בס"ד
קראתי את השאלות והתגובות לגבי הבחור שפגש ברכבת בחורה שנראתה לו
אפשר לכתוב לה כמה מילים עם השארת נייד ולבקש שתכתוב הודעה במידה ורוצה לנסות קשר
בהצלחה לכל הדוסים...(מעריכה אתכם)
בס"ד
קראתי את השאלות והתגובות לגבי הבחור שפגש ברכבת בחורה שנראתה לו
אפשר לכתוב לה כמה מילים עם השארת נייד ולבקש שתכתוב הודעה במידה ורוצה לנסות קשר
בהצלחה לכל הדוסים...(מעריכה אתכם)
אני יצאתי עם חברה לאכול,
ו-2 בחורים שלחו לנו
שמות ומספרי טלפון עם המלצר...
נראה לך שנתקשר?
אין מצב...
אולי איכשהו היה מצב,
אבל לשלוח לנו ככה עם המלצר???
כאילו,זה אפילו לא משנה מה למי?![]()
יש דרך לעשות דברים.
אפשר לעשות כמעט הכל-רק תלוי איך.
אבל אם הם כן הספיקו למצוא חן מסיבות כאלה ואחרות -
הם היו נענים בשלילה? בוודאות?
שאם הם היו ניגשים אלינו
ועושים את זה בצורה מכובדת,
אז לא בטוח לגמרי שהם היו נענים בשלילה.
רק מה שלא נראה לי שמישו היה מספיק
למצוא חן בעיני כ"כ מהר 
![]()
לינויחבל מאוד.
פעם הבאה שיחשבו שוב 
ברור שבמקרה הזה ש "כאילו,זה אפילו לא משנה מה למי? " זה לא שייך ולא לעניין...
אבל באופן כללי, אם בחור רואה מישהי שמוצאת חן בעיניו, מה רע בזה שהוא מתחיל איתה?
הרי היא אמורה למצוא חן בעיניו, גם מבחינה חיצונית.
גם ברור, שזה לא רק החיצוניות נטו, עובדה שלמשל, עם מישהי שכן נראית לו מבחינה חיצונית, אבל לא נראית ברמה הדתית שלו, הוא לא יתחיל..
(אגב, גם צורה בסיסית של התנהגות, אפשר לראות, לדוג', אפשר לראות האם היא רועשת/ שקטה/זורמת, איך היא בסביבה הטבעית שלה, שזה גם דבר שלא רואים בדייטים...)
(זה גם נאמר כאן באחת התגובות, שאם זה היה דרך מכר/שכן/ ואפ' שדכן, אז היו שומעים את השבלונה הקבועה של אולפנה, ש"ל, מידות טובות, תורנית/דוסית, או משהו...)
הרי הרבה דייטים נופלים על מראה חיצוני, אז למה לא לחסוך את זה מהתחלה..?
אני חושב, שמראה חיצוני ונשיאת חן יכול להיות נקודה טובה להתחיל ממנה, ברור שזה לא נגמר כאן (הרי לא מדובר כאן במישהו שמציע נישואין למישהי שראה ברחוב...) אבל זה מקום טוב להתחיל ממנו...
אני חושב שהדבר הכי טיבעי, זה שבחור מתחיל עם בחורה.
אני מוגדר כבחור תורני פלוס, [ כך שאני צריך לעבוד על זה...
] ואני חושב שקצת הרגילו אותנו, לאיזו שהיא כביכול צניעות יתר, יחס לא נכון לחיצוניות, וחוסר טבעיות בכל הנושא הזה... צריך לחשוב איך להגדיר את זה...
אמרתי את זה לאחרונה הרבה (מדי?)..
האמרה הזאת של: "נו מ'כפת לך? כולה ערב.. מקס' זה לא זה.. העיקר שתנסי/ה"
אז אני לא מסכימה איתה בכלל...
כשמתחילים ככה ברחוב, זה כזה נדיר שהבחור ראה איזה ניצוץ ושהלך לפי תחושת הבטן שלו...
אז למען הסיכוי הנמוך הזה- אולי, אולי הייתי מסכימה לשמוע אם היה פונה אלי ומציג בדרך חמודה וכו'...
אולי...
בעיקרון, מאיפה שאני באה- מתחילים עם בנות ברחוב מסיבות אחרות.....
אז מה יש להפסיד?
שכמעט בטוח שזה לא זה, וגם- למה לשחוק את עצמי עוד בדרך לבעלי?
ואגב, במקרה הנ"ל עם המלצר וזה- אני לא בטוחה שלבנות היתה אפשרות להתרשם מהם.. אלא רק קיבלו לפתע מס'...
אני מתאר לעצמי שזה משתנה מאדם לאדם ותלוי במה מחפשים בבן הזוג.
וממילא אם מתרשמים מההזדמנות הזו שיש בזה את מה שהם מחפשים -
אז ממילא זו לא עוד סתם שחיקה מיותרת...
זו התנסות מושכלת שעשויה לשאת פירות.
מה שבעייתי בעיניי עם הנ"ל - הוא הסגנון של ה"להתחיל",
שהוא ממש לא לטעמי...
חוץ מהאיך להתחיל הכל בסדר? (שברור שזה לכשעצמו עניין חשוב מאוד)
מה עם זה שמהם באמת הסיכויים לראות במישהי ב.. בוא נגיד- 20 דקות (ג-ג) שקלטו אותה, את הקריטריונים שמחפשים?
באמת, אני ממש רוצה לדעת...!
אני לא חושב שאני מכיר הרבה אנשים שהיו מסתייעים בדרך הזו...
שוב, השאלה היא מה מחפשים בבן הזוג.
וממילא, לעיתים זה עשוי להשתקף או להירמז בהזדמנות הזו.
(בהרבה מובנים זה יותר יעיל וקולע מאשר מה ששדכנים מקצועיים
עשויים לחשוב שמתאים למשתדך [שגם אותו הכירו בפגישת היכרות
קצרה הרבה פעמים])
חוץ מחיצוניות לא עולה לי
שום דבר שאפשר לראות במישו
במשך רבע שעה מקרית
שראית אותו.
כמה כבר אפשר לקלוט על מישו
מעמידה 10 דקות בתחנה?
או קנייה בחנות?
וגם רוב הבחורים שעושים את זה
לא יודעים לעשות את זה כמו שצריך,
כי...טוב,בד"כ הבחורים הדוסים פשוט לא עושים
את זה,ואלה שכן עושים את זה...עזבי.
את צודקת שחיצוניות מעידה על פנימיות,
זה באמת נכון,אבל שוב,לא נראה לי שאפשר לקלוט הרבה
מעבר לזה.
לינויכשאת יוצאת לדייט מסודר, מה את חושבת שאומרים המציעים בטלפון מעבר ל:"היא צדיקה, טובת לב, מידות מקסימות, עשתה ש"ל שנה/שנתיים, בוגרת אולפנא כזו וכזו, מצחיקה, חכמה, לומדת חנ"מ, אידאליסטית, ואוהבת לטייל".
את מרגישה שיש יותר מידע מאשר אדם שרואה אותך סתם כך, ויכול לשער את הדברים הנ"ל לו רק היו מציעים אותך דרך חברה?
אז למה לא לנסות בדרך הזו, הרי המידע שהוא מקבל מהופעתך הכללית, לא שונה מאד....

לפתוח בשיחה באלגנטיות כדי ליצור קשר ראשוני.
גם ככה היא כנראה מבינה שהוא מתחיל איתה,אז לעשות את זה מצחיק. (מניסיוני העשיר בהתחלות (אני רציני) )
הגישה שלך מאוד מצערת כי זה קצת ראש קטן, "מה כבר אפשר לקלוט על מישהו ב10 דק'"...
פשוט יש מלא הזדמנויות שהשם מביא להכיר אחד את השני ואת עסוקה בלהסתפק שאי אפשר להכיר כל כך מהר.. אולי תנסי במקום לשלול הזדמנויות?... חבל ממש!
הדרך הזו אינה דרך שמוצעת לכתחילה אבל אם השם זימן לבחור בחורה שמצאה חן בעיניו והיה רוצה לנסות כדאי ושווה לנסות כמובן בדך ארץ וצניעות והשם ישלים השאר...
תראי,אני לא פוסלת לגמרי אפשרות
של לפנות למישי בצורה צנועה ובעדינות,
אם עושים את זה ממש ממש עדין אז אולי
כן יש מצב.
עזבי את המסעדה,סתם פרקתי

ג'נדסגמני סתם פרקתי
לינוי
ג'נדס
לינויזהו בהחלט מהלך שמונע אי נעימות ישירה. מאפשר לסרב מבלי לפגוע או להפגע וגם שומר על הפרטיות והכבוד של הבחורה שתוכל לענות כרצונה מבלי להרגיש אי נעימות. לו יצוייר שההצעה הייתה יכולה להשקל בחיוב ניתן להשיב פתק בסגנון- אשמח לברר עליך פרטים אם תמסור קצת פרטים עליך. תשאיר מספר דרכו אפשר יהיה להחזיר תשובה. אולי עדיף אפילו מספר של גוף שלישי....חבל למנוע את האפשרות במידה ומישהו נראה רלוונטי... בהצלחה לכל הרווקים-קות...
כשאומרים את האמת לעצמך - אין שום בעיה.
ואפשר לראות הרבה יותר דברים מרק חיצוניות בראיה של אדם אפילו רק 10 דק.
נצלש לגמרי..., מה עם ב נ ו ת שמתחילות עם בנים??- בנים, זה מרתיע אתכם??
אני פשוט שואלת אם בחורה תתחיל איתכם ברחוב (בצורה מציאותית...) האם זה ירתיע אתכם??
הגיע הזמן לבטל המצאות של החמרות
שבכל מקרה בנות לא יעשו את זה כי "הוא צריך להוביל את הקשר" ו"הוא זה שצריך לחזר אבידתו, לא?!", כך שגם אם זה לא מרתיע, לא נראה לי שזה יקרה..![]()
לגוף השאלה: אותי לא ירתיע. דווקא האומץ יהיה פלוס מבחינתי.
ראה ערך שאלת פתיחת השירשור...
ולכן לפעמים אני שוקלת מה עדיף?!? לחכות לו ולהתאכזב או פשוט ליזום...
רק השאלה אם עצם היוזמה לא תעיף אותי ממנו בבעיטה
בקדושה ובטהרה
או סתם בדרך לא משהו
כל עוד שזה לשם שמים לדעתי אין שום בעיה עם זה
עם האצבע מונחת על הדף שיראה שאת בלי טבעת
(התחלה קדושה וטהורה
)
נשוי!
(כשהייתי יותר קטנה ויותר פעורה המדריכה שלנו הגיעה לגיל המופלג - 20, והחליטה שהיא רוצה לצאת אבל אף אחד לא מציעה לה. אני וחברות שלי לקחנו את העניינים לידיים והסתובבנו בתחנה המרכזית בירושלים לחפש לה חתן... איתרנו בחור פוטנציאלי ושאלנו אותו לגילו, אחרי שביררנו את הפרט המשמעותי הזה שאלנו אם הוא בעניין להכיר מישהי, הוא מסתכל עלינו בהלם ואנחנו אומרות לו " נו, תזרום..." הבחור הנחמד מרים יד עם טבעת ואומר "אני זורם, השאלה אם אשתי תזרום עם זה.........."
אאוץ')
מישהו10כולם רוצים להתחתן בסופו של דבר... אז מה זה משנה אם הוא בא אלייך עם פניה של שדכנית או בלי? ומה זה משנה אם את רואה אותו או הוא רואה אותך?
סתם סיטואציה- את ברכבת, ואת רואה מישהו שעוזר לילד בוכה למצוא את אמא שלו. הוא נראה אחלה, ממש מתוק, מקסים, ירא שמיים וכו. למה לא ללכת ולהביא לו מספר טלפון? תצרפו לזה מספר של חברה או אחות שיוכל לעשות בירור קצר (כמו רצוי שגם הבנים הדוסים יעשו) ו-מה הבעיה??
לא פלא יש ככ הרבה "רווקות מאוחרת"!
אני די מאד חדש כאן... זו אותה תגובה מלמעלה, אבל אולי תגובות חדשות אמורות לבוא בסוף השירשור..? לא חשוב..
אז:
ברור שבסיפור של המסעדה כש "כיאלו, זה אפילו לא משנה מה למי?" זה לא שייך ולא לעניין בכלל...
אבל באופן כללי, אם בחור רואה מישהי שמוצאת חן בעיניו, מה רע בזה שהוא מתחיל איתה?
הרי היא אמורה למצוא חן בעיניו, גם מבחינה חיצונית.
גם ברור, שזה לא רק החיצוניות נטו, עובדה שלמשל, עם מישהי שכן נראית לו מבחינה חיצונית, אבל לא נראית ברמה הדתית שלו, הוא לא יתחיל..
(אגב, גם צורה בסיסית של התנהגות, אפשר לראות, לדוג', אפשר לראות האם היא רועשת/ שקטה/זורמת, איך היא בסביבה הטבעית שלה, שזה גם דבר שלא רואים בדייטים...)
(זה גם נאמר כאן באחת התגובות, שאם זה היה דרך מכר/שכן/ ואפ' שדכן, אז היו שומעים את השבלונה הקבועה של אולפנה, ש"ל, מידות טובות, תורנית/דוסית, או משהו...)
הרי הרבה דייטים נופלים על מראה חיצוני, אז למה לא לחסוך את זה מהתחלה..?
אני חושב, שמראה חיצוני ונשיאת חן יכול להיות נקודה טובה להתחיל ממנה, ברור שזה לא נגמר כאן (הרי לא מדובר כאן במישהו שמציע נישואין למישהי שראה ברחוב...) אבל זה מקום טוב להתחיל ממנו...
אני חושב שהדבר הכי טיבעי, זה שבחור מתחיל עם בחורה.
אני מוגדר כבחור תורני פלוס, [ כך שאני צריך לעבוד על זה...
] ואני חושב שקצת הרגילו אותנו, לאיזו שהיא כביכול צניעות יתר, יחס לא נכון לחיצוניות, וחוסר טבעיות בכל הנושא הזה... צריך לחשוב איך להגדיר את זה...
זה הפוך על הפוך... חחחח גדול!
האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂
אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה
לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...
אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?
מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?
וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?
אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?
תודה מראש לכולם!!
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
שזה קרה לי דווקא עם בנות שהיו יותר ספורטיביות. בסופו של דבר תמיד יש פערים כלשהם, וכמו שאני רוצה שאשתי תהיה נשית למרות שזה פער ככה אני רואה פער בספורטיביות או במעלות אחרות.
אני עדיין חושב שכדאי לך לבנות תשובה מספקת למה שכתבתי, לי אישית יש תשובה לשאלות האלה אבל אני חושב שעדיף לך לחשוב על זה בעצמך.
לא זוכר בדיוק, אבל שמעתי איזה שיעור לפני כמה שנים של רבנית אמריקאית שדיברה על כך שלגבר יותר חשוב לאהוב את אשתו, ולאישה יותר חשוב להעריך את הבעל. אולי אני אמצא את השיעור הזה מאוחר יותר.
יצא לי לפגוש את זה, אבל אני לא כל כך אוהב את הרעיון וגם שמעתי שיעורים שרואים בעיה בתחום של ההערכה
עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".
"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"
ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.
אין מה לעשות יש אנשים שמקשים
מורידים את הרמה בשביל כולם.
אין נאמנות.
מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.
בבוקר והנה היא נעלמה.
אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..
אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...
התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...
ואז גיליתי שיש שם לדבר הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...
הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו
לומר פשוט שלא מתאים?
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,
שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון 
להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.
שלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
הניסוח אכן די פוגע...
ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)
את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)
והאוסידי היה ידוע לשדכן.
הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל
ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.
לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.
ומאושרים. ואשרי השדכן!
אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).
מה עושים.
זה זמני
בשם הבחורה
טיפות של אורב. אינם באים בחשבון
ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.