בס"ד

ניתן לענות על השאלון מגיל 16 ומעלה.

אין חובה להיות בקשר זוגי כרגע- אלא חובה שתהיה חוויה אחת לפחות של קשר זוגי.

ההגדרה של אינטימיות הוא הרצון להיחשף בפניו של הבן אדם השני- מידת הקירבה הנפשית לבן הזוג.

כרגע אני זקוקה ליותר גברים שיענו לי- אבל גם נשים לא פחות חשוב!

תודה והמשך לילה טוב.

בס"ד

גברים לא נשואים שנמצאים בקשר זוגי כרגע.

בבקשה תעזרו לי

מחילה - גברים לא נשואים, לא נמצאים ב"קשר זוגי".. לכל היותר - הם מחפשים אותו (כמובן שיתכן שהם כבר מתחילים לאהוב את מי שמתאימה להם. הכנה טובה לחתונה..).

ולשואלת הנכבדה: א. מי אמר שהאולפנה זה מוסד דתי קצת יותר רציני מפה?...  אבל טוב שהיא חושבת כך - זה ציון נאה לאולפנה..

ב. "אני ממש אודה לכם - ואתם תצילו בגרות" - זה נקרא אהבה! (אולי "התלויה בדבר"..)

"שייך" ביותר... מחילה.

אני הגבתי לאריק, בהבנה ברורה לאיזה "פאזה" הוא מתכוין. גם הוא הבין.

אל דאגה - אף אחד פה בפורום לא שקל אולי לקחת "פילגש" או אשת יפת-תואר.. (גם אף אחת לא שוקלת להסכים לכך). גם אריק לא התכוין למישהו כזה שיתנדב..

כולם הבינו שמדובר על "מהות", מה זה. בשביל זה אפילו לא חייבים לגייס את "התורה".

וזה שמחדשים על מיני מילים ומונחים  ("פוליגמיה"), עדיין לא משנה את המציאות . "קשר זוגי" אמיתי = נישואין. לא בלי זה.

ודבריך מוסריים מאד ונכונים מאד - אך הם אנושיים.

אין ביסוס למושגים שלך בתורה (לפי הדוגמאות שהבאתי)

ואשמח אם תבהיר זאת

ברור שהשאלון הזה לא עוסק במקרים כאלה!

חוץ מזה, אני בספק כמה אינטימיות היתה

בקשר זוגי לפני 3000 שנה,

אפילו בלי פוליגמיה.

אה, ואשת יפת תואר היא בת זוג לכל דבר.

החתן הגיע על סוס לבן כפשוטו

גם לפני אלפי שנים..

הרגשות עדינות אינן המצאה מודרנית.

וכן כתוב אצל יצחק אבינו: "ויביאה האוהלה שרה אמו, ותהי לו לאשה, ויאהבה". אהבת-אמת אינה דבר שהתחדש בזמננו..  אולי יותר ה"זיופים" שלה..

ובנוגע לשאלת "שורש" - בוודאי שמה שכתבתי יש לו ביסוס גם בתורה, גם במוסר האנושי ובחיים הנורמליים - וגם בחיזוק והביסוס שדרכה-של-תורה ומורשת הדורות נותנים להם (לא כאן המקום לנושא הרחב של היחס בין התורה למוסר הטבעי הבהיר לפני קלקולו. ועי' בהקדמת ר"נ גאון לש"ס בתחילתה ויש עוד הרבה מקורות).

ומכל מקום - בתורתנו שבכתב ושבע"פ ושבמסורת הדורות, הנורמה של "קשר"-אישי בין האיש לאשה, היא תמיד, כמובן, נישואין: "כי יקח". ולא סתם בלי זה. אפילו בדוגמאות החריגות שהובאו, שבוודאי אינן אידיאל של נישואין (ולא בכדי אמרו חז"ל על אשת יפת תואר "דיברה תורה כנגד יצה"ר, ואפילו שם, גידרה באופן של "לקיחה", והזהירו מתוצאות דבר כזה. וגם לקיחת שתי נשים לא-במקרה אינה נוהגת ברוב ישראל שנים רבות-מאד), יש נישואין. ובוודאי ש"פילגש" אינה דוגמה ל"קשר זוגי" עפ"י דרכה של תורה..  גם בזמנים שהיו דברים כאלו - היתה הבחנה ברורה בין ה"אשה" לבינה.

ואלו דברים פשוטים ביותר, שכבר כתבתי בעבר שעצם הדיון בהם אינו בריא, כאילו יש "אופציות" אחרות ויש מקום לדון. ולכן איני רוצה להמשיך בדיון זה. אבל בגלל שנשאלה שאלה בצורה מכובדת, ראיתי לנכון גם להתייחס בקצרה.

נכון שהיתה אהבה,

אבל האינטימיות, התמיכה הנפשית, ובודאי שהקריטריונים

לבחירת בת זוג היו שונים לגמרי מאלה של היום.

אני לא בטוח שהאבות הם דוגמה טובה 

למציאות הרווחת בקרב רוב שאר העם.

אין ספק, לדוגמה, שהשיקול הכלכלי היה משמעותי לאין ערוך

בתקופה ההיא,

וגם השיקול של 'טב למיתב טן דו'

היה הרבה יותר משפיע חברתית מאשר היום.

וגם התמיכה הנפשית שבני זוג מחפשים כיום אחד בשני

שונה לגמרי, גם בכמותה וגם באיכותה.

ואגב, זה נכון לדעתי לא רק 3000 שנה אחורה,

אלא גם 100, ואולי אפילו 50.

והמצב הולך ומחמיר.

או הולך וטוב, תלוי בנקודת ההשקפה.

במושגים, וביחוד ב"אופן" (האם קודם ההורים מוצאים עפ"י קריטריונים מסויימים, למשל, והמעורבות המשמעותית של בני הזוג בנושא מתחילה רק אחרי שנישאו. מה שגם היום קיים במידת-מה במקומות מסויימים);

אבל הנעלם-הגדול הוא מבחינה פנימית; מה קרה בין אנשים, לא דווקא מבחינת "מה מחפשים" פורמלית היום זה בזה, אלא מבחינת בנין היחס הנפשי הפנימי.

ובזה - דומני שאנחנו נוטים לפעמים לחשוב שבדורות קודמים זה לא היה כ"כ קיים.. יתכן בהחלט שאלו דמיונות בעלמא. אנו מוצאים לפעמים תיעוד של "נקודות" אגב תיאורים של משפחות בגלות, ולא-פעם אנחנו רואים, דומני, יחס עמוק בסיסי בין איש-לאשתו, הרבה מעבר למה שיש עם ה"דרישות הרומנטיות" המודרניות. גם ה"אוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו" אינו בכתב-עת מודרני.. גם הלכות מסויימות שנוגעות ליחס שבין איש לאשתו.

אם כי בוודאי יש צדדים של יתרון בהעמקת המודעוּת בזמננו, כמו בהעמקת הדעה והרגש לעוד דברים בעבודת ה'.

ההנחה - שלא אתה הראשון שהניח כאן - שפילגש היא דווקא באמצעות קידושין היא דעת מיעוט בהלכה (רש"י לעומת דעותיהם החולקות של רוב הפוסקים, בהם הרמב"ם, הראב"ד והרמב"ן). רבים מהם אף טרחו לציין שאין כל רע בפילגש, ויש שאפילו ראו בכך אידיאל. עיקר האיסור על פילגש כיום נובע משיקולים חיצוניים, כגון החשש שהיא תתבייש לטבול ותעבור על איסור נידה. כך שאם באנו ללמוד מההלכה, המסקנה תהיה הפוכה.

ואני בכלל לא מבין מה להלכה ולדיון על מהותו של קשר זוגי. ההלכה באה ללמד איך לעבוד את ה'. הדרכות בנוגע לאורח חיים 'טבעיים ונורמליים' אינן מעניינה. אדרבה, במובנים רבים אנחנו ממש לא נורמליים. במקום להדחיק את זה ולנסות להראות שבעצם התורה מכוונת לחיים נורמליים, אנחנו צריכים להתגאות באי הנורמליות שלנו - אנחנו לא חיים בשביל החיים, אנחנו חיים כדי לעבוד את ה'! זוהי נקודה מאוד יסודית במחשבת ההלכה, והדיון הזה בעיני יוצר עיוות קשה. הניחו לפסיכולוגים לדון במשמעותו של קשר זוגי. אל תערבו את ההלכה!

זה שכתבתי את ה"הנחה" הזו. עי' לעיל (אם כי גם בדוגמה הזו, יש "קביעות" מסויימת).

ב. יש הרבה מאד להלכה ולמהות-קשר; ובכלל לתורה - שאינה רק "הלכה". יש דברים שבהם התורה מדריכה אותנו "מעל הטבע", יש דברים של מה שמתאים אל המוסר הטבעי, כדברי הרמבם בשמונה פרקים פ"ו. ויש דברים שהתורה מחנכת את הטבע הנורמלי שלנו.

ומי שחושב שימצא תורה קרועה מכל המוסר האנושי והאור שנמצא גם בצד הזה של המציאות, כשהוא בטהרתו, עליו נאמר "עם נבל ולא חכם - דקבילו אורייתא ולא חכימו" (אורות התורה פי"ב).

נכון שאנחנו חיים לעבוד את ה', אבל המוסריות אינה דבר שמחוץ לזה. התורה מעלה את המוסריות האנושית וגם מכתיבה אותה. לפעמים מתמודדת עם מה ש"מחזי כמוסר". ו"דרכיה דרכי נועם" (הסבר הלכתי ברמבם למה לא יתכן שאחד מארבעת המינים יהיה ממין דוקרני..).

שלש מידות באומה זו: "רחמנים, ביישנים וכגומלי חסדים" (וזה, אגב, מובא גם בשו"ע אה"ע שמשפחה שיש בה סימנים מובהקים של אכזריות, למשל, צריך לבדוק אם הם מזרע ישראל..). מה לנו ול"ביישנות"? אדרבה - הרי אנחנו לא צריכים "טבע" כזה. אנחנו רק "מצוות".. לא "נורמליוּת"... לא כן - אנחנו בונים את גם הנורמליות שלנו מתוך תורה, וגם את המעל-לטבע, וגם את העלאת הטבע. כל דבר במקומו. ומי שאין לו תחושת חוסר הצניעות ביחס קרוב ללא-נישואין, יש לו חיסרון בתכונה נורמלית של עם ישראל. ובדיוק כדי לא להקהות את הנורמליות הזו, אמרתי שחבל להאריך בזה יותר מידי. יש דברים שצריכים להיות מוחשים בטבע המוסריות והחיים, לא רק ב"פלפולים".

אתה צודק ש"זו נקודה יסודית במחשבת ההלכה" - אבל בחלק מהדברים, בכיוון הפוך מדבריך, במחילה..

מישהו כאן היה מוכן שביתו תהיה "פילגש"?... אז מי שחושב שזה פשוט מ"טעמים פסיכולוגיים", אבל מבחינת "מוסר התורה" אין בעיה (אן שחושב שבכלל אין "מוסר התורה", נוסח איזה פרופסור שהיה בזמנו) - ש"יבושם לו".. חושבני שזו בעיה קשה, גם לגביו וגם לגבי הבנתו את התורה.

[אלא שאכן, הפורום הזה באמת אינו המקום שאפשר להרחיב בו הרבה בנושאים הללו - שהם בגדר של דיונים תורניים רחבים]

יותר קל למלא

ויותר קל לנתח את התשובות

שם בטוח תקבלי תשובות ומהר מאד...

בס"ד

הגיעו תגובות בודדות. אבל תודה.

ד.- הם מחפשים אותו- בדיוק- ובשביל השאלון שלי אני צריכה אותם, את אלה שמחפשים אותו.
    באמת שלא באתי לפתוח דיון על נושא העבודה שלי- אבל אם אתה כ"כ מעוניין - אז ביטלו לי 4 פעמים את נושא העבודה- שלא היה קשור בשום צורה ל"קשר זוגי" כזה או אחר- בתירוצים ומשונים- עד שלא הייתה לי ברירה והמורה שלי זאת שקבעה לי את נושא העבודה- רוצה להתחלף? בשמחה. מההתחלה לא אהבתי אותו ואני לא ממש נהנת מהעבודה הנ"ל

(מה יותר מביך מלחלק שאלון בנושא "אהבה" למורות שלך?!)

נראה לי- שאם האולפנה שלי אישרה לי את השאלון- מבחינה דתית והלכתית- שבראשה עומדים כמה רבנים- היה נראה לי הזוי במקצת שבפורמים לא אשרו לי אותו- גם המורה שלי התפלאה- זה הכל.

ואם כ"כ חשוב לך לקרוא מה זה "אהבה"- אין לי בעיה- אני מוכנה לתת לך בחפץ לב את הרקע התיאורטי שלי 11 עמודים- יש לך כח לקרוא?!

תודה לכל העונים, ולכל אלה שרצו לעזור ולא יכלו

יש שם רווקים מבוגרים יותר וממורמרים יותר..

בס"ד

גברים ונשים- שאינם נשואים אבל נמצאים בקשר זוגי (או יוצאים, דייטים וכ"ו...) אשמח שיענו לי על השאלון...
 

תודה, שבוע טוב ול"ג בעומר שמח...

בהודעה אישית?

אני פותחת כרגע ועונה על השאלון אז קחי בחשבון...

מקווה שלא מדי מאוחר.

והכל- כדי להציל בגרות בישראל!!

בס"ד

אבל השבוע אני צריכה להגיש את זה עם הסקת מסקנות וממצאים.

וחסרים לי 14 גברים ו2 נשים- גברים זה אומר עליכם משהו

שיש יותר מדי נשים שחושבות שהן בקשר זוגי, כאשר הגבר דווקא חושב שלא..

שגברים נוטים פחות "לפטפט" על זה ולפתח סרטים... (עם הכבוד הראוי לכל הנוגעות בדבר, כמובן..)

בס"ד

שאתם פשוט מפחדים לדבר על זה. גם אפשרות.

שלכל הגברים בפורום התקלקל המחשב באופן פתאומי. גם אפשרות

גילוי נאות: אני עניתי על השאלון

מעולם לא היה טוב יותר

הרסת!

בס"ד

ולא נשוי-

ושעוד לא ענה על השאלון שלי-

אשמח אם תפנה אלי

תודה!

וישלחו לך במסר את התשובות?

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

השפעה חיובית;)

כתבת בפורום הנכון?

אל תתייאש. בע"ה שלך תבוא כמה שיותר מהר🙏

אוח ישע למתולתל ואני יש דודא אליך 

סליחה @הרמוניה 

בגדת ככה בשירי נשמה? (כן, ככה אני קוראת למזרחית😛) 

אהה אליסיה משהו מה שמה

כן?

נהייתי קצת אובססיבי לשירים שלה ולאחרונה התחלתי לשמוע את כל האלבומים שלה מהעבר, אפילו נרשמתי לTIDAL רק בשבילה.

היא ממש מיוחדת. למען האמת זה בעיקר בגלל הפרסונה... יש לה לב טוב והפרסום לא גרם לה לאבד את זה.

האמת שמאז הנערות לא שמעתי מזרחית קלאסית רק מזרח חסידי חח .. האייל גולן זה היה יותר נוסטלגיה בשבילי אז שמעתי תקופה מסוימת.

מה שאני שומע עכשיו זה בעיקר את אליסיה וחסידי קלאסי. (חח רק אני מסוגל לעשות את השילובים האלה 🤣🤣)

לבריאות

למה, זה הגיוני. אתה גם: יהודי, גם ישראלי, גם מזרחי, גם בן אדם בעולם, גם ילד לשעבר, גם .... הרבה זהויות.

TIDAL זה כמו ספוטייפי רק באיכות גבוהה יותר ...HiFi .. אני משלם רק 20 ומשהו שקל בחודש..

אשכול פריקה חושפני ופוטוגני לא יעזור לך לשחזר את הכבוד האבוד שלך. יש דברים שקשה מאוד לתקן. אפילו הייתי אומר ביזיון...

אני אחזור לי למוזיקה החביבה עלי ואתענג על החברה שאני מארח לעצמי

יום אחד גם אתה תחזור בתשובה

🍿

זה לא יפה אם את אומרת שמזרחית= שירי עגבים...

יש הרבה שירי עגבים וגם סתם שירים מטומטמים שהם לא מזרחיים

ולצערנו רוב המוזיקה היום (בין הפופ הרגיל ובין הפופ המזרחי) היא מטומטמת. בזכותה אתה מעריך יותר מוזיקה איכותית ונהנה ממנה...

השוני שיש בין הפופ המזרחי של היום לבין ימי תחילת ואמצע הז'אנר הזה- לפני עשרים שלושים שנה, בולט מאוד. כבר אין זכר היום למוזיקה שהיו עושים אז.
 

אבל גם היום מדי פעם יש הבלחות, אפילו מדהימות.

נניח פאר טסי הוא מאוד מוכשר, ומי שיסתכל מהצד לא יכול להבין איך מי שכתב והלחין את "מה יהיה מחר" מבזבז את הכשרון שלו על שירים טיפשיים.

אבל שמה הדור נמצא. תרבות רדודה ואנשים שנמצאים בבוץ רגשי, שצמאים לצאת משם ולהגיע לעומקים רגשיים ולקשר אמיתי, אבל הרבה פעמים לא באמת יודעים מה זה כי הם לא חוו את זה או לא מאמינים שיגיעו לזה.

השיר הראשון חסום לי🤭 והשני לא

נכון