אין סיבה שלא תיידעי אנשים שאת בקטע!

אם ממש קשה לך- אפשר גם ברמזים...כגון:

"וואי אמא לא בא לך כבר להיות סבתא?"...

או- "חברות שלי כבר מתחתנות, איך גדלנו"....וכד'...

לגבי ההצעות- אני מאמינה שההצעה הראשונה תגיע בקרוב מסתם איזה דודה או משו ואז תקחי את זה ברצינות (לא באמת משנה מה יצא מזה) ואז כבר יבינו שאת בקטע...

בהצלחה מותק!

DN- אני אומרת משפטים כמו "חברות שלי מתחתנות" או "נו תסדר לי מישהו מהישיבה שלך" (לאחי) אבל זה לא נשמע רציני.

אינסוף- אומנם יש לי ניק אבל זה לא מקדם אותי, זה רק עוזר לי כאן...

יענו "בע"ה אני אחנך ככה..לא אעשה ככה.. הלוואי ו.."

זה יכול להיות גם בהומור.. "וואי רק שהילדים שלי לא יהיו.. " "וואי אני מזה לא רוצה בעל ש.. "

"איזה מצחיק יהיה אם.."

וגם אפשר לשחק אותה הפוך על הפוך..

"אמא, זה נראה לי מזה מוזר כל השידוכים.. איך יודעים מה לעשות?"

"איך סומכים על מישהו שפתאום מכיר לך איזה מישהו מכוכב אחר?"

כל מני שאלות שבאות להתייעץ אבל תכלס הם גם באמת שאלות שאת רוצה לדעת.. וגם את תראי לסובבים אותך שאת בשלה ומעוניינת..

זה יותר קל לומר את זה במשפחה אבל אפשר להסב את זה גם החוצה לאנשים שנראים לך שיכולים להכיר לך..

אפשר להגיד את אותם משפטים בניסוח שנראה לך מתאים..

והכי חשוב - לשמוח, להאמין, להתפלל..

בהצלחה אחותינו..!

אם לא נעים להגיד להורים"אני כבר רוצה להתחיל לצאת"

אפשר לשאול אותם"מה דעתכם, כדאי לי כבר..?"

בהצלחה..

לספר להורים, אולי לעוד אנשים - לא אמורה להיות בעיה.

הכלל הוא שחבל ללכת מסביב עם כל מיני רמיזות. פשוט לשאול אותם מתי יהיה להם זמן לשיחה רצינית קצרה באחד על אחד, ולספר איך את מרגישה ומה את מתכננת לעשות.

אצלי אישית זה היה יותר קל - כיוון שהתחלתי לדבר על הנושא עוד לפני שנכנסתי ממש לעניינים האלה, אלא כשחשבתי עם עצמי מתי אני נכנס אליהם. כך שההצגה שלי את מחשבותי היתה באופן טבעי בהדרגה: התחלה ב"התחלתי לפני איזה זמן לחשוב מתי אני מתחיל עם השידוכים", וכמה חודשים אחר כך "דחיתי את זה עד פורים שיעור ג', והוא הגיע... אולי אתחיל עכשיו, בלי לחץ כמובן."

יכול להיות שבאמת נבון ו'רך' יותר להציג את הדברים בצורה מדורגת גם אם את ממש כבר מעוניינת להתחיל.

והפאדיחות - גם אני הרגשתי אותן בהתחלה, אבל אמרתי לעצמי שזה דבר שפשוט אהיה חייב להתרגל אליו

ובאמת אחרי הפעם-פעמיים הראשונות זה נעשה מביך הרבה פחות.

איך מקבלים הצעות? האמת שלי ממש ממש אין ניסיון בזה - רק עכשיו התחלתי - אבל יש לי ניסיון בלנסות. קרובי משפחה בעיקר; עדיף כאלה לא קרובים מדי, משהו כמו בני דודים ראשונים / שניים וכו'. נראה לי פשוט שיותר טוב יהיה מצידך לפנות לבנים ולא לבנות - הם יכירו יותר מועמדים עבורך.

אם את יודעת איזה סוג איש את מחפשת, את יכולה לחשוב מי מבין מכרייך יכול לקשר אותך לאנשים כאלה. אני למשל, אמנם לא החלטתי, וכנראה זה לא יהיה לי חשוב (לפחות ברמת ההקשבה להצעה), אם הבחורה תהיה מהזרם הגושניקי או החרד"לניקי, מה שנקרא; ברוך ה' אני "מקושר" לשני הצדדים כך שיכולתי לפתוח לעצמי דלתות לכאן ולכאן.

ברכה והצלחה!

אלעזר

להיות דוגרית עם ההורים זה חשוב מאוד בכול התהליך הזה.אני יודעת וברור לי שיש כאלה שזה קל להם יותר ויש שפחות.אבל אני חושבת שהכי נכון זה לפתוח את הדברים באמת.

אני ההיתי משתפת בתחושות וברצונות,אומרת שאני מרגישה שאני מוכנה והגיע הזמן.וזה לא פדיחה.

גם ההורים יבינו,אבל בעיקר החברות.זה משהוא שכולנו רוצות.

יש לי בן דוד יקר (שאם לא היה בן דוד הייתי חושבת עליו )

מין הסתם יכולות להיות לו הצעות בשבילי, העניין הוא שאני לא פתוחה איתו יותר מידי.

בפסח אנחנו נפגשים ויש לי סיכוי לדבר איתו, השאלה איך אני עושה את זה...

תחשבי אולי את יכולה לשדך לו חברה שלך.. ותוך כדי השיחה תגידי לו שגם את בעניין, אם הוא לא ישאל לבד,  ושאולי יש לו איזה חבר שיכול להתאים.

גם אני בן אדם יחסית ביישן, קל וחומר כשמדובר על לפתוח שיחה עם בת, קל וחומר כשמה שאני עומד לבקש ממנה הוא שתציע לי הצעות שידוכין.

אבל אחרי הפעם הראשונה שעושים כזה דבר אמורים לקבל איזו תחושת ביתיות ושייכות לנושא - כך קרה לי.

והפעם הראשונה עצמה - לפעמים צחוקים, או הקדמות לשיחה ("אני עומדת לבקש ממך משהו ואני מובכת מאוד", או כל ביטוי אחר להרגשות שלך או שיכול 'לרכך' את הנחיתה על נושא השידוכין), יכולות לעשות אותה קלה הרבה יותר.

אני שוב אומר שלדבר ברמיזות לא כדאי. תדברי עם הקדמות, בהדרגה, בצחוק מובך - איך שנוח לך - אבל תגיעי לעניין באופן מפורש.

שיהיה בהצלחה!

דברי עם שדכנית ואיכשהו זה יתגלגל גם להורים...

מה רע?

לק"י

מציעים לך רק דרך ההורים?

לי הציעו גם ישירות, ואני התגלגלתי עם זה לבד (אבל עדכנתי את אבא שלי).

נראה לי קצת לא מוסרי.

ואין מצב שהחברות שלי יתאימו לבן דוד שלי ושנינו יודעים את זה ,כך שזה לא לעניין לעלות הצעת שידוך כזו.

נו טוב, כנראה כל משפחה והמוסר שלה... (מנטאליות)

אבל אם לא נעים לך לדבר על זה עם ההורים, לא יקרה כלום אם תגששי קצת ותגרמי לשדכנית להציע משהו להורים שלך...

לק"י

"שלום אמא ואבא, החלטתי להתחתן!"

אני אמרתי לאבא שלי אחרי שקבענו פגישה.

דיברתי עם אמא. אמרתי לה שעוד חברה מתחתנת והיא הבינה.

עכשיו החלק היותר קשה- לקבל הצעות ולדבר עם בן דוד שלי.

אנשים תתפללו עלי 

אוף למה לא משחררים לפסח?!

נו לפחות ישמור עלינו.

השיחה נקטעה לי ואני לא מוצאת אותה. אם תוכלי לשלוח לי פסיק.

@intuscrepidam מתנדב למשימה? 😜

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי