רק בעיניי זה מאוד מוזר (בלשון המעטה)? מתמונה אחת להחליט שהוא-הוא החתן המיועד? וכשהכרטיס נעלם לעשות כאלו מאמצים למצאו? ועוד חצי שנה לא להתאמץ בכיוונים חדשים?

מתמונה אחת בלבד?

זו בדיוק הנקודה. ולדעתי המסקנה הנגזרת היא: לעולם אל תפתח ציפיות גדולות, בוודאי לא מתמונה, ואפילו לא בדייטים ראשונים. תנו לפנטזיות להגיע כאשר בשכל מבינים שבאמת יש כאן משהו רציני.

אני יודע, זה לא תמיד נשלט. אבל צריך להילחם בפנטזיות האלה, לא לעודד אותן!

חלילה לא התכוונתי לפגוע בכותבת הסיפור או בכל אחד אחר שחווה משהו דומה.

אבל יש לבנאדם אפשרות לבחור כיצד להתנהג במקרה כזה. אמנם יכול להיות שתיווצר תחושה מאוד חזקה אפילו מסתם תמונה אחת (כפי שלומדים מהסיפור), אבל לאדם יש יכולת לבחור מה לעשות עם התחושה הזו: להבין שהיא רק תחושה, לשנן לעצמו שאין לה משמעות מיוחדת, להתגבר ולהמשיך באפיקים חדשים, או שמא להחליט שתמונה אחת אכן יכולה ללמד על התאמה ולפעול בצורה לא הגיונית ולא מועילה.

ברם, אם זה קרה באמת - זה אמור להדליק נורה אדומה..

נכון אומרים לא לפתח ציפיות, בטח לא מתמונה..

זה לא דבר שהוא נשלט!!!

יכול מאוד להיות שהוא באמת היה זיווג שלה..

לכל אדם יש כמה זיווגים..

 ובעז"ה היא תמצא מישו אחר באהבה גדולה ולב שלם..

להתאהב ולרצות מיהו מתמונה בלי אפילו פגישה אחת..

ניחא היו מכירים לפני.. ניחא נפגשו..

אבל מתמונה?? לעצור חיים במשך חצי שנה??

זה לא נסיון אמונה, זה חיה בסרט!!!

מחילה על הפגיעה ברגשות הציבור,

אבל זה לא רבש"ע עשה לה.

היא עשתה את זה לגמרי לעצמה.

אני לא מזלזל בדמיונות חלילה.

אני עצמי שוגה בהם לא מעט |רווק שכבר עוד מעט מפסיק להזדקן|

אבל במקרה הזה זה הזוי לגמרי.

חצי שנה מהחיים היא בזבזה על בחור 

שפעם אחת היא ראתה תמונה שלו באינטרנט,

וכשהסתבר לה שהוא מתארס, אין לה תלונות לקב"ה??

אני מצטער, לי זה נשמע משהו פתולוגי.

אני יכול להבין איך מישהי נתקעת בגלל קשר משמעותי,

למשך תקופה ארוכה, למרות שאין לו סיכוי להתממש.

(משמעותי לא חייב להיות ארוך דוקא!

אני, למשל, ניסיתי זמן רב לחזור לבחורה שנפגשתי איתה 2 פגישות...)

אבל תמונה!! באינטרנט!!

זה כמו שאני אתאהב בקייט ווינסלט, למשל, בגלל שראיתי 'טיטאניק'.

(ולא, לא ראיתי.)

זהו.

משורה לשורה הסיפור הזה מעצבן אותי יותר ויותר.

וזה שלדעת רובכם זה טירוף- מובן. לגמרי.

רק ש..

זו לא הנקודה.

המסר שניסו למסור כאן זה לא רעיון, ולא דבר מוסר כלשהו.

אלא הזדהות עם היאוש, החוסר אונים וכל מה שמתלווה לחיי הרווקות המתארכים...

אז בסדר. זה מ-ט-ו-ר-ף לגמרי להתאהב או שקר כלשהו במישהו בגלל תמונה.

הורמונים.

בעיות נפש.

טירוף החושים.

מה שתגידו!!

אבל אסור. אסור לזלזל בתחושות של בן-אדם. הן יותר אמיתיות מהרבה דייטים...

אז אני מרגיש לגמרי מוסמך לזלזל בו מכל וכל.

בתור אחד שחיי הרווקות שלו התארכו

יותר מכמה אנשים פה ביחד,

אני מאוד מזדהה עם יאוש, חוסר אונים

ושאר התחושות המתלוות.

אני גם מסכים שתחושות של בו אדם יכולות להיות 

יותר אמיתיות מדייט,

ואני מסכים שהיו מקרים שאנשים ראו מישהו

וידעו ש'זה זה'.

אבל התחושה הזאת, הספציפית,

ש'אני יודע שרבש"ע הראה לי 

את התמונה הזאת לכמה דקות,

כי זה הזיווג האמיתי שלי,

ועכשיו אני צריך לחפש אותו בכל הכח'....

וכתוצאה מזה, במקרה של כשלון,

מגיעה תחושה של 'אין לי תלונות לקב"ה

כי זה לא יפה מבחינה יהודית,

אבל שידע לו שאני ממורמר עכשיו!'

היא תחושה ילדותית לגמרי.

אם הסיפור הזה מנסה לגרום לנו

להזיל דמעות על הלב השבור של הבחורה המסכנה,

אז הוא נכשל בגדול.

יותר מזה.

כשקראתי את הסיפור היה ברור לי

שלא מדובר ברווקה מזדקנת

שחוותה חיי בדידות ארוכים וצפתה להיגאל מהם סוף סוף,

אלא של צעירה שחשבה שבתמונה הראשונה

שתמצא חן בעיניה,

יתגלם אביר חלומותיה.

לא אכזבה ארוכת שנים יש כאן,

אלא חלום נעורים ושברו המר.

לא נעים, ללא ספק.

אבל אצל מי שכבר נפגש בעולם האמיתי,

הוא מעורר גיחוך של טוב לב

ואיחולי החלמה מהירה.

אבל אסור. אסור לזלזל בתחושות של בן-אדם

זה לא משנה עד כמה הם מגוחכות בעיניך.

בן אדם לחברו בסיסי. 

האם לא מדובר פה על סיפור

שהתפרסם בעלון שבת?

הבן אדם היחיד שאולי אני צריך

 להזהר לא לזלזל בו,

הוא כותב הסיפור שלדעתי

ניסה לעשות מניפולציה רגשית

בעזרת תיאור סוחט דמעות

של מציאות הזויה.

האם אינני יכול לומר את זה?

האם תחושותי שלי פחות לגיטימיות

מתחושותיו של כותב הסיפור?

האם לומר למישהו שאין לו בין אדם לחברו בסיסי,

אינו לוקה באותה בעיה בדיוק?

מחקתי יותר משכתבתי.

נענה ראשון ראשון ואחרון אחרון

- כן, סיפור שהתפרסם בעלון שבת

- יתכן להאשים שהוא ניסה לעשות מניפולציה רגשית,

גם יתכן שהוא רק רצה לגרום לנו להרגיש רע

יתכן שהוא רצה להרוויח פרסום

יכולות להיות כל מיני מטרות רעות, אבל למה לחשוב ככה?

"בצדק תשפוט עמיתך", אם אין לי סיבה לחשוב אחרת,

אני מניח שהכותב רצה לשתף בחוויה שהוא עבר, ותו לא. 

- מותר לך לחוות תחושת זילזול או מיאוס כלפי השני,

אתה בן אדם אנושי. אבל זה לא לגיטימי להביע את זה בפומבי 

משום שזה מעליב ולא התנהגות שה' יתברך מצפה מבניו שיתנהגו אחד כלפי השני.

להיפך, הוא מצפה שיכבדו אחד את השני. 

לא אמרתי ולא התכוונתי שזה ישמע כאילו אין לך בן אדם לחברו בסיסי

ואני מאוד מצטער שזה היה נשמע ככה. 

אמרתי שלזלזל בשני בפומבי זה פסול, וזה בן אדם לחברו בסיסי (והיה לי ברור שתסכים איתי ולא לזה התכוונת). 

בכל אופן, אם היה אדם אחד פוגע ומשפיל בן אדם שני בנוכחותי, 

אם אשתוק - זה יהיה פגיעה במותקף

אם אתקוף - זה יהיה פגיע במתקיף

במצב כזה אני חייב להחליט מי לדעתי צודק, ואני לא יכול לעמוד מהצד. 

אבל שוב, במקרה הזה לא התכוונתי להתקיף אותך אישית ואני מצטער אם זה היה נשמע ככה,

רק רציתי לחזק את מה שגנדס כתבה, שחייבים להתיחס בכבוד לשני, כשהוא מספר מה עובר עליו. 

ככל הנראה מספרת הסיפור ניסתה להמחיש עד כמה אנחנו עלולים להתמסר לדמיונות שלנו, וכמה זה הרסני. כמדומה שדווקא הפער בין הניתוח הרציונלי של המקרה למקום האבסורדי שהרגש יכול להוביל אליו היה עיקר המסר. יתכן שהיא הגזימה, ואולי זה היה מכוון. אני לא חושב שצריך להפוך את הכותבת להזויה.

שהכותבת לא הזויה כמו הדרך שבה היא רצתה להעביר את המסר הזה,

אם זה אכן המסר.

זה סיפור לא רציונלי כלל וכלל,

ואם הוא אכן קרה במציאות, מה שלא נראה- אז הבחורה בבעיה קשה מאוד.

אבל- נראה לי כולם התכוונו בתגובות שלהם ל"אם הסיפור היה אמיתי"

שהכותב אליו שרשרתי כן הציג את זה כמתקפה על הכותבת.

ואם הסיפור, תיאורטית, היה קורה - אני חושב שלא נכון לשפוט אדם על רגשותיו, הזויים ככל שיהיו. צריך להסביר לו עד כמה התנהגותו מופרכת, אבל חלילה לא ממקום של שפיטה וזלזול. כך שגם אם הדיון הוא על המקרה התיאורטי, אני לא מסכים עם הגישה התוקפנית שהוצגה כאן.

זה מאוד לא הגיוני שזה קרה,

ואם כן- הבחורה חייבת טיפול רציני, כי היא כן הזויה. 

ברור שצריך לתמוך ולא לזלזל ברגשות של אחרים וכו'.

אבל אחת היא- האם זה אדם מהחיים- שאז אכן כדאי לספר לו עד כמה שזה הזוי בדרך עדינה,

ודבר שונה- זה כאשר זה מפורסם לכלל הציבור.

כי זה ברור שהכותבת חיה בסרט גם אם זה לא קרה לה במציאות- כי זו לא התנהגות נורמטיבית...

ולתת לגיטימציה לסיפור כ"כ מופרך- זה קצת קשה...

אז גם את מתמקדת בכותבת. אז לדעתי היא ניסתה להעביר מסר מסוים. כשמנסים להעביר מסר, הגזמה היא פרקטיקה מקובלת. אולי ההגזמה מוגזמת. שיהיה. למה זה חשוב כל כך? למה לנהל דיון אודות סוג המוסד בו ראוי לאשפז את גיבורת הסיפור, ולרמוז שהכותבת זקוקה לאשפוז דומה?

אגב - עד כמה הסיפור תלוש מהמציאות? קראי את תגובתו של 'מוסיף'. מסתבר שיש אנשים שזה קורה להם, ויותר מאחד. יש כאן מסר שכוון לאנשים האלה, וגם למי שחש את זה במינונים נמוכים יותר. וטוב שהמסר הזה יעבור. התמקדות בהשתלשלות המדויקת של הסיפור מחטיאה לגמרי את הנקודה בעיני.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

איך תהיה כותב רציני?

נראלי שאכן הדיון מיצה את עצמו.

לילה טוב!

בין כל התגובות של "איזה משוגעת היא" חיכיתי כבר שמישהו יכתוב את זה.

קודם כל, רוב הסיכויים שזה סיפור שרחוק מלהיות אמיתי. וגם אם כן- ברור שלכאורה זה משוגע,

וזה מאד קל לומר את זה כיושבים מול המחשב ולא עוברים את המצוקות של האדם המדובר.

אי אפשר לדעת איך זה! הרי מדובר שם על רווקה שמחפשת הרבה זמן, ולכל בן אדם שנמצא בקושי כלשהו קורה משהו שיכול לשבש לו קצת את ההיגיון... אסור ישר לשפוט ולומר שהוא משוגע.

אם ה' שולח  נסיונות- זה דבר אחד.

אם אדם מכריח את ה' לשלוח לו נסיונות- זה ב'.

בייחוד שלפי הסיפור- היא לא יצאה בכלל לשום דייט...

לפחות היא ראתה אותו בתמונה, ולא ברחוב- תחשבו עלזה,

לא היה לה איך למצוא אותו

חברים יקירים

היזהרו בלשונכם, נורא קל לכתוב הודעות במחשב

אך: "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו",,,,

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אבל יחד עם זאת הקב"ה גם ברא לנו שכל ישר ובחירה חופשית..

אם אדם נפגש אפילו פעם - פעמיים עם אדם אחר ואז "תקוע" עליו תקופה.. זה עוד אפשר להבין שיש רצון לקשר ורוצים לחזור..

אני יכולה עוד להבין את זה גם אם מכירים את האדם מהחיים האמיתיים..

אבל 5 דק' מתמונה באתר הכרויות בלי להחליף חצי מילה.. מצטערת זה נשמע לי הזוי..

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

..

וזה לא ממש מתחשב שאתה כותב בצורה כזו בפורום של רווקים לדפוק על הלב שלהם.

אז למה זה יפגע בו?

הרי זה הוא בעצמו עשה את זה.

אני מאמין שכולנו קיבלנו הצעות טובות מאוד,

אפילו בנות שמוכנות לעשות שינוי גדול בחייהן,

וויתרנו מהר מדיי.

בגלל כל מיני סיבות (משתנות): משפחה וקהילה, יופי חיצוני, משקל, אישיות, דעות וכו'.

ומיד אחרי חתונה תמיד מתחיל השינוי,

ללמוד לחיות מחדש ולהתרגל למציאות חדשה.

ועוד הרבה שינויים.

לפסול מראש זה דבר טבעי לחלוטין...

אבל אם כבר לוקחים את הדברים ברצינות אז צריך ללכת על זה עד הסוף ולא להתחרט באמצע,

ואז להישאר עם בילבולים וחרטות אם עשיתי טוב או טעיתי.

לא כולנו מקבלים הצעות מעולות. לא כולנו מקבלים מספיק הצעות.

נכון, יש גם הרבה שמקבלים הרבה הצעות ואולי מרגישים בזכות השפע שהם צריכים לחפש תמיד משהו "טוב יותר", אבל יש הרבה אנשים שלא מקבלים את מה שהם ראויים לו וצריכים להיפך - ללמוד לומר "לא" ולהאמין שיהיה טוב יותר אפילו שעל פניו בשטח לא ברור מאיפה יגיע טוב יותר.

זה כמו "אין לי פירות במקרר כי לא רציתי את הפירות שהיה ורציתי פירות שלא היה".

זה תמיד תמיד נכון.

גם אם ארצה את כ-ו-ל-ן, יכול להיות שכ-ו-ל-ן לא ירצו אותי.

וגם אם כולן ירצו אותי יכול להיות שלא ארצה אף אחת.

אבל יש גם אחרות, כמו חוסר מוכנות רגשית / כלכלית / אחר, היעדר טוטלי של הצעות ועוד

שלא הולכים לאימון לזוגיות, ונשארים מקובעים בדפוסים שטותיים

פעם הבאה אעדכן את הבחורה, שכדאי לה להתפשר!

האחד בא לעיר וישפוט שפוט.

שנשמה אחת שהתפצלה לשניים זה רק לשון ציורית ומשלית, ושבאמת לכל אחד ולכל אחת יכולים להתאים יותר מאדם ספציפי אחד אז ייקל עליהם לחפש מה מתאים.

אדם צריך למצוא את מי שמתאימה לו וזה יכול להיות אלף אפשרויות. אחר כך בדיעבד כשיתחתן הוא יגלה שה' זימן לו את החצי השני כפשוטו. אבל זה מיסטיקה, ולא מערבים מיסטיקה בפסיכולוגיה.

פסיכולוגית -שאדם ידע שיש הרבה אפשרויות, כמו דבריך שכתבת, וכך באמת צריך לתנהל המציאות היומיומית (ובאמת לא לנסות לחפש את ה"אחת" מתוך מליון, אלא את מי שהוא רוצה להתחתן איתה פשוט)

לפני שיכולתי לומר מילה על זה, הרגשתי שצריך לקרוא במקור ולהבין את ההקשר. אז הלכתי לקרוא את כל הסיפור כולו, מתחילה ועד סוף, וגם את אחד הפירושים עליו, והאמת, שראיתי שם משהו אחר.

השמטתי מכאן את ההרחבה בעיון, כי עולות לי מחשבות לפרסם את זה במקום אחר.

אם יעניין מישהו/י, תשלחו בקשה באישי ואשתף בשמחה.

השורה התחתונה-

אם אני לומדת ממכלול הסיפור שצריך להתפשר?

לא בטוחה.

לבקש רפואה, כן.

לעשות עבודה של דיוק פנימי, כן.

ללכת עם אמונה בלתי מתפשרת שהאבידה תמצא בבוא היום, ושתהיה הרגשת שייכות וחיבור אמיתי, כן.

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לק"י

בדרך כלל זה היה לי נחמד.

תמיד היו נותנים לי גילאי 15-16.

עד שב"ה התחתנתי ואז המטפחת חסכה לי את הבושות

חושבים שאני בן 27 נשוי +3 או משהו כזה... ואני סך הכל בן 21 אוטוטו..

וגם אני באופן עקבי במשך השנים נראה כ5-6 שנים מתחת לגיל שלי

פעם אחת בשיעור ה' עליתי על טרמפ וחשבו שאני שמיניסט חח

בגיל 27, מלא חשבו שאני בן 18. לקחתי את זה כמחמאה.

הרבה סיטואציות סביב זה

בעיקר כשהסתובבתי עם הילדים הגדולים

פעם אחת מישהי חשבה שהילד הוא בעלי

הורידה לי 20 שנה

ולגבר להפך

שאלו אותי בפורים אם התחפשתי לחייל. אז היה לי חוגר.

בגיל צעיר זה היה מעיק כי אני ילדון וזה. אבל כשמתבגרים קצת ונראים עדיין בני 18 זה נהיה מחמאה.

של מישהו שאפילו לא יכול להיות בגיל שיכולתי לעשות עליו בייביסיטר

בעלי כבר אבא ל2

לא מוכרים לו אלכוהול בלי תז

מכיר גם בחורה כזאת, שהרושם שלה באופן עקבי הוא שהיא מבוגרת יותר.

לק"י

אולי אולי יש בודדות.

סיבת מחיקה: קעלימבאר חמוד מדיי

תתחיל בלשאול במתנ"ס המקומי אילו פעילויות יש.

לא בטוח שתמצא בת זוג, אבל בוודאי תמצא אנשים ונשים סביב הגיל שלך. חיי חברה זה משמעותי מאוד.

ואם יש חוגים קבועים זה מעולה להכניס לשגרה שלך.

לצאת מהבית ולהכיר ולפגוש חברים.

בהצלחה!

(ואכן, כאן בפורום אין, או כמעט ואין, נשים בגילאים האלו)

לק"י

אבל לא הייתי בונה על זה. זה לא פורום היכרויות מלכתחילה.

אשמח להכיר אישה דתיה מעל גיל 40.

אני בן 48 גרוש.

על השאר אפשר להתכתב