בס"ד

ניתן לענות על השאלון מגיל 16 ומעלה.

אין חובה להיות בקשר זוגי כרגע- אלא חובה שתהיה חוויה אחת לפחות של קשר זוגי.

ההגדרה של אינטימיות הוא הרצון להיחשף בפניו של הבן אדם השני- מידת הקירבה הנפשית לבן הזוג.

כרגע אני זקוקה ליותר גברים שיענו לי- אבל גם נשים לא פחות חשוב!

תודה והמשך לילה טוב.

בס"ד

גברים לא נשואים שנמצאים בקשר זוגי כרגע.

בבקשה תעזרו לי

מחילה - גברים לא נשואים, לא נמצאים ב"קשר זוגי".. לכל היותר - הם מחפשים אותו (כמובן שיתכן שהם כבר מתחילים לאהוב את מי שמתאימה להם. הכנה טובה לחתונה..).

ולשואלת הנכבדה: א. מי אמר שהאולפנה זה מוסד דתי קצת יותר רציני מפה?...  אבל טוב שהיא חושבת כך - זה ציון נאה לאולפנה..

ב. "אני ממש אודה לכם - ואתם תצילו בגרות" - זה נקרא אהבה! (אולי "התלויה בדבר"..)

"שייך" ביותר... מחילה.

אני הגבתי לאריק, בהבנה ברורה לאיזה "פאזה" הוא מתכוין. גם הוא הבין.

אל דאגה - אף אחד פה בפורום לא שקל אולי לקחת "פילגש" או אשת יפת-תואר.. (גם אף אחת לא שוקלת להסכים לכך). גם אריק לא התכוין למישהו כזה שיתנדב..

כולם הבינו שמדובר על "מהות", מה זה. בשביל זה אפילו לא חייבים לגייס את "התורה".

וזה שמחדשים על מיני מילים ומונחים  ("פוליגמיה"), עדיין לא משנה את המציאות . "קשר זוגי" אמיתי = נישואין. לא בלי זה.

ודבריך מוסריים מאד ונכונים מאד - אך הם אנושיים.

אין ביסוס למושגים שלך בתורה (לפי הדוגמאות שהבאתי)

ואשמח אם תבהיר זאת

ברור שהשאלון הזה לא עוסק במקרים כאלה!

חוץ מזה, אני בספק כמה אינטימיות היתה

בקשר זוגי לפני 3000 שנה,

אפילו בלי פוליגמיה.

אה, ואשת יפת תואר היא בת זוג לכל דבר.

החתן הגיע על סוס לבן כפשוטו

גם לפני אלפי שנים..

הרגשות עדינות אינן המצאה מודרנית.

וכן כתוב אצל יצחק אבינו: "ויביאה האוהלה שרה אמו, ותהי לו לאשה, ויאהבה". אהבת-אמת אינה דבר שהתחדש בזמננו..  אולי יותר ה"זיופים" שלה..

ובנוגע לשאלת "שורש" - בוודאי שמה שכתבתי יש לו ביסוס גם בתורה, גם במוסר האנושי ובחיים הנורמליים - וגם בחיזוק והביסוס שדרכה-של-תורה ומורשת הדורות נותנים להם (לא כאן המקום לנושא הרחב של היחס בין התורה למוסר הטבעי הבהיר לפני קלקולו. ועי' בהקדמת ר"נ גאון לש"ס בתחילתה ויש עוד הרבה מקורות).

ומכל מקום - בתורתנו שבכתב ושבע"פ ושבמסורת הדורות, הנורמה של "קשר"-אישי בין האיש לאשה, היא תמיד, כמובן, נישואין: "כי יקח". ולא סתם בלי זה. אפילו בדוגמאות החריגות שהובאו, שבוודאי אינן אידיאל של נישואין (ולא בכדי אמרו חז"ל על אשת יפת תואר "דיברה תורה כנגד יצה"ר, ואפילו שם, גידרה באופן של "לקיחה", והזהירו מתוצאות דבר כזה. וגם לקיחת שתי נשים לא-במקרה אינה נוהגת ברוב ישראל שנים רבות-מאד), יש נישואין. ובוודאי ש"פילגש" אינה דוגמה ל"קשר זוגי" עפ"י דרכה של תורה..  גם בזמנים שהיו דברים כאלו - היתה הבחנה ברורה בין ה"אשה" לבינה.

ואלו דברים פשוטים ביותר, שכבר כתבתי בעבר שעצם הדיון בהם אינו בריא, כאילו יש "אופציות" אחרות ויש מקום לדון. ולכן איני רוצה להמשיך בדיון זה. אבל בגלל שנשאלה שאלה בצורה מכובדת, ראיתי לנכון גם להתייחס בקצרה.

נכון שהיתה אהבה,

אבל האינטימיות, התמיכה הנפשית, ובודאי שהקריטריונים

לבחירת בת זוג היו שונים לגמרי מאלה של היום.

אני לא בטוח שהאבות הם דוגמה טובה 

למציאות הרווחת בקרב רוב שאר העם.

אין ספק, לדוגמה, שהשיקול הכלכלי היה משמעותי לאין ערוך

בתקופה ההיא,

וגם השיקול של 'טב למיתב טן דו'

היה הרבה יותר משפיע חברתית מאשר היום.

וגם התמיכה הנפשית שבני זוג מחפשים כיום אחד בשני

שונה לגמרי, גם בכמותה וגם באיכותה.

ואגב, זה נכון לדעתי לא רק 3000 שנה אחורה,

אלא גם 100, ואולי אפילו 50.

והמצב הולך ומחמיר.

או הולך וטוב, תלוי בנקודת ההשקפה.

במושגים, וביחוד ב"אופן" (האם קודם ההורים מוצאים עפ"י קריטריונים מסויימים, למשל, והמעורבות המשמעותית של בני הזוג בנושא מתחילה רק אחרי שנישאו. מה שגם היום קיים במידת-מה במקומות מסויימים);

אבל הנעלם-הגדול הוא מבחינה פנימית; מה קרה בין אנשים, לא דווקא מבחינת "מה מחפשים" פורמלית היום זה בזה, אלא מבחינת בנין היחס הנפשי הפנימי.

ובזה - דומני שאנחנו נוטים לפעמים לחשוב שבדורות קודמים זה לא היה כ"כ קיים.. יתכן בהחלט שאלו דמיונות בעלמא. אנו מוצאים לפעמים תיעוד של "נקודות" אגב תיאורים של משפחות בגלות, ולא-פעם אנחנו רואים, דומני, יחס עמוק בסיסי בין איש-לאשתו, הרבה מעבר למה שיש עם ה"דרישות הרומנטיות" המודרניות. גם ה"אוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו" אינו בכתב-עת מודרני.. גם הלכות מסויימות שנוגעות ליחס שבין איש לאשתו.

אם כי בוודאי יש צדדים של יתרון בהעמקת המודעוּת בזמננו, כמו בהעמקת הדעה והרגש לעוד דברים בעבודת ה'.

ההנחה - שלא אתה הראשון שהניח כאן - שפילגש היא דווקא באמצעות קידושין היא דעת מיעוט בהלכה (רש"י לעומת דעותיהם החולקות של רוב הפוסקים, בהם הרמב"ם, הראב"ד והרמב"ן). רבים מהם אף טרחו לציין שאין כל רע בפילגש, ויש שאפילו ראו בכך אידיאל. עיקר האיסור על פילגש כיום נובע משיקולים חיצוניים, כגון החשש שהיא תתבייש לטבול ותעבור על איסור נידה. כך שאם באנו ללמוד מההלכה, המסקנה תהיה הפוכה.

ואני בכלל לא מבין מה להלכה ולדיון על מהותו של קשר זוגי. ההלכה באה ללמד איך לעבוד את ה'. הדרכות בנוגע לאורח חיים 'טבעיים ונורמליים' אינן מעניינה. אדרבה, במובנים רבים אנחנו ממש לא נורמליים. במקום להדחיק את זה ולנסות להראות שבעצם התורה מכוונת לחיים נורמליים, אנחנו צריכים להתגאות באי הנורמליות שלנו - אנחנו לא חיים בשביל החיים, אנחנו חיים כדי לעבוד את ה'! זוהי נקודה מאוד יסודית במחשבת ההלכה, והדיון הזה בעיני יוצר עיוות קשה. הניחו לפסיכולוגים לדון במשמעותו של קשר זוגי. אל תערבו את ההלכה!

זה שכתבתי את ה"הנחה" הזו. עי' לעיל (אם כי גם בדוגמה הזו, יש "קביעות" מסויימת).

ב. יש הרבה מאד להלכה ולמהות-קשר; ובכלל לתורה - שאינה רק "הלכה". יש דברים שבהם התורה מדריכה אותנו "מעל הטבע", יש דברים של מה שמתאים אל המוסר הטבעי, כדברי הרמבם בשמונה פרקים פ"ו. ויש דברים שהתורה מחנכת את הטבע הנורמלי שלנו.

ומי שחושב שימצא תורה קרועה מכל המוסר האנושי והאור שנמצא גם בצד הזה של המציאות, כשהוא בטהרתו, עליו נאמר "עם נבל ולא חכם - דקבילו אורייתא ולא חכימו" (אורות התורה פי"ב).

נכון שאנחנו חיים לעבוד את ה', אבל המוסריות אינה דבר שמחוץ לזה. התורה מעלה את המוסריות האנושית וגם מכתיבה אותה. לפעמים מתמודדת עם מה ש"מחזי כמוסר". ו"דרכיה דרכי נועם" (הסבר הלכתי ברמבם למה לא יתכן שאחד מארבעת המינים יהיה ממין דוקרני..).

שלש מידות באומה זו: "רחמנים, ביישנים וכגומלי חסדים" (וזה, אגב, מובא גם בשו"ע אה"ע שמשפחה שיש בה סימנים מובהקים של אכזריות, למשל, צריך לבדוק אם הם מזרע ישראל..). מה לנו ול"ביישנות"? אדרבה - הרי אנחנו לא צריכים "טבע" כזה. אנחנו רק "מצוות".. לא "נורמליוּת"... לא כן - אנחנו בונים את גם הנורמליות שלנו מתוך תורה, וגם את המעל-לטבע, וגם את העלאת הטבע. כל דבר במקומו. ומי שאין לו תחושת חוסר הצניעות ביחס קרוב ללא-נישואין, יש לו חיסרון בתכונה נורמלית של עם ישראל. ובדיוק כדי לא להקהות את הנורמליות הזו, אמרתי שחבל להאריך בזה יותר מידי. יש דברים שצריכים להיות מוחשים בטבע המוסריות והחיים, לא רק ב"פלפולים".

אתה צודק ש"זו נקודה יסודית במחשבת ההלכה" - אבל בחלק מהדברים, בכיוון הפוך מדבריך, במחילה..

מישהו כאן היה מוכן שביתו תהיה "פילגש"?... אז מי שחושב שזה פשוט מ"טעמים פסיכולוגיים", אבל מבחינת "מוסר התורה" אין בעיה (אן שחושב שבכלל אין "מוסר התורה", נוסח איזה פרופסור שהיה בזמנו) - ש"יבושם לו".. חושבני שזו בעיה קשה, גם לגביו וגם לגבי הבנתו את התורה.

[אלא שאכן, הפורום הזה באמת אינו המקום שאפשר להרחיב בו הרבה בנושאים הללו - שהם בגדר של דיונים תורניים רחבים]

יותר קל למלא

ויותר קל לנתח את התשובות

שם בטוח תקבלי תשובות ומהר מאד...

בס"ד

הגיעו תגובות בודדות. אבל תודה.

ד.- הם מחפשים אותו- בדיוק- ובשביל השאלון שלי אני צריכה אותם, את אלה שמחפשים אותו.
    באמת שלא באתי לפתוח דיון על נושא העבודה שלי- אבל אם אתה כ"כ מעוניין - אז ביטלו לי 4 פעמים את נושא העבודה- שלא היה קשור בשום צורה ל"קשר זוגי" כזה או אחר- בתירוצים ומשונים- עד שלא הייתה לי ברירה והמורה שלי זאת שקבעה לי את נושא העבודה- רוצה להתחלף? בשמחה. מההתחלה לא אהבתי אותו ואני לא ממש נהנת מהעבודה הנ"ל

(מה יותר מביך מלחלק שאלון בנושא "אהבה" למורות שלך?!)

נראה לי- שאם האולפנה שלי אישרה לי את השאלון- מבחינה דתית והלכתית- שבראשה עומדים כמה רבנים- היה נראה לי הזוי במקצת שבפורמים לא אשרו לי אותו- גם המורה שלי התפלאה- זה הכל.

ואם כ"כ חשוב לך לקרוא מה זה "אהבה"- אין לי בעיה- אני מוכנה לתת לך בחפץ לב את הרקע התיאורטי שלי 11 עמודים- יש לך כח לקרוא?!

תודה לכל העונים, ולכל אלה שרצו לעזור ולא יכלו

יש שם רווקים מבוגרים יותר וממורמרים יותר..

בס"ד

גברים ונשים- שאינם נשואים אבל נמצאים בקשר זוגי (או יוצאים, דייטים וכ"ו...) אשמח שיענו לי על השאלון...
 

תודה, שבוע טוב ול"ג בעומר שמח...

בהודעה אישית?

אני פותחת כרגע ועונה על השאלון אז קחי בחשבון...

מקווה שלא מדי מאוחר.

והכל- כדי להציל בגרות בישראל!!

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

שגברים נוטים פחות "לפטפט" על זה ולפתח סרטים... (עם הכבוד הראוי לכל הנוגעות בדבר, כמובן..)

בס"ד

שאתם פשוט מפחדים לדבר על זה. גם אפשרות.

שלכל הגברים בפורום התקלקל המחשב באופן פתאומי. גם אפשרות

גילוי נאות: אני עניתי על השאלון

מעולם לא היה טוב יותר

הרסת!

בס"ד

ולא נשוי-

ושעוד לא ענה על השאלון שלי-

אשמח אם תפנה אלי

תודה!

וישלחו לך במסר את התשובות?

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

..

וזה לא ממש מתחשב שאתה כותב בצורה כזו בפורום של רווקים לדפוק על הלב שלהם.

אז למה זה יפגע בו?

הרי זה הוא בעצמו עשה את זה.

אני מאמין שכולנו קיבלנו הצעות טובות מאוד,

אפילו בנות שמוכנות לעשות שינוי גדול בחייהן,

וויתרנו מהר מדיי.

בגלל כל מיני סיבות (משתנות): משפחה וקהילה, יופי חיצוני, משקל, אישיות, דעות וכו'.

ומיד אחרי חתונה תמיד מתחיל השינוי,

ללמוד לחיות מחדש ולהתרגל למציאות חדשה.

ועוד הרבה שינויים.

לפסול מראש זה דבר טבעי לחלוטין...

אבל אם כבר לוקחים את הדברים ברצינות אז צריך ללכת על זה עד הסוף ולא להתחרט באמצע,

ואז להישאר עם בילבולים וחרטות אם עשיתי טוב או טעיתי.

לא כולנו מקבלים הצעות מעולות. לא כולנו מקבלים מספיק הצעות.

נכון, יש גם הרבה שמקבלים הרבה הצעות ואולי מרגישים בזכות השפע שהם צריכים לחפש תמיד משהו "טוב יותר", אבל יש הרבה אנשים שלא מקבלים את מה שהם ראויים לו וצריכים להיפך - ללמוד לומר "לא" ולהאמין שיהיה טוב יותר אפילו שעל פניו בשטח לא ברור מאיפה יגיע טוב יותר.

זה כמו "אין לי פירות במקרר כי לא רציתי את הפירות שהיה ורציתי פירות שלא היה".

זה תמיד תמיד נכון.

גם אם ארצה את כ-ו-ל-ן, יכול להיות שכ-ו-ל-ן לא ירצו אותי.

וגם אם כולן ירצו אותי יכול להיות שלא ארצה אף אחת.

אבל יש גם אחרות, כמו חוסר מוכנות רגשית / כלכלית / אחר, היעדר טוטלי של הצעות ועוד

שלא הולכים לאימון לזוגיות, ונשארים מקובעים בדפוסים שטותיים

פעם הבאה אעדכן את הבחורה, שכדאי לה להתפשר!

האחד בא לעיר וישפוט שפוט.

שנשמה אחת שהתפצלה לשניים זה רק לשון ציורית ומשלית, ושבאמת לכל אחד ולכל אחת יכולים להתאים יותר מאדם ספציפי אחד אז ייקל עליהם לחפש מה מתאים.

אדם צריך למצוא את מי שמתאימה לו וזה יכול להיות אלף אפשרויות. אחר כך בדיעבד כשיתחתן הוא יגלה שה' זימן לו את החצי השני כפשוטו. אבל זה מיסטיקה, ולא מערבים מיסטיקה בפסיכולוגיה.

פסיכולוגית -שאדם ידע שיש הרבה אפשרויות, כמו דבריך שכתבת, וכך באמת צריך לתנהל המציאות היומיומית (ובאמת לא לנסות לחפש את ה"אחת" מתוך מליון, אלא את מי שהוא רוצה להתחתן איתה פשוט)

לפני שיכולתי לומר מילה על זה, הרגשתי שצריך לקרוא במקור ולהבין את ההקשר. אז הלכתי לקרוא את כל הסיפור כולו, מתחילה ועד סוף, וגם את אחד הפירושים עליו, והאמת, שראיתי שם משהו אחר.

השמטתי מכאן את ההרחבה בעיון, כי עולות לי מחשבות לפרסם את זה במקום אחר.

אם יעניין מישהו/י, תשלחו בקשה באישי ואשתף בשמחה.

השורה התחתונה-

אם אני לומדת ממכלול הסיפור שצריך להתפשר?

לא בטוחה.

לבקש רפואה, כן.

לעשות עבודה של דיוק פנימי, כן.

ללכת עם אמונה בלתי מתפשרת שהאבידה תמצא בבוא היום, ושתהיה הרגשת שייכות וחיבור אמיתי, כן.

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לק"י

בדרך כלל זה היה לי נחמד.

תמיד היו נותנים לי גילאי 15-16.

עד שב"ה התחתנתי ואז המטפחת חסכה לי את הבושות

חושבים שאני בן 27 נשוי +3 או משהו כזה... ואני סך הכל בן 21 אוטוטו..

וגם אני באופן עקבי במשך השנים נראה כ5-6 שנים מתחת לגיל שלי

פעם אחת בשיעור ה' עליתי על טרמפ וחשבו שאני שמיניסט חח

בגיל 27, מלא חשבו שאני בן 18. לקחתי את זה כמחמאה.

הרבה סיטואציות סביב זה

בעיקר כשהסתובבתי עם הילדים הגדולים

פעם אחת מישהי חשבה שהילד הוא בעלי

הורידה לי 20 שנה

ולגבר להפך

שאלו אותי בפורים אם התחפשתי לחייל. אז היה לי חוגר.

בגיל צעיר זה היה מעיק כי אני ילדון וזה. אבל כשמתבגרים קצת ונראים עדיין בני 18 זה נהיה מחמאה.

של מישהו שאפילו לא יכול להיות בגיל שיכולתי לעשות עליו בייביסיטר

בעלי כבר אבא ל2

לא מוכרים לו אלכוהול בלי תז

מכיר גם בחורה כזאת, שהרושם שלה באופן עקבי הוא שהיא מבוגרת יותר.

לק"י

אולי אולי יש בודדות.

סיבת מחיקה: קעלימבאר חמוד מדיי

תתחיל בלשאול במתנ"ס המקומי אילו פעילויות יש.

לא בטוח שתמצא בת זוג, אבל בוודאי תמצא אנשים ונשים סביב הגיל שלך. חיי חברה זה משמעותי מאוד.

ואם יש חוגים קבועים זה מעולה להכניס לשגרה שלך.

לצאת מהבית ולהכיר ולפגוש חברים.

בהצלחה!

(ואכן, כאן בפורום אין, או כמעט ואין, נשים בגילאים האלו)

לק"י

אבל לא הייתי בונה על זה. זה לא פורום היכרויות מלכתחילה.

אשמח להכיר אישה דתיה מעל גיל 40.

אני בן 48 גרוש.

על השאר אפשר להתכתב