ולא משנה עד כמה אני מזדהה/מסכימה ,(ואני דווקא מזדהה ומסכימה עם הרבה ) ---הוא מרתק.

זה בינתיים.

אני באמצע כמו שאמרתי, 

הוא מדבר על כך שאהבה שוויונית- יש בה ליקוי, היא חסרה.

ואני כמעט מסכימה ומזדהה-

אבל אז הוא מדבר על זה שאתה לא יכול לאהוב את ילדי השכנים כמו שאתה אוהב את ילדיך-חייבים העדפה.

אז אני נכנסת פנימה- איך זה שבתוך המשפחה שלך אתה יכול לאהוב את כולם ללא משוא פנים?

אם נרחיב את היריעה, לאומיות- כולנו משפחה אחת גדולה, אבל רק כעם.

אני אוהב את העם שלי יותר מעמים אחרים,

אבל גם בתוך העם לא אוהבים את כולם באותה צורה.

אז אולי..הוא בכלל מפספס את הרעיון?

אולי אוניברסליות מעולם לא חפצה לבטל העדפה? 

אולי אין סתירה?

אולי אוניברסליות היא לאומיות מורחבת?

אתה יכול לאהוב את כל המשפחה שלך, מכאן אתה יכול לאהוב את העם שלך- אולי מכאן..אתה יכול לאהוב את כל המין האנושי-האחים שלך?

ז"א..כמו שבלאומיות לא אוהבים באותה צורה את כולם וכן יש העדפות-וזה לא מבטל את הלאומיות, אולי אנרכיזם טהור..לא רוצה לבטל את המשפחה, אלא להפוך את כולם למשפחה גדולה?

כשאני מדברת על אנרכיזם..לזה אני באמת מכוונת-ולזה אמרתי שאני לא בדרגה כזו..

אכן יש אנשים רבים שטועים..ובמקום להפוך את כולם למשפחה- הם הופכים גם את המשפחה ל"כולם"..אבל אולי האידיאל הטהור, השורש הטהור של האנרכיזם (ואנחנו לא בשלים לזה כיום, ברור, אני מדברת על אידאולוגיה) הוא להפוך את כולם למשפחה? כולם הם כמו העם שלי?

סליחה על האריכות והסרבול ..

ובבקשה תענה בסובלנות אפילו שאני "לא מוסרית,עוכרת" או מה שלא תרצה.

זה באמת שאלות שמעסיקות אותי הרבה...אז אם אתה/ אחרים פתוחים לדון- בבקשה.

(אני אמשיך לקרוא עכשיו..אולי הוא עונה על זה .. )

השאלה/ התהייה היא -אולי אוניברסליות, אהבה לכולם, אנרכיזם..לא סותר העדפה,לא סותר קדושה.

כשם שלאומיות לא סותרת העדפה בתוך המשפחה....אנחנו מרחיבים אותה הלאה.-

ואולי מעדיפים לפי מעשים, אמונה, השקפה, תכונות..ולא לפי "עם" או מוצא.

יש משפחתית ויש לאומית.. ויש משפחתית מורחבת.. ויש את האהבה לבני היישוב שלך..לשכנים...

לאומיות לא סותרת אהבה בתוך המשפחה משום שמדובר בהעדפה אחרת, ברמה או בסוג.

יש העדפה ואהבה לכל העולם, כששניים מהם פוגשים חייזר, הם ירגישו הזדהות...

הדרך לטפח את זה (וזה לטווח הרחוק עד מאד) היא ע"י טיפוח של ההעדפות, והוא גם כותב מדוע דוקא זה יכול לגרום לשלום עולמי וכל הבלה בלה בלה...

ואולי הפלת החומות של לנון היא לא הפיכת כולנו לרובוטים שווים-

אלא הזדהות ואהבה..ששוב-לא סותרים העדפות?

אוקי אני אמשיך לקרוא.

כי בגדול המשפט הזה "דרך לטפח את זה (וזה לטווח הרחוק עד מאד) היא ע"י טיפוח של ההעדפות, והוא גם כותב מדוע דוקא זה יכול לגרום לשלום עולמי וכל הבלה בלה בלה..."

הוא מה שאני אומרת על אנרכיזם..- שהוא לאומיות מורחבת.

ז"א טיפוח העדפה..ושאנחנו באידיאל מצליחים להרחיב אותה ככל שאפשר..

ההעדפות תישארנה, וההבדלים יהיו גדולים, והכל יהיה מעניין, רק שלדעתו בסופו של דבר זה מה שיביא לכך (או לפחות הדבר היחיד שמסוגל להביא לכך) שלמרות ההעדפה - יהיה גם "שלום עולמי".

עמים שונים ולא דומים בכלל, אבל שסוחרים ביניהם ולא נלחמים...

אבל אני לא אוהב לדבר על שלום עולמי, זה תלוש לחלוטין. (וגם הוא לא אוהב, הוא רק מוסיף שזה הסיכוי היחיד)

ו...אין לנו זמן להתעסק בדברים תלושים.

אני לא עוסקת עכשיו במצוות קום עשה..-

אני מדברת על אידאולוגיות, אני דנה, מפנימה, סופגת מפה סופגת משם, בוררת..בוחנת-

בטח שיש זמן לשאלות היפותטיות ולדברים תלושים.

שוב- עד כמה שזה נשמע "לנוני" / "מנותק" -בלי טיפת השראה וראייה למרחוק לא נגיע לכלום.

להסתכל על המודלים הקיימים ולומר זה מה שטוב- זו טעות בעיני..

בצורה כזו האנושות לא היתה מתקדמת ומשיגה את מה שהשיגה.

תמיד צריכים "לחלום" ע"מ להשיג. זו ההתחלה.

טוב, אני הולכת להמשיך לקרוא.

ולא אמרתי להסתכל ולומר "זה מה שטוב".

אל תהפכי את הדברים לכל כך שטחיים.

אבל תמיד צריך שיהיה גם את המימד הזה, תמיד צריך שתהיה גם הסתכלות על המודל הקיים, ושימוש בו. (האמת? מודלים? יש מצב שכן אפשר להסתכל ולומר שמבחינה מסויימת הם ישארו לנצח, אבל אולי אפשר לחלום על להחליף חרב במסחר.. לא יודע)

כל דבר שמבוסס רק על חלום - עתיד להישאר כזה..

זאת הצורה בה נבראנו (אפשר לומר את זה כך)

את האהבה המשפחתית נוכל להעניק ל2 עד 13 ילדים בערך...

את האהבה הזוגית נוכל להעניק רק לעוד אחד.

את האהבה הלאומית נוכל להציע לכך וכך... במקרה שהלאום יגדל יותר מידי - תתפתחנה קבוצות נוספות.

נגיד... בארה"ב - מדינות. 

הוא לא אומר את זה בצורה מנותקת, הוא גם מדבר מנסיון ומצפייה במודל הקיים.

לא נראה לי שבלי לראות את הדברים קורים בפועל בעולמנו הוא היה יכול לומר שכך זה פועל וכך זה אידיאלי...

הוא גם מסביר, והוא גם מוכיח ומביא דוגמאות.. 

רק שאני לא מנסה בכלל לדבר בצורה פרקטית- אלא רעיונית, אידאולוגית.

הוא באמת מביא פה דוגמאות וטוען שמי שניסה ליישם את זה..בעצם הרג את האהבה, הפך את כולם לרובוטים אחידים-

אבל...

האם הכישלון מעיד ע"כ שהשורש ,שהרעיון הוא לא טהור/ לא רצוי?

ככה זה עובד, לא? ילד נוגע באש ונכווה, שוב ושוב, שוב ושוב... נראה ברור שזה בין השאר המדד. בטח כשמציגים תחלופה ראויה ומתקבלת על הדעת...

אבל לא שייך להתווכח על זה.

הוא מדבר שכל ישר.

אני לא סגורה על הנושא הזה, כמו שאתה שם לב- אני מעלה תהיות...

ואתה בטח רואה איפה אני אוחזת עכשיו במאמר..כך שאולי הוא באמת מסביר את זה אח"כ.

אבל אתה אומר עכשיו שככל הנראה כישלון מעיד ע"כ שהאידאל והשורש פסול-

בעיני זה פוסל לאומיות..בדיוק כמו שזה פוסל אנרכיזם / קומוניזם.

כי לאומיות  מטרתה ליצור העדפה ..אבל בצורה שתפשט ותרחיב אהבה..במקום רק את המשפחה שלי הקטנה- לכל העם..ואולי גם הלאה ,

המטרה היתה להרחיב אהבה, עד כמה שזה נשמע לנוני..זה (לדעתי ) השורש הטהור שבלאומיות-

אך לרוב, לאומיות יוצרת מלחמות ושנאה...זה אומר שהשורש/ הרעיון פסול?

אני לא חושבת..

לאומיות לא קיימת כדי "להרחיב אהבה".

היא קיימת כדי לתת ביטוי לאהבה שמוכרחה לקבל ביטוי, משום שהיא קיימת, לא הרחבה.

זוהי אהבה אחרת מאהבת המשפחה, לא הרחבה של אהבת המשפחה.

ולאדם יש את כל הסוגים האלה ואת כל הרמות האלה של האהבה.

וזאת הסיבה שלא שייך לשפוט לאומיות, היא הטבע, היא מאז ומעולם, ואפשר לשפר ולהעלות אותה.

"

היא קיימת כדי לתת ביטוי לאהבה שמוכרחה לקבל ביטוי, משום שהיא קיימת, לא הרחבה.

זוהי אהבה אחרת מאהבת המשפחה, לא הרחבה של אהבת המשפחה"

מוכן להרחיב?

ועוד-

לאומיות..פשוט קיימת?

אין לה ערך או אידיאל מלבד זה שהיא פשוט טבע האדם?

ואיך היית מגדיר אותה אם לא הרחבה של אהבת משפחה?

ואני מבינה שהיא לא כמו משפחה..שהרי אין מי שאוהב את העם כמו את המשפחה..ולכן גם ההמשך שלי- אנרכיזם..הולך באותו קו, שהוא אכן לא אהבה שווה ללאומיות, (אלא כיחס הלאומיות למשפחה), אך כן הרחבה והפצת אהבה/ הזדהות/ משהו מסוים שאין לי מושג מה שמו. 0:

אך בכ"ז. איך היית מתאר לי את אותו רגש/ "דבר" מלבד זה שהוא פשוט "קיים"?

של האהבה למשפחה ולעם, תשאלי פסיכולוגים, אולי הם יגדירו.

ברור שזה משהו אחר, יש קשר, אבל זה משהו אחר. רגש אחר.)

מה יש להרחיב? שאלי שאלה ואוכל אולי להרחיב. אלו לא דברים שלמדתי, זה נורא פשוט..

האדם חי לו בחברה, והוא מוכרח את המסגרות האלה, כי הרי כשאני אומר שהוא חי את החברה פירוש הדבר הוא שהוא באמת יותר מאשר רק הגוף שלו, ז"א, הוא באמת חלק מחברה. הוא גם חלק אמיתי ממשהו גדול יותר.

אז ככה, זהו האדם, "יצור חברתי" (כך אומרים?) אז... כן, הוא אוהב, את העם שלו, את המשפחה שלו, את אשתו...

וכיון שהוא נועד להיות יצור חברתי - ברור שזה קיים בתוכו מלכתחילה, (שזה בעצם אותו הדבר כמו להסתגל לזה..) כך שלא מדובר ביוזמה של פעילי שלום בתוך עמים או פעילי שלום בית.. מדובר במציאות, זה ככה, וזה גם בא לידי ביטוי.

מה יש להרחיב?

את השאלה לא ממש הבנתי, ובכל אופן היא לא נשמעת לי, אבל אתייחס לפשוטן של מילים, אני לא מבין מה לא מספיק ערך ואידיאל בזה שזה פשוט קיים?

מה יותר ערך מזה? אני שמרן להזכירך, אני מת על הקיים.

בלבלבלבלבלבלב.......... קיצור, לא הבנתי ת'שאלה.

"מה יותר ערך מזה? אני שמרן להזכירך, אני מת על הקיים"

לא יודעת, לא אמרתי שזה לא ערך.

אני אצטרך ללכת בשביל זה להגדרה של "ערך"..

שאלתי, האם בעיניך אין ערך מסוים (נניח, מלבד הקיום-אם זה ערך) או אידאל העומד מאחורי הלאומיות, האם היא רק קיימת.

ואתה טוען שכן. שהיא קיימת וטבועה בנו, וזה מספיק.

זו תשובה. מקבלת.

((לא יודעת עד כמה אני מסכימה, לא תמיד הקיים הוא הרצוי..אבל זו סתם נקודה למחשבה..תאורטית.))

וממשיכה לקרוא..

זאת היתה סתם הערה עליזה.

ואני מאד מסכימה עם מה שהוא אומר בנוגע למגוון, רב תרבותיות וכו'..ושכדי שיהיה אפשרות לחלוק (תרבות, אמונה, דרך חיים), צריכים שיהיה את מה לחלוק.

יש ערך לשונות - ובזה מעולם לא היה לי ספק.

דאצ אית!!! זה חשוב ממש...

הכל צריך להיות קשור למודלים קיימים. אחרת זה פנטזיה...

הכל מוכרח להיות קשור!!

הפוכה..כי הוא בונה פה משהו-

אבל ..מדי פעם אני רושמת תובנות/ הערות/ הארות-

ו..מה שרשמתי קודם איפשהו..(כהערה מתחת לקטע ששיבח שונות) : (וזה אולי יקפיץ אותך ואת החבר'ה..כי יש פה ביקורת על הלאומיות..0: )

"האם לא הלאומיים ניסו ליצור גוש אחיד..נלחמו בזרים- גם בזרים במחשבתם?

והאם לא השמאל ניסה לקדם רב תרבותיות?

(מודה, לרוב ע"ח הזהות העצמית) ,

ואולי האמת נמצאת באמצע- שמירה על מי שאני (לאומיות/ ימין) וקבלת ועידוד השונה, האחר (רב תרבותיות/ שמאל) "

נראה לי דומה קצת למסקנה שלו (שאולי הוא הופך אותה עוד שניה )  אותה קראתי עכשיו, ואיתה אני מזדהה:

"כי לא האוניברסליזם המוחלט , ולא האינדבידואליזם המוחלט , מסוגלים ליצור לנו עולם יפה.

רק מערכת עולמית המושתתת על מבנה ועקרונות הניצבים איתן בין שני הקטבים האלה יכולה להיקרא יפה באמת"

-----------------

וסתם שאלה מוטי, (כי אף אחד אחר לא קורא..0: )

אתה..מאמץ את גישת הרב תרבותיות שלו?

ז"א..הגם שאתה נלהב ממנו זכותך לחלוק על דבריו. שלא תבין שזה לא לגיטימי-

אני שואלת רק..

האם אתה מזדהה עם הגישה הזו..של טיפוח ועידוד שונות ואינדבידואליזם?

(כמובן מתוך מטרה לאזן ולהגיע לאמצע..ובכ"ז..

בעד?..שזה אומר לתת מקום לאחר..לאנשים שחושבים/מאמינים/אוהבים/חולמים אחרת...)

אני לא בתפקיד ה"מעודד שונות", ואף אחד אחר לא מחזיק בתפקיד הזה.

מעודדים שונות בדיוק על ידי התמקדות בעצמנו, בזה שלנו. (והוא כותב על זה משהו למיטב זכרוני)

ו...בנוגע לשוני באמונה - הוא לא מדבר על זה. חכי לסוף.. הוא הרי יהודי דתי...

אדם שטועה - אני לא מעודד את טעותו. וטפשי לעשות את זה...

אבל כל זה לא רלוונטי, משום שאף אחד לא נמצא ולא יכול להימצא בתפקיד של "מעודד השונות"

כמו שכתבתי קודם.

השונות היא הרי טבעית אגב...

הרעיון הוא להתמקד בזה שלך.

אתה צודק שמספיק שכל אחד יתמקד בטיפוח האינדבידואל שלו - ובס"ה השונות מתקבלת לבד.

אבל..יש פער בין עידוד שונות לבין דריסתה.

והוא דרך האמצע- "קבלת" השונה.

לא מדברת עכשיו בהכרח על דת...

אבל בתאורייה, אפילו בין בני אותה דת הרי יש שונות-

השאלה אם מטפחים את  עצמנו ומקבלים ומכבדים את האחר, או שדוחקים אותו ולא נותנים לו מקום?

הרעיון של לתת במה לשונים, לכבד, לאפשר להם להיות שונים.

ובעניין אחר-

אני שוב אחזור עכשיו למה שדיברתי עליו בהתחלה..אני מצטטת מה שהוא כותב:

האהבה המעדיפה היא האהבה החזקה ביותר שקיימת, האהבה היחידה שבאמת מסוגלת להניע. רק באמצעות האהבה הזאת - האהבה המיוחדת שאנו מטפחים עבור הקרובים אלינו ביותר - אנו לומדים כיצד להתחיל לאהוב אחרים, רחוקים יותר מאיתנו. אמפתיה או הזדהות אמיתית ומעוררת לפעולה נרכשת מתוך תהליך הכרוך - קודם כל - בהשתקעות באהבה עצמית, ואז באהבת המשפחה, ולאחר מכן באהבת החברים, הקהילה, העם... וכן הלאה. באמצעות היקש רגשי מקשרי החיבה החזקים האלה, אנו מסוגלים לבצע מין "קפיצת אהבה", מין העברה היפר-מרחבית של הכוח והמיידיות של הרגשות שאותם אנו נוצרים עבור אלה האהובים עלינו ביותר - היישר אל אותם אנשים רחוקים או זרים אשר במצב אחר לא היה להם בסיס לדרוש יחס חם שכזה מאיתנו.

האם לא על זה דיברנו קודם?

האנרכיזם הוא הרחבת הלאומיות, שהיא הרחבת המשפחה
(וברור שלא אהבה שיוויונית! ברור שיש העדפות. ועדיין- יש אהבה והשתייכות..)

כל מה שאמרתי על אנרכיזם הוא מבטא במשפט הזה..והוא מראה איך האהבה בעצם עוברת הלאה..

אז לא הסכמנו על זה- אתה טוען שלאומיות לא אמורה להעביר הלאה את האהבה, אלא היא קיימת.

ואוקי, זו דעתך-

אבל נראה לי (כרגע) שהוא דווקא אוחז כמוני..-שלאומיות היא דבר טבעי וקיים, היא מטרה בפני עצמה, אך היא גם כלי למשהו גדול אחר.

(בקשר לשאלה הראשונה - אני לא חושב שיש לי בעיה עם שונות, להיפך.)

ו..אם תוכלי לומר לי באיזה עמוד הקטע שהעתקת, כדי שאוכל לראות את ההקשר...?

בכל אופן, זה לא מה שהוא אומר, וגם אני לא אמרתי שאי אפשר להשתמש באהבת המשפחה כדי ללמוד הלאה.

אבל אהבת הלאום פשוט קיימת, וגם על דברים קיימים לפעמים צריך ללמוד.

ובכן, הוא ממש לא אומר את מה שאמרת.

הוא מוסיף שגם אם המטרה שלך להרחיב אהבה - גם לזה רק ההשתקעות באהבה עצמית תואיל.

ו... זה שוב סוג של אוטופיה, כי לא נראה לי שיש שמאלני שהתחיל באהבת המשפחה.. המשיך בלאומיות לוהטת.. ואז.. כשאהבתו כבר התפרצה ולא מצאה מנוח - הוא התפוצץ באהבת היקום כולו, על כוכביו, שבילי חלביו, וכו וכו וכל השאר...

"ממש לא" =לא מזדהה...אבל אין לך בעיה עם שונות?

לא הבנתי, שוב..תיתן במה לבני דעות/ השקפות / חלומות אחרים?

(לא לקדם אותם- אבל לא לדרוס ולהשליט את דעתך?)

עמוד 21.

בשביל לבכות על מטוס נוסעים שמתרסק הוא מדמיין שכולם אחים שלו- כולם חיילי צה"ל..

(על משקל..כולם משפחה, ולא המשפחה=כולם..

לא שחיילי צה"ל בעיניו כמו הזרים שמתו..אך הזרים שמתו- הוא מעלה אותם למדרגה של אהוביו, של חיילי צה"ל במקרה זה)

וברור שאהבת הלאום פשוט קיימת. אין ויכוח-

אבל הנקודה שלי היא ..שהיא לא סתם קיימת..לעצמה- אלא יש לה מהלך..שסופו (באידאל /יכולת) להביא למשהו גדול יותר..לאהבה גם למי שלא נכלל בלאום. סוג של הרחבה..שנלמדת ממנה.

שחייבים לעבור דרכה בכדי להגיע לשם.

(א"א לאהוב את כולם אם לא אוהבים אף אחד..0: )

לא הבנתי מה את מביאה מהסיפור בעמ' 21

"הנקודה שלך"? זה ייתכן, בכל אופן, הוא ממש לא כותב את זה...

ו.. לשיטתו לאהבת כולם אין בכלל משמעות. כי לדעתו כל אהבה היא בעצם העדפה, לא?

כך שכשהכיוון הוא אהבת כולם - הכל לא אמיתי.

מעמ' 21 אני לא מביאה דווקא את הסיפור, אלא את מה שציטטתי-

שזה בדיוק מתאר הרחבת האהבה.

לאומיות- לא רק שהיא פשוט קיימת- אלא היא גם כלי להרחבת האהבה.

ומהסיפור על המטוס אני מביאה שאהבת כולם היא לא אהבת אף אחד-

ז"א, כן יש אהבה מעדיפה, בהחלט- אבל ניתן להרחיב אותה.

הוא אוהב את האחים שלו, חיילי צה"ל, וכשהוא רוצה לעזור לאחרים או להזדהות איתם הוא מנסה להעלות אותם לדרגה של האחים שלו-

לא מוריד את האחים שלו לדרגה של זרים.

של ללמוד מכל סיפור ארוחת צהריים שלו, ואפילו עליו זה לא מלמד, הוא רק הביא דוגמא..

וכמו שאמרתי, זה שאפשר להשתמש באהבת משפחה או לאום כדי לנסות להזדהות  עם דברים רחוקים יותר ולהקביל - זה ודאי.

אבל לא בשביל זה קיימות האהבות הקרובות, הן קיימות בשביל עצמן, כי הן קיימות.

פשוט לנשום את זה.....

מדהים. מרתק.

כמו שאתה אומר "פשוט לנשום את זה.."

אני מאד מסכימה איתו, מאד מזדהה.

התחדדו דברים שהיו קצת לא ברורים,

התבהרו רעיונות,

התחדש רגש.

גם אם אנחנו לא מסכימים ולא לוקחים את אותם דברים,

זו יצירה ענקית שאני הולכת לקרוא שוב, לחשוב שוב-

אז תודה שפרסמת פה.

יצירה מעולה.

מעכשיו חברים????????????

סיימנו לקרוא!

אנשים יקראו לזה שהוא רוצה 'לשלות בסדר יום', אני קורא לזה שכל ישר שלא נכפף ברוח התקשורת וכו'

יתכן ששחרור כזה גם ישחרר לך את מושגי הטוב והרע שהתשקורת מאכילה אותנו.

אז.
 

אבל אכן החה צריך השבת להוסיף מי שברך לאמריקאים, בגלל הנעדרים שם

עדיף לא להתעדכן באקטואליה

כמות הרעל החרדה שיש שם יכולה לדכא את החיים

אם אני רוצה להתעדכן

זה דרך הכותרות של רוטר סקופים

זה לרוב מידע עדכני נקי ובלי פרסומות 

יש כאלה שמתמקדים למשל רק בביטחון

וגם כמות עדכונים יומית משתנה

בלבד

אבל אני לא כזה מעורה

אין שם "תרעלה" במשמעות המקובלת, אלא דיווחים של משפט או שניים. את הפרסומות מבטלים ככה:

[DNS] Private DNS for Android 11+ block ads natively

מה שפחות רלוונטי למי שרוצה לקבל תמונה כוללת של המתחרש

מעבר לזה, תלוי כמה רעל וכמה SNR (יחס אות לרעש) אתם מוכנים לסבול. רוטר שהוזכר פה מכיל תוכן לא רע אבל תגובות רעילות ממש. אתרי חדשות חרדיים (הוזכר פה אחד  @מבקש אמונה , אגב, ידעת שאמס זה גם כן פרוייקט שלי?) יש להם יתרון של תוכן נקי יחסית אבל מוטה חזק מדי למגזר שלהם. זכותם כמובן. אבל צריך לדעת את זה.

נכון קצת מוטה אבל לא נורא להרגשתי... 

(גם יש קצת דברים שאני נוטה לחרדי 😁)

אהרון גרנות/גרנביץ', שגם בעצמו חי על התפר שבין קריית ארבע לחסידות גור וגם כעיתנאי היה שנים גם כאן בערוץ 7 ובעיתון נקודה ז"ל וגם במשפחה ובתקשורת חרדית, העיר על הנקודה הזאת מזמן.

יש בווצאפ חדשות משמחות

קבוצה

חדשות משמחות

ויש ערוץ שכתוב איפה האזעקה, בצירוף מפה.

ואתה יודע איפה שרק היתה התראה

אפשר כבר לא להיות המרחב המוגן

אם הטיל עבר בנתיב אחר.

צופר - צבע אדום

וככה לא צריך לחכות ל"הסתיים האירוע"

במקומות בהם לא היתה אזעקה.