זה שכתבתי את ה"הנחה" הזו. עי' לעיל (אם כי גם בדוגמה הזו, יש "קביעות" מסויימת).
ב. יש הרבה מאד להלכה ולמהות-קשר; ובכלל לתורה - שאינה רק "הלכה". יש דברים שבהם התורה מדריכה אותנו "מעל הטבע", יש דברים של מה שמתאים אל המוסר הטבעי, כדברי הרמבם בשמונה פרקים פ"ו. ויש דברים שהתורה מחנכת את הטבע הנורמלי שלנו.
ומי שחושב שימצא תורה קרועה מכל המוסר האנושי והאור שנמצא גם בצד הזה של המציאות, כשהוא בטהרתו, עליו נאמר "עם נבל ולא חכם - דקבילו אורייתא ולא חכימו" (אורות התורה פי"ב).
נכון שאנחנו חיים לעבוד את ה', אבל המוסריות אינה דבר שמחוץ לזה. התורה מעלה את המוסריות האנושית וגם מכתיבה אותה. לפעמים מתמודדת עם מה ש"מחזי כמוסר". ו"דרכיה דרכי נועם" (הסבר הלכתי ברמבם למה לא יתכן שאחד מארבעת המינים יהיה ממין דוקרני..).
שלש מידות באומה זו: "רחמנים, ביישנים וכגומלי חסדים" (וזה, אגב, מובא גם בשו"ע אה"ע שמשפחה שיש בה סימנים מובהקים של אכזריות, למשל, צריך לבדוק אם הם מזרע ישראל..). מה לנו ול"ביישנות"? אדרבה - הרי אנחנו לא צריכים "טבע" כזה. אנחנו רק "מצוות".. לא "נורמליוּת"... לא כן - אנחנו בונים את גם הנורמליות שלנו מתוך תורה, וגם את המעל-לטבע, וגם את העלאת הטבע. כל דבר במקומו. ומי שאין לו תחושת חוסר הצניעות ביחס קרוב ללא-נישואין, יש לו חיסרון בתכונה נורמלית של עם ישראל. ובדיוק כדי לא להקהות את הנורמליות הזו, אמרתי שחבל להאריך בזה יותר מידי. יש דברים שצריכים להיות מוחשים בטבע המוסריות והחיים, לא רק ב"פלפולים".
אתה צודק ש"זו נקודה יסודית במחשבת ההלכה" - אבל בחלק מהדברים, בכיוון הפוך מדבריך, במחילה..
מישהו כאן היה מוכן שביתו תהיה "פילגש"?... אז מי שחושב שזה פשוט מ"טעמים פסיכולוגיים", אבל מבחינת "מוסר התורה" אין בעיה (אן שחושב שבכלל אין "מוסר התורה", נוסח איזה פרופסור שהיה בזמנו) - ש"יבושם לו".. חושבני שזו בעיה קשה, גם לגביו וגם לגבי הבנתו את התורה.
[אלא שאכן, הפורום הזה באמת אינו המקום שאפשר להרחיב בו הרבה בנושאים הללו - שהם בגדר של דיונים תורניים רחבים]
|