אך אכלו ללא נטילת ידיים.
הדבר מזכיר את האתיאסטיות ממרצ שפתאום
נדבקו לכותל משום מה ומרוב דבקות התעטפו
בטלית.
כנראה שהכל כשר בשם הפמיניזם ולמען ניגוח הדת.
אין מה להתרגש.
מים אחרונים הן כבר עשו?
חוץ מהפמיניזם שבאמת מזעזע, הצגת את זה בצורה שתראה כל כך מגוחכת.... פשיאה, כתיבה יפה! |מחמאה|
אני קוראת את זה שוב ושוב, נצח, תעתיק לך את התוכן של ההודעה... יצא מוצלח בהחלט
על נשים שגם נוטלות ידיים גם מברכות גם אוכלות בקדושה גם מזמנות וגם מברכות
הכל כדין
כנראה לא שמעת מעולם
או שמבחינתך הן נשים מקיימות תורה ולא פמיניסטיות- אז אין מה להתנגח ביחס אליהן?
במטותא, שימי סימני פיסוק, וגם... את מידי מתפלספת, עד שכבר אי אפשר לעקוב. אולי עם הסימני פיסור אחשוב אחרת, בכל מקרה- את הכתיבה- תשני לקצת אחרת....
|חרוזים בום! בום!
|
אישה מזמנת - פמיניסטית. איך שלא תסובבי את זה
ומה שלא תספרי לעצמך
יש עניין שיזמנו.
בונא, החירטוטי הלכה פה עוברים כל גבול
מעבר לזה, גם אם נניח שהציטוט שלך נכון, הוא אומר "יש עניין".
לא חייבות. אלא יש עניין.
זאת אומרת, בעברית פשוטה מאד - פטורות מזימון!
משום מה, בדור הזה נשים מאד מתאמצות לקיים דווקא את המצוות שהן פטורות מהן.
תקיימו קודם את מה שאתן חייבות, אח"כ נדבר על "יש עניין" או "אין עניין" (מתייחס כמובן אלייך כמצטטת ולא חלילה לרב מוצפי שליט"א).
אל תאמר תהלים לפני שאתה לומד תורה יומם ולילה.
זה כדאי, זה חובה.
תהלים זאת מצווה?
זה ניתן רק לנשים\גברים?
לא צריך סתם לענות
שנכון שיש מצוות שהן חובה יותר ושחובה פחות.
אבל זו לא סיבה לטעון נגד עושי מצוות-הרשות למה הם מקיימים אותה בטענה שיש מצוות-חובה.
לדוגמה: נכון שזה לא בסדר ללכת בלי כיסוי ראש, אבל זו לא תהיה סיבה לטעון מול אחת כזאת שמתפללת יותר ממה שהיא מצֻוה.
זה שבנות מזמנות בלי חובה גמורה, לא משמש כטענה מולן לאי-קיום מצוות אחרות.
חובה זאת חובה.
אם היא הייתה יותר או פחות, היא לא הייתה חובה.
לא הבנתי את הדוגמה שלך.
זה לא בסדר ללכת בלי כיסוי ראש? אני חשבתי שזה אסור. לא "לא בסדר". מה שכמובן לא אומר שהיא מתפללת יותר או פחות (ושוב, לא הבנתי את הדוגמה).
בנות לא מזמנות בלי חובה גמורה, אלא בלי חובה בכלל!
אין חובה גמורה ולא גמורה.
יש חובה ויש לא חובה.
נשים פטורות.
לא אמרתי שהן לא מקיימות מצוות אחרות בגלל שהן מזמנות.
לא להוציא לי מילים מהפה
אני התייחסתי לדברים הללו:
משום מה, בדור הזה נשים מאד מתאמצות לקיים דווקא את המצוות שהן פטורות מהן.
תקיימו קודם את מה שאתן חייבות, אח"כ נדבר על "יש עניין" או "אין עניין"
הטענה: "תקיימו קודם את מה שאתן חייבות" היא אמנם נכונה במידה מסוימת אבל לא סיבה לפסול קיום מצוות שהן רשות.
כלומר - אני ממש לא מבינה את מי שיוצא נגד בנות שמזמנות. ממש לא.
מה הסיבה אם לא פמיניסטית?
ואם תגידי לי "בשביל התקרב ל-ה' יותר", אני אחזור ואומר - תקיימי קודם מה שאת חייבת
באמת שאני לא מבינה.
לא אתן כן מזמנות?
באמת שאני לא מבין
כי הן רוצות לקיים מצווה (או מנהג טוב לדידך) שאורכת חצי דקה.
וכיוון שהן גם לא כ"כ רגילות לזה כמונו הגברים, זה גם הרבה יותר משמעותי בשבילן.
אולי פעם תקשיב למילים של הזימון ותראה שזה לא מילים של מה בכך אלא באמת הקדמה חשובה לברכת המזון (שבה הן חייבות לכו"ע...)
וטוב שהזכרת שכולם מחוייבים בברכת המזון, פשוט כולנו התווכחנו על זה.
מעבר לזה, אם אני אעשה כל מצווה שאני לא מחויב בה ולא רגיל אליה כמו שהנשים רגילות אליה, אני לא אפסיק לעולם.
התקטננות. ובריחה מהמציאות.
זאת פמיניסטיות.
אתה יודע איך בא לי להדליק נרות שבת בבית?
משום מה, אמא שלי לקחה את המצווה הזאת לעצמה.
כמה לא יפה מצידה
זו לא היתה הכוונה.
ובבקשה בוא לא נרד לדמגוגיה (אני גם טיפה ירדתי מקודם). נרות שבת לא קשורות לעניין. כי המצווה היא שיהיו נרות שבת בבית, ומנהג ישראל הוא שבעלת הבית מדליקה. ואם באמת אמא שלך לא תדליק מסיבה כלשהי המצווה תעבור אליך.
לעומת זאת, זימון בקבוצה של נשים בלבד זה או שהן יזמנו או שאף אחד לא יזמן. ואם חז"ל תיקנו שנשים יכולות לזמן לעצמן אז יש לזה ערך.
את הפסקה השניה שלך לא הבנתי.
ואני חייב לעוף עכשיו אז המשך דיון נעים ופורה
חכמים לא תיקנו זימון לנשים.
יכולות לזמן, אך לא תיקנו בשבילן.
עיין בתגובתי
אבל שים לב לא להכליל, מהיכרות אישית של כמה משפחות שהבנות מזמנות, הן משפחה חסידית, זה בטח לא בגלל איזהו רצון נשגב או פמיניסטיות, תהיה בטוח.
אי אפשר להגיד שזימון זו תוצאה של פמיניסטיות,
ומנגד- סתיו שפיר היא פמיניסטית. סורי, סתיו שאני מרכלת עליך. מקוה שתסלחי לי.
בעצם- את בטח גאה בזה שאת פמיניסטית. אז תדעי שאני מפרסמת אותך, חס וחלילה לא מרכלת. חס וחלילה.
ואיך סתיו שפיר קשורה? 
קודם כל מה הזוי, ומה לא מובן.
שנית- סתיו שפיר קשורה, כי היא כביכול ביצעה "מצווה", כשהיא כלל לא שומרת תורה ומצוות, ולא מקיימת את היעוד שלה כיהודיה....
מה שאני אומרת- שלא אצל כולם זימון נשים בא מפמניסטיות.
נשים אוהבות את הרעיון של זימון (להודות ביחד לקב"ה על האוכל)
ולא מסיבה פמנסטית,
אני מצטטת מתוך ספרו של הרב אליעזר מלמד 'פניני הלכה -ברכות' עמ' 110-109:
ואם אכלו שלוש נשים יחד, לא הטילו עליהן חכמים חובה לזמן, וזאת משום שנשים רבות לא ידעו היטב את ברכת המזון,
וחלקן היו מסתפקות בברכה קצרה בלשונן במקום לברך את נוסח ברכת המזון, ולכן לא רצו חכמים להוסיף עליהן עוד חיוב.
ואעפ"כ, כששלוש נשים יושבות יחד לאכול, מצווה שיברכו בזימון.
ורק שוני אחד יש בדין נשים, שאפילו היו עשר, אינן מזמנות בהזכרת השם, כי הזכרת השם מבוססת על דין המניין, ולא תקנו חכמים דין מניין לנשים.
ואף שבפועל נשים רבות לא נהגו לזמן, כתבו כמה מגדולי הפוסקים, שנכון לעודד את הנשים שיזמנו.
ואף אם יש שם גבר או שניים, אינן צריכות להימנע מלזמן.
והגברים שנמצאים שם, צריכים לענות אחר האישה המזמנת.
דבר נוסף:
הרב אליעזר מלמד מדגיש שבזימון גברים יש להקפיד לחכות גם לנשים ושגם הן יענו, כי גם הן חייבות בזימון.
או שארגון קולך מחזק (או שמא אומר "מחזקת"?) את טענתו מאותו מקור בדיוק?
מביא את אותו מקור בשביל להגיד לנשים לזמן.
הצביעות שלהם (טוב בסדר, שלהן) בסוגיה עם האולפנה פשוט לא תיאמן.
טענות כל כך חלשות... (במקור ראשון כתבו העו"ד של התביעה וההגנה)
כל כך פופוליסטי ומטומטם..
חבר'ה.. פמיניזם זה באמת גועל נפש...
אני מאוד מעריכה את זה שהבאת מקור, אבל הרב אליעזר הוא לא הרב שלי.
הייתי שואלת את הרב שלי, אם כי הנושא הזה נראה לי שולי, וכנהוג אצלינו שאלות רב הן על קושיות מסובכות,
בקיצור, על מנת באמת לעזור כאן לקהל הפורום, יהיה יותר יעיל אם במטותא, תביאי מקור אמיתי, בהלכה עצמה, ולא את דעתו של רב מסוים. (ויושב בשמים עדי כמה אני מכבדת ת"ח. חוסר קבלת דבריו לא קשור במאומה להערכה/ כבוד אליו. שימו לב.)
בקיצור, אשמח לראות במשנה ברורה, או בשולחן ערוך...
אם יש לך זמן וכוח לחפש מקור- תבורכי!
שולחן ערוך קצט ו-ז
משנה ברורה יח
שולחן ערוך הרב קצט ו
(הרב אליעזר מלמד מפנה לשם.
ואגב, הוא מביא הרבה מקורות והרבה דעות.)
VVVהמעשה-העיקרשלושה גברים שאכלו יחדיו, תיקנו חכמים שיברכו בזימון, מכיוון שיש בזה "ריבוי שבח וגדולה להבורא יתברך, שמזמנים... ומתוועדים יחד להודות לו, לשבחו ולפארו על שפע ברכתו". ואומר אחד מהם: "נברך שאכלנו משלו", והשניים אומרים: "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו". ואם הם עשרה ומעלה, חייבים להזכיר את השם בברכת הזימון, ואומר המזמן: "נברך אלוקינו שאכלנו משלו" והם עונים אחריו: "ברוך אלוקינו שאכלנו משלו ובטובו חיינו", ומתחילים לברך את ברכת המזון.
כשאכלו שלושה אנשים ומעלה ונתחייבו בזימון, גם נשים שאכלו עמם חייבות להצטרף לזימון. אם הן שלוש ורצו לזמן לעצמן – הרשות בידן. אבל אם אכלו עשרה גברים ומעלה ונתחייבו לזמן בשם, הנשים חייבות לזמן איתם, שלא להפסיד ברכה בשם (ויש לימודי זכות על נשים שאינן מקפידות לזמן כלל).
אבל נשים שאכלו לעצמן – פטורות מזימון, ואם הן שלוש נשים ומעלה ורצו לזמן – הרשות בידן, ובלבד שלא יזמנו בשם. אבל אינן מצטרפות עם גברים לשלושה או לעשרה, מפני שצירוף אנשים ונשים באמירת 'נברך' יחד נראה צירוף בלתי-צנוע, "ואפילו באשה עם בעלה ובנה, אין חברתן נאה כשמצטרפים יחד".
ילד (אחד) לפני גיל מצוות, למנהג הספרדים מצטרף לזימון, להשלים את המספר לשלושה או לעשרה, אם הוא מעל גיל שש ויודע למי מברכים, והאשכנזים אינם מצרפים אותו עד שיגיע לגיל מצוות.
מקורות: ברכות פ"ז מ"א-ב ובגמ'. אבודרהם, הל' ברכות שער א. שו"ע או"ח סי' קצט ס"ז וס"י ונו"כ. שו"ע אדמו"ר הזקן ס"ו-ט (ובסי' קצב ס"א). ילקוט יוסף ס"ד-ה. פסקי תשובות ס"ק ד. אנציקלופדיה תלמודית ערך 'זמון' (כרך יב טור רלז).
וחלק מהרבנים המעודדים נשים לעניין זה הוא הרב בן ציון מוצפי שאומר שאם יש 3 נשים ומעלה שיזמנו!!
ומדבר על זה בהתלהבות רבה.
והרב אינו חשוד שפמיניסטיות יתר
שהטעם הוא גם מכיוון שזו מצווה שהזמן גרמא
תשאל את הרב אם הוא באמת שכח
תשימו לב למנהגים והלכות שקיימים, והם קיימים- גם אם הרבה אנשים לא אוהבים לשמוע אותם.
כשיש מ3 נשים ועלה, בלי שום גבר-
בהחלט הן יכולות לזמן!!
ו- תתפלא, אבל אנשים שמטרתם היא לעבוד את ה', לא עושים רק מה שהם חייבים, אלא משתדלים גם במה שמעבר.
|מנגדת מאוד לפמיניזם, אבל חושבת שהרבה אנשים מרוב התנגדות, שכחו לבדוק דברים באופן האובייקטיבי!|
שלושה גברים שאכלו יחדיו, תיקנו חכמים שיברכו בזימון, מכיוון שיש בזה "ריבוי שבח וגדולה להבורא יתברך, שמזמנים... ומתוועדים יחד להודות לו, לשבחו ולפארו על שפע ברכתו". ואומר אחד מהם: "נברך שאכלנו משלו", והשניים אומרים: "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו". ואם הם עשרה ומעלה, חייבים להזכיר את השם בברכת הזימון, ואומר המזמן: "נברך אלוקינו שאכלנו משלו" והם עונים אחריו: "ברוך אלוקינו שאכלנו משלו ובטובו חיינו", ומתחילים לברך את ברכת המזון.
כשאכלו שלושה אנשים ומעלה ונתחייבו בזימון, גם נשים שאכלו עמם חייבות להצטרף לזימון. אם הן שלוש ורצו לזמן לעצמן – הרשות בידן. אבל אם אכלו עשרה גברים ומעלה ונתחייבו לזמן בשם, הנשים חייבות לזמן איתם, שלא להפסיד ברכה בשם (ויש לימודי זכות על נשים שאינן מקפידות לזמן כלל).
אבל נשים שאכלו לעצמן – פטורות מזימון, ואם הן שלוש נשים ומעלה ורצו לזמן – הרשות בידן, ובלבד שלא יזמנו בשם. אבל אינן מצטרפות עם גברים לשלושה או לעשרה, מפני שצירוף אנשים ונשים באמירת 'נברך' יחד נראה צירוף בלתי-צנוע, "ואפילו באשה עם בעלה ובנה, אין חברתן נאה כשמצטרפים יחד".
ילד (אחד) לפני גיל מצוות, למנהג הספרדים מצטרף לזימון, להשלים את המספר לשלושה או לעשרה, אם הוא מעל גיל שש ויודע למי מברכים, והאשכנזים אינם מצרפים אותו עד שיגיע לגיל מצוות.
מקורות: ברכות פ"ז מ"א-ב ובגמ'. אבודרהם, הל' ברכות שער א. שו"ע או"ח סי' קצט ס"ז וס"י ונו"כ. שו"ע אדמו"ר הזקן ס"ו-ט (ובסי' קצב ס"א). ילקוט יוסף ס"ד-ה. פסקי תשובות ס"ק ד. אנציקלופדיה תלמודית ערך 'זמון' (כרך יב טור רלז).
מפני שצירוף אנשים ונשים באמירת 'נברך' יחד נראה צירוף בלתי-צנוע,
מוזר. כנראה שאשאל את אבי.
אנחנו בד"כ מצטרפות אליו ואל אחיי, בזימון...
אנחנו ממש לא תימנים, תיהי בטוחה... (חחח... תימנים...איזה צחוק.)
אוקי, הבנתי. את ההלכה בענין. לא קראתי את ההתחלה....
יופי, עוד שאלה נחסכה מלשאול את הרב...
ותפסיקו לראות בערבים את המאחד שלנו...
הצחיק אותה שחשבו שהיא תימנית, זה הכל.
"אבל נשים שאכלו לעצמן"
בכל מצב אחר בעמ"י -אנשים שמחים להגיד- נו, ב"ה עשה מצווה
לא נורא שהוא הניח תפילין במבצע שעשו צדיקים ברחוב- אבל יש לו קעקוע ביד...
העיקר שעשה מצווה
ורק פה- פתאום צרה עינם של אנשים בקיום מצוות פתאום בודקים כל אישה שמתנדבת לקיים מצוה כלשהיא- מה המכלול של כל העולם התורני שלה...
נכון, "נשות הכותל" והנלוות עליהן- הן מתריסות, באות בשם הפמיניזם הלוחמני- ומצהירות על זה
זה לא אומר שכל הנשים היהודיות בעולם- דומות להן במניעים!
רק נצח- כתבת" ביהדות הדבר הכי חשוב אצל אישה הוא כמובן צניעות"
לא נכון!
צניעות היא מידה כלל המידות- כמו ענוה וכמו שמחה וכמו ביטחון וכמו לב טוב ונדיבות
תסתכל בנתיבות עולם למהר"ל כדי להווכח בזה
נכון- צניעות היא כלי מחזיק ברכה, ובלעדיו ישראל לא יכולים להגיע למעלות בקדושה, אבל זה לא שומט את הקרקע לכל מצווה אחרת שיקיימו
הזכרת את הגברת ח"כ ד"ר קלדרון -אז אעמיד דברים על דיוקם
היא בדיוק דוגמא לאהבת תורה צרופה
אם תטרח להקשיב לנאום הראשון שלה בכנסת (או לקרוא את ההקדמה לספר שלה... אבל את זה אני בטוחה שלא תטרח לעשות...) אז תשמע שהיא מספרת איך שרק אחרי תיכון היא הכירה את האוצר שנקרא תלמוד- מורשת התורה שבע"פ של עמ"י- והתאהבה בו
נכון- אין לה מסורת, אין לה מחוייבות לקיום מצווה- אבל אהבה יש, וזה המון 
לגבי זימון-
אני שולחת את כולכם לעיין בתוספות (המזעזע) ברכות פרק.. שביעי אאל"ט
ששואל באמת על זימון נשים -תתפלאו מהתשובה שלו
דוני-
אתה מכיר במציאות נשים שמזמנות?
החילוני עם הקעקוע שמניח תפילין "רק" במבצע של חב"ד ברחוב, או לא משנה של מי, הוא כביכול לא מחוייב בשום דבר (מבחינת הדרך בה התחנך).
לעומתו, הדתיה שיושבת במסעדה ומזמנת עם חברותיה (ובמקרה במקרה שכחו ליטול ידיים - הנה, גם זכות לימדתי עליהן), מחוייבת לפני הזימון בהרבה דברים אחרים. בעצם, לא לפני הזימון, מפני שבזימון היא כלל לא מחוייבת.
לגבי הצניעות - אין בכלל שאלה שזה הדבר החשוב ביותר ביהדות מבחינת האשה. לא מבין למה את מתווכחת עם זה.
לגבי התוספות, ממתי פוסקים הלכה כמוהם באופן גורף?
אני לא מכיר נשים שמזמנות.
וזה בדיוק מחזק את דברי.
בשו"ע נפסק להלכה שרשאיות ואינן מחויבות. אך אם נרצה להחמיר לצאת ידי חובת כל השיטות, כדאי לחוש לדעת הגר"א שאוחז בשיטת הרא"ש שנשים מחויבות בזימון.
אני מכירה הרבה בנות (גם לא-פמינסטיות בעליל) שישנות בסוכה.
(חוץ מזה שלפעמים בנות רוצות אבל זה לא מתאפשר מסיבות של צניעות)
אני לא בטוחה שאתה מכיר את המציאות
נראה לי שליכא- וגם אני- מכירות יותר ממך את ציבור הנשים שמזמנות וגם כן-או-לא ישנות בסוכה
לגבי השאלה הספציפית-
לשינה בסוכה יש עוד פרמטרים מלבד אם יש אורחים\ גברים בני הבית שישנים שם
למשל אם הסוכה לא במרפסת של הבית אלא בחצר- ואז לא צנוע לאישהל ישון שם (או מסוכן אפילו)
למשל לאישה שהיא חלק מזוג נשוי
למשל שמסירות על מצוות זה דבר חשוב- אבל לא במחיר של להיות חולה אח"כ (נכון גם לגברים)
מה גם שמבחינה הלכתית טהורה ההשוואה לא נכונה-
שינה בסוכה זו מצוות עשה שהזמן גרמא- נשים פטורות
ואילו זימון הוא חלק ממצוות ברכת המזון- שנשים חייבות בו (בבהמ"ז)
תן דוגמא אחרת
למשל-
נשים שמזמנות- יש לנשואות שבהן כיסוי ראש ראוי?
כן
וגם חצאית ושרוול ראוי?
כן
והן מתפללות כל יום כפי החיוב?
כן
והן גומלות חסד? ושומרות על הלשון? ומכבדות תלמידי חכמים?
כן וכן
באופן כללי צריך להבדיל היטב בין שתי קבוצות נשים
אולי לפעמים נראה התנהגויות קצת דומות אצל שתיהן- אבל המניע שונה מאוד-
אחת- פמיניסטיות
שכל מעשיהן זה כדי לנגח, או כדי להיות בדיוק כמו הגברים
עליהן נאמר- יהי רצון שיפתחו עיניהן להבין את הכבוד של בנות ישראל, ומתוך שלא לשמה יבוא להן עוד לשם שמיים
וקבוצה שניה ושונה לגמרי-
יראות שמיים שמחזרות אחרי המצוות כדי לקיים את מה שהן יכולות לפי קומתן השכלית והרוחנית
אשריהן ואשרי חלקן
ויהי חלקי עמהן
מאוד מעליב ופוגע לנשים מהקבוצה השניה- שטועים בהן ומאשימים אותן בכוונות של נשים מהקבוצה הראשונה
שעלית כאן על סקופ שהשו"ע לא שם לב אליו?
ובטעות, במקום לכתוב "חייבות" בזימון (הרי זה חלק מברכת המזון!!), כתב "רשאיות"?
מדהים
אבל מסקנת השו"ע היא שנשים מחויבות לענות לזימון של שלושה אנשים ומכאן משמע שהחיוב גדול יותר ממצוות עשה שהזמן גרמן.
אל תמציאי מסקנות.
לא דיברתי בשרשור הזה אפילו לשניה על לענות לזימון של גברים.
מכאן ממש לא משמע שהחיוב גדול יותר ממצוות עשה שהזמן גרמן.
ובכלל, לאן נעלמה ה"צניעות", אם את עונה לזימון של גברים??
כאשר נשים עונות לזימון של אנשים.
כ"כ הרבה בקיאות בראשונים ואחרונים.
הלכה? השורה התחתונה? למי אכפת
במשפט הראשון יש את ההלכה למעשה.
זה איזכור של ההלכה, בנוסף לדעתך האישית איך צריך לנהוג
הבן איש חי: נשים אע"ג דאין מזמנין עליהם לכ"ע, מ"מ יש אומרים דחייבות לזמן
לעצמן "וי"א שהו רשות אם רצו מזמנות לעצמן. הנה כי כן ראוי שכל
אדם ילמד לנשי בני ביתו שיהיו מזמנות לעצמן כשהם אוכלים בשלשה,
אבל לא יזמנו בשם אפלו הם מאה.
קודם כל, כל הכבוד על החיפוש המדוקדק.
באמת.
מעבר לזה, רוב הספרדים לא נוהגים כבן איש חי.
והרב עובדיה יוסף כותב בפרוש שזה לא חיוב.
על מה בדיוק הוויכוח?
והרוב הוא בהחלט מדד. אולי העיקרי אפילו.
מה זה יחיד ורבים הלכה כרבים?
---
יש "חיוב".
יש "נכון מאד לנהוג כן".
אין בשום מקום "נכון מאד לנהוג חיוב".
אל תקבע בשרירותיות שזה "מאד קרוב" למשהו.
אם מתחילים לפסוק הלכה על דעת עצמנו, זה מוביל למקומות לא נכונים
נא לשים לב
כותבת בלשון נקבה, מיועד לכולם כמובן.
1. האם את מרגישה שהחברה החרדית מייצגת את היהדות כפי שאת מאמינה בה?
2. האם את מרגישה שיש סתירה בין היהדות לבין הדרך של החברה החרדית?
3. האם את לוקחת דעות של פוסקים חרדיים בחשבון? האם אותם הפוסקים לוקחים דעות של הרבנים שלך בחשבון?
ואגיד גם למה אני שואלת.
פתאום הגעתי למסקנה שמדייקת את הקושי שלי עם החברה החרדית.
זה שהם (כחברה) לא מתגייסים, נגד גיוס וכו- מובן בעיניי הקושי.
הקושי שלי הוא עם האמירה שהם "מחזיקים את עולם התורה", או שומרים על היהדות וכו. וגם שצריך לתת להם חופש דת…
כשהאמת עבורי היא, שהחברה החרדית לא מייצגת את היהדות כפי שאני ורבנים ורבניות שאני מעריכה תופסים אותה.
ואף לעתים נוגד.
ואפשר כמובן להגיד שהכל טוב כל עוד גם לי וגם לחרדים יש חופש דת. אבל החברה החרדית לעתים לא מאפשרת את חופש הדת שלי.
ובטח שלא נושאת את לפיד היהדות.
אז האמירה שאולי אנחנו כחברה צריכים "להחזיק" אותם כי הם תורמים לעולם הרוחני והיהודי במדינה, לא רלוונטית עבורי, כי הם מקדמים גישות נוגדות יהדות.
הם מייצגים את עצמם. ויש עוד אנשים שמזדהים איתם. אבל הם לא "היהדות", ולעתים אף להפך
וכי זאת כל התורה כולה?! וכי תימא, ואהבת לרעך כמוך דכתיב 'ברור לו מיתה יפה' אינו יהודי טוב וישר?!
וכי ואהבת לרעך בעי לאפוקי ובערת הרע מקרבך? תורה היא ויש בה עוד חוץ מפסוק אחד.
(לא שאני מצדיק את החרדים, אני בא לתקוף אותך בלבד
)
בעבר הייתי עונה בוודאי
היום אני מסתכלת אחרת
קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם
וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים
זה מצד אחד
מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..
כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.
כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח
לא שמישהו שאל אותי קודם
אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר
אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.
זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.
הגדרה טובה
כשההתנגדות יורדת
גם הציפייה יותר מותאמת
קושי צפוי הוא יותר קל
איך את מגדירה את זה?
זה קושי שחוזר על עצמו
אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים
ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם
אם זה קושי חדש
זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר
אי אז בגיל 30 וקצת.
זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.
זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.
Stand a little taller
Doesn't mean I'm lonely when I'm alone
What doesn't kill you makes a fighter
Footsteps even lighter
Doesn't mean I'm over cause you're gone
יש כאלה שהייתי מוותרת
ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם
עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…
כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.
כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד.
לכתחילא כן
כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי
הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)
בדיעבד חלקם לא
כיון שזה חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי
והביא אותי למי שאני כיום
אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים, מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח
(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול
ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,
וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן
ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂
אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים
משתעממים מספרים סיפורים
זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו
לאן נעלמו מגיבים שעד לא מכבר, היו?
הנני כאינני, והים נסוג.... הכל בסדר?
אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים?
אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.
- הנני כאינני
- הים נסוג
תשאל את משה
כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.
מבולבלת מאדדדדהתכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).
נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...
אני הנני כאינני - הכל בסדר איתו.
העיקר שהכל בסדר
מדי פעם יוצא לי להתעסק עם אנשים שיש להם פגמים גנטיים.
לא סתם פגמים גנטיים, אלא כאלה שעלולים לגרום להם לסבול מאוד כשהם יהיו מבוגרים (נניח 50 פלוס).
נניח שיש למישהו גן מסוים, שמעלה משמעותית את הסיכון שלו לחלות בפרקינסון.
האם כדאי לדעת על זה מראש?
כן! כי יש מה לעשות. תזונה נכונה, הימנעות מדברים מסוימים, הקפדה על דברים אחרים, כל אלה יכולים להוריד את הסיכון.
בנוסף לדברים שכבר הוכחו כיעילים, יש הרבה מאוד אפשרויות להצטרף למחקרים חדשים בתחום, כולל מחקרים שבוודאי אין בהם סכנה (למשל השפעת הליכה יומית של חצי שעה וכיוצ''ב על הסיכון לחלות. גם אם בסוף יתברר שזה לא יעיל, זה בוודאי לא פוגע).
לצערי, יש כאלה שמסרבים לפעול לפי ההנחיות האלה. לא רק שהם לא רוצים לנסות להצטרף לניסויים, הם מסרבים להתרגש ולעשות את הדברים שגבר הוכחו כיעילים.
לפעמים הסירוב נובע מחוסר חשק לבצע שינויים משמעותיים בחיים. קשה להפסיק לעשן, קשה לרדת במשקל, מבין.
לפעמים הסירוב נובע ממחשבה שחיים פעם אחת, אז עדיף ליהנות לפני גיל 60 כמה שיותר, ומקסימום בגיל 60 נחלה. אבל לפחות לפני כן היה כיף.
אבל סיבת הסירוב הכי לא מובנת לי, דווקא כאדם דתי, היא ''השגחה''. אנשים שאומרים לי בפה מלא, שהם לא חוששים מהמחלה שהגנטיקה שלהם מובילה אליה, כי ה' שומר עליהם. אני שומע משפטים כמו:
בעז''ה יהיה בסדר.
רפואה זה אחלה אבל בסוף יש בורא לעולם.
אי אפשר להילחם במה שכבר נגזר עליך.
וכו' וכו'.
התשובות האלה מגיעות כמעט תמיד מאותו המגזר. ולמען האמת תת מגזר.
זה פשוט כואב לי. לא זאת הייתה כוונת המשורר. ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, זה שיר קליט ולא דרך חיים או דרך לקבל החלטות.
אם 70% מהאנשים עם הגן הזה חלו בפרקינסון בגיל 60, אז ל-70% מהאנשים עם הגן שלך לא יהיה רק עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. להפך, המצב שלך יילך ויתדרדר.
אם אתה אומר שזה לא יקרה לך כי ה' שומר עליך, אתה מתעלם מזה שעל 70% מ''קרובי המשפחה שלך'' הוא ''לא שמר'' (כלומר לפי שיטתך, שכך נמדדת השמירה...).
פשוט עצוב לי וכואב לי על האנשים האלה. שהאמונה העיוורת תגרום להם למות צעירים ומסכנים, במקום שהם יילחמו על החיים שלהם ואולי ינצחו במלחמה.
לפורום של טבת והלאה...
בס"ד
לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב
את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז לפעמים מופיע פורום עתיק
איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...
איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות
מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.
ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00
במקום 13.00 וכד'.
יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט
אבל לא יודעת איך.
תודה!
מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?
תודה רבה!
או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)
או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.
פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.
כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט" אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.
רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.
(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך. פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.)
לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.
אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?
את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.
שנבין מה הבעיה אצלך.
הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.
השעון במחשב שלך נכון?
בס"ד
תודה על שתי התשובות.
1. השעון בסדר גמור.
2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)
3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?
4. בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.
אבל את רוב הדברים אני מבינה.....
יישכויח!
3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום
4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים
בכל מקרה זו אותה הכוונה
אדם אחד, שני שמות
ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,
שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......
עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)
כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל
אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?
או שזה הפסיכולוג של האתר......
תודה!!
לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם
ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.
ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"
הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר.
ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!
ברכה והצלחה!
הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..
ויש גם שימושים לגיטימיים.
מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.
דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.
לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית.
וזה א ח ר י עריכה?
אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל
בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון
הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על
החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי
מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה
ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.
הכי מרגיז שזה משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -
כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום
הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.
מאד קל בפורום לכתוב כל העולה
על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים
להתבטא כך?
ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות
מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די
יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס
(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו
ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר
ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים
בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....
וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב
והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -
זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים
שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה
שזה מקום שאפשר לחשוף הכל
כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל
זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא
מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם
על עצמי. שלא אסחף מדי
בקלי קלות אפשר להיסחף.
שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום
או סקרנות. הכי יפה ומעניין זה
חילופי הדברים הרציניים, החקירות
והדיבורים בנושאים חשובים.
לא צריך לרדת למכולת!
אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.
היית:
א. מתגייר/ת
ב. מקיימ/ת 7 מצוות בני נוח
ג. ערבי/ה חילוני/ת
ד. ערבי/ה מוסלמי/ת
ה. טרוריסט/ית
גם בדברים הקטנים כמו שתיארת
אבל גם בדברים הגדולים
אני בחרתי את הדרך שלי
בחרתי להישאר דתיה
בחרתי להישאר דוסית
בחרתי להתחתן דווקא עם בעלי
וכו'...
זה לגמרי בחירות שלי שהובילו לי את הדרך