המטרה כנראה נשגבת מבינתנו. כי לדקלם "לקדש שם ה' בעולם" כבר פאסה.....

כמו שבני עקיבא כתבו בעולם קטן שלדבר על הפרדה בנים-בנות - זה כבר פאסה..

"והיה מחנך קדוש" - פאסה?!!?

[ורואים כמובן בתמונה בנים ובנות יושבים מעורב לחלוטין! חוסר צניעות מזעזע!!]

אז כל התורה פאסה וגמרנו..

הדבר היחיד שאני מכירה "פאסה"..

זה "פסו אמונים מבני אדם"....

מאוד פשוטה: ילדים

(יש עוד מטרות)

יש בעיה רפואית בנושא, כנראה לא אפגש איתו

ב. כמובן, מה שכתבתי למעלה קצת קיצוני, אבל זה מכיוון ששאר הדברים שאני אחפש הם דברים שארצה בבן-זוג גם בגלל שאר המטרות. למשל (בסוגריים ההשלכה של התכונה הזו לנושא של ילדים):

מידות טובות (=יהיה אבא טוב, סבלן, לא כעסן וכו'), אותה תפיסת עולם פחות-או-יותר כמו שלי (=נוכל יחד להעניק לילדים חינוך ראוי בעיניי), כושר השתכרות (=יוכל לפרנס משפחה עם ילדים)...

אלה שתי המטרות המרכזיות בנישואין, לדעתי: הקשר בין בני הזוג, וילדים.

אפשר לשאול מה המטרה שלך, בשירשור הזה?

את יכולה להמשיך לשאול: מה המטרה בילדים, ומה המטרה בקשר זוגי טוב... עניתי את המטרה הכי "קרובה", כי הנחתי שלזה התכוונת. אם הולכים יותר רחוק אפשר לשמוע כמה דברים, גם אישיים וגם כלליים. אישיים: צורך ורצון טבעי להיות הורה (בלי להכנס ללמה הוא ישנו, אבל הוא קיים), רצון להשאיר אחריך זכר, לא להיות בודד, שיהיה מי שיטפל בך בזקנתך. כלליים: יישוב העולם, חינוך ילדים לתורה ומצוות - לקידוש שם שמים בעולם.

לא דומה חינוך חרדי

לחינוך דת''ל

לחינוך ברסלברי

לחינוך חב''דניק..

מובן?

לא הבנתי מה רצית בהודעה האחרונה.

קל לומר "אני אחנך את הילדים שלי בדרך של תורה ומצוות"

אבל מה זה דרך של תורה ומצוות בעניך?

בעני אנשים מסוימים למשל- לחנך ילדים בדרך החרדית זה ממש לא תורה ומצוות..

 וכן להפך

יהיה מישו שברגע שהילדים ילמדו ללכת ישלח את הילדים שלו לאומן והשני טוען בתוקף שלא יוצאים מא''י בשביל זה וזה חילול ה'..

אני אשאל זאת אחרת.

מה זה בענייך "לקיים תורה ומצוות"?

סיכום דיון עד עכשיו:

שאלת לגבי מטרת הנישואין.

עניתי "ילדים, קשר זוגי".

אמרת: "זה פנים ביתי, ולא כלפי חוץ. בניסוח שלי: "אישי" (=פנים) מול "כללי" (=חוץ")

אני: עניתי מטרה "קרובה". אם הולכים יותר לעומק, למשל, שואלים מה המטרה בילדים, יש פה גם מטרות אישיות וגם מטרות כלליות.

עד כאן הדיון עד הודעתי עם הכותרת "שמעי".

עכשיו, את עוברת לנושא אחר מהודעתך "זאת אומרת", ואומרת לי שמה שכתבתי לא מספיק מפורט. את רוצה פירוט מה ז"א חינוך טוב, ובכך נראה לי שאת את סוטה כבר אפילו מהנושא הראשוני - מה מטרת הנישואין.

למיטב הבנתי את שואלת עכשיו שאלה אחרת, והיא: איך נכון לחיות.

פשוט מנסה להבין מה נושא הדיון כדי לענות בצורה הגיונית.

אני מפרטת את מה שאמרת קודם.

את אומרת "חיוך טוב לילדים"

סבבה.

מה זה אומר חינוך כזה?

ז''א.. לחדד את המטרה..

מטרת על- לחנך ילדים בצורה טובה.

פירוט-

דרך טובה לדעתי היא--

**זהירות, חפירה לפניך**

ואני לא חושבת שאיך שאת מציגה את זה נכון. פירוט מה נקרא "חינוך טוב"הוא לא חלק מהגדרת המטרה לשמה רוצים ילדים. (תאורטית מישהו יכול לומר שאין לו מטרה לילדים, ואם יהיו לו ילדים - אין לו מטרה לחנך אותם - מבחינתו שיגדלו ב"טבעיות". זה שאומרים שהמטרה היא לחנך חינוך טוב, יש בזה תוכן בפני עצמו, ותוכן מספיק לדעתי לשאלה הראשונה).

אבל לא חשוב. מהי דרך טובה לחינוך לדעתי, זה מורכב מהמון דברים - זה מבחינתי דומה מאוד ללשאול אותי מהי תפיסת העולם שלי. וזה לא משהו שאוכל (או ארצה) לכתוב כאן בהודעה קצרה.

אבל למה זה מעניין, ומאיפה מגיעה השאלה (בהקשר של נישואין)?

אני יכולה לדמיין כמה מחשבות\תחושות שמובילות לדיון כזה:

א. איזו אחריות כבדה זו, לחנך ילדים בדרך נכונה. אני - מילא, אחריות כלפי עצמי. אבל ילדים שסומכים עליי - אז אני צריכה להיות הרבה יותר משוכנעת בדרכי. איך אדע אם זו באמת הדרך?

ב. עד כמה החינוך צריך להיות מאפשר להתנסות בדרכים שונות משל ההורים. לדוגמא: אם אני דת"ל ובני הופך לחרדי - מה לעשות. או להיפך. להתיחס לזה כאסון? או כדרך לגיטימית?

מוזמנת לומר האם ניחושיי קשורים בקשר כלשהוא או מנותקים מהמציאות

שאלה סקרנית, כשפתחת את השרשור התכוונת להגיע לשאלה של: איך מחנכים ילדים? אם כן, מדוע לא התחלת איתה? אם לא, אז -- מה היית שואלת על תשובות אחרות? איפה הנקודה שאת חותרת אליה?

אמרת שאת רוצה לגדל את הילדים שלך בדרך של תורה ומצוות, לקידוש שם שמיים.. לא דיברת על הרצון בילדים כערך בפני עצמו ועל זה דיברתי..

כשפתחתי את השירשור התכוונתי למטרות, ולא דווקא לחינוך ילדים.

פשוט שאר המטרות הן ברורות לי יותר..

לאהוב. להיות נאהב..

אין כ''כ מה לפרט בזה..

לא ראיתי כאן תובות אחרות שיש מה לפרט עליהם..

למשל אם היית אומרת לי שהמטרה שלך בנישואים זה להפיץ את אהבת ה' ברבים-

הייתי שואלת איך זה מתבטא.. זה יכול להתבטא במקום מגורים. זה יכול להתבטא בסגנון חיים ורמת הדוסיות וזה יכול גם להתבטא שוב- בחינוך ילדים..

מבינה אותי?

מה שאת אומרת, ההרגשה הזו על העול שמונח על כתפיי וכו' וכו'.. זה נכון שאני מבועתת מהמחשבה שאעשה נזק כל שהוא לילדים שלי. אבל זה בכלל לא השאלה פה. אני מדברת על המטרה. עוד לפני מה עושים בכל מקרה..

גם רצון בילדים בפני עצמו.

המטרות שמניתי לכך שיולדים ילדים הן:

"אישיים: צורך ורצון טבעי להיות הורה (בלי להכנס ללמה הוא ישנו, אבל הוא קיים), רצון להשאיר אחריך זכר, לא להיות בודד, שיהיה מי שיטפל בך בזקנתך. כלליים: יישוב העולם, חינוך ילדים לתורה ומצוות - לקידוש שם שמים בעולם."

אמנם לא מנוסח כמטרה, אבל זה בגלל ניסוח לקוי. אפשר לנסח כ"מילוי צורך ורצון טבעי..."

מממ... נראה לי שאני קצת נתפסת לקטנות... כל אופן, לא בטוחה שאני יכולה לענות יותר על שאלתך ממה שאמרתי, שכיצד נכון לחנך ליר"ש, תו"מ - זו סוגיה גדולה עם פרטים רבים שאי אפשר לפרט כאן.

כתבת, "אם היית אומרת לי שהמטרה שלך בנישואים זה להפיץ את אהבת ה' ברבים-

הייתי שואלת איך זה מתבטא.." - מנסה להבין. מה הקשר בין זה לבין נישואין? אפשר לעשות את זה אדם יחיד, אפשר לעשות את זה נשוי... (אבל ילדים - זה מהותית מטרה של נישואין). אולי באופן כללי, להרבה דברים שאתה רוצה לעשות, השותפות יכולה להעצים ולחזק זאת. אבל זה לא משנה מהו הדבר. וכך המטרה היא: העצמה. לא חשוב של מה בדיוק. ה"מה בדיוק" - זו כבר לא מטרה של הנישואין, כי היית עושה זאת גם לבד אם זה חשוב בעיניך. זו כבר מטרה נפרדת, עם קיום עצמאי.

 זו המטרה העליונה שלך כמשפחה

זה מה שיעבור הכי חזק לסביבה ובכללם לילדים.

ואם זו המטרה שלך בחיים לא תוכלי להתחתן עם אדם שלא מסתדר עם המטרה הזו..

וזה בדיוק מה שזה - מטרת החיים, לא מטרת הנישואין! כנגזרת, תחפשי להתחתן עם מי שזה יתאים לו ויעצים את זה וכו'.

אבל מטרת ה*נישואין* כאן היא (למשל): שותף למטרת החיים, להוסיף "חיילים" למטרת החיים שלי... (=ילדים) (אם לנסח קצת בוטה, אבל הרעיון מובן)

מסכימה שזה יכול להיות מטרה פרטית ומטרה זוגית

אבל זה צריך להיכלל במטרותיך, בתור מטרה לנישואים,לא?

עם מי להתחתן, אם לזה את מתכוונת.

שבהודעת פתיחת השרשור שלך כבר מופיעות שתי השאלות:

א. מהי מטרתכם בחיים, ש(אם היא בעלת אופי כזה - לא כל מטרה בהכרח בעלת אופי המכליל גם את המשפחה) תהפוך באופן טבעי למטרתכם כזוג, וכמשפחה.

ב. מהי מטרת הנישואין והקמת בית.

אלו שתי שאלות שונות, ששתיהן מופיעות בהודעת הפתיחה. ומכיוון שפתיחת (הכותרת) וסיום(השורה האחרונה) הודעת הפתיחה היא דווקא שאלה ב, (האמצע הוא שאלה א), אנשים התמקדו בלענות לך על שאלה ב. (כולל אני)

להקים דור של תלמידי חכמים..לומדי תורה

דור המשך (דור ישרים כמובן)

וכמאמר השיר: 

"קח לך אישה ובנה לה בית"

או, ע"פ אבטיח: "קח לך אישה ונעלי בית" (שם, שם)

וידוע שהוא ממין זכר

יש מישי עם ניק דומה..

יש מצב?

(רוצה להיות צדיקה ולערוך?)

בס''ד

רצון לאהוב, רצון לתת מעצמי, רצון להיות שותף בדור ההמשך של עם ישראל ואלו רצונות מאוחדים. כלומר לא כל אחד לכשעצמו אלא כולם ביחד תלויים זה בזה.

סרטון שמסביר את זה ממש נפלא:

את הסרטון אני אראה אח''כ..

אבל אתה מדבר נורא בכללי...

תוכל לפרט לי את זה?

ולפשט?

בס''ד

שזה כללי (מה שכתבתי) וכדאי לך לראות את הסרטון הזה (אם הצלחתי להקשיב לו ולהבין אותו עכשיו אז כל אחד\ת יכול..Iחצי ישןI)

ויש מאמר ממש יפה של הרב שפירא - http://www.tovimha2.org.il/%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/tabid/90/articleType/ArticleView/articleId/7/---.aspx

בס''ד

כן.. להיות שותף בדור ההמשך של עם ישראל זה ילדים.

מה המטרה שלך בגידול ילדים?

(איך אתה רוצה לגדל אותם? באיזו דרך?)

בס''ד

מה זאת אומרת באיזה דרך?

שיהיו יהודים ושיידעו מה זה להיות יהודי.. אני רוצה לגדל אותם כיהודים שומרי תורה ומצוות. להחדיר בהם יראת שמים. בקיצור שיהיו יהודים שהולכים בדרך התורה!

האם העיקר זה הולדת הילדים וחינוכם זה בא כתופעה שיש להתמודד איתה בל כורחנו, או שזה העיקר, ושיש לנו אפילו דרך מסויימת שאנו רואים בה כעיקר העניין בהקמת הבית...

לא כן, כמוצי?

בס''ד

אז ככה:

כתבתי בהודעה הראשונה שלהיות שותף בדור ההמשך של עם ישראל זה חלק מהמטרה. וכוונתי בלהיות שותף בדור ההמשך זה להביא ילדים לעולם. לשאלה איך ארצה לגדלם אמרתי שיהיו יהודים שומרי תורה ומצוות. ולא אין זה תופעה שצריך להתמודד איתה בעל-כורחנו.. ההיפך, זה חלק מהמטרה של הקמת בית. 

מה זה אומר יהודים שומרי תורה ומצוות?

יש כ''כ הרבה שיטות בעניין..

בס''ד

למה שכל אחד מגדיר את עצמו.. אחד יגיד לך שהוא רוצה בית דתי לאומי כי הוא חושב שזו הדרך הנכונה. אחד יגיד לך שהוא רוצה בית חרדי כי לדעתו זו הדרך הנכונה וכן על זה הדרך.. 

כל אחד דרכו ורבניו.

אבל סבבה

בס''ד

כמוצי.. פשוט לא זאת השאלה.. את שאלת בתחילה ''מה מטרת הנישואין'' ועכשיו את כבר שואלת ''מהי הדרך לעבוד את ד' טוב יותר''

או שפשוט אני לא מבין..(אפשרות עם סבירות גבוהה)

(כמו שכתבתי למעלה - באמת לא כל-כך מובן מה השאלה)

שאלתי באיזו דרך אתם הולכים להשיג את המטרה של חינוך ילדים לתורה ומצוות..

כן. אולי זה קשור למה שאתם חשבתם שזה..

אבל אני עדיין מדברת על המטרות ועל הפירוט המעשי שלהם..

בס''ד

אם את שאלת ''באיזו דרך אתם הולכים להשיג את המטרה של חינוך ילדים לתורה ומצוות'' אז זה כבר לא שאלת ''מטרת הנישואין''..?!?.. לא כך?

את שאלת כבר על הדרך. וזה כבר נושא אחר...

גם לדעתי, כמו שכתבתי כבר. והתשובה לשאלה "באיזו דרך" - היא ארוכה ומלאת פרטים. וחוץ מזה, מה האינטרס לדעת מהי תפיסת עולמו הכוללת של כל אחד בפורום?

בעזהי"ת

זו סדרה של 37 שיעורים, סדרה מומלצת מאוד והוא בונה את המהלך הזה לאט לאט.... אולי תוכלי למצוא שם תשובה

נותן גם כלים מעשייים, עצות, טיפים, שובר סטיגמות ואמונות מוטעות, באמת מומלץ

http://www.meirtv.co.il/site/archive_new.asp?cat_id=3809&rabbi=3780

בהצלחה

עוד מישו רוצה להמליץ לי על שיעורים?

אני יו-דע-ת שיש שיעורים בנושא

רוצה לשמוע את דעתכם!!

אבל אני מחפש קודם בת זוג -שתוביל לילדים-שיובילו ליצירת דרך חיים-שאולי, תוביל לעשיה כללית (פעם ראשונה שאני משתמש בביטוי כזה..).

עוד משהו?

אבל זה הרעיון הכללי..

מהם הפרטים?

והרבה ממנו.

 כסף              כסף     כסף

           כסף           כסף                כסף

    כסף         כסף             כסף

כסף

רק כסף מנצח!

"בלעדייך אני חצי בן אדם, בלעדייך אני בעצם כלום?" (לשם שינוי יש שירים מזרחיים שקולעים לאמת...)

אז זה המטרה. כראש ובראשונה אדם מתחתן בגלל הגזירה האלוקית שה' גזר שאדם לא יהיה שלם עד שידבק בצלע שאבדה לו בימי בראשית, ולכן "על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באישתו". זה המטרה הבסיסית ביותר - חוסר יכולת נפשית וגם פיזית להמשיך את הקום שלך בעולם בלי בת זוג לידך. 

אחרי זה כמובן, באים הרצונות של מישהו שיקשיב לי, מישהו שתמיד יהיה איתי (אבל הכל, שימי לב, נגזרת של בסיס הראשוני שזה חוסר בתוך הנפש ללא צלע נוספת בדמות בת זוג...). וכמובן - ילדים, שזה גזרת של הצורך הקיומי להשאיר זכר בעולם. מי שלא מעוניין שיישאר ממנו זכר בעולם, לא מביא ילדים - אבל ברוך ה' שרוב העולם כצורך קיומי רואה ערך עליון בלהשאיר אחריו משהו ולהמשיך לפתח את העולם - ומביא ילדים (גם אם לא הרבה. גם בזה ניכר ההבדל בין חילונים או גויים להבדיל, לדתיים או עוד יותר - חרדים. ככל שתפיסת העולם שלך יותר דתית ומבינה יותר את הערך העליון של המשפחה ושל הלאשאיר זכר בעולם, אתה גם רוצה להביא יותר ילדים לעולם... זה ברור, נכון?)

מקווה שקלעתי נכון לשאלתך, בתשובתי...

יש את התשובה האישית שלך..

או שכיוונתי בטעות לתשובה לשאלה אחרת...

מבינה?

אולי השאלה שלך בכלל הייתה אחרת ולא הבנתי אותה נכון...)

לצערנו לא כולם זוכים.

נכון שיש מצבים שאין ילדים - אבל זה לא סותר שאחת ממטרות הנישואים, הם ילדים.

אולי מה שאני הולך להגיד קשה ואני מודע לזה שלא כולם נוהגים ככה, ואני מכיר מקרים בעצמי - אבל אפילו ההלכה נותנת למטרה הזאת גושפנקא חזקה מאוד - ההלכה קובעת שאדם שהוא ואשתו לא מצליחים להביא ילדים לעולם 10 שנים (והכוונה שם היא כנראה שאיכשהו ברור שזה בגלל שהאישה עקרה ולא האיש) - זה עילה מספקת בשבילו לגרשה ולישא אחרת (טוב, למעשה עצם הבאת הילדים לעולם, זה מצווה שמוטלת על גבר בצורה ישירה - פרו ורבו. מצוות הרבייה בעולם מוטלת על הגבר בלבד והאישה, היא מסייעת לו בזה... ואני מדבר מבחינה הלכתית נטו, ברור שמבחינה רעיונית ומציאותית המצב כיום שונה בתפיסה, אבל מבחינה הלכתית, המצווה - על הגבר).

בקיצור - אם אין ילדים, דבר ראשון, כן, אפשר להתגרש ולנסות דרך אחרת עם אחרים, ואפשר גם ויש הרבה שמנסים, לנסות שנים ולהתקדם ולסות שוב ושוב, בסוף לפעמים מצליחים ולפעמים מאמצים...

אבל בכל מקרה את הבניין הזוגי הם יוכלו לבנות גם בלי ילדים (למרות שזה שונה לחלוטין ממצב של זוג עם ילדים, אבל זה עדיין יהיה בניין זוגי...).

מקווה שעניתי לעניין.

אם תסתכל ב7 ברכות, תראה שברוב הברכות לא מוזכר כלל עניין הילדים (חוץ מב'שוש תשיש', שאולי מזכירה את זה אבל אני חושבת שגם שם הכוונה למשהו אחר).

מכיוון ש7 הברכות נאמרות בחופה, לדעתי יש יסוד סביר להניח שהן עוסקות במשמעות הנישואין, וזה לא ילדים.

ברור שגם זה חשוב, אבל לא העיקר, לפי מה שאני מבינה.

מה גם, אם היו מתחתנים רק בשביל הילדים אז ברגע שהאישה הייתה מגיעה לגיל בו היא לא יכולה כבר ללדת, היינו מצפים שהזוג יתגרש והבעל יתחתן שוב - עם אישה צעירה (ומקטין את בעיית הרווקות ).

במציאות אנו רואים שזה לא כך, ואפילו אם הגבר מתאלמן בגיל מבוגר בד"כ, במידה והוא נישא שנית,הוא יתחתן עם אשה מבוגרת גם היא.

ככה שמתחתנים בעיקר בשביל הקמת בית ובשביל הזוגיות.

מה המשמעות והתכלית של זה?

אין לי תשובה עדיין

"אם היו מתחתנים רק בשביל הילדים אז ברגע שהאישה הייתה מגיעה לגיל בו היא לא יכולה כבר ללדת, היינו מצפים שהזוג יתגרש והבעל יתחתן שוב - עם אישה צעירה" -

א. קודם כל, אאל"ט, איש לא אמר כאן שהמטרה היא רק ילדים, אלא שזו אחת המטרות המרכזיות והעיקריות, יחד עם הקשר בין בני הזוג.

ב. הקפיצה מההנחה למסקנה בעייתית. המטרה ילדים, אין משמעותה "כמה שיותר ילדים". ובמיוחד לא, כמה שיותר ללא תשומת לב לרווחתם ואופן גידולם. אפילו אם המטרה היתה רק ילדים - לגרש את אמם כאשר היא כבר אינה מסוגלת ללדת הוא הפך טובת הילדים.

זה שרואים במציאות שע"פ רוב גבר מבוגר שמתאלמן לא מתחתן עם אשה צעירה, זה פשוט מכיוון שצעירה לא תרצה אותו...

לגבי שבע ברכות - הבה נבדוק את טענתך.

1. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָפֶן.
2. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ.
3. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר הָאָדָם.
4. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ, וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד. בָּרוּךְ אַתָּה ה', יוֹצֵר הָאָדָם.
5. שׂוֹשׂ תָּשִׂישׂ וְתָגֵל עֲקָרָה,‏[1] בְּקִבּוּץ בָּנֶיהָ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ.
6. שַׂמֵחַ תִּשַׁמַּח רֵעִים הָאֲהוּבִים, כְּשַׂמֵּחֲךָ יְצִירְךָ בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה.
7. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּרָא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה חָתָן וְכַלָּה, גִּילָה רִנָּה דִּיצָה וְחֶדְוָה, אַהֲבָה וְאַחְוָה וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת. מְהֵרָה ה' אֱלֹהֵינוּ יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם, קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל מִצְהֲלוֹת חֲתָנִים מֵחֻפָּתָם, וּנְעָרִים מִמִּשְׁתֵּה נְגִינָתָם. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְשַׂמֵּחַ חָתָן עִם הַכַּלָּה.

ברכות 1,2,3 - לא מאוד עוזרות לענייננו.

ברכה 4 - מה זה "הותקין לו ממנו בנין עדי עד?" האמת שלא מצאתי כל-כך הסברים, אבל הבנה פשוטה אפשרית היא היכולת להוליד ילדים, ובכך המשך הקיום האנושי. אם כתבתי שטויות ואם מישהו יודע פירוש יותר טוב - אנא מכם, שרשרו

5 - על זה את דיברת, למרות שאני דווקא לא בטוחה שזה בהכרח רומז לילדים של בני הזוג עצמם.

ברכה 6 - לא מאוד מועילה לענייננו

ברכה 7 - מדברת על  גִּילָה רִנָּה דִּיצָה וְחֶדְוָה, אַהֲבָה וְאַחְוָה וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת, ולכן על הפן של הקשר הזוגי ככל הנראה.

סיכום: ברכה אחת מדברת כנראה על ילדים (4), ברכה אחת על קשר זוגי (7). ועוד ברכה אולי על ילדים (אך לדעתי אם כך, אז רק ברמז) (5)

ברכה 1 אכן לא עוזרת,

ברכה 2 - אולי עצם זה שיש עוד בית שמראה איך בית אמיתי, של עבודת ה', צריך להיראות, זה "לכבודו"? (חשבתי על זה עכשיו, אשמח לתגובות )

ברכה 3 - ברור שזה על הזוגיות! "ויקרא שמם אדם..."

ברכה 4 - באמת לא חשבתי על זה קודם הפירוש שלך נראה לי נכון.

ברכה 5 - לא יודעת.

ברכה 6 - שוב על הזוגיות. "רעים האהובים" - למיטב הבנתי הדלה: רעים = הזוג.

                                                                                     האהובים = הזוגיות אהובה ורצויה לפניו יתברך.

ברכה 7 - זוגיות. 

אם כך: ברכות 2,3,6,7 על הזוגיות, ברכה 4 על צאצאים, ברכה 5 - לא ברור.

מכאן שלזוגיות משקל הרבה יותר גדול.

ועכשיו צריך להבין מה העניין הכל כך גדול בזוגיות

נסיק שרוב הברכות מדברות על זוגיות, זה עדיין לא מראה לדעתי שילדים אינם עיקר חשוב ומרכזי בנישואין.

עדיין ההלכה ש"ותן טל" הביא קודם - במקומה. ומלמדת שזה כן עיקר חשוב.

לא כתבתי את זה קודם כי חשבתי שזה מראש לא יוצא שרוב הברכות על זוגיות.

אמנם, עדיין לא נראה לי שזה רוב גדול אפילו אם נקבל רוב:

לגבי ברכות 3 ו-4, אם תסתכלי כאן מוסבר שהרביעית היא על בריאת האשה והשלישית על בריאת האד לפני שנבראה אשה, ומכיוון שמברכים את הברכה הרביעית מברכים גם את השלישית. לכן אני לא כל-כך מסכימה שזה ברור ש-3 היא על הזוגיות.

ברכה 6 - נשמע שאת צודקת.

לא הבנתי למה ברכה 2 ניכסת כל-כך בקלות לזוגיות. לפי מה שכתבת: בית של עבודת ה' - זה לא קשור דווקא לקשר זוגי. אם כבר יותר מתקשר לילדים. אבל לא הייתי משייכת לאף אחד מן הקטגוריות.

יוצא שתיים זוגיות ואחת ילדים.

אם העיקר היו הילדים לא היו נותנים לזה כ"כ הרבה זמן.

אני לא מנסה לשכנע שזה העיקר. אלא שזה עקרוני.

תגידי שילדים הם העיקר, למה זה אומר בהכרח ש-10 שנים הן מדיי?

הרי, כמו שאמרתי קודם, בילדים אין הכוונה רק להוליד ילדים, ולא בהכרח כמה שיותר. זה כולל את חינוכם הראוי, שיתאפשר יותר עם אשה שאדם אוהב ומתאימה לו. ולכן אפילו אם נגיד שהמטרה רק ילדים, אולי כדאי לחכות 10 שנים כדי לגדלם בדרך הטובה ביותר שאפשר.

1- כי צריך לברך..

2- כדי שנזכור לכבוד מי הכל ושהכל ממנו ובשבילו- המטרה הסופית

3. קודם כל אנחנו מברכים על כל אחד בנפרד- שנוצר בכלל.

4- זה דווקא ממש לא נשמע לי ילדים- אלא שכל אחד מבני הזוג זכה להיות מה שנרא "מענטש" אדם הראוי להתחתן וזכה גם להתחתן (בניין עדי עד) 

5- כאן אנחנו מברכים על תהליך הגאולה (מה עקרה בחתונה? אלא שזו א"י שהיא עקרה, ועם כל בית שקם- היא מתקרבת לתהליך הגאולה- קיבוץ הבנים)

6- שמח תשמח, יש אומרים כפשוטו- חתן וכלה, ויש אומרים הקב"ה וכנסת ישראל שהם חתן-כלה עליונים.

7- עוד ישמע- כמו שאנחנו חוגגים היום חתונה של זוג גשמי, ככה עוד ישמע קול השמחה של החתונה האמיתית- הנ"ל..

בגדול- 7 ברכות זה יותר חיבור של החתונה הגשמית עם תהליך הגאולה.

לא אמרתי שרק הילדים זה חשוב, אלא זה אחד מהדברים לשמם מתחתנים...

ונעשה את זה הכי חריף שיש: אם את פוגשת מישהו והוא מצהיר בפניך בתחיל הפגישה, שהוא עקר, ואין לו סיכוי לעולם להביא ילדים - תשקלי אפילו טיפה להמשיך להיפגש? (ברור שבמקרה שבו מגלים נתונים כאלה שני בני הזוג רק אחרי החתונה, המצב יהיה שונה, אבל יש מצבים שבהם בגלל מחלה או משהו, זה כבר ידוע בגיל צעיר יותר, ואז הסיכוי שמישהו "פורה" יתחתן עם עקר, היא מועטת ביותר... אנשים כאלו, אם יתחתנו, לצערנו, זה כנראה יהיה עם אנשים במצבם/ אלמנים/אלמנות שכבר פחות מעניין אותם ילדים ויותר מעניין אותם מישהי/מישהו שיהיה לצידם...

אני זוכר שקראתי בספר של חיים ולדר סיפור על נערה כזאת...

בנגע לברכות הנישואין - זה לא אומר...כלומר, זה שהילדים פחות מוזכרים שם זה לא אומר שהם לא מטרה של נישואין... הברכה היא תקנת חכמים מאוחרת, שכוללת בעיקר פסוקים, וחכמים לאו דווקא ניסו להעביר דרכה את מטרת הנישואין...

הרי עבודת הזוגיות - זו עבודה על המידות..

במישור הכללי - 

להקים בית נאמן בישראל, עם ילדים יראי שמיים - 

שיקחו איתנו ההורים, חלק בהקמת ממלכת כהנים וגוי קדוש - 

ויפיצו את שם ה' בעולם.

[ועלתה השאלה - אם חס ושלום, אין ילדים.. 
יש ילדים ברוחניות (תלמידים או אנשים שדואגים להם)

אפשר גם לאמץ.
וכדאי גם להכיר בזה - שמעבר לגידול הילדים שזו עבודה נהדרת, נפלאה ועצומה מאין כמוה -

אנחנו גם כאנשים פרטיים (ולא רק כהורים) אחראים על הבאת הגאולה הכללית.]

אז אין פה את המישור הכללי.

יש מישור כללי כזוג..

בקירוב לבבות ובהקמת הממלכה, בחיזוק הגאווה היהודית.

הילדים - הם שותפים בתהליך הזה.

בעצם המטרה הכללית מתחלקת לשניים:

1. לקדש את שם ה' בעולם (כל אחד במישור שלו) - היא המטרה העליונה.
2. להביא ילדים שימשיכו את התפקיד ואת קיומו של עם ישראל.. - בעצם חלק מהמטרה, המשכיות.

אבל החלק השני לא פוסל את האפשרות לפעול בחלק הראשון והעיקרי.

המטרה המטרתית: לבנות בית המושתת על תורה וחינוך לחסכנות מתוך מקום של יש.

מה כל-כך חשוב בזה דווקא?

יש הרבה ערכים חשובים. למה דווקא את זה בחרת לכתוב ולא למשל: בית המושתת על תורה - וחינוך לזהירות בדרכים?

נסיון החיים...

יש גם בזבזנים שהם אנשים טובים ומקסימים.

אני מסכימה שחסכנות זה דבר חשוב,

אבל לא זה האידיאל!

מה הבעיה שזה יהיה אידיאל אצלי?

מי אמר שאנשים בזבזנים לא טובים?

לי אישית נכון לחנך בצורה מסויימת.

לא התנגדתי לשיטות אחרות.

כלומר, גם לדעתי צריך לחנך לחסכנות,

 אבל לא הייתי אומרת שבשביל זה צריך להתחתן...

ברור שלא בשביל זה.

חתונה זה עסק בזבזני..

|מזדהה|

הכל יודעין כלה למה נכנסה לחופה וגו'. (שבת ל"ג ע"א)

שאין לנבל את הפה, ואפילו שהכל יודעים וכו'...

"הכל יודעים כלה למה נכנסת לחופה, אלא כל המנבל פיו ואומרו- אפילו גזר דין של 70 שנה הופכים לו לרעה"

וד"ל...

לק"י

ואין לי כח לחפור מעבר..

האם אנחנו חיים רק בשביל שיהיה לנו טוב???

או שיש משהו יותר מזה?

לק"י

רק שבתכל'ס הרצון שלי להתחתן הוא כדי שיהיה לי טוב בחיים..

כלומר, אם הנישואים לא טובים יותר מהרווקות או לפחות טובים כמוה- אני נגד להתחתן.

(ואני לא מדברת על ההתמודדויות, אלא על זה שפשוט לא טוב בנישואים).

וקצת מעבר- אני רוצה בית משלי, שבו אני אקבל החלטות ואבנה אותו בדרך שאני מאמינה בה.

ואני רוצה גם ילדים משלי.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥