אין מה להתרגש.

מים אחרונים הן כבר עשו?

חוץ מהפמיניזם שבאמת מזעזע, הצגת את זה בצורה שתראה כל כך מגוחכת.... פשיאה, כתיבה יפה! |מחמאה|

אני קוראת את זה שוב ושוב, נצח, תעתיק לך את התוכן של ההודעה... יצא מוצלח בהחלט

על נשים שגם נוטלות ידיים גם מברכות גם אוכלות בקדושה גם מזמנות וגם מברכות

הכל כדין

כנראה לא שמעת מעולם

או שמבחינתך הן נשים מקיימות תורה ולא פמיניסטיות- אז אין מה להתנגח ביחס אליהן?

במטותא, שימי סימני פיסוק, וגם... את מידי מתפלספת, עד שכבר אי אפשר לעקוב. אולי עם הסימני פיסור אחשוב אחרת, בכל מקרה- את הכתיבה- תשני לקצת אחרת....

|חרוזים בום! בום! |

אישה מזמנת - פמיניסטית. איך שלא תסובבי את זה

ומה שלא תספרי לעצמך

יש עניין שיזמנו.

בונא, החירטוטי הלכה פה עוברים כל גבול

מעבר לזה, גם אם נניח שהציטוט שלך נכון, הוא אומר "יש עניין".

לא חייבות. אלא יש עניין.

זאת אומרת, בעברית פשוטה מאד - פטורות מזימון!

משום מה, בדור הזה נשים מאד מתאמצות לקיים דווקא את המצוות שהן פטורות מהן.

תקיימו קודם את מה שאתן חייבות, אח"כ נדבר על "יש עניין" או "אין עניין" (מתייחס כמובן אלייך כמצטטת ולא חלילה לרב מוצפי שליט"א). 

אל תאמר תהלים לפני שאתה לומד תורה יומם ולילה.

זה כדאי, זה חובה.

תהלים זאת מצווה?

זה ניתן רק לנשים\גברים?

לא צריך סתם לענות

שנכון שיש מצוות שהן חובה יותר ושחובה פחות.

אבל זו לא סיבה לטעון נגד עושי מצוות-הרשות למה הם מקיימים אותה בטענה שיש מצוות-חובה.

לדוגמה: נכון שזה לא בסדר ללכת בלי כיסוי ראש, אבל זו לא תהיה סיבה לטעון מול אחת כזאת שמתפללת יותר ממה שהיא מצֻוה.

זה שבנות מזמנות בלי חובה גמורה, לא משמש כטענה מולן לאי-קיום מצוות אחרות.

חובה זאת חובה.

אם היא הייתה יותר או פחות, היא לא הייתה חובה.

לא הבנתי את הדוגמה שלך. 

זה לא בסדר ללכת בלי כיסוי ראש? אני חשבתי שזה אסור. לא "לא בסדר". מה שכמובן לא אומר שהיא מתפללת יותר או פחות (ושוב, לא הבנתי את הדוגמה). 

בנות לא מזמנות בלי חובה גמורה, אלא בלי חובה בכלל!

אין חובה גמורה ולא גמורה. 

יש חובה ויש לא חובה.

נשים פטורות.

לא אמרתי שהן לא מקיימות מצוות אחרות בגלל שהן מזמנות.

לא להוציא לי מילים מהפה

אני התייחסתי לדברים הללו:

משום מה, בדור הזה נשים מאד מתאמצות לקיים דווקא את המצוות שהן פטורות מהן.

תקיימו קודם את מה שאתן חייבות, אח"כ נדבר על "יש עניין" או "אין עניין"

הטענה: "תקיימו קודם את מה שאתן חייבות" היא אמנם נכונה במידה מסוימת אבל לא סיבה לפסול קיום מצוות שהן רשות.

כלומר - אני ממש לא מבינה את מי שיוצא נגד בנות שמזמנות. ממש לא.

מה הסיבה אם לא פמיניסטית?

ואם תגידי לי "בשביל התקרב ל-ה' יותר", אני אחזור ואומר - תקיימי קודם מה שאת חייבת

באמת שאני לא מבינה.

לא אתן כן מזמנות?

באמת שאני לא מבין

כי הן רוצות לקיים מצווה (או מנהג טוב לדידך) שאורכת חצי דקה.

וכיוון שהן גם לא כ"כ רגילות לזה כמונו הגברים, זה גם הרבה יותר משמעותי בשבילן.

אולי פעם תקשיב למילים של הזימון ותראה שזה לא מילים של מה בכך אלא באמת הקדמה חשובה לברכת המזון (שבה הן חייבות לכו"ע...)

וטוב שהזכרת שכולם מחוייבים בברכת המזון, פשוט כולנו התווכחנו על זה.

מעבר לזה, אם אני אעשה כל מצווה שאני לא מחויב בה ולא רגיל אליה כמו שהנשים רגילות אליה, אני לא אפסיק לעולם.

התקטננות. ובריחה מהמציאות. 

זאת פמיניסטיות.

אתה יודע איך בא לי להדליק נרות שבת בבית?

משום מה, אמא שלי לקחה את המצווה הזאת לעצמה. 

כמה לא יפה מצידה

זו לא היתה הכוונה.

ובבקשה בוא לא נרד לדמגוגיה (אני גם טיפה ירדתי מקודם). נרות שבת לא קשורות לעניין. כי המצווה היא שיהיו נרות שבת בבית, ומנהג ישראל הוא שבעלת הבית מדליקה. ואם באמת אמא שלך לא תדליק מסיבה כלשהי המצווה תעבור אליך.

לעומת זאת, זימון בקבוצה של נשים בלבד זה או שהן יזמנו או שאף אחד לא יזמן. ואם חז"ל תיקנו שנשים יכולות לזמן לעצמן אז יש לזה ערך.

את הפסקה השניה שלך לא הבנתי.

ואני חייב לעוף עכשיו אז המשך דיון נעים ופורה

חכמים לא תיקנו זימון לנשים.

יכולות לזמן, אך לא תיקנו בשבילן. 

עיין בתגובתי

אבל שים לב לא להכליל, מהיכרות אישית של כמה משפחות שהבנות מזמנות, הן משפחה חסידית, זה בטח לא בגלל איזהו רצון נשגב או פמיניסטיות, תהיה בטוח.

אי אפשר להגיד שזימון זו תוצאה של פמיניסטיות,

ומנגד- סתיו שפיר היא פמיניסטית. סורי, סתיו שאני מרכלת עליך. מקוה שתסלחי לי.

בעצם- את בטח גאה בזה שאת פמיניסטית. אז תדעי שאני מפרסמת אותך, חס וחלילה לא מרכלת. חס וחלילה.

ואיך סתיו שפיר קשורה?

קודם כל מה הזוי, ומה לא מובן.

שנית- סתיו שפיר קשורה, כי היא כביכול ביצעה "מצווה", כשהיא כלל לא שומרת תורה ומצוות, ולא מקיימת את היעוד שלה כיהודיה....

מה שאני אומרת- שלא אצל כולם זימון נשים בא מפמניסטיות.

נשים אוהבות את הרעיון של זימון (להודות ביחד לקב"ה על האוכל)

ולא מסיבה פמנסטית,

אני מצטטת מתוך ספרו של הרב אליעזר מלמד 'פניני הלכה -ברכות' עמ' 110-109:

ואם אכלו שלוש נשים יחד, לא הטילו עליהן חכמים חובה לזמן, וזאת משום שנשים רבות לא ידעו היטב את ברכת המזון,

וחלקן היו מסתפקות בברכה קצרה בלשונן במקום לברך את נוסח ברכת המזון, ולכן לא רצו חכמים להוסיף עליהן עוד חיוב.

ואעפ"כ, כששלוש נשים יושבות יחד לאכול, מצווה שיברכו בזימון.

ורק שוני אחד יש בדין נשים, שאפילו היו עשר, אינן מזמנות בהזכרת השם, כי הזכרת השם מבוססת על דין המניין, ולא תקנו חכמים דין מניין לנשים.

ואף שבפועל נשים רבות לא נהגו לזמן, כתבו כמה מגדולי הפוסקים, שנכון לעודד את הנשים שיזמנו.

ואף אם יש שם גבר או שניים, אינן צריכות להימנע מלזמן.

והגברים שנמצאים שם, צריכים לענות אחר האישה המזמנת.

דבר נוסף:

הרב אליעזר מלמד מדגיש שבזימון גברים יש להקפיד לחכות גם לנשים ושגם הן יענו, כי גם הן חייבות בזימון.

או שארגון קולך מחזק (או שמא אומר "מחזקת"?) את טענתו מאותו מקור בדיוק?

מביא את אותו מקור בשביל להגיד לנשים לזמן.

הצביעות שלהם (טוב בסדר, שלהן) בסוגיה עם האולפנה פשוט לא תיאמן.

טענות כל כך חלשות... (במקור ראשון כתבו העו"ד של התביעה וההגנה)

כל כך פופוליסטי ומטומטם..

חבר'ה.. פמיניזם זה באמת גועל נפש...

אני מאוד מעריכה את זה שהבאת מקור, אבל הרב אליעזר הוא לא הרב שלי.

הייתי שואלת את הרב שלי, אם כי הנושא הזה נראה לי שולי, וכנהוג אצלינו שאלות רב הן על קושיות מסובכות,

בקיצור, על מנת באמת לעזור כאן לקהל הפורום, יהיה יותר יעיל אם במטותא, תביאי מקור אמיתי, בהלכה עצמה, ולא את דעתו של רב מסוים. (ויושב בשמים עדי כמה אני מכבדת ת"ח. חוסר קבלת דבריו לא קשור במאומה להערכה/ כבוד אליו. שימו לב.)

בקיצור, אשמח לראות במשנה ברורה, או בשולחן ערוך...

אם יש לך זמן וכוח לחפש מקור- תבורכי!

שולחן ערוך קצט ו-ז

משנה ברורה יח

שולחן ערוך הרב קצט ו

(הרב אליעזר מלמד מפנה לשם.

ואגב, הוא מביא הרבה מקורות והרבה דעות.)

שלושה גברים שאכלו יחדיו, תיקנו חכמים שיברכו בזימון, מכיוון שיש בזה "ריבוי שבח וגדולה להבורא יתברך, שמזמנים... ומתוועדים יחד להודות לו, לשבחו ולפארו על שפע ברכתו". ואומר אחד מהם: "נברך שאכלנו משלו", והשניים אומרים: "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו". ואם הם עשרה ומעלה, חייבים להזכיר את השם בברכת הזימון, ואומר המזמן: "נברך אלוקינו שאכלנו משלו" והם עונים אחריו: "ברוך אלוקינו שאכלנו משלו ובטובו חיינו", ומתחילים לברך את ברכת המזון.

כשאכלו שלושה אנשים ומעלה ונתחייבו בזימון, גם נשים שאכלו עמם חייבות להצטרף לזימון. אם הן שלוש ורצו לזמן לעצמן – הרשות בידן. אבל אם אכלו עשרה גברים ומעלה ונתחייבו לזמן בשם, הנשים חייבות לזמן איתם, שלא להפסיד ברכה בשם (ויש לימודי זכות על נשים שאינן מקפידות לזמן כלל).

אבל נשים שאכלו לעצמן – פטורות מזימון, ואם הן שלוש נשים ומעלה ורצו לזמן – הרשות בידן, ובלבד שלא יזמנו בשם. אבל אינן מצטרפות עם גברים לשלושה או לעשרה, מפני שצירוף אנשים ונשים באמירת 'נברך' יחד נראה צירוף בלתי-צנוע, "ואפילו באשה עם בעלה ובנה, אין חברתן נאה כשמצטרפים יחד".

ילד (אחד) לפני גיל מצוות, למנהג הספרדים מצטרף לזימון, להשלים את המספר לשלושה או לעשרה, אם הוא מעל גיל שש ויודע למי מברכים, והאשכנזים אינם מצרפים אותו עד שיגיע לגיל מצוות.

מקורות: ברכות פ"ז מ"א-ב ובגמ'. אבודרהם, הל' ברכות שער א. שו"ע או"ח סי' קצט ס"ז וס"י ונו"כ. שו"ע אדמו"ר הזקן ס"ו-ט (ובסי' קצב ס"א). ילקוט יוסף ס"ד-ה. פסקי תשובות ס"ק ד. אנציקלופדיה תלמודית ערך 'זמון' (כרך יב טור רלז).

וחלק מהרבנים המעודדים נשים לעניין זה הוא הרב בן ציון מוצפי שאומר שאם יש 3 נשים ומעלה שיזמנו!!

ומדבר על זה בהתלהבות רבה.

והרב אינו חשוד שפמיניסטיות יתר

שהטעם הוא גם מכיוון שזו מצווה שהזמן גרמא

תשאל את הרב אם הוא באמת שכח

תשימו לב למנהגים והלכות שקיימים, והם קיימים- גם אם הרבה אנשים לא אוהבים לשמוע אותם.

כשיש מ3 נשים ועלה, בלי שום גבר-

בהחלט הן יכולות לזמן!!

ו- תתפלא, אבל אנשים שמטרתם היא לעבוד את ה', לא עושים רק מה שהם חייבים, אלא משתדלים גם במה שמעבר.

|מנגדת מאוד לפמיניזם, אבל חושבת שהרבה אנשים מרוב התנגדות, שכחו לבדוק דברים באופן האובייקטיבי!|

שלושה גברים שאכלו יחדיו, תיקנו חכמים שיברכו בזימון, מכיוון שיש בזה "ריבוי שבח וגדולה להבורא יתברך, שמזמנים... ומתוועדים יחד להודות לו, לשבחו ולפארו על שפע ברכתו". ואומר אחד מהם: "נברך שאכלנו משלו", והשניים אומרים: "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו". ואם הם עשרה ומעלה, חייבים להזכיר את השם בברכת הזימון, ואומר המזמן: "נברך אלוקינו שאכלנו משלו" והם עונים אחריו: "ברוך אלוקינו שאכלנו משלו ובטובו חיינו", ומתחילים לברך את ברכת המזון.

כשאכלו שלושה אנשים ומעלה ונתחייבו בזימון, גם נשים שאכלו עמם חייבות להצטרף לזימון. אם הן שלוש ורצו לזמן לעצמן – הרשות בידן. אבל אם אכלו עשרה גברים ומעלה ונתחייבו לזמן בשם, הנשים חייבות לזמן איתם, שלא להפסיד ברכה בשם (ויש לימודי זכות על נשים שאינן מקפידות לזמן כלל).

אבל נשים שאכלו לעצמן – פטורות מזימון, ואם הן שלוש נשים ומעלה ורצו לזמן – הרשות בידן, ובלבד שלא יזמנו בשם. אבל אינן מצטרפות עם גברים לשלושה או לעשרה, מפני שצירוף אנשים ונשים באמירת 'נברך' יחד נראה צירוף בלתי-צנוע, "ואפילו באשה עם בעלה ובנה, אין חברתן נאה כשמצטרפים יחד".

ילד (אחד) לפני גיל מצוות, למנהג הספרדים מצטרף לזימון, להשלים את המספר לשלושה או לעשרה, אם הוא מעל גיל שש ויודע למי מברכים, והאשכנזים אינם מצרפים אותו עד שיגיע לגיל מצוות.

מקורות: ברכות פ"ז מ"א-ב ובגמ'. אבודרהם, הל' ברכות שער א. שו"ע או"ח סי' קצט ס"ז וס"י ונו"כ. שו"ע אדמו"ר הזקן ס"ו-ט (ובסי' קצב ס"א). ילקוט יוסף ס"ד-ה. פסקי תשובות ס"ק ד. אנציקלופדיה תלמודית ערך 'זמון' (כרך יב טור רלז).

מפני שצירוף אנשים ונשים באמירת 'נברך' יחד נראה צירוף בלתי-צנוע,

מוזר. כנראה שאשאל את אבי.

אנחנו בד"כ מצטרפות אליו ואל אחיי, בזימון...

אנחנו ממש לא תימנים, תיהי בטוחה... (חחח... תימנים...איזה צחוק.)

אוקי, הבנתי. את ההלכה בענין. לא קראתי את ההתחלה....

יופי, עוד שאלה נחסכה מלשאול את הרב...

ותפסיקו לראות בערבים את המאחד שלנו...

הצחיק אותה שחשבו שהיא תימנית, זה הכל.

"אבל נשים שאכלו לעצמן" 

בכל מצב אחר בעמ"י -אנשים שמחים להגיד- נו, ב"ה עשה מצווה

לא נורא שהוא הניח תפילין במבצע שעשו צדיקים ברחוב- אבל יש לו קעקוע ביד...

העיקר שעשה מצווה

ורק פה- פתאום צרה עינם של אנשים בקיום מצוות פתאום בודקים כל אישה שמתנדבת לקיים מצוה כלשהיא- מה המכלול של כל העולם התורני שלה...

נכון, "נשות הכותל" והנלוות עליהן- הן מתריסות, באות בשם הפמיניזם הלוחמני- ומצהירות על זה

זה לא אומר שכל הנשים היהודיות בעולם- דומות להן במניעים!

רק נצח- כתבת" ביהדות הדבר הכי חשוב אצל אישה הוא כמובן צניעות"

לא נכון!

צניעות היא מידה כלל המידות- כמו ענוה וכמו שמחה וכמו ביטחון וכמו לב טוב ונדיבות

תסתכל בנתיבות עולם למהר"ל כדי להווכח בזה

נכון- צניעות היא כלי מחזיק ברכה, ובלעדיו ישראל לא יכולים להגיע למעלות בקדושה, אבל זה לא שומט את הקרקע לכל מצווה אחרת שיקיימו

הזכרת את הגברת ח"כ ד"ר קלדרון -אז אעמיד דברים על דיוקם

היא בדיוק דוגמא לאהבת תורה צרופה

אם תטרח להקשיב לנאום הראשון שלה בכנסת (או לקרוא את ההקדמה לספר שלה... אבל את זה אני בטוחה שלא תטרח לעשות...) אז תשמע שהיא מספרת איך שרק אחרי תיכון היא הכירה את האוצר שנקרא תלמוד- מורשת התורה שבע"פ של עמ"י- והתאהבה בו

נכון- אין לה מסורת, אין לה מחוייבות לקיום מצווה- אבל אהבה יש, וזה המון

לגבי זימון-

אני שולחת את כולכם לעיין בתוספות (המזעזע) ברכות פרק.. שביעי אאל"ט

ששואל באמת על זימון נשים -תתפלאו מהתשובה שלו

דוני-

אתה מכיר במציאות נשים שמזמנות?

החילוני עם הקעקוע שמניח תפילין "רק" במבצע של חב"ד ברחוב, או לא משנה של מי, הוא כביכול לא מחוייב בשום דבר (מבחינת הדרך בה התחנך). 

לעומתו, הדתיה שיושבת במסעדה ומזמנת עם חברותיה (ובמקרה במקרה שכחו ליטול ידיים - הנה, גם זכות לימדתי עליהן), מחוייבת לפני הזימון בהרבה דברים אחרים. בעצם, לא לפני הזימון, מפני שבזימון היא כלל לא מחוייבת. 

לגבי הצניעות - אין בכלל שאלה שזה הדבר החשוב ביותר ביהדות מבחינת האשה. לא מבין למה את מתווכחת עם זה.

לגבי התוספות, ממתי פוסקים הלכה כמוהם באופן גורף?

אני לא מכיר נשים שמזמנות. 

וזה בדיוק מחזק את דברי.

בשו"ע נפסק להלכה שרשאיות ואינן מחויבות. אך אם נרצה להחמיר לצאת ידי חובת כל השיטות, כדאי לחוש לדעת הגר"א שאוחז בשיטת הרא"ש שנשים מחויבות בזימון.

אני מכירה הרבה בנות (גם לא-פמינסטיות בעליל) שישנות בסוכה. 

(חוץ מזה שלפעמים בנות רוצות אבל זה לא מתאפשר מסיבות של צניעות)

אני לא בטוחה שאתה מכיר את המציאות

נראה לי שליכא- וגם אני- מכירות יותר ממך את ציבור הנשים שמזמנות וגם כן-או-לא ישנות בסוכה

לגבי השאלה הספציפית-

לשינה בסוכה יש עוד פרמטרים מלבד אם יש אורחים\ גברים בני הבית שישנים שם

למשל אם הסוכה לא במרפסת של הבית אלא בחצר- ואז לא צנוע לאישהל ישון שם (או מסוכן אפילו)

למשל לאישה שהיא חלק מזוג נשוי

למשל שמסירות על מצוות זה דבר חשוב- אבל לא במחיר של להיות חולה אח"כ (נכון גם לגברים)

מה גם שמבחינה הלכתית טהורה ההשוואה לא נכונה-

שינה בסוכה זו מצוות עשה שהזמן גרמא- נשים פטורות

ואילו זימון הוא חלק ממצוות ברכת המזון- שנשים חייבות בו (בבהמ"ז)

תן דוגמא אחרת

למשל-

נשים שמזמנות- יש לנשואות שבהן כיסוי ראש ראוי?

כן

וגם חצאית ושרוול ראוי?

כן

והן מתפללות כל יום כפי החיוב?

כן

והן גומלות חסד? ושומרות על הלשון? ומכבדות תלמידי חכמים?

כן וכן

באופן כללי צריך להבדיל היטב בין שתי קבוצות נשים

אולי לפעמים נראה התנהגויות קצת דומות אצל שתיהן- אבל המניע שונה מאוד-

אחת- פמיניסטיות

שכל מעשיהן זה כדי לנגח, או כדי להיות בדיוק כמו הגברים

עליהן נאמר- יהי רצון שיפתחו עיניהן להבין את הכבוד של בנות ישראל, ומתוך שלא לשמה יבוא להן עוד לשם שמיים

וקבוצה שניה ושונה לגמרי-

יראות שמיים שמחזרות אחרי המצוות כדי לקיים את מה שהן יכולות לפי קומתן השכלית והרוחנית

אשריהן ואשרי חלקן

ויהי חלקי עמהן

מאוד מעליב ופוגע לנשים מהקבוצה השניה- שטועים בהן ומאשימים אותן בכוונות של נשים מהקבוצה הראשונה

שעלית כאן על סקופ שהשו"ע לא שם לב אליו? 

ובטעות, במקום לכתוב "חייבות" בזימון (הרי זה חלק מברכת המזון!!), כתב "רשאיות"?

מדהים

אבל מסקנת השו"ע היא שנשים מחויבות לענות לזימון של שלושה אנשים ומכאן משמע שהחיוב גדול יותר ממצוות עשה שהזמן גרמן.

אל תמציאי מסקנות. 

לא דיברתי בשרשור הזה אפילו לשניה על לענות לזימון של גברים. 

מכאן ממש לא משמע שהחיוב גדול יותר ממצוות עשה שהזמן גרמן.

ובכלל, לאן נעלמה ה"צניעות", אם את עונה לזימון של גברים?? 

כאשר נשים עונות לזימון של אנשים.

כ"כ הרבה בקיאות בראשונים ואחרונים.

הלכה? השורה התחתונה? למי אכפת

במשפט הראשון יש את ההלכה למעשה.

זה איזכור של ההלכה, בנוסף לדעתך האישית איך צריך לנהוג

הבן איש חי: נשים אע"ג דאין מזמנין עליהם לכ"ע, מ"מ יש אומרים דחייבות לזמן 

לעצמן "וי"א שהו רשות אם רצו מזמנות לעצמן. הנה כי כן ראוי שכל 

אדם ילמד לנשי בני ביתו שיהיו מזמנות לעצמן כשהם אוכלים בשלשה, 

אבל לא יזמנו בשם אפלו הם מאה.

קודם כל, כל הכבוד על החיפוש המדוקדק. 

באמת.

מעבר לזה, רוב הספרדים לא נוהגים כבן איש חי.

והרב עובדיה יוסף כותב בפרוש שזה לא חיוב.

על מה בדיוק הוויכוח?

והרוב הוא בהחלט מדד. אולי העיקרי אפילו. 

מה זה יחיד ורבים הלכה כרבים?

---

יש "חיוב". 

יש "נכון מאד לנהוג כן".

אין בשום מקום "נכון מאד לנהוג חיוב". 

אל תקבע בשרירותיות שזה "מאד קרוב" למשהו.

אם מתחילים לפסוק הלכה על דעת עצמנו, זה מוביל למקומות לא נכונים

נא לשים לב

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

פעם הייתה לי אפליקציה שמשתמשת בסמארטפון כעכבר. אולי זה יהיה נחמד.

אפשרות שניה תוכנה כמו TEAMVIEWER/ANYDESK שתשלוט על המחשב מהטלפון ואז אפשר לצייר.

אבל האמת היא שלא חושבת שעשיתי סקר שוק ממש מקיף

לוח גרפי Wacom Intuos Small CTL-4100 בצבע שחור

)

יש כאלה פשוטים לכתיבה רגילה?

ורעיון באמת לשאול את הנהלת המוסד אם הוא יכול לקבל מהם כזה.

למרות שלא רצה עוד משהו שמתחבר לאינטרנט...

אבל איך אפשר לעשות זום במקביל? בשביל זום המכשיר צריך לעמוד ובשביל כתיבה נוח יותר שהוא ישכב...

שתי אפשרויות:

הוא מנהל את השיעור ב zoom מהמחשב האישי, בשביל המצלמה והקול.  וגם מתחבר לאותו שיעור zoom גם דרך ה tablet.

מהטאבלט, מבצע Share Screen. כך כולם יראו את מה שהוא כותב, בזמן שהם ממשיכים לראות אותו דרך המחשב.

ואם רק דרך ה tablet:

• לחיצה על כפתור Share (שיתוף).

•לבחור ב-Whiteboard כדי לפתוח לוח חלק לכתיבה.

• או לבחור ב-Screen כדי לשתף את כל מסך הטאבלט

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!

רעיה דורשת לימוד ונסיון. מתנדבים שבאים לזמן קצר, יכולים להועיל מאוד בעזרה בשוטף - נקיון, שמירה, גידור, בניה ועוד. בשביל להכנס לרעיה, צריך להגיע ולהתחייב לזמנים משמעותיים.

גבעת אור אהוביה יש שם פרטים ליצירת קשר

אני יכול לשלוח לך מספר של בעל חווה ליד גוש טלמונים מעל צומת הדואר, עדר פרות, ולא צריך כזה נסיון הכל טוב...

הוציאה כמה פעמים בת מרעה

כמה רומזים עליו שהוא משלנו חחח

עוד יוציאו אותו להורג בגללנו... 

לא מחכים לו באמת. לא ככה? עסוקים עסוקים, נגרפים

בזרם השוטף של החיים ושוכחים להרים קצת את הראש

למעלה, מן הגלים - להביט בשמים....לקוות, להאמין

שתהיה גאולה. אולי עוד מעט? למה לא בעצם?

כדי להתכונן לעליהנלרגל של כל היהודים יחד, כרגע נדבר רק על היהודים, לא על כל העולם, צריך כמה דברים.

דבר ראשון בערך להכפיל את קיבולת החשמל, המים והביוב בירושלים פי עשרות.

לפתח את תחום המלונאות והתיירות בירושלים באלפים.

לייצר כבישים, חניות, מסילות רכבת דרכים לעליה לרגל בצורה משוכללת הרבה יותר.

להכפיל פי כמה אלפים את מספר הבהמות להקרבה.

זה רק רק על עליה לרגל לירושלים בשביל היהודים מתוך הנחה שהעולם ירשה לנו בכלל לבנות את בית המקדש בלי להלחם בנו עד טיפת הדם האחרונה.

אחרת צריך להעמיד צבא ענק שכולם ישרתו בו כולל כולם ויצטרכו להקדים את העולם טכנולוגית הרבה יותר ממה שיש לנו עכשיו, צריך להכפיל פי 3 את שעות לימודי המתמטיקה והמדעים בבתי הספר לפחות.

צריך גם לוחמים כמובן, צריך לחנך מגיל אפס את ההילדים לקראת המלחמה הגדולה על ירושלים והמקדש.

כל זה לא יספיק כי במלחמת ששת הימים כבר היה הר הבית בידינו אבל ההנהגה מסרה אותו לוואקף, צריך לגדל דור של מנהיגים בעלי עמוד שדרה שמבינים את גודל השעה ואת גודל המשימה.

כרבי שלמה זלמן אוייערבאך נשאל על בניין בית המקדש הוא ענה "יש היום מספיק מחלוקות בשביל להחריב מקדש בנוי" זה היה עוד לפני הרפורמה המשפטית, הביביזם, הקפלניזם, הפרוגרסיבים, הטוויטר והפייסבוק.

את תפקידי הכהן הגדול, הסגן וראש לויה וכל התפקידים הנצרכים בשביל לתפקד במקדש ינסו להשתלט עליו בצורה פוליטית, איך אני יודע? ניחוש מושכל בהתבוננות על הרבנות הראשית ועל משרד הדתות ועל בתי הדין הרבניים, אין סיבה שלא יקרה אחרת.

מי שרוצה להחזיר את בני עלי הכהן שיסתכל על איך עובדי המדינה במשרדים האלו נראים.

הרפורמים והקונסרבטיבים בארה"ב הם בקטע? לא בקטע? אנחנו רוצים אותם בגאולה? לא רוצים אותם? מה נסגר איתם?

אני יכול להמשיך עוד ועוד למה אנחנו עדיין לא מוכנים לקבל פני משיח אבל אני מניח שהרעיון הובן.

רעיון מיסטי ברובו שלא מתאפשר בגלל בעיות טכניות? או שאתה ציני🤷🏼‍♀️

להקת הנח"ל שרה "אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום".

כדי להביא את המשיח צריך להזיז דברים במדינה הזו, הגאולה האחרונה היא בדרך הטבע, זה לא קשיים לוגיסטיים ובעיות טכניות זה הרבה יותר מזה.

טכנית בבנית תשתיות לבית המקדש, וגם אם נגיד שכן, בטח שזו לא הסיבה  שהוא לא מגיע "כי טכנית זה לא אפשרי"

הרבה חלקים מביאת המשיח טכנית לא אפשריים ועדיין יהודים מאמינים.

הרבה יותר הגיוני שההשתדלות תהיה רוחנית ולא גשמית.

גם לפי הרמב"ם שהגישה שלו היא  טבעית ופחות ניסית, המשיח הוא זה שיקבץ גלויות ויבנה את המקדש וכל המערכת הפעלה היא עליו והביאה שלו קודמת לפעולות האלה ולא תנאי לזה.

קצת לא מובנת לי האמונה הזאת, שהגבלה פיזית תמנע את ביאת המשיח.

לא נראה לי הגיוני שמדובר בחלוקה לסנטימטרים כשמשיח בונה עד אזור ספציפי בעיר העתיקה ,ומשם, אם אנחנו לא הכנו את השטח הוא לא יגיע.

בוא נגיד שאם הוא מחכה שנכין תשתיות מגורים בארץ לכל היהודים בעולם, הוא כנראה לא יגיע בקרוב.

מסלול אחד כמו מה שאת מתארת, שיבוא המשיח ע"יי השתדלות רוחנית, והוא יסדר הכל.

מסלול שני, כמו שאומר התלמוד הירושלמי לדוג', שבניין בית המקדש קודם למלכות בית דוד. וכמובן המדרש המוכר בזכות השיר- "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג ביהמ"ק...". גם הרמב"ם כמובן מתייחס למסלול הזה, כשהוא כותב שיש מצווה בנות את ביהמ"ק ולא מזכיר שצריך משיח בשביל זה.

ויש גם וריאציות של שילובים ביניהם (מתי נגמר הטבע ומתחילים הניסים), ומחלוקות איזה מסלול הוא בדרגה גבוהה יותר.

כמה נקודות חשובות:

1. בדברים האלה, צריך לזרום עם המציאות ולא להכחיש אותה. אם עמ"י חזר לארץ בדרך הטבע ורואים נבואות שמתגשמות, צריך לפעול בכיוון הזה של גאולה בדרך הטבע (המסלול השני), שחלק מזה זה עניין בניין המקדש וההכנה ההלכתית והמעשית אליו.

2. מצד שני, צריך גם להיות פתוח ולרצות שיהיה משהו פתאומי ניסי.

3. הנקודה של גאולה בדרך הטבע היא מהותית, כי היא מראה שהעולם יכול להיגאל "מתוכו" ולא מתוך משהו חיצוני שבא ומשנה אותו בעל כורחו. ממילא, צריך להסביר את כל ייעודי התורה גם בדרך טבעית (לדוג' שהמדע מוצא דרך לבטל את הזקנה ואת המוות).

4. מאידך, לזכור שזו לא הדרך היחידה, ולא לחשוב שרק ככה זה יקרה ויקח הרבה זמן.

5. מצוות תכלת מדגימה היטב את הבעייתיות שיש ביחס לעניינים האלו- אפשר לראות עד כמה אצל רבים, צדיקים וחסידים, הדיון הוא לא באמת הלכתי אלא מושפע מאוד מענייני מחשבה. שמתי לב (כמובן שיש יוצאי דופן) שככל שהרב יותר קיצוני ביחס למדינה, ככה הוא יותר "נגד" התכלת (בכל מיני טיעונים דחוקים).

וזה תמוה מאוד- יש לך פה ספק עשה דאורייתא, ואתה מסתכן בביטול עשה כשאתה הולך בבגד ארבע כנפות עם לבן בלי תכלת, וזה מדי יום וכל היום- אז איך אתה לפחות לא שם תכלת מצד החומרא, הרי אתה מחמיר בכל מיני פרטי פרטים ודקדוקי דקדוקים במצוות דרבנן?  אז ברור שיש פה בעיה שורשית, ויהיה קשה מאוד להתקדם למקדש דרך כללות ציבור שומרי התומ"צ כרגע. אני רק מקווה שאם נניח טראמפ יתן אישור לבניית המקדש, מי שנגד זה לפחות לא יפריע יותר מדי.

הרב שמואל לניאדו זצ"ל בספרו "כלי פז"

מלפני כחמש מאות שנה!

"מדינה יש רחוק מבבל ושמה בוצרה;

בין גבול אשור ופרס ובין גבול ארץ אדום,

והוא  הורמוז  . והוא נמצא תחת ממשלת

הישמעאלים. אולי...יהיה דרך שם המלחמה

האחרונה באחרית הימים".

על הפסוק בישעיהו:

"כי זבח השם בבוצרה וטבח גדול

בארץ אדום".

שמעתי זאת בשני שיעורים שונים.

מאוד מפחיד ו...הלואי ונזכה.

הייתי אז בכתה ח.

גם אז אמרו משיח

גם אז אמרו המלחמה האחרונה

גם אז שלפו מקובלים מהבוידעם

לא הגיע, לא נורא.

"נפשי לה' משומרים לבקר" - הריני מן המצפים לגאולה

"שומרים לבקר" - מצפין וחוזרין ומצפין קץ אחר קץ (מצאתי).

הלקח הוא שגדולי ישראל רבים חשבו שנכון להעריך שהגאולה תהיה בימיהם על סמך המציאות שהם ראו, לא הסתייע אמנם, אבל התקווה וחזון המשיחיות לא נזנח.

שהתנצרו בגלל שהמשיח לא הגיע בשנת הת"ר

.

דיבורים חסרי אחריות על משיח מתוך כתבי אי אילו מקובלים ואניסת הכתובים על המציאות גורמת לאנשים חכמים לעשות דברים אידיוטיים כל כך מתוך יאוש.

ככה אנחנו אומרים בפיוט לפרשת זכור...

'וכל המונה וחושב/ קץ הפלאות להבין ולחשב/

נשתה גבורתו מִמְחַשב/ ולא ימצא מענה להשב

ויחשה דומיה מהקשב/ ובאמונה כסליו יְיַשב/

וזאת על לבו יָשב/ ויאמר עד ישקיף וירא ויקשב'...

אמרת יפן - הזכרת לי

"האימפריה שהשמש אינה שוקעת בה לעולם"

(The empire on which the sun never sets)

בשיא כוחה של האימפריה הבריטית (סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20), היא חלשה על שטחים בכל יבשת אפשרית ובכל אזורי הזמן.

בכל רגע נתון, השמש זרחה לפחות על אחד מהטריטוריות הבריטיות (מאוסטרליה וניו זילנד, דרך הודו ואפריקה, ועד קנדה והאיים הקריביים).