יש הרבה כאלה

אל תפחדי,

את תמצאי!

בהצלחה!

שבת תלבש מכנסיים - זה לא דבר לגיטימי בהלכה...

אין כמעט רבנים שמתירים את זה.

אז:

או שתתחילי ללבוש חצאיות (ואז, בנוסף לזרימת הבחורים שתהיה לך אי"ה, תרוויחי גם זכויות גדולות על הקפדתך על צניעותך!)

או שתתפשרי על בחורים ברמה דתית כזו שלא תהיה להם בעיה שתלבשי מכנסיים...

את לא יכולה להמשיך ולחפש שיהיו דברים סותרים בבן-זוגך (גם דתי וגם שאשתו תלך עם מכנסיים?)

שיהיה ב"הצלחה!

"את לא יכולה להמשיך לחפש דברים סותרים...גם דתי וגם שאשתו תלך עם מכנסיים.."

יש הרבה שזה לא מפריע להם, זה עדיין לא הופך אותם ללא דתיים,

ותמיד תהיינה סתירות, אז אולי מכנסיים זה דבר יותר בולט וגלוי ממישהו שהמידות שלו פגומות,

או שהאמונה שלו לא חזקה כ"כ, אבל לכל אחד יש מצוות שקשה לו איתם יותר,

זה הופך אותו ללא דתי? ממש לא.

מי אמר שבחורים שלא אכפת להם זה בהכרח "התפשרות"?  יכול להיות שהדברים שחשובים להם יותר הם אחרים, ולא בטוח שפחות חשובים. 

החיים הם לא שחור -לבן, לכל אחד יש את הערכים שבו חשוב לו יותר להשקיע, ועל פי זה כדאי להתכוונן כשמחפשים זוגיות. מי שחשוב לו מאוד צניעות בלבוש- שיחפש בכיוון הזה, מי שחשוב לו מאוד דברים אחרים- שיחפש אותם. ולא אנחנו נקבע מה יותר טוב/פחות טוב, רמה יותר גבוהה/פחות גבוהה. אנחנו יכולים לבחון אם זה מתאים לנו ולערכים שלנו או לא.

ואם דיברת על רבנים, לא ראיתי את זה בהקשר של מכנסיים, אבל כן בהקשר של כיסוי ראש, הרב אבינר -

ש: אני יוצא עם בחורה מלאה מידות טובות ויראת שמים, הכל מתאים, מלבד זאת שאינה רוצה לחבוש כיסוי ראש. לבטל?

ת: לא. כיון שיש לה לב טוב ויראת שמים, בטוח שתסכים.

עפ"י ההלכה לא הולכים כך, זה דבר בהחלט משמעותי, בולט ו"מצהיר"; ואי אפשר בשם ה"מידות", או בשם זה שלכל אחד יש משהו קשה, להמעיט מהענין הזה. אין לדבר סוף. והלכה זה לא "סובייקטיבי" לכל אחד. אם מישהי תפתח שרשור על "כעסן", אז יענו לה בהתאם, וגם לא יענו "לכל אחד.. ויש כאלה עם מכנסיים"... כל שאלה לגופה. הלכה זה דבר חשוב, בפרט שכאן מדובר בדבר שבהחלט נוגע גם לאיש ולכל האוירה שמסביב, ולא איזה "דקדוק אישי" שקשה לה איתו לפעמים.. בלי להיכנס כעת להגדרות מה זה "דתי". 

וזה כלל לא ענין מי ש"מאד חשוב לו צניעות". זו לו איזו "חומרה" מופלגת...

והרב לא אמר לו "אל תתפשר" או "אל תתחתן", מתוך הנחה שהערך של זוגיות  הוא כנראה נעלה יותר. 

היא מחפשת מישהו עם ערכים כמו שלה, שאולי הצניעות החיצונית פחות חשובה לו- מה התפשרות בזה? זו היא כרגע וזה מה שהיא מחפשת. 

לא באתי להתיר לבישת מכנסיים או אי שמירה על הלכה, אבל גם אם מישהו כרגע לא מקפיד על הכל זה לא אמור למנוע ממנו להקים בית שזה בוודאי ערך חשוב יותר.

שאמרת "זה לא התפשרות". ועל כך אמרתי שזו כן התפשרות, וזה מובן מאליו. ההלכה היא לא ללכת כך. 

וללא כיסוי ראש בוודאי שזו "התפשרות". זו הלכה גמורה.

ולא התיימרתי להסביר את דעת הרב אבינר שליט"א. אולי חשב ש"שווה להתפשר" עבור זה. אבל יותר נראה לי שהתכוין באומרו "בטוח שתסכים" לבחורה, שתסכים לכסות את ראשה בהמשך, אם יש לה "לב טוב ויראת שמיים" (ומה שייך להגיד "הערך של זוגיות נעלה יותר".. לא מדובר כאן על אנשים נשואים ששואלים אם להתגרש בגלל זה.. ואגב, בהלכה חוסר צניעות של אשה נחשב כגורם לגיטימי אפילו לכך. בלי להיכנס כעת מה הלכה-למעשה בזמננו).

וזו לא "צניעות חיצונית" - אין דבר כזה לקרוא למצוות "חיצוני". זו המצאה חדשה, שלקוחה מדתות אחרות - כאילו "הלב" זה במקום ה"חיצוניות המעשית". כדאי שתראי דברים חריפים שכתב הרב שהיזכרת, בנושא זה.

וה"התפשרות" בזה, היא מבחינה דתית. את אמרת שבחור שמסכים לכך, זו לא התפשרות - ועל כך נאמרה התגובה. בוודאי שמבחינה דתית, זו התפשרות. זה שיש כאלה שזה כרגע מה שהם מחפשים - אף אחד לא חלק על כך. אכן, יש כאלה שמחפשים דברים שמבחינה דתית הם בגדר התפשרות. נכון. זה בדיוק מה שאמרנו.

ולא ראינו פה מישהו אחד שטען שאם מישהו כרגע לא מקפיד על הכל - זה אמור למנוע ממנו להקים בית. אדרבה, הציעו לה היכן לחפש מישהו שיסכים לכך או ירצה בזה..  וגם המליצו לה לחשוב באיזה כיוון היא באמת מעוניינת, כדי שתוכל להקים בית בכיוון שהיא רוצה. ואם הכיוון הוא דווקא עם בחורים מהסוג שכנראה נפגשה, אז התביעה לא צריכה להיות כלפיהם, אלא שלה כלפי עצמה.

יש כאלה שזה לא מפריע להם, ולא מעטים,

כדאי למקד את החיפוש לכיוון שיותר מתאים לך,

אולי כדאי לציין מראש שאת הולכת עם מכנסיים וכך לחסוך פגישות מיותרות.

הסיבה שיש מתירים פאה נוכרית היא סיבה הלכתית בקשר לשאלה מה בשיער האשה לאחר הנישואין נאסר,יש פוסקים כך ויש פוסקים כך.

אכן יש פוסקים שאוסרים מכנסיים לנשים בכלל מבחינת כלי גבר.

אולם אליבא דכולי עלמא אסור לנשים ללבוש מכנסיים לבדן משום גדרי צניעות,וזה בשום פנים לא "רק נורמה" או סיבה חברתית.

ראה באורך בפניני הלכה:http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1830&cat=506

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1831&cat=506

אני לא בטוח שזה נח שהדיון הזה נמצא כאן,אולם מדובר בשגיאה 

שיש המון בחורים שלא רק שלא אכפת להם שאת לובשת מכנסיים- הם אפילו מחפשים מישהי כזו.

אולי הבעיה היא בהגדרה של הרמה הדתית.

תנסי להגדיר מי את בעצם מבחינה דתית-אמונית. גם ברמת שמירת המצוות, אבל גם בשאלות בסגנון- מהי היהדות בעינייך? מה המקום שהקב"ה תופס אצלך בחיים? וההלכה? לאילו דמויות תורניות את מתחברת ומאילו את נרתעת? ולמה? תנסי גם לשאול את עצמך מה את מחפשת- מישהו כמוך? יותר? פחות? מאיזו בחינה? (אפשר לחפור בזה עד אין קץ, אם בא לך אפשר גם פה או במסר...).

אחרי שתצליחי לנסח פחות או יותר מי את ומה את מחפשת מבחינה דתית, צריך להעביר את המסר הלאה- למי שמציע/ה לך. או אפילו (כמו שהציעו מעליי) לפנות מיוזמתך למקומות שבהם יש יותר בחורים מהסגנון שאת מחפשת (אם תדעי ותשתפי אותנו- אולי נוכל להעלות רעיונות).

יש "דתיים" שלא איכפת להם. באתרי שידוכים דתיים, רושמים תלבושת, ויש גם האופציה הזאת. אבל מן הסתם, הרמה הדתית של מי שיתענין - אינה כמו של מי שזה חשוב לו..

אז את צריכה להחליט: אם את רוצה מה שמכונה "דתי-לייט" או כד', אז תוכלי למצוא - אבל תביאי בחשבון, שהוא יהיה "לייט" לא רק במה שנוח לך..

ואם את רוצה מישהו רציני ב"דתיותו", אז תהיי גם את...  אבל אם זו תהיה בחירתך - לא מספיק "לשנות את התחפושת" (למרות חודש אדר..). את צריכה להתבונן וללמוד למה נכון ללכת כך - כמו ההלכה - ולהיות שלמה עם זה. לא ראוי לבוא לפגישה בלבוש שאת בעצם לא בטוחה שתמשיכי איתו, כי את לא שלמה עם זה...

הצלחה רבה. ואולי גם תרוויחי מזה עוד "עליית מדרגה"..

האמת אין נוסחה מדוייקת למציאה הזו.

מה שכן אני יכולה להעיד שאין צורך להתפשר על הרמה הדתית של הבחור.

אני אישית חוטאת והולכת מידי פעם עם מכנסיים, משתדלת בע"ה שלא.

ונכון לעכשיו מצאתי מישהו שמקבל אותי איך שאני גם עם זה שאני הולכת לפעמים עם מכנסיים.

לבוא ולומר לך שהוא דוס זה יהיה שקר.

אבל הוא בהחלט ברמה הדתית המתאימה לי, למד בישיבת הסדר, החליט מטעמי אלו ואחרים לא להמשיך בישיבה אלא להתחיל ללמוד לתואר.

שוב אין איזה קסם,

אבל קיימים בחורים שכן מקבלים בחורות שהולכות עם מכנסיים וזו עובדה בשטח.

אני יודעת מה ההגדרה הדתית שלי, אני פשוט לא רוצה להתחייב לדברים שלא אוכל לעמוד בהם במצבי הדתי הנוכחי... אני לובשת פעם חצאיות ופעם מכנסיים... יכולתי להגיע לפגישות עם "תחפושת" ולהתחתן אבל אני רוצה שזה יבוא מהלב ולא כי אני חייבת להתחתן כבר אז אני מתפשרת...אני מגדירה את עצמי כדתיה לייט + , ז"א  אמונותיי חזקות מאוד אין לנו טלוויזיה בבית והתחנכתי חינוך דתי מאוד , אמנם שרתתי בצה"ל אבל אני מקפידה על המון דברים שחבריי לא מקפידים עליהם...ועדיין אין לי רעיון מאיפה אני יכולה להכיר בחורים בסגנון שלי ושלא יהיו לייט מדי...

לא מוכנה להתחפש בשביל אף אחד....מצטערת...

בגלל עיקרון חשוב ככל שיהיה את עלולה להפסיד את הנקודה! 

יכול להיות שבהתחלה תלבשי חצאית בשביל מישו, אבל כשתתרגלי ותראי שזה לא כזה נורא, את רק תרוויחי

די בכך שאת יודעת שבכך את עושה את רצון ה' במלואו. 

בתור תחפושת- זה לא בסדר..

כי זה נכון- לא מתחפשים בשביל אף אחד!

אבל זו הלכה. לא חומרא, ולא נעליים...

ציינת שגם מדי פעם את כן משתדלת ולובשת חצאית (שכוייח!)

וגם אמרת שאת לא מצליחה למצוא מישהו ברמה הדתית שמתאימה *לך*!

אז אולי זה יהיה שני ציפורים במכה אחת?

כמובן שתוכלי לשתף את מי שאת יוצאת איתו שזה עניין בהתהוות ושאת מנסה...

אם הוא יפתח את עיניו- הוא יראה בחורה שמנסה לעלות ולהתעלות ולא "אחת שהולכת עם מכנסיים" גרידא..

מוזמנת באישי!

יש המון מצוות שקשה לקיימן, אבל אין ברירה - זאת ההלכה היהודית שלנו.

צריך לשמור אותה.

לא עושים רק מה שנוח...

השכר הכי הכי גדול מגיע על התמודדות לקיים מצוות שקשה לקיים.

וכמו ש -ד. היטיב לומר:   

"אז את צריכה להחליט: אם את רוצה מה שמכונה "דתי-לייט" או כד', אז תוכלי למצוא - אבל תביאי בחשבון, שהוא יהיה "לייט" לא רק במה שנוח לך.."

אני גם כן עשיתי "מהפך בלבוש" בשביל לזכות בבחור צדיק...וזה היה קשה מאד מאד מאד!!!

אבל בסוף, אחרי כל הקושי של ההתחלה מקבלים שכר גדול (כמו זה של ההתחלה) גם אחרי שהקושי כבר לא כזה גדול כמו בהתחלה - לכן זה ממש משתלם! ;)

בהצלחה רבה

בכלל לא נשמעת "לייט +" כמו שהיגדרת - אלא הרבה למעלה מזה..

תנסי להמשיך להתקדם ולעלות, בשמחה, ונקוה שתמצאי בחור שירצה לעלות ביחד איתך.

יש גם בחורים דוסים שמסוגלים להכיל בחורה עם מכנסיים. אבל קשה באמת להגיע אליהם- כי אין איזו ישיבה שמגדירה את עצמה "דוסים אבל מכילים"

אז משגעים קצת את החברות שיש להן בעל בסגנון- כי מן הסתם יש לו איזה חבר או שנים גם כאלה.

ומשגעים את הבנים שאת מכירה- אולי הם מכירים אחד כזה?

ושאלה לעצמך- האם זה מתבטא רק בלבוש או גם בדברים אחרים? ומה את יכולה להכיל בבחור?

ואני גם נגד להתחפש. 

צריך להבין שזה לא משו שהוא בסדר.. זה לא משו שיש מה להכיל או לא להכיל, אם אתה אדם שמוגדר כשומר מצוות, זו אחת מהן! זה לא "רק" לבוש- לבוש הוא חלק מהתורה!

קשה? אז הנה הדחיפה לבצע! אפילו שמלכתחילה לא היית הולכת על אפשרות כזו, ללבוש חצאית בשביל מישו, זו יכולה להיות דחיפה מתאימה

בלי לפגוע כמובן

 כמובן כשאני אומרת מכנסיים אני מתכוונת גם לחולצות קצרות (לא גופיות ולא מכנסיים קצרים) וכרגע גם לא לכיסוי ראש ....כל סממן שמייצג בחורה דתית..הלבוש זה אחד הדברים הכי קשים לחיזוק. והכי קל לומר תלבשי חצאית..זה בעיה...כי אני באמת מחפשת בחור חובש כיפה שיתפלל וישמור שבת כהלכתה...אבל יקבל אותי כמו שאני עם אופציה להתחזקות במשך...

אבל השאלה היא לא על מציאת בן זוג. זאת שאלה בך.

עם כל הכבוד (ואני מתכוון למילים האלה)

את חיה את השאלה הזאת, שמתבטאת יותר כשמדברים על מציאת בן זוג.

סורי שאני סתם חופר בכל ההודעה הזאת.. אבל כמה רציניים אמיתיים יש שגם אינם מקפידים על זה?

לא הרבה נראה לי. בעיקר לייטים של ממש.. שמזלזלים, אז.. זאת באמת בעיה...

לא? (אני מתכוון... בעיה למצוא)

|סוף הודעה חסרת תועלת שנכתבה סתם כי התחשק לי וכי זה רק פורום|

בגלל זה נכנסתי לפורום כדי לשמוע עוד דעות....

זה יותר מידי מהותי מכדי להיות אופציה.

אם את מכוונת לשינוי, ומחפשת מישהו שיהיה מוכן לעשות את זה איתך, בסדר.

אבל "אופציה" לא נראית לי.

יש שינויים שקשה לבצע וחיים חדשים עם בן זוג יכולים לסייע בזה, אבל בכאלה דברים (כיסוי ראש זה חשוב מספיק) את מוכרחה לדעת בדיוק לאן את הולכת. אולי לאט לאט אבל לכוון למטרה מוגדרת ולא אופציונלית.

זה גם בנוגע אלייך, בלי קשר לבן זוג, ובטח כשאת מחפשת בן זוג.

פשוט לא שייך לדבר על אופציות, אדם רציני לא ידבר על אופציות, ואדם כזה את הרי מחפשת.

(בהנחה שאת באמת רצינית ולא "לייט" שנותנת חשיבות משנית לכל העניינים "הלא חשובים" הללו)

אז אתה לבטח יודע איך הגדרתי רמתי הדתית (דתית לייט +) כל אחד וההגדרות שלו לרצינות מהבחינה הדתית... צריך גם לדעת ,לקבל  ולהבין כל אדם שרוצה להתחזק אבל בקצב שלו ,לא לכולם יש את היכולת ,החוזק, הסביבה לשנות דברים מהותיים כ"כ ותאמין לי שמעשיי האדם לא פחות חשובים מלבושו.

רק עלינו לוודא שאנחנו מתקדמים ולא חלילה חוזרים אחורה

אמרתי, לאט לאט, אבל צריכה להיות מטרה ברורה, לא אופציה, וזו לא סתירה.

נושא של שמירת הלכה הוא חשוב מידי מכדי להשאיר אותו בגדר 'אופציה'.

אנשים רציניים שבאמת מעוניינים להתקדם בחייהם לא משאירים את זה כ'אופציה'.

אם לא זה האדם שאת מחפשת, כדאי שהאנשים כאן שמשתדלים לייעץ יבינו טוב יותר למה את מתכוונת, ואת מי את מחפשת.

כדאי שתחליטי אם פנייך לכיוון של שמירה על הלכה או לא, ואז תוכלי לחפש מישהו מתאים.

לא נראה לי ששייך לחפש כשזה רק אופציה.

כמובן לכיוון ההלכה אבל לאט לאט ומתוך הבנה ולב שלם ולא מתוך כפייה, בחורים חילונים יכולתי ועדיין יכולה למצוא אבל זו לא הדרך שבה ארצה את חינוך ילדיי ואת אורח ביתי...זה הכל ...פשוט בחור שיהיה בראש שלי ורמה דתית כמו שלי פחות או יותר

סתם סקרנות.

גם הקושי, למרות שהלכתי עד אחרי הצבא (גם בצבא) עם חצאיות, וגם הלב שלם אני רוצה להיות שלמה ב100% עם הקבלות שאקח על עצמי..

האמת יש גם בגבעת שמואל נראה לי ובעוד מקומות בטוח

ב"הצלחה רבה! 

רחלי 

שלא נראה לי, לא יודעת אם הם הסגנון , אני מהדרום ד"א כך שגבעת שמואל קצת רחוק לי....אבל תודה בכל אופן..

יש הרבה בחורים מסורתיים שעניין הלבוש פחות חשוב עבורם.

לא יודעת מאיפה אתם מגיעים, אבל דתיות שלובשות במכנסיים זה אחד הדברים הנפוצים. 

והן מקפידות על כשרות, שבת וכו'.

הגדרות צניעות תלויה המון בחברה הסובבת. 

ולתפארת, יש המון אנשים דתיים שמסוגלים להכיל בחורה במכנסיים, פשוט צריך לדעת איפה לחפש. 

מה שבטוח- לא בערוץ 7. 

יש אתרי הכרויות, יש חבר'ה בביצות (גבעת שמואל, ירושלים, תל אביב), שבתות פו"פ ועוד...

"כמובן כשאני אומרת מכנסיים אני מתכוונת גם לחולצות קצרות (לא גופיות ולא מכנסיים קצרים) וכרגע גם לא לכיסוי ראש ....כל סממן שמייצג בחורה דתית.."

יש הרבה נשים נשואות בלי כיסוי ראש.

יש גם המון בנות היום ששמות סרט או חצי כסוי ראש, כפשרה בין לבין.  

לק"י

"דתי של המושב"- כשהכוונה למושב של סבא וסבתא שלי..

יש שם נשים שמברכות ומתפללות והולכות בלי כיסוי ראש, עם מכנסיים..

והבעלים שלהם יכולים להיות עם כיפה וציצית ותפילות במניין.

בצורה מתנשאת. 

עוזר מאד להכניס אנשים לריבועים קטנים של סטיגמות ולתקוע אותם שם.

כי לפי הדתומטר שלך רק מי שהולכת עם חצאיות ארוכות וגרביים ראויה להיקרא דתיה.

יש גם כאלה שיקראו לך חפיפניקית, כי יש לך חצאית ארוכה ל"ע. זה רחובי, לא ידעת?

לק"י

אני אוהבת מאוד את האנשים שם..

אבל רציתי להגיד שלזאת שפתחה את השרשור יש אפשרות למצוא בחור דתי שפחות מסתכל על המצוות החיצוניות.

וזה מה שרציתי להגיד בדוגמא שלי.

אני מוכרחה לציין שקלטת את דברי לא נכון.. האנשים שם הם מקסימים וצדיקים, גם אם אני לא מסכימה עם הדרך שלהם..

וקצת נפגעתי מהציניות שבדברייך..

עם זאת, צריך להעיר - אין דבר כזה "מצוות חיצוניות". כל המצוות "פנימיות". ואכן, יש אנשים יראי שמיים וחמודים בעם ישראל, בכל מיני "תחפושות". זה לא מוריד כהו-זה מהערך והצורך להתלבש כראוי, אבל זה מראה על עומק הטוּב שיש באנשים מישראל, לגווניהם..

לק"י

לא רציתי לכתוב "חיצוניות", כי זה לא..

זה לם סתם מראה חיצוני, זאת מצווה!

זה בסופו של דבר גם המקום שהבן אדם רוצה לשייך את עצמו אליו (לפחות ברמה מסוימת)

תרגיעי דחוף..

למה לא להגדיר אנשים שלא מקיימים הלכה? ועוד בהגדרה חביבה כל כך...

אנשים שרשמית לא מקיימים הלכה בלי שאיפה לשינוי ראויים להגדרה.

(זה בלי קשר לכך שיעל מהדרום לא התכוונה להגדיר)

לק"י

כי יש כ"כ הרבה אנשים וסגנונות..

תנסה להגדיר את עצמך- קשה, לא?!

אבל פה זה בדיחה פנימית שלנו..

ואם נניח אני אנסה להציע שידוך למישו משם- אני לא אגדיר אותו בהגדרה שלנו (כי זה באמת לא יהיה ברור כ"כ).

"יש יראי שמיים וחמודים בעם ישראל.." הם באמת חמודים.

אבל מדובר באנשים שבוחרים לחיות חיים בלי להקפיד על הלכות חשובות ביותר.

ואין להם שאיפה לשינוי.. הם פשוט זורמים ככה ת'חיים.

למה שלא נגדיר אותם? לו היתה להם שאיפה לשינוי יכולת לומר שאי אפשר להגדיר משום שהמצב הנוכחי הוא לא איך שהם באמת רוצים לראות את עצמם

אבל הרי הם לא שואפים, אז הם בעצמם מגדירים את עצמם במקום אחר, למה שלא נזרום איתם ונגדיר אותם? 

הגדרה היא לפעמים אחלה דבר. אחרת לא היה לנו טבע שכזה, להגדיר.

לק"י

כי פשוט אין לי מושג..

אבל, הם יכולים להקפיד מאוד על מצוות מסויימות (כמו כיבוד הורים) והרגש שלהם כלפי התורה והמצוות הוא מאוד חם!

אבל משומה, יש דברים שהם לא מקיימים (אולי כי ככה הם גדלו, וההורים לא הצליחו לשמור על החינוך שלהם?!).

ועוד משו, למה לי להגדיר אותם?!

מה זה יתן לי??

כדי לדעת איפה אתה שם את עצמך ובלה בלה בלה כאלה...

באמת!! זה צורך אמיתי!!

ו... לא דיברנו על אף אחד ספציפי, ובהחלט סביר להניח שיש כאלה שלא שואפים לשינוי, אנחנו מדברים עליהם, בתיאוריה.

(מה גם שמצב בו יש הרבה אנשים כאלה, כשיש ממש חברה כזאת.. לא ממש משנה מה הפרטים שואפים... כי תכל'ס נוצרה חברה כזאת.. ולחברה עצמה אין שאיפות) 

לק"י

לפחות לא בראש חוצות.

כאילו להגדיר סתם לעצמך זה בסדר, אבל אני לא אצעק את זה בראש חוצות

ככה זה עובד. ככה העולם, אתה לא רק מחייב את הדרך שלך - אתה גם שולל אחרות. (אגב, ערכתי את ההודעה הקודמת, הוספתי משהו)

ו"זה בסופו של דבר גם המקום שהבן אדם רוצה לשייך את עצמו אליו (לפחות ברמה מסוימת)"

(אני, כאן, כאן)

לק"י

גם כשמכירים מישו מפה, לא בהכרח שמכירים אותו טוב.

אז כדאי להזהר בתגובות אליו..

ולא לכתוב דברים על סמך מה שנראה!

אני אתן לדוגמא את עצמי: אני בכלל לא הולכת עם גרביים..

ואחותי ממש לא הולכת עם חצאיות ארוכות (ומעבר לזה..).

ככה שאם לא מכירים באמת- לא תמיד יודעים מה כוונתו של הכותב.

אני לכשעצמי, אזהר יותר בתגובותי, ואנסה להבהיר את עצמי כמו שצריך בלנ"ד!!

אני מדבר על ה"דתיים של מושב" שדיברת עליהם. (בהנחה שהם מה שהבנתי שהם)

לק"י

ולא רק לגבי השרשור הזה.

ואגב, באותו מושב מדובר חיים כל מיני אנשים, ולאו דוקא בסגנון המדובר..

מדברת

אני חלש בדברים האלה

חי "בסרט"?....

זה ה"סרט" הכי גדול....

זה לא "אחד הדברים הנפוצים" - אלא אחד הדברים המצויים בדיוק היכן שהם מצויים...  וכנראה לא היכן שנמצאים האנשים שכאן, והיא כתבה ושאלה פה (כן בערוץ 7, וכנראה במכוון). אז כנראה שלא הם בסרט, אלא אולי את ביחס אליהם...

ואנשים פה דיברו מצד האמת. ובאמת - מכנסיים זה לא ראוי ללכת עפ"י ההלכה ולא הכי צנוע, על אף שיש דברים גרועים יותר.

וגם מי שהיא חיפשה - היא מעידה שהרוב לא רצו בגלל זה.

וההתלבטות שלה אמיתית, כמו שהסבירה יפה: מצד אחד - רמה אמונית ודתית, מצד שני - דברים שעדיין לא מחוורים. לא בטוח שבמקומות שהצעת - היא תמצא מה שמקביל בדיוק. הרי אם היתה מחפשת רק "מוגדר-דתי" ומוכן ללבןש כזה, יש להניח שכבר היתה מוצאת בעצמה. כנראה מחפשת למעלה מזה. זה קצת מורכב..

אני לא מבין מהיכן את אומרת שזה דבר נפוץ.וגם אילו היה נפוץ זה לא נותן הכשר

ומכל מקום,חשוב להבהיר גדרי צניעות שכאלו אינם תלויים בשום עניין חברתי,זהו עניין הלכתי גרידא שגם בחברה החילונית ביותר שיהודיה הייתה חיה שם היא הייתה חייבת להקפיד על גדרים אלו.

אנא קראי:

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1830&cat=506

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1831&cat=506

לצערנו, כנראה שכן נפוץ

וההדגשה שלך נכונה

אני מכירה עשרות ומאות בחורים דתיים שנשואים לנשים שהולכות עם מכנסיים, אז הסירי דאגה מלבך- יש המווווון כאלה!

חבל להאמין שדבר כזה "תוקע" אותך... לא תמיד יש סיבות לרווקות מאוחרת, ונשמע לי לא הוגן כלפי עצמך להתלות בדבר כזה

בטח כשאין שום סטטיסטיקה בנושא...

לו אני במקומך- הייתי מנסה לדבר עם אנשים שקשורים לישיבות פתוחות יחסית

(פתח תקוה, עתניאל, מכינות דתיות, גוש עציון ועוד) שם יש תפיסת עולם דתית יותר ליברלית שיכולה להכיל את זה

שאת דתיה ומאמינה והולכת עם מכנסים

כך או כך לא הייתי מתייסרת בנושא זה אלא משקיעה בליצור שיח מעמיק עם מי שאני נפגשת איתו

לא אמרתי או לפחות לא התכוונתי לומר שזה מה ש"תוקע" אותי , והיכרות עם גברים מהסגנון שלי נעשית רק ע"י מכרים (ואלו עובדות) פניתי לפורום הזה כי רציתי לשמוע את דעת הדתיים היותר חזקים איך זה מנק' מבט שלהם בלי הטפות מוסר למיניהן.

מסתבר שרמה דתית קצת קשה לתאר בכתב וכמו שד' אמר זה יותר מורכב ממה שזה נקרא. לא צריך לתייג אנשים עפ"י דברים שהם אמרו או דעותיהם.

ואם ישיבות כמו אור עציון, עתניאל, ועוד הן "חפיפנקיות", כנראה שטעיתי בפורום....

תודה לכולכם!

סליחה על אי ההבנה,

קראתי לא נכון כנראה

בכל אופן המון המון המון בהצלחה

אספר על עצמי שנקודת המפנה בדייטים הייתה כשאמרתי : אני לא מוכנה לצאת עם כל אחד (עד אז ממש יצאתי עם אנשים מכל מיני סוגים על הסקאלה החברתית הדתית) ברגע שהתפללתי לה' ואמרתי אני רוצה מישהו שיכיל את העולם הרוחני שלי ויתאים ולא שאצטרך לגשר על פער כזה או אחר, מצאתי..

מי שמך להחליט מי מחפף ומי לא?

איסור הוצאת דיבה זה לא הלכה?

|מתעצבן על כל אלו שמחליטים שכל מי שמלא ב-ד-י-ו-ק כמוהם מחפף|

לצערינו עוד בתקופת הגמרא יש מחלוקות בהלכה. וזה שאנשים סומכים על ראשונים מסויימים, ואתה סומך על אחרים- לא אומר עליהם כלום.

הרב ליכטינשטיין קטן בעיניך?

והרב רבינוביץ'?

ישיבות פתוחות= אנשים שלא מקובעים רק למה שחפרו להם, מחפשים לעבוד את ה' מתוך לימוד אמיתי, עמוק ורחב. לא נכנעים לסטיגמות ולמראה חיצוני, ולא מוותרים על מחשבה אמיתית.

כולם באים מתוך תורה ולכבוד ה'.

אינני מכיר את הישיבות אבל הטענה שיש בישיבות כאלו ואחרות אנשים שמקבלים מציאות כזאת אינה מעידה על מהות קבלת התורה מהמקום.ז"א,אני לא חושב שהרבנים שלהם יקבלו מציאות כזאת כלגיטמית.והרי כמו שרמוז בעצם הניסוח,באותן ישיבות יש גם כאלו שלא יקבלו.זה לא קשור לעניין של "פתיחות תורנית לגיטמית לכתחילה" זה לא זה,העניין ההלכתי הזה כפי שכתוב בפניני הלכה מוסכם זה לא הבדל של מנהג עדות או עניין שיש מקילים ומחמירים,יש דברים שאף אחד לא מקל והם כמובן רבים,המחלקות הן שמעטות.(או גם להפך כמובן,דבר שאף אחד לא מחמיר וכדומה) בעניין הזה מדובר באיסור,זו לא מחלוקת.לסיכום כל מה שבאתי להגיד ולהבהיר כפי הנובע מפניני הלכה,שאין מחלוקת הלכתית בעניין.

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1830&cat=506

אגב,

בזכות התרבות המערבית הפסולה נשים יודעות קרוא וכתוב

אז בוא נגיד שהם ממש לא היחידים שלוקחים רק מה שרוצים מהתרבות המערבית (ע"ע העובדה שאתה כותב בפורום- המצאה מערבית)

הוא חלק ממערך ערכים , בעיקרו קפיטליסטי עם השפעות פמיניסטיות מועטות.

המעבר לחברה בורגנית יחד עם תנועת ההשכלה דחפו אנשים לייצר ערך כזה.

לא תוכל להגיד שזה לא ערך מאחר וזה ממש חובה בעולם המערבי, והראיה לכך היא שבארצות באפריקה למשל, ממש לא.

ודאי שזה ערך

ולא סיפרת מי נכנס למעגל השבעים?

קדימה קדימה, יש לי סבלנות

אתה בטוח שאתה יודע מה משמעות המושג שיוויון לנשים?

זכותן להיות בעלות על גופן, שלא יתעללו בהן

זכויות הפרט שלהן, זכותן לזוז לאן שהן רוצות

זכותן ללמוד ולעבוד, זכותן לתבועה בבית משפט אם קרה להן משהו

חבל,

כבר השקעת וכתבת כותרת כל כך פוגענית, לא ראוי שתנמק קצת?

דרך ארץ קדמה לתורה...תלמד לקבל כל אחד באשר הוא..."הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרון אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות מקרבן לתורה"....ככה לא מקרבים לתורה אלא רק ההפך.. ואח"כ אנשים מזרמים מסויימים טוענים שציבור יוצא נגדם...נו באמת..

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.

(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..

אין קשר לדעתי.

יש זוגות שלא שומרים צניעות ואהבה משגשגת שם

ויש הפוך לגמרי

אני כן חושב שיש קשר בין צניעות ושמירת ההלכה לבגידות וכו'

לדעתי זה מפחית משמעותית את זה

ובסוף.

לא בגלל זה ולא בגלל זה שומרים צניעות

אלא בגלל שזאת ההלכה.