כשמחפשים בן / בת זוג לא מחפשים רק אדם טוב.

תסכימי איתי שאת יכולה לדמיין אנשים שהם פשוט אנשים טובים, אנשים דבש ממש -

אבל לא תראי אותם איתך מתחת לחופה רק בזכות זה...

מבחינת מציאות -

ממש לא חסרים בחורים צדיקים ויראי שמיים ששומעים לועזית...

ההתרשמות האישית שלי שדווקא אצל בנות יותר קל למצוא מי שמקפידה בזה...

ואני עוד חשבתי שתמיד אשאר לבד.... חח

הדמות שלך שאת מתארת אולי שונה בשביל הנוף המוכר לך.. אבל אני מכירה מלא מלא בנות כמוך (וחוץ מהלועזית שזה מתוך אידיאל נשמע שאנחנו די דומות) והבנות האלה באות מחברה מסויימת שגם יש שם בנים כאלה, וכן- גם צדיקים.

בקיצור, נראלי תתחילי מלא להרגיש שונה, להבין שיש עוד הרבה כמוך- בנים ובנות.. ותמשיכי עם מי שאת ובעז"ה תמצאי את האחד =) 

ב"בירור הפנימי" שעברת?

כמובן שאני לא מכיר אותך ולא יודע מה את עוברת אבל בין השורות נדמה לי ששמעתי שהבית בו גדלת הוא כנראה לוחץ מדי ובעל השקפה צרה מדי בשבילך ובחרת בדרך שתאפשר לך להרגיש יותר את עצמך ולהפסיק להתאים את עצמך למידות הצרות שנכפו עלייך.

את כותבת שחלמת על בן זוג צדיק וראש פתוח.

אני מאמין שיש הרבה מאוד דרכים להיות רחב אופקים ולהכיר ולחיות את העולם הזה בהרחבה גדולה ולא בהימנעות וצמצום, אבל יחד עם זה חשוב גם לזכור שצריך הנחיה טובה כדי לעבור את שדה המוקשים הזה שנקרא העולם הגדול ולצאת בשלום. יש אנשים שלקחו את ההנחיה הזו למקום של הימנעות וצמצום וזה ממש מטריף אנשים גדולים שלא מסוגלים לחיות ככה והם חייבים לפרוץ החוצה. מצד שני יש אנשים גדולים שמחויבים מאוד לתורה ומצוות ומדקדקים בקלה כחמורה ועם כל זאת מצליחים להתמודד עם העולם הגדול.

אני מאמין שאנשים כאלו צריכים באמת למצוא את הדומים להם, לחפש אנשים גדולים אחרים שמתאים להם גם לצאת לעולם הגדול, אבל חשוב לעשות הפרדה גדולה וברורה בין זה לבין העולם הדתי. ייתכן שהעולם הדתי שאת מכירה הוא צר ומעצבן, אבל תאמיני ותזכרי שיש השקפות אחרות שמחויבות ב-100% להלכה ומצליחות להשתלב יופי בעולם הגדול מתוך גדלות רוח ועוצמה, לא מתוך התגוננות מסכנה.

אני מאמין שאנשים גדולים מחפשים להתחבר לרעיונות גדולים. רעיונות שמדברים אליהם, מרגיעים אותם, נותנים להם תחושה של הדרך הנכונה, של עם נבחר, של להיות נבחרת של בני מלכים שמבינה טוב מאוד מה הייעוד שלה ולא נגררת אחרי שאר העולם.

לפני החלטה מהותית של בחירת שותף להמשך חייך, אולי שוה לבדוק אם הדרך שבחרת באה מתוך אידיאל או מתוך בריחה ממשהו מעיק.

כי אם שניכם מסכימים על רעיונות יהודיים אותנטיים אמיתיים גדולים, אני בטוח שזה יגשר על כל שאר הפערים. ואם עדיין ישנם פערים גדולים בענייני השקפה, אולי הדברים באו בעצם ממקום אחר.

הבית בו גדלתי הוא ממש לא בית "צר וחונק" כמו שתיארת, אלא דווקא ההיפך הוא הנכון. אני באה מבית מאוד פתוח שדוגל בברור פנימי מעמיק לפני בחירת הדרך- לברר מה אתה חושב ובמה אתה מאמין לפני שאתה עושה משהו ולא ללכת בדרך מסויימת רק כי מישהו אמר לך שזה מה שצריך לעשות.

זה בלתי אפשרי לתאר פה את עצמי ולהסביר למה אני עושה את מה שאני עושה, אני רק רוצה להבהיר שאני בחורה דתיה ומאמינה, פשוט יותר קשה לי ללכת לפי ההלכה בעיניים עצומות מבלי שאני מבינה את הטעם של מה שאני עושה. וכן, זה בעייתי.

כשאת כותבת 'צדיק' את לא מתכוונת לרמת הדוסיות, שהרי את מחפשת מישהו 'עם ראש פתוח ומקבל כמוני' ומתוך דברייך עולה שאת לא ממש 'דוסית' במובן בו משתמשים במונח הזה. אז למה הכוונה? בעל מידות טובות? ישנם גם רבים שאינם שומרים תורה ומצוות כלל והם צדיקים גדולים במובן הזה. הספקטרום הדתי הוא גם רחב מאד. אז איפה הקושי?

למרות מה שכתבת, יש לי תחושה שאת כן מחפשת מישהו יותר דוס ממך, כי אין הסבר אחר לבעיה שאת מתארת שאת לא מוצאת אותם. פער דתי הוא באמת סעיף מרכזי יותר ככל שרמת הדוסיות גבוהה יותר, ובצדק. עם כל הכבוד, בעיניו של הדוס (ואני לא כותב את זה כמשקיף מן הצד..) המגמה העיקרית בחייו היא לעבוד את ה' בדרך המיטבית והנכונה ביותר, וזאת לפני כל דבר אחר. אז איך יתחתן עם מישהי שלשיטתו מזלזלת ('להתגמש בדברים מסוימים') בדבר ה'? זה יוצר בעיה כפולה: ראשית, זוגיות בריאה מושתתת על הערכה הדדית. אי אפשר להעריך אדם שכל מגמת חייו נמצאת במקום הלא נכון. שנית, הילדים. למי שעבודת ה' הוא הדבר המרכזי בחייו חשוב מאד שילדיו ימשיכו בדרכו. זהו גם חלק מעבודת ה' שלו עצמו, להנחיל את התורה לצאצאיו. ואם האם מזלזלת, איזה מסר יקבלו הילדים? ואם הילדים אכן ימשיכו בדרך האב, האם זה בריא שהם עשויים לראות את אמם כפגומה?

פרשתי בפנייך את מערך השיקולים בנושא הזה כפי שהוא משתקף בעיני. נדמה לי שהלך המחשבה של רוב הדוסים הוא פחות או יותר בקווים האלה. אני מקווה שזה מבהיר למה חלק מהדברים שכתבת שגויים מיסודם. 'אבל זה שאני שונה מבנות דוסיות רגילות מבחינה מסויימת לא אומר שאני פחות צדיקה או אדם פחות טוב'. צר לי, אבל מי שהטוב אצלו נמדד בעבודת ה', בהחלט יראה אדם שעבודת ה' שלו חסרה בעיניו כאדם פחות טוב ופחות צדיק.

אין בכל מה שכתבתי כוונה לבקר את החלטותייך, ששייכות לך ורק את יודעת איך הגעת אליהם. אבל תביני, השקפתם של אחרים מתנגשת עם השקפתך, וזה גורם לכל התמונה להראות אחרת.

ושיהיה בהצלחה!

אתה דוגמא ממש טובה לדברים שכתבתי בעבר 

אני שמח שהגבת - לקראת נישואין וזוגיות

בא ננסה רגע להבין ולשקף מה אתה אומר:

הנחת היסוד שלך היא ש"עבודת ה' שלי היא הדרך היחידה הנכונה" 

ולכן אין מה ללמוד מאנשים אחרים ובטח שלא להעריך אותם. הרי לא ייתכן לכבד מישהו שחושב אחרת ממני.

ובנושא חינוך הילדים אותו עיקרון:

"לילדים שלי מובטח מקום במחלקה ראשונה בגן עדן אם רק ישמעו בקולי וילכו בדרך שאני מראה להם

כל דרך אחרת היא בהכרח פגומה"

הייתי ממליץ לך לחזק את מידת הענווה שלך ולנסות להקשיב וללמוד גם מאנשים שהם לא בדיוק מפס הייצור שלך.

דבר שני, זוגיות בנויה מ90% תקשורת ושפה משותפת ו10% מרעיונות ואידאלים (וגם זה בהגזמה)

בסופו של יום אתה חי עם בנאדם ומה שקובע הוא הכימיה ויכולת התקשורת ושיתוף הפעולה,

ולכן פער דתי לא צריך להיות הקריטריון העיקרי. (כמובן שזה נכון לאנשים רגילים, שלא מקבלים הוראות משמיים בשידור ישיר)

מקווה מאד שאין הרבה דוסים (ואנשים בכלל) שחושבים כמוך

הוא לא שולל קיומו של מרחב דעות שונות.

הוא רק טוען (להבנתי, ואני איתו), שמי שלא מגיע ממחוייבות להלכה הפסוקה

הוא מחוץ לספקטרום הזה בהגדרה.

מי שתופס את הספקטרום הזה כגוון אחד - הוא צר האופקים, במחילה.

בזה שהוא מזלזל בהלכה (או מה שהוא קורא לו: "דבר ה' ") במופגן -

רכיב שאם הוא לא מהותי בהגדרת הזהות של "דוס" באשר הוא,

מה כן?

א. אתה צודק שניתן ללמוד מאחרים גם אם הם לא בדיוק מפס היצור שלי.

למשל צניעות מחתול.

ב. הוא לא טען שעבודת ה' שלו היא הדרך היחידה הנכונה, אבל אני מניח שגם לך ברור שיש דברים שהם מחוץ לתחום.

חלק מהדברים שהיא מנתה נתפסים אצל הרבה אנשים כזלזול במצוות (במְצָוֵוה?). ממילא אם לא מכירים מראש את האישיות, ההערכה כלפי הבן אדם פחותה. ולכן מראש מי שחושב ככה לא ינסה להפגש עם אחת כזאת. זאת מלבד הסיבות האחרות שהוא מנה בצדק (בלבול אצל הילדים וכדו').

ג. אינני יודע למי מובטח מקום במחלקה הראשונה של גן עדן, ואין זה כל כך ענייני. אבל אם באנו לעולם כדי להוסיף טוב ולעשות נחת רוח ליוצרנו, ברור שנשתדל שהילדים שלנו יוסיפו לעשות טוב בעולם. ומכיוון שברור לנו שדברי מסוימים מוסיפים טוב ואחרים גורעים נשתדל כמה שיותר לדאוג שהילדים יפעלו לפי מה שאנחנו מאמינים. יש לשער שגם אתה תשמח אם הילדים שלך ימשיכו ללכת בדרך שבה אתה מאמין.

ד. הגיוני מאד שזוגיות בנויה על 99% תקשורת ושפה משותפת. אך בהרבה מקרים תקשורת ושפה משותפת מסוגלים להווצר בזכות רקע של חיים ושאיפות דומים.

ה. אינני יודע מה אתה מחפש בזוגיות שלך, אני אשמח מאד עם הזוגיות שלי תהיה זוגיות שמושכת אותי לכיוון יותר רוחני וטוב, ולא להכניס את עצמי מלכתחילה למקום שבו תהיה לי התמודדות יומיומית עד כמה אני מצליח להוביל את עצמי ואת העולם לטוב, ועד כמה להיפך.

(כולנו יכולים לדבר בנחת ולהקשיב בנחת זה לזה, נדמה לי שקריאה בנחת של הדברים שנכתבים כאן יכולה להוריד הרבה מתחים מיותרים)

אשיב לדבריך כסדרם:

1. 'לגזור ולשמור' - מוסכם.

2. שלושת המשפטים המקובצים בפסקה הזו חסרי כל קשר פנימי. אכן, הנחת היסוד שלי היא שדרכי בעבודת ה' היא הנכונה. אחרת לא הייתי נוהג כך. אני מקווה מאד שאנשים עושים את מה שהם חושבים לנכון ולא את מה שהם חושבים לבלתי נכון. כתבת שמכך נובע שאין מה ללמוד מאחרים. הנחת היסוד בבסיס טיעונך הוא שכל מי שאינו עובד את ה' בדרך הנכונה בעיני אין מה ללמוד ממנו. אני מאמין בגישה שונה. 'איזהו חכם? הלומד מכל אדם" ו"חכמה בגוים - תאמן" למרות, שבעיני לפחות, עבודת ה' של הגוים היא לא משהו. התנית כאן גם את הכבוד והערכה בעבודת ה'. גם כאן אני חולק, ודי שאציין לדברי חז"ל (בברכות יט עמוד ב) שהפליגו לכבד את מלכי אומות העולם, וכן לאליהו שכיבד את אחאב ורץ לפני מרכבתו, על אף שלא מדובר בעובדי ה' גדולים. גם הערכה מצאנו כלפי אחאב שהכריח את עצמו לעמוד בקרב על מנת שלא להחליש את רוח העם. בקצרה, הנחת כאן מספר הנחות יסוד שאני מסופק אם אפילו אתה מסכים איתם.

3. כפי שציינתי, בחרתי בדרך בה אני הולך מכיוון שבדרכים האחרות אני מוצא פגמים, קטנים או גדולים. אתה מוזמן לשכנע אותי עניינית שדרכי היא השגויה. כל עוד לא שוכנעתי בכך זו הדרך הנכונה בעיני, ובהחלט אעשה כל מאמץ שילדי יזכו ללכת בדרך הזאת.

4. אכן, מידת הענווה אצלי טעונה שיפור גדול. חצי נחמה אני מוצא בכך שמדובר בצרת רבים. וגם אתה שותף לצרה זו.

5. לא אכנס איתך לאחוזים. בכל מקרה, נדמה שככל שמדובר באידאל מרכזי יותר בעולמי, כך אני אתקשה לוותר עליו, יהא טיב התקשורת אשר יהא. ואני מעריך שגם אצלך, ואצל כולנו, ישנם ערכים כאלה. האם תתחתן עם גנבת (גנבה?)? נניח שהיא אדם נהדר, והתקשורת ביניכם לעילא ולעילא. מה לעשות, היא נהנית לגנוב. למה לעשות מהאידאלים עניין כזה גדול? אגב, אם זכרוני לא בוגד בי, אתה הענקת משקל כבד מאד לשיקולים טכניים כגון: 'בחורה שמחפשת קצין, או בחור מבוסס או אפילו נראה טוב, לכל אלו יש סיבות הגיוניות ורווחים. (כסף, מעמד חברתי וכו') ובכל העולם זה מתנהל כך'. מה קרה שלפתע התקשורת הפך לעיקר והשיקולים הטכניים נדחקו הצידה?

רוב ברכה

אבל  אם לצטט מתוך מה שכתבת בעצמך:

אי אפשר להעריך אדם שכל מגמת חייו נמצאת במקום הלא נכון.

אז אפשר להבין קצת את העצבים של שורש.

גם אותי זה קצת הקפיץ.

ניתן להעריך אדם משלל סיבות: נדיבותו, חריצותו, טוב ליבו, ועוד. לכן, ניתן להעריך גם טיפוסים שליליים על תכונותיהם הטובות. אחאב הוא דוגמה מובהקת לכך. בסופו של דבר, גם אם אנחנו מעריכים תכונה כזו או אחרת, אחאב אינו זוכה אצלנו להערכה באופן כללי. ומסיבה ברורה: הוא היה רשע. כך שגם אם אעריך אדם שאינו שומר מצוות על תכונותיו החיוביות, אורח חייו הבעייתי יפגום משמעותית בהערכה הזאת.

.

פשוט שמי שנתון ברשעה מוסרית נתון בבעיה מהותית לאין ערוך

מאשר מי שאיננו שומר תורה ומצוות...

אבל עיקר הביקורת עליו מצד חז"ל אינה על חוסר מוסריותו, אלא על עשיית הרע בעיני ה'. וזהו המדד העיקרי. ובהיקש אלינו - ובלי להשוות חלילה אף אחד לאחאב - המדד העיקרי להערכת אדם היא לאן חייו מכוונים באופן כללי, ולא תכונות ומידות פרטניות, שגם אם יש להם משקל גדול, אינם העיקר.

אורח חיים הוא ההווה. הרי בעתיד יתכן שאורח החיים ישתנה. השאלה לאן החיים מכוונים היא שאלה שנוגעת להווה בלבד.

כתבת: "מדד העיקרי להערכת אדם היא לאן חייו מכוונים באופן כללי, ולא תכונות ומידות פרטניות".

מפה הסקתי שאתה מדבר על שאיפות בעתיד.

זהו בגלל שחיי מכוונים לעשיית רצון ה'. המקום אליו האדם מכוון, מכווינה את התנהגותו בכל רגע נתון.

כפי שיכל היה להיות מודע מלך ישראל בתקופתם של גדולי הנביאים -

לא שייכת להשוואה עם מצבו הרוחני של יהודי חילוני ממוצע בתקופתנו...

(עשיית הרע בעיני ה', דהיינו רשעה וגם חוסר מוסריות.

רשעה של יהודי שמודע לריבונו של עולם, היא כפיות טובה ואטימות לב נוראית

כלפי הקב"ה.)

מה פתאום אתה עורך את מה שכתבת אחרי שהגבתי?! אחר כך קוראים תמימים לא יבינו איך דברי החוכמה שלי משתלבים עם הערותיך. הפסק זאת מיד!

לגבי היחס לחילונים בימינו אני מסכים, וכבר הדגשתי שאין כאן כוונה להשוות אף אחד לאחאב.

'ויעש הרע בעיני ה''= חוסר מוסריות? זה לא ממש ממין הדיון, אבל הנחת כאן כמה הנחות שלפחות לי לא ברורות. מי אמר שיש התאמה בין הישר בעיני ה' למוסר? בכלל, האם התורה וחוקיה מבטאים מוסר, או אדישים למוסר? האם התורה בכלל מתחשבת במוסר? השמדת עמים שלמים, הריגת גוים על גזילת פחות משווה פרוטה - זהו המוסר האמתי, או שיש כאן התנגשות בין ציווי התורה למוסר?

יש לי כמה מחשבות ראשוניות בנושא, ולא אלאה אותך, אבל המשפט שכתבת בעיני תמוה.

הקב"ה הוא מקור המוסר (בהנחה שאנו מאמינים בו כמובן).

כשציוויים שלו מתנגשים עם המוסר כפי שאנו רואים אותו -

ברי עדיף.

לאיזה משפט כוונתך?

משמעה חוסר מוסריות, בנוסף לעבריינות הלכתית. המשפט הזה בעיני נטול הוכחה.

בכל אופן, על הדיון הנוכחי כל זה לא ישפיע. גם אם המוסר הטבעי (מקום שהוא לא מתנגש עם ההלכה) הוא חלק מדבר ה', כל עוד האדם מתנהל במוסריות מתוך תחושתו הטבעית ולא מתוך רצון לקיים את דבר ה', אי אפשר לומר עליו שחייו מכוונים למקום הנכון. אין משמעות לאדם שמקיים את כל התורה כולה שלא מתוך רצון לעשות את רצון ה'. כך שמבחינתי האדם המוסרי יקבל הערכה על מוסריותו, אך הפגם המשמעותי אותו אני חוזר ומציין פה עודנו קיים.

ולמה "בנוסף"?

העבריינות ההלכתית וחוסר המוסריות של אחאב משולבות וכרוכות האחת בשניה.

מה גם, כפי שהדגשתי, שבכל עבריינות הלכתית, כאשר יש מודעות לכבוד ד' וגדולתו,

בפרט בדורו של אליהו התשבי - יש אלמנט חמור ולא ניתן להפרדה של חוסר מוסריות,

שנובע מרמיסה ברגל גסה של הכרת הטובה לקב"ה.

זה מעצים לאין ערוך ואף מגדיר מחדש את החומרה, של אותה העבריינות.

אני מסכים שאדם שלא זכה לנהל את חייו על פי רצון ד' - הוא חסר מאוד, אין ספק.

אבל מידת ההערכה שלי כלפי כל אדם באשר הוא -

זה מה הוא עושה ביחס לסיטואציה בה הוא נמצא,

ביחס לציפיות שלי ממנו.

קשה לי לצפות מיהודי ממוצע שנולד לתוך חילוניות, שיקום מחר בבוקר ויניח תפילין.

אני לא אתחתן עם חילוניה לא בגלל שאינני מעריך אותה כאדם חלילה,

ולא בגלל היותי מתפלל שתזכה להתקרב לד' יתברך - 

אלא כי אני מחפש באישתי פשוט משהו אחר...

אבל לא ברור שחוסר מוסריות רעה בעיני ה'. את זה לא הוכחת, ודווקא אשמח למקורות בנושא. זה לא אינטואיטיבי, אבל אין הכרח שהתורה מצווה עלינו להיות מוסריים. אם התורה, שמבטאת את ציפיותיו של ה' מאיתנו, אינה דורשת זאת, אי אפשר להגדיר חוסר מוסריות כעשיית הרע בעיני ה'.

ושוב - סובייקטיבית, גם אני אעריך מאד את החילוני עליו דיברת. יותר מזה, אני אעריך אותו יותר מהרבה שומרי תורה ומצוות, שלא התקדמו, ואולי אפילו נסוגו, מהמקום בו הם התחילו. אבל אני מדבר כאן במונחים אובייקטיביים. כמו שלא תתחתן עם גנבת, גם אם היא התחילה כרוצחת ועשתה מאמץ עילאי להשתפר ורק לגנוב, מכיוון שאין לך הערכה אובייקטיבית לאורח החיים שלה, אותו דבר נכון לגבי מי שאינו שומר תורה ומצוות.

למרות שמבחינת הערכה אובייקטיבית אני מעריץ אותה ממש.

כי זה פשוט לא מתאים...

ככל הידוע לי, אין בזה שום סתירה למה שנאמר עד עכשיו. אדם לא רוצה מישהי ברמה דתית גבוהה ממנו. זה לא קשור בכלל לנושא הקודם. הסיבה לפסילת מועמדת ברמה דתית נמוכה יותר אינה זהה לסיבה בגללה פוסלים על רמה גבוהה יותר.

גם עם מישהי שמקיימת את ההלכה אך נוטה הרבה יותר לקוּלות משאני נוטה

אתקשה לרצות להשתדך...

למרות שאני לא מעיז לשלול את אורח החיים שלה מצד עצמו...

גם זה לא ממין העניין. אלו ניואנסים, שתלויים בהעדפות אישיות. אני חושב שהדיון הגיע למחוזות ממש לא קשורים.. כתבתי על אדם שבעיני מזלזל/עובר על ההלכה. ברור שישנו ספקטרום שהוא לגיטימי, ופסילות בגלל מיקומים מדויקים בספקטרום הוא נושא אחר לחלוטין.

אני לא חושב שהביקורת של שורש וגרביים מוצדקת כלפיך.

היא מוצדקת מאין כמוה כלפי גישות אחרות שאני מכיר במגזר החרד"לי,

אך לא כלפי הגישה שהצגת כאן...

לפני שעוגיפלצת יגרום לעוד שרשורפלצת..

א. לקחת את הדברים שכתבתי בהקשר רחב והוצאת מהם את המשמעות

לכן אדגיש כי דבריי היו בהקשר של זוגיות וגוונים דקים של סוגי דתיות

לא התכוונתי לעבודת ה' הכללית שלך ואיך אתה לומד את נפלאות הבריאה מגמל שלמה מצוי.

בדבריך, אתה פוסל לקשר כל בחורה שלא הולכת בגוון המדויק והמצומצם שלך (יש להניח שגם בחורה שנמצאת יותר גבוה על הסקאלה הדתית לא תמצא חן בעיניך) כי אינך מסוגל להכיל את העובדה שמישהו בחר בדרך אחרת ויש מקום בעולם הדתי גם בשבילו. שהרי יש דרכים אחרות, מקובלות לא פחות משלך, ואתה מתעקש לכנות אותן בשם 'זלזול'.

ב. איני מתכוון לשכנע אותך לשנות משהו בדרכך, זו בעייה שלך.

רצוני שתבין שיש גם דברים נכונים לא רק אצלך בחצר. וכדאי שבדרך זו תחנך את ילדיך,

שהרי החיים שלנו מאד דינמיים וייתכן מצב שבו תשנה מעט מדרכך, ומה אז תגיד לילדיך?

ג. נכון שאני צריך להשתפר במידת הענווה, ובהרבה דברים אחרים, אך אני, בניגוד אליך, לא באתי לייצג את הקבוצה שמתיימרת להיות מתוקנת במידותיה. 

ד. לדעתי, גישה כזאת המעדיפה את האידאל על פני האדם והתקשורת אופיינית לנישואי בוסר.

כמו שכתבתי, בהתחלה הכל מגניב, ואז יום אחד ההתלהבות מהאידיאל יורדת, ואז אתה נשאר עם אדם שאולי לא מתאים  לך

ה. שים לב שבשרשור שם דיברתי על סיטואציה לפני שנפגשים בכלל ועל העדפות עקרוניות, כמו שהשתקף בשרשור האברכיות הגדול. בנוסף אלו היו דוגמאות ולא העדפות אישיות שלי שמקומם אינו כאן.

א. "בדבריך, אתה פוסל לקשר כל בחורה שלא הולכת בגוון המדויק והמצומצם שלך (יש להניח שגם בחורה שנמצאת יותר גבוה על הסקאלה הדתית לא תמצא חן בעיניך) כי אינך מסוגל להכיל את העובדה שמישהו בחר בדרך אחרת ויש מקום בעולם הדתי גם בשבילו. שהרי יש דרכים אחרות, מקובלות לא פחות משלך, ואתה מתעקש לכנות אותן בשם 'זלזול'."

מעניין אם עוד מישהו מצא את כל התובנות המעניינות האלה בדבריי. אל תניח, ואל תקשה.

ב. הטענה לא מובנת.

ג. וואו, מעניין איפה כתבתי את זה. אולי כל ההתמרמרות שלך בנושא הזה נובעת מתוך פרנויה מסוימת?

ד. חיפשתי את המקום שכתבתי שאידאל עדיף על תקשורת, ולא מצאתי.

ה. טוב, שיהיה.

הצד השווה: יש גישה שמקוממת אותך, אז אתה מכניס אותה לדברי כפלטפורמה להצגת סלידתך ממנה. אין צורך לנצל אותי בשביל זה.

יש סוג של גמלי שלמה, שבמהלך ההזדווגות, הנקבה כורתת את ראשו של הזכר ואוכלת אותו.

[זה ממש קשור לפורום!]

חגב מאן דכר שמיה?

יש לי מספיק חברים דוסים שנשותיהן הולכות בכיף עם מכנסיים.

אל תמכרי את עצמך עבור כלום.

תהיה מי שאת ויהיה בסדר בעז"ה.

מה שכן. לפעמים כשאת מיוחדת אז זה כן דורש יותר מאמץ. יותר שיכירו אותך, יותר לגרום שאנשים יחשבו עלייך.

אופציה כל כך כרגע

אלא אם כן אתם כבר בקשר עמוק וחברי, וגם אז - לא בצורה של הערה.

לא להעיר, אלא לומר שחשוב לך שזו תהיה רמת הצניעות בבית. ואין בעיה לומר שאתה חושב שזה גם יהיה יותר יפה או יותר מחמיא (בתנאי שהקשר בינכם מאוד מתקדם וקרוב ויש מחשבות של להקים בית ביחד)

זה שגבר אומר לאישה "בא לי שבבית שלי אישתי לבושה כך וכך" זה בסדר? אתה בעצם אומר לה או שאת לא אישתי או שאת צריכה לשנות את הלבוש..

אני מציג את זה כבקשה: "לי זה ממש חשוב שיהיה ככה וככה בבית..." לא להציב תנאי אלא לבקש בקשה

בכאלה נושאים.

כמו שלא אבקש מבעלי להתפלל במניין או לקבוע עיתים לתורה, אם זה חשוב, מתחתנים עם מישהו כזה וגם אז - תמיד יש שינויים.

אבל לבקש משהו שהוא בתחום היחסים של בן הזוג ואלוקים ולא בין בני הזוג עצמם, לא לגיטימי.

ולהגיד לאישה "את יותר יפה כשאת צנועה" זאת מניפולציה לכל דבר, ההפך גם לגיטימי להגיד? את יותר יפה כשאת חשופה?

תשאל את המשדכת ואת החברה שהיא שמה כאשת קשר. אני חושב שיש מקום לדבר על זה בעדינות עם הבחורה כשהקשר יותר מתקדם

https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/9692.pdf

אבל אולי כדאי במקום לדבר על עניין צניעות ספציפית, לדבר על המחויבות להלכה, על תפיסת העולם הדתית והרוחנית שלה, איך היא מקבלת החלטות וכו'.

המשנ"ב אומר לכסות עד סוף המרפק (מ"ב ס' ע"ה סק"ב)

הבית ברוך כותב לכסות את כל היד עד פרק כף היד (בית ברוך ח"א עמ' ק"א)

יש מי שמתיר לחשוף פחות מטפח מעל המרפק וצריך לעיין בזה עוד

לא באתי לפסוק הלכה.

הבאתי פסק הלכה שפוסק שזה עומד בגדרי הצניעות (כיסוי רוב זרוע, שזה פחות ממה שכתבת), של רב פוסק רציני.

אבל שוב, אני לא הבאתי את זה כדי לדון כאן מבחינה הלכתית -

וגם לא טענתי שאין דעות אחרות.

הנקודה היא שסביר והגיוני שבין שני אנשים שגדלו במקומות שונות ותחת השקפות קצת שונות יש הבדל בפרקטיקה ההלכתית - והשאלה היא איך מתייחסים ככלל לעבודת ה' ששונה אצל בן הזוג. האם אנחנו מתחייבים לפעול ולעשות באותה הדרך, או שאנחנו מוכנים לקבל משהו שונה - כל עוד זה עומד בגדרים הלכתיים כל שהם?

את הפסק של הרב.אבל זו לא דעת רוב הפוסקים כיום.. ובתכלס בהרבה מאוד הלכות אפשר למצוא מי שיתיר יותר.. אבל זולא ההלכה שאני מגדיר.

לגבי לדבר על המחויבות להלכה אני מסכים מאוד.צריך לראות איך עושים את זה חכם

כל אדם גם אישה צריך להפשיל שרוולים בשביל לעשות מלאכות.

אשת חיל אמיתית מפשילה שרוולים.

אין מה להתברבר,

תבדוק את העיקר עם מי אתה עומד להתחתן.

וגם אמרה לך את זה ולא תסכים אפילו לדבר על הנושא.

צודק אני או לא צודק אני?

לא הבנתי את כוונתך..

היא יכולה להגיע בצורה לא ממש צנועה וזה בסדר. היא תסביר לך שזה מתאים להלכה. אבל תבהיר שהיא שומרת נגיעה. כי ההלכה אוסרת...

אבל שמירת נגיעה זה אובייס במקום שלי.. לא צריךלדבר על זה בכלל ב"ה.

חולצה מעל המרפק בחום הזה היא דוסה וצנועה.

(זה כמו שתבדוק לגבר בציציות... אז היה קצת חם,

מותר לנשום קצת אוויר לפעמים)

אנחנו לא רובוטים

אם לא יתחתנו ויולידו ילדים,

על מי תשרה שכינה?

על העצים והאבנים?

אם לא יהיו בני אדם לא תוכלו אפילו להתווכח,

על אורך השרוול או על שטויות אחרות.

לכן תתעסק בעיקר וזה חתונה וקיום המצווה פרו ורבו שהיא היסוד לכל התורה.

לי ספק שהכי חשוב להקים בית בישראל זה ברור(:

בסוף אבל יש עקרונות לפיהם כל אדם הולך ובוחר את בת זוגתו.. לא תיקח אישה לבני מבנות כנען- למה? הכי חשוב זה פרו ורבו.. בוודאי שאנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות המירבית מצידנו❤️

גבר גם נמדד בציצית צמר שהוא שם בחום.. לא מעקמים את התורה לפי מזג האוויר.

ולא שאני לא מעריך חלילה את אלו שמשתדלות גם כשחם ושמות קצת מעל המרפק! אבל בסוף יש מולי את ההלכה והקו שאני רוצה לבנות איתו בית..

בעניין ציצית רק בגד בעל 4 כנפות חייב בציצית,

זאת אומרת אם בבגד אין 4 כנפות לא חייב בציצית. ויש על זה מחלוקת... (בין מחמירים ומקלים)

אבל ציצית זה עיקר הבגד של היהודי אז צריך ללבוש וזה לא עבירה אם הוריד בגלל סיבה כזו אחרת, כי כבר ברכנו בבוקר על ציצית גדול וקטן.

בעניין אישה שלובשת בגד עד המרפק,

רואים את זרועותיה אבל אין בזה איסור ממש,

כי צריך גם לעשות מלאכות וגם כאן יש מחלוקת... (בין מחמירים למקלים).

בעניין נישואים עם גויים זה איסור חמור מן התורה ואין על זה מחלוקת כלל.

כי עוקר עצמו מכלל עם ישראל לגמרי.

• חס ושלום להוציא שם רע לאישה כשרה!

  כי זה בדיוק מה שקורה כאן.

אישה כשרה לא נמדדת רק באורך הבגד אלא גם באופי שלה.

נשים רעות עזות וחוצפניות הן ההפך מבושה צניעות וטובות לב.

אם יש לה מידות טובות - אל תוותר.

האם הוא היה "מגרד" את המרפק, או ממש מעליו בכל תנוחה של היד?

אולי זו חולצה גבולית יחסית והיא חשבה שזה בסדר, למרות שבעקרון היא כן מכסה את המרפק?

ברור שקשה עד בלתי אפשרי לדבר ולשכנע בזה. אהבתי את העצה של להעלות באופן כללי את הנושא של מחויבות להלכה (כי בסוף ההלכה לא מסתכמת בלהתלבש בבוקר,),

אבל אם באמת אתה רואה שהכיוון שלה בנושאים האלו שונה משלך, נראה לי סביר לגמרי להיפרד על זה.

בסוף העניין הוא להקים בית עם יסודות משותפים, ואם הצפיות בנוגע לקיום הלכות מסוימות שונה, שום הסברים ושכנועים רציונלים לא באמת יעבדו, וחבל לשניכם על הזמן.

אבל חשוב לדעתי שתהיה הסכמה על הכיוון ההלכתי שם אנחנו מחמירים או מקלים.

לדוגמא, אם היא מקפידה על גלאט ואתה לא, אתה רוצה שהיא תקפיד על אורך השרוולים ולה זה לא חשוב, אז לא יודע מי מקפיד יותר אבל אין התאמה בהקפדות וכנראה פחות מתאים.

השאלה היא האם זה הקפדה שחשובה בעיניך ספציפית או שזה מבחינתך סימן ואם זה סימן אז אולי שווה לבחון אם יש דברים אחרים עליהם היא מקפידה שמתאימים לשניכם.

שאישה צריכה ללכת על פי פסיקת בעלה, הקשר צריך להיות כזה שהאישה מתחתנת כי היא בוחרת גם בשיטת הבעלה בהלכה.

(וגם בעניין הזה יש הגדרה יפה בפוסקים שאישה עד החתונה כל מה שהיא נוהגת זה מצד השייכות לבית הוריה ומרגע שהיא מתחתנת מנהגה כמנהג בבעלה ואין בזה משום ביטול מנהג אבות)

יכול להיות שזה נושא ששווה לבחון אם יש הסכמה לגביו.

בכל מקרה, נראה לי שהניסוח שלי היה לא מובן.

אני דיברתי על אלו מצוות חשוב לנו להחמיר בהם ואלו אנחנו הולכים בעיקר הדין, לדעתי טוב שתהיה התאמה בין הדברים, לא חושב שחובה אבל זה מועיל.

אני אשלח לך פה קישור נחמד לשיעור של מורי ורבי בעניין של מנהג אישה אחרי בעלה. https://www.youtube.com/live/jMKZ9uJzqfo?si=4J8K4ipH37EIAKvW

אתה צריך שאשתך תסכים איתך בזה, לא שאני אסכים איתך ולכן דעתי לא משנה כהוא זה.

אם מעניין אותך, יש תשובה בנושא של הרב חיים דוד הלוי בשו"ת עשה לך רב שבו הוא מקשר בין מחלוקת הראשונים אם עוברים למקום הבעל או מקום האישה לאלו מנהגים מתקבלים אחרי החתונה.

כדי להסביר את הדין

אני לא רואה סיבה להניח שזה לא איך שהיא מתלבשת ביום יום שלה.

לא חושבת שיש מצב שבחורה תצא לדייט בלי שהיא שמה לב מה ואיך היא לבושה.

אם אתה לא מקבל אותה ככה, בלי לרצות לשנות אותה, היא לא בשבילך.

ולא לראות בזה איזושהי אדישות כלפי קיום ההלכה.

1. חם מאוד

2. יש מי שמתיר (אם מדובר על הגבולות האלה)

3. היא נמצאת בסביבה X שבה כולן ככה

4. יש לה התמודדות מסוימת עם ענייני צניעות (אולי כמו לכל הבנות?)

5. אולי היא חושבת שזה בגבולות התקניים, או שהיא קצת מנסה לשכנע את עצמה ככה.

   אם זה מטריד אותך אז כדאי לנסות לבחון את היחס שלה להלכה דרך נושאים אחרים, אבל שרוולים לפה ולשם לקחת בעירבון מוגבל.

   אשריך שהנאמנות להלכה כ"כ חשובה לך!

אם אתה בוחר לחתוך - תחתוך

אם אתה בוחר להמשיך ומתי שתגיעו לפתיחות מספקת לפתוח את הנושא - גם מעולה.

אף אחד, חוץ ממך - לא יוכל להחליט על נושאים ערכיים שחשובים לך.

אפילו אם עולם הערכים שלך זה להקשיב לרב פלוני או אלמוני ולעשות מה שהוא יגיד לך - זה עולם הערכים שלך. זאת בחירה שלך.

בעיני, השאלה שלך עוסקת בענייני ערכים ולא בשידוכים

לכן, תברר טוב את הערכים שלך ותחזור אל עצמך עם תשובה.

אי אפשר לשחק עם ענייני הצניעות.

עם ישראל מצווה להישמר במיוחד בענייני הצניעות יותר משאר העמים.

אני באמת חושב שצריך למצוא דרך לגרום לכך שיתלבשו בצניעות בדרך ראויה שאינה מעליבה.

והכי חשוב - לדעת כי כל מה שכתוב בתורה זה האמת.

במסכת אבות מסבירים לנו כיצד לפעול בעולם הזה בצורה נכונה ע"פ התורה וההלכה.

בקצרה- ייתכן שלפי ההלכות שהיא מכיר/נוהגת - זה אחלה

ויכול להיות שהיא מאוד מחויבת להלכה (ובנושא שרוול זו הלכה שהיא מכירה)

ואז השאלה האם זה תרחיש שסבבה לך?

אם כן, אז אפשר פשוט לדבר איתה בכללי על מחויבות להלכה, איך היא רואה את עצמה, איך אתה רואה את עצמך וכו.

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

לפנות לראשת אולפנה ולומר לה זה הסגנון שאני מחפש ואיך אני מכיר בוגרות שלכן? (או כל ניסוח כזה או אחר?)

זכור לי שהחמ"ד לקח את זה כפרוייקט, והכשיר אנשי צוות במוסדות להיות שדכנים - כולל האולפנה שבה למדתי, יש שם שדכניות של האולפנה.

ומה יש לך להפסיד מלנסות?

נעשה השתדלות