מסופר על חסיד אחד שנסע שבועות מספר ליריד כשבליבו תקווה ותפילה
שה"מצלצלים" אשר זכה בהגרלה יהפכו מנחושת לזהב .
למזלו הלא הכי מאיר נוכלים היתלו בו ובתומו איבד את כל כספו ורוחו נשברה בקרבו
תחושת החוסר אונים " מלא הלך וריקם חזר " היכתה בו קשות והדיכאון נתן אותותיו
כיצד יראה פניו בעיר הכיצד יבשר זאת לאשתו כשבידיים ריקות ישוב ובפרט לילדיו המצפים בחיוך למתנות .
אך הגיע לעירו כבלי משים פנו רגליו לרבו אשר ינחם את ליבו ואולי גם מענה מדוע ככה נעשה לי ?
רבו שקיבל באותה עת קהל ראה את פניו הנפולות של החסיד המשתרך הסוף התור .
כשהגיע החסיד לפני רבו שח לפניו את כל המעשה כשמדי כל משפט או שניים דמעות חונקות את גרונו .
אחר שסיים את דבריו מביט הרב לעיניו של החסיד ועונה , " נו ו... " כמשיב לחסיד שימשיך בסיפורו .
החסיד משיב כלא מבין לרבו וחוזר בקצרה על הסיפור שוב ...
ושוב עונה רבו ואומר "נו ו..." החסיד שמופתע מקרירות הרבי התעשת ואמר " איני מבין מה נו ו.. זה כל המעשה "
אומר לו רבי " אם כן אינני מבין מדוע באת אליי ובפרט מדוע פניך נפולות ?
ב"ה יש לך קורת גג אשה ילדים ומקור הכנסה לצורך מחייתך . על מה את מתלוננן אינני מבין ...
ועל הכסף שבא בקלות אשריך שבזה מצא בעל חוב מקום לגבות חובו !
דברי הרבי נכנסו כאור מאיר וחודר מבעד לעצבות אשר ניסכה על פניו של החסיד
שב החסיד לביתו כשרגליו קלות מלא געגועים לביתו אשתו וילדיו אשר זמן רב לא ראו עיניו .
אחד ההבדלים אם לא הבולט ביותר בין החמץ למצה הוא עצם התפיחה
לעיתים אנו רואים צל הרים כהרים ומאדירים את החסרון ללא הבטה אמיתית ונכונה למאורעות החיים
אכן ישנם קשיים אבל הם לא כאלו קשים כפי שהם נראים עובדה שבכל זאת הגענו לכאן ...![]()
עצבות לרוב אינה נובעת מהקשיים האמיתיים שהקב"ה משים לפנינו אלא מהגדלת הנפח שלהם בעיני המתבונן .
יהי רצון שנזכה בחג חירות זה לראות כי לא הכצעקתה ובפרט שהישועה מאיתו יתברך כהרף עין
אז תנו חיוך ותאמרו בלב שמח " עברנו את פרעה בע"ה נעבור גם זה " ![]()
פסח כשר ושמח !

