בס"ד

כאילו.. בודקים את העיניין מכוונים לשם.

אני מתחברת פעם בשנה בערך... מצפה בקוצר רוח לתגובותיכם. אולי זה יעזור לבילבול הגדול שלי.

ה' ברא אותנו עם החסרון הזה, כדי שנרצה להשלים אותו ע"י בן הזוג.

לא מכירה כאלה שהתחתנו מתוך אידיאל של תיקון העולם, למשל. קודם כל מתחתנים כי מרגישים שהגיע הזמן, ומרגישים חסרון

ובדידות. האידאל בא על גבי זה.

אם בכל זאת יש לך חשש שהרצון נובע רק מצורך בקשר, אז לדעתי את כן צריכה לבדוק את עצמך. לנסות לעלות על שורש

הענין. כי בכל זאת, בזוגיות זה לא רק שהוא מקשיב לך ונותן לך תשומת לב, אלא הרבה מעבר לזה.

את רואה את עצמך בונה איתו משפחה? רוצה שיהיה אבא של ילדייך?

מוכנה ורוצה לתת לו מעצמך- להקשיב לו, להכיל את החסרונות והקשיים שלו? לסלוח לו גם כשהוא עצבני?

עוד נקודה- אני לא חושבת שזה טוב שתהיי תלויה בו (בשלב זה לפחות) כדי להרגיש טוב עם עצמך וכדי להרגיש שאת שווה משהו כי הנה, יש מי ששם לב אליך.

יותר נכון לבוא לקשר עם בטחון בעצמך ובטוב שיש בך, ועם שלמות מסוימת מצד עצמך. (שוב, לכולם יש חסרון, אבל צריך שכל צד בקשר יהיה אדם בנוי ושלם מצד עצמו)

בהצלחה. ושה' יתן לך עצה טובה ותבונה לדעת מה הכי טוב בשבילך.

אם מוקד השאלה היא הבשלות שלך לחתונה כעת, רק מישהי שמכירה אותך אישית תוכל לעזור לך. פני למישהי כזאת, רצוי מבוגרת ממך ונשואה, כדי להתייעץ בנושא.

אם את לא בטוחה שאת נמשכת לבחור הנזכר מהסיבות הנכונות, זוהי שאלה נפרדת. באופן כללי, נראה לי את צריכה לבחון אם הקשר איתו נוצר מתוך חולשה שהוא עזר לך להיחלץ ממנה, שאז צריך לנקוט במשנה זהירות, או שהגעת לקשר כשאת שלמה עם עצמך ועם מה שאת עושה כעת בחייך, שאז בדרך כלל לא 'נופלים' לתוך קשר רק בגלל תשומת לב. בכל מקרה, גם לגבי הנקודה הזאת, אין תחליף לעצה של חברה קרובה.

שיהיה בהצלחה!

תעשי עצירה קודם כול לבחון עם עצמך כמה ואם את בשלה לחתונה באופן אובייקטיבי בלי קשר לקשר הנ"ל.

אלא ביחס לעצמך.

כי הגיל לא צעיר מידי אם את בשלה לזה.

והקשר הזה יהיה ממניעים טובים אם קודם כול את תבואי ממקום נפשי טוב.

אם תרגישי שאת באה ממקום שלם עם עצמך,מחובר לעצמך.בטוח שזה מה שנכון לך רגע.

אסור לך להסחף לקשר.את צרכיה מאוד להיות מחושבת ועם יד על הדופק.בראש ובראשונה לבחון אם את לעצמך בשלה??

לאחר מכן לבחון מה התכונות שחשובות לך בבעלך-2 תכונות משמעותיות.

והאם זה קיים בו?.

ואח" מה טיבו של הקשר?מה הוא נותן לך?מה את מעניקה לו?

החיבור בניכם משמח ומעצים אותך?

בהצלחה ובהרבה סעיתא דשמייא.

להקים משפחה ביחד עד סוף חייכם, היית הולכת על זה?

אם לא - ענית לעצמך את התשובה.

אולי/כן - כדאי לנסות להמשיך להתקדם.

וכמו שכבר הקדימו ואמרו האם אתם יוצאים בשביל חתונה או בגלל שאתם "חברים".

הדבר השני רק הורס ומקלקל.

הדבר הראשון הוא מטרה קדושה.

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.