אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ. (דברים יג א)
איסור הוספה על מצוות תורתנו הקדושה:
אסור גם ללכת לעצרת זיכרון של סבא שלי... הה.... שנתיים וחצי למותו...?
אין אף אחד שמצלם מי לא הלך לעצרת זיכרון של הסבא שלך. כי זה עניין פרטי שלך.
אבל כשעושים מזה מצווה וחובה, ועוד מצלמים ורועשים מי שלא עושה את דקת הדומייה בדיוק באותו יום ובואות רגע כמו שהחליטו על זה המי ומי, יש בזה משום בל תוסיף על מצוות התורה.
הציבור...
ציבור הטוען שהוא ליברלי לא יעלה על דעתו להכריח אחרים לעבור על הדת שלו (בל תוסיף), גם אם לפי דעתו זה בסדר.
גם אני עומד דום (בכדי לחסוך הסברים), אבל נראה לי שיש פה בעייה קשה.
תתארו לכם רב מכובד, אדמו"ר של אלפי יהודים, ושיחייבו אותו לעמוד דום מתי שאיזשהו פוליטיקאי החליט לעמוד דום ובדיוק כפי שהוא המציא.
כשהייתי בחו"ל העובדים הלא יהודים ציפו ממני שאני יגיד להם חג שמח ביום אידם, שיוצא בסמיכות לחנוכה. למרות שזה היה יכול לפגוע בפרנסתי, נזהרתי מאוד שלא להגיד להם חג שמח, גם כשהלא יהודים היו אומרי לי חנוכה שמח לחג שלי. הרגשתי גלות איומה מזה שאני צריך להתבייש עם יהדותי. היו גם יהודים שלא עמדו בניסיון ומצאו כל מיני היתרים וכן אמרו חג שמח.
האם בארץ שלנו, ארץ ישראל, גם שם אני צריך להרגיש בגלות ולא יכול להיות חופשי לקיים את המצוות ללא שום לחץ חיצוני?
א. טענתי שיש פה עניין דתי (בלי קשר לכך שפשוט שאין כאן "בל תוסיף" מעיקרא)
בכל הנוגע לתמצית טיעונך לעיל, בראש השרשור.
ב. זה לא ה"ציבור" שמכריח. התשתית היא ליברלית ואתה רשאי שלא לעמוד.
העם שבשדות, וכן התקשורתנים בעלי האג'נדה, מגיבים בשאט נפש לאי העמידה בצפירה.
אף אחד לא מנע אותך מבחינה חוקית או פיזית מלא לעמוד.
ג. אם לשיטתך זה מעבר על הדת - מה פתאום אתה עומד דום?!
ד. ההחלטה של הפוליטיקאי התקבלה בגוף הבוחר (לכאורה) של הציבור הישראלי.
רובו המוחלט של העם היושב בציון (כולל אותך, לדבריך) מכבד את ההכרעה הזו.
אבל לא להתערב בחייו הפרטיים של בן אדם ולכפות עליו תרבות או חינוך, במיוחד כשזה פוגע לו בדת, גם אם זה רק הידור מצווה.
האם רוב העם יכול להחליט על מוסלמים להגיד לחיים על אלקוהול לחיי מדינת ישראל, או להפסיק לנסוע למכה?
עליתי לארץ ישראל בכדי להיות יהודי גאה ולא להשפיל את הראש ולרקוד לפי החליל של איזו תרבות שהיא זרה לי.
(בכל הנוגע לצפירה)
כשאתה מדבר על החינוך זה עניין אחר, פה אכן יש כפיה של הרוב על המיעוט
(בהנחה והתוכניות של יאיר לפיד תצלחנה)
אז אפשר לחזור לאירופה...
עדיין, אשמח שניצמד לטיעון הראשי שלך, ושאקבל תשובה לנקודות שהעליתי כעת.
אם לא אעשה את הטקס כפי שהוא רוצה, יאשימו לא רק אותי, אלא גם את כל היהודים החרדים, ויערכו נגדם ציד מכשפות.
ובקשר לשאר הדברים שהעלית, זה לא ממש "בל תוסיפו", אבל זה גובל, וכל מי שיש לו קצת הגינות לא יכריח ולא יאלץ אף בן אדם לעבור על דתו גם אם מדובר בהידור מצווה או בהידור דהידור.
פה ייתכן שזה גם ערקתא דמסאני.
א. החילוק פשוט - זה מנהג של כלל ישראל,
וזה הידור מצווה - ששייך רק ביחידים.
ב. ואפילו הידור מצווה לא הבנתי היכן יש כאן.
ג. ואם זה שעת השמד - מי התיר לך, גם בשם סברא זו, לעמוד בצפירה?...
ד. אתה מכיר את ההגדרה והדוגמאות למצוות "בל תוסיף"?
ה. ציד מכשפות בתקשורת (כפי שהדגיש אדמין) הוא עדיין לא כפייה.
כפייה היא לאנוס אותך לפעול כך או אחרת (בפועל עמדת בגלל הסברא שלך).
או לזוז..נושאת איתה רוח של טוטליטריזם.
נכון שאין עונש מוגדר בחוק למי שעובר על הצו..אבל יש עונש בידי הציבור והתקשורת..-אז תוכל להגיד שלא שלטון החוק אשם,
עדיין יש מקום לביקורת על החיפוש וההסתה כלפי מי שמעז לזוז.
אני לא נכנסת פה לפן הדתי..אבל יש לי ביקורת כלפי צורת ההתנהלות של התקשורת והציבור.
אני אעמוד בשביל לא לפגוע ברגשות של אחרים- אבל עצם העובדה שאני יודעת שאם אני אעז לזוז זה עלול לגרור מסע הסתה שלם נגדי ונגד הציבור שלי..זה..כפייה, טוטליטריות- גם אם היא אינה מעוגנת בחוק.
זה אנטי ליברלי, ומדהים שאין צדיקים בסדום (בתקשורת) שימחו.
התקשורת בשליטתם המוחלטת של גורמים אינטרסנטיים ובעלי אג'נדה מובהקת.
לביקורת הזו אני שותף מלא, בהחלט.
הנקודה שלי היא שאין כאן כפייה ואונס מצד הממסד,
אלא מלחמה על התודעה, מלחמה על דעת הקהל בעם ישראל.
לצערנו זה לא ייגמר עד שנלמד לשחק בעצמנו על המגרש הזה...
(אגב, אם זו היתה רק ביקורת מצד התקשורת והציבור על חוסר ההזדהות
של הציבור החרדי עם יום הזכרון - מבחינתי זה לגיטימי ומתבקש...
הבעיה היא שכדברייך - זה צמח לממדים של אובססיה חולנית.)
גם מזה עושים מצווה(ציווי) וחובה..ואם לא אז יתנו לך דו"ח וכ'ו..
אז גם זה בך תוסיף??
זה חוק, כמו כל חוק.
ומטרתו נועדה להנהיג סדר חברתי.
אין הבדל?
(לא שיש לי ידע בעניין הבל תוסיף וכו'..אבל נראה לי שהדוג' שלך לא ממש מקבילה.
נעשה את זה ככה
------------------------
ההוא משם לשעבר
-----------------------
יופי אפשר להמשיך
אם אתה רוצה תתייחס לזה כמו דקה שלמה בלי ל"ע יופי, ודבר שני אם כל עם ישראל מתייחד עם נופלו וזאת הדרך שעם ישראל בחר לציין את זה, ולכן אתה תעשה את מה שם ישראל החליט ותכבד את זכר ניצולי השואה, ואני בכלל לא מדבר איתך על הפן ההלכתי... אתה יודע מה זה שמעל כל המחלוקות עם ישראל עומד ושותק וזוכר את הנטבחים (בסמיכות מצמררת ל"וידום אהרון")
אתה יודע שבעל התניא אומר שעם עשרה מישראל יושבים ביחד ולא עוסקים בדברי תורה, המלאכים מזדעזים מהקדושה, אז אתה יודע מה זה שעם שלם עומד ושותק (וכולם מתאחדים במחשבה אחת)
ואני בכלל לא רוצה להכנס לפן ההלכתי, תחשוב על הפן הרגשי, מהנשמתי
או מנהג.וכמה מנהגים וחומרות יש? שאינם כתובים?
חילול השם זו לא העבירה החמורה ביותר?
למה נתניהו היה צריך להוציא שעתיים לפני ההודעה הרשמית על כך, הודעה מיוחדת על השארתו של אגמון "עד למציאת מחליף (שכבר נמצא)" ולחטוף כל כך הרבה תגובות (הזויות, אבל זה לא משנה) מבפנים?
אנשים יקראו לזה שהוא רוצה 'לשלות בסדר יום', אני קורא לזה שכל ישר שלא נכפף ברוח התקשורת וכו'
זו לא יוריסטוקרטיה, אלא "כל המיצר לישראל נעשה ראש"
אם שופטי בג"ץ, פקידי השב"כ והפרקליטות היו מפעילים את אותם טריקים, שטיקים, לחצים והליכים מנהליים-משפטיים שהם עושים נגד הימין - אבל הפעם נגד השמאל, נגד המחבלים ונגד כל שונאי ישראל -
אז ליל גלנט היה נראה כמו משחק ילדים לעומת מה שהיו עושים לנתניהו כשרצה להעביר חוק לפיטוריו באופן חוקי לחלוטין.
המערכת הזאת לא טועה. היא פועלת בדיוק לפי הכלל התלמודי העתיק (שטיטוס הרשע יישם אותו):
מי שמיצר לישראל - הופך לראש.
מי ששומר על ישראל - הופך למטרה.
זה לא "שלטון משפטנים".
זה מנגנון השמדה פנימי, שקודם את כל מי שפוגע בנו ומדכא את כל מי שמנסה להגן עלינו.
האירועים הכי דרמטיים של השבועות האחרונים יהיו דווקא ביום טוב
שאי אפשר לראות חדשות!!!!!
אז.
אבל אכן החה צריך השבת להוסיף מי שברך לאמריקאים, בגלל הנעדרים שם
מה אתם אומרים
באיזה אתר כדאי להתעדכן באקטואליה?
שמתעדכן מהר.
לא אתרי תרעלה וללא פריצות. (ל7 לא התחברתי)
עדיף לא להתעדכן באקטואליה
כמות הרעל החרדה שיש שם יכולה לדכא את החיים
אם אני רוצה להתעדכן
זה דרך הכותרות של רוטר סקופים
זה לרוב מידע עדכני נקי ובלי פרסומות
יש כאלה שמתמקדים למשל רק בביטחון
וגם כמות עדכונים יומית משתנה
בלבד
אבל אני לא כזה מעורה
אין שם "תרעלה" במשמעות המקובלת, אלא דיווחים של משפט או שניים. את הפרסומות מבטלים ככה:
מה שפחות רלוונטי למי שרוצה לקבל תמונה כוללת של המתחרש
מעבר לזה, תלוי כמה רעל וכמה SNR (יחס אות לרעש) אתם מוכנים לסבול. רוטר שהוזכר פה מכיל תוכן לא רע אבל תגובות רעילות ממש. אתרי חדשות חרדיים (הוזכר פה אחד @מבקש אמונה , אגב, ידעת שאמס זה גם כן פרוייקט שלי?) יש להם יתרון של תוכן נקי יחסית אבל מוטה חזק מדי למגזר שלהם. זכותם כמובן. אבל צריך לדעת את זה.
נכון קצת מוטה אבל לא נורא להרגשתי...
(גם יש קצת דברים שאני נוטה לחרדי 😁)
אהרון גרנות/גרנביץ', שגם בעצמו חי על התפר שבין קריית ארבע לחסידות גור וגם כעיתנאי היה שנים גם כאן בערוץ 7 ובעיתון נקודה ז"ל וגם במשפחה ובתקשורת חרדית, העיר על הנקודה הזאת מזמן.
יש בווצאפ חדשות משמחות
קבוצה
ויש ערוץ שכתוב איפה האזעקה, בצירוף מפה.
ואתה יודע איפה שרק היתה התראה
אפשר כבר לא להיות המרחב המוגן
אם הטיל עבר בנתיב אחר.
וככה לא צריך לחכות ל"הסתיים האירוע"
במקומות בהם לא היתה אזעקה.
העברת "חוק עונש מוות למחבלים" בקריאה שלישית היא רגע שבו המדינה מחשבת מסלול מחדש, אך בעוד חגיגות הניצחון נשמעות מצד אחד, זעקות האזהרה מצדו השני של המתרס חריפות מתמיד. בלב הסערה ניצב השר איתמר בן גביר, שהוביל את החוק כדגל מרכזי, בטענה נחרצת שרק יד ברזל וגרדום ישיבו את ההרתעה שאבדה ויעשו צדק עם המשפחות השכולות. עבור בן גביר ותומכיו, זוהי הדרך היחידה להבהיר לאויב שכללי המשחק השתנו וכי דם יהודי אינו הפקר. אלא שמול הגישה הזו מתייצבת חזית רחבה של מתנגדים, ובראשם דמויות ביטחוניות ופוליטיות כמו בני גנץ ויאיר לפיד, המזהירים כי מדובר ב"הימור מסוכן על חיי אדם". טענת הנגד המרכזית, שמהדהדת גם במסדרונות השב"כ, היא שעונש המוות אינו מרתיע את מי שיוצא למשימת התאבדות ממילא, אלא להפך – הוא מעניק למחבל את הפרס הגבוה ביותר מבחינתו: מות קדושים ("שהאדה"). המתנגדים טוענים בנחרצות כי המהלך הזה רק יתדלק גלי טרור אכזריים של נקמה, יגביר את המוטיבציה לחטיפת חיילים ואזרחים כקלפי מיקוח נגד ההוצאות להורג, ויבודד את ישראל מוסרית ודיפלומטית בעולם. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבחר להעניק את קולו ותמיכתו המכרעת לחוק, מצא את עצמו בלב הדילמה בין הצורך המבצעי-ביטחוני לבין הדרישה הציבורית והפוליטית לצדק גלוי ומרתיע. כעת, כשהחוק כבר כאן, השאלות הופכות למטלטלות יותר: האם תמיכת נתניהו ובן גביר תתברר כנקודת מפנה חיובית, או שמא צדקו גנץ ולפיד באזהרתם שהחוק הזה הוא רק דלק למדורת המזרח התיכון? האם אנחנו באמת בטוחים יותר היום, או שמא פתחנו תיבת פנדורה של אלימות שאין לה סוף? ומה יקרה ביום שבו פסק הדין הראשון יצא אל הפועל – האם נרגיש שנעשה צדק, או שנבין שהמחיר הביטחוני כבד מנשוא? אלו השאלות שנותרו פתוחות לשיפוטכם, והן דורשות מאיתנו להחליט: היכן עובר הגבול בין נקמה מוצדקת לביטחון לאומי?
ממליץ על המאמר ב"זה מעניין" שדן לעומק בטיעונים האלו ובכלל ברעיון של עונש מוות למחבלים.
אין לי מושג מה נכון לעשות בשום תחום ויש כל־כך הרבה שיקולים שאיני חשוף אליהם.
אני משפיע טיפונת בתחומים הקטנים שהקב"ה מסר לי ודיי בזה.
הייתי רוצה להיות יותר כמו התנאים והאמוראים.
אני מקבל הרבה השראה מהרש"ר הירש, מהסבא מסלבודקה ומהאמרי אמת.
למשל: לא מדינה פלסטינית, לא להכנע במלחמה, לא למדינת כל אזרחיה וכו וכו
בדיוק על־פי נבואת יחזקאל והיינו מקריבים את כל הקורבנות שכתובים שם
אלא שברמה המעשית אני לא יודע להתמודד עם כל המערכת
אולי לתת דבר תורה או חיזוק קטן בבית הכנסת זה כן
יש הלכה שאין ממנים גרי צדק דיינים או מלכים או אחראים על הציבור לכן אני מעדיף את מקומי הקטן.
שיהיה פה יותר טוב
פנימה והחוצה
פנימה
יותר הרמוניה בין גווני הציבור
החוצה
הגנה טובה יותר על הגבולות
לא אני
אני לא פוליטיקאית ולא אשת צבא
אין לי השראה מאנשי ציבור או מאנשי מקצוע שאני לא מכירה אישית
מה שצריך זה אנשי מקצוע טובים יותר שיעשו עבודה טובה יותר
הן בפוליטיקה והן בכוחות הבטחון
שאנשים יעשו את העבודה שלהם
כן זה באמת ציפייה מוגזמת
אני עוד מנסה לעשות שלום ביני לבין עצמי, לבין בוראי לבין הזולת
עד שאני אגיע לעשייה ציבורית יש עוד זמן
רבנים אנשי אמת זה ההשראה שלי
זהו שמחתי לעזור כאן😁
כי הוא פוליטיקאי בינוני ומטה, אבל עם יכולת אדירה לקחת רעיונות, לנסח אותם ולהכניס אותם לעומק השיח.
חוץ מזה, יש לי את הדרכים שלי להשפיע על העולם. אתה כותב באחת מהן.
