אין מה להתרגש.
מים אחרונים הן כבר עשו?
חוץ מהפמיניזם שבאמת מזעזע, הצגת את זה בצורה שתראה כל כך מגוחכת.... פשיאה, כתיבה יפה! |מחמאה|
אני קוראת את זה שוב ושוב, נצח, תעתיק לך את התוכן של ההודעה... יצא מוצלח בהחלט
על נשים שגם נוטלות ידיים גם מברכות גם אוכלות בקדושה גם מזמנות וגם מברכות
הכל כדין
כנראה לא שמעת מעולם
או שמבחינתך הן נשים מקיימות תורה ולא פמיניסטיות- אז אין מה להתנגח ביחס אליהן?
במטותא, שימי סימני פיסוק, וגם... את מידי מתפלספת, עד שכבר אי אפשר לעקוב. אולי עם הסימני פיסור אחשוב אחרת, בכל מקרה- את הכתיבה- תשני לקצת אחרת....
|חרוזים בום! בום! 
|
אישה מזמנת - פמיניסטית. איך שלא תסובבי את זה
ומה שלא תספרי לעצמך
יש עניין שיזמנו.
בונא, החירטוטי הלכה פה עוברים כל גבול
מעבר לזה, גם אם נניח שהציטוט שלך נכון, הוא אומר "יש עניין".
לא חייבות. אלא יש עניין.
זאת אומרת, בעברית פשוטה מאד - פטורות מזימון!
משום מה, בדור הזה נשים מאד מתאמצות לקיים דווקא את המצוות שהן פטורות מהן.
תקיימו קודם את מה שאתן חייבות, אח"כ נדבר על "יש עניין" או "אין עניין" (מתייחס כמובן אלייך כמצטטת ולא חלילה לרב מוצפי שליט"א).
אל תאמר תהלים לפני שאתה לומד תורה יומם ולילה.
זה כדאי, זה חובה.
תהלים זאת מצווה?
זה ניתן רק לנשים\גברים?
לא צריך סתם לענות
שנכון שיש מצוות שהן חובה יותר ושחובה פחות.
אבל זו לא סיבה לטעון נגד עושי מצוות-הרשות למה הם מקיימים אותה בטענה שיש מצוות-חובה.
לדוגמה: נכון שזה לא בסדר ללכת בלי כיסוי ראש, אבל זו לא תהיה סיבה לטעון מול אחת כזאת שמתפללת יותר ממה שהיא מצֻוה.
זה שבנות מזמנות בלי חובה גמורה, לא משמש כטענה מולן לאי-קיום מצוות אחרות.
חובה זאת חובה.
אם היא הייתה יותר או פחות, היא לא הייתה חובה.
לא הבנתי את הדוגמה שלך.
זה לא בסדר ללכת בלי כיסוי ראש? אני חשבתי שזה אסור. לא "לא בסדר". מה שכמובן לא אומר שהיא מתפללת יותר או פחות (ושוב, לא הבנתי את הדוגמה).
בנות לא מזמנות בלי חובה גמורה, אלא בלי חובה בכלל!
אין חובה גמורה ולא גמורה.
יש חובה ויש לא חובה.
נשים פטורות.
לא אמרתי שהן לא מקיימות מצוות אחרות בגלל שהן מזמנות.
לא להוציא לי מילים מהפה
אני התייחסתי לדברים הללו:
משום מה, בדור הזה נשים מאד מתאמצות לקיים דווקא את המצוות שהן פטורות מהן.
תקיימו קודם את מה שאתן חייבות, אח"כ נדבר על "יש עניין" או "אין עניין"
הטענה: "תקיימו קודם את מה שאתן חייבות" היא אמנם נכונה במידה מסוימת אבל לא סיבה לפסול קיום מצוות שהן רשות.
כלומר - אני ממש לא מבינה את מי שיוצא נגד בנות שמזמנות. ממש לא.
מה הסיבה אם לא פמיניסטית?
ואם תגידי לי "בשביל התקרב ל-ה' יותר", אני אחזור ואומר - תקיימי קודם מה שאת חייבת
באמת שאני לא מבינה.
לא אתן כן מזמנות?
באמת שאני לא מבין
כי הן רוצות לקיים מצווה (או מנהג טוב לדידך) שאורכת חצי דקה.
וכיוון שהן גם לא כ"כ רגילות לזה כמונו הגברים, זה גם הרבה יותר משמעותי בשבילן.
אולי פעם תקשיב למילים של הזימון ותראה שזה לא מילים של מה בכך אלא באמת הקדמה חשובה לברכת המזון (שבה הן חייבות לכו"ע...)
וטוב שהזכרת שכולם מחוייבים בברכת המזון, פשוט כולנו התווכחנו על זה.
מעבר לזה, אם אני אעשה כל מצווה שאני לא מחויב בה ולא רגיל אליה כמו שהנשים רגילות אליה, אני לא אפסיק לעולם.
התקטננות. ובריחה מהמציאות.
זאת פמיניסטיות.
אתה יודע איך בא לי להדליק נרות שבת בבית?
משום מה, אמא שלי לקחה את המצווה הזאת לעצמה.
כמה לא יפה מצידה
זו לא היתה הכוונה.
ובבקשה בוא לא נרד לדמגוגיה (אני גם טיפה ירדתי מקודם). נרות שבת לא קשורות לעניין. כי המצווה היא שיהיו נרות שבת בבית, ומנהג ישראל הוא שבעלת הבית מדליקה. ואם באמת אמא שלך לא תדליק מסיבה כלשהי המצווה תעבור אליך.
לעומת זאת, זימון בקבוצה של נשים בלבד זה או שהן יזמנו או שאף אחד לא יזמן. ואם חז"ל תיקנו שנשים יכולות לזמן לעצמן אז יש לזה ערך.
את הפסקה השניה שלך לא הבנתי.
ואני חייב לעוף עכשיו אז המשך דיון נעים ופורה
חכמים לא תיקנו זימון לנשים.
יכולות לזמן, אך לא תיקנו בשבילן.
עיין בתגובתי
אבל שים לב לא להכליל, מהיכרות אישית של כמה משפחות שהבנות מזמנות, הן משפחה חסידית, זה בטח לא בגלל איזהו רצון נשגב או פמיניסטיות, תהיה בטוח.
אי אפשר להגיד שזימון זו תוצאה של פמיניסטיות,
ומנגד- סתיו שפיר היא פמיניסטית. סורי, סתיו שאני מרכלת עליך. מקוה שתסלחי לי.
בעצם- את בטח גאה בזה שאת פמיניסטית. אז תדעי שאני מפרסמת אותך, חס וחלילה לא מרכלת. חס וחלילה.
ואיך סתיו שפיר קשורה?
קודם כל מה הזוי, ומה לא מובן.
שנית- סתיו שפיר קשורה, כי היא כביכול ביצעה "מצווה", כשהיא כלל לא שומרת תורה ומצוות, ולא מקיימת את היעוד שלה כיהודיה....
מה שאני אומרת- שלא אצל כולם זימון נשים בא מפמניסטיות.
נשים אוהבות את הרעיון של זימון (להודות ביחד לקב"ה על האוכל)
ולא מסיבה פמנסטית,
אני מצטטת מתוך ספרו של הרב אליעזר מלמד 'פניני הלכה -ברכות' עמ' 110-109:
ואם אכלו שלוש נשים יחד, לא הטילו עליהן חכמים חובה לזמן, וזאת משום שנשים רבות לא ידעו היטב את ברכת המזון,
וחלקן היו מסתפקות בברכה קצרה בלשונן במקום לברך את נוסח ברכת המזון, ולכן לא רצו חכמים להוסיף עליהן עוד חיוב.
ואעפ"כ, כששלוש נשים יושבות יחד לאכול, מצווה שיברכו בזימון.
ורק שוני אחד יש בדין נשים, שאפילו היו עשר, אינן מזמנות בהזכרת השם, כי הזכרת השם מבוססת על דין המניין, ולא תקנו חכמים דין מניין לנשים.
ואף שבפועל נשים רבות לא נהגו לזמן, כתבו כמה מגדולי הפוסקים, שנכון לעודד את הנשים שיזמנו.
ואף אם יש שם גבר או שניים, אינן צריכות להימנע מלזמן.
והגברים שנמצאים שם, צריכים לענות אחר האישה המזמנת.
דבר נוסף:
הרב אליעזר מלמד מדגיש שבזימון גברים יש להקפיד לחכות גם לנשים ושגם הן יענו, כי גם הן חייבות בזימון.
או שארגון קולך מחזק (או שמא אומר "מחזקת"?) את טענתו מאותו מקור בדיוק?
מביא את אותו מקור בשביל להגיד לנשים לזמן.
הצביעות שלהם (טוב בסדר, שלהן) בסוגיה עם האולפנה פשוט לא תיאמן.
טענות כל כך חלשות... (במקור ראשון כתבו העו"ד של התביעה וההגנה)
כל כך פופוליסטי ומטומטם..
חבר'ה.. פמיניזם זה באמת גועל נפש...
אני מאוד מעריכה את זה שהבאת מקור, אבל הרב אליעזר הוא לא הרב שלי.
הייתי שואלת את הרב שלי, אם כי הנושא הזה נראה לי שולי, וכנהוג אצלינו שאלות רב הן על קושיות מסובכות,
בקיצור, על מנת באמת לעזור כאן לקהל הפורום, יהיה יותר יעיל אם במטותא, תביאי מקור אמיתי, בהלכה עצמה, ולא את דעתו של רב מסוים. (ויושב בשמים עדי כמה אני מכבדת ת"ח. חוסר קבלת דבריו לא קשור במאומה להערכה/ כבוד אליו. שימו לב.)
בקיצור, אשמח לראות במשנה ברורה, או בשולחן ערוך...
אם יש לך זמן וכוח לחפש מקור- תבורכי!
שולחן ערוך קצט ו-ז
משנה ברורה יח
שולחן ערוך הרב קצט ו
(הרב אליעזר מלמד מפנה לשם.
ואגב, הוא מביא הרבה מקורות והרבה דעות.)
VVVהמעשה-העיקרשלושה גברים שאכלו יחדיו, תיקנו חכמים שיברכו בזימון, מכיוון שיש בזה "ריבוי שבח וגדולה להבורא יתברך, שמזמנים... ומתוועדים יחד להודות לו, לשבחו ולפארו על שפע ברכתו". ואומר אחד מהם: "נברך שאכלנו משלו", והשניים אומרים: "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו". ואם הם עשרה ומעלה, חייבים להזכיר את השם בברכת הזימון, ואומר המזמן: "נברך אלוקינו שאכלנו משלו" והם עונים אחריו: "ברוך אלוקינו שאכלנו משלו ובטובו חיינו", ומתחילים לברך את ברכת המזון.
כשאכלו שלושה אנשים ומעלה ונתחייבו בזימון, גם נשים שאכלו עמם חייבות להצטרף לזימון. אם הן שלוש ורצו לזמן לעצמן – הרשות בידן. אבל אם אכלו עשרה גברים ומעלה ונתחייבו לזמן בשם, הנשים חייבות לזמן איתם, שלא להפסיד ברכה בשם (ויש לימודי זכות על נשים שאינן מקפידות לזמן כלל).
אבל נשים שאכלו לעצמן – פטורות מזימון, ואם הן שלוש נשים ומעלה ורצו לזמן – הרשות בידן, ובלבד שלא יזמנו בשם. אבל אינן מצטרפות עם גברים לשלושה או לעשרה, מפני שצירוף אנשים ונשים באמירת 'נברך' יחד נראה צירוף בלתי-צנוע, "ואפילו באשה עם בעלה ובנה, אין חברתן נאה כשמצטרפים יחד".
ילד (אחד) לפני גיל מצוות, למנהג הספרדים מצטרף לזימון, להשלים את המספר לשלושה או לעשרה, אם הוא מעל גיל שש ויודע למי מברכים, והאשכנזים אינם מצרפים אותו עד שיגיע לגיל מצוות.
מקורות: ברכות פ"ז מ"א-ב ובגמ'. אבודרהם, הל' ברכות שער א. שו"ע או"ח סי' קצט ס"ז וס"י ונו"כ. שו"ע אדמו"ר הזקן ס"ו-ט (ובסי' קצב ס"א). ילקוט יוסף ס"ד-ה. פסקי תשובות ס"ק ד. אנציקלופדיה תלמודית ערך 'זמון' (כרך יב טור רלז).
וחלק מהרבנים המעודדים נשים לעניין זה הוא הרב בן ציון מוצפי שאומר שאם יש 3 נשים ומעלה שיזמנו!!
ומדבר על זה בהתלהבות רבה.
והרב אינו חשוד שפמיניסטיות יתר
שהטעם הוא גם מכיוון שזו מצווה שהזמן גרמא
תשאל את הרב אם הוא באמת שכח
תשימו לב למנהגים והלכות שקיימים, והם קיימים- גם אם הרבה אנשים לא אוהבים לשמוע אותם.
כשיש מ3 נשים ועלה, בלי שום גבר-
בהחלט הן יכולות לזמן!!
ו- תתפלא, אבל אנשים שמטרתם היא לעבוד את ה', לא עושים רק מה שהם חייבים, אלא משתדלים גם במה שמעבר.
|מנגדת מאוד לפמיניזם, אבל חושבת שהרבה אנשים מרוב התנגדות, שכחו לבדוק דברים באופן האובייקטיבי!|
שלושה גברים שאכלו יחדיו, תיקנו חכמים שיברכו בזימון, מכיוון שיש בזה "ריבוי שבח וגדולה להבורא יתברך, שמזמנים... ומתוועדים יחד להודות לו, לשבחו ולפארו על שפע ברכתו". ואומר אחד מהם: "נברך שאכלנו משלו", והשניים אומרים: "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו". ואם הם עשרה ומעלה, חייבים להזכיר את השם בברכת הזימון, ואומר המזמן: "נברך אלוקינו שאכלנו משלו" והם עונים אחריו: "ברוך אלוקינו שאכלנו משלו ובטובו חיינו", ומתחילים לברך את ברכת המזון.
כשאכלו שלושה אנשים ומעלה ונתחייבו בזימון, גם נשים שאכלו עמם חייבות להצטרף לזימון. אם הן שלוש ורצו לזמן לעצמן – הרשות בידן. אבל אם אכלו עשרה גברים ומעלה ונתחייבו לזמן בשם, הנשים חייבות לזמן איתם, שלא להפסיד ברכה בשם (ויש לימודי זכות על נשים שאינן מקפידות לזמן כלל).
אבל נשים שאכלו לעצמן – פטורות מזימון, ואם הן שלוש נשים ומעלה ורצו לזמן – הרשות בידן, ובלבד שלא יזמנו בשם. אבל אינן מצטרפות עם גברים לשלושה או לעשרה, מפני שצירוף אנשים ונשים באמירת 'נברך' יחד נראה צירוף בלתי-צנוע, "ואפילו באשה עם בעלה ובנה, אין חברתן נאה כשמצטרפים יחד".
ילד (אחד) לפני גיל מצוות, למנהג הספרדים מצטרף לזימון, להשלים את המספר לשלושה או לעשרה, אם הוא מעל גיל שש ויודע למי מברכים, והאשכנזים אינם מצרפים אותו עד שיגיע לגיל מצוות.
מקורות: ברכות פ"ז מ"א-ב ובגמ'. אבודרהם, הל' ברכות שער א. שו"ע או"ח סי' קצט ס"ז וס"י ונו"כ. שו"ע אדמו"ר הזקן ס"ו-ט (ובסי' קצב ס"א). ילקוט יוסף ס"ד-ה. פסקי תשובות ס"ק ד. אנציקלופדיה תלמודית ערך 'זמון' (כרך יב טור רלז).
מפני שצירוף אנשים ונשים באמירת 'נברך' יחד נראה צירוף בלתי-צנוע,
מוזר. כנראה שאשאל את אבי.
אנחנו בד"כ מצטרפות אליו ואל אחיי, בזימון...
אנחנו ממש לא תימנים, תיהי בטוחה... (חחח... תימנים...איזה צחוק.)
אוקי, הבנתי. את ההלכה בענין. לא קראתי את ההתחלה....
יופי, עוד שאלה נחסכה מלשאול את הרב...
ותפסיקו לראות בערבים את המאחד שלנו...
הצחיק אותה שחשבו שהיא תימנית, זה הכל.
"אבל נשים שאכלו לעצמן"
בכל מצב אחר בעמ"י -אנשים שמחים להגיד- נו, ב"ה עשה מצווה
לא נורא שהוא הניח תפילין במבצע שעשו צדיקים ברחוב- אבל יש לו קעקוע ביד...
העיקר שעשה מצווה
ורק פה- פתאום צרה עינם של אנשים בקיום מצוות פתאום בודקים כל אישה שמתנדבת לקיים מצוה כלשהיא- מה המכלול של כל העולם התורני שלה...
נכון, "נשות הכותל" והנלוות עליהן- הן מתריסות, באות בשם הפמיניזם הלוחמני- ומצהירות על זה
זה לא אומר שכל הנשים היהודיות בעולם- דומות להן במניעים!
רק נצח- כתבת" ביהדות הדבר הכי חשוב אצל אישה הוא כמובן צניעות"
לא נכון!
צניעות היא מידה כלל המידות- כמו ענוה וכמו שמחה וכמו ביטחון וכמו לב טוב ונדיבות
תסתכל בנתיבות עולם למהר"ל כדי להווכח בזה
נכון- צניעות היא כלי מחזיק ברכה, ובלעדיו ישראל לא יכולים להגיע למעלות בקדושה, אבל זה לא שומט את הקרקע לכל מצווה אחרת שיקיימו
הזכרת את הגברת ח"כ ד"ר קלדרון -אז אעמיד דברים על דיוקם
היא בדיוק דוגמא לאהבת תורה צרופה
אם תטרח להקשיב לנאום הראשון שלה בכנסת (או לקרוא את ההקדמה לספר שלה... אבל את זה אני בטוחה שלא תטרח לעשות...) אז תשמע שהיא מספרת איך שרק אחרי תיכון היא הכירה את האוצר שנקרא תלמוד- מורשת התורה שבע"פ של עמ"י- והתאהבה בו
נכון- אין לה מסורת, אין לה מחוייבות לקיום מצווה- אבל אהבה יש, וזה המון
לגבי זימון-
אני שולחת את כולכם לעיין בתוספות (המזעזע) ברכות פרק.. שביעי אאל"ט
ששואל באמת על זימון נשים -תתפלאו מהתשובה שלו
דוני-
אתה מכיר במציאות נשים שמזמנות?
החילוני עם הקעקוע שמניח תפילין "רק" במבצע של חב"ד ברחוב, או לא משנה של מי, הוא כביכול לא מחוייב בשום דבר (מבחינת הדרך בה התחנך).
לעומתו, הדתיה שיושבת במסעדה ומזמנת עם חברותיה (ובמקרה במקרה שכחו ליטול ידיים - הנה, גם זכות לימדתי עליהן), מחוייבת לפני הזימון בהרבה דברים אחרים. בעצם, לא לפני הזימון, מפני שבזימון היא כלל לא מחוייבת.
לגבי הצניעות - אין בכלל שאלה שזה הדבר החשוב ביותר ביהדות מבחינת האשה. לא מבין למה את מתווכחת עם זה.
לגבי התוספות, ממתי פוסקים הלכה כמוהם באופן גורף?
אני לא מכיר נשים שמזמנות.
וזה בדיוק מחזק את דברי.
בשו"ע נפסק להלכה שרשאיות ואינן מחויבות. אך אם נרצה להחמיר לצאת ידי חובת כל השיטות, כדאי לחוש לדעת הגר"א שאוחז בשיטת הרא"ש שנשים מחויבות בזימון.
אני מכירה הרבה בנות (גם לא-פמינסטיות בעליל) שישנות בסוכה.
(חוץ מזה שלפעמים בנות רוצות אבל זה לא מתאפשר מסיבות של צניעות)
אני לא בטוחה שאתה מכיר את המציאות
נראה לי שליכא- וגם אני- מכירות יותר ממך את ציבור הנשים שמזמנות וגם כן-או-לא ישנות בסוכה
לגבי השאלה הספציפית-
לשינה בסוכה יש עוד פרמטרים מלבד אם יש אורחים\ גברים בני הבית שישנים שם
למשל אם הסוכה לא במרפסת של הבית אלא בחצר- ואז לא צנוע לאישהל ישון שם (או מסוכן אפילו)
למשל לאישה שהיא חלק מזוג נשוי
למשל שמסירות על מצוות זה דבר חשוב- אבל לא במחיר של להיות חולה אח"כ (נכון גם לגברים)
מה גם שמבחינה הלכתית טהורה ההשוואה לא נכונה-
שינה בסוכה זו מצוות עשה שהזמן גרמא- נשים פטורות
ואילו זימון הוא חלק ממצוות ברכת המזון- שנשים חייבות בו (בבהמ"ז)
תן דוגמא אחרת
למשל-
נשים שמזמנות- יש לנשואות שבהן כיסוי ראש ראוי?
כן
וגם חצאית ושרוול ראוי?
כן
והן מתפללות כל יום כפי החיוב?
כן
והן גומלות חסד? ושומרות על הלשון? ומכבדות תלמידי חכמים?
כן וכן
באופן כללי צריך להבדיל היטב בין שתי קבוצות נשים
אולי לפעמים נראה התנהגויות קצת דומות אצל שתיהן- אבל המניע שונה מאוד-
אחת- פמיניסטיות
שכל מעשיהן זה כדי לנגח, או כדי להיות בדיוק כמו הגברים
עליהן נאמר- יהי רצון שיפתחו עיניהן להבין את הכבוד של בנות ישראל, ומתוך שלא לשמה יבוא להן עוד לשם שמיים
וקבוצה שניה ושונה לגמרי-
יראות שמיים שמחזרות אחרי המצוות כדי לקיים את מה שהן יכולות לפי קומתן השכלית והרוחנית
אשריהן ואשרי חלקן
ויהי חלקי עמהן
מאוד מעליב ופוגע לנשים מהקבוצה השניה- שטועים בהן ומאשימים אותן בכוונות של נשים מהקבוצה הראשונה
שעלית כאן על סקופ שהשו"ע לא שם לב אליו?
ובטעות, במקום לכתוב "חייבות" בזימון (הרי זה חלק מברכת המזון!!), כתב "רשאיות"?
מדהים
אבל מסקנת השו"ע היא שנשים מחויבות לענות לזימון של שלושה אנשים ומכאן משמע שהחיוב גדול יותר ממצוות עשה שהזמן גרמן.
אל תמציאי מסקנות.
לא דיברתי בשרשור הזה אפילו לשניה על לענות לזימון של גברים.
מכאן ממש לא משמע שהחיוב גדול יותר ממצוות עשה שהזמן גרמן.
ובכלל, לאן נעלמה ה"צניעות", אם את עונה לזימון של גברים??
כאשר נשים עונות לזימון של אנשים.
כ"כ הרבה בקיאות בראשונים ואחרונים.
הלכה? השורה התחתונה? למי אכפת
במשפט הראשון יש את ההלכה למעשה.
זה איזכור של ההלכה, בנוסף לדעתך האישית איך צריך לנהוג
הבן איש חי: נשים אע"ג דאין מזמנין עליהם לכ"ע, מ"מ יש אומרים דחייבות לזמן
לעצמן "וי"א שהו רשות אם רצו מזמנות לעצמן. הנה כי כן ראוי שכל
אדם ילמד לנשי בני ביתו שיהיו מזמנות לעצמן כשהם אוכלים בשלשה,
אבל לא יזמנו בשם אפלו הם מאה.
קודם כל, כל הכבוד על החיפוש המדוקדק.
באמת.
מעבר לזה, רוב הספרדים לא נוהגים כבן איש חי.
והרב עובדיה יוסף כותב בפרוש שזה לא חיוב.
על מה בדיוק הוויכוח?
והרוב הוא בהחלט מדד. אולי העיקרי אפילו.
מה זה יחיד ורבים הלכה כרבים?
---
יש "חיוב".
יש "נכון מאד לנהוג כן".
אין בשום מקום "נכון מאד לנהוג חיוב".
אל תקבע בשרירותיות שזה "מאד קרוב" למשהו.
אם מתחילים לפסוק הלכה על דעת עצמנו, זה מוביל למקומות לא נכונים
נא לשים לב
בתור מי ששנים גדל על זה שהתורה נמצאת רק אצל החרדים..
למרבה ההפתעה משהו בליבי מושך אותי דווקא לרוח הלימוד של הדת"ל.
אני לא מכיר הרבה, אבל נשמע לי שיש שם משהו יותר בריא.
תוכלו להחכים אותי בנושא?
אשמח לשמוע גם את מי שחושב שזה לא נכון.
לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......
מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....
אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...
לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....
אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...
בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......
ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅
באמת בהצלחה🙏🙏
(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)
הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.
בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר
זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.
ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.
נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.
האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.
אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה
באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.
התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.
תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו.
זו ממש טעות לחשוב אחרת.
אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?
תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅
אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...
האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....
ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.
תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך
לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.
תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה
מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.
בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.
לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.
נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)
בהצלחה רבה
יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :
יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:
בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי
יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:
ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים
יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :
גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה
יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:
יש אתר של הרב אבינר:
הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר
האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :
אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?
ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.
הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד
פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה
יחלקו כבוד לרבנים חרדים
לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.
לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק
אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים
וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.
תסיק כאן למה ומה זה אומר
תות?
אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא
60 לשעה
80 לשעה
לא כולל הפסקות אוכל
מה האסוציאציה הראשונית שעולה בכם כשאתם רואים חרדי?
אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.
בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.
למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.
על כל אדם/מגזר איזשהו.
מה עולה כשרואים חילוני?
מה עולה כשרואים עץ?
האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?
אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.
כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..
ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו
+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים
אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '
כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני
מה עדיף?
ידע?
טיולים?
חיבור להתיישבות?
חקלאות?
אני בדיוק מתלבט בעניין
ומסעות
זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ
מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)
יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר,
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.
אמור מעתה: באצבע לקו 72 קלוריות, וב100 גרם לקו 532
ארץ השוקולדאחרונהישבתי אתמול, מאוחר בלילה, עם חבר.
שנינו עריקים (אני מאתמול.. מזל טוב!), שנינו עובדים ולומדים כמה שעות בערב.
סיפרתי לו שהציעו לי מסלול מיוחד לחרדים. משהו תקדימי שעוד לא היה.
לא רוצה להרחיב בפרטים, רק אומר שלכאורה אין שום מניע דתי לסרב לו. זה אפילו יותר טוב רוחנית מהעבודה שלי היום.
אמרתי לו: "יוסף, אתה בא?"
זה לקח כמה דקות, כמה שתיקות.
ואז זה השפריץ ממנו החוצה:
"לא רוצה ללכת למקום שלא אוהבים אותי שם",
"לא רוצה ללכת למקום שרוצים שאשתנה"
"מקום שיאהבו אותי רק אם אהיה כמו כולם".
פתאום הבנתי, המסלול שאני הולך להתגייס אליו, לא יתרום כלום לצבא. הוא סוג של מסלול מומצא כדי לגייס אותי בכל מחיר.
אתם פשוט מנסים לשנות אותי.
גלית דיסטל, במה זכית שיצאו מפיך המילים האלו: "רוצים שהחרדים יתגייסו? ... זה לא יבוא בקללות. זה לא יבוא בכפייה. ... זה יבוא כשנקשיב למצוקה שלהם. ... אפשר לפתור את זה. אפילו בקלות. אם רק נעצור רגע להקשיב להם"
"אני רוצה שתדעו אחיי החרדים, אתם לא לבד, ספינת הדגל של הימין מאחוריכם במאה אחוז ולא כנדבה ולא כתרומה אלא כי אתם סיירת המטכ"ל של הזהות היהודית במדינה הזו''.
היא תקפה בחריפות את הקואליציה: "מה שקורה עכשיו הוא בלתי נסבל. על לפיד אמרה: "מרכז בור ונבער שמי שעומד בראשו אין לו אפילו תעודת בגרות ושהיהודי הקדוש בעיניו הוא ישו, ובזכות שמאל קיצוני, לב המדינה הזו נדחק לשוליים".
היא הזהירה: "אתם יושבים כאן זחוחים ולא מבינים איזו רעידת אדמה תתרגש עליכם, אנחנו על סיפו של הר געש, אני כרגע עומדת על הלבה ומתריעה - לא יימשך יותר מצב שבו רוב יהודי ציוני יהיה מדוכא, לא יימשך! אנחנו מילימטר מלהבעיר את האדמה הזאת, אתם לא מבינים? כמה אפשר לדכא?''
"אני ממש לא אופטימית, אלא מודאגת מאוד מפני העתיד, כי ברור לי שגם אם החרדים יתגייסו זה לא ירגיע את הרוחות, כי תמיד ימשיכו להיות נגדם טענות: 'למה מפרידים בין גברים ונשים?' 'למה משקיעים כל כך הרבה כסף בהתאמת חטיבות לאורח חיים חרדי?' ועוד, אבל אני גם מאמינה בלב שלם שהקב"ה הוא זה שמנהל אותנו ורוצה שנגיע לימים טובים יותר. אז כן, עוד יהיה טוב, ועד שזה יקרה אני מבטיחה להמשיך לפעול"
"הדבר שפועם בי יותר מכל הוא לא תחושת הביטחון, אלא דווקא תחושת החופש. חופש כערך עליון חופש מקסימלי בכל תחום אפשרי. החופש שלי כיהודייה לבנות בית על אדמת אבותיי כי זוהי האדמה שלי ושל בני עמי. החופש של יזמים ישראלים צעירים חרוצים ומלאי מוטיבציה לבנות עסק משגשג מבלי לשאת את עולו של המגזר הציבורי ואני יודעת כמה עול זה מכביד, סחבתי אותו על כתפיי במשך שנים לא מעטות".
"החופש של בני האדם להיות בטוחים בכל מקום. החופש של נשים ערביות לזכות בלילה אחד שקט ונטול חרדה מבלי להתהפך במיטה ולתהות האם בנם יהיה קורבן לאלימות. החופש של נשים חרדיות לבחור במחיצה ציבורית כי זהו צו מצפונם וזוהי בחירתן החופשית הלגיטימית והמלאה. החופש של כל הורה לבחור את חינוך ילדיו על פי תפיסת עולמו גם כשמדובר בהורה חרדי".
"החופש הנפלא להתבטא ולהחליף רעיונות מבלי לחשוש מהענישה המצמררת ואכזרית של משטרת התקינות הפוליטית. החופש של הציבור לצרוך רעיונות ולגבש מחשבות מתוך היצע של תקשורת חופשית. כי שוק חופשי הוא מחשב חופשית. החופש של נבחרי הציבור שיושבים בכנסת הזאת לממש את רצון העם מבלי לחשוש מאיום השוט הבלתי נראה אך קיים תמידית של מערכת אכיפת החוק, שלא תמיד חקר האמת הוא נר לרגליה ולא תמיד רדיפת הצדק הוא המנוע שמניע אותה".
בתחילת דבריה סיפרה ח"כ דיסטל על הוריה שלא הורשו לגעת בירקות בשוק באיראן על מנת שלא "יטמאו" אותן ביהדותם, ובהמשך הדברים אמרה: "המערכת הפוליטית כמו שילבה הידיים מימין ומשמאל כדי ליצור אחדות, אלה שהאחדות הזאת איננה כוללת את אבי ואת אמי. הם נדרשים כעת אחר כבוד פשוט לזוז הצידה. הוריי אמנם אינם טמאים עוד, הם רק המחלה שבגללה קם לו גוש הריפוי, הם רק הפגם שבגללו קם לו גוש השינוי, הם רק אבן בנעל של ישראל הראשונה שבגללה קם לו גוש האיחוי. אבי ואימי ולמעלה משני מיליון בני אדם חרדים, דתיים, מזרחים ומסורתיים הפכו שקופים או נלעגים או מוחרמים או נרדפים והכל בשם איזו אחדות מזויפת שבאה להסתיר שיסוי עמוק מאוד ושנאה עמוקה ביותר".
העסק ישן..
תתחילו להפציץ
