יפה שאת שופטת אנשים שהגיעו לשם

וזה אכן יצא מפורפורציות.

אבל פגשתי את דב קלמנוביץ והערתי לו על זה

והוא אמר שלקח לתשומת ליבו

נקווה שמשהו שם ישתנה

שנה ראשונה שלא הגעתי אחרי 7/8 שנים שהייתי שם

באמת התלבטתי אם ללכת או לא בגלל השירת נשים.

בסוף החלטתי ללכת,היה חבל לי להפסיד ערב משמעותי כזה בגללחלק שולי ממנו.

כשהנשים שרו פשוט לא הסתכלתי,ושרתי יחד איתן.

גם בזמן הפולמוס על השירת נשים בצבא אני הייתי בדעה שהם לא היו צירכים לצאת

אולי אני לא נחשב "המגזר שלנו",לא יודע.

מה שכן,גם אותי הפתיע (לאו דוקא לרעה) כמות ה"דוסים" הגברים שהחליטו כמוני והלכו לטקס.

נקודה נוספת שחשבתי עליה,ברגע שעושים טקס /הופעה שאיננה רק לנשים,ויש בה נשים שרות

(נגיד הופעה של זמרת) האם לא מן הראוי שגם בנות שחושבות שאל לגברים לשמוע שירת נשים

להימנע מלהגיע לטקס?

מקומה של ההלכה הוא תמיד בראש,לפני הכל. שהדברים הם חד משמעיים לאסור,

אז כל העניינים והערכים האחרים מפנים את מקומם אל מול ההלכה.

(לצורך העניין,גם מורעל צבא ממלכתי שכמוני היה מסרב פקודה אם לדוג' היו

אומרים לו ליסוע בשבת לצורך שאינו מבצעי)

בטקס הנ"ל לא עברתי על ההלכה.כמו שכבר פירטתי יש הרבה דרכים שניתן היה

למנוע את האיסור,כמו לא להסתכל,לשיר ביחד,להתכוון שלא להנות וכו'.

בכל זאת התלבטתי אם ללכת או לא,מכיוון שמעבר להלכה יש את מה שנקרא "רוח הדברים"

(או "רוח ההלכה" אם תרצו") שהם בעצם עיקר העניין,לפחות להרגשתי,בדור שלנו.

הדבר הוא עד כדי כך שיש מי ששומר על כל ההלכות ונקרא "נבל ברשות התורה"

אחרי שעשיתי את שיקול שלי של רווח מול הפסד,ולקחתי בחשבון את אופי האירוע,את כמות

שירת הנשים בו,ואת מה שהייתי עושה בערב מיום הזיכרון אם לא הייתי הולך (נשאר בבית,מסתבר)

החלטתי שכן ללכת,וכמו שאמרתי ראיתי שם שאכן רבים וטובים החליטו כמוני.

נ.ב-אין לי שאיפה להיות כמה שיותר "דוס",בכללי, אני ממש לא אוהב את המילה הזאת,

אבל מי שחושב שהוא גילה את הדוסומטר ויודע לבחון מי יותר יר"ש ומי פחות,

אשמח אם יספר לנו איך מודדים את זה.לא חושב שהציבור שהיה שם פחות יר"ש מהציבור

שנמצא פה בפורום.

אבל תוכן ההודעה שלך לא לגמרי תואם את החתימה...

ננסה לעזור לך ללמד יותר סנגוריה על עבודת השם של אנשים אחרים בעמ"י

(שהרי את בת- מה אכפת לך משירת נשים? וכמו שכתבו פה- אם אכן את חושבת שאירוע ציבורי עם שירת נשים לא הולם- למה הלכת בעצמך? או שהמצאת שיטה חדשה שדוגלת שנשים הן ה"משגיח רוחני" של הגברים?)

שאלת לגבי "אנחנו" "הציבור הד"ל"

אני אשאל אותך- מי זה "אנחנו" הזה בעצם? יש כ"כ הרבה תת-גבוצות במגזר שלנו

שאי אפשר לומר שאילו שיצאו משירת נשים בטקס בצה"ל- הם אילו שראית בטקס בערב יום הזיכרון

מדובר באנשים אחרים, מתת-זרם שונה, גם אם נראה לך שיש להם אותה כיפה על הקודקוד

ומצד הבירור ההלכתי-

כמה פוסקים בזמננו כתבו כמה כיוונים של היתר בזימרת נשים, למשל-

קול ברמקול הוא לא הקול המקורי של האישה

לא להסתכל בפנים של מי ששרה

לשיר בעצמך ביחד איתה

(ויש עוד)

את הבירור ההלכתי עושים מול ספרי הלכה- לא בפורום (מי יכול לנדב לה כמה קישורים או הפניות לספרים? תודה!)

עד כה.

בד"כ רק הרבנות הצבאית (הלהקה - גברים) היו שרים בחידון התנ"ך.

בקיצור-

כשציבור משדר חפיף, ולא מחזק את חייליו שיוצאים בשירת נשים-

כולם מחפפים..

כשציבור משדר אמת ועוצמה - אנשים מכופפים את עצמם בפני האמת הזו.

ורוצה להוסיף..

שנה שעברה הלכתי לבריכת הסולטן.. ובאמת,, יצאתי עם אותה מחשבה,, 

נכון שיש היתרים רבים, מקום פתוח, רמקול, לא להביט בפנים.

 ונכון שיש הבדל למה שהיה כשהדיחו קצינים- כי שם הכריחו אותם בפקודה להישאר, כפיה אנטי דתית, ופה- מי שמרגיש נוח עם זה מגיע, ומי שלא- לא מגיע,

אך זו אמירה ציבורית.. המונים הגיעו לשם, למרות שידעו מי יופיע.. 

אחר כך התחדדו לי כמה נקודות:

התופעה הזו, אכן מצויה, (ושוב, יש היתרים, אך זה לא לכתחילה לרוב הדעות(יש אפילו דעות שאין שום בעיה לכתחילה..))

הבעיה הרבה יותר שורשית,,

אם בקבלות שבת באולפנה הרב נשאר, ואח"כ, במדרשה, (שלי לפחות..) הרב נשאר שיש שירה שלנו, -אז שוב, זה שירה של כולן יחד, ולא סולו.. אפשר להתיר,..

אבל

זה משדר משהו!!

באולפנה שאני מלמדת השנה הפיקו טקס בליל הזיכרון פתוח לציבור הרחב, ובנות התיכון הופיעו במקהלה לכולם.

היה שם הרב בבי"ס, רב השכונה, ועוד רבים וטובים..

אז אם זה מה שקורה במוסדות החינוך שלנו,

 זה מה שמחנכים אליו... אין מה לשאול ככ שאלות..

זו אכן נקודה רצינית..

 האם החיים שלנו הם לכתחילה או בהפיכת ה"דיעבד" ל"לכתחילה"..

יהיה טוב!!!

אני נגד הופעה של דתיים בתכניות מסוג דה ווייס, לא *רק* בגלל שירת נשים, אלא בגלל שזה הדבר הכי פחות ערכי שקיים.

ולגביי כל השאר - כנראה ששרים וזכרים לא שייך לציבור הרחב. אולי. 

אולי זה יעלה אצלך פחות שאלות

שהרבה אנשים שוכחים שישנה הלכה מאוד ברורה בעולם.

ודרך לעבוד את הקב"ה- זאת לא דרך שמחפשים בה היתרים כל היום.

סליחה על הנחרצות- אבל שירת נשים- כל ההקלות וכו'- זה היתרים מאוד דחוקים- וממש ממש לא לכתחילה.

ציבור שמגדיר עצמו כשומר תורה ומצוות-

ורבים מבחוריו ובחורותיו (כי לדעתי גם לבחורות אין מה לעשות במקום שלא מכבד את ההלכה, מבחינת מה שהן מייצגות..) 

הולכים לטקס שמזלזל בהלכה- צריך לחשוב על החינוך שלו למצוות שוב.

המטרה בחיים זה לעבוד את הקב"ה- לא לרצות את מי שלא עושה את זה ע"י וויתורים בעניין...

"מי אמר שיש היתרים?"

ובלי קשר לזה - אני עומד מאחורי כל מילה שאמרתי אחרי זה

בכל הודעה שנייה שלך, ומנסה להעליב אנשים כל הזמן ללא סיבה.

בעלבונות.. 

הוא הזמין זמרת לערבים שהיה מאגן..( לא זוכרת איזו.. )

שתהיה, אנשים אבדו לחלוטין את היכולת להגן על עצמם.

כי... "הנה, היה את ההוא, היי תיזהר הוא רב! אל תזלזל! גחלתן!!"

בלה בלה בלה - ואי אפשר להביע דעה בכלום, אי אפשר לשלול כלום.

המצב חמור רבותי, תתעוררו...

וזה המדהים! האמת שלנו היא ככ רחבה,, 

כמו שהקבה יושב במרכז ואנחנו סביבו במעגל,,

במעגל כל הנקודות הן באותו המרכז מהמרכז,, ויש נקודות שרחוקות ככ זו מיזו על המעגל..

לא ככה?

 יש קו אדום?

והנזקים כבר קיימים, מחילה, צאו מזה. (לגמרי לא אישי)

קצת עצמאות, קצת נסיון להבין ולהתחבר, אדם צריך קצת משל עצמו ולא כל הזמן להיזכר בעוד איזה רב..

פשוט איבדו את היכולת להגן על עצמם, וזה בזמן בו ה-סכנה היא לא התנחלויות - אלא בעיה ב"דעות".

איך שאתה מחזק את הטענות שלי נגד מה שאתה אומר בלי שאצטרך לדבר בכלל

ילד אחד שלך ירדוף אחרי משיח אחד, השני אחרי משיח אחר..

בעוד שאתה תמשיך לרדוף אחרי רב.. כי בלעדיו אתה לא תחשוב ולא תשלול.

אני לא רודף אחרי אף משיח.

אני מחכה לו בכל יום שיבוא, כמובן בעקבות השתדלותי לקיים את דבר ה' (תוך כדי בדיקה של מה-כל-רב-אומר וחוסר יכולת לשלול שום דבר). 

גרים אנשים שמאמינים במשיח מת, לו היית נופל בחלק אחר - היית איתם.

וזה.. כי לא היה רב שהיה עוזר לך לזוז..

לא הבנתי איך...

קראתי לא נכון בהתחלה

היא הצרה פה.

כי השתתפות עם הציבור וכבוד הנופלים ניתן לעשות גם ללא היתרים הלכתיים כאלו ואחרים,

לא חסרים טקסים כאלו.

אגב- הטקסים הממלכתיים- הם ללא בעיות כאלו ואחרות.

נקודה למחשבה.

אבל אני שואל:

איך אני אתחבר יותר למסר של יום הזיכרון? איך יותר ארגיש חיבור רגשי וקשר למדינה לצבא ולנופלים?

איפה אני נמצא בסיפור הזה?

טקס ממלכתי זה ממש לא מרגש, זה כדי לצאת ידי חובה של כבוד רשמי שכזה.

אם אנחנו כציבור רוצים לפעול ולהשפיע בצורה משמעותית ועמוקה הרי שערב כזה הוא דרך מצויינת להגיע ללבבות של העם.

וכאן צריך לעשות שיקול האם ההלכה היבשה (שכמו שכתבתי לא ממש רלוונטית במקרה הזה) וההיצמדות לטקסט או שמא ללכת בכיוון של רוח הדברים.

(לא התכוונתי לפגוע)

לעשות טקסים של דתיים,

ששם הולכים לפי ההלכה,

ואגב- טקסים ממלכתיים זה ממש לא כדי לצאת ידי חובה.

זה הדבר הכי מרגש שיש

במיוחד למשפחות של הנופלים..

עשה לי אסוציאציה למוות..

ברררר...

יהיה טוב.

זה ברור! יש לך ספיק?

 לשם העולם חותר,,

 האור והטוב מתרבים בעולם..

(וגם הבלבול.. אבל יבוא תשבי ויתרץ קושיות.. )

יהיה טוב!! 

בעזרת ה כמובן ובהשתדלותנו..
 

לא ככה כתר??

ראיתי גם (כמדומני) בפניני הלכה) שיש כאלה שעושים הפרדה בין זמרת מכובדת לבין כל מיני דברים שנפוצים היום. לא זוכר את המקור המדוייק.

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז