מספר שאלות פתיחה:
1. כמה פגישות בחור צריך לשלם, וממתי אם בכלל הבחורה צריכה לשלם או להשתתף?
2. לאיפה יוצאים בדרך-כלל? האם רק לבתי קפה , האם אפשר לקנות ביחד בסופר? האם ומתי צריך גם לנסוע לטיול (רק אחרי פגישה להכיר את ההורים?)?
מספר שאלות פתיחה:
1. כמה פגישות בחור צריך לשלם, וממתי אם בכלל הבחורה צריכה לשלם או להשתתף?
2. לאיפה יוצאים בדרך-כלל? האם רק לבתי קפה , האם אפשר לקנות ביחד בסופר? האם ומתי צריך גם לנסוע לטיול (רק אחרי פגישה להכיר את ההורים?)?
פחות או יותר עד שירגישו שדי.
2. אפשר לצאת לכל מיני מקומות לדייט אם כי סופר זה מקורי מאוד.
בהצלחה.
מה הכוונה ב"די"? סתם מתי שאני חושב שגם היא צריכה לשלם?
לטיול אפשר לצאת גם לפני שנפגשים פ.היכרות עם הורים?
1. הוא לא צריך, מקובל שהוא משלם
אם הוא לא רוצה לשלם, איננו חייב (על עצמו כן)
זה מנהג יפה להזמין את הגברת לשתיה או אוכל על חשבונך
ומראה על עין טובה ולב רחב
למרות שהיום כבר אי אפשר למדוד בעזרת זה
הבחורה יכולה לשלם על עצמה כבר מהפגישה הראשונה
רק קח בחשבון שאצלן זה כבר חוק שהוא צריך לשלם
כך שאם הוא לא משלם עליה
היא מתחילה לחשוש שיש כאן משהו לא תקין
2.יוצאים לאן שבא לכם
לא חייב בכלל בית קפה
העיקר שיהיה מקום נעים וכיף להיות בו בפגישה
וטיול,
זה יכול להיות ריענון טוב לפגישה
אבל מומלץ לעשות אותו רק אחרי שהקשר מתבסס קצת
בהצלחה 
מתי ניתן ללכת גם לסופר, והאם גם שם רק הבחור צריך לשלם?
מתי בערך ניתן ששני הצדדים ביחד משלמים?
ללכת לסופר כדאי ללכת רק על מנת לעשות קניות למטרת הפגישה
ושם העניין הוא דומה לעניין התשלום בבית קפה
כלומר אפשר ביחד או כל אחד לחוד ? או שרק אם זה למטרה של טיול או לסתם פגישה?
האם אין שלב בקשר בו שני הצדדים משתתפים בתשלום , שגם הבחורה צריכה להציע שהיא משלמת?
1. ניתן ללכת ביחד לסופר, אבל בכדי לקנות מצרכים לפגישה (לדעתי עדיף לעשות את זה לפני הפגישה)
2. טיול בסופר לא כ"כ מומלץ, לפחות לא בהתחלה
3. גם הבחורה צריכה להציע לשלם, אבל אם היא לא עשתה זאת, לא קרה כלום
חברה (נשואה!) סיפרה שבאחת הפגישות הם הלכו ל"חצי חינם" בפ"ת.
לשם הבילוי, הם לא קנו שם כלום וגם לא תכננו לקנות.
לפי מה שהיא סיפרה זה מקום ממש מגניב.
חצי מוזיאון כזה 
אני דווקא לא אוהבת שמשלמים עלי...
לענ"ד בפגישות מתקדמות יותר אם הוא לא משלם זה באמת מוזר,
אבל למה שישלם ממש בהתחלה, כששום דבר עדיין לא ברור???

1. אין מספר של פגישות בו אחד הצדדים צריך לשלם.
מניחה שהנוהג הוא שהבחור משלם בפגישה ראשונה( למרות שגם זה לא חובה!!)
אבל משם ואילך- כל אחד ומה שמתאים לו.
2.אפשר לעשות ביחד קניות לסופר לפני הפגישה.מתחלקים בתשלום..מה הבעיה?
טיול- מתי שמרגישים בנוח.
אבל בספסל ערוך אין התייחסות כ"כ מפורטת..
הרעיון הוא מה שמתאים לכם.
אני מעולם לא הרשתי לבחורים לשלם עלי.
הלכתי לטייל גם בדייטים ראשוניים. (ואם ים נקרא טיול- אז גם בדייטים ראשונים)
ובהחלט אפשר לקפוץ לסופר הקרוב ולקנות שם אוכל- כל עוד הבחורה זורמת ולא אכפת לה. (המלצה נחמדה- לחמניות עם חומוס,חמוצים, ופסטרמה- יוצא מעולה!)
כל מה שמתאים לך, ומתאים לה- אין שום בעיה.
אתה יכול לפתוח את הנושא- מה דעתך על הכלל הזה שהגבר משלם? מאיפה הוא הגיע? (רמז- ימי הביניים
) למה הוא עדיין קיים? בצורה עדינה שלא ישתמע ממנה שאתה קמצן (ואז היא תפתח פה שרשור מזועזע "הוא לא רוצה לשלם עלי!!!")
אתה יכול להציע רעיונות ולשאול אותה אם מתאים לה לטייל קצת, ללכת לים, לעשות פיקניק עם מצרכים מהמכולת ולא רק מסעדה, להסתובב בחורשה\גן\גן שעשועים או כל מקום אחר שעולה על דעתך..
ולפי איך שהיא תגיב- תזרום.
יש בהליכה משותפת לסופר - ולא רק לצרכי טיול, אלא לצרכי דירה, הורים, שבת, "וואט אבר" - אפשרות לא רק לטיול מגניב וקטעים,
אלא שיקוף אישיותי!!! בכל הרצינות - רואים לאן נמשכים טבעית, רואים שיקולי דעת, רואים תפיסה כלכלית. גם נמצאים במקום ציבורי עם מלאנתה אנשים. וגם רואים את רמת שיתוף הפעולה. אפשר ללמוד המון. לא סתם מוזאון...
אבל זה דורש אומץ!
לפחות בהתחלה.
נשים - מחובתכן להציע לפחות השתתפות.
גברים - מחובתכם לומר לה "לא, מה פתאום? עליי!"
יאללה עם העולם, בחורים נהיו נקבות..
(ולא, לא כל דייט בבית קפה, ודאי שלא דייט ראשון)
לק"י
בסה"כ חובת הנישואין היא על הגבר, ולא על האשה..
ובנוגע לשאלת השרשור- אין לי מושג מה להגיד..אני בעד להתחלק או שכל פעם מישו אחר ישלם (והכי טוב- להפגש במקום שלא דורש תשלום..).
הטעם שלהם בגלל שיוצאים למטרות נישואין - עדיף שלא להוציא פרוטה על זה מחשש שהוא יתכון שזה לשם קידושין.
זה היה בציניות, נכון?

במקום להילחם עם הקור בחוץ
א. כשהבחור משלם הבחורה עלולה להרגיש שהיא "חייבת" לו...
ב. זה פשוט לא הוגן! למה שהוא ישלם והיא לא?!
אוי לו למי שבניו נקבות...
(שוביניסטית גאה..)
אלירזהתשלום על המדוייטת הוא צורך של הגבר לא פחות משל הגברת. הוא צריך להרגיש ג'נטלמן, ולהפגין את רוחב ליבו שכבר מפורסם אצל כל מי שמכיר אותו. אל תהרסו לו...
לדעתי כל זה תקף בעיקר לדייט ראשון. אחר כך, עדיף לזרום לפי המצב.
מי שהמציא תצורך הזה, יבורך!!
אה ותגידו לו שצריך עוד מהצורך הזה...
״דרוש צורך להיות ג׳נטלמן!!״
זה פשוט כל כך לא הוגן. מי אמר שיש לו כסף?
וחוץ מזה, אני הייתי מעדיפה שבעלי לא ישלם על בנות אחרות שהוא יצא איתן לפניי, אלא "יחסוך" את הכסף כדי לצאת איתי לבית קפה אחרי החתונה.
כמה מאותם גברים שמפזרים כסף כדי להרשים מדוייטת, יעשו זאת בשביל הנשים שלהן?
נק' למחשבה
סתם יא קמצנים!
מה ביקשו - ארוחת גורמה?
תזמינו אותה לאיזה משהו קליל וזהו..
אה, וגם אתן בנות, מה הבעיה שלכן?!?!? (חוץ מבודדות חמודות...)
דעתי בעניין: גבר צריך לבוא בגישה שהוא ״מזמין״ בחורה להיפגש איתו, הוא המארח ולכן ברור שהוא משלם (לפחות ב3 פגישות ראשונות) הבחורה אמורה להציע לשלם, אבל הגבר צריך לסרב בתוקף.
לא צריך להגזים יותר מידי, תה /קפה וסבבה... שפשוט יהיה נחמד לשבת.
אה, וכן, נפגשים בבית קפה ( כל עוד לא 20 מעלות חום בלילה, כי קפואאאאא).
ושלא תבינו אותי לא נכון, אני מרוויחה סבבה... אין לי בעיה לשלם על שנינו אבל בהתחלה, זה תפקידו.
אח״כ זה הכי חמוד בעולם שכל פעם כל אחד משלם הכל פעם הבחורה על שניהם ופעם הבחור על שניהם.
ובקשר לסופר, זה סבבה ללכת ביחד לקנות משהו ולצאת לאיפושהו לא מידי הומה (בקיץ כמובן!!)
להורים, זה ממש תלוי..
לא חושבת שצריך לעשות סיפור גדול מ30 ש"ח (2 כוסות שוקו)
ומי שלא עובד ואין לו כסף, אף אחד לא חייב אותו להיפגש דווקא בבתי קפה!!
בחור ממוצע יוצא לכ7 פגישות בחודש ממוצע. 7*30=210.
לא כולל נסיעות (שהרי מצפים ממנו להגיע אל הבחורה ושהיא לא תעשה צעד לקראתו.. ולא לכולם יש הורים שנותנים אוטו..)
באמת נראה לך פייר?????
אריק מהדרוםשבעלי, לפני שהתחתן איתי היה נחמד ואנושי למדוייטות שלו!!
והשקיע ושילם עליהם!
אני מעונינת בבן זוג מתחשב (ולא רק באשתו....!!!)
ולכן לא מעיד בכלל על מידת ההתחשבות/הג'נטלמניות של הבחור.
אם זה לא היה מן כלל כזה, אולי.
אבל מכיוון שהכלל קיים זה כבר לא אומר כלום!
להיות ג'נטלמן ולשלם..
אספר לכם סיפור..
מעשה שהיה כך היה..
פגישה ראשונה הבחור משלם על השוקו..
פגישה נוספת הוא מחליט שנזמין משהו לאכול.. עמדנו ליד הקופה ושילמתי על שנינו..
פגישה נוספת הוא קונה לי ולו שתייה ואני מוסיפה שקל שחסר
פגישה נוספת אנחנו יושבים לאכול יחד צהריים אני מצפה שאחרי ששילמתי פעם אחת הבחור יציע לשלם גם על החלק שלי, אני מוציאה כרטיס אשראי הוא מחזיר את שלו (כן הוא יכל להיות ג'נטלמן ולהציע לשלם - זה לא קרה, הוצאתי כרטיס אשראי כדי לשלם את חלקי) אני נועצם מבט והוא שם כמעט חצי מסכום.. אני שואלת למה, התירוץ את עובדת ואני לא, התגובה שלי.. אתה הצעת שנשב פה לאכול ואני לא. מצידי היה מספיק פיצה.
פגישה נוספת את יכולה לקנות לי בדרך מים.. הוא דקה מליד קיוסק.. לא הוא לא מחזיר לי את הכסף..
בין הפגישות הוא מספר לי שהוא השקיע כסף באיזה מכשיר פיננסי...
מסתבר שלזה כן היה לו כסף..
פגישה נוספת..
בעצם אין פגישה נוספת...
מהנקודת מבט שלי, לבחור לא היה קל להוציא מכספו אך להוציא מכספם של אחרים זה פשוט קל ולגיטימי..
להניח הנחות בקשר לחשבון עו"ש שלי רק כי יש לי משכורת בלי לדעת מה ההוצאות החודשיות שלי ועל סמך זה להסתמך שאני יכולה לשלם והוא בגלל שלא עובד לא יכול.. זו מחשבה לא לעניין (ואני עדינה)
בכל אופן זה ממש לא משקף את הכלל אבל יש כאלה..
מסתבר שזה יכול מאוד להראות את היחס של האדם לכסף.. ועוד כל מיני דברים נוספים בדרך..
----
ולדעתי האישית
בפגישות הראשונות ראוי להתחלק חצי חצי - גם על השוקו.
בפגישות מתקדמות כשהקשר הולך לכיוון רציני כבר אין התחשבנות ולפי איך שזורם בתשומת לב של שני הצדדים שלא יצא מצב שרק צד אחד משלם!!
נקודה למחשבהבע"ה ובהשתדלותנו
זה ממש מוכר הקטעים הללו. שמעו אני לא בקטעים של לרושש את הבחור וזה באמת לא נעים שבחורים משדרים שדייט זה מעמסה בשבילם. זה פשוט מוריד את כל החשק.
אם אני יודעת בדייט הראשון שזה לא ימשיך אני יתחמק מהזמנה כזו או אחרת לשבת בבית קפה, אבל אם זה בחור שמוצא חן בעיניי זה יהיה ממש נחמד בעיניי.
כבר נתקלתי בבחורים שהריצו אותי קילומטרים בחום אימים או קור כלבים במשך כמה דייטים ברצף (7 בערך!!ניסיתי פעם אחר פעם לדון לכף זכות ) בלי להציע לי אפילו פעם אחת משקה כלשהו, או אפילו להביא איתם אחד כזה.
לעומתם ניתקלתי במקסימים ומתחשבים אז יש ויש..
בגדול הגבר צריך להיות קשוב יותר לצרכים של הבחורה, או לפחות לנסות.
כשהבחור משלם זה מראה על מידת הנדיבות והנתינה גם אם הוא מעוניין בה או לא..
אם משלמים חצי חצי- זה כמו בילוי עם חברים שכל אחד משלם על עצמו זה בושה מבחינת הבחור..
אם הקשר הוא רציני- זה אמור להיות באופן טבעי שהוא לא ייתן לה לשלם, שיצא גבר!
עם כל הרצון הטוב של הבת גם לתת ולהשקיע כמו להזמין על חשבונה, אם היא מתעקשת אז לתת לה לפעמים זה סבבה..
יש נוהג שבעולם וזה שהבחור מזמין בחור שמשלם על הבחורה זה מעיד על אופיו .לעומת זאת הבחורים שמריצים בנות בדייט ולא חושבים אפילו להזמינן לשתיה, זה לא מסע כומתה אז. תהיו מנומסים ותזמינו את הבחורה לפחות לשתות משהוא.
לאותם ביניישים וחיילים ההפרוטה מציה תמיד בכיסם.
אפשר לקנות במכולת הקרובה שתיה קלה ועוגה ולהגיש בצלחת חד פעמית יפה (לא לשכוח מפיק וכלים יפים)
גם בנות יכולות להביא כיבוד ולשלם ,אין בזה פסול,המעשה הזה מעיד על הבחורה ועל אופיה .
עוד הערה לסיום ילדים אולי חשכתם העיקר הוא ליצור קשר שיוביל אתכם לבנות בית נאמן בישראל ,אז כל מה שנאמר בפורום זה שטויות
כתבתי על שטויות שנכתבו בפורום התכוונתי לכך שהעיקר הוא למצוא את מה שאיבדה נפשי,ולהקים בית נאמן בישראאל.
אז חכמים זהרו בדבריכם.
הבחור יזמין את הבחורה. לאחר מכן כשרואים שהקשר הוא טוב ונעים, הבחורה יכולה להרשות לעצמה ליזום את הדבר הזה. בכל מקרה, ההוצאה לא צריכה להיות גדולה משני הצדדים בפגישות הראשונות.
בס"ד, בעזרת החונן לאדם דעת...
באופן כללי בחיים, גם בכל נושא אחר, כדאי מאוד לחשוב בצורה של איך לא נכנסים להתלבטות!
ובנושא המדובר, אני יכול רק לספר לכם על עצמי, שמעולם לא הזמנתי בחורה למסעדה או בית קפה!
בפגישות ראשונות גם לא הבאנו אוכל, ואני זוכר אולי רק שני מקרים שקניתי שתיה מראש.
כשזו היתה אשתי תלית"א, בהתחלה לא הבאנו שום דבר, ואחר כך כשהתחזק הקשר, אז היא שהיה לה פק"ל קפה שלה -
היתה מביאה אותו, ואני הייתי מביא(מהבית) חלב או כל דבר אחר שהיא היתה מבקשת.
רק היום כשאנחנו כבר נשואים ברוך ה', אנו הולכים לבתי קפה ומסעדות, ויש לציין שברוך ה' כבר אין התלבטות מי ישלם...
אמנם גם בפגישות הראשונות אפשר להציע איזו פחית שתיה שקנית מראש, אך יש בנות שזה מפדח אותן(כמו שקרה עם אשתי...),
אבל לא ניתן להעריך מראש אם זה מפדח, כי בפגישות הראשונות עדיין לא מספיק מכירים. לכן אני כן ממליץ לקנות שתי פחיות אפילו בשביל הפגישה הראשונה, כי בסה"כ הבנות שמתפדחות מזה מעטות, וזה בדר"כ נותן תחושה נעימה של השקעה.
זו גם השקעה סולידית, ולכן גם מצד שני היא לא תרגיש שאתה רץ מהר מידי עם הקשר - מה שגורם הרבה פעמים לנסיגה...
בהצלחה רבה לכולם, ובשמחות!
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
הוא כמובן לא קשור לכאן
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
רוצה להציע משהי מהעבודה לחבר.
חושש שאחד הצדדים לא יתלהב מהמראה החיצוני של השני. (שזה כמובן לגיטמי, פשוט החשש האמיתי שאחד הצדדים יבין שזה בגלל זה..)
מניח שהפתרון פשוט אבל לא חד לי מה לעשות.
אשמח להסבר קצר.
תודה.
-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.
-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.
נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.
איזה הצעה שהצעתי לחבר.
תתיעץ עם אנשים שמבינים