בציבור החרדי מקובל מאוד לעשות חקירות שב"כ אם מחזיקים מחשב וכו' כולל הפעלת מלשינים שמדווחים על הפרות של הכללים

עזבו אם הם מקיימים את זה או לא.

האם חוזר בתשובה יוכל ללמוד רק בישיבה מיוחדת לחוזרים בתשובה? ואם הוא דווקא רוצה ללמוד שם?

וחוזר בתשובה זה רק הביטוי הקיצוני של זה - בחור שבא ממשפחה דתית לא תורנית אבל הוא עצמו ירא שמים ורוצה להתגדל בתורה האם הוא לא יוכל לעשות זאת במסגרת הישיבה הנ"ל?

ובמקרה שבו ההורים תורניים ומסכימים לחתום על דבר כזה?

לדעת את הכללים, ולבחור לחרוג מהם עם ההשלכות שאולי יהיו לכך. (נאמר שיעיפו את הילד ממקום הלימודים)

אם כי, אפשר בחכמה ולא בערמה להסתדר עם התקנות של הישיבה שכל הצדדים יצאו מרוצים. נאמר, חסימה גבוהה לילדים, וחסימה יותר פתוחה להורים. (זה באמת במקרה שצריך)

אסור אינטרנט, אבל בפועל לכולם יש, כולל אלה שמבצעים את החקירות קג"ב האלה...

<כלומר> חברות שלי אומרות את זה, אבל לי זה נשמע קצת "יאכנע".

<כלומר> זה מכליל, ומוציא שם רע, גם אם זה בסודי סודות,

<לכן> אני תולה את ה"יאכנע" הזה בסבתות.

<אבל רגע> אולי זה הוצאת שם רע על הסבתות המסכנות שלנו שבין רגע נהפכו ל"יאכנע"???

<אין לי כוח להמשיך לחפור, שמישו ימשיך...>

<בי בי>

|תולה עיניים בציפייה|

כלומר, המידה והייתי בן.

אי אפשר לחנך בחור ישיבה עם אינטרנט פרוץ בבית - שכל מה שהוא חונך יזרק בשניה אחת.

כמובן שיש התחשבות במשפחות אלו או אחרות - לכן טכנית זה קיים יותר בישיבות חרדיות שהרוב הוא בגדר גזירה שהציבור יכול לעמוד בה.

זה אותו דבר שאוסרים סיגריות -כדי להרתיע את מי שלא מעשן, אבל מי שמעשן מחתימים אותו על התחייבות שיעשן במקום נסתר

כלומר, יכול להיות מאוד שלבחור הישיבה יש אינטרנט בבית, ובמקביל- כל החינוך נשמר ועומד על הלב, וגם נכנס.

ואיך?

שאלה טובה. אבל התשובה לכך פשוטה מאוד. מרוב שהיא פשוטה, אנשים לא מבינים אותה. <איך ההגיון מסתדר עם המשפט שעכשיו כתבתי? לא יודעת. אבל זו מציאות.>

ובכן, התשובה היא שאת הבחור האינטרנט לא מעניין.

מכירים? לא?

ובכן, אני מכירה. והרבה.

המשפט שלך יהיה מוצלח במיוחד אם תשנה אותו. בקצת.

"בלתי אפשרי לחנך בחור ישיבה שניגש לאינטרנט הפרוץ שבביתו תמידית - כל מה שהוא חונך, נזרק בשניה אחת."

או אפילו פחות קיצוני-

"בלתי אפשרי לחנך בחור ישיבה שגולש בלא-חשבון באינטרנט הפרוץ שבביתו- כל מה שהוא חונך, נזרק בשניה אחת."

הסכנה היא דווקא לבחורים שלא מענין אותם בכלל - אז הם לא מכירים ולא מנוסים בגלישה - וברגע הם יכולים להכנס בטעות לאתר שיהרוס להם את כל התורה שהם למדו בשנה האחרונה ע"י הרהורים רעים ומחשבות טמאות.

ולא חסר כאלו חלונות קופצים. 

עבדתי תקופה בהנהלה איזושהי ישיבה אז אני מכיר את זה ממקור ראשון

לא התכוונתי למי שלא מכיר ולא מנוסה.

הכוונה היא למי שמכיר, אומנם לא מנוסה, אבל מודע מאוד, והטומאה שבאינטרנט פשוט לא מענינת אותו.

"אין אפוטרופוס לאריות" היא סיסמא מעולה ומאוד קליטה, וודאי אלפים קונים אותה בקלות, אבל תכלס, היא לא נכונה לגבי כולם. היא מידי מכלילה....

ודווקא מי שמכיר את האינטרנט מקורב יודע יותר להזהר ממי שלא.

והיו מקרים אצל בנים ובנות מכל המיני ומכל הסוגים.

כלומר, אי אפשר לשלול את השימוש באינטרנט לא מסונן, רק בגלל הסיסמא "אין אפוטרופוס לאריות".

כלומר, יש המון שהם 'אריות', באמת אין להם שום רצון או צורך כזה, או חולשה- להתחבר לאתרים שהטומאה מצויה בהם.

יש כאלה שהשכל משפיע יותר מהרגש! כן! <למה אנשים לא קולטים?>

אם מישהו יודע, בשכל, שהדבר הזה הוא שלילי, הוכיחו לו את זה, אל תשאל איך, נגיד "מדעית" <מה קשור כאן מדע? בכל אופן;)>

הוא פשוט לא נכנס לאתרים הללו. 

וודאי שאין לקבוע על כולם שהם כאלה, כמו שאין לקבוע על כולם, ש"אין אפוטרופוס לאריות".

כלומר...

אי אפשר לפסול משהו על ידי דוגמא של אדם אחד, יש בזה מקצת מ"אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו".

ישנן מספיק סיבות להוכיח שהדבר הטמא הוא שלילי. כמה סיפורים מצמררים שיהיו, לא יעשו את מה שההוכחה וההסברה בגינוי הדבר הזה- תעשה.

בפשטות כשהגמרא אמרה את זה, היא לא חילקה בין צדיקים לפחות צדיקים..

אני שמעתי על מקרים מזע-זעים מכלי ראשון,שאני מעדיף לא לכתוב מי שיתעקש אפשר באישי,על הנושא הזה..

בגמ' בסוכה(אאל"ט דף נב) מסופר על אביי שראה אדם הולך עם אישה בשביל,אמר לעצמו "אלך אחריו לראות שהוא לא נופל איתה..עקב אחריו(דרך הנהר),אחרי כמה זמן האיש והאישה נפרדו כל אחד לדרכו, אמר אביי לעצמו: "אם אני הייתי במקומו אני חושב שלא הייתי עומד בניסיון הזה,ובכה..עבר לידו אדם ועודדו: "כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו" לא מצוטט מילה במילה..

אביי!קדוש עליון,אמורא! אז אם הוא מעיד על עצמו,מי אנחנו שנדבר?..

למה אחים שלי לומדים בישיבה כזאת דוסית???

ולמה גם ההורים שלי כאלה???

הם העלו את רמת החסימה של רימון לאחת הרמות הגבוהות.

ארררררררררררר

|מתוסכלת| |מתוסכלת| |מתוסכלת|

לדוגמה:

אין יוטיוב. לגמרי.

והמודם לא יעמוד בעומס.

ארררררררררררר

למשל, בעייתי עם סרטונים.

אני יכול להבין את הישיבה...

אגב, בד"כ הישיבות האלו שייכות לקו חינוכי- תפיסתי מסוים ביהדות. תשני את זה, ונגעת בעוד כל מיני דברים שקשורים לעניין. ואם לא נגעת גם בהם - תסבירי את עצמך!

אני זוכרת משפט של אבא שלי כשאמרו בסמינר ללבוש צבע מסוים בגרבי הרגל במקום צבע אחר-

"כל עוד את לומדת במוסד כלשהו, את חיבת להישמע לכללים שהם מכתיבים. גם אם יגידו לכן לפסוע ברחוב עם קרניים, אני אחייב אותך לעשות זאת. כן.בהחלט."

כמובן, שזו הייתה דוגמא קיצונית... אם היו מחייבים אותנו כזה דבר אין ספק שאבי היה מעביר אותי,

אבל עוד משפט שאבא שלי אומר (הפעם לאחותי, באותו הסמינר...):

"אם את רוצה איפון תעברי לאולפנא, ואני אקנה לך..."

|אנחה|

כשהייתי בכיתה ז', נתן לנו הר"מ שלנו דוגמה:

שתי נשים יכולות לעמוד לקלף תפו"א במטבח של ישיבה.

אחת תתלונן כל היום כמה רע לה וכמה העבודה קשה ומתישה,

והשניה תשמח ותודה לד' על הזכות שנפלה בחלקה לבשל עבור לומדי תורה.

פורום סגור לחוזרים בתשובה ולמתחזקים?

אני רוצה הפוך. 

ויש רימון אלחוטי

רימון ילדים זה בנייח יותר חסום

רימון אלחוטי יותר פתוח עקב עבודתה של אמי(מחשבים) שצריכה אותו יותר פתוח

חבל, זה נשמע פתרון נחמד.

העם איתך!!!!

גם אצלינו אין יוטיוב

בגלל המוסדות לימוד של אחים שלי

וזה ממש קשה, גם מקצועית. הייתי מוצאת שם המון רעיונות לחוגים שלי.

את יודעת מה אבל, פעם ננשמה העלתה פה איזה סרטון מאתר של יוטיוב כשר, שהאתר הזה כן נפתח אצלינו. הבעיה היא ששכחתי איך קוראים לו. אולי גם אצליכם זה יפתח. (זה אתר עם כולה כמה אלפי סרטונים ומוזיקה, גם שווה משהו)

העם איתך

http://www.glatube.com/Default.aspx

לא ידעתי איך לחפש את זה!!!

תודה!!

[יש שם משהו שווה בכלל??]

ברוך השם

טוב מאוד ביותר

שבישיבה של אחים שלך ובמשפחה שלך מקיימים מצווה של להסיר מכשלות ולהוציא עברות מהבית

יש בחז"ל משל (לא זוכרת מקור -תגגלו אתם כדי למצוא בדיוק)

על אב שמושיב את בנו על פתח קובה של זונות עם כיס מעות תלוי בצווארו

מה יעשה הבן ולא יחטא?

אינטרנט בלי שום סינון או חסימה- הוא בדיוק ככה!

גם מי שבאמת משתמש באינטרנט רק בשביל דברים מקצועיים (לעבוד לא לשחק) -יש תקלות

קרה לא פעם שבעלי קרא משוהא מקצועי לגמרי, ובגלל שהיה שבוק בדבר הטכני לא שם לב שבאותו עמוד יש פרסומת עם....

משהוא שלא הייתי מרשה לו להכנס לבית דרך הדלת

כמובן שאמרתי לו להעיף את זה מייד!

(הוא: מה? לא ראיתי את זה בכלל....- תביני שזה עין מיוחדת שבוררת מה לראות ומה לא, זה לא העין הרגילה, במיוחד לא של בחור...)

אם לך יש בעיה עם זה מסיבות כלשהן

זה לא סיבה להשמיץ אחרים

אם את רוצה פיתרון שיאפשר לך את מה שאת רוצה או צריכה מהרשת- בלי שתפגעי גם את- בואי נדבר על זה

רק תסכול יש כאן.

ואחים שלי בקושי מתקרבים למחשב, בוודאי לא לאינטרנט.

אבל ההורים שלי ממש לא אוהבים, בלשון המעטה, את יודעת, את הנוכחות שלי כאן.

ו...

מה תעשי את אם ישללו ממך את הזכות לראות לאטמה?

אינטרנט בלי סינון הוא כלי עבודה חיוני שאי אפשר בלעדיו בכמה וכמה מקצועות. ובאחרים - הרבה יותר קשה.

מי שמחפש חומרים לא לעניין - ימצא אותם, ולמצער - ייצר אותם. שתי האפשרויות זמינות ונגישות והיו כאלה גם לפני עידן האינטרנט (מה שאכן נכון - זה שהמתחרים של האינטרנט שפעלו בעבר בתחומי הזימה פשטו את הרגל, אבל זה רק שינוי טכני קל ולא משמעותי).

אני יכול להבין ישיבות שמנסות להתמודד עם התופעה, אבל הנסיון הארוך מראה שזה לא עובד וגרוע מכך - משאיר "חותם" של עבירה על כל הכלי ומסביר לעיתים התנהגויות מאוחרות (למשל, ה"זריזות" של חבר'ה כאלה בתום השמינית לקנות לעצמם Smartphone).

הבעיה השניה בחומרתה היא שלא מלמדים אותם להשתמש בכלי ההכרחי על יכולותיו, ומשאירים אותו בגדר צעצוע.

נושא הפרסומות באופן כללי הוא נושא כאוב בכל מדיה, ואי אפשר באמת להתחמק ממנו.

כאילו אפשר להשוות בין מתי שיש לך משהו בבית ובין כשיש אותו רחוק.

מחילה, זאת פשוט טענה לא לעניין.

ועל סמך מה אתה קובע קביעה כזאת? על סמך סקר שערכת??

אינטרנט היה רק לחלק מהתלמידים, כשהאחרים השתמשו בכל האופציות הנגישות שהיו אז באותה התקופה, והאמינו לי - הן היו נגישות.

כבר כתבתי שהיום אי אפשר לשפוט, מאחר וכל תחליפי האינטרנט בתחום הזימה פשטו את הרגל.

נמוכה לאין ערוך מהחשיפה לאינטרנט...

הנגישות היתה קיימת, אבל לא באמת כ"כ נרחבת...

בתקופתי הדברים האלו עוד היו ונמכרו. בתקופתך הם כבר פשטו רגל ונעלמו.

להגיד היום שהיו כל מיני דברים זה ישמע טיפשי, אבל מי שהיה אז יודע שבעצם לא הייתה בעיה להשיג אתה דברים האלה, ובניגוד לנדמה גם לא להחביא אותם.

[הייתה סדרה בטלויזיה שהציגה את המציאות הזו בישיבות התיכוניות,

בדיוק מהשנים בהן היתה ביתר תוקף - מוקדם מתקופתך.]

אבל אתה מבין שיש פער בין המוכנות לגשש אחר המקורות שאתה מדבר עליהם,

לבין דברים שקורים בעקבות שיטוט תמים באתרי ספורט?

(הביקוש לאלה האחרונים גדול יותר מהקודמים, ואין אתר ספורט כמעט שאין

בו גישה בוטה וצעקנית לדברים מסוג המדובר)

(שוב, לא חולק על עצם הנגישות - אלא על ההיקף ונרחבות הזמינות)

אם כי אני חייב לציין שהיא קיימת במדיה באופן כללי (על אף שאיני קורא אותה, אני משער שעיתונות הספורט ככלל סובלת מהתופעה ולא רק אתרי האינטרנט).

בשנים האחרונות גם נורמות הפרסום בטלוויזיה צנחו באופן משמעותי, וכך גם שלטי החוצות, כך שלא ברור בכלל שזו בעיה של האינטרנט ספציפית.

________________

איני מדבר על לגשש, שהרי אני לא גיששתי. העובדה היא שהמידע היה קיים והיה נגיש לחלוטין, אמנם בדרכים אחרות.

ולעתים יתבייש לקחת ברכבת וכו' וכו'

ומי שביומיום ובסביבה שלו -  לא חשוף לשלטי החוצות ולטלוויזיה בלאו הכי?

ובנוסף - על הראשונות אנו מצטערים, בהחלט...

דווקא לכן מה טוב, שאת חלק מהגישות ביכולתנו לחסום.

אז גם על זה לוותר?

נגיש לחלוטין למי שהיה מעוניין, ולחברים שקרבתו נכפתה עליהם.

באינטרנט זה לא רק הנגישות, אלא גם הנוכחות העקשנית של הצרה הזו

ברוב האתרים החשובים, שרימון חוסם.

(ע"ע פייסבוק: קירות של חברים, רשימות חברים שלהם, פרסומות בצד)

הם שופכים יותר מדי כסף כדי שנחשף אליהם.

מי שבוחר לא להיכנס לאתרי אינטרנט מהסוג שהוזכר (YNET, וואלה, וכו') אכן מצמצם משמעותית את טווח הפגיעה של הפרסומות.

FB הוא עניין מורכב יותר (אצלי משום מה אין כמעט פרסומות לא צנועות, אבל זה כנראה כי "אילפתי" אותו עם הזמן), ושם זה כבר תלוי במי החברים שלך.

השאלה היא האם כמחנך אתה בוטח ביכולת חניכיך להסתדר לבד,

או חושש שהחינוך שנתת עדיין לא מחסן אותם והם עדיין מועדים לנפילה.

עולם הפרסום מגיע עד לעלוני השבת,

אבל לשם הוא מכניס דילים לקהיר חמישה כוכבים בסדר פסח,

יותר מאשר פרסומות לביגוד.

ומי שצורך רק את המדיה של אנ"ש,

הפחית עוד יותר את הסיכון להיתקלות.

אז בשורה האחרונה -

למה להתעקש להיכנס לשטח אש?

מספיקים הסיכונים שיש לנו בלאו הכי...

אבל הסמליות של הביטוי "קהיר בסדר פסח" היא כ"כ... אאוץ'.

האינטרנט מנגיש אותם כיום ברמה שלא היתה בעבר...

מי שמשתמש באינטרנט למטרות שאינן מקצועיות גרידא - ייתקל בהזדמנויות לאיסורי תורה.

("לא תתורו" הוא לא הסכנה היחידה...)

והדברים אמורים לגבי כל אתר חדשות ללא יוצא מהכלל, גם כאלה שרימון לא חוסם...

ב"ה כשהאתגר בחיים הוא להסתדר מבחינה מקצועית בלי רשת פתוחה לחלוטין -

אז אפשר לקבל מידע מקצועי מעמיתים, מספרים, מאתרים שאינם חסומים (מעצבים יכולים

להסתפק ב"פרוג".)

אפשר להתמודד.

המחיר שמשלמים עצום - אבל אפשרי...

ואני מקווה שבבית שלי, הגישה של ילדיי למרשתת (שעליה אני אשלם) - תהיה מינימלית,

אבל הגישה לידע - תהיה מקסימלית, מכל ברירה סבירה אחרת.

את הזמן אפשר לבטל בדרכים מזיקות רבות ומגוונות. הרשת היא אכן אחת מהן כאשר מנוצלת לרעה.

בסופו של דבר המטרה היא לנצל את הזמן שלנו בעולם, בין אם על המקלדת ובין אם לאו. מי שיבחר בדרך הבזבוז - ימצא את עצמו מתדרדר במהירות, ולעולם דרכים רבות לכך.

חיי האדם תלוי באוויר בו הוא נמצא. ללא אויר אי אפשר לחיות, ובאיזה אויר שחיים, כך הם החיים. כשחיים באויר של תורה ומצוות, אזי החיים בריאים. כשחיים באויר-כפירה, זהו חיים חולניים עם סכנה תמידית לחלות במחלות מדבקות. הרפואה הכללית הראשונה זהו לטהר את האוויר, העבודה של טהרת האוויר רובצת על יודעי ספר ויודעי תורה. טהרת האוויר הוא על ידי אותיות התורה. כשנמצאים בחנות, או כשהולכים ברחוב, או כשנוסעים ברכבת ואומרים אותיות שבתורה, מטהרים בזאת את האוויר. כל אחד מיודעי ספר ויודעי תורה מוכרח שיהיה לו משהו שיודע בעל פה: חומש, תהלים, משניות, תניא, כך, לכל זמן ובכל מקום, שיוכל לחשוב ולומר את אותיות התורה הקדושות.(היום יום י"א טבת)

השאלה מה מנחילים בבית, שהראש מלא בדברים של תורה(או של עבודה-ליותר מבוגרים) אין לו זמן לשטויות, אך כשהבור ריק ואין בו מים - יש בו נחשים ועקרבים

לכן צריך לחנך בצורה חיובית.

לחנך לתרבות פנאי עשירה - כזו שלא זקוקה להתרפקות על האינטרנט כדי למלא מרווחים.

זו בעיניי הטרגדיה האמיתית של המערכת החרדלית:

לא הפנימו שהגענו למאה ה-21, כבר יש מלא זמן פנוי,

וצריכים לשבור את הראש על איך ממלאים אותו בצורה ראויה.

לא הבינו שחייבים לעמול על חלופות...

וכיום אין כאלה. פשוט אין.

[ובכל אופן, במקביל לבנות סייגים סבירים שמרחיקים מפני סביבות מועדות לעבירה,

זו חובה חינוכית שא"א להתחמק ממנה...

אנחנו מודעים לכך שאנו בשר ודם ועלולים לחטוא, ולוקחים זאת בחשבון מושכל מראש]

פסיכולגיה תורנית שמסבירה איך להתמודד אם תאוות עולם - גם במאה העשרים.

כשמבינים עד כמה זה רע לנשמה ולגוף הדברים האלו נרתעים מהם כמו מאש

בחורי ישיבות חב"ד שיוצאים בגיל 14 למבצע תפילין בלהיטות - עד שיכולים לעבור ליד תמונה לא צנועה ופשוט לא לשים לב.

וחסידות מכל סוג שהיא לא מתאימה לכל אדם.

עם האבחנה כשלעצמה אני מופתע לגלות שאני מסכים...

ברסלב ,חב"ד ,נועם אלימלך, הכול זו דרכו של הבעש"ט שהוא שינה את כל ההסתכלות לעולם לתורה ולה'

וכל אחד יש לו את החסידות שהוא מתחבר אליה

להיכנס מבחוץ לחוויה חסידית אמיתית.

רובן המוחלט של יתר החסידויות לא עוסק יותר מדי בעיסוק החסידי הקלאסי

עם תסיסה והתעמקות והתחדשות - בטח לא בהיקפים של פעם...

הממ זו קביעה מעניינת מה שאמרת, להתווכח עליה אי אפשר...

אני רק מכיר הרבה שטעמו והתנסו בלא מעט דברים -

והעדיפו להשאר בחוץ...

(וכאלה שלמרבה הפתעתי והפתעתם כן מצאו את עצמם בפנים

יום בהיר אחד)

זו סתם מסגרת יהודית סגורה עם יתרנתויה וחסרנותיה

שזכותה של כל ישיבה, וכל מוסד חינוכי לדרוש דברים וזכותו של כל אחד לבחור אם ללמוד במוסד הזה או לא.

בייחוד שלוקחים במכלול שהחינוך לא מגיע רק מהמוסד, וההשפעה הגדולה של הבית.

לעצם העניין,

אצל הוריי-  כל עוד אני הייתי שם, לא היה רימון (טוב, גם כי למדתי ב"במעלה").

כשהתחתנתי- שמו שם רימון, מה שגרר בפועל את כל בעלי המחשבים הניידים להתחבר לרשת של השכנים עם אינטרנט אמיתי. אני העדפתי פתרונות אחרים מהסוג הזה.

סוף סיפור.

וחבר'ה כמוך שבשבילם המחשב הוא כלי עבודה ולא לשעשוע

כשאיתן יבין איך באמת משתמשים במחשב זה לא ישנה רימון או לא - כי הוא יידע איך לעקוף את זה

מבין מאוד את המקום הזה...

לעיתים אצלי מצוקה הפוכה -

מתירנות עודפת ושאפשר לראות הכול.

וביני לבין עצמי זה ממש מצוקה ותסכול.

להסתגר? לא להיות עם כולם בדווקא?

אמנם זה עניין של הרגל,

של במה אנחנו בוחרים למלא את השעות הפנויות,

מה הביקוש ומה ההיצע -

אבל כשכבר מרגילים את עצמנו למשהו - זה קשה ומר.

מה אתם אומרים על ישיבה שמחייבת שבבתי התלמידים לא תהיה טלויזיה עם כבלים?

נשמע לכם קצת יותר לגיטימי? כי זה,לפחות בשנים קודמות,היה תנאי בהמון ישיבות..

מה ההבדל? שטלויזיה נחשבת לדבר פרוץ,מלא בתוכן בעייתי וכו',והאינטרנט,למרבית ההפתעה,

עדיין לא נחשב מספיק בציבור ככלי שצריך להיזהר ממנו ולשמור ממנו מרחק.

מי שיש לו אינרנט פרוץ-זה אומר שיש לו בבית מכשיר שפשוט קורץ וקורא כל הזמן למשתמשים לגלוש

לאתרים לא ראויים.הרבה יותר גרוע מכל טלויזיה שלא תהיה.

ואם הציבור עדיין לא הבין את זה-ולכן דרישה לחסימה באינטרנט נראית חריגה,הישיבה צריכה לחנך את הציבור

להבין את זה,ולא הציבור לחנך את הישיבה להיכנע למצב.

(ומזכיר לי שפרסמו על אחת הישיבות התיכוניות שאסור להביא אליה סמארטפון-לדעתי צעד מתבקש)

הבעיה היא לא בבקשה של החסימה

אלא בבקשה של החסימה הגבוהה מאד!!

בכל מקרה כתר נאחל לך שבקרוב יהיה לך אינטרנט בביתך הפרטי בלי שום קשר לאחייך!!

אמן ותודה.

אבל אצלינו יש מוגן,ובוא נגיד,מוגן-זה לא.

מגן מפני דברים מותרים

ומתיר דברים בעעעים..

יחי ההבדל הקטן...

המחשב נכנס לבתים של הציבור הדתי לאומי בגלל שאבא צריך אותו לעבודה או אמא ללימודים, ולא משום סיבה אחרת.

(מרגע שנכנס, הוא אכן משמש גם לבידור)

האמנם אצל הציבור הדתי לאומי -

בבתים שההורים לא זקוקים למחשב, אין מחשב בבית?...

האם בחדרי הילדים אין מחשב?

אולי אצל חלק מהחרד"לים...

ואיתו נכנסו הבעיות שהצריכו פתרונות חדשים לאנשי החינוך לפתירת בעיות הנט.

דבר שהחרדים חסכו ע"H העלאת המודעות לסכנות האינטרנט ולהכנסת אינטרנט כשר במידה זו או אחרת

מתחיל להזכיר את הדרך החרדית.. ולא שאני לא חרדל"י

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

פעם הייתה לי אפליקציה שמשתמשת בסמארטפון כעכבר. אולי זה יהיה נחמד.

אפשרות שניה תוכנה כמו TEAMVIEWER/ANYDESK שתשלוט על המחשב מהטלפון ואז אפשר לצייר.

אבל האמת היא שלא חושבת שעשיתי סקר שוק ממש מקיף

לוח גרפי Wacom Intuos Small CTL-4100 בצבע שחור

)

יש כאלה פשוטים לכתיבה רגילה?

ורעיון באמת לשאול את הנהלת המוסד אם הוא יכול לקבל מהם כזה.

למרות שלא רצה עוד משהו שמתחבר לאינטרנט...

אבל איך אפשר לעשות זום במקביל? בשביל זום המכשיר צריך לעמוד ובשביל כתיבה נוח יותר שהוא ישכב...

שתי אפשרויות:

הוא מנהל את השיעור ב zoom מהמחשב האישי, בשביל המצלמה והקול.  וגם מתחבר לאותו שיעור zoom גם דרך ה tablet.

מהטאבלט, מבצע Share Screen. כך כולם יראו את מה שהוא כותב, בזמן שהם ממשיכים לראות אותו דרך המחשב.

ואם רק דרך ה tablet:

• לחיצה על כפתור Share (שיתוף).

•לבחור ב-Whiteboard כדי לפתוח לוח חלק לכתיבה.

• או לבחור ב-Screen כדי לשתף את כל מסך הטאבלט

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!

רעיה דורשת לימוד ונסיון. מתנדבים שבאים לזמן קצר, יכולים להועיל מאוד בעזרה בשוטף - נקיון, שמירה, גידור, בניה ועוד. בשביל להכנס לרעיה, צריך להגיע ולהתחייב לזמנים משמעותיים.

גבעת אור אהוביה יש שם פרטים ליצירת קשר

אני יכול לשלוח לך מספר של בעל חווה ליד גוש טלמונים מעל צומת הדואר, עדר פרות, ולא צריך כזה נסיון הכל טוב...

הוציאה כמה פעמים בת מרעה

כמה רומזים עליו שהוא משלנו חחח

עוד יוציאו אותו להורג בגללנו... 

לא מחכים לו באמת. לא ככה? עסוקים עסוקים, נגרפים

בזרם השוטף של החיים ושוכחים להרים קצת את הראש

למעלה, מן הגלים - להביט בשמים....לקוות, להאמין

שתהיה גאולה. אולי עוד מעט? למה לא בעצם?

כדי להתכונן לעליהנלרגל של כל היהודים יחד, כרגע נדבר רק על היהודים, לא על כל העולם, צריך כמה דברים.

דבר ראשון בערך להכפיל את קיבולת החשמל, המים והביוב בירושלים פי עשרות.

לפתח את תחום המלונאות והתיירות בירושלים באלפים.

לייצר כבישים, חניות, מסילות רכבת דרכים לעליה לרגל בצורה משוכללת הרבה יותר.

להכפיל פי כמה אלפים את מספר הבהמות להקרבה.

זה רק רק על עליה לרגל לירושלים בשביל היהודים מתוך הנחה שהעולם ירשה לנו בכלל לבנות את בית המקדש בלי להלחם בנו עד טיפת הדם האחרונה.

אחרת צריך להעמיד צבא ענק שכולם ישרתו בו כולל כולם ויצטרכו להקדים את העולם טכנולוגית הרבה יותר ממה שיש לנו עכשיו, צריך להכפיל פי 3 את שעות לימודי המתמטיקה והמדעים בבתי הספר לפחות.

צריך גם לוחמים כמובן, צריך לחנך מגיל אפס את ההילדים לקראת המלחמה הגדולה על ירושלים והמקדש.

כל זה לא יספיק כי במלחמת ששת הימים כבר היה הר הבית בידינו אבל ההנהגה מסרה אותו לוואקף, צריך לגדל דור של מנהיגים בעלי עמוד שדרה שמבינים את גודל השעה ואת גודל המשימה.

כרבי שלמה זלמן אוייערבאך נשאל על בניין בית המקדש הוא ענה "יש היום מספיק מחלוקות בשביל להחריב מקדש בנוי" זה היה עוד לפני הרפורמה המשפטית, הביביזם, הקפלניזם, הפרוגרסיבים, הטוויטר והפייסבוק.

את תפקידי הכהן הגדול, הסגן וראש לויה וכל התפקידים הנצרכים בשביל לתפקד במקדש ינסו להשתלט עליו בצורה פוליטית, איך אני יודע? ניחוש מושכל בהתבוננות על הרבנות הראשית ועל משרד הדתות ועל בתי הדין הרבניים, אין סיבה שלא יקרה אחרת.

מי שרוצה להחזיר את בני עלי הכהן שיסתכל על איך עובדי המדינה במשרדים האלו נראים.

הרפורמים והקונסרבטיבים בארה"ב הם בקטע? לא בקטע? אנחנו רוצים אותם בגאולה? לא רוצים אותם? מה נסגר איתם?

אני יכול להמשיך עוד ועוד למה אנחנו עדיין לא מוכנים לקבל פני משיח אבל אני מניח שהרעיון הובן.

רעיון מיסטי ברובו שלא מתאפשר בגלל בעיות טכניות? או שאתה ציני🤷🏼‍♀️

להקת הנח"ל שרה "אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום".

כדי להביא את המשיח צריך להזיז דברים במדינה הזו, הגאולה האחרונה היא בדרך הטבע, זה לא קשיים לוגיסטיים ובעיות טכניות זה הרבה יותר מזה.

טכנית בבנית תשתיות לבית המקדש, וגם אם נגיד שכן, בטח שזו לא הסיבה  שהוא לא מגיע "כי טכנית זה לא אפשרי"

הרבה חלקים מביאת המשיח טכנית לא אפשריים ועדיין יהודים מאמינים.

הרבה יותר הגיוני שההשתדלות תהיה רוחנית ולא גשמית.

גם לפי הרמב"ם שהגישה שלו היא  טבעית ופחות ניסית, המשיח הוא זה שיקבץ גלויות ויבנה את המקדש וכל המערכת הפעלה היא עליו והביאה שלו קודמת לפעולות האלה ולא תנאי לזה.

קצת לא מובנת לי האמונה הזאת, שהגבלה פיזית תמנע את ביאת המשיח.

לא נראה לי הגיוני שמדובר בחלוקה לסנטימטרים כשמשיח בונה עד אזור ספציפי בעיר העתיקה ,ומשם, אם אנחנו לא הכנו את השטח הוא לא יגיע.

בוא נגיד שאם הוא מחכה שנכין תשתיות מגורים בארץ לכל היהודים בעולם, הוא כנראה לא יגיע בקרוב.

מסלול אחד כמו מה שאת מתארת, שיבוא המשיח ע"יי השתדלות רוחנית, והוא יסדר הכל.

מסלול שני, כמו שאומר התלמוד הירושלמי לדוג', שבניין בית המקדש קודם למלכות בית דוד. וכמובן המדרש המוכר בזכות השיר- "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג ביהמ"ק...". גם הרמב"ם כמובן מתייחס למסלול הזה, כשהוא כותב שיש מצווה בנות את ביהמ"ק ולא מזכיר שצריך משיח בשביל זה.

ויש גם וריאציות של שילובים ביניהם (מתי נגמר הטבע ומתחילים הניסים), ומחלוקות איזה מסלול הוא בדרגה גבוהה יותר.

כמה נקודות חשובות:

1. בדברים האלה, צריך לזרום עם המציאות ולא להכחיש אותה. אם עמ"י חזר לארץ בדרך הטבע ורואים נבואות שמתגשמות, צריך לפעול בכיוון הזה של גאולה בדרך הטבע (המסלול השני), שחלק מזה זה עניין בניין המקדש וההכנה ההלכתית והמעשית אליו.

2. מצד שני, צריך גם להיות פתוח ולרצות שיהיה משהו פתאומי ניסי.

3. הנקודה של גאולה בדרך הטבע היא מהותית, כי היא מראה שהעולם יכול להיגאל "מתוכו" ולא מתוך משהו חיצוני שבא ומשנה אותו בעל כורחו. ממילא, צריך להסביר את כל ייעודי התורה גם בדרך טבעית (לדוג' שהמדע מוצא דרך לבטל את הזקנה ואת המוות).

4. מאידך, לזכור שזו לא הדרך היחידה, ולא לחשוב שרק ככה זה יקרה ויקח הרבה זמן.

5. מצוות תכלת מדגימה היטב את הבעייתיות שיש ביחס לעניינים האלו- אפשר לראות עד כמה אצל רבים, צדיקים וחסידים, הדיון הוא לא באמת הלכתי אלא מושפע מאוד מענייני מחשבה. שמתי לב (כמובן שיש יוצאי דופן) שככל שהרב יותר קיצוני ביחס למדינה, ככה הוא יותר "נגד" התכלת (בכל מיני טיעונים דחוקים).

וזה תמוה מאוד- יש לך פה ספק עשה דאורייתא, ואתה מסתכן בביטול עשה כשאתה הולך בבגד ארבע כנפות עם לבן בלי תכלת, וזה מדי יום וכל היום- אז איך אתה לפחות לא שם תכלת מצד החומרא, הרי אתה מחמיר בכל מיני פרטי פרטים ודקדוקי דקדוקים במצוות דרבנן?  אז ברור שיש פה בעיה שורשית, ויהיה קשה מאוד להתקדם למקדש דרך כללות ציבור שומרי התומ"צ כרגע. אני רק מקווה שאם נניח טראמפ יתן אישור לבניית המקדש, מי שנגד זה לפחות לא יפריע יותר מדי.

הרב שמואל לניאדו זצ"ל בספרו "כלי פז"

מלפני כחמש מאות שנה!

"מדינה יש רחוק מבבל ושמה בוצרה;

בין גבול אשור ופרס ובין גבול ארץ אדום,

והוא  הורמוז  . והוא נמצא תחת ממשלת

הישמעאלים. אולי...יהיה דרך שם המלחמה

האחרונה באחרית הימים".

על הפסוק בישעיהו:

"כי זבח השם בבוצרה וטבח גדול

בארץ אדום".

שמעתי זאת בשני שיעורים שונים.

מאוד מפחיד ו...הלואי ונזכה.

הייתי אז בכתה ח.

גם אז אמרו משיח

גם אז אמרו המלחמה האחרונה

גם אז שלפו מקובלים מהבוידעם

לא הגיע, לא נורא.

"נפשי לה' משומרים לבקר" - הריני מן המצפים לגאולה

"שומרים לבקר" - מצפין וחוזרין ומצפין קץ אחר קץ (מצאתי).

הלקח הוא שגדולי ישראל רבים חשבו שנכון להעריך שהגאולה תהיה בימיהם על סמך המציאות שהם ראו, לא הסתייע אמנם, אבל התקווה וחזון המשיחיות לא נזנח.

שהתנצרו בגלל שהמשיח לא הגיע בשנת הת"ר

.

דיבורים חסרי אחריות על משיח מתוך כתבי אי אילו מקובלים ואניסת הכתובים על המציאות גורמת לאנשים חכמים לעשות דברים אידיוטיים כל כך מתוך יאוש.

ככה אנחנו אומרים בפיוט לפרשת זכור...

'וכל המונה וחושב/ קץ הפלאות להבין ולחשב/

נשתה גבורתו מִמְחַשב/ ולא ימצא מענה להשב

ויחשה דומיה מהקשב/ ובאמונה כסליו יְיַשב/

וזאת על לבו יָשב/ ויאמר עד ישקיף וירא ויקשב'...

אמרת יפן - הזכרת לי

"האימפריה שהשמש אינה שוקעת בה לעולם"

(The empire on which the sun never sets)

בשיא כוחה של האימפריה הבריטית (סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20), היא חלשה על שטחים בכל יבשת אפשרית ובכל אזורי הזמן.

בכל רגע נתון, השמש זרחה לפחות על אחד מהטריטוריות הבריטיות (מאוסטרליה וניו זילנד, דרך הודו ואפריקה, ועד קנדה והאיים הקריביים).