיש כאן מגוון גדול של אורחות חיים, דרגות שונות של השקפה דתית, נורמלי שהתגובות יהיו במנעד מגוון מבחינת באיזה שלב של קרבה אפשר לדבר על רצונות שלך בטיפוח הגופני והלבוש של בת הזוג - כולל דעות שיש מקום לדבר על זה רק אחרי הנישואים.  

בפגישה בצורה כללית ואישית שאתה אדם שחשוב לו מאוד טיפוח וחוסר טיפוח יכול להפריע לך(תבליע את זה בשיחה) ונראה מה היא תעשה עם זה..

פער שכדאי לברר אותו כבר עכשיו

בצורה כנה נעימה ומכבדת

לא רק בשביל שהיא אולי תעשה שינוי

אלא בעיקר שהיא תדע על הפער

וגם היא תחליט אם זה מתאים לה או לא

מתאים גם בתחילת הקשר, אפילו משפטים סתמיים על זה שאתה אוהב יופי וטיפוח, וסדר וניקיון זה משהו שממש חשוב לך (ללכת סחור סחור) וככה היא תוכל להבין מעצמה, ואם יתאים לה היא תתאים את עצמה ותטפח את עצמה טיפה יותר.

ואם זה הסגנון שלה, הפשוט והטבעי יותר, אז קח בחשבון שזה מה יש...

יש לי חברה בסגנון ספורטיבי יותר, וכשיצאה עם בעלה הוא אמר לה בתחילת הקשר שהוא אחד שאוהב אלגנטיות באופן כללי, ומאז היא התלבשה בסגנון יותר אלגנטי.

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.

(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..

אין קשר לדעתי.

יש זוגות שלא שומרים צניעות ואהבה משגשגת שם

ויש הפוך לגמרי

אני כן חושב שיש קשר בין צניעות ושמירת ההלכה לבגידות וכו'

לדעתי זה מפחית משמעותית את זה

ובסוף.

לא בגלל זה ולא בגלל זה שומרים צניעות

אלא בגלל שזאת ההלכה.

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?