סדרה דתית לאומיתטרולולו

שלום

כל שנה רוב ישיבות התיכונית, אולפנות וישיבות ההסדר עושים סרט פורים\הצגת הכתרה\מחזמר,

כלומר יש לנו במגזר כישרון משחק בסיסי כלשהו.

מצד שני אנחנו רואים סדרות כמו "סרוגים" ו"אורים ותומים" שאמורים להציג את הציבור שלנו ואנחנו מתלוננים בתגובה על ערוץ 2 ודומיו שלא מיצגים אותנו בצורה טובה. (ואין פלא)

 

למה הציבור שלנו לא יוצר סדרות חובבנים משלו באינטרנט בתור אמירה אמיתית וכנה? ואפילו אני משער שאנשים יהיו מוכנים לתרום אם זה באמת יהיה טוב.

 

אז למה לא לעשות את זה?

 

ועוד שאלה לדיון האם הסדרה יכולה להיות גם לא רק בנושאים ריאליים?

 

נ.ב. בארה"ב הדבר מאוד נפוץ וידוע גם בתור סדרות indie

 

אם אתה רוצה סידרה "אמיתית וכנה",הרהור
עבר עריכה על ידי הרהור עמוק בתאריך כ"ח באדר תשע"ג 14:21

*על* הציבור הדתי (ז"א, שנקודות העניין שבה יהיו ממוקדים בדת), אתה לא יכול לצפות שהיא תהיה כולה "אורות".

 

לא ביקשתי סדרה על אורותטרולולו

אני שואל למה לא מתחילים את היוזמה הזאת אצלנו?

ואיזה סוג עלילה כן ירצו?

אה. אתה שואל מה עם הקולנוע בציבור הדתי?הרהור
עבר עריכה על ידי הרהור עמוק בתאריך כ"ח באדר תשע"ג 14:47

טוב. אין לי מושג.

 

למה צריך להיות "קולנוע דתי"? 

כי אנחנו מתבכינים על הקייםטרולולו
...הרהור

ההתבכיינות היא על הדרך שבה מציגים את הדתיים, אבל אתה בכלל רוצה משהו אחר. אתה רוצה שהיוצרים יהיו דתיים. יוצר דתי לא יכתוב בהכרח על הדת.

 

 

לצפות שיהיה קולנוע מבית דתי על הדת, זה יותר מידי. כמה כבר דתיים יש? כמה מהם עוסקים בקולנוע? כמה מהם שואפים לייצג את הציבור הדתי ביצירות שלהם, ועוד בצורה מחמיאה? 

אז למה? אולי כי הציפיות שלך ספציפיות מידי לציבור קטן מידי של אנשים. 

אולי.

לא חשבתי על הנקודה עד לדקות האחרונות.

סרוגים ואורים ותומים יוצרו ע"י יוצרים דתיים.L ענק

רק שאז נצטרך להתחיל להגדיר בדיוק מה זה דתי.

אבל היוצרים מגדים את עצמם אם אני זוכר נכון כדתיים.

 

ויש במעלה סרטים על הדת-זה קיים. יוצא לך ללכת לסינמטתקים? אני מניח שיש שם הקרנות כאלו

וחוץ מזה, תחשבי-איך את יכולה לקדם את זה.

מי יודע? אולי זה לא קם כי פשוט אף אחד עוד לא הקים את זה?

למה יש אספקלריא ואנדרדוס?טרולולו

אם אין צורך בתרבות משלנו?

מה ההבדל בן תאטרון וסטאנדאפ שעליהם פרצנו בהצלחה ובצורה נורמלית לעומת הטלווזיה או לסדרות-רשת?

ותכלס למה אין לנוער וגילאי 20+ שלנו משהו שהוא יכול לראות בשביל הכיף לעומת הקטנצ'יקים שיש להם מכון מאיר לילדים ודודו פישר?

כי..בקטנה

- דתיים ולימודי התקשורת-תסריטאות-קולנוע זה רומן שהתחיל רק לא מזמן.

- אנחנו יוצרים, צריך רק לעקוב, בי"ס "מעלה", נישה דתית עם יוצרים מוכשרים (האבאמא של סרוגים) שמתעסקים פחות ובסדרות ויותר בסרטים, שמשוטטים בפסטיבלים וקוטפים פרסים.

- למלא את החלל (לא מ"מעלה", אבל *דתי* וכו)

- להיכנס לעולם התקשורת והזרקורים זה הליך ארוך שמצריך השתרשות בחברה ה*חילונית* וקבלת השונה והמון וויתור ומטרה ברורה ולא מתנשאת.

 

- כנס 'בשבע' דן בתרבות היהודית וביצירה היהודית ("בין אמונה לאמנות"). הייתה שם נציגות מופלאה בפאנל הזה שהורכבה מיוכי ברנדס, אריאל שנבל, חגי לובר, איתן אלפרט, אודי ליאון (!!!), הרב חיים נבון ומלכי מילר זוננפלד, ושהנחה עמנואל שילה.

ושם, בדיון על גבולות וסייגים הייתה אמירה חדה וברורה,
הציבור הדתי מתעורר מתרדמה ארוכה ומתחיל ליצור(ומכללת אמונה היא אות והוכחה).

 

נכון, בקטן, נכון אנחנו רק עושים את המסלול שנתיים תסריטאות במעלה זוכים בפסטיבל בברלין וחוזרים הביתה עם מלגה זעירה, אבל ככה כולם. ויש מי שעף עם זה גבוה (וזה המון מזל המון עבודה קשה-קשה-קשה) ויש מי שממשיך במסלול הרגיל לאט לאט.. עד שיפרוץ.

(ולמלא את החלל הוא דוגמא מופתית)

אבל לאט לאט אנחנו נכנסים פנימה.

 

ובכ"ז, הציבור הדתי לא שש ודומיננטי בלימודי התקשורת בבתי הספר לקולנוע וטלוויזיה.

 

ולמה?

 

לע"ד מהסיבה הפשוטה שאם טלוויזיה זה לא עיקר קיומי והיא נמצאת רק כדי לסמן וי של 'ראיתי חדשות הערב וTHE VOICE', אז למה לי להשקיע בה ועוד להיכנס למקום שהכיפה-חצאית יעמידו לי סייגים וגבולות ושגם אם ארצה לפרוץ אדע שאהיה חייב לעבור עליהם? (נכון נכון נכון! לא חייב.. אבל בשביל לצאת טוב ומעניין צריכים להיות גאונים- רמה בורשטיין היא גאון) ולדעתי האי-התעניינות נובע ממקום הגיוני.

 

אז סדרה אינטרנטית זה יכול להיות מעניין, אבל מי יתאמץ בשביל סדרה כזאת וילך וילמד ויפיק? או שאתה מציע פתרונות פיראטים, ואז זה נראה כמו אנדרדוס. (שאגב שניים מהם בוגרי מעלה! ובכ"ז... דרכם יפה וארוכה)

 

אני בעד כניסה מתוגברת לעולם התשקורת ה*חילוני*, אבל, מי איתי?הדרך רחוקה מאיתנו אלפי מיל' וכדי להיות שם בעוד 10 שנים (ממש שם! בפנים!) צריך לצאת לדרך עכשיו, ושוב, זה מחזיר אותנו אחורה להאם נשקיע\ לא? ומהם סדרי העדיפויות?

 

כל טוב

אם נרד לשורש העניין...מחפש את האור..

 

נבין שיש יצירה ש"יוצריה דתיים"/"מדברת על הדת"/ "השחקנים בה דתיים".

ויש יצירה דתית. יצירה דתית, שעומדת בכל מגבלות ההלכה, היא יצור מורכב ומסובך מאין כמותו, דבר שהדור שלנו, עם כמה שהוא מתפתח, הוא רק בתחילת התהליך וגם כאן דרושה ביקורת עצמית מאוד גבוהה וקצת אמונת חכמים.

לא כל ספר שנכתב על ידי דתי הוא "יצירה דתית". מעטים הספרים שנקראים ספרות דתית לאומית אמיתית, על כל המגבלות שלה. ואם זה ככה בספרים, קל וחומר בן בנו של קל וחומר  בסרטים, הנישה אולי הכי קשה ל"ייהוד". זה מצריך יוצרים בעלי עולם תוכן עמוק ועשיר, אמוניים ומחוברים להלהכה בכל פיפס. כן, מבחינתי, ליצור סדרה שמיועדת להיקרא "יצירה דתית", ולשים בה פס על דרישות הלכתיות לעיתים עד רמת השולחן ערוך מפורש, זה לא שווה את זה. 

 

לרמה של הרב קוק, שאמר שיבוא ום והישירה היהודית תפרוץ, אנחנו רק מגששים בקצה האפלה. בנתיים מתחילים מהנישות הפחות מסובכות - שירה, ציור, אומנות פלסטית, ולאט לאט מתקדמים ליצירות המסובכות באמת, שהן בראש ובראשונהה הספרות, ועולם התוכן הוויזואלי, דהיינו סרטים, סדרות וכו'.

 

יהי רצון שנצליח יום אחד לשלב בין כל הרצונות, ומצד אחד, ליצור סרטים וסדרות מצליחות, ומצד שני, לעמוד בעולם ההלכה והתוכן האמוני בכל המובנים (וכן, לצערי אם מישהו עדיין לא הבין, סרוגים זה ממש לא פאר היצירה הדתית, וחבל שכך).

למה לא שווה את זה? כי זה מתאמץ מדי?בקטנה
אז בטח שבחיים לא נגיע ליצירה מכובדת.
טוב שיש מי שחושב שהמאמץ שווה ויושב עם שולחן ערוך לכתוב תסריט ומתעסק בלשאול את הרב- תורת החיים- בית הספר לקולנוע יהודי.
ועוד ועוד.

(ומבחינתי? שהיוצרים רק יהיו דתיים. כי הם מעולים לא כי צריך עוד כפיה דתית על הקולנוע והציבור החילוני בארץ. כי צריך להתערות ולהכיר בביכולות שלהם ושלנו ליצור יחד. זה בדכ מצליח.
וכדאי שנפסיק להישאר בתפקיד יועצי האמינות, (שזה מכובד..) ונצא מהבועה)
לא הבנת אותי נכון...מחפש את האור..

 

אמרתי "לא שווה את זה" בדיוק במקרה ההפוך למה שאמרת - כלומר, אני לא רוצה יצירות ששמות פס על ההלכה, כמו שקורה פעמים רבות...

אני בהחלט אשמח ואשמח מאוד ליצירות כמו שהזכרת של תורת החיים שצועדות יד ביד עם ההלכה ועם התייעצויות עם הרבנים - זה מראה על אמונת חכמים אמיתית ועל רצון לא להתפשר, וזה מעולה! ומבחינתי מגם אם זה דורש מאמץ זה כדאי.

אבל צריך לזכור גם שזה ממש רק ההתחלה ועדיין זה קשה מאוד ליצור ככה...

 

בנוגע ליצורים דתיים - הכל תלוי אם מאפשרים לם ליצור במגבלות ההלכה שהם שומרים עליה. הרי ברור שאם יבקשו מהם לצלם בשבת הם לא יסכימו.אז אותו דבר צריך להיות, למשל, גם אם מבקשים מהם לשחק בלבוש לא מספיק צנוע/ שירת נשים (לגברים) / כל בעייה הלכתית אחרת שיכולה לעלות...

לצערי, הרבה דתיים מגמישים את העמדות שלהם בבואם לעולם התרבות לכאורה...

בגלל זה לומדים קולנוע פלספניתאחרונה
CureTypes: Convenient Access to Quality Medicationdonaldjohn

CureTypes serves as your one-stop shop for all-encompassing health care answers. It offers a broad selection of pharmaceutical goods, and CureTypes aims to back your path to good health by supplying medicines designed to address various health requirements. CureTypes concentrates on providing top-notch dependable choices for patients ranging from antibiotics to antiviral drugs and treatments for long-term conditions. CureTypes has a user-friendly platform that makes ordering medicines simple and hassle-free guaranteeing prompt deliveries to meet all your healthcare demands.
 

האמת.אנונימי (פותח)

זה היה יום שבת קייצי, ואני, כהרגלי זה קצת יותר משנה, הלכתי לבקר את זקן בית הכנסת הבודד בביתו. בדרך הקצרה שהיתה לי הפשלתי את שרוולי חולצת השבת הארוכה, שקבלתי על עצמי לכבד בה את השבת כדמותו של אבי, תוך שאני מנסה לסדר את הרעיונות שאומר לר' מאיר הזקן, לפשטן קמעא מהעופפות המופשטת המאפיינת את דברי התורה של בחורי הישיבות הגבוהות בציבור.

כשהגעתי הוא כבר המתין לי בחוץ, רכון, בעל כורחו, על ספר התהילים הישן בתוך כסא הגלגלים שלו. "שבת שלום ר' מאיר! מה שלומך?" אמרתי סקול רם, בעודי כופף אליו את קומתי כדי שיוכל להביט בפני ולזהות אותי. "או! או! שבת שלום!" קרא בשמחה, "מה שלומך? בא שב.." 

"כן כן, מיד" השבתי ושלפתי כיסא מערמת הכסאות שניצבה ליד. "תקרא למטפל שיביא כמה עוגיות וקולה, יש במקרר" הוא אמר לי, מניח באיטיות את ספר התהילים על השולחן שלידו והחל לסובב את כסאו אל עבר כיסא הפלסטיק שהצבתי בסמיכות. "זה בסדר, אין צורך", השבתי לו, "אולי אתה רוצה שאביא לך קצת קולה? או סודה?" 

"לא, זה בסדר, לי יש מים", הוא הורה לי בידו הגרומה אל הבקבוק עם הקשית שניצב על השולחן לא רחוק ממנו. "מה שלומך?" הוא שב ושאל, "מה שלום ההורים? ב"ה אבא שלך אדם טוב, כל שבת  הוא אומר לי שבת שלום ושואל איך אני מרגיש.."

"ב"ה" אני משיב, "השבח לאל, הכל בסדר, כולם בריאים". הוא מהנהן קלות בראשו כאומר 'ב"ה'. "באו לבקר אותך השבת?" אני שואל, "אולי הבנות? או שלום?"

"כן, כולם הגיעו בערב שבת, היה יפה מאוד" הוא משיב בשמחה, "שרו, והיה אוכל טוב..."

"איזה יופי" אמרתי בהקלה, "כל הכבוד להם שהם כולם באים". "כן כן" אמר, ואז נזכר ושאל "איפה היית שבוע שעבר? בישיבה?"

"כן ר' מאיר, צריך ללמוד.." עניתי כמתנצל. "כמובן", אמר, "אבל זה בסדר, יש בחורה חכמה שבאה לבקר אותי, יעל. איזה חכמה היא, לומדת, משקיעה, וגם אומרת לי דברי תורה על פרשת השבוע..."

מעניין, אני חושב לעצמי, זה חדש... מי כבר מכיר את ר' מאיר בשכונה ובא לבקר אותו? בטח מדובר על מישהי מבוגרת שבאה לדבר איתו. כבר יצא לי, בזמן ששהיתי במחיצתו של ר' מאיר, להפגש עם אחת מן השכנות לשעבר שגרו לידו ובאה לשוחח עימו קצת ולהפיג את בדידותו.

"איזה יופי" אמרתי לו בקול מעודד, והתחלתי לדבר על מעלת החסד מן הדברים שלמדנו לאחרונה בנושא מן הגמרא במסכת שבת. במהלך הדברים, כהרגלו, ר' מאיר הפסיק אותי בסיפורים על העבר ועל משפחתו, כשהוא מידי פעם מזכיר את אותה 'יעל' שבאה לבקר אותו מידי פעם, ומאבד את ההקשר של דברי הקודמים.

ולפתע, מאחורי גבי נשמעת חריקת שער הברזל, ואז קול צעיר קורא "סבא מאיר! מה שלומך? התגעגעתי אליך!" וכבת בית, בחורה צעירה שנראית קרוב לגילי, שולפת כיסא פלסטיק נוסף וממקמת אותו מצידו הנוסף של ר' מאיר הזקן. "או! יעל! מה שלומך? מה שלום ההורים?" פתח ר' מאיר בשמחה ופנה אלי "זו יעל שסיפרתי לך עליה".

"נעים מאוד.." אני מסביר לה פנים, והפנים שהוסברו אלי חזרה מוכרות לי מאיזה שהוא מקום. "אתם מכירים?" שואל ר' מאיר. "כן," מיד משיבה יעל, "היינו יחד בסניף, אתה עומר נכון?"

ואני מתפלא. לא הייתי דמות שאמורים להכיר אותה משם. "אמת". "היית באמצע לומר כמה דברי תורה נכון? תמשיכו בבקשה" אמרה בנימה קצת מתנצלת. "ר' מאיר סיפר לי שאת גם אומרת לו דברים על הפרשה מידי שבוע, אז בכבוד", די מיציתי את מה שהיה לי להגיד, הרהרתי.

"לא לא, תמשיך, זה באמת לא משהו רציני, אני רק קוראת לסבא מאיר קצת מהחומש ומסבירה.." היא משיבה. דליתי עוד איזה רעיון במחשבתי והתחלתי לומר אותו, ולאחר כמה רגעים ר' מאיר הפסיק אותי ובאופן מפתיע אמר "אתה יודע, יש לה משפחה ממש טובה, אנשים טובים, וגם חכמה – אולי תצאו יחד?"

באותו רגע נאלמתי דומיה, ולפני שהספקתי להיות מובך כדבעי, היא הזדרזה ואמר "תודה סבא מאיר, אבל אני כבר נפגשת עם מישהו.." התעשתי וקצת שחקתי על הסיטואציה, מנסה לחזור אל הנושא הקודם עליו דברתי לפני רגע. בינתיים ר' מאיר מפשיל את שרוולו ומביט אל שעונו המיוחד, שסימניו באותיות עברית חילוף המספרים "כבר צריך לצאת לבית הכנסת" הוא אומר וקורא למטפל, תוך שהוא מגדף אותו קמעא.

ליווינו את ר' מאיר לבית הכנסת, ולפני שנכנסתי אחריו גם אני, פניתי אל יעל וחזקתי אותה על ההשתדלות לבוא לשוחח עם ר' מאיר, תוך שאני מתפלא איך ומניין היא מכירה אותו. היא סיפרה לי שלא מזמן סבתא נפטרה ממגפת הקורונה שפקדה את העולם, וכשעברה ליד ביתו כאשר באה לבקר חברה שגרה בשכנות, ראתה אותו כשישב בחוץ והחלה לשוחח עימו. כשסבתא היתה בחיים היא היתה דואגת לה ובאה לבקר ולשוחח בקביעות, ועתה השיח הזה חסר לה, כך שהיא שמחה שפגשה את 'סבא מאיר'.

הנהנתי ונפרדתי ממנה לשלום, נכנס לתפילת מנחה של שבת בבית הכנסת הספרדי, מהרהר בסיטואציה המוזרה. ומאז, על אף כל הבחורות שיצאתי איתן לפניה ואחריה – היא לא יוצאת לי מהראש.

העלה לי חיוך.כְּקֶדֶם

ובאמת מעורר השראה

תודה על זה

...אנונימי (פותח)אחרונה

היא התחתנה לפני שבועיים. מזל טוב.

היושעלמת חן

היה פורום של שירים נכון? אני לא טועה..

אממ מחפשת בלי קשר צילצול של השיר אם תבנה של בית ,של איתי דוד אם למישהו יש

תודה

את מכוונת אולי לפרוזה וכתיבה חופשית?אנונימי (2)
לאעלמת חן
היה פורום שנקרא שירים, אני כמעט בטוחה בזה
יש את זה:כי קרוב.
עבר עריכה על ידי כי קרוב. בתאריך י"א בשבט תשפ"ד 08:17

פורום שירים

הוא נטוש למדימבולבלת מאדדדדאחרונה

עדיף בפורום אחר (צלילים ומוזיקה, או גיטרה)

ואפילו בצמע הגיוני יותר שיענו לך על זה...

תמיד זוכרת אותך, לא צריך חודש או יוםסתוית סימה

בס"ד

 

חודש המודעות הגיע ככה אומרים,

לידות שקטות בלי קול, ככה באוקטובר פתאום,

אני רושמת לך תינוקות שלי, שככה תישארי לעד,

על חיים שהגיעו בשקט, בתוך סערה גועשת,

בחדר לידה במקום שבו יש כל הזמן חיים,

פתאום את המוות פוגשים,

עברו 5 שנים מאז,

רציתי להגיד לך שאני זוכרת אותך, בדיוק כמו שהיית,

יפת תואר שקשה לתאר,

זכיתי בך ל9 חודשים קסומים, להרגיש אותך עמוק בפנים,

בלב שלי תהיי תמיד, מחכה לך כבר שתחזרי,

אומרים שתקומו ראשונים בתחיית המתים, כי אתם טהורים,

לא חטאתם בכלל ככה אומרים,

אחרי קבורתך קברתי גם את אבי, את בטח יודעת הוא לידך,

הרי הוא סבך,

הרגשתי שהעצב גובר עליי, לקחתי את התהילים ביד,

והלכתי להדליק נרות לשבת,

אמרתי לחוקר ליבות וכליות שלח לי נחמה בקרוב,

ופתאום הם הגיעו בלי שהתכוונתי, אוליי ככה כיוונתי,

שתי נשמות חדשות הופיעו, תאומים מבלי שציפינו,

אמרתי תודה רבה לבורא עולם, תודה שהראת לי שאני יכולה,

לאסוף את השברים ולקום, להתמודד עם לב שבור,

לחבק את האמונה בבכי של שמחה,

את , את התיקון שלך סיימת, הוא היה שלם ומיוחד,

אנחנו פה למטה מנסים לתקן את עצמנו, לחבר את החלקים שנותרו בחיינו,

ולהאמין שאת שלמה, ומתפללת עלינו,

אני אוהבת אותך בדיוק כמו שהיית, זכיתי בך לעולמים,

מחכה לך שתחזרי , עד שיבוא משיח יקירי בקרוב,

תודה שלמרות הכל בחרת לרדת בשבילי,

ותודה אבא, תודה שבחרת בי .

...אילת השחראחרונה

כמה עוצמות יש בך.

נגעת בי ממש.

ואיתך בתפילות ובייחולים ובתודות לבורא עולם.

🤍

טוב, פה בטח אין אף אחד שמסתכל, ובכל זאת..אני הנני כאינני

אנחנו מנסים להקים לתחייה את פורום "צלילים ומוסיקה" - נגנים ויוצרי מוסיקה יקרים וחביבים! נשמח שתצטרפו אלינו!!

 

מוזמנים להתחיל בשרשור הכירות החדש שהכנו לכם, שם תתודעו לעוד כמה דברים אנחנו מכינים לכם!

 

🎵🎶 שרשור היכרות תשפ"ד + עדכון! 📢📣 - צלילים ומוסיקה

 

בברכת "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו" - המנהלים החדשדשים!

ב"ה, בהשגחה אלקית, עכשיו כבר לא כ"כ מפריע לפרסם.אני הנני כאינני

האם את חושבת עליי כמו שאני חושב עלייך?

האם מה שאמרתי לך מסיח דעתך בתפילותייך?

 

האם את האחת? האם זו אהבה עיוורת? 

איך בכלל אדע, אם לא חוויתי מעולם אחרת?

 

איך אעבור את המסע הזה בלי שום חרטות?

איך אהיה שלם עם אלקים על אף ההסתרות?

 

תם, ועוד אשלים עם זה.

מה זה לדעתכם יוצר טוב?yaeli1989

מתעניינת איך לדעתכם נוצר יוצר מעולה?

 

עבודה מהבית קלילה נוראאנציללואנטנך

דרושים דרושות לעבודה מהבית בקלדנות, כתיבה, הזנת תוכן, הזנת נתונים, תמלול, ותרגום, לפרטים נא לפנות בוואטספ למספר 050-2322173
 

אולי יעניין אותך