ולא משנה עד כמה אני מזדהה/מסכימה ,(ואני דווקא מזדהה ומסכימה עם הרבה ) ---הוא מרתק.

זה בינתיים.

אני באמצע כמו שאמרתי, 

הוא מדבר על כך שאהבה שוויונית- יש בה ליקוי, היא חסרה.

ואני כמעט מסכימה ומזדהה-

אבל אז הוא מדבר על זה שאתה לא יכול לאהוב את ילדי השכנים כמו שאתה אוהב את ילדיך-חייבים העדפה.

אז אני נכנסת פנימה- איך זה שבתוך המשפחה שלך אתה יכול לאהוב את כולם ללא משוא פנים?

אם נרחיב את היריעה, לאומיות- כולנו משפחה אחת גדולה, אבל רק כעם.

אני אוהב את העם שלי יותר מעמים אחרים,

אבל גם בתוך העם לא אוהבים את כולם באותה צורה.

אז אולי..הוא בכלל מפספס את הרעיון?

אולי אוניברסליות מעולם לא חפצה לבטל העדפה? 

אולי אין סתירה?

אולי אוניברסליות היא לאומיות מורחבת?

אתה יכול לאהוב את כל המשפחה שלך, מכאן אתה יכול לאהוב את העם שלך- אולי מכאן..אתה יכול לאהוב את כל המין האנושי-האחים שלך?

ז"א..כמו שבלאומיות לא אוהבים באותה צורה את כולם וכן יש העדפות-וזה לא מבטל את הלאומיות, אולי אנרכיזם טהור..לא רוצה לבטל את המשפחה, אלא להפוך את כולם למשפחה גדולה?

כשאני מדברת על אנרכיזם..לזה אני באמת מכוונת-ולזה אמרתי שאני לא בדרגה כזו..

אכן יש אנשים רבים שטועים..ובמקום להפוך את כולם למשפחה- הם הופכים גם את המשפחה ל"כולם"..אבל אולי האידיאל הטהור, השורש הטהור של האנרכיזם (ואנחנו לא בשלים לזה כיום, ברור, אני מדברת על אידאולוגיה) הוא להפוך את כולם למשפחה? כולם הם כמו העם שלי?

סליחה על האריכות והסרבול ..

ובבקשה תענה בסובלנות אפילו שאני "לא מוסרית,עוכרת" או מה שלא תרצה.

זה באמת שאלות שמעסיקות אותי הרבה...אז אם אתה/ אחרים פתוחים לדון- בבקשה.

(אני אמשיך לקרוא עכשיו..אולי הוא עונה על זה .. )

השאלה/ התהייה היא -אולי אוניברסליות, אהבה לכולם, אנרכיזם..לא סותר העדפה,לא סותר קדושה.

כשם שלאומיות לא סותרת העדפה בתוך המשפחה....אנחנו מרחיבים אותה הלאה.-

ואולי מעדיפים לפי מעשים, אמונה, השקפה, תכונות..ולא לפי "עם" או מוצא.

יש משפחתית ויש לאומית.. ויש משפחתית מורחבת.. ויש את האהבה לבני היישוב שלך..לשכנים...

לאומיות לא סותרת אהבה בתוך המשפחה משום שמדובר בהעדפה אחרת, ברמה או בסוג.

יש העדפה ואהבה לכל העולם, כששניים מהם פוגשים חייזר, הם ירגישו הזדהות...

הדרך לטפח את זה (וזה לטווח הרחוק עד מאד) היא ע"י טיפוח של ההעדפות, והוא גם כותב מדוע דוקא זה יכול לגרום לשלום עולמי וכל הבלה בלה בלה...

ואולי הפלת החומות של לנון היא לא הפיכת כולנו לרובוטים שווים-

אלא הזדהות ואהבה..ששוב-לא סותרים העדפות?

אוקי אני אמשיך לקרוא.

כי בגדול המשפט הזה "דרך לטפח את זה (וזה לטווח הרחוק עד מאד) היא ע"י טיפוח של ההעדפות, והוא גם כותב מדוע דוקא זה יכול לגרום לשלום עולמי וכל הבלה בלה בלה..."

הוא מה שאני אומרת על אנרכיזם..- שהוא לאומיות מורחבת.

ז"א טיפוח העדפה..ושאנחנו באידיאל מצליחים להרחיב אותה ככל שאפשר..

ההעדפות תישארנה, וההבדלים יהיו גדולים, והכל יהיה מעניין, רק שלדעתו בסופו של דבר זה מה שיביא לכך (או לפחות הדבר היחיד שמסוגל להביא לכך) שלמרות ההעדפה - יהיה גם "שלום עולמי".

עמים שונים ולא דומים בכלל, אבל שסוחרים ביניהם ולא נלחמים...

אבל אני לא אוהב לדבר על שלום עולמי, זה תלוש לחלוטין. (וגם הוא לא אוהב, הוא רק מוסיף שזה הסיכוי היחיד)

ו...אין לנו זמן להתעסק בדברים תלושים.

אני לא עוסקת עכשיו במצוות קום עשה..-

אני מדברת על אידאולוגיות, אני דנה, מפנימה, סופגת מפה סופגת משם, בוררת..בוחנת-

בטח שיש זמן לשאלות היפותטיות ולדברים תלושים.

שוב- עד כמה שזה נשמע "לנוני" / "מנותק" -בלי טיפת השראה וראייה למרחוק לא נגיע לכלום.

להסתכל על המודלים הקיימים ולומר זה מה שטוב- זו טעות בעיני..

בצורה כזו האנושות לא היתה מתקדמת ומשיגה את מה שהשיגה.

תמיד צריכים "לחלום" ע"מ להשיג. זו ההתחלה.

טוב, אני הולכת להמשיך לקרוא.

ולא אמרתי להסתכל ולומר "זה מה שטוב".

אל תהפכי את הדברים לכל כך שטחיים.

אבל תמיד צריך שיהיה גם את המימד הזה, תמיד צריך שתהיה גם הסתכלות על המודל הקיים, ושימוש בו. (האמת? מודלים? יש מצב שכן אפשר להסתכל ולומר שמבחינה מסויימת הם ישארו לנצח, אבל אולי אפשר לחלום על להחליף חרב במסחר.. לא יודע)

כל דבר שמבוסס רק על חלום - עתיד להישאר כזה..

זאת הצורה בה נבראנו (אפשר לומר את זה כך)

את האהבה המשפחתית נוכל להעניק ל2 עד 13 ילדים בערך...

את האהבה הזוגית נוכל להעניק רק לעוד אחד.

את האהבה הלאומית נוכל להציע לכך וכך... במקרה שהלאום יגדל יותר מידי - תתפתחנה קבוצות נוספות.

נגיד... בארה"ב - מדינות. 

הוא לא אומר את זה בצורה מנותקת, הוא גם מדבר מנסיון ומצפייה במודל הקיים.

לא נראה לי שבלי לראות את הדברים קורים בפועל בעולמנו הוא היה יכול לומר שכך זה פועל וכך זה אידיאלי...

הוא גם מסביר, והוא גם מוכיח ומביא דוגמאות.. 

רק שאני לא מנסה בכלל לדבר בצורה פרקטית- אלא רעיונית, אידאולוגית.

הוא באמת מביא פה דוגמאות וטוען שמי שניסה ליישם את זה..בעצם הרג את האהבה, הפך את כולם לרובוטים אחידים-

אבל...

האם הכישלון מעיד ע"כ שהשורש ,שהרעיון הוא לא טהור/ לא רצוי?

ככה זה עובד, לא? ילד נוגע באש ונכווה, שוב ושוב, שוב ושוב... נראה ברור שזה בין השאר המדד. בטח כשמציגים תחלופה ראויה ומתקבלת על הדעת...

אבל לא שייך להתווכח על זה.

הוא מדבר שכל ישר.

אני לא סגורה על הנושא הזה, כמו שאתה שם לב- אני מעלה תהיות...

ואתה בטח רואה איפה אני אוחזת עכשיו במאמר..כך שאולי הוא באמת מסביר את זה אח"כ.

אבל אתה אומר עכשיו שככל הנראה כישלון מעיד ע"כ שהאידאל והשורש פסול-

בעיני זה פוסל לאומיות..בדיוק כמו שזה פוסל אנרכיזם / קומוניזם.

כי לאומיות  מטרתה ליצור העדפה ..אבל בצורה שתפשט ותרחיב אהבה..במקום רק את המשפחה שלי הקטנה- לכל העם..ואולי גם הלאה ,

המטרה היתה להרחיב אהבה, עד כמה שזה נשמע לנוני..זה (לדעתי ) השורש הטהור שבלאומיות-

אך לרוב, לאומיות יוצרת מלחמות ושנאה...זה אומר שהשורש/ הרעיון פסול?

אני לא חושבת..

לאומיות לא קיימת כדי "להרחיב אהבה".

היא קיימת כדי לתת ביטוי לאהבה שמוכרחה לקבל ביטוי, משום שהיא קיימת, לא הרחבה.

זוהי אהבה אחרת מאהבת המשפחה, לא הרחבה של אהבת המשפחה.

ולאדם יש את כל הסוגים האלה ואת כל הרמות האלה של האהבה.

וזאת הסיבה שלא שייך לשפוט לאומיות, היא הטבע, היא מאז ומעולם, ואפשר לשפר ולהעלות אותה.

"

היא קיימת כדי לתת ביטוי לאהבה שמוכרחה לקבל ביטוי, משום שהיא קיימת, לא הרחבה.

זוהי אהבה אחרת מאהבת המשפחה, לא הרחבה של אהבת המשפחה"

מוכן להרחיב?

ועוד-

לאומיות..פשוט קיימת?

אין לה ערך או אידיאל מלבד זה שהיא פשוט טבע האדם?

ואיך היית מגדיר אותה אם לא הרחבה של אהבת משפחה?

ואני מבינה שהיא לא כמו משפחה..שהרי אין מי שאוהב את העם כמו את המשפחה..ולכן גם ההמשך שלי- אנרכיזם..הולך באותו קו, שהוא אכן לא אהבה שווה ללאומיות, (אלא כיחס הלאומיות למשפחה), אך כן הרחבה והפצת אהבה/ הזדהות/ משהו מסוים שאין לי מושג מה שמו. 0:

אך בכ"ז. איך היית מתאר לי את אותו רגש/ "דבר" מלבד זה שהוא פשוט "קיים"?

של האהבה למשפחה ולעם, תשאלי פסיכולוגים, אולי הם יגדירו.

ברור שזה משהו אחר, יש קשר, אבל זה משהו אחר. רגש אחר.)

מה יש להרחיב? שאלי שאלה ואוכל אולי להרחיב. אלו לא דברים שלמדתי, זה נורא פשוט..

האדם חי לו בחברה, והוא מוכרח את המסגרות האלה, כי הרי כשאני אומר שהוא חי את החברה פירוש הדבר הוא שהוא באמת יותר מאשר רק הגוף שלו, ז"א, הוא באמת חלק מחברה. הוא גם חלק אמיתי ממשהו גדול יותר.

אז ככה, זהו האדם, "יצור חברתי" (כך אומרים?) אז... כן, הוא אוהב, את העם שלו, את המשפחה שלו, את אשתו...

וכיון שהוא נועד להיות יצור חברתי - ברור שזה קיים בתוכו מלכתחילה, (שזה בעצם אותו הדבר כמו להסתגל לזה..) כך שלא מדובר ביוזמה של פעילי שלום בתוך עמים או פעילי שלום בית.. מדובר במציאות, זה ככה, וזה גם בא לידי ביטוי.

מה יש להרחיב?

את השאלה לא ממש הבנתי, ובכל אופן היא לא נשמעת לי, אבל אתייחס לפשוטן של מילים, אני לא מבין מה לא מספיק ערך ואידיאל בזה שזה פשוט קיים?

מה יותר ערך מזה? אני שמרן להזכירך, אני מת על הקיים.

בלבלבלבלבלבלב.......... קיצור, לא הבנתי ת'שאלה.

"מה יותר ערך מזה? אני שמרן להזכירך, אני מת על הקיים"

לא יודעת, לא אמרתי שזה לא ערך.

אני אצטרך ללכת בשביל זה להגדרה של "ערך"..

שאלתי, האם בעיניך אין ערך מסוים (נניח, מלבד הקיום-אם זה ערך) או אידאל העומד מאחורי הלאומיות, האם היא רק קיימת.

ואתה טוען שכן. שהיא קיימת וטבועה בנו, וזה מספיק.

זו תשובה. מקבלת.

((לא יודעת עד כמה אני מסכימה, לא תמיד הקיים הוא הרצוי..אבל זו סתם נקודה למחשבה..תאורטית.))

וממשיכה לקרוא..

זאת היתה סתם הערה עליזה.

ואני מאד מסכימה עם מה שהוא אומר בנוגע למגוון, רב תרבותיות וכו'..ושכדי שיהיה אפשרות לחלוק (תרבות, אמונה, דרך חיים), צריכים שיהיה את מה לחלוק.

יש ערך לשונות - ובזה מעולם לא היה לי ספק.

דאצ אית!!! זה חשוב ממש...

הכל צריך להיות קשור למודלים קיימים. אחרת זה פנטזיה...

הכל מוכרח להיות קשור!!

הפוכה..כי הוא בונה פה משהו-

אבל ..מדי פעם אני רושמת תובנות/ הערות/ הארות-

ו..מה שרשמתי קודם איפשהו..(כהערה מתחת לקטע ששיבח שונות) : (וזה אולי יקפיץ אותך ואת החבר'ה..כי יש פה ביקורת על הלאומיות..0: )

"האם לא הלאומיים ניסו ליצור גוש אחיד..נלחמו בזרים- גם בזרים במחשבתם?

והאם לא השמאל ניסה לקדם רב תרבותיות?

(מודה, לרוב ע"ח הזהות העצמית) ,

ואולי האמת נמצאת באמצע- שמירה על מי שאני (לאומיות/ ימין) וקבלת ועידוד השונה, האחר (רב תרבותיות/ שמאל) "

נראה לי דומה קצת למסקנה שלו (שאולי הוא הופך אותה עוד שניה )  אותה קראתי עכשיו, ואיתה אני מזדהה:

"כי לא האוניברסליזם המוחלט , ולא האינדבידואליזם המוחלט , מסוגלים ליצור לנו עולם יפה.

רק מערכת עולמית המושתתת על מבנה ועקרונות הניצבים איתן בין שני הקטבים האלה יכולה להיקרא יפה באמת"

-----------------

וסתם שאלה מוטי, (כי אף אחד אחר לא קורא..0: )

אתה..מאמץ את גישת הרב תרבותיות שלו?

ז"א..הגם שאתה נלהב ממנו זכותך לחלוק על דבריו. שלא תבין שזה לא לגיטימי-

אני שואלת רק..

האם אתה מזדהה עם הגישה הזו..של טיפוח ועידוד שונות ואינדבידואליזם?

(כמובן מתוך מטרה לאזן ולהגיע לאמצע..ובכ"ז..

בעד?..שזה אומר לתת מקום לאחר..לאנשים שחושבים/מאמינים/אוהבים/חולמים אחרת...)

אני לא בתפקיד ה"מעודד שונות", ואף אחד אחר לא מחזיק בתפקיד הזה.

מעודדים שונות בדיוק על ידי התמקדות בעצמנו, בזה שלנו. (והוא כותב על זה משהו למיטב זכרוני)

ו...בנוגע לשוני באמונה - הוא לא מדבר על זה. חכי לסוף.. הוא הרי יהודי דתי...

אדם שטועה - אני לא מעודד את טעותו. וטפשי לעשות את זה...

אבל כל זה לא רלוונטי, משום שאף אחד לא נמצא ולא יכול להימצא בתפקיד של "מעודד השונות"

כמו שכתבתי קודם.

השונות היא הרי טבעית אגב...

הרעיון הוא להתמקד בזה שלך.

אתה צודק שמספיק שכל אחד יתמקד בטיפוח האינדבידואל שלו - ובס"ה השונות מתקבלת לבד.

אבל..יש פער בין עידוד שונות לבין דריסתה.

והוא דרך האמצע- "קבלת" השונה.

לא מדברת עכשיו בהכרח על דת...

אבל בתאורייה, אפילו בין בני אותה דת הרי יש שונות-

השאלה אם מטפחים את  עצמנו ומקבלים ומכבדים את האחר, או שדוחקים אותו ולא נותנים לו מקום?

הרעיון של לתת במה לשונים, לכבד, לאפשר להם להיות שונים.

ובעניין אחר-

אני שוב אחזור עכשיו למה שדיברתי עליו בהתחלה..אני מצטטת מה שהוא כותב:

האהבה המעדיפה היא האהבה החזקה ביותר שקיימת, האהבה היחידה שבאמת מסוגלת להניע. רק באמצעות האהבה הזאת - האהבה המיוחדת שאנו מטפחים עבור הקרובים אלינו ביותר - אנו לומדים כיצד להתחיל לאהוב אחרים, רחוקים יותר מאיתנו. אמפתיה או הזדהות אמיתית ומעוררת לפעולה נרכשת מתוך תהליך הכרוך - קודם כל - בהשתקעות באהבה עצמית, ואז באהבת המשפחה, ולאחר מכן באהבת החברים, הקהילה, העם... וכן הלאה. באמצעות היקש רגשי מקשרי החיבה החזקים האלה, אנו מסוגלים לבצע מין "קפיצת אהבה", מין העברה היפר-מרחבית של הכוח והמיידיות של הרגשות שאותם אנו נוצרים עבור אלה האהובים עלינו ביותר - היישר אל אותם אנשים רחוקים או זרים אשר במצב אחר לא היה להם בסיס לדרוש יחס חם שכזה מאיתנו.

האם לא על זה דיברנו קודם?

האנרכיזם הוא הרחבת הלאומיות, שהיא הרחבת המשפחה
(וברור שלא אהבה שיוויונית! ברור שיש העדפות. ועדיין- יש אהבה והשתייכות..)

כל מה שאמרתי על אנרכיזם הוא מבטא במשפט הזה..והוא מראה איך האהבה בעצם עוברת הלאה..

אז לא הסכמנו על זה- אתה טוען שלאומיות לא אמורה להעביר הלאה את האהבה, אלא היא קיימת.

ואוקי, זו דעתך-

אבל נראה לי (כרגע) שהוא דווקא אוחז כמוני..-שלאומיות היא דבר טבעי וקיים, היא מטרה בפני עצמה, אך היא גם כלי למשהו גדול אחר.

(בקשר לשאלה הראשונה - אני לא חושב שיש לי בעיה עם שונות, להיפך.)

ו..אם תוכלי לומר לי באיזה עמוד הקטע שהעתקת, כדי שאוכל לראות את ההקשר...?

בכל אופן, זה לא מה שהוא אומר, וגם אני לא אמרתי שאי אפשר להשתמש באהבת המשפחה כדי ללמוד הלאה.

אבל אהבת הלאום פשוט קיימת, וגם על דברים קיימים לפעמים צריך ללמוד.

ובכן, הוא ממש לא אומר את מה שאמרת.

הוא מוסיף שגם אם המטרה שלך להרחיב אהבה - גם לזה רק ההשתקעות באהבה עצמית תואיל.

ו... זה שוב סוג של אוטופיה, כי לא נראה לי שיש שמאלני שהתחיל באהבת המשפחה.. המשיך בלאומיות לוהטת.. ואז.. כשאהבתו כבר התפרצה ולא מצאה מנוח - הוא התפוצץ באהבת היקום כולו, על כוכביו, שבילי חלביו, וכו וכו וכל השאר...

"ממש לא" =לא מזדהה...אבל אין לך בעיה עם שונות?

לא הבנתי, שוב..תיתן במה לבני דעות/ השקפות / חלומות אחרים?

(לא לקדם אותם- אבל לא לדרוס ולהשליט את דעתך?)

עמוד 21.

בשביל לבכות על מטוס נוסעים שמתרסק הוא מדמיין שכולם אחים שלו- כולם חיילי צה"ל..

(על משקל..כולם משפחה, ולא המשפחה=כולם..

לא שחיילי צה"ל בעיניו כמו הזרים שמתו..אך הזרים שמתו- הוא מעלה אותם למדרגה של אהוביו, של חיילי צה"ל במקרה זה)

וברור שאהבת הלאום פשוט קיימת. אין ויכוח-

אבל הנקודה שלי היא ..שהיא לא סתם קיימת..לעצמה- אלא יש לה מהלך..שסופו (באידאל /יכולת) להביא למשהו גדול יותר..לאהבה גם למי שלא נכלל בלאום. סוג של הרחבה..שנלמדת ממנה.

שחייבים לעבור דרכה בכדי להגיע לשם.

(א"א לאהוב את כולם אם לא אוהבים אף אחד..0: )

לא הבנתי מה את מביאה מהסיפור בעמ' 21

"הנקודה שלך"? זה ייתכן, בכל אופן, הוא ממש לא כותב את זה...

ו.. לשיטתו לאהבת כולם אין בכלל משמעות. כי לדעתו כל אהבה היא בעצם העדפה, לא?

כך שכשהכיוון הוא אהבת כולם - הכל לא אמיתי.

מעמ' 21 אני לא מביאה דווקא את הסיפור, אלא את מה שציטטתי-

שזה בדיוק מתאר הרחבת האהבה.

לאומיות- לא רק שהיא פשוט קיימת- אלא היא גם כלי להרחבת האהבה.

ומהסיפור על המטוס אני מביאה שאהבת כולם היא לא אהבת אף אחד-

ז"א, כן יש אהבה מעדיפה, בהחלט- אבל ניתן להרחיב אותה.

הוא אוהב את האחים שלו, חיילי צה"ל, וכשהוא רוצה לעזור לאחרים או להזדהות איתם הוא מנסה להעלות אותם לדרגה של האחים שלו-

לא מוריד את האחים שלו לדרגה של זרים.

של ללמוד מכל סיפור ארוחת צהריים שלו, ואפילו עליו זה לא מלמד, הוא רק הביא דוגמא..

וכמו שאמרתי, זה שאפשר להשתמש באהבת משפחה או לאום כדי לנסות להזדהות  עם דברים רחוקים יותר ולהקביל - זה ודאי.

אבל לא בשביל זה קיימות האהבות הקרובות, הן קיימות בשביל עצמן, כי הן קיימות.

פשוט לנשום את זה.....

מדהים. מרתק.

כמו שאתה אומר "פשוט לנשום את זה.."

אני מאד מסכימה איתו, מאד מזדהה.

התחדדו דברים שהיו קצת לא ברורים,

התבהרו רעיונות,

התחדש רגש.

גם אם אנחנו לא מסכימים ולא לוקחים את אותם דברים,

זו יצירה ענקית שאני הולכת לקרוא שוב, לחשוב שוב-

אז תודה שפרסמת פה.

יצירה מעולה.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

סיימנו לקרוא!

הרב טאו מקורבו של נתניהו לוחץ לשלב את הנציג שלו, וסמוטריץ' מתנגד מטעמים מובנים, ומפעיל לטובתו את לשכת ראש הממשלה.

ההשוואה בין מעוז לבן גביר אינה הוגנת בהנתן שבן גביר שלט בשני משרדים מרכזיים, ועוד משרד... בערך. מעוז, ח"כ בודד לא שלט בכלום.

כי משרדים מייצרים קבלות ובייס.

כך ואחרת, אם הרב טאו יורה לאנשיו להצביע מחל תמורת הישג כלשהו לסביבת הר המור, הכל יבוא על מקומו בשלום, אבל זה לא יקרה.

בס"ד

בכנסת הקודמת (24) בן גביר היה ח"כ בודד וכבר התחיל לצבור כוח רק מעצם כניסתו לכנסת והעובדה שהוא חרש את הארץ לכל אורכה.

וממתי נתניהו הוא מקורובו של הרב טאו?!

ברדיו קול חי הוא הוגדר מקורבו של נתניהו.

כעבור 3 שנים הוא גמל לרב טאו ונשכב על הגדר כדי שמעוז יכנס לרשימה לכנסת.

לא הבנתי את הטבלאות שצירפת.

בהערת אגב, יש הבדל מהותי בין בן גביר שפונה אל קהל ימני רחב, ולכאורה הבייס של הליכוד, ובין מעוז שפונה אל קהל נישתי שבין קטן לקטן מאוד.

זה מציף את השאלה, האם עדיין יש תועלת ממשית במפלגות נישה מכל סוג שהוא, אבל דומה שלא כאן המקום.

בס"ד

היא מראה שבן גביר הביא בסקרים של הבחירות הקודמות (בתקופה בין פיזור הכנסת לסגירת הרשימות) בין 5-9 מנדטים וזה אחרי שנה וחצי כח"כ בודד. מעוז לעומת זאת לא עשה דבר או חצי דבר כדי לנסות להגדיל את הבייס שלו.

אז כן, אני חושב שמפלגת נישה שקיבלה את הצאנס שלה ולא הוכיחה לא עשייה ולא מעבר של אחוז החסימה - אין מה לפעול למענה.

עכשיו יהיה (שוב?) המבחן של זהות. ניצלו סיטואציה ודחפו אותם לאיחוד. עכשיו יש עבודה אמיתית.

בס"ד

בניסיון הקודם הוא פישל. עכשיו הוא יהיה צריך להוכיח את עצמו שהוא למד להתנהל נכון.

נתניהו מעריך שיותר קולות יאבדו מאשר יכנסו מהרשימה של סמוטריץ ופייגלין בעקבות האיחוד, בעיקר מצד מצביעי פייגלין, אבל יאבדו בתוך הגוש כנראה.

והקולות של מעוז יקלטו מתהום הנשיה של החסימה.

פעילי נעם, מפעלים בימים האחרונים לחצים כבדים ולא בוחלים בשום מניפולציה לקידום העניין. בעשיה פוליטית ממשית הם חלשים, מאוד, אבל ברעש וצלצולים הם חזקים. אני בכלל לא משוכנע שהשמועות על 'לחץ מצד נתניהו', זה לא ספין שהם המציאו.

מסתבר שגם נתניהו יודע, ששריון של מעוז, שכאמור לא עשה בכנסת האחרונה שום דבר מועיל שלא יכל לעשות מבחוץ ורק גרם לרה"מ להזיע, ירחיק יותר מצביעים שעלולים לזלוג שמאלה משיביא מצביעים.

גם בשביל האיחוד בבחירות הקודמות ביבי שילם להם במנדט של הליכוד. יש סיבה למה אנשים לא אוהבים את המהלכים של אבי מעוז.

בראשון נאמר שנועם מבריחה יותר קולות משהיא מביאה, ובשני נאמר שהוא פועל למען שילוב נועם בציונות הדתית.

לפחות אחד מהם הוא שקר, ואולי כדבריך, זה ספין שהם המציאו, או שפשוט הוא חזר בו.

אני לא יודע למה הוא צריך לבחוש בכביסה המלוכלכת במגזר, ולמה המגזר עצמו לא מתאמץ בכל דרך שהיא להגדיל את מספר הפתקים מטעמו שיוכנסו לקלפי.

הלייטים שהתפזרו בין כל מפלגות השמאל הם יעד לחיזור ולהשפעה, ולהשבה הביתה. מדובר בכששה מנדטים, אלא שנתניהו אפילו לא יודע איך להגיע אליהם.

לא צריך להאמין לכל שטות שמתפרסמת בתקשורת. בטח לא בזמן בחירות ובפרט בהגשת הרשימות.

כי הוא עדיין על סף אחוז החסימה.

כי גם אם פייגלין מוסיף מנדט, הוא בהחלט גם מרחיק כמות כזו, בטח כשיש חלופות דומות יחסית כמו עוצמה ווינטר.

לכן כדאי מאד שיחבור גם למעוז שיש לו הרבה מצביעים וגם פעילים מאד איכותיים שיכולים לעשות עבודת שטח חזקה שתביא אליו את המתלבטים האלה. נכון שגם נעם מרחיקה מצביעים אבל הוכח שמצביעים להם בסופו של דבר ופעילים איכותיים יכול להיות משמעותי מאד פה.

-לדעתי מעוז לא אשם בזה. הוא רק ח"כ בודד ולא נתנו לו כלום מהקצת שהוא ביקש. וכשאתה פועל נגד הזרם, בשונה מהדברים הנפלאים שבן גביר קידם שיש להם תמיכה רחבה בכנסת, אז קשה מאד לפעול כח"כ יחיד, ואדרבא חלק מהתנאים להצטרפות הפעם צריך להיות שייתנו לו גיבוי גם שאר השותפים. כי בלי זה הוא באמת מיותר בכנסת

היה שסמוטריץ ווינטר היו מתחברים פשוט. ואבי מעוז אם גם יצטרף זה היה נחמד וממקסם יותר קולות אבל פחות קריטי.

כל ה'אכלו לי, שתו לי' - לא לגיטימי בפוליטיקה. חלק ממה שצריך לדעת בפוליטיקה, זה להתנהל בשיתוף פעולה, ההשגים מגיעים בתמורה לשיתופי פעולה. אם היתה סיעה של שמונה מנדטים ולא של שבעה, אולי אבי מעוז היה יכול להטריל קצת פחות - אבל כל הדברים המהותיים שחשובים לו, היו מקודמים יותר. ההתעקשות שלו לעבוד כסיעת יחיד, שממילא אין לו גם אמצעי לחץ על הקואליציה - היא שגרמה שהוא מסיים עם הרבה נאומים ו0 עגול של הישגים.

מעבר לזה - הוא הצליח להיות סדין אדום בעיני רבים. הקולות שהוא ירחיק מהמפלגה, רבים מאוד מהקולות שהוא יביא. לטעון שהקרבה לאחוז החסימה היא סיבה להכניס אותו - זה חוסר הכרות מוחלט עם הציבור.

הוא מואשם בהטרלה כי כל הפעילות שלו בכנסת היוצאת, לטוב ולרע, היתה בענייני דת ומדינה.

יריבו הגדול סמוטריץ' התעסק בכלכלה, ובבטחון, ובקטטות עם בן גביר, ובאנטנות, ושום כלום בענייני דת ומדינה. החריג היה הפיאסקו עם הרב מיכה הלוי.

וממילא הוא לא הטריל.

פעילות אמיתית לא היתה, לא בדת ומדינה ולא בתחומים אחרים, רק סיפורים והטרלות.

בזמן שהוא הטריל עם החלטות הצהרתיות על 'ריבונות', כשהוא יודע טוב מאוד שראש הממשלה לא יכול לאפשר לזה לעבור, סמוטריץ' דאג לריבונות בפועל.

בזמן שהוא הקריא במליאה סיפורים על פרוגרס, רוטמן דאג להחליש את הדיפ-סטייט שמוביל את הפרוגרס.

בזמן שהוא צעק 'חינוך יהודי, חינוך יהודי, חינוך יהודי, רק אני דואג לחינוך יהודי' - סמוטריץ' דאג שמוסדות החינוך יתפתחו, שההורים יוכלו לעמוד בתשלומים ואורית סטרוק דאגה לבנות השירות שיתנו חינוך יהודי.

ההתבכיינות של חסידיו ש'לא נתנו לו', מראה בדיוק שהם פשוט לא מבינים איך עובדים בפוליטיקה -בשיתופי פעולה- ואין שום טעם לתת עוד הזדמנות לאלו שפשוט לא מסוגלים.

ומנדט שלם לאחר חלוקת עודפים.

אפשר היה להגיע איתו להסכם פרישה מהמירוץ תמורת תופינים כאלה ואחרים בכנסת הבאה.

אבל אוי השנאה.

אבל לתת לו מקום ברשימה, היה מרחיק יותר ממועיל.

אגב, לא חושב שישרוף אפילו חצי מנדט. כן, כמו שכבר ראינו בעבר 1,400 קולות יכולים להיות ההבדל בין ממשלה יציבה, לאין ממשלה.

זה הקו של הר המור (תרתי משמע), בטרם ירד לעולם המעשה.

בסופו של דבר הם אנשים שטבוע בהם ניתוק מהותי מסויים מהפרקטיקה, לטוב ולרע.

רואים את זה גם אצל וינטר, שלכאורה אמור להיות אדם מאוד לוגי וריאלי אחרי כל מה שעבר.אבל עכשיו הוא לוקח סיכון עצום, שהרווח בו, גם אם יהיה, הוא קטן לעומת הללכת על בטוח ולהתאחד (וגם לצאת בסדר מול ה' ושהוא עשה את שלו).

הרי ברור שאם הוא היה ניצב בפני אותו סיכון כשהוא צריך להחליט על פעולה צבאית, הוא היה הולך על בטוח ולא לוקח סיכון גדול מאוד בשביל רווח קטן. אז למה פה, כשזה משהו שנוגע לכל העם, הוא מסתכן?

כי הוא מנותק מהפרקטיקה הפוליטית, שבניגוד לפרקטיקה הצבאית, אין אצלה מסלול מסודר של התחלה בקטן ועלייה לאט לאט.

ליברמן יעזור לו לעבור את אחוז החסימה.

בקרוב נדע עם מי הוא חתם על הסכם עודפים. ליברמן או בן גביר.

והפיקוד הבא שלו יהיה להיות מדסניק במכינת עלי

היא אכן בסכנת סגירה.

העיקר שנם ימשיכו לצעוק, שהם ורק הם התורה בטהרתה.

מנוכחותו בכנסת כשהוא לא מסוגל לפעול בה בשיתופי פעולה.

מנגד אני לא מבין איך אנחנו חיים עם הדרייפוס של מדינת ישראל כבר כל כך הרבה שנים.

שבעז"ה אוירה גם יחכים אותך, לראות את הטוב במיישבי הארץ ומוסרי הנפש עליה.

…עומדות היו רגלנו בשעריך ירושלים.

אין צפיה שהוא ייצג אותנו. יש ערך במקום הסמלי, שקצינים בכירים, גיבורי ישראל, מכירים בזה שערכי הציונות הדתית הם הערכים שראויים וצריכים להוביל את עם ישראל כיום.

מדבריו של יוסי בכר נשמע שהוא בתהליך התפכחות וגם אם אולי מידי מורכב לו כיום בגילו המתקדם לקבל עול תורה ומצוות כמו בנו שחזר בתשובה שלמה ונשוי לנכדת הרב ליאור

(הועברת לדף אחר

להכרזה שלו יש ערך משמעותי.

לדעתי זה מעניין מאוד ומשמעותי שהוא ואיתם שהיו מפקדים במלחמה במילואים כעת מביעים תמיכה במפלגה של סמוטריץ',

אצל נתניהו יש את אלישע מדן וטליק גווילי ששילמו מחיר גדול במלחמה ותומכים בו,

אצל אייזנקוט יש בכירים לשעבר,

אצל גולן יש אנשי מחאה,

אצל וינטר יש אזרחים שהיו מעורבים במלחמה.

זה מעניין ומעורר מחשבה מה כל מפלגה מציגה

לא יודע כי לא התעמקתי בזה על איזו פגישה מדובר ומי הם הדמויות המדוברות - באתי לתקן את הרושם שהבאת על המלון

הוא ברמת מחירים דומה לזו של מצודת דוד הסמוך. לא הכי יקר בארץ (קמפינסקי בת"א נחשב ליקר והיוקרתי - יותר מהמלך דוד בירושלים).

היינו בו פעם סוף שבוע, לא צריך להיות עשיר במיוחד.

גם בו וגם במצודת דוד רואים המון חרדים מתארחים.

שיביא עוד חמישה מנדטים גגד השמאל.

הלואי שיצא משהו טוב מהמפגש הזה

זה מתחבר אצלי לנוהג של צעירי המגזר החרדי הנפגשים לדייטים ועושים זאת במיוחד בישיבה בלובי דווקא במלונות היוקרה בירושלים (וגם בהילטון ת"א. לא במלונות ה-'פושטים' במלעיל…)

בתי מלון מגדירים את הלובי שלהם כחצר ציבורית כדי לא לשלם עליהם ארוננה. זה אומר שכל אחד יכול להיכנס בלי לשלם (היי דייטים חרדים) כי מבחינה חוקית זה סוג של לא שטח פרטי.

הם הודיעו עכשיו שלא ירוצו עם וינטר כי לפי הסקרים לא בטוח שיעברו, אבל הם כן יהיו בכנסת הבאה, איך בדיוק??

אבל את פייגלין הוא לא רוצה, ולכן ירוץ בנפרד, וישרוף ביחד עם כולם.

גם לייטנר לא נראה לי יפרוש כי הוא רוצה להוכיח למפלגות החרדיות את כוחו.

יגמור מחוץ לכנסת.

תרשמו.

אבל אם יוכל להזיק אז יוכל להשתמש בזה בשביל "איחוד" בסבב הבא. כמו בן גביר וכמו פייגלין.

זה שאנו שומעים עליו - כי יש לו מימון,

לא יודע מאיפה

יהיה לחץ "להתאחד" איתו בפעם הבאה ולתת לו מקום ריאלי. איתמר בן גביר וחבריו עשו את זה במשך עשרים שנה עד שזה עבד להם.

למעשה הוא לא יקבל חצי אחוז.

לדעתי.

עכשיו הוא נכנע ל'אישה חרדית עכשיו' ולקמפייו הזה וצירף לרשימה שלו אישה חרדית שמאלנית.

גם הוא תומך בנתניהו.